האם אנחנו בדרך ל"סופר אל ניניו"? הנתונים החדשים מדאיגים את המדענים

לאחר שגל קלווין החל לנוע מזרחה, עברו המדענים לעקוב אחר אחד המדדים החשובים ביותר בעולם האקלים: אזור Niño 3.4 שבמרכז האוקיינוס השקט. זהו האזור שבו נמדדת טמפרטורת פני הים, המשמשת אינדיקטור מרכזי לקביעת עוצמתו של אל ניניו ולהערכת השפעתו על מזג האוויר העולמי. על פי הנתונים שהוצגו בסרטון, העלייה הייתה מהירה במיוחד. בתוך שבועות ספורים בלבד עלתה חריגת הטמפרטורה מכעשירית מעלה מעל הממוצע לכמעט מעלה שלמה, ובהמשך הגיעה לכ-1.7 מעלות צלזיוס מעל הממוצע. ב-11 ביוני 2026 הודיעה סוכנות האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקאית (NOAA) באופן רשמי כי העולם נכנס למצב של אל ניניו. מאז, כך לפי הנתונים שהוצגו, ההתחממות לא נעצרה.

רק שלושה אירועים דומים נרשמו מאז החלו המדידות

לפי הנתונים ההיסטוריים, רק שלושה אירועי אל ניניו הגיעו לעוצמות דומות:

• אל ניניו של 1982-1983
• אל ניניו של 1997-1998
• אל ניניו של 2015-2016

שלושתם הגיעו לשיא של כ-2.4-2.5 מעלות מעל הממוצע. לכן העובדה שהאירוע הנוכחי כבר מתקרב לערכים חריגים, בעוד שעונת השיא שלו עדיין לפנינו, מעוררת דאגה בקרב חוקרי אקלים רבים. התחזית החדשה חותכת: מעל 60% ממודלי החיזוי כבר מסמנים את האירוע הקרוב כ'סופר אל ניניו' – עוצמת השיא של התופעה.

חשוב להדגיש כי מדובר בהערכה המבוססת על מודלים אקלימיים ולא בוודאות מדעית. עוצמתו הסופית של האירוע תיקבע רק לאחר חודשים נוספים של מדידות.

למה כולם חוששים כל כך?

אל ניניו אינו רק שינוי בטמפרטורת הים. מדובר במנגנון שמסוגל להזיז מערכות גשם, לשנות מסלולי סופות ולהשפיע על החקלאות, הכלכלה ובריאות הציבור ברחבי העולם.

1998: אחת השנים הקיצוניות שנמדדו

אירוע אל ניניו של 1997-1998 נחשב לאחד החזקים שנמדדו בעידן המודרני. באפריקה המזרחית ירדו כמויות גשם גבוהות פי מאה מהרגיל באזורים מסוימים. השיטפונות שנוצרו הפכו לקרקע פורייה להתפשטות יתושים, ובעקבותיהם התפרצו מחלות כמו קדחת הבקעה, מלריה ואלפי מקרי כולרה. במקביל, בפלורידה התרחש אחד מאירועי הטורנדו הקטלניים בתולדות המדינה, כאשר בתוך יממה אחת פגעו 15 טורנדו שונים, שגרמו לעשרות הרוגים ומאות פצועים.

גם דרום אמריקה נפגעה

בצפון-מזרח ברזיל התפתחה בצורת חריפה שפגעה בגידולים חקלאיים והשפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם. באותה שנה נרשמה גם עונת השריפות החמורה ביותר שנמדדה אז ביערות האמזונס.

אל ניניו הקטלני ביותר בהיסטוריה

אירוע אל ניניו של 1876-1878 נחשב לחזק ביותר שתועד במדידות ההיסטוריות. האירוע גרם לכישלון מתמשך של עונות המונסון בהודו, בסין, בברזיל ובקרן אפריקה. הגשמים לא הגיעו במשך שנים, גם היבולים קרסו. על פי ההערכות ההיסטוריות, הרעב הגדול שפרץ בעקבות האירוע גבה את חייהם של בין 30 ל-60 מיליון בני אדם. מדובר באחד האסונות ההומניטריים הגדולים ביותר שנקשרו לשינויי אקלים טבעיים.

