לימוד והעשרה

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו מאות סרטוני לימוד והעשרה בכל הנושאים.

מה זה ספרמידין

פורסם בתאריך אוגוסט 16, 2025 ע"י זהמהזה

מה זה ספרמידין. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Power Molecules

הספירמידין, מולקולת אריכות הימים, נמצאת בנבט חיטה ובפטריות. מה הפוטנציאל שלה לתמוך בבריאות התאים, תפקוד הלב ובריאות המוח באמצעות אוטופגיה? המידע מגובה במחקרים של NIH ו-Nature Medicine.

אין מדובר בייעוץ רפואי. התייעצו עם רופא לפני השימוש בתוספי מזון.

היום אנחנו בוחנים את הספרמידין. מדובר במולקולה פחות מוכרת אבל מרתקת שנמצאת בגוף ובמזונות כמו נבט חיטה ופטריות. והיא עושה גלים בעולם הבריאות התאית ואריכות הימים.

האם לספרמידין יש פוטנציאל אמיתי לבריאות?

האם ספרמידין הוא רק צופה מהצד ביולוגי או שיש לו פוטנציאל אמיתי לתמוך בבריאות שלכם? הישארו איתנו בזמן שאנחנו פורסים את המדע, ההיסטוריה והטיפים המעשיים מאחורי ה"סופרסטאר" התאי הזה.

הסרטון הזה נועד ללימוד בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. תוספי תזונה, כולל אלה המכילים ספרמידין, אינם מיועדים לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעה של מחלה כלשהי. התייעצו תמיד עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני שתנסו תוסף כלשהו.

אז מהו בדיוק ספרמידין?

ספרמידין הוא פוליאמין, מולקולה אורגנית קטנה החיונית לצמיחת תאים, לתפקודם ולשרידותם. הוא נמצא בכל תא חי בבני אדם, בצמחים, בבעלי חיים ואפילו בחיידקים. הגוף שלכם מייצר אותו באופן טבעי, אם כי הרמות יורדות עם הגיל. ספרמידין קיבל את שמו המוזר מגילויו בשנות ה-70 של המאה ה-17 בזרע. הוא מצוי בשפע במזונות כמו נבט חיטה, פולי סויה, גבינות מיושנות ופטריות.

הכימיה של ספרמידין

מבחינה כימית, ספרמידין היא מולקולה רב-משימתית. היא ממלאת תפקיד מפתח בתהליכים כמו ייצוב דנ"א, סינתזת חלבונים ומנגנון ניקוי תאי מרתק הנקרא אוטופגיה. היא מתפקדת כמו 'שרת מולקולרי' ומדענים נלהבים לגבי הפוטנציאל שלה. בואו נתחיל עם הספרמידין והטענה המרגשת ביותר שלו לתהילה: הפוטנציאל שלו לתמוך בבריאות התאית באמצעות אוטופגיה.

מהי אוטופגיה

אוטופגיה היא הדרך של הגוף שלכם למחזר חלקי תא פגומים או לא מתפקדים, כמו ניקוי פסולת כדי שהתאים יפעלו בצורה חלקה. התהליך הזה חיוני לשמירה על בריאות התאית, במיוחד ככל שאתם מתבגרים. מחקרים מראים שספרמידין עשוי לתמוך באוטופגיה על ידי הפעלת מסלולים המפעילים את הניקוי הזה. לדוגמה, מחקר משנת 2016 בכתב העת Nature Medicine מצא כי ספרמידין שיפר אוטופגיה במודלים של בעלי חיים, מה שקידם את חוסן התא. זה לא אומר שספרמידין הופך את ההזדקנות. זה רק תחום מחקר מבטיח. הנה קישור למחקר הזה.

תומך בבריאות הלב וכלי הדם

תחום עניין מרכזי נוסף הוא הפוטנציאל שלו לתמוך בבריאות הלב וכלי הדם. הלב וכלי הדם שלכם מסתמכים על תאים בריאים כדי לתפקד כראוי ואוטופגיה עוזרת לשמור עליהם במצב מצוין. מחקרים מסוימים, כמו מחקר משנת 2016 ב-Nature Communications, מראים כי ספרמידין עשוי לסייע בשמירה על תפקוד בריא של כלי הדם ולתמוך בבריאות הלב וכלי הדם במודלים של בעלי חיים, אולי על ידי הפחתת עקה חמצונית ודלקת. הממצאים האלה הם ראשוניים, ומחקרים בבני אדם מוגבלים. אבל הם מדגישים את הפוטנציאל של ספרמידין כתרכובת תומכת.

תומך נוגדי חמצון

עקה חמצונית נגרמת על ידי רדיקלים חופשיים מזיהום. עקה או חילוף חומרים יכולה לפגוע בתאים לאורך זמן. אמנם ספרמידין עצמו אינו נוגד חמצון ישיר, אבל הוא תומך בהגנות נוגדות החמצון של הגוף על ידי קידום אוטופגיה והפחתת עקה תאית. מחקר משנת 2019 ב-Free Radical Biology and Medicine ציין כי ספרמידין הגן על תאים מפני נזק חמצוני במודלים מעבדתיים, כנראה על ידי שיפור הניקוי והחוסן התאי. זה הופך את הספרמידין לשחקן ייחודי במאבק נגד בלאי תאי.

דמיינו את התאים שלכם כמטבחים עמוסים עם ספרמידין כמנקה חרוץ שמטאטא את השפכים, ממחזר שאריות ושומר על המכשירים פועלים. הוא לא מבשל את הארוחה. הוא מבטיח שהמטבח יישאר מתפקד. די מגניב, נכון?

הפוטנציאל של ספרמידין לתמוך בבריאות המוח

המוח שלכם פגיע במיוחד להזדקנות מכיוון שעקה חמצונית והצטברות חלבונים יכולות להשפיע על תפקוד קוגניטיבי. אוטופגיה עוזרת לנקות את הצברים המזיקים הללו ותפקידו של הספרמידין בתהליך הזה נחקר. מחקר משנת 2020 ב- Molecular Psychiatry מצא כי ספרמידין שיפר ביצועים קוגניטיביים בבעלי חיים, כנראה על ידי תמיכה בבריאות עצבית באמצעות אוטופגיה. מחקרים בבני אדם עדיין בחיתוליהם, אז אל תצפו שספרמידין יהיה מגביר מוח לעת עתה. זהו תחום מרגש שעדיין צומח.

אז איך ספרמידין פועל בגוף שלכם?

ספרמידין נספג במעי ומחולק לתאים שבהם הוא מקיים אינטראקציה עם מסלולים כמו אוטופגיה וסינתזת חלבונים. הגוף שלכם מייצר ספרמידין מחומצות אמינו, אבל הייצור יורד עם הגיל. בגילאי 60 הרמות יכולות להיות נמוכות באופן משמעותי. ספרמידין תזונתי מגיע ממזונות והמיקרוביוטה של המעיים שלכם מייצרת כמויות קטנות. ההשפעות שלו הן מצטברות, כלומר צריכה עקבית עשויה להיות המפתח. בניגוד לכמה תרכובות, הזמינות הביולוגית של ספרמידין טובה, אבל זה עדיין אתגר להשיג מינונים גבוהים ממזון בלבד.

בואו נדבר על קבלת ספרמידין ממזון. נבט חיטה הוא המקור המוביל, עם כ-24 מ"ג לכל 100 גרם. אפשרויות טובות אחרות כוללות פולי סויה, גבינות מיושנות כמו צ'דר ופטריות כמו שיטאקי. מחקרים משתמשים לעתים קרובות במינונים של 1 עד 6 מ"ג של ספרמידין ביום, מה שידרוש אכילה של הרבה נבט חיטה. חשבו על כוס או יותר מדי יום. כדי להגביר את הספרמידין, נסו להוסיף נבט חיטה לשייקים, לפזר גבינה על סלטים או לבשל עם פטריות. מזונות מותססים כמו נאטו או קימצ'י עשויים גם להגביר את הספרמידין בזכות פעילות מיקרוביאלית.

תוספי הספרמידין

תוספי הספרמידין שצוברים פופולריות, מופקים לעתים קרובות מנבט חיטה או ממקורות סינתטיים. הם בדרך כלל מספקים 1 עד 3 מ"ג למנה, זה תואם את הכמויות שנחקרו. מכיוון שספרמידין רגיש לחום ולעיבוד, חפשו מוצרים באיכות גבוהה עם תווית ברורה ובדיקות של צד שלישי. חלק מהתוספים משלבים ספרמידין עם תרכובות אריכות ימים אחרות, כמו מבשרי +NAD. אם אתם שוקלים תוסף, בדקו עם הרופא שלכם מכיוון שהמחקר על שימוש לטווח ארוך עדיין בחיתוליו.

בטיחות במזון ובתוספים

על פי המכונים הלאומיים לבריאות, ספרמידין ממזון בדרך כלל בטוח ותוספים נראים נסבלים היטב במינונים של עד 6 מ"ג ליום. במינונים גבוהים יותר קיימות תופעות לוואי נדירות העשויות לגרום לאי נוחות קלה במערכת העיכול. האינטראקציות של ספרמידין עם תרופות לא נחקרות היטב ולכן חיוני להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני התחלת תוסף. אם אתם נוטלים תרופות או סובלים ממצבים בריאותיים, נשים בהיריון או מניקות צריכות להימנע מתוספים בשל נתוני בטיחות מוגבלים.

שורשי הספרמידין

בואו נחזור אחורה ונבחן את שורשיו של הספרמידין. פוליאמינים כמו ספרמידין הן מולקולות עתיקות, שנמצאות בצורות החיים המוקדמות ביותר. בהיסטוריה האנושית, מזונות עשירים בספרמידין כמו פולי סויה מותססים וגבינות מיושנות היו מרכיבי יסוד בתזונה בתרבויות מיפן ועד אירופה. ספרמידין זוהה במאה ה-17 אבל תפקידו באוטופגיה שהצית גל של מחקר התגלה רק בשנות ה-2000. השילוב הזה של חוכמה תזונתית עתיקה ומדע מודרני הופך את הספרמידין לגשר מרתק בין העבר להווה. כאשר אתם אוכלים ארוחה עשירה בספרמידין או נוטלים תוסף, אתם נוגעים במורשת מולקולרית בת מיליארדי שנים.

אז למה ספרמידין כל כך פופולרי היום?

הקשר שלו לאוטופגיה ולאריכות ימים הפך אותו לחביב הקהילות של בריאות ו-"אנטי אייג'ינג". תמצאו ספרמידין בתוספי אריכות ימים, במזונות והודות לתכונות ההגנה התאית שלו גם במוצרי טיפוח לעור. העניין הגובר בהזדקנות בריאה הזין את המגמה הזו.

ספרמידין אינו מזרקת נעורים

ההשפעות שלו תלויות בתזונה, באורח החיים ובצרכים האישיים שלכם. אם אתם לדוגמה בשנות ה-50 לחייכם ומתמקדים בשמירה על פעילות ובתמיכה בבריאות לטווח ארוך. שמעתם על ספרמידין ואתם תוהים אם זה יכול לעזור. בהתבסס על מחקרים, אכילת מזונות עשירים בספרמידין כמו נבט חיטה או פטריות עשויה לתמוך בבריאות התאית שלכם על ידי קידום אוטופגיה. אם אתם שוקלים תוספים למינון עקבי, כדאי לבחור במוצר איכותי ולבדוק עם הרופא שלכם כדי לוודא שזה בטוח. הכל עניין של איזון. ספרמידין הוא כלי, לא תרופה.

אז איך בוחרים תוסף ספרמידין?

אם אתם מעוניינים, חפשו קודם כל מוצרים עם תכולת ספרמידין סטנדרטית, רצוי ממקורות טבעיים כמו נבט חיטה. בחרו מותגים עם מקורות שקופים, בדיקות ואישורים של צד שלישי. היצמדו למינוני מחקר, בדרך כלל 1 עד 3 מ"ג ביום, הרופא שלכם יכול להדריך אתכם. הנה קישור לכמה תוספי ספרמידין שנבחרו בקפידה עם הרכבים יעילים.

מחקר הספרמידין עדיין מתפתח

מחקרים רבים נעשים במעבדות, על בעלי חיים או עם קבוצות קטנות של בני אדם. אנחנו זקוקים לניסויים גדולים וארוכי טווח כדי להבין את היתרונות שלו במלואם. זה לא אומר שלא כדאי לחקור את הספרמידין. זה רק אומר שאנחנו צריכים לגשת אליו בסקרנות ובזהירות. המדע הוא תהליך, וספרמידין הוא אחד הפרקים המבטיחים ביותר שלו.

לסיכום

ספרמידין הוא מולקולה יוצאת דופן עם היסטוריה עמוקה ומחקר מרגש. מחקרים מראים כי הוא עשוי לתמוך בבריאות התאית, בתפקוד הלב וכלי הדם, בבריאות המוח ובהגנות נוגדות החמצון באמצעות אוטופגיה. אבל זה לא פתרון אחד שמתאים לכולם. נוכחותו במזונות יומיומיים הופכת אותו לנגיש, ותוספים יכולים לעזור להגביר את הצריכה. אם אתם סקרנים לגבי הוספת ספרמידין לשגרה שלכם, דברו עם הרופא שלכם כדי לראות אם זה מתאים לכם. הישארו סקרנים, הישארו בשליטה.

לסרטונים נוספים תחת הערך ספרמידין לחצו על הקישור

פריצת דרך בטיפול בסוכרת מסוג 1

פורסם בתאריך אוגוסט 14, 2025 ע"י זהמהזה

פריצת דרך בטיפול בסוכרת מסוג 1. סרטון מערוץ היוטיוב © Diabetes Strong של כריסטל אורום מארצות הברית שמתמודדת עם סוכרת מסוג 1 מאז 1997.

הערוץ מיועד לחולי סוכרת מכל סוג בכל מקום. מטרת הערוץ להפוך את חיי החולים לקלים יותר בעזרת ידע וטיפים.

כריסטל שואפת לתת לחולי סוכרת את המשאבים כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי מה שמתאים להם.

הסרטון הפעם – בחודשים האחרונים דווח על פריצות דרך משמעותיות. חלק מהמטופלים אף הגיעו לעצמאות באינסולין. אבל כמה קרובים אנחנו באמת לתרופה זמינה באופן נרחב? כריסטל מפרטת את המחקר העדכני ביותר, מסבירה כיצד התרופות הפוטנציאליות הללו פועלות, ומשתפת את דעתה לגבי פתרון אמיתי. המידע מעודכן לחודש אפריל 2025.

פריצות דרך?

האם יש עוד מישהו שמרגיש שכמעט בכל חודש מוכרז ריפוי חדש לסוכרת סוג 1? בשלושת החודשים האחרונים בלבד, חברת Vertex Pharmaceuticals הודיעה כי 11 מתוך 12 מטופלים בניסוי קליני הפחיתו או ביטלו לחלוטין את הצורך בהזרקות אינסולין. חברתSana Biotechnology טענה כי הצליחה לגרום לתאים המושתלים המייצרים אינסולין לשרוד בגוף המטופלים ללא תרופות לדיכוי המערכת החיסונית. ובסין, חוקרים תכנתו מחדש תאי שומן של אדם לייצר אינסולין והפכו אישה עם סוכרת סוג 1 לבלתי תלויה באינסולין.

זה נשמע מבטיח. אז האם אנחנו מתקרבים לריפוי אמיתי לסוכרת תלויית-אינסולין?

הזווית האישית

בתור מי שחיה עם סוכרת סוג 1 מאז 1997, זה מרגש אותי מאוד. עם זאת, הבטיחו לי "ריפוי בתוך חמש שנים" כבר לפני 28 שנה, אז אני קצת סקפטית. לכן החלטתי לעשות בדיקה מעמיקה. בסרטון הזה אעסוק בחדשות האחרונות על הריפויים הפוטנציאליים האלה, איך הם פועלים, מתופעות הלוואי והחסרונות. בסוף אתן את הפרספקטיבה שלי לגבי מסגרת הזמן לריפוי של סוכרת סוג 1.

Vertex Pharmaceuticals ריפוי באמצעות השתלת תאי בטא

בואו נסתכל על המחקר הראשון של חברת Vertex Pharmaceutical. מדובר בריפוי הפוטנציאלי המתקדם ביותר בניסויים קליניים הואZimislecel של Vertex Pharmaceuticals שנקרא בעבר VX-880. הוא נמצא כעת בשלב שני של ניסויים קליניים עם 12 מטופלים. הם מגייסים באופן פעיל 50 מטופלים נוספים לניסויים בשלב השלישי בשנת 2025.

תאי בטא שמייצרים אינסולין

מה ש- Vertex עושה זה ייצירת תאי בטא המייצרים אינסולין במעבדה ואז משתילים אותם בכבד של אנשים עם סוכרת סוג 1. עד כה, כל המטופלים שקיבלו מנה מלאה של תאי בטא הראו תוצאות חיוביות. לאחר 90 יום, כולם החלו לייצר אינסולין. הם הורידו את רמת ה- A1C שלהם ו-11 מתוך 12 הצליחו להפחית את כמות האינסולין המוזרק שהם צריכים כדי לנהל את רמות הסוכר בדם. ארבעה מטופלים שקיבלו את המנה המלאה בתוספת מנת מעקב שנה לאחר מכן, אינם תלויים לחלוטין באינסולין, כלומר הם נרפאו באופן תפקודי מסוכרת סוג 1.

החיסרון

זה נשמע מדהים, אבל לריפוי הזה יש חיסרון משמעותי. מכיוון שתאי הבטא המושתלים זרים לגוף, יש ליטול תרופות לדיכוי המערכת החיסונית לכל החיים. לתרופות אלו יש תופעות לוואי חמורות והן הופכות אתכם לפגיעים יותר למחלות וזיהומים. בדרך כלל לוקחים אותן רק כשאין ברירה אחרת, כמו לאחר השתלת איבר. כרגע, הריפוי הזה מיועד בעיקר לאנשים עם סוכרת שקשה מאוד לנהל או לאלה שאינם מודעים להיפוגליקמיה, כלומר אינם חשים את רמות הסוכר הנמוכות בדם. אני אישית הייתי מעדיפה לחיות עם סוכרת מאשר לקחת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית, אבל זו הבחירה שלי, שלכם יכולה להיות שונה.

עטיפת תאי הבטא במגן

Vertex עובדת על פתרון נוסף שבו הם עוטפים את תאי הבטא כדי להגן עליהם מפני המערכת החיסונית. אבל זה עדיין נמצא בשלב ראשוני של ניסויים קליניים. והדברים האלה יכולים להתקדם במהירות כעת Vertex הודיעו שלצערם הפתרון האחר הזה נכשל ולא הניב תוצאות משמעותיות והם הפסיקו את הניסוי. זה מבאס. עם זאת, ה-VX-880 עדיין מתקדם בחוזקה.

Sana Biotechnology תאי בטא ערוכים גנטית

המחקר השני הוא של חברת Sana Biotechnology מאוניברסיטת אופסלה בשוודיה. החברה עובדת על השתלת תאים מייצרי אינסולין ללא שימוש בתרופות לדיכוי המערכת החיסונית. הם לוקחים תאי איים מייצרי אינסולין מתורמי איברים ומשתמשים בטכניקות עריכה גנטית כדי לשנות אותם כך שיתחבאו מהמערכת החיסונית של המטופל. זה מרתק. התאים מוזרקים לאחר מכן למטופל, שם הם מתחילים לייצר אינסולין.

עד כה, רק מטופל אחד קיבל זריקה, ובמינון קטן בלבד, במטרה לבדוק אם תאי הבטא יכולים לשרוד ולייצר אינסולין. המינון היה קטן מדי כדי להפוך את המטופל לבלתי תלוי באינסולין, אבל Sana השתמשה בבדיקות MRI וכן בבדיקות C-peptide כדי להראות שתאי הבטא היו חיים וייצרו כמויות קטנות של אינסולין לאחר 12 שבועות. זהו שיא עבור תאי בטא שהושתלו במטופל עם סוכרת סוג 1 שאינו נוטל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית.

השלב הבא – ניסויים קליניים

השלב הבא הוא להשתמש באותה טכניקה על תאי גזע שגודלו במעבדה, כדי לא להסתמך על תורמי איברים. לעולם לא יהיו מספיק תורמי איברים כדי לספק מספיק תאי גזע לחולי סוכרת סוג 1. לכן חשוב מאוד שהם יצליחו לעשות זאת במעבדה. עד כה הם הדגימו כיצד לעשות זאת בעכברים. התאים נשארו בחיים וייצרו אינסולין במשך 64 שבועות. התקווה היא ליצור תאים שגודלו במעבדה שיכולים לשרוד בגוף אנושי ללא תרופות לדיכוי המערכת החיסונית. התוכנית היא להתחיל ניסויים קליניים לריפוי אמיתי עבור בני אדם בשנת 2026.

המחקר הסיני – תכנות מחדש של תאי שומן

לפני שנה חוקרים סינים הודיעו שאישה עם סוכרת סוג 1 הפכה לבלתי תלויה לחלוטין באינסולין לאחר טיפול בתאי גזע. מה שהופך את המחקר הזה למרגש כל כך, ולדעתי הסיבה שהוא היה בכל החדשות בשנה שעברה, הוא שהמטופלת, תיאורטית, לא תזדקק לתרופות לדיכוי המערכת החיסונית. אנחנו עדיין לא יודעים אם זה נכון בפועל. הסיבה שניתן לבצע את הטיפול הזה ללא תרופות לדיכוי המערכת החיסונית היא שהם לוקחים את תאי הגזע ישירות מהמטופל במקום מתורם. זה אומר שהגוף של המטופל לא מנסה לדחות את התאים.

איך הם עושים את זה?

מתחילים בהוצאת תאי שומן מהמטופל בהליך פשוט מאוד. לאחר מכן הם ממירים במעבדה את תאי השומן האלה למשהו שנקרא "תאי גזע פלוריפוטנטיים". זהו סוג של תא גזע שיכול להתפתח לסוגים רבים אחרים של תאים. תאי הגזע האלה מונחים לאחר מכן להפוך לתאי איים מייצרי אינסולין, בדומה לאלה שיש לכם באופן טבעי אם אתם לא חיים עם סוכרת סוג 1. במקום להשתיל את התאים המייצרים אינסולין בלבלב, שם הם היו ממוקמים באופן טבעי, הם מושתלים לקיבה של המטופל. זה יוצר למעשה איבר בקיבה שמייצר אינסולין. עד כה, רק מטופלת אחת קיבלה טיפול זה והיא הפכה לבלתי תלויה לחלוטין באינסולין לאחר שנה, מה שאומר שהיא למעשה נרפאה מסוכרת סוג 1.

האם עדיין מוקדם לחגוג?

יש כמה סיבות שבגללן אנחנו לא יכולים להתרגש יתר על המידה לגבי ריפוי זמין באופן נרחב. ראשית, עלינו לראות את זה משוכפל במחקר קליני רחב היקף, לבדוק אם התהליך עובד עבור כולם. המטופלת הראשונה נרפאה ועלתה לכותרות הגלובליות לפני שנה ומאז לא קיבלנו שום עדכונים. אז אנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה. התוצאות משני מטופלים נוספים שקיבלו את אותו טיפול היו צפויות בתחילת 2025 אבל עד כה לא פורסם דבר.

סיבה נוספת להיות קצת סקפטיים

המחקר טוען שהסוג הזה של טיפול בתאי גזע אינו דורש תרופות לדיכוי המערכת החיסונית. אבל לפני הטיפול בתאי גזע המטופלת שנרפאה עברה שתי השתלות כבד והשתלת לבלב. זה אומר שהיא כן נטלה תרופות לדיכוי המערכת החיסונית.

אז האם הריפוי האמיתי כבר כאן?

לצערי, אני לא חושבת שריפוי אמיתי וזמין באופן נרחב נמצא ממש מעבר לפינה. המחקרים והתוצאות החדשים מרגשים מאוד ואני חושבת שאנחנו מתקדמים לעבר ריפוי. אבל נראה שיש עדיין הרבה בעיות שצריך לפתור. אחד המכשולים הגדולים ביותר נראה שכל הריפויים האלה מבוססים על השתלת תאי גזע. גם אם זה יעבוד, עדיין תצטרכו להגיע לבית חולים לטיפולים. וסביר להניח שזה יהיה יקר מאוד. הריפוי יהיה זמין לאחוז קטן מאוד שיכול להרשות זאת לעצמו.

התוכנית של Vertex מסתמנת כמציאותית

לדעתי הריפוי הראשון שנראה יהיה זה של Vertex או משהו דומה. הוא עדיין ידרוש ככל הנראה תרופות לדיכוי המערכת החיסונית. הוא יהיה מיועד לבעלי סוכרת שקשה מאוד לנהל או שאינם מודעים להיפוגליקמיה. אבל אני חושבת שזה יהיה זמין בשנים הקרובות, אולי חמש שנים. ריפוי אמיתי שבו לא נצטרך לקחת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית ייקח כנראה יותר זמן.

התקווה לריפוי תוך עשור

מדענים וחברות עובדים על ריפוי בעוד מקומות שלא הזכרתי. אולי פתאום תהיה פריצת דרך גדולה. אני חושבת שברגע שנראה את פריצת הדרך הגדולה הראשונה, הדברים יתקדמו מהר מאוד. אני עדיין מקווה לריפוי ב-10 עד 15 השנים הקרובות. מחזיקה אצבעות.

תודה רבה שצפיתם ואראה אתכם בפעם הבאה.

האנשים המאושרים בעולם

פורסם בתאריך נובמבר 22, 2022 ע"י זהמהזה

האנשים המאושרים בעולם. סרטון מערוץ היוטיוב המקסיקני © Lifeder. עורכי הערוץ מעלים סרטונים מהמקומות בהם הם מטיילים בעולם. הסרטון הפעם – מה הסוד לאריכות החיים של בני שבט ההונזה החיים בצפון פקיסטן? היכן ואיך הם חיים, איך הם נראים ועובדות נוספות על הרגלי התזונה ואורח חייהם.

שבט ההונזה ידוע בתוחלת החיים הארוכה של אנשיו, רבים מהם חיים מעל גיל 100. הסרטון חוקר את אורח חייהם ותזונתם כדי להבין את הגורמים לאריכות ימיהם.

עיקרי התוכן:

תזונה טבעית ומקומית: ההונזה מתבססים על תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים ומעט חלבון מן החי. הם נמנעים ממזון מעובד וממתקים, ומעדיפים מזון טרי ומקומי.

פעילות גופנית יומיומית: חיי היומיום שלהם כוללים עבודה פיזית, הליכה מרובה ופעילות חקלאית, מה שתורם לבריאותם הכללית.

קהילתיות וחיי חברה: הם חיים בקהילות מלוכדות, עם דגש על קשרים חברתיים חזקים, מה שתורם לבריאות הנפשית והפיזית.

גישה חיובית לחיים: ההונזה ידועים בגישתם החיובית והרגועה לחיים, עם דגש על שמחה, מוזיקה וריקודים.

המסקנה היא שהשילוב בין תזונה בריאה, פעילות גופנית, חיי חברה עשירים וגישה חיובית לחיים עשוי להיות המפתח לאריכות ימים ובריאות טובה.

ביואיק ריביירה קבריולט 1985 – 1982

פורסם בתאריך אוגוסט 13, 2025 ע"י זהמהזה

ביואיק ריביירה קבריולט 1985 – 1982. הסיפור של הביואיק היקרה ונדירה יחסית מתחילת שנות ה-80. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Rare Classic Cars & Automotive History. בערוץ תמצאו סרטונים על ההיסטוריה של מכוניות קלאסיות נדירות לאוהבי מכוניות אמיתיים שמתגעגעים למה שמכוניות היו פעם.

בסרטון הפעם – מאפייני העיצוב של הביואיק ריביירה קבריולט. פנים הרכב, אפשרויות המנוע וההיבטים ההנדסיים הייחודיים שלה.

