נמל התעופה בן גוריון פועל מזה שנים על קצה גבול הקיבולת התפעולית שלו. מדינות שהתמהמהו עם הקמת שדות תעופה משלימים שילמו מחיר כלכלי ותשתיותי כבד. בישראל, תהליך התכנון של שדה תעופה בינלאומי נוסף מתאפיין בזיגזג ממשלתי מתמשך, עקב מחלוקת בין קידום חלופה צפונית ברמת דוד לבין חלופה דרומית באזור צקלג.

היסטוריית ההחלטות: עשור של תהפוכות תכנוניות

• 2014 – קביעת עמק יזרעאל כמיקום מועדף (החלטה 2050): ממשלת ישראל קבעה כי מרחב בסיס רמת דוד בעמק יזרעאל הוא המיקום המועדף להקמת השדה המשלים. בעקבות ההחלטה הושקעו עשרות מיליוני שקלים בתכנון מפורט, מה שהוביל לפריצת מאבק ציבורי וסביבתי נרחב מצד תושבי האזור.

• 2021 – ביטול התוכנית בעמק (החלטה 547): הממשלה ביטלה את החלטת 2014 והקימה צוות בין-משרדי לבחינת חלופות בנגב, מתוך כוונה להסיט את תשתיות התעופה דרומה.

• 2026 – קידום מקביל בצפון ובדרום: הממשלה אישרה לקדם במקביל שני שדות תעופה משלימים – באזור צקלג בדרום וברמת דוד בצפון. נקבע כי תכנון חלופת צקלג יואץ כדי להשוות את הסטטוס התכנוני שלו לרמת דוד.

השוואה אסטרטגית: צקלג מול עמק יזרעאל

הכשלים בהקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

עמק יזרעאל מהווה את אחד המרחבים החקלאיים הרציפים האחרונים בישראל. הקמת תשתיות תעופה בינלאומיות במרחב הזה כרוכה בכשלים מרכזיים:

1. פגיעה אקולוגית וחקלאית: הפקעת אלפי דונמים של אדמה חקלאית היסטורית וקיטוע המסדרון האקולוגי של צפון הארץ.

2. עומס תחבורתי חריג: התשתיות הקיימות באזור אינן מותאמות לספוג תנועה של מיליוני נוסעים בשנה, דבר שיוביל לעומסי תנועה קבועים ביישובי הסביבה (כגון טבעון ורמת ישי).

3. המגבלה הביטחונית והתפעולית: הקרבה לגבול הצפוני והמרחב האווירי העמוס ממילא מצמצמים את הגמישות המבצעית של הטיסות האזרחיות.

הדמיה של שדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בדרום הארץ בציקלג

היתרונות האסטרטגיים של חלופת צקלג בנגב

הבחירה בצקלג אינה פשרה תכנונית אלא מענה לצרכים הלאומיים של ישראל לעשורים הבאים:

• מנוע צמיחה דמוגרפי וכלכלי: הקמת השדה בדרום תביא ליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים בתחומי הלוגיסטיקה, ההייטק התעופתי, השירותים והתיירות.

• חיבור הפריפריה למרכז: השדה יחובר לעורקי תחבורה ראשיים (כבישים מהירים ורשת המסילות), ויאפשר חלוקת עומסים חכמה מול נתב"ג (Low Cost, טיסות לילה ומטען).

• פיזור סיכונים לאומי: הקמת תשתית תעופתית מרכזית בדרום מעניקה למדינה גמישות תפעולית ורציפות תפקודית במצבי חירום.

מקרה בוחן בינלאומי: מודל שדה התעופה של דנבר

התכנון בצקלג מבוסס על מודלים בינלאומיים מצליחים. כאשר הוקם נמל התעופה הבינלאומי של דנבר (DEN) בשנות ה-90, הוטחה ביקורת רבה על מרחקו ממרכז העיר. כיום, בזכות עתודות הקרקע הנרחבות והיעדר אילוצים אורבניים, שדה התעופה של דנבר מניב למעלה מ-36 מיליארד דולר בשנה לכלכלה המקומית ומהווה את המעסיק הגדול באזור. העתקת מרכז הכובד התעופתי לצקלג תמנע נזק סביבתי בלתי הפיך בצפון ותבטיח את פיתוחו האסטרטגי של הנגב.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © CNBC