מדוע הפעם התנאים שונים לחלוטין?

ההבדל הגדול בין אירועי העבר לבין המצב כיום הוא שכדור הארץ כבר נמצא בנקודת פתיחה חמה במיוחד. האוקיינוסים אגרו בשנים האחרונות כמויות עצומות של חום כתוצאה מההתחממות הגלובלית. כאשר אל ניניו משחרר את החום הזה לאטמוספרה, הוא אינו מתחיל מאפס אלא מעל עולם שכבר התחמם באופן משמעותי. זו הסיבה שמדענים רבים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחות הנוכחית. השאלה כבר איננה רק האם יתרחש אל ניניו, אלא עד כמה הוא יצליח להגביר את אירועי מזג האוויר הקיצוניים שכבר הופכים שכיחים יותר ברחבי העולם.

ומה לגבי ישראל?

ישראל אינה ממוקמת באזורי ההשפעה הישירים של אל ניניו כמו דרום אמריקה או דרום-מזרח אסיה, אך היא בהחלט עשויה לחוות השפעות עקיפות. מחקרים קודמים מצביעים על כך שאל ניניו עשוי להשפיע גם על אזור מזרח הים התיכון, אם כי הקשר אינו קבוע וחזק כמו באזורים אחרים בעולם.

בין ההשפעות האפשריות שנבדקות על ידי חוקרים:

• עלייה בתדירות ובעוצמת גלי החום.
• שינויים בדפוסי המשקעים בין חורפים שונים.
• השפעות עקיפות על מחירי המזון, עקב פגיעה ביבולים בעולם.
• עלייה בביקוש לחשמל בעקבות עומסי חום ממושכים.

השירות המטאורולוגי הישראלי פרסם אזהרה לפיה חורף 2026/27 עלול להיות גשום מהממוצע באופן משמעותי וילווה ביותר אירועי מזג אוויר קיצוניים. עם זאת, לא ניתן להסיק באופן ישיר שאל ניניו יגרום לשינוי מסוים במזג האוויר בישראל, שכן האקלים באזור מושפע גם ממערכות אטמוספריות נוספות בים התיכון, באוקיינוס האטלנטי ובאירופה.

אז האם העולם באמת עומד בפני "סופר אל ניניו"?

האם התחזיות יתממשו? זו עדיין השאלה הגדולה. ישנם מדענים הסבורים שהאירוע הנוכחי עשוי להפוך לאחד מאל ניניו החזקים שנמדדו. אחרים סבורים כי מוקדם מדי להסיק מסקנות. המשותף לכולם הוא ההבנה שהמעקב אחר התפתחות האוקיינוס בחודשים הקרובים יהיה קריטי. כל מדידה חדשה של טמפרטורת הים, כל שינוי ברוחות הסחר וכל עדכון של מודלי החיזוי עשויים לשנות את התמונה.

למרות הנתונים המדאיגים, אף מדען אינו יכול לקבוע בוודאות כיצד יתפתח האירוע הנוכחי. המודלים האקלימיים מעריכים מגמות בצורה מרשימה, אך מערכת האקלים של כדור הארץ מייצרת הפתעות בקצב מהיר. לעיתים, אירועים דרמטיים מתמתנים ברגע האחרון ומציגים עוצמה נמוכה מהמצופה. במקרים אחרים, המציאות עוקפת בסיבוב אפילו את התרחישים הקיצוניים ביותר.

לכן, הקהילה המדעית מתמקדת כיום פחות בניסיון "לנבא את העתיד" ויותר במעקב רציף אחר הנתונים המגיעים מלוויינים, מצופי מדידה, אוניות מחקר ומודלים ממוחשבים.