1979, הריביירה עוברת להנעה קדמית

אתם בתחילת שנות ה-80 ואתם רוצים להשוויץ בעושר שלכם, אבל לא בצורה מוחצנת. קאדילק קצת יותר מדי ראוותני עבורכם. אז מה תבחרו במקום? אולי ריביירה קבריולט יפהפייה. הריביירה הוצגה לראשונה ב-1963. הדור הראשון היה בין 1963 ל-1965. השני מ-1966 עד 1970. השלישי מ-1971 עד 1976. הדור הרביעי ב-1977 ו-78 והדור החמישי, שעליו נדבר כאן, היה בין 1979 ל-1985. בשנת הדגם 1979, הריביירה עברה לראשונה להנעה קדמית, יחד עם חברותיה לפלטפורמה: האולדסמוביל טורונאדו, שהוצגה ב-1966 ותמיד הייתה מכונית עם הנעה קדמית והקאדילק אל דוראדו, שגרסת ההנעה הקדמית שלה הוצגה ב-1967. כך שהריביירה עוברת להנעה קדמית בפעם הראשונה ב-1979, יחד עם חברותיה לפלטפורמת E.

זו הייתה תקופה שבה חשבו שלא ייוצרו עוד מכוניות קבריולט בגלל תקני בטיחות, ובמיוחד תקני התהפכות. גגות רכים של קבריולט פשוט לא יכלו לשרוד התהפכות ולהגן על הנוסעים. ובכן, התקנים הללו הוקלו, ולמרות שקאדילק ייצרה את מה שכינתה 'הקבריולט האחרונה' ב-1976, כמה שנים לאחר מכן, ב-1982, הקבריולטים חזרו. וביואיק הציגה ב-1982 את הריביירה קבריולט הראשונה אי פעם. אנחנו הולכים לדבר על 1983, שנת הדגם השנייה של הריביירה קבריולט.

רכב יקר

הדבר הראשון שצריך לציין על הריביירה קבריולט הוא שהן היו יקרות מאוד. זו לא הייתה קאדילק, אבל בתחילת שנות ה-80 מחיר הבסיס של ריביירה קבריולט היה כ-24,000 דולר (81,361 ₪), שווה ערך ליותר מ- 80,000 דולר היום (271,355 ₪). הן היו יקרות מאוד וכתוצאה מכך לא נמכרו מהן הרבה. הקבריולטים הללו יוצרו מ-1982 עד 1985, ולאורך כל שנות הדגם נמכרו קצת פחות מ-4,000 יחידות. שנת הדגם 1982 הייתה הפופולרית ביותר.

דגם 1983

הריביירה קבריולט הספציפית הזו, שאותה נסקור, היא מדגם 1983. אחת הדרכים לזהות את שנת הדגם 1983 לעומת שנת 1982, שנת ההשקה, היא טקסטורת הגריל. כמובן, מעצבים אהבו לעשות שינויים קטנים בכל שנה, לפחות בתקופה ההיא בניגוד לשנות ה-50, שבהן הם שינו את כל יריעת המתכת בחזית, כאן הם עשו רק שינויים קטנים. טקסטורת הגריל ב-1983 כוללת נושא אנכי דומיננטי יותר מאשר דפוס 'קופסת ביצים' שהיה ב-1982. אז זו דרך אחת לזהות את הריביירה 83' לעומת ה-82'. ואגב, זה עבד במיוחד מכיוון שבשנת 1984, טקסטורת הגריל שונתה שוב כדי להיות נושא אנכי לחלוטין, שנשלט על ידי מוטות אנכיים דקים מאוד, מראה ביואיק קלאסי מאוד ל-1984. ב-1983 אתם מקבלים מעין הכלאה בין הגריל של 82' לזה של 84'. זה היה משהו שמעצבים עשו לעיתים קרובות כדי להרגיל אתכם בהדרגה לסגנון של השנה הבאה. לא לשנות הכל בבת אחת, אלא לשנות בהדרגה לאורך שנות הדגם.

מראה מלכותי

כשמסתכלים על העיצוב של המכונית הזו, הוא מעניין בכמה מובנים. אחד מהם הוא קו המותניים הגלי שממשיך את צורת מכסה המנוע ונראה כאילו יש למכונית גל על כל קו המותניים. הוא פשוט עולה ויורד ועולה ויורד. זה מאפשר למכונית לקבל קו יפה בקדמתה ובחלקה האחורי, מאוד אופייני לעיצוב של ג'נרל מוטורס בתקופה הזו. מספר מכוניות של ג'נרל מוטורס הציגו באותה תקופה חזית לה אני קורא חזית 'תחתונה בולטת'. הפגוש בולט יותר מהחלק העליון של הפאנל הקדמי והגריל מוטה לאחור, כמו 'מגן בקר' על רכבת. אני חושב שמה שג'נרל מוטורס ניסתה להשיג היה מראה מלכותי יותר, ולא מראה של מכונית שנראית בתנועה בעודה עומדת במקום. במקרה כזה, לעיתים קרובות יש לכם חזית 'עליונה בולטת' שבה הפגוש שקוע יותר מהפאנל הקדמי. למרות שלדעתי, בהתחשב בתקני הפגוש, זה היה קשה לביצוע. אז מעצבי ג'נרל מוטורס פשוט עשו את המיטב, כיסו את הגריל לאחור ונתנו לחזית מראה נצחי ויפה.

עיצוב

עיצוב החזית מזכיר קצת את הפונטיאק מתחילת שנות ה-70. תסתכלו על השקע. אתם רק צריכים לדמיין שהכתפיים שם באמצע מכסה המנוע נמשכות פנימה קצת יותר כדי שייווצר ראש חץ. ואז יש לכם את החזית הטיפוסית של פונטיאק מתחילת שנות ה-70 עם כנף גבוהה, ואז אותו אזור שנקרא 'שביל חתולים', אולי אפילו בליטה או קמט מעל הפנסים הקדמיים, ושוב, אם היה להם ראש חץ כזה, זה היה אפילו יותר כמו פונטיאק. אבל זאת הייתה חזית בסגנון פונטיאק שמשום מה ביואיק בחרה ללכת עליה בריביירה הספציפית הזו. אני לא לגמרי בטוח למה. אולי מעצבים פשוט חשבו שלפונטיאק יש משהו טוב והם ניסו גם להכניס קצת רומנטיקה למכונית.

דגמי 77 עד 78 – כישלון במכירות

הריביירה של 77' עד 78' הייתה באמת כישלון מכירות. היא הייתה גרסה מחוממת של 'לה סאבר' ומעצבים ניסו להכניס קצת יותר צורה למכונית, בניגוד לדגמי 77' ו-78' שהיו באמת די שטוחים ואדריכליים. הריביירה הזו, במיוחד קו המותניים הגלי הזה, שראיתם במכוניות אחרות של ג'נרל מוטורס באותה תקופה (חשבו על ה- 'גראנד פרי' של 1978, מכונית נוספת שהייתה לה את זה), פשוט נתנה לה משהו שונה במקצת ממה שהקונה הטיפוסי היה רואה בדרך כלל.

מכונית גדולה על בסיס גלגלים קצר

בממבט מהצד זו כנראה הזווית הפחות מוצלחת של המכונית הזאת. מלפנים ומאחור זה נראה נראים לא רע. אבל הרבה מכוניות של ג'נרל מוטורס מאותה תקופה סבלו מבסיס גלגלים שנראה פשוט קצר מדי. אני חושב שהמעצבים התקשו להרכיב את המכוניות הגדולות האלה על בסיסי גלגלים שהלכו והצטמקו. ראיתם את זה במכוניות אחרות של ג'נרל מוטורס מהתקופה. ה- 'A-body', ה- 'גראנד פרי', ה- 'קאטלס', ה-'ריגל', ה- 'מונטה קרלו'. שוחחתי על זה עם חבר, ג'ון מאנוגיאן (John Manoogian) שהיה במשך שנים מעצב בג'נרל מוטורס והמנהל הראשי של מותג קאדילק. בסיס הגלגלים במכונית הזו פשוט לא נראה נכון. זה נראה כאילו הגלגל האחורי צריך לזוז עוד אחורה והגלגל הקדמי צריך לזוז עוד קדימה, כדי לתת לה קצת יותר רווח מהדשבורד לגלגל. אבל כמו שאמרתי, אלה היו הפרופורציות של התקופה.

ניראת טוב בסך הכל

אני חושב, כפי שציינתי, שהמעצבים ניסו להתמקד בעיצוב הגוף ואולי לא הקדישו מספיק תשומת לב לבסיס הגלגלים ולאילוצים הקשורים אליו. זה הוביל לזיזים שראיתם כאן, שהוחמרו גם בגלל תקני הפגוש. לפחות למכונית הזו יש את הגלגלים האופציונליים והיפים, בניגוד לכיסויי הגלגלים הסטנדרטיים. היא נראית טוב בסך הכל. כעת, כשאנו מסתובבים למבט האחורי בזווית שלושת רבעי, אני חושב שהוא לא חזק כמו המבט הקדמי, אבל בהחלט יש בו כמה אלמנטים יפים. לא רק שיש לכם את הסיפון האחורי המשתפל, יש לכם גם את מכסה תא המטען הנטוי שמתעקל מעל, והחלק הזה שיוצר את הפנסים האחוריים. יש לו זווית דומה לחזית הקדמית. מעין חזית אחורית בולטת, אני מניח, גם כאן על המכונית. אני אוהב את פרטי האור ההפוך באמצע הפנסים האחוריים.

פגוש קצת בעייתי, בגלל התקן

דבר אחד שאני לא אוהב בזה הוא שהפגוש האחורי בולט למדי. ושימו לב לפנלי המילוי של הפגוש כאן, שבגיל זה בדרך כלל נסדקים או מתעוותים מעט. בגלל זה, זה פשוט לא נראה לגמרי נכון. זה היה נראה הרבה יותר טוב אם הכל היה עשוי מפח או ממשהו קשה בניגוד לחומר הגומי הרך הזה. אבל זה מה שהם היו צריכים לעשות כדי לעמוד בתקן הפגוש.

הפנים והחוץ בצבע אדום מדהים

אני חייב לומר שהמכונית הזאת נראית נהדר בצבע האדום הזה. ואני מאמין שיכולתם לקבל קבריולט רק בשני צבעים, אדום או לבן. והפנים היה תמיד בצבע האדום כמו הריביירה 83' הזו עם עור אדום יפהפה. אני חושב שקאדילק השתמשה בעיצוב הזה רק לשנה אחת במכוניות ה- 'C-body' עם הנעה קדמית ב-1985. אבל מסיבה כלשהי, אחרי שנה אחת, הם שינו את דפוס תפר המושבים הפנימי. כאן יש לכם גם קונסולה קטנה, לא מרכזית מלאה. יש לכם רצפה שטוחה ויפה, בפעם הראשונה בריביירה, מכיוון שהמכונית הזו הייתה עם הנעה קדמית. ותראו את דוושת ההאצה ודוושת הבלמים הענקיות, אתם לא הולכים לפספס את זה.

הרבה חיקויי עץ

כמובן הרבה חיקויי עץ על לוח המחוונים ועל פנלי הדלתות. מעניין, חיקוי העץ שמקיף את ידית הדלת כולל גם רשת רמקול למערכת הסטריאו. ולמכוניות ה- E הללו, ה- 'טורונאדו', ה- 'ריביירה' וה- 'אל דוראדו', לכולן היה לוח מחוונים די גבוה כזה והיה להן מעין לוח מחוונים עם ברדס. למרות שהברדס של הריביירה, לוח המחוונים העליון, לא בולט כל כך כמו ב- 'אל דוראדו' למשל. אבל עדיין עיצוב אטרקטיבי בסך הכל, למרות שהוא מיושן במקצת. מאוד מרובע, בדומה למכונית עצמה.

תבנית לוח השעונים

מבט נוסף על לוח המחוונים ואתם יכולים לראות למה אני מתכוון. הוא די מרובע בסך הכל. יש לו כמעט שלושה מודולים שונים, השמאלי, המרכזי והימני. ואני מאמין שהסיבה לכך הייתה כדי שניתן יהיה למכור את המכונית הזו בחו"ל בשווקים שבהם הנהיגה היא בצד ימין. אותו הדבר עם הקאדילק. כך שיכולתם בקלות פשוט לקחת את החלק השמאלי של אשכול המחוונים ולהפוך אותו עם החלק הימני ולשמור על החלק המרכזי זהה. ובכן, יכולתם לייצא את המכונית הזו לשווקים עם נהיגה בצד ימין. כמובן, הייתם צריכים לבצע שינויים נוספים מתחת למכסה המנוע, אבל לפחות מבחינת שינויי פנים, זה היה פשוט וקל יחסית. נראה שלמכונית הזו יש גם את מיכל האשפה הזה בחלק התחתון של רגלי הנוסע.

שטיחון רצפה ענק

דבר אחד שג'נרל מוטורס עשתה במכוניות ההנעה הקדמית הללו הוא שהיה להן שטיחון רצפה אחד גדול לחזית. אהבתי אבל היה קצת יותר קשה להסיר את כל שטיחון הרצפה הזה, הוא גם די כבד. זה היה בתקופה שבה הם ייצרו שטיחוני רצפה אמיתיים. אז אני חושב שהם בסופו של דבר ויתרו על זה ופיצלו אותו מכיוון שהוא היה כבד, מסורבל ומסובך להוציא מהמכונית.

ארבעה סוגי מנוע

בואו נעבור למה שנמצא מתחת למכסה המנוע. בריביירה מודל 1983 יכולתם לבחור מבין ארבעה מנועים, שלושה בנזין ואחד דיזל.

V6 בנפח 4.1 ליטר

המנוע הסטנדרטי היה מנוע V6 בנפח 4.1 ליטר של ביואיק עם 125 כוחות סוס, שהתבסס על אותה ארכיטקטורה כמו מנוע ה-3.8 של ביואיק שמאוחר יותר יהפוך למנוע ה-3800.מנוע ה-4.1 היה בסדר. היו לו קצת רעידות. זכרו, הוא היה V6 בזווית של 90°. נעשו בו כמה דברים כדי לעזור לו לפעול בצורה אחידה יותר, אבל לא הייתי קורא לזה מנוע נהדר. אז, ה-3.8 וה-4.1 לא היו המנועים של 300,000 מייל 483,000) ק"מ) שהם יהפכו להיות כשהם יהפכו ל-3800. והם החזיקו מעמד עד לכ-120,000 מייל 193,000) ק"מ) משהו כזה, לפני שהיה להם נוהל שתהיה איזושהי בעיה.

V8 בנפח 5 ליטר

דרגה אחת מעל זה היה מנוע ה- V8האופציונלי בנפח 5 ליטר. הוא ייצר 140 כוחות סוס וה-307 הזה, למרות שלא היה כל כך חזק, היה אמין וחלק וארוך טווח מאוד. אז זה היה מנוע נהדר בכלי הרכב האלה.

V6 טורבו בנפח 3.8 ליטר ודיזל בנפח 5.7 ליטר

מעבר לכך בריביירה היה את מנוע ה- V6 טורבו האופציונלי בנפח 3.8 ליטר עם 180 כוחות סוס. המנוע הזה היה סטנדרטי בדגמי T ואופציונלי בכל האחרים. והמנוע האחרון שיכולתם לקבל בריביירה 83' היה מנוע הדיזל של אולדסמוביל בנפח 5.7 ליטר, 105 כוחות סוס ו-350 אינץ' מעוקב, שבשלב זה למעשה לא היה כל כך גרוע. הוא היה די אמין. הם עיצבו מחדש את הבלוק כדי להפוך אותו לעמיד יותר, אבל עדיין לא מנוע כל כך נהדר.

לא תקופת הכוח הגדול

למרבה הצער זו לא הייתה תקופת הכוח הגדול מתחת למכסה המנוע בריביירות האלה. למרות זאת, אחת מהריביירות האלה שימשה כמכונית מובילה במרוץ 'אינדיאנפוליס 500' עם מנוע V6 טורבו בנפח 4.1 ליטר שסיפק לה קצת תוספת כוח. אבל אם הייתם פשוט אזרחים רגילים, הייתם צריכים להסתפק באחת מארבע בחירות המנוע שציינתי.

תחתית הרכב

לסיום, צילום מלמטה של הריביירה הספציפית הזו. אתם יכולים לראות את יחידת ההנעה הסופית שם. (אחד מחצאי הצירים שיוצאים כדי להניע את הגלגל בצד הנוסע). כמובן, יש עוד אחד בצד הנהג. ברור שחצאי הצירים הם באורך לא שווה. באופן מדהים, למכוניות האלה אין היגוי מומנט. אולי זה מכיוון שלחלק מהמנועים אין כל כך הרבה מומנט, אבל הם תוכננו די טוב. עובדה מעניינת היא שבשנת 1966, ביואיק למעשה תכננה את יחידת ההנעה הסופית הזו עבור האולדסמוביל טורונאדו. מאוחר יותר היא יועדה עבור הקאדילק אל דוראדו, הריביירה מעולם לא השתמשה בה. אז ביואיק תכננה חלק שמעולם לא השתמשו בו ומכרה אותו לחטיבות האחיות שלה.

מוטות הפיתול

אתם יכולים לראות כאן גם את מוטות הפיתול, את המוטות האורכיים הגדולים האלה משני הצדדים. למתלים הקדמיים כאן אין קפיצי סליל. יש להם מוטות פיתול. בדומה למוצרי קרייזלר של היום. למוצרי קרייזלר בתקופה הזו היו מוטות פיתול רוחביים. כאן יש לכם מוטות פיתול אורכיים, אבל בכל זאת מוטות פיתול. והם נותנים למכונית נסיעה די טובה בסך הכל. אז, מה דעתכם על הריביירה הזו? הייתם קונים משהו כזה ומשלמים את המחיר המופרז הזה באותם ימים? תודה רבה שוב על הצפייה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית בנושא "רכבי אספנות" לחצו על הקישור

הרגלים מוכחים להאטת ההזדקנות

פורסם בתאריך אוגוסט 11, 2025 ע"י זהמהזה

הרגלים מוכחים להאטת ההזדקנות באופן טבעי, תרגום תוכן. סרטון מערוץ היוטיוב © NeuroFuel. בערוץ תמצאו את מנת המוטיבציה היומית שלכם מגובה במדע!

הסרטונים בערוץ, בהשראת תורתו של ד"ר אנדרו הוברמן, מפרקים את מדעי המוח החדשניים לכלים מעשיים לריכוז, משמעת וביצועים מנטליים.

בסרטון הפעם ד"ר אנדרו הוברמן משתף 6 הרגלים מגובים מדעית שבאמת מאטים את ההזדקנות. לא מדובר במיתוסים או טרנדים, אלא באסטרטגיות מוכחות המבוססות על מדעי המוח ומחקר אריכות ימים. למדו כיצד להגן על המוח, השרירים, העור ורמות האנרגיה שלכם ככל שאתם מתבגרים. השינויים היומיומיים הפשוטים האלה יכולים להאט משמעותית את השעון הביולוגי ולשפר את איכות החיים.

המפתח הוא המוח

מה אם הייתי אומר לכם שהמפתח האמיתי להישאר צעירים אחרי גיל 50 לא נמצא בכדורים, אלא מושתל בהרגלים יומיומיים של המוח שלכם? הנה עובדה מפתיעה. מחקר עדכני ממכון 'באק' (Buck) למחקר ההזדקנות מראה שקצב ההזדקנות הביולוגית שלנו, כלומר כמה מהר הגוף, המוח והתאים שלנו מתדרדרים, מושפע יותר מהתנהגות מאשר מגנטיקה. וזה נכון. פחות מ-25% מאריכות החיים נקבעת על ידי ה- DNA, השאר נקבע על ידי איך שאנחנו חיים, ההרגלים שלנו, הקצב, הגישה שלנו והסביבה.

המוח דינמי גם אחרי גיל 50

זה אולי נשמע מעורר השראה או מרתיע, אבל הנה האמת המגובה על ידי מדעי המוח: המוח הוא איבר דינמי. גם אחרי גיל 50 הוא עדיין גמיש עצבית – היכולת להסתגל, לחווט מחדש ולהתחזק. זה חל לא רק על לימוד שפה או תחביב חדש אלא גם על חוסן, מצב רוח, ניידות, שימור שרירים, מיקוד, ואפילו תפקודי עור ומערכת החיסון. ההזדקנות אינה רק עניין של שחיקה. היא גם עניין של אותות ותגובות. וההרגלים שלך הם האותות.

שליחת אותות שגויים למוח

מבלי לדעת, רוב האנשים שולחים לגופם אותות שגויים. תזמון שינה לקוי, חוסר גיוון בתנועה, קצב המעורר הפרעות ביולוגיות (צירקדי), לחץ כרוני, כל אלה מאיצים את ההזדקנות מבפנים החוצה.

שישה הרגלי זהב

היום נפרט שישה הרגלי זהב שלפי מדעי המוח יכולים להאט ובחלק מהתחומים גם לגרום להיפוך סימני ההזדקנות הפיזיולוגית אחרי גיל 50. כל הרגל מגובה במחקר מעשי עם כלים ברורים, במטרה לתכנת מחדש את הגוף שלכם לצעירות וחיוניות. מדובר לא רק במראה, אלא בדרך שבה אתם זזים, חושבים ומתאוששים. אז בין אם אתם בני 52 או 72, תנו למוח ולגוף את האותות שהם צריכים כדי להישאר צעירים, באופן טבעי, חכם ובר-קיימא.

אור השמש

האם אי פעם שמתם לב שאפילו לילה אחד של שינה לקויה גורם לעור שלכם להיראות עמום, למוח להיות מטושטש ולגוף לכאוב יותר מהרגיל? יש לזה סיבה, והיא מתחילה בשמש. מה שקורה במוח שלכם כשאתם רואים אור שמש בבוקר הוא עמוק. בתוך ההיפותלמוס שוכן הגרעין הסופרה כיאסמטי, או ה-SCN, השעון הצירקדי הראשי. המצבור הזה של כ-20,000 נוירונים מווסת כמעט כל מערכת בגוף שלכם: הורמונים, עיכול, קוגניציה, תפקוד חיסוני ואפילו התבטאות הגנים.

הקצב הצירקדי

מחקר שפורסם ב- 'Nature Communications' בשנת 2021 חשף שההזדקנות מואצת כשהקצב הצירקדי משובש. החוקרים מצאו שאנשים עם חשיפה בלתי סדירה לאור ותזמון שינה/ערות לקוי, סבלו מדלקות משמעותית גבוהות יותר, ביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר וסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ללא קשר לגיל. במילים אחרות, תזמון ההתנהגויות שלכם יכול לגרום לכם להזדקן מהר יותר. אפילו אם ההרגלים שלכם בריאים.

חשיפה לאור שמש טבעי

חשפו את עיניכם לאור שמש טבעי תוך 30-60 דקות מהיקיצה. הנה מה שמראים המחקרים:

5-10 דקות של אור טבעי בבוקר, יותר אם מעונן, עוזרות לקבוע את הקצב הצירקדי ליום כולו. זה מדכא את המלטונין, מעלה את הקורטיזול בצורה בריאה, ומאותת למוח שהגיע הזמן להיות ערני, מרוכז ומלא אנרגיה.

אבל היתרונות לא מסתיימים כאן. חשיפה לאור בוקר גם משפרת את אותות הדופמין. זה קריטי, לא רק למוטיבציה ולדחף, אלא גם לשליטה מוטורית, ללמידה ולויסות רגשי. מחקר משנת 2019 מאוניברסיטת בזל מצא שמבוגרים ששרדו אותות צירקדיים קבועים נהנו מזיכרון עבודה טוב יותר, זמני תגובה מהירים יותר ושכיחות נמוכה יותר של דיכאון.

אז צאו החוצה בשעה הראשונה לאחר היקיצה, אפילו רק לטיול קצר סביב הבית. ללא משקפי שמש. שאפו ל-5 עד 15 דקות, תלוי במזג האוויר. אם אתם מתעוררים לפני הזריחה, הדליקו אורות בבית וקבלו אור טבעי ברגע שהשמש זורחת. שלבו זאת עם זמני שינה ויקיצה עקביים, גם בסופי שבוע.

והנה משהו שאולי לא ידעתם: קצבים צירקדיים גם מווסתים ייצור קולגן ותיקון עור. מאמר משנת 2020 ב- 'Cell Reports' מצא שתאי עור מתחדשים בצורה היעילה ביותר בלילה רק אם הקצב הצירקדי מתואם כראוי. אם מפספסים את אות הבוקר, מנגנוני התיקון הליליים נחלשים. לכן, ההרגל הזה הוא לא רק כדי להרגיש ערניים, הוא מאט את ההזדקנות הביולוגית במוח, בעור, בהורמונים ובמטבוליזם.

אימוני כוח. פעולה קטנה, החזר עצום

אם אתם רוצים להישאר צעירים אחרי גיל 50, אחד הכלים החזקים והפחות מנוצלים הוא אימוני כוח. אבל לא כאלה שמשאירים אתכם מותשים שעות ארוכות. למעשה, פרצי כוח קצרים ועצימים הם אולי הנוסחה המדויקת שהמוח והגוף שלכם צריכים להיפוך הירידה בתפקוד כתוצאה מהזדקנות.

איבוד מסת השריר בכל עשור

אז נתחיל מהמדע. אחרי גיל 30, אנחנו מאבדים כ-38% מסת שריר בכל עשור. המצב הזה הידוע כ- 'סרקופניה'. אבל סרקופניה אינה רק אובדן כוח. היא משפיעה ישירות על המטבוליזם, ויסות הסוכר בדם, צפיפות העצם ואפילו הקוגניציה.

שימור כוח השריר

מחקר חשוב מהרווארד שפורסם ב-2022 ב- 'JAMA Network Open' הראה ששימור כוח שרירי, במיוחד ברגליים, הוא אחד הגורמים החזויים ביותר לאריכות ימים בקרב מבוגרים. הנה מה שמראה המחקר: אימוני התנגדות לא רק משמרים את השריר, הם מפעילים מסלולי 'נגד הזדקנות' ברמה התאית.

שילוב אימוני כוח

מחקר משנת 2019 ב- 'Cell Metabolism' הוכיח שאימוני כוח מגבירים את הביטוי של גנים המעורבים בתפקוד המיטוכונדריה ובסינתזת חלבונים. גם אצל מבוגרים מעל גיל 65.

אז מה הכלי? שלבו שניים עד שלושה אימוני כוח קצרים בשבוע, המתמקדים בתנועות מורכבות. מדובר ב- 20-30 דקות עם משקל הגוף או התנגדות כמו משקולות יד, קטלבל או רצועות התנגדות. תנועות כמו סקוואטים, שכיבות סמיכה, דדליפט ורצועות מספיקות כדי להפעיל סיבי שריר מסוג 2, סיבי השריר המהירים שדועכים הכי מהר עם הגיל, אבל הם גם המגנים הטובים ביותר על הבריאות המטבולית ועמידות בפני פציעות.

הצעה למסגרת שבועית

הנה דוגמה למסגרת שבועית: יום שני – אימון כוח לכל הגוף, 30 דקות. יום חמישי – התמקדות בחלק העליון של הגוף, 20-25 דקות. שבת – אימון עליון או מעגלי אופציונלי, 20 דקות.

מה עושים אימוני הכוח?

מה קורה במוח שלכם כשאתם עושים זאת? אימוני כוח מגדילים את רמות גורם הנויורוטרופיה המוחי (BDNF), מולקולה חיונית לפלסטיות המוחית, המכונה לעיתים "דשן למוח". הוא תומך בזיכרון, מגן מפני ירידה קוגניטיבית ומשפר ויסות רגשי. מחקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית מראים שאימוני התנגדות יכולים לשפר משמעותית את תפקודי הניהול ולצמצם תסמיני חרדה ודיכאון אצל מבוגרים.

החלק הטוב הוא שזה לא דורש הרבה זמן. שני אימונים בשבוע בעוצמה בינונית עד גבוהה הוכחו כמסוגלים להחזיר אובדן שריר, לשפר רגישות לאינסולין ולהעלות באופן טבעי את רמות הטסטוסטרון וההורמון הגדילה.

צום

צום הפך לסיסמה אופנתית בתחום הבריאות, ובצדק. אבל המדע מגלה ניואנס חשוב: איך ומתי אתם צמים חשוב יותר מאשר רק לוותר על ארוחת בוקר. מה שקורה בגופכם במהלך צום הוא ריקוד ביולוגי אלגנטי בין שני מסלולים מרכזיים: חלבון MTOR שמקדם גדילה, בניית שרירים ותיקון. ואוטופגיה, שמפרקת תאים וחלבונים פגומים.

אפשר לחשוב על זה כמו מתג בין מצב בנייה למצב ניקוי. שניהם חיוניים, אבל עם ההזדקנות, האיזון הזה נעשה קשה יותר לשימור. אחרי גיל 50, אנחנו לעיתים מתמודדים עם שני אתגרים מתחרים. אנחנו זקוקים לאוטופאגיה כדי לנקות תאים פגומים ולהפחית דלקות, אבל צריכים גם את ה-MTOR כדי לשמור על מסת השריר והכוח, במיוחד בגיל מבוגר, כשסרקופניה נכנסת לפעולה.

השימוש הנכון בצום

אז איך משתמשים בצום כדי לתמוך באריכות ימים מבלי להקריב מסת שריר או בריאות הורמונלית? הנה מה שמראים המחקרים.

לפי מחקר משנת 2016 שפורסם ב-'Cell Metabolism', אכילה מוגבלת בזמן בה צורכים אוכל במסגרת חלון של 8-10 שעות ביום, משפרת את רגישות האינסולין, מפחיתה דלקות, ומגבירה את האוטופגיה מבלי להפחית את צריכת הקלוריות. למבוגרים ההבחנה הזו היא קריטית. הגבלת קלוריות עלולה לפעמים לגרום לחוסרי תזונה או אובדן שריר. אבל תזמון האכילה, אפילו כשאוכלים מספיק, יכול לעורר יתרונות לאריכות ימים.

חלון עקבי של 8-10 שעות

הנה הפרוטוקול ליישום: איכלו במסגרת חלון עקבי של 8-10 שעות. רצוי להתחיל בסביבות 8-10 בבוקר ולסיים עד 6-7 בערב. הימנעו מאכילה מאוחרת בלילה, שכן האכילה בלילה מפריעה לסנכרון הצירקדי ומגבירה אגירת שומן ודלקת.

בימי אימון כוח, שברו את הצום מיד לאחר האימון עם חלבון לתמיכה ב-MTOR ובהתאוששות. בימי מנוחה, האריכו מעט את חלון הצום כדי להגביר את האוטופגיה.

והנה תובנה מחזקת: גם צום של 12 שעות, למשל מ-7 בערב עד 7 בבוקר, הוכח כמועיל לבריאות המיטוכונדריה ולהורדת לחץ הדם, במיוחד אצל מבוגרים. אין צורך באמצעים קיצוניים.

דוגמה אמיתית

מחקר ממכון 'סולק' מצא שעכברים שקיבלו את אותה כמות קלוריות אבל מוגבלים לחלון אכילה מוקדם נהנו מרמות כולסטרול נמוכות יותר, ויסות סוכר טוב יותר וסימנים מופחתים להזדקנות לעומת עכברים שאכלו לאורך כל היום. מחקרים אנושיים מראים תוצאות דומות.

מה קורה במוח שלכם כשאתם צמים?

כשאתם צמים אתם מעלים את ייצור הקטונים – מולקולות המשמשות דלק נקי לנוירונים, משפרות ריכוז ומפחיתות לחץ חמצוני. בנוסף, הצום מפחית דלקות נוירולוגית, שהן גורם מרכזי לירידה בזיכרון, ערפול מוחי ואפילו הפרעות במצב הרוח. אז צום הוא לא מניעה אלא תזמון אסטרטגי. שינוי פשוט של מתי אתם אוכלים יכול לשלוח לגוף שלכם אות חזק: הגיע הזמן לרפא, לנקות ולהחזיר את הצעירות מבפנים.

אתם מה שאתם אוכלים

אנחנו שומעים לעיתים את הביטוי: "אתה מה שאתה אוכל". אבל מדעי המוח אומרים לנו משהו אפילו חזק יותר: אתה מרגיש איך אתה מזין את עצמך, במיוחד אחרי גיל 50. המזונות שאנחנו אוכלים משפיעים לא רק על המותניים שלנו. הם מעצבים את כימיית המוח, ויסות הרגשות, חדות הקוגניציה ואפילו המוטיבציה לזוז ולהתחבר.

המוח צורך המון אנרגיה

בוא נתחיל עם עיקרון מרכזי מתזונת מדעי המוח: המוח מהווה כ-2% ממשקל הגוף אבל צורך מעל 20% מאנרגיית הגוף, בעיקר בצורת גלוקוז וחומצות שומן. אבל הנה האתגר: אחרי גיל 50, יכולת המוח לחדש אנרגיה בצורה יעילה מתחילה לרדת. המשמעות היא שבחירות תזונתיות גרועות לא משפיעות רק על המעיים שלכם, אלא פוגעות ישירות בביצועים המנטליים, במצב הרוח ובעמידות שלכם.

אז מה המוח באמת רוצה?

ראשית, חומצות שומן אומגה 3, במיוחד DHA. מחקרים כמו מחקר ה- 'Framingham Offspring' משנת 2014 מראים שרמות גבוהות של DHA קשורות לנפח מוח גדול יותר ולזיכרון טוב יותר במבוגרים. DHA תומך במבנה ממברנות הנוירונים, משפר תפקוד סינפטי ומפחית דלקות נוירולוגית.

שנית, חלבונים עשירים בטירוזין כמו בשר הודו, ביצים, יוגורט וגבינת קוטג’ מזינים מוטיבציה, דחף ויסות רגשי. עם הירידה הטבעית בדופמין עם הגיל, מילוי חומרי הגלם האלה נעשה קריטי.

שלישית, פוליפנולים הנמצאים בפירות יער, שוקולד כהה, שמן זית ותה ירוק. התרכובות הצמחיות האלה מגנות על המוח מפני לחץ חמצוני ותומכות ב- BDNF, גורם גדילה חיוני לפלסטיות נוירולוגית וללמידה. מאמר משנת 2020 ב- 'Frontiers in Aging Neuroscience' הראה שצריכה גבוהה של פוליפנולים קשורה לסיכון נמוך יותר לדמנציה ולשיפור בזיכרון העבודה.

רביעית, מגנזיום ו-ויטמיני B החיוניים לייצור נוירוטרנסמיטורים ולמטבוליזם של אנרגיה. החומרים האלה לעיתים מתדלדלים במבוגרים, במיוחד אם יש רמות גבוהות של לחץ או בעיות עיכול.

פרוטוקול מעשי למעקב

בנו תחילה את הצלחת שלכם סביב חלבון. שאפו ל- 30-40 גרם חלבון בכל ארוחה, מפוזרים לאורך היום. מדי יום הוסיפו חומצות שומן אומגה 3 מדגים שומניים כמו סלמון או סרדינים, או מאצות אם אתם טבעונים. כללו 1-2 כוסות של ירקות או פירות יער בעלי צבעים עזים לפחות בשתי ארוחות ביום. שתו תה ירוק באמצע הבוקר או מוקדם אחר הצהריים, שתייה שתומכת בבריאות המוח וערנות עדינה ללא גירוי יתר.

מה קורה במוח כשאתם עושים את זה?

אתם ממש משפרים את הארכיטקטורה של הנוירונים שלכם, מחזקים את שכבות השומן המבודדות את חיווט המוח, מגבירים את גמישות קרומי התא ומחזקים את הכימיקלים המאותתים שמווסתים מחשבה, רגש ואנרגיה. והנה משהו שאולי תמצאו מעורר השראה: מחקר מאוניברסיטת אילינוי מראה שתבניות תזונה עשירות בפלבנואידים ושומנים בריאים יכולות להאט ירידה קוגניטיבית בעד כ-30% בעשור, ללא תלות בפעילות גופנית או רמת השכלה.

אז המסר פשוט: האכילו את המוח שלכם כאילו שזה חשוב, כי זה אכן חשוב.

דלקות כרוניות

אם יש כוח בלתי נראה שמאיץ הזדקנות יותר מכל דבר אחר, זו דלקת כרונית. אנחנו לא מדברים על דלקות מחבלה או חתך שמתרפאות. אנחנו מדברים על דלקת כרונית נמוכה, שמתבשלת בשקט מתחת לפני השטח, מחריפה את מערכת החיסון שלכם, מאיצה את התדרדרות המפרקים, מטשטשת את המוח ואפילו מזקנת את העור. התופעה הזו מוכרת בקהילה המדעית בשם 'דלקת הזדקנות'.

מחקר מכונן שפורסם ב-'Nature Reviews Immunology' הראה שדלקת כרונית היא מניע מרכזי כמעט לכל מחלות הגיל: מחלות לב, ירידה קוגניטיבית, דלקת מפרקים ואפילו סוגים מסוימים של סרטן. זה גם אחד הגורמים הגדולים לעייפות, התאוששות לקויה ורגישות רגשית בגיל הביניים ומעבר לו.

אבל החדשות הטובות הן שאין צורך בתרופות כדי להילחם בזה. צריך איזון במערכת העצבים, כי דלקת היא לא רק עניין של מערכת החיסון, היא נשלטת בקפידה על ידי המערכת האוטונומית, במיוחד על ידי עצב הואגוס.

כשגופכם נמצא במצב מתמיד של "לחימה או בריחה", ציטוקינים פרו-דלקתיים שוטפים את המערכת שלכם. אבל כאשר אתם מפעילים את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, צד המנוחה והעיכול, הדלקת יורדת. אז איך מורידים את הדלקת מדי יום בדרך טבעית ובתמיכה מדעית?

שלושה כלים יומיים פשוטים להפחתת דלקות

נשימה איטית דרך האף

במיוחד נשימת 4-7-8. שאפו דרך האף במשך 4 שניות, החזיקו 7 שניות, נשפו 8 שניות. זה מפעיל את עצב הואגוס ומפחית קורטיזול. לפי מחקר משנת 2017 מאוניברסיטת דרום קרוליינה, שלוש עד ארבע סבבים בלבד יכולים להוריד סמני דלקת כמו IL6 ו-CRP.

חשיפה קצרה ובטוחה לקור

כמה שניות של מים קרים על הפנים או הצוואר העליון מפעילות את המערכת הפאראסימפתטית. מחקר של ד"ר רונדה פטריק וכתב העת 'Journal of Neuroimmunology' מראה שחשיפה לקור מפחיתה אותות דלקת ומשפרת עמידות חיסונית, במיוחד במבוגרים מעל גיל 50.

מגע עם טבע ומרחבים ירוקים

רק 20 דקות בפארק, יער או גינה, אפילו הליכה ללא טלפון, הורידו קורטיזול, שיפרו את שונות קצב הלב ודיכאו ציטוקינים דלקתיים. מחקר משנת 2019 שפורסם ב-'Frontiers in Psychology' מצא שחשיפה לטבע משפרת סמני חיסון אפילו יותר ממנוחה בתוך הבית.

מה קורה במוח כשאתם עושים את הדברים האלה? אתם מפעילים את הקורטקס הפרה-פרונטלי, האזור האחראי על תפקוד ביצועי, ויסות רגשי ושליטה בדחפים, תוך כדי דיכוי האמיגדלה, מרכז זיהוי הפחד והאיומים. השילוב הזה משפר את היכולת שלכם לחשוב בבירור, להתאושש מהר יותר ולשמור על איזון רגשי. כל אלה תומכים במצב פנימי צעיר ועמיד.

אז במקום להוסיף משהו מסובך, חשבו על ההרגל הזה כהתקררות יומית למערכת העצבים שלכם. 15 דקות בלבד של התאוששות מכוונת ביום יכולות להפוך את האותות הפנימיים שמובילים להזדקנות מוקדמת. אין צורך להילחם בדלקות, פשוט תפסיק להזין אותן. ורוגע הוא התרופה הטובה ביותר.

לנצח את הבדידות

קיימת אמת חזקה שלעתים מתעלמים ממנה במדע אריכות הימים: מערכות היחסים שלכם עשויות להיות חשובות יותר מהתזונה, מהפעילות הגופנית או אפילו מהגנטיקה שלכם.

לפי מחקר הרווארד על התפתחות מבוגרים, המחקר הארוך ביותר על רווחת האדם בהיסטוריה, החיזוי החזק ביותר לבריאות ואושר בגיל מבוגר אינו כולסטרול, הכנסה או IQ אלא איכות מערכות יחסים קרובות. לא מספר החברים ברשתות החברתיות, לא אם אתם נשואים או לא. אלא עומק הקשר האמיתי והמשמעותי.

מה קורה במוח כשאתם חווים קשר אותנטי, שיחה מעומק הלב, מבט בעיניים, צחוק משותף או מגע פיזי? התהליך הביוכימי הוא עמוק. אתם משחררים אוקסיטוצין, נוירופפטיד שמפחית קורטיזול, מוריד דלקות ומחזק את מערכת העצבים הפאראסימפתטית. כמו כן, אתם מעלים דופמין וסרוטונין שמשפרים מוטיבציה, ויסות רגשי ולמידה.

לעומת זאת, בידוד חברתי ובדידות, אפילו כשאתם מוקפים פיזית באנשים, פועלים כגורם לחץ ביולוגי. מטה-אנליזה משנת 2015 שפורסמה ב-'Perspectives on Psychological Science' הראתה שבדידות מגבירה את סיכון התמותה ב- 26%, מה שמתחרה בעישון והשמנה.

בדידות משכתבת את מרכזי האיום במוח, מגבירה את רגישות האמיגדלה ומחלישה את ההגנות החיסוניות. לכן, אנשים ללא קשרים חברתיים חזקים חווים שיעורי דלקות גבוהים יותר, ירידה קוגניטיבית ודיכאון. במיוחד אחרי גיל 50.

אז מה הכלי? העדיפו קשר מכוון פנים אל פנים, לא כטרנד, אלא כפרוטוקול בריאות יומיומי.

כמה דרכים מבוססות מדע ליישום

ערכו אינטראקציה פנים אל פנים לפחות 3-4 פעמים בשבוע. אפילו 10 דקות של מבט בעיניים ונוכחות משותפת משפרות אותות אוקסיטוצין וטון וגאלי.

הפכו מגע לחלק מהשגרה שלכם. חיבוקים, לחיצות יד, ומגע עדין כשזה בטוח ומקובל, מורידים דופק ומרגיעים את מערכת העצבים.

הקשיבו לעומק. כאשר אתם נוכחים באופן מלא עם מישהו, ללא טלפון וללא מולטיטסקינג, אתם מסנכרנים גלי מוח. זו תופעה שנקראת 'תהודה עצבית', שמקדמת אמפתיה ואמון.

אפילו חיות מחמד יכולות לעזור. ליטוף של כלב או חתול מעלה אוקסיטוצין, מפחית קורטיזול ומחקה רבות מהשפעות הקשר האנושי.

אמנו את היכולת שלכם להתחבר

הנה תובנה מעצימה: קשר אינו תכונת אופי, אלא מיומנות. אפשר לאמן את היכולת להתחבר, להיפתח ולהקשיב. והפרס אינו רק רגשי, הוא פיזיולוגי. הוא מתבטא במערכת החיסון, בלחץ הדם, בשינה ובמוח שלכם בצורה ממשית ומדידה.

קשר שומר עליכם בחיים

כשאתם בונים את ההרגלים האלה, מסנכרנים את הקצב שלכם, מאמנים את הכוח שלכם, מזינים את מוחכם, אל תשכחו את הפרוטוקול האנושי ביותר מכולם: היו עם אנשים שגורמים לכם להרגיש נראים, בטוחים ומוגנים.

אנחנו לעיתים חושבים על הזדקנות כירידה איטית ובלתי נמנעת. אבל מדעי המוח, מדעי ההתנהגות ואפיגנטיקה מספרים סיפור מלא תקווה יותר. כיצד אנו מזדקנים מושפע עמוקות מאופן חיינו. המוח שלכם הוא פלסטי. הגוף שלכם תגובתי. וגם אחרי 50, 60 או 70, עדיין לא מאוחר מדי לשלוח לו את האותות הנכונים. אותות שאומרים לגדול, להתחזק, להתחדש, להחלים.

סיכום ששת ההרגלים בהישג יד

סנכרנו את גופכם עם השמש כדי לעגן את הקצב הצירקדי ולתמוך בכל דבר מהמצב הרגשי ועד תיקון העור. הרימו משקולות, אבל לא לאורך זמן, כדי להפעיל גנים נגד הזדקנות ולהחזיר את כוח השריר והקוגניציה. צומו, אבל תזמנו נכון כדי לאזן בין אוטופאגיה לשמירה על מסת השריר דרך מסלולי MTOR.

הזינו את המוח במה שהוא רוצה – אומגה 3, פוליפנולים, חלבונים ומיקרונוטריינטים התומכים בפלסטיות נוירולוגית ואנרגיה. קררו את הדלקות היומיות שלכם דרך נשימה, קור וטבע. אזנו את מערכת העצבים והגנו על התאים. התחברו כדי להישאר בחיים על ידי בניית מערכות יחסים שמזינות את הביולוגיה שלכם, לא רק את הרגשות.

אלה לא טרנדים. אלה כלים שמושרשים במחקר, מתחדדים על ידי הפיזיולוגיה ומוכנים לשימוש, צעד קטן בכל פעם.

הרעיון המרכזי

אין צורך לשנות את חייכם בין לילה. שינוי לא דורש עוצמה, אלא עקביות. בחרו הרגל אחד ונסו אותו כבר היום. אולי זו חשיפה לשמש בתוך 30 דקות מהקימה. אולי אימון כוח של 20 דקות או הליכה ללא טלפון עם מישהו שאתם אוהבים. אלה הצירים הקטנים שמניעים את הדלתות הגדולות. וזכרו, להישאר צעיר זה לא רק להוסיף שנים לחיים אלא להוסיף חיים לשנים.

בהירות מנטלית, איזון רגשי, כוח פיזי ותחושת משמעות מחוברת. אלה סימני הצעירות האמיתיים, והם בהישג יד. בקהילה הזו כאן אנחנו גדלים יחד עם המדע, בכוונה ובלב. עד הפעם הבאה, הישארו סקרנים ועם הרגליים על הקרקע.

איך אולם באולינג פועל

פורסם בתאריך אוגוסט 10, 2025 ע"י זהמהזה

איך אולם באולינג פועל. סרטון מערוץ היוטיוב של מאט רוטמן © Matt Rittman.

מאט רוטמן הוא אמן / אנימטור תלת מימד מאיווה, ארה"ב. הוא מעיד על עצמו שתמיד ניהנה מאנימציה ואהב להמחיש איך דברים עובדים. רוטמן מתעניין במיוחד במכוניות, בנשק חם וכל דבר מכני. מטרת הערוץ היא לספק אנימציות מכניות קלות להבנה.

בסרטון הפעם האנימציה מראה איך פועל אולם באולינג תוך הדגמת ההבנה הבסיסית. העיצוב נלקח בעיקר מהפינסטטר של ברונסוויק. החזרת הכדור נלקחת מהרמת הכדור Gripper של 'AMF'. הגיאומטריה נוצרה ב- '3ds max' והאנימציה ב- 'Cinema 4D'. האפקטים הקוליים נעשו ב- 'אפטר אפקטס'.

לסרטונים נוספים עם תרגום תוכן לעברית או כתוביות בעברית בנושא 'איך זה עובד' לחצו על הקישור

הילוכים ידניים, איך זה עובד?

פורסם בתאריך אוקטובר 18, 2019 ע"י זהמהזה

הילוכים ידניים, איך זה עובד? סרטון מערוץ היוטיוב © Learn Engineering (למד הנדסה). הערוץ נוסד ע"י סבין מתיו. מטרת הערוץ להגיש שיעורי הנדסה איכותיים, להבהיר תפיסות מוטעות ולהסביר טכנולוגיות מסובכות בצורה פשוטה.

בסרטון הפעם מוסברת פעולת התמסורת הידנית בצורה מוחשית והגיונית מוסברת גם פעולת ההילוך האחורי. תרגום לעברית: Maor Ganon

לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור הזה

איך פועלת דיודה?

פורסם בתאריך אפריל 8, 2018 ע"י זהמהזה

איך פועלת דיודה? סרטון מערוץ היוטיוב © Learn Engineering (למד הנדסה). הערוץ נוסד ע"י סבין מתיו. מטרת הערוץ להגיש שיעורי הנדסה איכותיים, להבהיר תפיסות מוטעות ולהסביר טכנולוגיות מסובכות בצורה פשוטה.

לדיודות יש יישומים רבים בתעשיית האלקטרוניקה, והן חלק בלתי נפרד מכל מכשיר אלקטרוני. הסרטון חוקר בפירוט את פעולתה הפנימית והיישומים של הדיודה. מלבד העבודה הבסיסית של הדיודה, הסרטון מסביר את מאפייני ה-V-I ויישומים של דיודה (תיקון באמצעות מיישר Bridge).

לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור הזה

תעלומת ג'פרי אפשטיין

פורסם בתאריך יולי 28, 2025 ע"י זהמהזה

תעלומת ג'פרי אפשטיין. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של פטריק בויל. בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

הסרטון הפעם – ג'פרי אפשטיין, המממן המושפל, היה נושר מכללה שהצליח לצבור הון שקשה להסביר. ב-2019 הוא מת באופן מסתורי בתאו בבית הכלא.

ג'פרי אפשטיין נשר מהקולג' ולא הייתה לו הכשרה פיננסית רשמית. הוא צבר הון בשווי מאות מיליוני דולרים והתרועע עם נשיאים ומיליארדרים. מה היה מקור כספו של אפשטיין ומה קרה לו? מעבודתו הראשונה כמורה בתיכון ועד למעורבות בתרמית פונזי, חברות סודיות בחו"ל ולקוחות רבי עוצמה כמו לס וקסנר וליאון בלאק. בעוד תיאוריות קונספירציה מתערבלות ונרטיבים רשמיים משתנים, שאלה אחת נותרת ללא מענה: מהיכן באמת הגיע כספו של אפשטיין?

היה "בעל אמצעים כמעט בלתי מוגבלים"

הוא לא היה ראפר כמו פי. דידי. בכל זאת, בבעלותו היו שני איים פרטיים, מטוסי מנהלים מרובים ובתים בכל רחבי העולם. הוא התחבר לנשיאים, נסיכים, מדענים, ידוענים, אנשי עסקים ומיליארדרים. ב-2019 הוא תואר על ידי התובעים כ- "איש בעל אמצעים כמעט בלתי מוגבלים". ובכל זאת, למרות שנים של חקירות, אף אחד לא יכול לומר בוודאות כיצד הוא עשה את כספו.

לאחר מעצרו ב-2019, בלומברג כתב שלמרות המוניטין הרע שלו, ישנם פרטים דלים על האופן שבו עשה את כספו. בערך באותו זמן ה- פייננשל טיימס כתב באופן דומה. השאלה העסיקה עיתונאים במשך עשרות שנים. בהתחשב בקשריו עם שמות גדולים ובהאשמות שהועלו נגדו לאחר מכן, היה עניין ציבורי רב בחייו ובעושרו של ג'פרי אפשטיין, יחד עם פשעיו ורשת המשפיעים שהקיפו אותו.

תחילת הדרך

אפשטיין נולד בברוקלין, בנם של גנן ואם עקרת בית. הוא סיים תיכון ולמד לזמן קצר ב-"קופר יוניון" וב-NYU ונשר משניהם לאחר שהתגלה שטען באופן שקרי כי יש לו תואר אקדמי. הוא לימד לזמן קצר מתמטיקה ופיזיקה בתיכון פרטי בניו יורק לפני שפוטר לאחר שנתיים בגין ביצועים ירודים. ג'פרי המשיך לעבוד במשך כמה שנים ב-"בר סטרנס". לאחר שפוטר טען כי הוא מנהל חברת ניהול כספים עבור עשירים במיוחד.

פעילות החברה שלו הייתה אטומה, רשימת הלקוחות שלה מעולם לא נחשפה, ונכסיה מעולם לא אומתו. היה לו רק לקוח מאומת אחד, וכל השאר הוא ערפל של ספקולציות. חברות סודיות בחו"ל, תיאוריות סחיטה וחוג חברתי שכלל את כולם, מנשיאי ארה"ב ועד בני מלוכה בריטיים.

אז איך הוא עשה את הונו?

המחלוקת סביב חובו של אפשטיין הפכה שוב לנושא חם כשדונלד טראמפ חזר לתפקידו בינואר. טראמפ בחר בבכירי אכיפת חוק כמו פאם בונדי, דן בונינו וקאש פאטל, שצברו חלק ניכר מההון הפוליטי שלהם על ידי עידוד תיאוריות קונספירציה על "המדינה העמוקה".

"אין מה לראות"

טראמפ עצמו רמז מספר פעמים שיש מידע בתיקי אפשטיין שיפיל את יריביו הפוליטיים.

"ביל קלינטון, בחור נחמד. צפויות לו הרבה בעיות, לדעתי עם האי המפורסם עם ג'פרי אפשטיין. הרבה בעיות".

לאחר רמיזה על כך שהודעה גדולה עומדת להתפרסם, משרד המשפטים וה- FBI יצאו לבסוף בהודעה ש-"אין מה לראות". לא הייתה רשימת לקוחות. אף אחד לא היה מעורב בתיקים ואפשטיין שם קץ לחייו. כל זה סותר תיאוריות קונספירציה ותיקות לגבי המקרה.

הלחץ הציבורי גובר

כאשר ה- FBI פרסם מאוחר יותר צילומים שעברו שינוי ברור מהמצלמה היחידה שפעלה ליד תאו של אפשטיין בליל מותו, בסיס המאגא (MAGA) זעם על כך שיש טיוח וחלקם אולי התאכזבו מכך שקאש פאטל היה עורך וידאו כל כך רשלן. יש נקודה שבה אתה פשוט צריך לשכור מישהו שיודע מה הוא עושה. ככל שהלחץ הציבורי גובר ותיאוריות הקונספירציה סוערות, שאלה אחת נשארת בלב השערורייה. כיצד באמת עשה ג'פרי אפשטיין את כספו?

התביעה

כשהתובעים הפדרליים האשימו את ג'פרי אפשטיין ב-2019, הם תיארו אותו כ- "מנצח על מבצע סחר נרחב שניצל מאות קטינות". הרשויות טענו כי אספו אוצר של ראיות מרשיעות. הראיות כללו עדויות ווידאו, רישומים פיננסיים, וקבצים דיגיטליים. הן לכאורה הצביעו על רשת רחבה יותר של מאפשרים ולקוחות.

מחסור בראיות

ביולי האחרון, משרד המשפטים וה- FBI פרסמו מזכר הקובע כי לאחר בדיקה יסודית של למעלה מ-300 ג'יגה-בייט של נתונים וראיות פיזיות, הם לא מצאו רשימת לקוחות מרשיעה ולא ראיות אמינות לכך שאפשטיין סחט אישים בולטים.

תיאוריות קונספירציה מחודשות

השינוי הפתאומי הזה בנרטיב לאחר שנים של ספקולציות וציפייה ציבורית רק העמיק את החשד ועורר תיאוריות קונספירציה מחודשות. למרות העמימות סביב מקורות עושרו, היקף הונו של ג'פרי אפשטיין היה בלתי ניתן להכחשה. תביעה בתיק הפלילי שלו העריכה את הונו בכ-560 מיליון דולר. בעוד שהניו יורק טיימס העריך אותו מאוחר יותר בכ-600 מיליון דולר.

בתי יוקרה ומטוסים

הנכסים כללו בתי יוקרה, ביניהם בית עירוני במנהטן בשווי 77 מיליון דולר, בו נעצר. אחוזה בשווי 12 מיליון דולר בפאלם ביץ', חווה בשווי 17 מיליון דולר בניו מקסיקו ודירה בשווי 8.6 מיליון דולר בפריז. שני האיים הפרטיים שלו, ליטל וגרייט סנט ג'יימס, הוערכו ב-86 מיליון דולר בעת מותו.

בבעלותו היו שלושה מטוסי מנהלים, מסוק, וצי של לפחות 15 כלי רכב. המטוס המפורסם ביותר שלו, שכונה "לוליטה אקספרס", לא היה סתם מטוס פרטי רגיל. זה היה בואינג 727-100, שאילו היה מצויד כמטוס מסחרי, היה יכול להכיל 150 נוסעים. האחזקות האלה משרטטות תמונה של אדם בעל כוח פיננסי עצום. אבל האם היה הסבר ברור או אמין לאופן שבו צבר אותו?