התחממות כדור הארץ משנה את כללי המשחק

המסר מרכזי שחוזר שוב ושוב במחקר האקלימי הוא שהבעיה איננה רק אל ניניו עצמו. אל ניניו מתפתח כיום על פני עולם שכבר התחמם משמעותית. האוקיינוסים משמשים כבולם הזעזועים הראשי של הפלנטה: הם בולעים מעל 90% מעודפי החום שמייצרת הצטברות גזי החממה באטמוספרה.

ברגע שאל ניניו משחרר חום אדיר מהאוקיינוסים בחזרה לאוויר, הוא שופך דלק ישירות למדורת האקלים. האנרגיה הזו מקצינה ומאיצה אירועי מזג אוויר סוערים, שכבר עכשיו מכים בתדירות חסרת תקדים."

זו אחת הסיבות לכך ששנים שבהן מתרחש אל ניניו נוטות לעיתים קרובות להיות בין החמות ביותר שנמדדו. עם זאת, חוקרים מדגישים כי אין לייחס כל גל חום או כל אירוע קיצוני לאל ניניו בלבד. בפועל מדובר בשילוב של גורמים טבעיים ואנושיים הפועלים יחד.

הכלכלה העולמית תרגיש את ההשפעה

ההשפעות האפשריות אינן מסתכמות רק במזג האוויר. כאשר בצורת פוגעת ביבולים בדרום אמריקה, הצפות משבשות חקלאות באפריקה ושריפות ענק משתוללות באוסטרליה או באינדונזיה, ההשלכות מגיעות במהירות גם לשווקים הבינלאומיים. מחירי קפה, קקאו, אורז, סוכר, תירס, סויה וחיטה כבר הושפעו בעבר מאירועי אל ניניו חזקים. אם התחזיות הנוכחיות יתממשו, ייתכנו גם תנודות במחירי המזון, בעלויות ההובלה ובשווקי האנרגיה. במדינות התלויות ביבוא מזון ובהן גם ישראל, השפעות עקיפות כאלה עשויות להיות מורגשות בכיס של כל אחד מאיתנו.

האם ניתן למנוע את אל ניניו?

לא. אל ניניו הוא מחזור טבעי שמתרחש כבר אלפי שנים, הרבה לפני הופעת האדם. אבל אפשר בהחלט לצמצם את הנזק שהוא עלול לגרום. כיום פועלות ברחבי האוקיינוס השקט מאות תחנות מדידה, מצופים אוקיינוגרפיים, לוויינים ומערכות חיזוי מתקדמות המספקים למדענים תמונת מצב כמעט בזמן אמת. הודות למערכות הללו, מדינות יכולות להתכונן מוקדם יותר:

• להיערך לעונות בצורת.
• לתכנן מאגרי מים.
• להגן על גידולים חקלאיים.
• להיערך לשיטפונות.
• להפעיל מערכות התרעה מוקדמות.

לאחר אירוע אל ניניו ההרסני של 1982 ארצות הברית השקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות ניטור מתקדמות באוקיינוס השקט. ההשקעה הזאת מאפשרת כיום לזהות תהליכים כאלה חודשים מראש.

מה זה אומר עבור ישראל?

כאמור, ישראל שוכנת מחוץ למוקד הרעש הישיר של אל ניניו. עם זאת, בעולם הגלובלי של ימינו, כמעט אף מדינה אינה חומקת מהשפעתם של תהליכים כה עצומים.

גם אם השפעתו הישירה על מזג האוויר המקומי תהיה מוגבלת, ישראל עשויה להיות מושפעת בעקיפין דרך:

• עליות במחירי חומרי גלם ומזון.
• תנודות בשווקים העולמיים.
• ביקוש גבוה יותר לחשמל עקב גלי חום.
• שינויים בשוקי האנרגיה והסחר.

לכן, גם אם הכותרות עוסקות באוקיינוס השקט, המשמעות שלהן עשויה להגיע גם לכאן.

 השאלות שעולות בעקבות המחקר