לא ברור אם אפשטיין היה מיליארדר

למרות שאפשטיין תואר לעתים קרובות כמיליארדר, אפילו התובעים היססו לאשר את התווית הזו. חברתו, Financial Trust Company, הייתה רשומה באיי הבתולה של ארה"ב. היא מעולם לא פרסמה דוחות מבוקרים או נתוני ביצועים. חוסר השקיפות הזה, בשילוב עם דיווחים סותרים על גודל צוותו והפסדים במהלך המשבר הפיננסי של 2008, העלו ספקות רציניים לגבי טענתו להיקף הונו.

אחד ההיבטים המטרידים ביותר בפרשת אפשטיין הוא משך הזמן שלקח להגשת אישומים פדרליים נגדו. זאת למרות הצטברות ראיות ועשרות קורבנות. בשנים 2007 ו-2008, אפשטיין התמודד עם האשמות חמורות בפלורידה. אך במקום להיתבע פדרלית, הוא חתם על הסכם אי-תביעה שנוי במחלוקת עם התובע הכללי דאז, אלכסנדר אאוסטה, שלימים שימש כמזכירו של דונלד טראמפ.

ההסכם אפשר לאפשטיין להודות באשמה באישומים מדינתיים קלים יותר של שידול לזנות. כתוצאה מכך נגזרו עליו רק 13 חודשים בכלא מחוזי עם הרשאות יציאה לעבודה ודרישה להירשם כעבריין מין. ההסכם הזה נשמר בסוד מקורבנותיו של אפשטיין תוך הפרה של חוקי זכויות הקורבנות הפדרליים.

באותה עת, אפשטיין יוצג על ידי צוות משפטי חלומי. הצוות כלל את אלן דרשוביץ' וקנת סטאר, ששניהם הפעילו השפעה פוליטית ומשפטית משמעותית. עורכי דינו של אפשטיין הואשמו על ידי התובעים ב-2019 בניסיון לערוך מחדש את תיק מיאמי לאחר שכבר הושג הסכם.

הקלות בעסקת הטיעון המקורית, הסודיות שאפפה אותה, והדמויות החזקות המעורבות, הפכו מאז למרכז של גל תיאוריות קונספירציה. רבות מהן שואלות האם אפשטיין היה מוגן על ידי רשת רחבה יותר של אליטות. הקריירה המוקדמת של אפשטיין מציעה הצצה ראשונה לעלייה הבלתי סבירה שתגדיר מאוחר יותר את חייו.

בחזרה להתחלה

ג'פרי אפשטיין נולד בשכונת קוני איילנד בברוקלין בשנת 1953 להורים ממעמד הפועלים. הוא נשר מהאוניברסיטה מבלי שזכה לתואר. למרות זאת, הוא קיבל עבודה בהוראת מתמטיקה ופיזיקה בבית הספר דלטון היוקרתי בתחילת שנות ה-70. שם הוא משך את תשומת לבו של הורה, אלן גרינברג, יו"ר בר סטרנס. לאחר שאיבד את עבודתו כמורה בשנת 1976. גרינברג עזר לו להשיג משרה התחלתית בבנק ההשקעות.

הזינוק בבר סטרנס

אפשטיין התקדם במהירות תוך ארבע שנים הפך לשותף. זאת עלייה מהירה באופן יוצא דופן, במיוחד עבור אדם ללא הכשרה פיננסית רשמית. אבל שנה בלבד לאחר שהפך לשותף, הקריירה שלו בבר סטרנס הגיעה לסיומה הפתאומי.

על פי הניו יורק טיימס, אפשטיין סיפר ל-SEC במהלך חקירת סחר במידע פנים כי פוטר משלוש סיבות: הוא הלווה כסף לחבר כדי לקנות מניות. היו אי-סדרים בחשבון ההוצאות שלו והיו שמועות על רומן עם מזכירה. למרות שמעולם לא הואשם בעבירה, הפרשה סימנה תחילה של תבנית. יכולתו של אפשטיין לזכות בגישה למוסדות עילית ולאנשים חזקים, לעיתים קרובות ללא האישורים או השקיפות הנדרשים בדרך כלל.

השקת חברות השקעות

לאחר שעזב את בר סטרנס, אפשטיין השיק חברה משלו, Intercontinental Assets Group. החברה התיימרה בהשבת כספים גנובים או מעילות. בסוף שנות ה-80, הוא הקים את J. Epstein and Company, חברת ההשקעות שתהפוך למקור טעון של עושרו וקשריו עם האליטה.

אפשטיין הודיע באותה עת כי הוא מקבל רק חשבונות בשווי של למעלה ממיליארד דולר. ראוי לציין כי באותה תקופה היו פחות מ-500 מיליארדרים ברחבי העולם, מה שהפך את בסיס הלקוחות המשוער שלו לבלעדי ביותר. במציאות, נראה שלאפשטיין היה רק לקוח מרכזי אחד, לס ווקסנר, המיליארדר מייסד אלברנדס.

הקשר עם לס ווקסנר

במשך למעלה מעשור, אפשטיין שימש כמנהל הכספים והיועץ האישי של ווקסנר. על פי הדיווחים, הוא הרוויח מאות מיליוני דולרים בתהליך. הקשר ביניהם היה קרוב באופן יוצא דופן. עד כדי כך שווקסנר העביר בעלות על אחוזה במנהטן בשווי 77 מיליון דולר לחברה של אפשטיין, הממוקמת באיי הבתולה, ללא תשלום מתועד.

על פי הניו יורק טיימס, תביעה תאגידית משנת 2002 גילתה שלחברת ניהול הנכסים של אפשטיין היו רק 88 מיליון דולר מבעלי מניות וכ-20 עובדים. זה הרבה פחות מ-150 שנטענו תקשורת באותה עת. הסתירות בין תדמיתו הציבורית של אפשטיין והראיות המוגבלות לפעילותו הפיננסית רק מעמיקות את המסתורין לגבי המקור האמיתי של עושרו.

יועץ לסטפן הופנברג

בשנת 1987 אפשטיין נשכר כיועץ בשכר גבוה על ידי סטפן הופנברג, אז מנכ"ל Towers Financial Corporation, סוכנות גביית חובות במנהטן שלימים תיחשף כמפעילה של אחת מתרמיות הפונזי הגדולות בהיסטוריה של ארה"ב. הופנברג שילם לאפשטיין 25,000 דולר בחודש. הוא סידר לו משרד, תיאר אותו כ-"יד ימינו" וחברו הקרוב ביותר. יחד, שני הגברים ניסו ליצור השתלטויות תאגידיות בעלות פרופיל גבוה. כולל הצעות כושלות לפנמה ואמורי אייר פריט.

אבל מאחורי הקלעים Towers Financial גייסה יותר מ-400 מיליון דולר על ידי מכירת אגרות חוב ושטרות חוב מזויפים למשקיעים. הכסף הזה לא שימש למימון פעולות לגיטימיות. אלא לתשלום למשקיעים קודמים, כיסוי עלויות תפעול, ומימון אורחות חיים ראוותניים. כולל מטוסי מנהלים, בתי יוקרה ומכוניות יקרות.

הופנברג טען מאוחר יותר שאפשטיין היה המוח מאחורי ההנדסה הפיננסית של התוכנית ותיאר אותו כ- "ארכיטקט" של הונאת אגרות החוב של הביטוח ואסטרטגיית מניפולציה במניות. רישומי בית המשפט ועורכי דין שהיו מעורבים בתיק אישרו ששמו של אפשטיין הופיע בתרשימים ארגוניים וכי הוא מילא תפקיד בכיר בחברה.

לא הואשם

למרות קרבתו להונאה, אפשטיין מעולם לא הואשם. פרשה זו היא אחת הדוגמאות הבוטות ביותר ליכולתו של אפשטיין לפעול בחוגים פיננסיים אליטיסטיים תוך הימנעות מהשלכות משפטיות. גם כאשר שותפו העסקי הורשע ובילה 18 שנים בכלא.

עסקאות פיננסיות עם עשירים נוספים

בעוד שלס ווקסנר הוא הלקוח ארוך הטווח היחיד של ג'פרי אפשטיין, עדויות מצביעות על כך שהיו לו עסקאות פיננסיות עם כמה אנשים עשירים אחרים, אם כי אופי והיקף מערכות יחסים אלו נותרו עמומים. הניו יורק טיימס מדווח שאפשטיין שימש לזמן קצר כנאמן משותף לאליזבת ג'ונסון, יורשת ג'ונסון אנד ג'ונסון והופיע במסמכים של 14 חלקות אדמה במחוז דאצ'ס, ניו יורק, לפני שהתפטר ב-1998.

לאפשטיין היו גם קשרים עם ליאון בלאק, מייסד שותף מיליארדר של Apollo Global Management. בלאק דיווח כי שילם לאפשטיין 158 מיליון דולר בעמלות, שלטענתו היו עבור ייעוץ מס ותכנון עיזבון. זה קצת מפתיע שג'פרי אפשטיין, אדם ללא ניסיון ברור בתחום המס, יישכר כיועץ מס על ידי מישהו כמו ליאון בלאק שניתן לדמיין שיש לו גישה לעורכי המס הטובים בעולם. מעבר לכך, עורכי מס לא גובים בדרך כלל 158 מיליון דולר בעמלות. תשלום למישהו עבור ייעוץ מס בשום אופן לא מערב אותך בפשעיו.

אני לא נוטה לצעוק את זה מעל הגגות שלפני שנים שכרתי את "החונק מבוסטון" שילמד אותי לשחק טניס. לא היה לי מושג מה הוא עושה בזמנו הפנוי. חשבתי שהוא קיבל את הכינוי הזה בגלל שהוא החזיק את המחבט שלו כל כך חזק. ה- פייננשל טיימס דיווח בשנת 2021 שליון בלאק מייחס חלק ניכר מהונו המשפחתי לג'פרי אפשטיין. הוא אמר שעד 2 מיליארד דולר מתוך הונו דאז, 8 מיליארד דולר, ניתן לייחס לכישרון הפיננסי של אפשטיין.

יועץ של ליאון בלאק

אפשטיין לכאורה שימש גם כיועץ של מר בלאק בנושאים כמו ניהול היאכטה והמטוס שלו. הוא גם עזר ליישב מחלוקת על בעלות על פסל יקר ערך. אפילו לאחר הרשעתו של אפשטיין ב-2008, בלאק המשיך בקשר, ובהמשך הצדיק זאת באמונה בהזדמנות שנייה. באוקטובר 2020, לאחר חשיפות חדשות על תשלומיו של בלאק לאפשטיין, שגרמו למספר קרנות פנסיה להקפיא השקעות נוספות ב-Apollo. בלאק שכר משרד עורכי דין כדי לחקור את התנהגותו. הם מצאו שהוא לא עשה דבר פסול. בלאק תיאר את עצמו כמי שמאמין במתן הזדמנויות שנייה לאנשים.

על פי דו"ח עורך הדין, זה עולה בקנה אחד עם קשרים אחרים שבלאק קיים עם עבריינים מורשעים. כמו מרתה סטיוארט, שותפה ידועה של סנופ דוג, שהורשעה ב-2004 בפשע חמור פחות מאשר אפשטיין. סטיוארט הורשעה בקשירת קשר, שיבוש הליכים ושתי עבירות שקר לחוקרים פדרליים לגבי עסקת מניות. ליאון בלאק הסכים לשלם לממשלת איי הבתולה 62.5 מיליון דולר ובתמורה הממשלה שחררה את בלאק מכל תביעות משפטיות קיימות ועתידיות הקשורות לג'פרי אפשטיין.

הקשר עם מנהל קרן הגידור גלן דובן

על פי מאמר של ויליאם כהן בואניטי פייר משנת 2019, מערכת היחסים של אפשטיין עם מנהל קרן הגידור גלן דובן היא מקרה מבחן לאופן שבו חיי החברה של אפשטיין השתלבו עם עסקיו. כהן מסביר במאמר ששני הגברים הוצגו לראשונה על ידי אשתו של דובן, מיס שוודיה לשעבר וחברתו לשעבר של אפשטיין. למרות ההיסטוריה המביכה הזו, אפשטיין השתלב עמוק בחיי משפחת דובן. על פי הדיווחים אף שימש כסנדק לילדיהם, טענה שנציגי דובן הכחישו מאוחר יותר.

הידידות הזו תורגמה מאוחר יותר לקשרים פיננסיים. אפשטיין לכאורה קיבל עמלה על עזרתו בתיווך מכירת קרן הגידור של דובן ל-JP מורגן צ'ייס והשקיע מאות מיליוני דולרים בקרנות המנוהלות על ידי מוגניו של דובן. העסקאות האלה מראות כיצד אפשטיין ניצל קשרים אישיים כדי לזכות בגישה פיננסית ולגיטימציה. לעיתים קרובות ללא בדיקת הרקע שלו או מקורות עושרו.

המאמר מצביע על כך שהאמינות החברתית של אפשטיין אפשרה לו לפעול בחוגים פיננסיים אליטיסטיים למרות המסתורין סביב עושרו. תפקידו של דובן בהצגת אפשטיין למנהלי קרנות אחרים וההשקעות הגדולות שביצע אפשטיין לאחר מכן בקרנותיהם מראים כיצד הרשת החברתית של אפשטיין הקלה ישירות על עסקיו הפיננסיים. ובכל זאת, כאשר פשעיו של אפשטיין עלו שוב ב-2019, הדובנים לכאורה התרחקו ממנו בטענה לחוסר ידיעה על פשעיו.

Environmental Solutions Worldwide

שמו של אפשטיין מופיע גם בהקשר לחברת בקרת פליטות קטנה בשם Environmental Solutions Worldwide. בה השקיע לצד אנשים קרובים לליאון בלאק. החברה הזאת הייתה היחידה שלגביה הגישה חברתו של אפשטיין דיווח ל-SEC. מערכות היחסים המפוזרות ולעתים קרובות הבלתי רשמיות האלה כללו סכומי כסף עצומים אבל התיעוד מועט. כל זה מדגיש את המסתורין סביב חייו הפיננסיים של אפשטיין. הוא פעל בחוגים פיננסיים אליטיסטיים, העביר מאות מיליוני דולרים, וייעץ למיליארדרים. כל זאת כמעט ללא תיעוד ציבורי.

אישום במעילה וניצול

בשנת 2019 לס וקסנר האשים את ג'פרי אפשטיין במעילה של למעלה מ-46 מיליון דולר בזמן שניהל את ענייניו הכספיים האישיים. במכתב לחברי קרן הצדקה שלו, וקסנר גילה כי הוא הצליח להשיב חלק מהכספים. הוא ניתק את קשריו עם אפשטיין. בשנת 2007, בערך בזמן שאפשטיין התמודד לראשונה עם האשמות בפלורידה. וקסנר העניק לאפשטיין סמכות פיננסית גורפת, כולל ייפוי כוח על נכסיו. באותה שנה, תביעה שהוגשה נגד עזבונו של אפשטיין טענה כי הוא השתמש בנשים קטינות. לא רק להתעללות, אלא גם כאמצעי לחבב את עצמו על אישים רבי עוצמה כדי שיוכל לאסוף מידע מפליל לצורך סחיטה. האשמות אלה מצביעות על כך שחלק מהונו של אפשטיין אולי נבנה לא רק על עבירות פיננסיות, אלא גם על ניצול אסטרטגי של שותפיו העסקיים.

היסטוריה מביכה של קשרים

שערוריית אפשטיין התפתחה הרחק מעבר לתחום העובדות המתועדות. אנדרו פרופ מ- Fox כותב כי היא הפכה ל- "אם כל תיאוריות הקונספירציה" מכיוון שהיא "מסוגלת לרתק כמעט כל תת-תרבות פוליטית". הוא כותב: "זה סיפור מטומטם של התעללות בלתי מבוקרת של איש בעל עוצמה". הוא הוסיף: "זה סיפור מונע על ידי מגה שחיתויות של אליטות ליברליות".

שלל פרשנויות

ההגנה רואה בתיק שערוריית טראמפ פוטנציאלית. בעוד שמי שחושד ב-"מדינה העמוקה" מתמקדים בטיוחים ובמעורבות אפשרית של סוכנויות מודיעין. אנטישמים מתמקדים בזהותו היהודית של אפשטיין. העמימות של השערורייה והחוגים האליטיסטיים שאפשטיין פעל בהם הפכו אותה לקרקע פורייה לתיאוריות קונספירציה מכל גוון אידיאולוגי. נאמני מאגא הראו יכולת מדהימה לפצל את השערורייה הזאת, תוך התמקדות בקשריו של אפשטיין עם הדמוקרטים והתעלמות מהידידות המתועדת היטב של דונלד טראמפ איתו במשך 15 שנה.

מינויי טראמפ הגבירו את הספקולציות

נאמני טראמפ כמו פאם בונדי, קאש פאטל ודן בונגינו שמונו לתפקידי אכיפת חוק בכירים רק הגבירו את הספקולציות. נראה שניסיונותיהם לכוון את הנרטיב חזרו אליהם כבומרנג וליבו זעם בקרב הבסיס השמרני והאשמות פנימיות. לדמוקרטים יש היסטוריה מביכה משלהם עם אפשטיין.

אפשטיין והקלינטונים

הידידות של ביל קלינטון עם אפשטיין לאחר הנשיאות, הכוללת טיסות מרובות במטוסו הפרטי, הפכה לנטל ברגע שהאשמות עלו לראשונה בסוף שנות ה-2000. באותה עת, הילארי קלינטון נתפסה כעתיד המפלגה, ולכן לא היה רצון להתעמק בשערוריית אפשטיין. רק כשצוותו של טראמפ טיפל בשערורייה באופן מביך בניסיונותיו לשנות את הנושא, החלו הדמוקרטים להתעניין. מכיוון שהם יכלו כעת לראות את שערוריית אפשטיין כשערוריית טראמפ. זה הביא כעת לשיגעון, עניין שטראמפ לא הצליח להימלט ממנו.

הקשר עם ישראל

הטענה שאפשטיין היה קשור למודיעין הישראלי היא בין תיאוריות הקונספירציה האפלות יותר. ההאשמות האלה זכו לעניין מחודש בשנת 2023, כאשר הפרשן השמרני לשעבר טאקר קרלסון, שהפך לקיצוני בשנה שעברה, בעת ביקור בסופרמרקט רוסי, החל לספר על קשר בין אפשטיין למוסד במהלך נאום ל- Turning Point USA וטען כי "כל אדם ואדם בוושינגטון די.סי מאמין בתיאוריה הזו".

התיאוריה רומזת שאפשטיין אולי הפעיל תוכנית סחיטה מטעם המודיעין הישראלי. תוך שימוש בקטינות כדי ללכוד אישים רבי עוצמה. מאמר של הרולינג סטון משנת 2021 ציטט את סטיבן הופנברג, שותפו העסקי לשעבר של אפשטיין ונוכל פונזי מורשע, שטען כי לאפשטיין היו קשרים לחוגי מודיעין. למרות שלא עלו ראיות קונקרטיות לתמוך בטענות האלה, התמדתן מדגישה את ואקום השקיפות שממשיך לאפוף את חייו ומותו של אפשטיין.

מצלמות מעקב והקלטות

אחת הטענות הנפוצות ביותר לגבי אפשטיין היא שהוא הקליט בסתר את אורחיו בחדרים הפרטיים שבביתו. בראיון משנת 2019, אחת מקורבנותיו אמרה שראתה מצלמות נסתרות בחדרי השינה והאמבטיה של ביתו העירוני במנהטן, כאשר האזנות חיות היו מנוטרות על ידי הצוות בחדר מעקב ייעודי. ההאשמות האלה ליבו ספקולציות שאפשטיין השתמש במצלמות מעקב כדי לאסוף חומר מפליל על אישים רבי עוצמה, אולי לצורך מינוף או סחיטה.

למעלה מ-300 גיגה-בייט של נתונים

כאשר פאם בונדי, קאש פאטל ודן פונגינו (מינויי אכיפת החוק של טראמפ) הודיעו שהם בודקים את כל הראיות הזמינות, כולל קבצים דיגיטליים וצילומי מעקב, זה העלה תקווה לממצאים חדשים. אבל כשהם הכריזו שאין מה לראות זה רק הגביר את החשד הציבורי ותיאוריות של טיוח. תיקי אפשטיין מורכבים לכאורה מלמעלה מ-300 גיגה-בייט של נתונים, נייר, וידאו, תמונות ואודיו.

פאם בונדי התובעת הכללית

17 ימים בלבד לאחר שהתמנתה כתובעת הכללית, בונדי הצהירה בפומבי שהיא בודקת את התיקים האלה. זאת כמות עצומה של צילומי וידאו לעבור עליהם. אבל נראה שהיא עשתה זאת מכיוון שלפני מספר ימים היא הייתה אמורה לנאום בפסגה נגד סחר בבני אדם, שם פורסמה ההודעה הזו: "יש לי פתק מהתובעת הכללית פאם בונדי שרציתי לשתף. אני מצטערת לפספס את כל חבריי CPAC היום. למרבה הצער, אני מחלימה לאחרונה מקרנית קרועה המונעת ממני להיות איתכם".

אני לא יודע מה גרם לנזק העין המדווח הזה. אבל אני מרגיש שאם הייתי מבלה את ששת החודשים האחרונים בבדיקת צילומי מצלמות אמבטיה מביתו של אפשטיין, שבו טראמפ היה אורח תדיר, אני חושב שגם עיניי היו נפגעות. בהתבסס על הבעת האימה על פניו של קאש פאטל, נראה שגם הוא עבר על הצילומים. הזוועות שהאיש הזה בוודאי ראה.

דונלד טראמפ וג'פרי אפשטיין – ידידות ארוכת שנים

מסוף שנות ה-80, במשך כמעט 20 שנה, דונלד טראמפ וג'פרי אפשטיין שמרו על ידידות קרובה. הם התארחו בקביעות זה בביתו של זה. אפשטיין התארח במועדון מאר-א-לאגו של טראמפ, וטראמפ באחוזתו של אפשטיין במנהטן. זה לא מפתיע לשמוע ששמו של טראמפ מופיע בכל חקירה של אפשטיין. פשוט מכיוון שהם בילו כל כך הרבה זמן יחד. "האם התרועעתם עם דונלד טראמפ בנוכחות נשים מתחת לגיל 18?". "למרות שהייתי רוצה לענות על השאלה הזו לפחות היום, אם אצטרך לטעון לזכויותיי על פי התיקון החמישי, השישי וה-14". הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי התובעת הכללית פאם בונדי הזהירה את טראמפ כבר במאי ששמו הופיע בתיקים מספר פעמים.

האם אפשטיין ניהל בכלל רשימות?

אבל מי יודע, אם אפשטיין אכן ניהל רשימה, אולי הוא החזיק במספר רשימות. ייתכן שיש רשימה ממש לא טובה מלאה בבדרני ילדים משנות ה-70 שעשו דברים נוראיים. ואז אולי רשימה שכותרתה "אנשים שמאוד בעניין של מיליארדרים" עם שמותיהם של טראמפ ומקרון עליה. מי יודע? בראיון משנת 2002 למגזין ניו יורק, שוודאי טראמפ מתחרט עליו היום, טראמפ אמר בפירוש: "אני מכיר את ג'ף 15 שנה. בחור נהדר. כיף גדול להיות איתו. אפילו אומרים שהוא אוהב נשים יפות כמוני, ורבות מהן צעירות יותר". אפשטיין דיווח כי האמין שהוא חברו הקרוב ביותר של טראמפ וטען שהציג את טראמפ לאשתו האחרונה.

הנכס בפאלם ביץ'

לפי הוושינגטון פוסט, הידידות בין טראמפ לאפשטיין התדרדרה ב-2004 על רקע עסקת נדל"ן. שני הגברים התחרו על קניית נכס בפאלם ביץ'. אפשטיין רצה לגור בו, בעוד שטראמפ רצה לשפץ אותו ולמכור אותו מחדש. לאפשטיין היה בתחילה יתרון מכיוון שהמוכר אהב את הרעיון שהוא ישמור עליו כפי שהיה. הוא לא רצה שטראמפ יקשט אותו בקישוטים מזהב ויהפוך אותו לקיטשי כמו נכסיו האחרים.

לפי הוושינגטון פוסט, ביום המכירה הפומבית, עורך דינו של אפשטיין ניסה לפסול את טראמפ מהגשת הצעות ואמר למנהל המכירה הפומבית שטראמפ אינו עומד בדרישות של מכירה פומבית של פשיטת רגל, מכיוון שיקנה את הנכס רק עם ביטוח בעלות והנכס לא יימכר עם ביטוח כזה. ככל הנראה אפשטיין ועורך דינו לא ידעו שטראמפ הקשיב לשיחה ברמקול.

טראמפ זכה בסופו של דבר במכירה הפומבית ושילם 41 מיליון דולר עבור הנכס. על פי הרישומים, טראמפ השאיר שתי הודעות לאפשטיין מאוחר יותר באותו חודש. זה היה הקשר האחרון המוכח ביניהם. טראמפ טען מאז, מבלי לספק פרטים או הוכחות, כי אסר על אפשטיין להיכנס למאר-א-לגו. אפשטיין מעולם לא היה חבר במאר-א-לגו. הוא תמיד היה שם רק כאורחו של טראמפ.

מארק אפשטיין, האח

אחיו של אפשטיין, מארק, הציע גרסה שונה של האירועים. מארק אפשטיין טוען כי בראיון שלא שודר שערך סטיב באנון בשנת 2019 ג'פרי אפשטיין אמר כי התרחק מטראמפ לאחר שהבין שטראמפ הוא נוכל. מארק אפשטיין צפה לכאורה בקטע באינטרנט לפני שהקישור אליו הוסר מהרשת. הוא אמר שאחיו העביר לו אותו זמן קצר לפני מותו.

החשבונות הסותרים האלה, טענותיו המעורפלות של טראמפ על סכסוך והערותיו לכאורה של אפשטיין, רק הוסיפו למסתורין ולתיאוריות הקונספירציה. מערכת היחסים שלהם, שפעם הייתה בגלוי ידידותית, נמצאת כעת במרכז נרטיבים מנוגדים. כשכל אחד מהם מעוצב על ידי תועלתנות פוליטית והמסתורין המתמשך בעניין השפעתו של אפשטיין.

האם אפשטיין היה משקיע טוב?

האם אפשטיין היה משקיע טוב? ובכן, תיק ההשקעות שלו, לפחות החלקים שפורסמו, חושף שילוב של הימורים חדים, הפסדים קטסטרופליים, ועסקאות נדל"ן שהעלו גבות מדי פעם. בצד המפסיד אפשטיין החזיק במניות בר סטרנס במשך עשרות שנים לאחר שעבד שם ונשאר מושקע בהן בכבדות עד שקרסו ב-2008. על פי תביעה שהגיש מאוחר יותר, באוגוסט 2007 הוא החזיק כ-176,000 מניות בשווי כמעט 18 מיליון דולר. הוא מכר 56,000 מניות ב-101 דולר אבל כאשר החברה קרסה במרץ 2008, הוא מכר את 120,000 המניות הנותרות במכירת חיסול, 20,000 ב-35 דולר והשאר ב-34 דולר בלבד.

המשבר הפיננסי העולמי

הוא אפילו איבד סכום גדול של 50 מיליון דולר באחת מהקרנות של ביר שהשקיעה בנגזרים של אשראי וקרסה ב-2007. זה סימן את תחילת המשבר הפיננסי העולמי. ואז יש את המקרה המוזר של הנחת הנדל"ן במנהטן. בשנת 2011 אפשטיין מכר נכס סמוך לביתו הידוע לשמצה למנכ"ל קאנור פיצג'רלד, הווארד לוטניק. הנכס נמכר בהנחה של 65% מהמחיר ששילם עליו שנתיים קודם לכן. זה מפתיע במיוחד מכיוון שמחירי הנדל"ן בניו יורק עלו ב-6% באותה תקופת החזקה.

באותו בית בשנת 2015 לוטניק אירח אירוע גיוס תרומות עבור הילרי קלינטון, כאשר התמודדה מול דונלד טראמפ. בעוד לוטניק מכחיש כל קשר אישי עם אפשטיין, העסקה עוררה ספקולציות. אחרי הכל, לא כל יום מישהו קונה נדל"ן יוקרתי במנהטן במחירי מבצע.

ביצע בכל זאת השקעות ריווחיות

בצד הרווחי של המאזן, אפשטיין ביצע השקעה רווחית ב- Valar Ventures. קרן שנוסדה במשותף על ידי פיטר ת'יאל. הקרן, המתמקדת בחברות פיננסיות בשלבים מוקדמים, הניבה תשואה ממוצעת של 15.5% בשנה בעשור האחרון. חלקו של אפשטיין, שנרכש בסביבות 2015 או 2016, צמח מאז לשווי של כ-170 מיליון דולר. זה הופך אותו לנכס הגדול ביותר שנותר בעזבונו. ההשקעה לא פורסמה בפומבי עד לאחרונה, מה שמוסיף עוד שכבת מסתורין לעסקאותיו הפיננסיות של אפשטיין. אז לאן כל הכסף נעלם?

נאמנות 1953

יומיים לפני מותו, אפשטיין חתם על מסמך המעביר את כל נכסיו לקרן פרטית. 'נאמנות 1953', ככל הנראה על שם שנת לידתו. המהלך הזה הבטיח שזהות המוטבים שלו וחלוקת עושרו יישארו מוגנים מעיני הציבור. עבור קורבנותיו של אפשטיין, זה יצר מבוך משפטי. גישה לחשיפות פיננסיות דרשה אישור בית משפט. עם הזמן, הנאמנות ספגה הכל: נכסים, מזומנים, השקעות וחפצי ערך. למעלה מ-164 מיליון דולר שולמו מאז לקורבנות באמצעות קרן פיצויים שמומנה בחלקה על ידי מכירת נכסיו של אפשטיין. זה כולל את האיים, בית העיר במנהטן ומטוסו הפרטי.

הנכסים הנותרים המוערכים בלמעלה מ-200 מיליון דולר

אבל לכל ההסדרים הללו היו תנאים נלווים. הנמענים נדרשו לחתום על כתבי ויתור רחבים המותחים את זכותם להגיש תביעות עתידיות נגד העיזבון או אנשים הקשורים אליו. הנכסים הנותרים, המוערכים בלמעלה מ-200 מיליון דולר, צפויים להועיל למעגל קטן בהרבה. המוטבים הידועים היחידים של הנאמנות הם חברתו לשעבר של אפשטיין ושניים מיועציו הוותיקים. הם משמשים גם כמנהלי שותפים של העיזבון. על פי מסמך פיננסי חסוי שנבדק על ידי הניו יורק טיימס, אפשטיין התכוון ש-19 מיליון דולר בהלוואות אישיות שנתן יימחלו, כולל הלוואות לישויות הקשורות קשר הדוק למוטבי הנאמנות שלו.

שווי העיזבון השתנה לאורך השנים

מנהל בכיר חזה בנקודה מסוימת שלאחר תשלום תביעות העזבון יקטן מתחת ל-40 מיליון דולר. אבל החזר מס של 111.6 מיליון דולר משירות הכנסות הפנים (IRS) בסוף 2024 שינה באופן דרמטי את התמונה. כנראה שאפשטיין היה טוב יותר בעניין מיסים ממה שחשבתי. נכון למרץ השנה, העיזבון דיווח על נכסים בסך 131 מיליון דולר. כולל 50 מיליון דולר במזומן. עם זאת, הנתון הזה אינו משקף את השווי הנוכחי של השקעתו של אפשטיין בקרן הפינטק של פיטר ת'יאל, הנרשמת בעלותה המקורית ונותרת נעולה עקב הגבלות הון סיכון. ההשקעה הזו לבדה מוערכת ב-170 מיליון דולר, מה שהופך אותה לנכס הגדול ביותר שנותר בעיזבון.

תביעה אזרחית אחת עדיין פתוחה

תביעה אזרחית פדרלית גדולה אחת נגד העיזבון עדיין תלויה ועומדת, שהוגשה מטעם קורבנות שטרם הגיעו להסדר עם העיזבון. הכספים שנותרו יחולקו על פי תנאי צוואתו של אפשטיין, שנשמרו חסויים ב- 'נאמנות 1953'. המקור האמיתי של עושרו של ג'פרי אפשטיין עטוף בסודיות ובמוות, כפי שהיה בחייו. למרות שנים של חקירות, תביעות וביקורת תקשורתית, המנגנון הפיננסי שהניע את אורח חייו נותר ברובו בלתי מוסבר. עדיין דברים מוסתרים מאחורי הסכמים משפטיים, נאמנויות סודיות ורשת של שותפים רבי עוצמה.

וכשלים מוסדיים

השמועות האחרונות שדונלד טראמפ עשוי גם לחון את גיליין מקסוול, רק הוסיפו שמן למדורה. הן מרמזות שהשערורייה סביב ג'פרי אפשטיין רחוקה ממיצוי. כשדמויות מפתח עדיין שותקות, מסמכים עדיין חסויים וכותרות חדשות מופיעות מדי יום. תיאוריות הקונספירציה סביב ג'פרי אפשטיין לא צפויות לדעוך. אם כבר, הן כנראה הפכו למאפיין קבוע של השערורייה הכוללת, וממלאות את הריק שנוצר על ידי שאלות ללא מענה וכשלים מוסדיים. אל תשכחו לבדוק את נותנת החסות שלנו Brilliant נדבר בסרטון הבא. להתראות.

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

מדוע תאילנד וקמבודיה נלחמות?

פורסם בתאריך יולי 25, 2025 ע"י זהמהזה

מדוע תאילנד וקמבודיה נלחמות? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © NDTV. ערוץ החדשות ההודי מעדכן בחדשות, ספורט, בידור ועוד מהודו ומכל העולם 24/7 .

רקע

לפחות 11 אזרחים תאילנדים נהרגו ביום חמישי 24/07/2025 כאשר קמבודיה שיגרה רקטות וארטילריה בתגובה לתקיפות האוויריות של תאילנד על עמדות צבאיות קמבודיות. המצב הביא את הקשרים בין שתי המדינות לנקודת שפל אחרי עשרות שנים. סכסוך הגבול ארוך השנים מתמקד במשולש האזמרגד, אזור שנוי במחלוקת היסטורית, ביתם של מקדשים עתיקים ותביעות טריטוריאליות הדדיות.

תרגום תוכן

ארטילריה בתאילנד. בתגובה לתקיפות אוויריות של תאילנד על עמדות צבאיות קמבודיות. כוחות משתי המדינות התנגשו בשישה מוקדי גבול. ההסלמה הביאה את היחסים בין שתי המדינות לשפל חסר תקדים מזה עשורים.

סכסוך גבול ארוך השנים

סכסוך הגבול ארוך השנים מתמקד במשולש האזמרגד. ביתם של מקדשים עתיקים. האזור שנוי במחלוקת היסטורית ותביעות טריטוריאליות הדדיות.

משולש האזמרגד הוא המקום שבו נפגשות תאילנד, קמבודיה ולאוס. האזור עשיר במקדשים ובשטח ג'ונגל ונטען זה מכבר על ידי שתי המדינות.

סכסוך בן 118 שנים

זה התחיל לפני יותר ממאה שנה עם מפה משנת 1907 מתקופת הקולוניאליזם. שהמפה ששורטטה כאשר צרפת שלטה בקמבודיה מיקמה את מקדש פראה ויהאר בתוך שטח קמבודי. בשנת 1962, בית הדין הבינלאומי לצדק פסק לטובת קמבודיה אבל תאילנד עדיין טוענת לבעלות על השטח סביב המקדש. הדבר הוביל להתנגשויות חוזרות ונשנות. המתיחות התלקחה בשנת 2008 כאשר קמבודיה רשמה את פראה ויהאר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בעקבות זאת פרץ סכסוך צבאי שהגיע לשיאו בשנת 2011 כאשר עשרות אלפי אזרחים נעקרו מבתיהם. בית הדין הבינלאומי לצדק אישר מחדש את החלטתו בשנת 2013, אבל הגבול נותר שנוי במחלוקת. כעת, לאחר שבועות של מתיחות גוברת, פרצה שוב אלימות לאורך הגבול.

ההסלמה הנוכחית

תאילנד שיגרה שישה מטוסי F-16 ותקפה שני אתרים צבאיים קמבודים. בתגובה, קמבודיה ירתה רקטות וארטילריה למחוז סורין. כל צד האשים את השני בהתחלת ההתנגשות. קמבודיה כינתה את תגובתה 'הגנה עצמית לגיטימית', בעוד שתאילנד אמרה שקמבודיה ביצעה התקפה ממוקדת על אזרחים. ההתלקחות הנוכחית החלה במאי כאשר חייל קמבודי נהרג בהתנגשות גבול. מאז, שני הצדדים החליפו האשמות ותגברו כוחות. הפסקת אש קצרה הוכרזה ב-8 ביוני, אבל קרסה במהירות. תאילנד האשימה את קמבודיה בהנחת מוקשים והגיבה, חמישה חיילים קמבודים נפצעו. בתגובה, קמבודיה הורידה את רמת היחסים, גירשה נציגים תאילנדים, אסרה על כניסת כלי תקשורת תאילנדים, וניתקה קשרי אינטרנט. בהמשך תאילנד איימה בניתוקי חשמל לעיירות קמבודיות והגבילה עובדים תאילנדים מלחצות לפויפט. ב-17 ביוני, ראש ממשלת קמבודיה, הון מנט, אמר שקמבודיה פנתה לבית הדין הבינלאומי לצדק.

תאילנד דחתה גישור של צד שלישי, והתעקשה על שיחות דו-צדדיות. סכסוך הגבול הוא לא פחות עניין פוליטי מאשר טריטוריאלי. ראש ממשלת תאילנד המושעה, פונג טארן שינוואטרה, מתמודד עם לחץ גובר הן מצד האופוזיציה והן מצד הצבא המטילים ספק בעמדתה הקשוחה כלפי קמבודיה. הצבא של המדינה רמז על אפשרות למבצע רחב היקף אם המתיחות תימשך.

איך האור נע בחלל?

פורסם בתאריך יולי 23, 2025 ע"י זהמהזה

איך האור נע בחלל? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Science Hub. הערוץ חוקר את מסתורי היקום, צולל לתוך עקרונות הפיזיקה וחושף עובדות מעניינות שיעוררו את סקרנותכם. משימת עורכי הערוץ היא להפוך את המדע לנגיש ומהנה לכולם. בין אם אתם סטודנטים, סקרנים או סתם אוהבים ללמוד, הסרטונים בערוץ מפרקים נושאים מורכבים לתוכן קל להבנה.

הסרטון הפעם – האם תהיתם כיצד אור עובר דרך וואקום החלל מבלי להזדקק לאוויר, מים או כל סוג של תווך? המדע המרתק שמאחורי הסיבה לכך שאור – גל אלקטרומגנטי – אינו זקוק לחומר כדי לנוע דרכו. בניגוד לגלי קול, התלויים באוויר או במים, אור יכול לנוע מיליוני קילומטרים דרך ריקנות החלל, והכל בזכות התכונות הייחודיות של שדות חשמליים ומגנטיים.

נצלול גם לניסוי המפורסם של מייקלסון-מורלי, שהוכיח שאור אינו זקוק ל"אתר" ההיפותטי כדי לנוע. התכוננו להבין את האור בצורה חדשה לגמרי!

אור: כיצד הוא נע בחלל ריק?

אור נע בחלל ריק במהירות של 300,000 ק"מ לשנייה. אבל הנה החלק המוזר: הוא לא צריך שום דבר שיעזור לו לנוע. לא אוויר, לא מים, כלום. אז איך אור מצליח לנוע דרך הריק של החלל? בדקות הקרובות נפרק את המדע מאחורי הסיבה שאור אינו זקוק לתווך כדי לנוע, ותאמינו לי, התשובה מדהימה.

מהו אור?

אנחנו רואים אותו כל הזמן, אך הוא יותר מסתם מה שעינינו קולטות. אור הוא צורה של אנרגיה הנעה כגל אלקטרומגנטי. זה נשמע קצת מסובך, אבל זה למעשה די פשוט כשמפרקים את זה. דמיינו את האור כזוג גלים בלתי נראים הנעים יחד בחלל. אחד הגלים האלה מורכב משדות חשמליים והשני מורכב משדות מגנטיים. שדות אלה מתנודדים, מה שאומר שהם כל הזמן עולים ויורדים כמו גלים באוקיינוס. אבל הנה החלק המגניב באמת: הם אינם זקוקים למים, אוויר או כל חומר כדי לנוע דרכו.

כדי לעזור לדמיין זאת, בואו נשווה זאת זה לגלי אוקיינוס. כשאתם רואים גלים על פני המים, הם נעים מכיוון שהמים עצמם דוחפים אותם קדימה. ללא מים, לא הייתם רואים שום גלים בכלל. אור שונה; זה כמו שיש גלים שיכולים לנוע ללא מים, חול או כל דבר פיזי שישא אותם. הם פשוט ממשיכים לנוע, מופעלים על ידי האינטראקציה בין השדות החשמליים והמגנטיים.

אז איך זה נראה בפועל?

דמיינו שהשדות החשמליים נעים מעלה ומטה כמו החלק האנכי של גל, בעוד שהשדות המגנטיים נעים מצד לצד. שני השדות האלה ניצבים זה לזה. כלומר הם מתנודדים בכיוונים שונים, אבל הם מחוברים. השדה החשמלי יוצר את השדה המגנטי והשדה המגנטי יוצר את השדה החשמלי. כך נוצר מעין מחזור מתמשך מעצמו המאפשר לאור להמשיך לנוע קדימה. חשבו על זה כך: דמיינו שני אנשים עומדים רחוק זה מזה וזורקים כדור כדורסל הלוך ושוב. בכל פעם שאדם א' זורק את הכדור לאדם ב', אדם ב' תופס אותו ומיד זורק אותו בחזרה. הכדור ממשיך לנוע ביניהם מבלי להזדקק לשום דבר אחר שיעזור לו לנוע, רק שני האנשים. באנלוגיה הזו, הכדור מייצג אנרגיה, ושני האנשים הם כמו השדות החשמליים והמגנטיים. הם שומרים על האנרגיה בתנועה ביניהם, וזה מה ששומר על האור בתנועה קדימה, אפילו דרך הריק של החלל. מכיוון שהשדות האלה אינם זקוקים לשום חומר שישא אותם, אור יכול לנוע בחלל שבו אין אוויר.

אור בחלל

בחלל אין מים, אין עצמים מוצקים, רק ואקום. זו הסיבה שאור השמש יכול לנוע כל הדרך מהשמש לכדור הארץ, למרות שחלל הוא בעיקר ריק. בקיצור, אור די מיוחד. הוא גל אלקטרומגנטי שיכול לנוע בכוחות עצמו, מבלי להזדקק לתווך שישמש לו תמיכה, וזאת הודות לאופן שבו השדות החשמליים והמגנטיים מתקשרים ושומרים על זרימת האנרגיה.

כדי להבין זאת טוב יותר, בואו נשווה זאת לקול. גלי קול הם גלים מכניים, מה שאומר שהם זקוקים למשהו כמו אוויר, מים או עצם מוצק כדי לשאת את הרעידות ממקום אחד למשנהו. ללא תווך, קול פשוט לא יכול לנוע. זאת הסיבה שאין קול בחלל. בניגוד לקול, אור אינו צריך לדחוף חלקיקים כדי לנוע. במקום זאת, הוא מתפשט מעצמו. השדות החשמליים והמגנטיים האלה מספיקים כדי לשמור אותו בתנועה, אפילו דרך ואקום כמו חלל. זו הסיבה שאור השמש יכול לעבור 93 מיליון מייל דרך הריק של החלל כדי להגיע אלינו לכדור הארץ.

איך מדענים הבינו את זה?

עוד במאה ה-19, הייתה תיאוריה שאור זקוק לתווך כדי לנוע, והם קראו לתווך היפותטי זה האתר. אבל בשנת 1887 ניסוי על ידי שני מדענים, מיכלסון ומורלי, הראה שאור נע באותה מהירות בין אם יש תווך ובין אם לא. זה הפריך את תיאוריית האתר והוכיח שאור אינו זקוק לשום סוג של חומר כדי לנוע. אור אינו מאט כאשר הוא עובר דרך חומרים כמו מים או זכוכית, מכיוון שהוא מתקשר עם החלקיקים בחומרים האלה. אבל בוואקום, שבו אין חומר כלל, הוא נע במהירות הגבוהה ביותר האפשרית שלו – כ-300,000 ק"מ לשנייה.

מסקנה

אחד הדברים המגניבים ביותר בכך שאור אינו זקוק לתווך הוא שהוא מאפשר לנו לראות כוכבים רחוקים, גלקסיות ואפילו אירועים קוסמיים שהתרחשו לפני מיליארדי שנים. מכיוון שאור יכול לנוע דרך הריק של החלל. אנחנו יכולים להביט עמוק לתוך היקום וללמוד כל כך הרבה עליו. זה די מדהים.

תודה שצפיתם.

שחזור טנדר GMC T14B

פורסם בתאריך יולי 20, 2025 ע"י זהמהזה

שחזור טנדר GMC T14B. סרטון מערוץ היוטיוב © Turnin Rust. וויאט ולאנס בוש, אב ובנו מארה"ב, מעלים לערוץ סרטונים המתעדים את החיפושים שלהם בצפון מזרח טקסס אחרי שרידים חלודים של רכבים. הם קונים ומשפצים רכבים בתקציב מוגבל ומעניקים לכל שחזור סיפור משלו.

בפרק הפעם, החזרה לחיים של טנדר GMC T14B משנת 1937 בתקווה לראות אותו נוסע שוב על הכביש. סרטון שאינו עמוס בדיבורים – חוויה עם כל מה שנדרש כדי להחזיר את הטנדר לחיים. צפו בתהליך השחזור שלב אחר שלב.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית בנושא "רכבי אספנות" לחצו על הקישור

ההונאה הסינית נחשפה

פורסם בתאריך יולי 12, 2025 ע"י זהמהזה

מעודכן לתאריך 11/07/2025

ההונאה הסינית נחשפה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Business Basics המעלה סרטונים העוסקים בגיאופוליטיקה. סיסמת הערוץ – "אין אויבים קבועים ואין חברים קבועים, רק אינטרסים הינם קבועים".

הסרטון הפעם – פעילות ישראלית‑אמריקאית משותפת חשפה הונאה סינית צבאית רחבת היקף. נחשפו עדויות לכך שמוצרי נשק או טכנולוגיות שהוצגו כמדוייקות ואמינות היו למעשה מטעות או עם תקלות חמורות.

כל הפרטים על התהליך האינטגרלי של איסוף העדויות, בדיקת האמינות וחשיפת האמת.

החשיפה פגעה קשה בתדמית של סין בתחום הביטחוני והטכנולוגי.

עלייתה של תעשיית הנשק הסינית

במהלך שני העשורים האחרונים, תעשיית ההגנה הסינית צמחה במהירות. סין הזרימה נשק למדינות באסיה, אפריקה והמזרח התיכון. הנשק סופק בעיקר למדינות תחת סנקציות כמו איראן ופקיסטן כאלטרנטיבה זולה לנשק מערבי . איראן ופקיסטן הפכו ללקוחות תלויים, במיוחד לאחר הגבלות מערביות. איראן מאז 1979 ופקיסטן מאז בדיקות הגרעין ב‑1998 .

ההבטחות הגדולות מול המציאות

סין פרסמה נשקים כמו JF‑17, J‑10C מערכות HQ‑9 נגד מטוסים, ולוויינות רדאר חדישות כעדיפה על מערכות מערביות.

בפועל, המערכות האלו כשלו בתנאי לחימה אמתיים. המערכות HQ‑9 ו־HQ‑16 למשל לא הצליחו להתמודד עם תקיפות ממוקדות של הודו וישראל

התקיפה של ישראל באיראן ביוני 2025

בתחילת יוני 2025, ישראל פתחה במתקפה נרחבת נגד איראן. מטוסי F‑35i חיסלו מערכות הגנה אוויריות, כולל סוללות אס 300 רוסיות ומערכות כמו JY‑10 / C‑802 שרוב מערכותיהן נכשלו לחלוטין באיתור התקיפה .

הדיווחים הסיניים ובפקיסטן טענו להצלחות גבוהות, כולל יירוט F‑35 אבל לא סיפקו הוכחות פיזיות ונחשפו כתעמולה .

כך, נשק סיני נותר חסר תועלת אמיתית בשדה הקרב מול מתקפות מתואמות ומהירות מצד ישראל.

פקיסטן והמלחמה עם הודו – מאי 2025

הכישלונות המבצעיים של המערכות הסיניות

אחרי פיגוע טרור בעיירה הודית בו נהרגו אזרחים ותיירים, הודו פתחה ב- "מבצע סינדור" – תקיפה קצרה ויעילה נגד מחנות טרור בשטח פקיסטן.

חיל האוויר ההודי הצליח לחדור דרך מערכות ההגנה האוויריות הסיניות שסיפקה בייג’ינג HQ‑9P, HQ‑16, רדארים מתקדמים וסוללות טילים וכל אלה לא פגעו אפילו בטיל אחד.

ברגע שמטוסי קרב פקיסטניים, כולל F‑16 אמריקאים ו J‑10C -סיניים ניסו להגיב, התקיפה כבר הסתיימה.

הודו סיפקה תיעוד מדויק מהתקיפה (כולל תצלומי מל"טים), בעוד פקיסטן ניסתה להכחיש ואז שינתה כיוון והאשימה לא את הציוד אלא את המפעילים,.

התגובה הסינית והנפילה הכלכלית

סין ניסתה להפעיל תעמולה והפיצה סרטונים דוקומנטריים על הצלחת ה – J10C שכביכול הפיל מטוסי רפאל הודיים (שקר שהופרך).

עם זאת, הנתונים האמיתיים גרמו לקריסת מניות של יצרניות הנשק הסיניות AVIC. הירדה במעל 20%, גרמה לספקית הטילים הפסד של מאות מיליונים.

באופן אירוני סין האשימה את פקיסטן בטענה שהבעיה הייתה במפעילים ולא בטכנולוגיה הסינית.

בייג’ינג אף דרשה מממשלת פקיסטן להסתיר את הכשלונות מהעולם, כדי למנוע נזק ליצוא הנשק שלה.

למה הנשק הסיני לא אמין?

גניבת טכנולוגיה וחיקויים גרועים

מרבית מערכות הנשק הסיניות הן חיקויים. לדוגמה:

J11 חיקוי של Su‑27 רוסי.

J15 מועתק מ‑Su‑33 מאוקראינה.

HQ‑9 מבוסס על S‑300 הרוסי ו –Patriot האמריקאי.

אבל זה לא רק החיקוים. חוסר יכולת להנדס במדויק, לייצר אינטגרציה מערכתית ולבצע ניסויי שטח משמעותיים מביא לאי־תפקוד בקרב אמיתי.

העדר ניסיון קרבי

סין לא השתתפה במלחמה גדולה מאז שנות ה-70. נשק מערבי לעומת זאת נבחן שוב ושוב במזה"ת, אוקראינה, בבלקן ועוד. מערכות סיניות נראות טוב במצגות אבל קורסות בתנאי אמת , לא מצליחות לאתר או ליירט בזמן.

שחיתות פנימית בסין

דו"חות חשפו שבחלק מהטילים האסטרטגיים של סין הדלק הרקטי הוחלף במים!
תקלות מכניות, מסכי רדאר שלא פועלים, וכיסוי תקשורתי כוזב.
הנשיא שי ג'ינפינג פיטר עשרות בכירים בצבא בעקבות שערוריות ושר ההגנה לִי שאנגפּוּ נעלם לחלוטין מהציבור.

איכות ייצור ירודה במדינות הרוכשות

טייסים פקיסטנים דיווחו ש- JF‑17 (חיקוי סיני) דורש פי כמה תחזוקה לעומתF‑16 .
מדינות כמו עיראק וירדן שרכשו מל"טים סיניים גילו אחרי שנה שתיים שהם לא שמישים.

אז האם הנשק סיני: הוא נמר של נייר?

סין הצליחה להיכנס לשווקי הנשק בעיקר דרך מחיר נמוך, דיפלומטיה, והיעדר אלטרנטיבה. אבל מערכותיה כשלו פעם אחר פעם בשדה הקרב.
הכישלונות באיראן ובפקיסטן ב‑2025, שחיתות מבית והתלות בהעתקות טכנולוגיות – כולם מאיימים על חזונה להפוך למעצמת על צבאית.

נורת'רופ B-2 ספיריט

פורסם בתאריך יולי 11, 2025 ע"י זהמהזה

ההיסטוריה של ה- B-2. סרטון מערוץ היוטיוב © DroneScapes הלוקח אותנו לחקר מרגש של היסטוריית התעופה. הערוץ מציע ראיונות מומחים ואנימציות מפורטות.

הסרטון הפעם – הכנף המעופפת של ג'ק נורת'רופ, התפתחותה ומתחרותיה. פרי מוחו של ג'ק נורת'רופ הפסיד ל-B-36 לאחר מלחמת העולם השנייה אבל פרופיל המכ"ם הנמוך של עיצוב הכנף המעופפת חזר עשרות שנים מאוחר יותר בדמות מפציץ החמקן B-2 Spirit.

היחיד שיכול לשאת נשק רב עוצמה

ה-Northrop , B-2 Spirit (לימים Northrop Grumman) הידוע גם בשם מפציץ החמקן, הוא מפציץ אסטרטגי כבד אמריקאי הכולל טכנולוגיית חמקנות נמוכה לצפייה שנועדה לחדור הגנות נ"מ צפופות. הכנף המעופפת עם צוות של שני אנשים עוצבה במהלך המלחמה הקרה. המפציץ הוא תת-קולי ויכול לשאת נשק קונבנציונלי וגם תרמו-גרעיני. מדובר ב- שמונים פצצות Mk 82 JDAM מונחות GPS במשקל 230 ק"ג, או שש עשרה פצצות גרעיניות B83 במשקל 1,100 ק"ג. ה-B-2 הוא כלי הטיס המוכר היחיד שיכול לשאת נשק רב עוצמה מסוג אוויר-קרקע בתצורת חמקנות.

2 מיליארד דולר למטוס

הפיתוח החל במסגרת פרויקט "מפציץ הטכנולוגיה המתקדמת" (ATB) בתקופת ממשל קרטר. ביצועיו הצפויים היו אחת הסיבות של הנשיא לביטול מפציץ ה-B-1A בעל יכולת מאך 2. פרויקט ה-ATB נמשך בתקופת ממשל רייגן, אבל החשש לעיכובים בהשקתו הוביל לחידוש תוכנית ה-B-1. עלויות התוכנית עלו לאורך הפיתוח. המטוס תוכנן ויוצר על ידי נורת'רופ, לימים נורת'רופ גרומן ועלותו הממוצעת של כל מטוס הסתכמה ב-737 מיליון דולר (בדולרי 1997). עלויות הרכש הכוללות הסתכמו בממוצע ב-929 מיליון דולר למטוס, הכוללות חלקי חילוף, ציוד, שיפוץ ותמיכה בתוכנה. עלות התוכנית הכוללת, שכללה פיתוח, הנדסה ובדיקות, הסתכמה בממוצע ב-2.13 מיליארד דולר למטוס בשנת 1997.

מתוכנן לטוס עד 1932

בשל עלויות ההון והתפעול הניכרות שלו, הפרויקט היה שנוי במחלוקת בקונגרס האמריקאי. סיום המלחמה הקרה בתחילת שנות השמונים הפחית באופן דרמטי את הצורך במטוס, שתוכנן במטרה לחדור למרחב האווירי הסובייטי ולתקוף מטרות בעלות ערך גבוה. בסוף שנות ה-80 וה-90 קיצץ הקונגרס את התוכניות לרכוש 132 מפציצים ל-21. בשנת 2008 מטוס B-2 נהרס בהתרסקות זמן קצר לאחר ההמראה, אם כי הצוות נפלט בשלום. נכון לשנת 2018, עשרים מטוסי B-2 נמצאים בשירות חיל האוויר של ארצות הברית, המתכנן להפעיל אותם עד 2032, אז אמור ה-Northrop Grumman B-21 Raider להחליף אותם.

ביצועים ללא תחרות

ה-B-2 מסוגל לבצע משימות תקיפה בכל גובה עד 15,000 מטר (50,000 רגל). טווח של יותר מ-6,000 מיילים ימיים (11,000 ק"מ) על דלק פנימי ומעל 10,000 מיילים ימיים (כ-18,520 קילומטרים) עם תדלוק אחד באוויר. הוא נכנס לשירות בשנת 1997 כמטוס השני שתוכנן לאחר מטוס התקיפה לוקהיד F-117 נייטוק. למרות שתוכנן במקור בעיקר כמפציץ גרעיני, ה-B-2 שימש לראשונה בקרבות הטלת תחמושת קונבנציונלית, לא גרעינית. במלחמת קוסובו בשנת 1999. מאוחר יותר הוא שירת בעיראק, אפגניסטן ולוב. לאחרונה עלה שוב לכותרות במבצע 'פטיש חצות' באיראן ביוני 2025 בזמן מבצע 'עם כלביא'.

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל

פורסם בתאריך יולי 9, 2025 ע"י זהמהזה

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל. סרטון מערוץ היוטיוב © Diplonexus המספק נקודת מבט רעננה על עניינים פוליטיים, היסטוריים ותרבותיים. בערוץ מגוון סרטונים הכוללים ניתוחי חדשות, ראיונת עם מומחים וסרטים דוקומנטריים.

הסרטון הפעם – לפני הקמת מדינת ישראל המודרנית בשנת 1948 הוצעו כמה אזורים מפתיעים ברחבי העולם כארצות מולדת פוטנציאליות עבור העם היהודי. מהמישורים העצומים של ארגנטינה ועד לשממה הנידחת של אלסקה ואפילו מדבריות אוסטרליה וג'ונגלים של מדגסקר. מעצמות, פילנתרופים ומנהיגים פוליטיים העלו רעיונות לפתרון מה שכינו "השאלה היהודית".

בין היתר הבריטים הציעו חלק ממזרח אפריקה, הסובייטים יצרו אזור אוטונומי יהודי בסיביר והנאצים הגדירו תוכנית רילוקיישן מרושעת עבור מדגסקר. של דבר, רק מקום אחד

מדוע המקומות האלה נלקחו בחשבון ומה קרה לתוכניות הללו? סקירה מרתקת של הארצות החלופיות שהוצעו להקמת המדינה.פך למולדת: ישראל.

קרדיט תמונה © Burst

הברית החזקה בין הודו לישראל

פורסם בתאריך יולי 1, 2025 ע"י זהמהזה

הברית החזקה בין הודו לישראל. אילון מאסק על יחסי הודו וישראל הנמשכים כבר שנים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © GRIT X

היום אני רוצה לדבר על משהו שלרוב לא מגיע לכותרות, אבל השפיע בשקט על עלייתה של הודו בזירה הגלובלית. שתי דמוקרטיות, שתי ציביליזציות עם אלפי שנות קיום. אחת בדרום אסיה, השנייה במזרח התיכון. מופרדות גאוגרפית אך מחוברות במשהו עמוק יותר: אמון. בעולם של בריתות משתנות ודיפלומטיה שברירית, השאלה היא – למה הודו סומכת על ישראל יותר מכל בעלת ברית אחרת?

מלחמת קרגיל

בואו נתחיל מ-1999, מלחמת קרגיל. הודו הייתה בעיצומו של אחד העימותים הקריטיים ביותר בתולדותיה המודרניות. הסיכון היה עצום. חיילים הודים טיפסו על מצוקים אנכיים תחת אש אויב, כשהם מגנים על שטחים בתנאים קשים בהימלאיה. העולם צפה, אך רוב המדינות שמרו על שתיקה. חלק מבעלות הברית של הודו, למרבה ההפתעה, היססו. הן חיכו, שקלו השלכות פוליטיות. אבל ישראל לא חיכתה. ישראל פעלה מיידית. כששדה הקרב דרש פצצות מדויקות, סיוע מודיעיני ותמיכה אווירית, ישראל הייתה אחת מהמדינות הבודדות שהגיבו במהירות, בדיסקרטיות ובכנות.
זה לא היה מהלך תקשורתי, לא הייתה כאן הצגה דיפלומטית. ישראל פשוט עשתה מה שחבר אמיתי עושה בזמן משבר – היא הגיעה.

הרגע שבו נבנה האמון

ישראל שלחה פצצות מונחות לייזר ששינו את מאזן הכוחות באוויר. היא סיפקה כטב"מים שנתנו לצבא הודו עין בשמיים. היא סיפקה תמונות לוויין, מידע בזמן אמת, ומודיעין שמציל חיים. זה לא היה רק סיוע צבאי – זו הייתה הצהרה: "אנחנו מאמינים בזכותכם להגן על עצמכם". ישראל לא נתנה לבירוקרטיה לעצור את הביטחון. לא נדרש דיון, הם לא חיכו להסכמה בינלאומית. הם ראו אומה דמוקרטית מותקפת בריבונותה ופעלו מהר, בשקט, ביעילות. והרגע הזה שינה את האופן שבו הודו רואה אמון. כי כשקליעים עפים וחיים מונחים על כף המאזניים מילים לא חשובות. מעשים כן. ההחלטה הזו של ישראל הניחה את היסוד לאחת הבריתות האסטרטגיות החזקות והשקטות ביותר בעולם. הודו לא שכחה זאת וגם ישראל לא. כי לפעמים, בריתות אמיתיות לא נוצרות בלחיצות ידיים – אלא באש.

המוסד וה -RAW: המגן השקט

אתם לא שומעים על זה הרבה, אבל מאחורי הקלעים, למוסד ול-RAW יש את אחת מהבריתות המודיעיניות העמוקות והאפקטיביות בעולם. זה לא הסכם שטחי לכותרות. זו שותפות תפעולית של ממש: צינורות מידע, ניתוחים חשאיים, החלפת מודיעין עם "מגפיים על הקרקע" – מבלי שאיש ידע.

שתי המדינות חיות בשכונות קשות

בואו נודה בזה – פקיסטן, איראן, סוריה, אפגניסטן, רשתות טרור, איומים קיברנטיים (סייבר) – אלה לא איומים תיאורטיים, אלה איומים מוחשיים. כשלשתי מדינות מטרה משותפת – שמירה על ביטחון לאומי תוך שמירה על דמוקרטיה משתפות פעולה מודיעינית, התוצאה היא נדירה, מדויקת ועוצמתית.

אחרי מתקפת הטרור הקטלנית במומבאי ב-26/11 זה לא היה רק כושר ההתאוששות של הודו שבלט. מאחורי הקלעים, ישראל סייעה להודו לדמיין מחדש את ההיערכות ללחימה אורבנית. מהכשרות ועד פרוטוקולים ללחימה בטרור – המוסד חלק שיטות שעברו חישול בעשורים של קונפליקטים.

יעילות תפעולית

זה לא היה עניין של אגו, אפילו לא אידיאולוגיה, אלא יעילות תפעולית. איך להגיב מהר. לצמצם נזק אזרחי ולנטרל איומים בזמן אמת. והאזרח הממוצע אולי לעולם לא יראה את זה. זה טיבו של מודיעין, שמים לב אליו רק כשהוא נכשל. אבל הודות לשיתוף פעולה שקט בין RAW למוסד, פיגועים רבים על אדמת הודו סוכלו עוד לפני שהגיעו לחדשות.
זה לא נוצץ. זה לא פומבי. אבל זה עמוק, מבוסס, ויעיל. זו לא דיפלומטיה של לחיצות ידיים, זה אמון ברמת הדם.

הקשרים הביטחוניים: ביצוע ללא רעש

בואו נדבר על הגנה. כאן הקשר בין הודו לישראל באמת נהיה מעניין. לא רועש, לא מצטלם אבל אחד מהקשרים הביטחוניים היעילים בעולם. במשך שני עשורים, ישראל סיפקה להודו טכנולוגיה צבאית מהמתקדמות בעולם – ממכ"מים חדישים, טילים מדויקים, ציוד לוחמה אלקטרונית, מערכות תצפית גבול ועד לכטב"מים שנוסו בקרב. אבל מה שהופך את הקשר הזה לייחודי הוא לא רק הציוד אלא הגישה. ישראל לא מגיעה עם תנאים. לא מטיפה, לא כופה אג'נדה. היא מספקת, בשקט, באמינות, בכבוד.

הטכנולוגיה הישראלית עובדת

והודו, כדמוקרטיה גאה, לא אוהבת פטרונות או התערבות. ישראל מבינה את זה אינטואיטיבית. בניגוד לספקיות שמנסות להשתמש בסחר ביטחוני כדי להשפיע על מדיניות חוץ, ישראל מכבדת את הריבונות ההודית. כשהודו צריכה משהו, ישראל מוצאת מהר פתרון. בין אם במצבי חירום בזמן מלחמה ובין אם בשדרוגים בזמן שלום. ישראל פועלת ביעילות הנדסית ודחיפות צבאית. תשאלו קצינים בחיל האוויר או בצבא ההודי, תקבלו תשובה ברורה: הטכנולוגיה הישראלית עובדת. היא אמינה, מותאמת לשדה הקרב. לא רק לתצוגות תכלית.

דוגמה מצוינת היא צי הכטב"מים הגדל של הודו מסוג הרון. לא רק לסיור, אלא גם לתצפית בגובה רב, סיורים בגבול ותיאום תקיפות. או מערכת הטילים "ברק", פרויקט פיתוח משותף שהפך לאבן יסוד בהגנת הצי ההודי.

וזה לא ציוד מוכן מהמדף. ישראל משתפת פעולה, מפתחת יחד עם ,DRDO משתפת ידע, ומתאימה את המערכות לאיומים, לשטח ולצרכים של הודו. זה לא מסחר. זו טרנספורמציה. בעולם שבו קשרים ביטחוניים סובלים מאגו ובירוקרטיה הקשר הודו-ישראל הוא נקי מדרמה. כי שני הצדדים מבינים, ביטחון לא נמדד בכותרות אלא במוכנות. ובתחום הזה, ישראל הוכיחה פעם אחר פעם שהיא שותפה אמינה. בלי נאומים, בלי עיכובים – רק ביצוע. זו הסיבה שחיילים, טייסים ואנשי צי הודים סומכים על הטכנולוגיה הישראלית כשמדובר בחיים שלהם. ואת האמון הזה אי אפשר לקנות. צריך להרוויח.

כבוד תרבותי: ברית שחוצה גבולות

נעזוב רגע את הצבא ונדבר על משהו אנושי יותר – תרבות. יש סיבה לכך שהברית הזו לא מרגישה מלאכותית. יש בה משהו אורגני. עובדה עוצמתית: הודו היא המדינה היחידה בעולם שבה יהודים מעולם לא סבלו מרדיפות.
במשך יותר מ-2,000 שנות נוכחות יהודית לא היה אף מקרה של אנטישמיות מאורגנת. בקרלה, מהרשטרה וקולקטה קהילות יהודיות חיו לצד הינדים, מוסלמים ונוצרים בשלום. הן שגשגו ונשארו.

המורשת הזו של סובלנות, פלורליזם וכבוד הדדי הופכת את הקשר בין ישראל להודו ליותר מאינטרס. זו ברית טבעית. והתחושה הדדית. צאו לסיבוב בערים בהודו שמושכות מטיילים ישראלים – רישיקש, קשול, גואה. תראו שם שלטים בעברית, בתי קפה ישראליים, ואנשים מקומיים שמדברים עברית שוטפת רק בזכות שנים של מפגש תרבותי.
מורים הודיים ליוגה שמעבירים סדנאות לוותיקי צה"ל הסובלים מטראומה. חוקרים הודים וישראלים שעובדים יחד בפילוסופיה, היסטוריה ורוחניות. מוזיקאים הודים וישראלים שמנגנים יחד בבתי קפה – סיטאר עם סינתיסייזר. זה לא "כוח רך", זו אנרגיה משותפת. שתי תרבויות שמבינות מאבק, מדינות שנבנו אחרי מאות שנים של כיבוש ודיכוי. חברות שמאמינות בחוסן, במשפחה, בחינוך ובחדשנות.

ישראל מעריכה את עומק הרוחניות של הודו. הודו מכבדת את יצר ההישרדות של ישראל. וכשמדינות מתחברות לא רק פוליטית אלא ברמה תרבותית-ציוויליזציונית הברית קשה הרבה יותר לפירוק. היא לא נכתבת במסדרונות ממשלה אלא בלבבות של אנשים.

ובעשורים הקרובים, כשהדיפלומטיה תהפוך לדיגיטלית וקרה הדבק התרבותי הזה ישמור על הקשר בין הודו לישראל חם, אמיתי, ועמיד לאורך זמן. כי שותפויות שמבוססות על אמון הן דבר טוב. אבל שותפויות שמבוססות על נשמה משותפת הן בלתי ניתנות לעצירה. הודו פתחה יותר מ-30 מרכזי מצוינות לגידולים מיוחדים (Horticulture) בשיתוף פעולה עם ישראל – ממנגו במהרשטרה ועד ירקות בפנג'אב. אלה מרכזי ידע מתקדמים שמעבירים לחקלאים שיטות חדשניות. אבל זה לא רק עניין של לגדל תוצרת – זה עניין של לשנות כלכלה כפרית מהיסוד. ועכשיו, נדבר על טכנולוגיה. לישראל יש את אחת מצפיפויות הסטארטאפים הגבוהות בעולם לנפש. להודו יש את אחד האקו-סיסטמים הגדולים בעולם בהיקף. כששתי המעצמות האלה נפגשות – התוצאה היא חדשנות מואצת.

חברות אגריטק ישראליות משתפות פעולה עם שותפים הודיים בניתוח קרקע מבוסס בינה מלאכותית, ניטור יבולים באמצעות רחפנים וחממות חכמות. זה לא מדע בדיוני, זה קורה כבר עכשיו – בשדות, במעבדות, ובניסויים חקלאיים בכל רחבי הודו. בינתיים, ענקיות תוכנה הודיות משתפות פעולה עם חברות ישראליות בתחום הסייבר וה – AI כדי לבנות פלטפורמות מהדור הבא, מתחום הבריאות ועד לטכנולוגיה פיננסית (פינטק). זו לא מערכת חד-כיוונית. הודו מביאה היקף, מידע, וכוח אדם. ישראל מביאה פתרונות טכנולוגיים עמוקים, גמישות, ויכולת השפעה גלובלית.

מסדרון חדשנות

הודו וישראל בונות יחד את מה שאני מכנה "מסדרון חדשנות של המאה ה-21". תחשבו על זה – משימור מים ועד לוגיסטיקה מבוססת בלוקצ'יין, מביוטכנולוגיה ועד חקלאות מדויקת – הברית הזו פותרת בעיות אמיתיות שמעסיקות מיליארדים ועושה זאת בלי לחכות למערב שיוביל. הודו וישראל מוכיחות שלא צריך להיות מעצמת על כדי להציע פתרונות על. רק שתי מדינות עמידות, שמשלבות כוחות, ובונות אחת על השנייה. זו לא נדבנות, לא תלות. זו העצמה הדדית, חזון, והשפעה. ובעולם שמתגמל דיבורים גדולים על פני תוצאות אמיתיות – הסינרגיה בין הודו לישראל בתחומי החקלאות והטכנולוגיה בולטת כתוכנית פעולה לשותפויות העתיד.

ערכים ואתגרים משותפים

יש משהו שלא מדברים עליו הרבה, אבל הוא קריטי. להודו ולישראל יש אויבים משותפים. אבל יותר חשוב מזה, לשתיהן ערכים משותפים בהתמודדות עם אותם איומים, טרור, לוחמה קיברנטית, קיצוניות רדיקלית – שתי המדינות היו מטרה, שתיהן ספגו מתקפות בשטחן, ושתיהן נאלצו לנווט בין חברה פתוחה לביטחון קיומי .זו לא תאוריה – זו מציאות חיה.

ישראל התמודדה עם איומים קיומיים מאז שנולדה. הודו מתמודדת כבר עשרות שנים עם מלחמות פרוקסי, חדירות גבול, ומרידות פנימיות.

מה שמייחד אותן זה לא רק מה שהן עוברות אלא איך שהן מגיבות: לא כקורבנות, אלא ביצירתיות ובנחישות. הן בונות, מגינות ומתפתחות. והן עושות זאת תוך שמירה על דמוקרטיה, גיוון וריבונות לאומית. בואו נודה באמת – יש מדינות שיתחברו אליך בשביל כסף. אחרות בשביל השפעה. חלק מתוך פחד. אבל כששתי מדינות מתאחדות על בסיס סיכונים וערכים משותפים נוצרת התאמה אסטרטגית אמיתית.

האתגרים של הודו עם שכנות עוינות אינם שונים מהמצב האזורי של ישראל. רשתות טרור, איומים אידיאולוגיים, מתקפות סייבר – שתי המדינות מנהלות מאבק מודרני שכולל גם טכנולוגיה וגם טריטוריה.

שותפות אידיאולוגיות

וזה הוביל לשיתוף פעולה עמוק יותר בתחום הסייבר, המאבק בהקצנה, וההיערכות הביטחונית. חברות סייבר ישראליות פועלות עם סוכנויות הודיות לזיהוי איומים. כוחות קומנדו הודיים מתאמנים עם מומחים ישראלים בלחימה אורבנית. למה? כי הם מבינים אחד את השני – את השטח, את הגישה, את הדחיפות. הם לא צריכים להסביר למה זה חשוב, הם כבר יודעים. וזו הסיבה שהקשר הזה בלתי ניתן לערעור. לא רק בגלל מה שהם נלחמים נגדו אלא בגלל מה שהם נלחמים עבורו: יציבות, ריבונות, ועוצמה חכמה. בעולם שבו יש בריתות נוחות הברית בין הודו לישראל מבוססת על דבר נדיר – עקרון. ולכן היא לא זמנית אלא אסטרטגית. לא רק תגובתית אלא יזומה. ובעשורים הבאים, כשמתחים גיאופוליטיים יחריפו ומוקדי כוח יזוזו, מדינות עם ערכים משותפים ואמון מוכח הן אלו שיובילו.

הודו וישראל אינן רק בעלות ברית. הן שותפות אידיאולוגיות בעולם לא בטוח. בואו נדבר על העתיד. לא רק בשנה הקרובה, אלא בעשור הבא. כי כשמשלבים את הדמוגרפיה הדינמית והכוח הדיגיטלי של הודו, עם החדשנות והגמישות הטכנולוגית של ישראל מקבלים עליונות עתידית.

החלל

ישראל כבר ידועה במשימות חלל זולות אך יעילות במיוחד. מהצ'נדריאן ועד למאגליאן, הודו הפכה לאלופת החדשנות החסכונית. מה שאחרים עושים עם מיליארד דולר הודו עושה עם מאה מיליון. ישראל, עם סטארטאפים חלליים ומערכות לוויין מתקדמות, מביאה מזעור, דיוק ויכולות אנליטיות. החיבור יוצר משימות חלל חכמות, ניתנות להרחבה, עם השפעה אסטרטגית ומסחרית ממשית. תדמיינו משגרי לוויין הודים הנושאים ננו-לוויינים ישראלים שמספקים תמונות בזמן אמת מאזורים אסטרטגיים. לא רק לצרכים ביטחוניים אלא לניטור אקלים, חקלאות מדויקת, ותגובה לאסונות.

בינה מלאכותית

ישראל פורצת גבולות בלמידת מכונה, רשתות עצביות, ומערכות הגנה אוטונומיות. הודו מציעה את היקף השימוש – האינטרנט הפתוח הגדול בעולם, מאגר ביומטרי עצום וצוותי מהנדסי AI מתרחבים במהירות. חיבור כזה יוצר לא רק פריצות דרך אקדמיות אלא גם יישומים ממשיים: ערים חכמות, בריאות חזויה, חינוך מבוסס AI והכלה פיננסית. הדיוק הישראלי פוגש את ההיקף ההודי והתוצאה – שיבוש עולמי.

זו לא הליכה בעקבות המערב. זו בנייה של ברית טכנולוגית עצמאית, שמתחרה בעמק הסיליקון ובשנז'ן בתנאים שלה. וזה כבר קורה. סטארטאפים בתל אביב ובבנגלור כבר משתפים פעולה בתחומי הבלוקצ'יין, טכנולוגיות אקלים, וסייבר. אנחנו לא מדברים על תאוריה אלא על תוכניות, מוצרים ופטנטים. ומה שהכי יפה בקשר הזה שהוא לא תקוע בפרדיגמות ישנות. הוא רזה, גמיש, אמביציוזי. הוא לא מבקש רשות – הוא פשוט בונה. וככה העתיד ייראה, לא על ידי אימפריות אלא על ידי רשתות.

הודו וישראל, דרך החזון המשותף שלהן, הופכות לצמתים של חדשנות שהעולם כולו יתחיל להסתובב סביבם. כי העתיד שייך למי שממציא אותו. והברית הזו ממציאה ובמהירות.

מה הלאה?

אז כששואלים "מה הלאה?" התשובה היא -מה שהן יבחרו לבנות יחד. נסיים במשהו פשוט, אבל עמוק: הקשר הזה בין הודו לישראל הוא לא רק אסטרטגי. הוא לא רק היסטורי. זאת לא רק תגובה לאיומים משותפים. זה קשור לחזון. שתי מדינות שנבחנו שוב ושוב בזמן ובקרב ובחרו לעלות.

הודו – הדמוקרטיה הגדולה בעולם. ישראל – אחת המדינות החזקות והעמידות ביותר. שתי המדינות רוחניות לעומק. שתיהן חדשניות בנחישות.
והן מבינות מה המשמעות של להילחם על ריבונות תוך כדי בניית עתיד.

בגיאופוליטיקה, בריתות באות והולכות. הן לרוב זמניות, אינטרסנטיות, תלויות בצרכים של היום. אבל לפעמים, נוצרת ברית עמוקה יותר.
חיבור שהוא לא רק בין ממשלות אלא בין עמים, בין רעיונות, בין שליחויות.
וזה מה שיש להודו ולישראל. זו לא חברות שמבוססת על נוחות אלא על עקרון. על אמונה: בחירות. בחדשנות. בביטחון ובכבוד.

ברית שקטה שסוללת דרך חדשה

לכן, לעולם לא תראו את הברית הזו עושה רעש. היא לא צריכה. היא פשוט פועלת, בונה. מגנה. בעולם מלא רעש וחוסר ודאות יש משהו מעודד בברית שפשוט עובדת בשקט, בעקביות, ובעוצמה. ובעוד המאה ה-21 נפרשת, אני מאמין שהשותפות הזו תעצב לא רק מדיניות אלא אפשרויות. כי כשהודו וישראל צועדות יחד הן לא הולכות מאחורי אף אחד. הן סוללות דרך חדשה מבוססת על אמון, כישרון, טכנולוגיה, וערכים נצחיים. ולדעתי, זו לא רק גיאופוליטיקה חכמה, זה העתיד של מנהיגות.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן מערוץ GRIT X לחצו על הקישור

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא?

פורסם בתאריך יוני 27, 2025 ע"י זהמהזה

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא? מעודכן לתאריך 27/06/2025

מלחמת איראן-ישראל עדיין לא הסתיימה. סרטון מערוץ היוטיוב © JNS TV המביא חדשות מלב ירושלים. הערוץ מציג עצמו כמקור החדשות הפרו-ישראלי המהימן ביותר ביוטיוב המגיש דיווח נועז ואת הסיפור האמיתי מאחורי ישראל והעולם היהודי ללא ספינים תקשורתיים. הסרטון הפעם – מלחמת איראן-ישראל הסתיימה אבל הסיפור האמיתי רק מתחיל… זה לא סוף המלחמה; זוהי תחילת פרק חדש – המלחמה שאחרי המלחמה.

מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות?

נשיא מרכז ירושלים לביטחון וחוץ, דן דיקר, ועמית בכיר ב-JCFA ובמכון גייטסטון, חאלד אבו טועמה, חושפים את ההשלכות של התקיפות הישראליות-אמריקאיות ששיתקו את תוכנית הגרעין של איראן אבל הותירו את הרפובליקה האסלאמית על כנה.

דיקר ואבו טועמה לוקחים את הצופים אל תוך תגובת העולם הערבי למשטר האיראני המדוכא אך עדיין מסוכן. מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות? מדוע קיימת אופטימיות זהירה בקרב מדינות סוניות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות? וכיצד רגע זה יכול לעצב מחדש בריתות עתידיות ברחבי האזור?

הבעיה היא עדיין המשטר

הדיון בוחן את ההשפעה האמיתית של התשתית הגרעינית והטילים הבליסטיים שנפגעה על ידי איראן, תוך הדגשה כי משמרות המהפכה נותרו פעילים. הם מבצעים טיהורים והתנקשויות מבית לבית. אבו טועמה מדגיש כי מדינות ערביות רבות רואות במשטר האיראני עצמו, ולא רק בנשקו, את האיום האמיתי – בשל המימון והחימוש המתמשכים שלו של שליחים כמו חיזבאללה, חמאס והחות'ים. הפרק מתעמת גם עם התגובה השקטה מצד ההנהגה הפלסטינית, עם אחיזתו המתמשכת של חמאס בעזה למרות נסיגות צבאיות, ועם המציאות התרבותית המונעת ויתורים או פשרה פנימיים.

למרות זאת, אפשרות לפתיחת דלתות חדשות

דיקר ואבו טועמה בוחנים עוד מדוע מנהיגים ערבים נותרים זהירים בפומבי בעוד שהם מברכים באופן פרטי על התבוסה של איראן, כיצד תיאוריות קונספירציה לגבי תיאום מערבי עם איראן משגשגות בתקשורת הערבית, ומדוע חוסר היכולת של ישראל לפרק את חמאס מערער את ההרתעה שלו אפילו כשהוא מחזיר לעצמו את מעמדו כ"סוס חזק" באזור.

כפי שמסבירים שני המומחים, רגע זה עשוי לפתוח דלתות חדשות לשיתוף פעולה ישראלי-ערבי, לעודד את הרחבת הסכמי אברהם ומעורבות ביטחונית חדשה באזור. המזרח התיכון שלנו מספק תובנות נדירות ובלתי מסוננות על מזרח תיכון שאחרי התקיפה עדיין עוצר את נשימתו, ממתין למה שיבוא אחר כך.

המוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם?

פורסם בתאריך יוני 26, 2025 ע"י זהמהזה

המוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם? סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

ההישגים של המוסד היוו השראה לסרטים, ספרים ותוכניות טלוויזיה. הם התנקשו בטרוריסטים, הצילו בני ערובה וצדו נאצים. חלקם חיו סמויים במשך שנים, אחרים פעלו בתחפושות מאחורי קווי האויב. הם יכולים להיות כל אחד, הם יכולים להיות בכל מקום ואתם לא תדע שהם היו שם. הנה ארבעה מהסיפורים הפרועים ביותר של המוסד.

קרדיט תמונה: © Esra Korkmaz

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

עובדות צבאיות אוקראיניות

פורסם בתאריך אפריל 22, 2025 ע"י זהמהזה

עובדות צבאיות אוקראיניות. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

תרגום הסרטון

הסיפורים האלה נשמעים מזויפים אבל הם כולם אמיתיים. מחקלאים שגונבים טנקים ועד צלפים ששברו שיאי עולם, המאבק של אוקראינה נגד רוסיה מלא ברגעים שנשמעים כלקוחים מסרטי פעולה. גלו 25 עובדות על צבא אוקראינה שלא יאומנו, המוכיחות שהאמת מוזרה יותר מסיפורת. מאגדות בשדה הקרב ועד ללוחמת סייבר וכלי נשק שנעשו בעבודה עצמית. הרגעים המדהימים האלה מוכיחים שהמאבק ההישרדותי של אוקראינה לא היה פחות מאגדי.

מס' 1 – שיא עולמי בירי צליפה מרחוק

צלף אוקראיני ביצע באישור את הירייה הארוכה ביותר בהיסטוריה. ההצלחה של אוקראינה נגד רוסיה הייתה לא פחות מהיסטורית, ולכן זה רק הגיוני להתחיל עם שיא עולמי, מקום בהיסטוריה, אם תרצו. בשנת 2023, צלף אוקראיני ביצע את ירית ההרג באישור הארוכה ביותר שתועדה אי פעם – 3.8 קילומטרים. זה 12,467 רגל או יותר מ-42 מגרשי כדורגל. לקליע לקח תשע שניות שלמות להגיע למטרה שלו. אבל זה אפילו לא החלק הכי מדהים. הצלף מאחורי היריה האגדית הזו לא השתייך בכלל לכוחות המיוחדים. מדובר בויאצ'סלב קובלסקי, איש עסקים לשעבר בן 58 שהצטרף ללחימה לאחר הפלישה הרוסית. הוא בילה שעות בטמפרטורות קפואות, חישב את מהירות הרוח, הלחות ואפילו את קימור כדור הארץ לפני שירה. התגובה של קובלסקי לאחר הפגיעה? "שישבו בבית וייפחדו". זה נשמע משפט שלקוח מסרט פעולה!

מס' 2 – חקלאים אוקראינים חוטפים טנקים רוסיים

חקלאים אוקראינים חטפו טנקים רוסיים באמצעות טרקטורים. נראה שכולם באוקראינה חזקים. אנשי עסקים לשעבר מבצעים יריות צלפים היסטוריות, וחקלאים… גונבים טנקים עם טרקטורים? כן, זה אמיתי! בתחילת הפלישה הרוסית, סרטונים של חקלאים אוקראינים שגוררים באדישות טנקים וכלי רכב משוריינים רוסיים נטושים עם הטרקטורים שלהם הציפו את הרשתות החברתיות. קטע אחד אפילו הראה אדם רץ אחרי הטנק הגנוב שלו בזמן שעוברי אורח צחקו. "חטיבת הטרקטורים" הפכה לסמל של החוסן האוקראיני, והוכיחה שאפילו אזרחים יכולים להשפיל את אחד הצבאות הגדולים בעולם. אבל חקלאים לא היו רק לוחמים ראויים. הם היו חיוניים למאמץ המלחמתי של אוקראינה. החקלאות מהווה כמעט מחצית מהיצוא של אוקראינה, ולמרות ההפצצות, מוקשים ומחסור בדלק, הם המשיכו לעבוד. רבים תרמו מזון לחיילים ולפליטים, בעוד שאחרים נטלו נשק בעצמם. כפי שאמר אחד החקלאים, "יש לנו סוג חדש של צבא – זה צבא של חקלאים".

מס' 3 – סבתות עם כלי נשק מתוצרת ביתית

כוחות ההגנה הטריטוריאלית של אוקראינה כללו סבתות עם כלי נשק תוצרת ביתית. אנחנו לא יכולים לדבר על לוחמה של אזרחים חזקים מבלי להזכיר את המתנדבים המדהימים של אוקראינה. כשרוסיה פלשה, אזרחים רגילים – סבתות, תקליטנים, עובדי בניין, התגייסו להגן על ארצם עם כל מה שהיה להם בהישג יד. וכך, סבתות בלביב הכינו בקבוקי תבערה, בעוד שעובדי בניין הפכו את אתרי הבנייה למפעלים למחסומים נגד טנקים. תקליטנים החליפו ציוד מסיבות בפצצות תבערה ומפתחי תוכנה עברו מקידוד להכנת רשתות הסוואה. ברחבי הערים, אנשים ציירו סיסמאות מתריסות, ריתכו מכשולים ואיישו מחסומים מאולתרים. כל האנשים האלו הוכיחו שהתנגדות לא דורשת צבא. היא דורשת אחדות ורצון להילחם על מה שנכון.

מס' 4 – לוחמת סייבר

צבא ה- IT האוקראיני פתח באחת ממערכות לוחמת הסייבר הגדולות ביותר אי פעם. צבא האקרים מתנדבים זה, שהוקם בתגובה לפלישה הרוסית בשנת 2022, ניהל מלחמת סייבר בלתי פוסקת, עם משתתפים מכל העולם. באמצעות מתקפת מניעת שירות מבוזרת (Distributed Denial of Service) חזקה, הם למעשה הביאו את התשתית הרוסית על ברכיה. זהו מהלך נועז נגד מדינה שהייתה ידועה בעבר בזכות יכולות הסייבר שלה. בשנת 2024, לוחמי הסייבר האוקראינים טענו כי פתחו במתקפת ה-DDoS הגדולה ביותר בהיסטוריה, ששיתקה את מערכת הבנקאות הרוסית. ההשפעה? יותר ממיליארד דולר נזק כלכלי. בשיאו, לצבא ה- IT היו מאות אלפי מתנדבים. גם כשהמלחמה נמשכה, הוא עדיין היה חזק, מונע על ידי קבוצה מחויבת של האקרים נלהבים. ההתקפות שלהם היו חכמות, משבשות ומתזמנות בצורה מושלמת, משהו שרוסיה יודעת עליו מעט מאוד.

מס' 5 – מיג-29 טס בגובה צמרות העצים

כדי לחמוק מטילים רוסיים, טייס אוקראיני הטיס את מטוסו בגובה צמרות העצים. אמיצים ככל שהיו האזרחים האוקראינים מול התוקפנות, אי אפשר להתעלם מהגבורה הטהורה של חייליה. זה קרה במיוחד כשביצעו מעשים מדהימים כמו בסרט "אהבה בשחקים". קחו לדוגמה את הסיפור המדהים של טייס אוקראיני שהטיס את ה- מיג-29 שלו בגובה צמרות העצים כדי להתחמק מטילים רוסיים. בצילומים עוצרי נשימה, הטייס נראה מרחף ממש מעל הקרקע, כשהעצים כמעט נוגעים בכנפיים, והכל תוך כדי התחמקות מטילי קרקע-אוויר קטלניים. התמרונים החדים להתחמקות, בשילוב עם אמצעי נגד כמו רקטות הטעיה, שמרו אותו מחוץ להישג ידם של כלי הנשק הרוסיים. משחק החתול ועכבר הזה עם טילים רוסיים הוכיח שוב שעליונותה האווירית של רוסיה הייתה נחלת העבר. חיל האוויר האוקראיני הפך את השמיים למגרש המשחקים שלו!

מס' 6 – רופא פוגע בטיל עם מקלע

חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט באמצעות תת מקלע בלבד. בפעלול מדהים נוסף, בסגנון שנראה כלקוח מסרטים, חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט רוסי עם מקלע בלבד. כן, שמעתם נכון. המהלך המטורף הזה התרחש ב-12 ביוני 2024, מעל אזור קייב במהלך תקיפה אווירית רוסית מאסיבית. כשנשמעה האזעקה, סרגיי, רופא לשעבר שהפך לחייל, שמע את האזעקה וראה את הטיל מגיע ישר לעבר ואסילקיב, עיר במרחק של 16 קילומטרים דרומית לקייב. ללא היסוס, הוא פתח באש וכך פשוט, הטיל סטה ממסלולו וצלל ארצה. רק כשסרגיי ראה את ההריסות הוא האמין שזה אמיתי.

מס' 7 – הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים

אלוף קרבות האוויר, הפך לאגדה. אנחנו לא יכולים לדבר על חיילים אוקראינים אגדיים בלי להזכיר את האיש, המיתוס, האגדה בעצמו – רוח הרפאים של קייב. אם כי, כפי שהתברר, הוא היה יותר מיתוס ואגדה מאשר אדם בודד. בתחילת הפלישה הרוסית, הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים, התפשט כאש בשדה קוצים. "רוח הרפאים" הפך לתופעה ברשתות החברתיות – גיבור שנתן תקווה לאוקראינים. אפילו חשבונות הממשלה של אוקראינה הזינו את האגדה, עם דיווחים שגויים שציינו את מייג'ור סטפן טרבאלקה כטייס האס. האמת? רוח הרפאים של קייב מעולם לא היה אמיתי. הוא היה סמל, מיתוס מעורר מורל שנוצר כדי לגלם את הטייסים האמיצים של אוקראינה. במציאות, רוסיה איבדה פחות מ-30 מטוסים עד אז, רובם מטילים קרקע-אוויר. אבל בעוד שרוח הרפאים אולי היה בדיוני, ההתנגדות האוקראינית בשמיים הייתה אמיתית מאוד. וזה? זה אגדי.

מס' 8 – צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד השמיד שבעה כלי רכב רוסיים ביומיים

הנה דוגמה נוספת למה שניתן לעשות כשעובדים יחד. בתוך יומיים בלבד, צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד מחטיבת הנחתים ה-36, השמיד שלושה טנקים רוסיים וארבעה כלי רכב קרביים מסוג BMD4 בקורסק. שבעת כלי הרכב המשוריינים הלכו. אוקראינה קיבלה יותר מ-10,000 טילי ג'אוולין בשלוש שנים, וכל אחד ואחד מהם החזיק את הכוחות הרוסיים בכוננות. אחרי הכל, הטיל שעולה 200,000 דולר יכול לפגוע במטרות במרחק של יותר משלושה קילומטרים בדיוק רב, מה שהופך אותו לנשק המושלם במלחמת ההיי-טק הזו. הלקח? במלחמה מודרנית, זה לא רק עניין של צבא גדול יותר. זה עניין של יכולת הסתגלות, דיוק וניצול כל יריה.

מס' 9 – אופנועי ים לפעולות צבאיות

אם כבר מדברים על יכולת הסתגלות, הכוחות המיוחדים של אוקראינה הפכו כלי לא צפוי לנשק – אופנועי ים. בפשיטות אמפיביות נועזות, צוותים קטנים דהרו על פני מים פתוחים באמצעות כלי רכב מהירים ובפרופיל נמוך כדי להתחמק מגילוי. במבצע אחד באוקטובר, 10 חיילי גדוד ברטסטבו חדרו לקרים, עקפו ארבע סירות סיור רוסיות מסוג ראפטור, כל אחת מאוישת על ידי 20 חיילים ומצוידת במקלעים כבדים ובתותח 30 מילימטר. רוסיה ניסתה לעשות את אותו הדבר, אבל היא שילמה את המחיר. צוות אופנועי ים רוסי שנע לאורך נהר הדנייפר אותר ונפל למארב של מל"טים אוקראיניים מסוג FPV. למרות אמצעי הגנה של לוחמה אלקטרונית, שני מל"טים מסוג שוריקן 10 פגעו, והשמידו את אופנוע הים ורוכביו. כשנהר הדנייפר הוצף במל"טים ומוקשים, הכוחות הרוסיים צמצמו בסופו של דבר את פעולות הנהר, בעוד שאוקראינה המשיכה לתמרן אותם בכל צעד. חדשנות מנצחת במלחמות!

מס' 10 – סימולציות שדה קרב במציאות מדומה

חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולציות שדה קרב במציאות מדומה. החדשנות העבירה את האימונים לשלב הבא באוקראינה. באמצעות מציאות מדומה (VR), חיילים נכנסו לתרחישי קרב מציאותיים שחידדו את כישוריהם מבלי לירות יריה אמיתית אחת. תארו לעצמכם – חיילים חובשים משקפי VR ומוצאים את עצמם מוקפים במראות וקולות של ירי והתפוצצויות מתקרבים. עליהם להגיב באופן מיידי, תוך הסתמכות על האימונים וחושיהם כדי לזהות איומים. זה אינטנסיבי, סוחף ומכין אותם רגשית לתוהו ובוהו של שדה הקרב. עשרות אלפי חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולטורי VR האלה והתכוננו לכל דבר, החל מהתקפות מל"טים ועד לאיומי טילים. הטכנולוגיה אפשרה לחיילים להתאמן על מערכות נגד מטוסים, נשק קל ואפילו נשק נגד טנקים ועזרה להם לפתח זיכרון שרירים מבלי להשתמש בתחמושת חיה. זו אחת העובדות המטורפות ברשימה שלנו. אבל בקרוב, כולם יעשו את זה. כפי שאמר אחד המפתחים, "מערכות האימון העתידיות יהיו רק במרחב וירטואלי". אני מקווה שמלחמות העתיד יעשו את אותו הדבר!"

מס' 11 – שימוש בנשק שהודפס בתלת מימד

אוקראינה השתמשה בשדה הקרב בנשק שהודפס בתלת מימד. אוקראינה השתמשה בפלישה כדי ליצור מגמה נוספת שעשויה להפוך בקרוב לנורמה – נשק שהודפס בתלת מימד. במהלך מהפכני, תועדו סדנאות אוקראיניות מדפיסות רימונים, פצצות ואפילו רכיבי מל"טים כדי לתדלק את המאבק נגד רוסיה. והם עשו זאת במלוא המרץ! בתוך ארבעה חודשים בלבד, קבוצה אחת ייצרה לא פחות מ-30,000 פצצות שהודפסו בתלת מימד. חלקן עלו רק 3.85 דולר לייצור – מחיר שלא נשמע עליו בכל הנוגע לצבא. אבל השינוי האמיתי במשחק הוא לא רק העלות והמהירות. כלי נשק אלה שהודפסו בתלת מימד הם גם קלים יותר ונוחים לנשיאה, מה שמעניק לחיילים ניידות רבה יותר בשדה הקרב. עתיד הלוחמה מודפס בזמן שאתם צופים בסרטון זה – וזה אחד שתוכלו לשאת בכיס.

מס' 12 – תעלות כמו במלחמת העולם הראשונה

כוחות אוקראינה השתמשו בתעלות בסגנון מלחמת העולם הראשונה. הכוחות האוקראינים לא רק נלחמו בעתיד. כשעלה הצורך, הם חזרו ישר לעבר. בשדות הקרב של באחמוט, לוחמת תעלות – שנחשבה לשריד ממלחמת העולם הראשונה – הפכה לצורך אכזרי. חיילים התכופפו בתעלות מתפתלות, עמוק בבוץ עד הברכיים, בזמן שאש ארטילרית ירדה כמו סערה בלתי פוסקת. השקט המצמרר בין ההפגזות נשבר רק על ידי הזמזום המתמיד של מל"טים מעל – צופים, מחכים. באופן אירוני, דווקא הטכנולוגיה המודרנית הכריחה את הטקטיקה הישנה הזו לחזור להיות רלוונטית. עם מל"טים שהפכו כל תנועה לנראית, עמדות הגנה היו הדרך היחידה לשרוד. ודבר אחד בטוח – הישרדות היא נצחית!

מס' 13 – לוחמת פרטיזנים

כדי לארוב לכוחות רוסיים בשטחים הכבושים אוקראינה השתמשה בלוחמת פרטיזנים. העובדה האחרונה מחזירה אותנו למלחמת העולם הראשונה, אבל עכשיו הגיע הזמן שאוקראינה תתעל את רוח הגרילה של מלחמת העולם השנייה. בדיוק כפי שפרטיזנים סובייטים ניהלו פעם התקוממות אכזרית נגד הכובשים הנאצים, פרטיזנים אוקראינים מודרניים הפכו את חייהם של הכוחות הרוסיים שמאחורי קווי האויב לגיהינום. מה האסטרטגיה שלהם? לפגוע במשתפי פעולה ולחבל בלוגיסטיקה. מפברואר עד נובמבר 2022 בלבד, תועדו לפחות 31 ניסיונות התנקשות, עם מכוניות תופת, ירי ואפילו רעל שחיסלו פקידים פרו-רוסים. בחרסון ובזפוריז'יה, מחסני נשק ורשתות סודיות – שהוכנו זמן רב לפני הפלישה – עוזרים למורדים לתקוף ולהיעלם. בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, הכובשים אולי החזיקו באדמה אבל הם מעולם לא יכלו להחזיק באנשים.

מס' 14 – אוקראינה פלשה בחזרה לרוסיה

אוקראינה הראתה שגם לרוסיה היו בעיות בשמירה על שטחים, ולא רק של אוקראינה, אלא גם שלה עצמה. הפלישה לקורסק ב-2024 הייתה מדהימה – התקדמות של 35 קילומטרים, כיבוש של למעלה מ-100 יישובים וכיבוש של למעלה מ-1,300 קילומטרים רבועים. יותר מ-909 חיילים רוסים נלקחו בשבי, גשרים נהרסו, והכוחות האוקראינים התבצרו. זה היה הכיבוש הזר הראשון של אדמה רוסית מאז מלחמת העולם השנייה, וזה ערער את אשליית חסינות הקרמלין עד היסוד. אבל קורסק לא היה אירוע חד פעמי. כשכוחות רוסים התקשו לדחוף את אוקראינה החוצה, פרצה חזית נוספת. חיילים אוקראינים הסתננו לבלגורוד, ונלחמו ישירות בכוחות רוסים. מוסקבה המעיטה בערך האירוע, קייב שמרה על שקט, אבל דיווחים על קרבות ותקיפות מל"טים החלו לזרום. מי ידע שאוקראינה יכולה לעבור מהגנה ל-"עיצוב מחדש" של שטח רוסי בצורה כזו?

מס' 15 – הטבעת ספינה אוקראינית

אוקראינה הטביעה את ספינת הדגל שלה כדי למנוע מרוסיה לתפוס אותה. רוסיה אכן כבשה שטחים גדולים של אוקראינה והרסה ציוד רב של המדינה. אבל אוקראינה בחרה שלא להוסיף ספינת דגל יקרה לרשימה הזו. בשנת 2022, עם התקדמות הפלישה הרוסית, אוקראינה עמדה בפני החלטה גורלית – לאפשר לרוסיה לתפוס את ספינת הדגל שלה, ההטמן סהאידאצ'ני, או להטביע אותה כדי למנוע את נפילתה לידי האויב. התשובה? להטביע אותה. מלחים אוקראינים פוצצו את הפריגטה הזו בזמן שעגנה לצורך תיקונים במיקולאייב, ובכך הבטיחו שהיא לא תוכל לשמש את הרוסים. כך, זו כבר לא הייתה ספינה – זה היה סמל לנחישות האוקראינית. הטבעתה הייתה מעשה של התרסה ששיגר מסר ברור – אוקראינה לא תוותר על נשמתה, אפילו לא מול סיכויים עצומים.

מס' 16 – אוקראינה בנתה את המטוס הגדול בעולם

יש ציוד מונומנטלי אחד שאוקראינה לא הצליחה להציל – האנטונוב An-225 "מריה". מטוס עצום זה היה מסוגל לשאת 640 טונות, עם מוטת כנפיים רחבה כמו מגרש כדורגל. באורך של 84 מטרים ובמשקל של יותר מ-280 טון, הוא יכול היה לשאת מטען של עד 250 טון למרחקים של 4000 קילומטרים. רק מטוס An-225 אחד נבנה אי פעם, והוא היה סמל ליכולות ההנדסיות של אוקראינה. לכן, כשהמטוס הזה נהרס בשנת 2022, זה לא היה רק אובדן של מטוס – זו הייתה אובדן של סמל. המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם. אבל זה בהחלט לא הסוף. מנהיגי אוקראינה נשבעו לבנות מחדש את ה – An-225 ובנחישות המאפיינת אותם, המטוס ללא ספק יקום לתחייה, גדול וחזק יותר מאי פעם!

מס' 17 – טנק חדש מכלים רוסיים מרובים

אוקראינה יצרה טנק "פרנקנשטיין" מכלי רכב רוסיים מרובים. מבניית מטוסים שוברי שיאים ועד יצירת טנקים מחלקי גרוטאות, אוקראינה יכולה לעשות הכל. כשרוסיה הסתערה עם טנקי ה-T-90 המתקדמים שלה וכוחות טנקים עצומים, אוקראינה לא נסוגה. במקום זאת, היא הפכה ליצירתית. הכירו את הטנק "פרנקנשטיין" – תערובת של חלקים משופצים ממכונות רוסיות הרוסות, שרותכו יחד למכונת מלחמה היברידית מתפקדת. הצריח מוגן בשריון דינמי ששופץ מטנק T-90M, אחד הטנקים המתקדמים ביותר של רוסיה, נראה כי גם מגן התותח כולל רכיבי T-90M . בינתיים, המרכב חוזק בשריון נוסף ומגני צד הדומים לאלה שנמצאים ב-T-80BVM. מהנדסים אוקראינים לקחו את מה שהם יכלו לשפץ והפכו את זה לחיה משלהם. ועם רוסיה שאיבדה כמעט 4,000 טנקים תוך קצת יותר משלוש שנים, לאוקראינה עשויים להיות עוד הרבה חלקים לעבוד איתם.

מס' 18 – החזרת טנקים רוסיים שנפגעו לשימוש

אוקראינה תיקנה והשתמשה בטנקים רוסיים שנתפסו נגד רוסיה. לא כל הטנקים הרוסיים שאבדו בקרב נהרסו לחלוטין ורק חלקים מהם שרדו. לפחות 384 ננטשו, ו-533 נתפסו. אבל אל דאגה – הם בוודאי לא הלכו לאיבוד. אוקראינה השתמשה במהירות בחלק מהטנקים שנתפסו האלה. מחלקת התיקונים של חטיבת הטנקים השלישית הפכה טנקי T-72 ו- T-80 פגומים למכונות מתפקדות לחלוטין על ידי שימוש בחלקים מכלי רכב רוסיים אחרים. הם החליפו מנועים, מרכבים ואפילו השתמשו בהדפסה תלת מימדית עבור חלקים שלא ניתן היה למצוא.

מס' 19 – פיתוח טיל הנפטון שהטביע את ספינת הדגל של צי הים השחור

אוקראינה פיתחה את טיל הנפטון שהטביע את 'מוסקבה'. אל תטעו, אוקראינה לא הסתמכה רק על ציוד רוסי מיד שנייה או על סיוע זר. אוקראינה הייתה זו שפיתחה את טיל הנפטון שהטביע באופן את ספינת הדגל של צי הים השחור הרוסי, 'מוסקבה'. הנפטון המקורי, טיל שיוט על-קולי שהטביע את 'מוסקבה' שוקל כ-860 קילוגרמים ואורכו כ-5 מטרים. הוא יכול לפגוע בספינות במשקל של עד 9,000 טון עם טווח יעיל של יותר מ-200 קילומטרים. אבל אוקראינה לא סיימה בכך. היא פיתחה גם את הנפטון הארוך, גרסה משופרת עם טווח של 1,000 קילומטרים המאפשרת תקיפות עמוק בשטח רוסיה. השאלה היא אילו נכסים רוסיים יקרים המפלצת הזו עוד תזקוף לזכותה.

מס' 20 – יצירת פסקול להתנגדות!

השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון ההתנגדות. האוקראינים חיברו שירים על מל"טי הבאירקטאר. אוקראינה רצינית לגבי הנשק שלה, אלה שהיא מייצרת ואלה שמוכיחים את עצמם. לכן מל"טי הבאירקטאר הטורקיים זכו לקבלת פנים של גיבורים במדינה. כשהמל"טים האלה ריחפו גבוה מעל הכוחות הרוסיים והשמידו אותם תוך כדי כך, האוקראינים לא יכלו להתאפק מלהפוך את הערצתם למוזיקה. השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון התנגדות, מלא בקצב קליט ומילים נועזות המלגלגות על חיילים רוסים. וזה לא נעצר שם. מראפ ועד פאנק ופולק, גרסאות כיסוי ורימיקסים לשיר הלכו בעקבותיו, והציפו את גלי האתר.

מס' 21 – גיוס מל"טים אזרחיים

אוקראינה השתמשה במל"טים אזרחיים לצורך סיור ותקיפות. חלק מהמל"טים האוקראיניים היו גיבורים אלמונים, למרות שהם ראויים לכל השבחים. מל"טים מסחריים שעברו התאמה למטרות צבאיות התגלו כיעילים ביותר עבור אוקראינה. המדינה השתמשה בהם כדי לסייר בעמדות אויב, למפות שדות מוקשים ולזהות מטרות, כל אלה חיוניים לאיסוף מודיעין. חלקם אף הותאמו למל"טי קמיקזה, שהעבירו תחמושת היישר ללב הכוחות הרוסיים. מעבר ללחימה, הם סייעו בהערכת נזקי קרב וסיפקו מעקב בשטח קשה. עם 2.2 מיליון מל"טי FPV (מבט מגוף ראשון) בשימוש בשנת 2024 בלבד, אוקראינה הפכה את המל"ט האזרחי הצנוע לכלי נשק רב עוצמה, והפכה את הלוחמה לאישית ומסוכנת יותר עבור האויב.

מס' 22 – טנדרים משגרי רקטות

טנדרים הם כלי אזרחי נוסף שהפך לגיבור מוכן לקרב במלחמה הרוסית-אוקראינית. כוחות אוקראיניים לקחו טנדרים רגילים של טויוטה ובמעט תושייה, הפכו אותם למשגרי רקטות ניידים. על ידי התקנת מערכות רקטות גראד על כלי הרכב האזרחיים האלה, הם יצרו פלטפורמות ארטילריה בלתי צפויות ומהירות בזק המסוגלות לפגוע חזק ולהיעלם עוד יותר מהר. אלה לא היו האלתורים היחידים. האמרים בעלי מפרט צבאי צוידו גם הם במשגרים, מה שהעניק לאוקראינה גם אמינות מחוספסת בשדה הקרב וגם רבגוניות בסגנון גרילה. המערכות הניידות האלה היו מהירות לפריסה, ניתנות להתאמה לשטח קשה ומוכנות לתקוף ביעילות אכזרית. חלקן נשאו מספר צינורות שיגור שאפשרו מטחי ירי הרסניים נגד עמדות אויב. המטרות שלהם? ריכוזי כוחות, מחסני אספקה, כלי רכב משוריינים ודיכוי תחושת השליטה של רוסיה.

מס' 23 – גדוד קרקן המורכב מאוהדי ספורט

גדוד שהוקם על ידי אוהדי ספורט הפך לאחד המובחרים ביותר במלחמה. לאוקראינה יש יכולת יוצאת דופן להפוך דברים שנראים רגילים לכוחות צבאיים חזקים וזה כולל אנשים. אחד הסיפורים המדהימים ביותר במלחמה הרוסית-אוקראינית הוא הקמת גדוד קרקן המורכב מחובבי כושר, אולטראס כדורגל, סדרנים ואזרחים רגילים, כולם מאוחדים על ידי תחושת פטריוטיות משותפת. למרות היעדר הכשרה צבאית פורמלית, לפחות בהתחלה, כ-1,800 מהאוקראינים האמיצים האלה עוצבו לכוח לחימה מובחר בהנהגת אנשי צבא מנוסים. הגדוד הלא קונבנציונלי הזה הוכיח במהירות את ערכו והפך לסמל של חוסן ועוצמה בקווי החזית. הצלחת הלוחמים הייתה כה בולטת עד שהיא משכה את תשומת ליבו של הנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו, שציין בפומבי את תרומתם שלא תסולא בפז להגנת אוקראינה במספר הזדמנויות. הם אולי התחילו כאוהדים וחובבי כושר אבל הפכו ללוחמים במובן האמיתי של המילה.

מס' 24 – גבורת נשים

נשים הציפו את הכוחות המזוינים של אוקראינה. כשאוקראינה נקלעה למאבק על הישרדותה, הקריאה לנשק נענתה מכל קצוות החברה וזה כלל גל יוצא דופן של נשים. עם התפתחות הפלישה הרוסית נשים ברחבי המדינה הציפו את השורות, ויותר מ-42,000 הצטרפו עד מרץ 2023 בלבד. מרופאות ועד חיילות, הן עמדו כתף אל כתף עם גברים, וכתבו מחדש את כללי השירות הצבאי. אינה דרוסובה הפכה לאישה הראשונה שזכתה לאחר מותה בתואר גיבורת אוקראינה לאחר שהצילה אינספור חיים לפני שנפלה בקרב. ליובוב פלקסיוק ניפצה תקרות זכוכית כאישה הראשונה שפיקדה על דיוויזיית ארטילריה. והרשימה עוד ארוכה. הנשים האמיצות האלה הוכיחו דבר אחד – גבורה אינה יודעת מגדר.

מס' 25 – אלפי לוחמים זרים הצטרפו לצד אוקראינה

ההתנגדות העזה של אוקראינה הציתה לא רק את התשוקה של עמה. היא עוררה קריאת התגייסות עולמית. בעוד שמדינות שלחו מיליארדים בסיוע, שליחת חיילים לא הייתה על הפרק. אבל זה לא עצר אלפי לוחמים זרים מלהצטרף מרצון. מתנדבים הציפו את אוקראינה מכל קצוות תבל, לעתים מונעים מחובה מוסרית להגן על חופש וצדק. יותר מ-20,000 נרשמו בתחילה, אבל מספר אלה ששירתו בפועל נע בין 1,000 ל-3,000, תלוי במקור. לוחמים אלה הגיעו מיותר מ-50 מדינות. כולל ארה"ב, בריטניה ומדינות פוסט-סובייטיות עם קבוצות משמעותיות מבלארוס, גאורגיה ואפילו צ'צ'ניה. בין אם ותיקים, אידיאולוגים אנטי-רוסים או כאלה שחיפשו גאולה, המתנדבים האלה הראו לעולם את המשמעות האמיתית של אחדות מול עריצות. הם היו הוכחה שכאשר מדינה נלחמת למען חירות, העולם עומד לצידה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם

פורסם בתאריך אפריל 19, 2025 ע"י זהמהזה

רוסיה מתכוננת לפרוס כוחות נוספים בגבול פינלנד

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

הסרטון הפעם – הפעילות הצבאית הרוסית לאורך גבול פינלנד מתעצמת. ב-15 באפריל 2025, רוסיה הרחיבה במהירות את תשתית הגבול שלה ומתכוננת לפרוס כוחות נוספים. ההתפתחויות האלו מגיעות אחרי שנים של התקפות היברידיות, כולל לוחמת סייבר, חסימת GPS וטקטיקות שמטרתן לערער את היציבות בפינלנד.

רקע

בזמן שהעולם עוקב בדריכות אחרי המלחמה באוקראינה, בגבול אחר, בין רוסיה לפינלנד מתחממת חזית שקטה אבל מטרידה. בניית מתקנים צבאיים, לוחמה היברידית כמו שיבוש GPS, והכרזות מרומזות על הצבת נשק גרעיני. כל אלה מצביעים על כך שפוטין רואה בפינלנד אויב אסטרטגי.

פינלנד משנה גישה

במשך עשרות שנים, פינלנד שמרה על ניטרליות מתוך הבנה עמוקה של השכנות המורכבת עם רוסיה. פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 שינתה את כללי המשחק. הפחד מהתוקפנות הרוסית הפך לנקודת איחוד לאומית וכמעט ללא התנגדות פנימית, המדינה הצטרפה לנאט"ו.

עבור רוסיה, זהו כישלון אסטרטגי צורב. גבול שעד כה לא היה שייך לנאט"ו, הפך לקו גבול חדש עם הברית הצבאית החזקה בעולם.

איך שינוי הגישה של פינלנד עשוי להשפיע על האיזון הימי בים הבלטי, ואיך מדינות כמו אסטוניה וליטא מתבוננות בתהליך הזה?

הים הבלטי הפך לזירה אסטרטגית קריטית

עד לאחרונה, רוסיה נהנתה מיכולת שליטה יחסית נוחה בים הבלטי, בעיקר דרך נמל קלינינגרד (המובלעת הרוסית בין פולין לליטא) והצי הבלטי. אבל השינויים הגיאו-אסטרטגיים מאז 2022 שינו לחלוטין את מפת השליטה הימית.

מה קרה בעצם?

שוודיה ופינלנד הצטרפו לנאט"ו, מה שאומר שכמעט כל חופי הים הבלטי (למעט רוסיה) נמצאים כעת בשטח נאט"ו. הים הבלטי הפך למעין "אגם נאט"ו" כשמוסקבה מוקפת כמעט מכל כיוון.

קלינינגרד – קלף עוצמה שהפך למלכודת

קלינינגרד הוא הנכס הרוסי החשוב ביותר בים הבלטי, עם:

בסיסי טילים מתקדמים,
נמל עמוק לחיל הים,
ותחנות מכ"ם והאזנה אסטרטגיות.

אבל המובלעת הזו מנותקת גאוגרפית מרוסיה. כל נתיב יבשתי שמחבר אותה עובר דרך ליטא או בלארוס. ברגע של עימות, נאט"ו יכולה לבודד אותה כמעט מיידית.

המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) חשופות אבל אסרטיביות

המדינות האלה מבינות את הסיכון בלהיות ה-"חזית הקדמית" מול רוסיה. הן הגדילו את תקציב הביטחון, ביקשו כוחות נאט"ו קבועים בשטחן ומשתתפות באינטנסיביות בתרגילים רב-לאומיים.

ליטא במיוחד

ליטא שולטת במעבר סובאלקי, המעבר היבשתי היחיד בין קלינינגרד לרוסיה. כל חסימה שלו בעימות עתידי עלולה להיחשב אקט של מלחמה.

פינלנד ושוודיה – משנות את מאזן ההרתעה

בניגוד למדינות הבלטיות, פינלנד ושוודיה גדולות יותר, עשירות יותר, עם תעשייה צבאית מתקדמת. שתי המדינות מצוידות היטב. פינלנד עם צבא מילואים עצום, שוודיה עם צי חזק ומודרני. ביחד, הן מוסיפות לבלימת רוסיה עומק צפוני בים וגם באוויר.

רוסיה איבדה את היוזמה בים הבלטי

במקום לשלוט מהים, מוסקבה נאלצת להתבצר. הצי הרוסי בבלטי מאוים ממספר חזיתות – אוויר, ים ויבשה. יכולת ההרתעה שלה באזור נשענת יותר ויותר על איומים גרעיניים או אמצעים היברידיים.

אז מה צופן העתיד?

נאט"ו תחזק את אחיזתה בים הבלטי: עוד תרגילים, עוד תשתיות, אולי בסיסים קבועים. רוסיה תנסה להגיב באמצעים לא סימטריים – סייבר, דיסאינפורמציה, שיבוש מערכות ניווט. הסיכון לתקרית ימית או אווירית יישאר גבוה, גם אם אף אחד מהצדדים לא רוצה עימות ישיר. בשלב הזה פינלנד משדרת לפוטין – "פלישה תכאיב לך". נראה שעמידה תקיפה, תכנון לטווח ארוך, ושיתוף פעולה עם בני ברית, מתכון למניעת הסלמה.

גבול רוסיה פינלנד נראה רחוק מישראל, אבל הוא משקף תהליכים עולמיים שמשפיעים גם עלינו:

– ירידת האמון בביטחונות בינלאומיים

– עליית חשיבות ההרתעה הלאומית

– תחרות חימוש מהירה במזרח אירופה

– הצורך לנוע בין שיתופי פעולה אזוריים לבין זהירות דיפלומטית מול מעצמות

השלכות האפשריות עבור ישראל

הזדמנות לתעשייה הביטחונית

מדינות נאט"ו הצפוניות פינלנד, שוודיה, המדינות הבלטיות ופולין מגדילות במהירות תקציבי ביטחון. ישראל כבר עכשיו נהנית מהצלחה באירופה (מכירות מערכת כיפת ברזל וקלע דוד לגרמניה ופולין). פינלנד, למשל, רוכשת מל"טים, מערכות מכ"ם, ציוד סייבר והתרעה מוקדמת – תחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור. ישנו גם ביקוש לפתרונות שמטרתם להתמודד עם איום בלתי סימטרי כמו שיבושי GPS, מתקפות סייבר, לוחמה היברידית. כל זה יכול להתאים לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

סיכון במערכת היחסים עם רוסיה

אז מצד אחד משבר באירופה יכול להוביל לעלייה בביקוש לידע וטכנולוגיה שישראל מתמחה בהם.. מצד שני, כל התקרבות ישראלית למדינות שמאתגרות את רוסיה כמו אוקראינה או פינלנד עלולה להיתפס במוסקבה כמעשה עוין.

עד עכשיו ישראל שומרת על איזון עדין מול רוסיה בעיקר כדי לשמר את חופש הפעולה בסוריה. לכן, מכירה של מערכות מתקדמות לפינלנד או אסטוניה מחייבת תיאום מדוקדק והבנת האיזונים הגאו-פוליטיים.

תרגום הסרטון:

פוטין מתכנן את המהלך הבא

משהו אפל קורה בגבול פינלנד רוסיה. בעוד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך את הפלישה לאוקראינה, נראה שהוא מכוון את עיניו לעבר העתיד. העתיד עשוי לכלול קמפיין צבאי שינוהל נגד פינלנד, כדי שרוסיה תוכל להשתלט מחדש על שטחים שאיבדה לפני עשרות שנים.

פינלנד חייבת להיערך. כדי לעשות זאת, היא עוקבת מקרוב אחר מה שרוסיה עושה בסמוך לגבולותיה. כעת, היא משתפת את העולם במה שקורה ונוקטת בפעולות שעשויות להפתיע את פוטין אם יחליט לנקוט בצעד הבא ולפתוח בקמפיין צבאי ישיר נגד הפינים.

ב-15 באפריל, סגן ראש מטה ההגנה של פינלנד, לוטננט גנרל וסה וירטאנן, דיבר עם כלי התקשורת הגרמני Die Welt. הוא טען שפינלנד עוקבת אחר בניית תשתיות צבאיות רבות מצד רוסיה לאורך הגבול בין שתי המדינות. מה מטרת התשתיות הללו? וירטאנן אומר שרוסיה מתכוונת להציב שם עוד חיילים בקרוב.
מפקד ההגנה הפיני אמר לכלי התקשורת הגרמני- "כשרוסיה תסיים עם אוקראינה כלומר, כשתוכל להסיג את כוחותיה מגבול אוקראינה, הם יגיעו אל הגבול שלנו". הוא ציין שעוד לפני שהחלה לרכז שם כוחות, רוסיה כבר גורמת להרס רב בגבול הזה.

הגנרל טען: "רוסיה בוחנת כל הזמן את סעיף 5 באמצעות הגירה המונית, מתקפות סייבר, שיבושי GPS וקמפיינים של מידע ודיסאינפורמציה"

וירטאנן מתייחס לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, שנמצא בלב ברית ההגנה ההדדית. לפי הסעיף הזה, התקפה מזוינת על כל מדינה חברה בנאט"ו נחשבת להתקפה על כל החברות. אפשר לחשוב על זה כעל אסטרטגיה של "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם". אויב של נאט"ו מסתכן בזעמה של כל הברית אם יתקוף מדינה אחת בלבד.

עם פעולותיה האחרונות רוסיה דוחקת כרגע את גבולות הסעיף הזה, אומר וירטאנן, רוסיה מציבה ציוד חדש שהיא יכולה להשתמש בו כדי להציב חיילים על הגבול.

ציטוט של וירטאנן:

"במהלך המלחמה היו כ-20 אלף חיילים מוצבים שם, וכ-4 חטיבות כוננות. עכשיו אנחנו רואים שרוסיה בונה תשתיות חדשות וכאשר תוכל, היא תשלח לאזור הזה עוד כוחות."

בקרוב יהיו יותר חיילים על הגבול

לדבריו, התוצאה היא שבקרוב יהיו על הגבול יותר חיילים מאשר לפני שפוטין פתח בפלישה לאוקראינה. זהו מקור לדאגה עמוקה עבור פינלנד. וזו דאגה עצומה לא רק בגלל הכוחות הנוספים, אלא גם כי זה רחוק מלהיות המקרה הראשון של פעילות רוסית בגבול.

התחיל כבר ב- 2023

נחזור לספטמבר 2023, כשכבר התחילו להופיע סימנים להיערכות צבאית על הגבול. באותו חודש, רשת YLE הפינית קיבלה תמונות לוויין שהראו שרוסיה בנתה במהירות שלושה מבנים גדולים בשטח הפרא המפריד בינה לבין פינלנד. המבנים האלה, שהיו קרובים לבסיס אלאקורטי, כ-50 קילומטר מהגבול הפיני, הפכו מאז לבסיס של חטיבת הרובאים הממונעים הארקטית ה-80 של רוסיה, כך לפיYLE, רוסיה גם בנתה ב-2023 אתר אחסון צבאי חדש כ-175 קילומטר מהגבול.

הרוסים בונים בסיסים ליד הגבול

הבנייה הזו חשפה שיטה חדשה בה משתמשת רוסיה כדי להקים בסיסים במהירות. היא יוצרת מסגרת מתכת קלה, שעליה נפרש גג מבד מצופה פלסטיק שמסתיר את מה שבתוך המבנה מעיני הסקרנים. סוג כזה של בנייה אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני טילים או רחפנים. אבל לצורך יצירת איום כלפי מדינה שלרוסיה ברור שלא תפתח נגדה במלחמה, הוא אידיאלי למטרתו של פוטין- יצירת איום תמידי.

מאז הוקמו המבנים הראשונים האלה, רוסיה בנתה האנגר חדש בשטח של כמעט 1,250 מ"ר, גדול מספיק להכיל עד 50 כלי רכב משוריינים. היא גם הקימה מתקן לתיקון ציוד צבאי, וכן מחנה אוהלים שבו יכולים לשהות החיילים שמתוכננים להיאסף על הגבול עם פינלנד.

כל אלה, אומר וירטאנן, הם סימנים לכך שלרוסיה יש תוכניות אפלות. נכון לעכשיו, נראה שהחיילים והציוד המאוחסנים במבנים האלה יועדו למלחמה באוקראינה. אבל אם המלחמה תסתיים לטובתו של פוטין המבנים האלה לא ייעלמו. הם יישארו ככל הנראה עם החיילים והציוד שבהם כאיום על פינלנד.

ואם פוטין לא יסתפק בהרחבת השפעתו באוקראינה, אותם מתקנים חדשים לאורך הגבול עלולים להפוך לנקודת המוצא של פלישה עמוקה יותר לאירופה, פלישה שיכולה להתחיל בפינלנד.

ההצטברות האחרונה של מתקנים צבאיים בגבול היא רק ההרחבה העדכנית ביותר של קמפיין שנמשך כבר שנים. פינלנד לפחות מנסה להתמודד עם בעיית שיבוש ה- GPS. חוקרים מהמכון הגיאוגרפי הלאומי של פינלנד אומרים שהם עובדים על פיתוח מכשיר שיאפשר לזהות ניסיונות לשיבוש GPS בזמן אמת. המכשיר יוכל לשלוח התרעות לכלי שיט וכלי טיס מושפעים, ואף עשוי להתריע בפני פינלנד על מקור התקיפה. עם זאת, המכשיר עדיין לא זמין, מה שאומר שפינלנד תיאלץ לספוג עוד ניסיונות שיבוש כאלה עד שיהיה זמין.

מדוע רוסיה עושה את זה?

מדוע רוסיה בונה כוחות בגבול ומשתמשת בטקטיקות של לוחמה היברידית נגד פינלנד? ההחלטה של פינלנד להצטרף לנאט"ו משחקת תפקיד מרכזי בבעיה של פוטין עם המדינה. מנהיג רוסיה הכריז על הקמת פיקוד צבאי חדש, מחוז לנינגרד, בסמוך לגבול עם פינלנד מיד לאחר ההחלטה הזו. זה היה הניצוץ שהוביל להאצת הפעילות בגבול. פוטין מכחיש כמובן שהמעשים שלו נובעים מהצטרפות פינלנד לנאט"ו. הוא כינה בעבר את הטענות האלו "שטויות מוחלטות" והוסיף שרוסיה לא מעוניינת בעימות עם מדינה החברה בנאט"ו.

פוטין מרגיש מאוים

אבל כמו שקורה לעיתים קרובות, מה שפוטין אומר ומה שהוא עושה הם שני דברים שונים לגמרי. זה אותו אדם שאיים באפריל 2022 לחזק את הנוכחות הצבאית של רוסיה באזור הבלטי, כולל האפשרות להציב נשק גרעיני בקַלינִינְגְרָד, מובלעת רוסית סמוכה. האיום הזה הגיע כשפינלנד ושוודיה עבדו שתיהן על הצטרפות לנאט"ו. והמסר של פוטין היה ברור: תצטרפו לנאט"ו ורוסיה תכוון אליכם טילים גרעיניים.

רוסיה אולי לא מימשה את האיום הזה במלואו, אבל ברור שפוטין מרגיש מאוים מהחברות של פינלנד בנאט"ו. כל מה שהוא עושה עכשיו בגבול זאת תגובה להחלטה הזו וגם ניסיון להכין את הקרקע לאפשרות של עימות עתידי.

פינלנד ממשיכה להרגיז את פוטין

קשה גם להתעלם מהתמיכה שפינלנד מעניקה לאוקראינה במאבק נגד כוחות פוטין. בפברואר 2025 פינלנד הודיעה שתשלח סיוע צבאי בשווי 691 מיליון דולר לאוקראינה, רובו מהתעשייה הביטחונית של פינלנד. לא פורסם המהלך הזה גם מסמן שינוי במדיניות הפינית. עד כה פינלנד שלחה סיוע רק מהמלאים שברשותה, אבל כעת היא מזמינה ציוד חדש במיוחד עבור אוקראינה. בהודעה שפורסמה עם ההכרזה נכתב:

"תחת תוכנית הסיוע החדשה הזו, חברות פיניות והמומחיות הפינית ייקחו חלק מרכזי בתמיכה באוקראינה. הצעדים האלו יחזקו גם את סיכויי השלום הצודק באוקראינה וגם את העמידות של תעשיית הביטחון והאספקה של פינלנד".

המהלך הזה צפוי להרגיז את פוטין. כאשר משלבים את הצטרפות פינלנד לנאט"ו עם הסיוע הזה התמונה מתחילה להתבהר: פוטין רואה בפינלנד איום הולך וגובר וכזה שרוסיה צריכה לנטרל כמה שיותר מוקדם. מידע מדויק על סוגי הציוד, מלבד הצהרה שהסיוע יותאם "לצרכים הקריטיים של אוקראינה". הכסף יחולק גם על פני כמה חבילות סיוע עתידיות.

איך פינלנד מגיבה להצטברות הכוחות של רוסיה בגבול?

כדי להבהיר לפוטין שהיא לא מתכוונת להיכנע לאיומים שלו, פינלנד מגיבה עם לא מעט צעדים משלה. אחד הצעדים האלה היה זה שכנראה גרם לתגובה החריפה ביותר מרוסיה – ההחלטה להצטרף לנאט"ו.

בגלל הפלישה לאוקראינה

זו לא החלטה שפינלנד קיבלה בקלות. במשך עשורים, היא שמרה על ניטרליות בעניינים גלובליים, גישה שננקטה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אבל הפעולות של פוטין באוקראינה שינו את זה. ראש הממשלה לשעבר של פינלנד, אלכסנדר סטאב, אמר שההחלטה להצטרף לנאט"ו הייתה "גמורה" מהרגע שפוטין פלש לאוקראינה.

היסטוריה ארוכה

לפינלנד יש היסטוריה ארוכה עם רוסיה. זה כולל פלישה של ברית המועצות לשטחה בסוף 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה. כדי למנוע כיבוש מוחלט, פינלנד נאלצה לוותר על 10% משטחה. המעשים של פוטין באוקראינה שימשו כתזכורת מצמררת לאיום של התפשטות רוסית.

הצטרפות לנאט"ו הייתה תגובה טבעית

אבל פינלנד לא הצטרפה רק כדי "להיספר כחברה" ולהסתמך על ארה"ב, בריטניה או צרפת. היא לקחה תפקיד אקטיבי מאוד. לדוגמה, המדינה מגייסת מדי שנה 21,000 חיילים חדשים, ויש לה כוח מילואים של 900,000. בזמן מלחמה, הצבא הפיני עשוי להגיע ל-280,000 חיילים. זה פחות מרוסיה אבל כוח מכובד בהחלט.

פינלנד שותפה של נאט"ו מאז 1994

ההצטרפות הרשמית רק חיזקה את הקשרים. לפי מרכז ווילסון, 89% מהציבור הפיני תומכים בצעד הזה. בתוך שנה אחת בלבד, פינלנד עמדה ביעד ההוצאה הביטחונית של נאט"ו, 2% מהתמ"ג. בשנת 2024, היא השקיעה 2.3% מהתמ"ג שלה בביטחון.

"אנחנו כאן כדי לתרום"

פינלנד הייתה גם מארחת מרכזית של תרגיל Steadfast Defender של נאט"ו, התרגיל הצבאי הגדול ביותר של הברית מזה עשרות שנים. בנוסף, היא משתתפת באימוני סייבר, בפגישות אסטרטגיות ובקצרה – עושה הכול כדי להבהיר – אנחנו פה בשביל לתרום, לא להיתמך. פוטין רואה את זה ואין לו הרבה מה לעשות חוץ מלצפות כיצד הקשרים של פינלנד עם נאט"ו הולכים ומתחזקים.

תקציב ביטחון משמעותי

עוד תחום שבו פינלנד מאותתת שהיא רצינית: תקציב הביטחון. אם התקציב של 2024 הרשים, מה שמגיע אחריו מרשים עוד יותר: פינלנד התחייבה להעלות את ההוצאה הביטחונית בכל שנה בין 2025 ל-2029 עד שתגיע ל-3% מהתמ"ג. מדובר בכ-30 מיליארד דולר נוספים שיוקצו לביטחון בעשור הקרוב. עבור מדינה קטנה זה סכום עצום.

פינלנד פרשה מאמנת אוטווה

בין הצעדים הנוספים פינלנד הודיעה על פרישתה מהאמנה לאיסור מוקשים נגד אדם (אמנת אוטווה). המשמעות: ייתכן שהיא מתכוונת לפזר מוקשים לאורך הגבול עם רוסיה. אם רוסיה תנסה לפלוש זה יאט אותה מאוד וייתן לפינלנד זמן להתארגן. בהתחשב בכך שפינלנד מחזיקה ב-800 מייל מתוך הגבול היבשתי בין אירופה לרוסיה, זה הגיוני.

ככה בונים חומה

אבל מוקשים הם לא הכול. פינלנד גם בונה חומה. לא לאורך כל הגבול, רק באזורים הרגישים ביותר, לאורך 125 מיילים. עד פברואר 2025 התקדמות הבנייה הייתה כמה חודשים לפני המתוכנן. זה אומר שרוב החומה תושלם עד סוף 2025, שנה לפני המתוכנן. הגדר שעלות בנייתה מעל 110 מיליון דולר. גובה הגדר 3 מטרים, עם רשת פלדה ותיל והיא כוללת מצלמות, תאורה ומערכות התרעה. סביר להניח שעם הזמן, פינלנד תרחיב את החומה לעוד אזורים בגבול.

פינלנד כבר מוכנה

נראה שלפוטין יש תוכניות אפלות לגבי פינלנד. גם אם מדובר רק בניסיון להרתיע, פינלנד מבינה את המהלך ומוכנה לכל תרחיש. פינלנד בונה את כוחה, את הגדרות שלה ואת שותפותה עם נאט"ו כדי לוודא שהיא תהיה מוכנה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

רכבים דו-מנועיים מדהימים

פורסם בתאריך אפריל 16, 2025 ע"י זהמהזה

רכבים דו-מנועיים מדהימים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Top Intel, 'התחנה האחת שלכם בכל מה שקשור לעדכונים ומידע על מכוניות'.

הסרטון הפעם – בעולם המכוניות, כמה רעיונות חורגים מהרגיל. אלו לא רק מכוניות מהירות או דגמים נדירים. אלו רכבים שגורמים לכם לכם לעצור ולומר, "רגע… מה עשו כאן?" בסרטון הזה, אנחנו מסתכלים על שלוש מכוניות דו-מנוע שהיו באמת מטורפות. אלה לא בדיחות או בנייה בחצר האחורית. אלה היו מכוניות אמיתיות ומתפקדות עם שני מנועים נפרדים – והן נוצרו מתוך מחשבה על מטרות רציניות.

תרגום הסרטון:

פולקסווגן טווין גולף Volkswagen Twin Golf

בעולם המרוצים היו רעיונות מוזרים ונועזים רבים, אבל בשנות ה-80, רעיון אחד בלט מעל כולם. הוא הגיע מחברת רכב מוכרת – 'פולקסווגן'. הם בנו רכב עם לא אחד, אלא שני מנועים, ה-'פולקסווגן טווין גולף'. הרכב הזה נבנה כדי להתמודד עם אחד מאירועי המרוץ הקשים ביותר בעולם – מרוץ פייקס פיק (Pikes peak) הבינלאומי בקולורדו, ארצות הברית. ולא, הם לא עשו את זה בשביל הכיף, או רק כדי לבדוק אם זה יעבוד. הם היו רציניים בנוגע לניצחון.

פייקס פיק זה לא סתם מרוץ. מדובר בטיפוס על הר במסלול באורך של 12.42 קילומטרים עם 156 פיתולים. המרוץ מתחיל בגובה של 9,390 רגל מעל פני הים ומסתיים בגובה של 14,115 רגל. בגובה כזה, אפילו אנשים מתקשים לנשום, שלא לדבר על מנועים. האוויר נעשה דליל יותר, והמכוניות מאבדות כוח. זו הסיבה שפולקסווגן חשבה שמשהו נוסף נדרש. אז הם העלו רעיון מטורף: מה אם נכניס שני מנועים למכונית אחת?

שני מנועים, 390 כוחות סוס

ב-1985 פולקסווגן הציגה את הטווין גולף הראשונה. בהתחלה היא נראתה כמו גולף רגילה אבל היא הסתירה סוד. מתחת למכסה המנוע מלפנים היה מנוע 1.8 ליטר עם 16 שסתומים, ומאחורה, מנוע נוסף זהה. ביחד, שני המנועים הפיקו כ-390 כוחות סוס. המנוע הקדמי הניע את הגלגלים הקדמיים, והאחורי הניע את הגלגלים האחוריים. זה היה כמו שתי מכוניות שחוברו לאחת.

נהג הראלי הגרמני יואכים קליינט (Klaus-Joachim Kleint), נבחר לנהוג ברכב. הוא עשה עבודה יפה וסיים במקום השלישי. אבל המנועים נטולי הטורבו התקשו בגובה הרב ואיבדו הרבה כוח ככל שהרכב טיפס גבוה יותר. בפולקסווגן הבינה שנדרש משהו חזק יותר.

טווין גולף חדשה, 500 כו"ס

ב-1986 הם חזרו עם גרסה חדשה. הפעם השתמשו בשני מנועים קטנים יותר של 1.3 ליטר מהפולקסווגן פולו, אבל עם טוויסט – לכל מנוע היה מגדש טורבו משלו, מתוצרת Kuhnle Kopp and Kausch או בקיצור- KKK. הטורבו עזר לפצות על האוויר הדליל. הטווין גולף החדשה הפיקה כ-500 כוחות סוס בסך הכול. זה נשמע כמו תכנית חכמה, ואולי זה גם נראה כך, לפחות עד שהאלקטרוניקה התחילה לעשות בעיות. הרכב סבל מתקלות במהלך המרוץ והצליח לסיים רק במקום הרביעי. ובכל זאת, פולקסווגן לא הייתה מוכנה לוותר.

שדרוג נוסף, 652 כו"ס

ב-1987 הם חזרו שוב, והפעם הם היו רציניים. לא רק שהם שדרגו את המנועים, הם בנו רכב חדש לגמרי. המרכב היה עשוי פיברגלס, והשלדה הייתה מסגרת חלל ייעודית, שצמצמה את המשקל לכ-2,250 ליברות (כ-1,020 ק"ג). שוב השתמשו בשני מנועים. הפעם כל אחד בנפח 1.8 ליטר עם 16 שסתומים ומגדש טורבו. כל מנוע הפיק כ-326 כוחות סוס, כלומר סך של 652 כוחות סוס. המערכת הייתה מורכבת. לכל מנוע הייתה תיבת הילוכים בת 5 מהירויות מתוצרת 'Hewland'. ליואכים הייתה ידית הילוכים אחת ששלטה בשתי התיבות. הרעיון היה חכם אבל דרש תיאום מושלם.

הגרסה הזו של הטווין גולף הייתה מהירה מאוד. היא האיצה מ-0 ל-60 מייל לשעה (0-100 קמ"ש) בקצת יותר מ-3 שניות. זה אולי נשמע נורמלי היום, אבל בשנות ה-80 זה היה מרשים.

במהלך מרוץ פייקס פיק 1987, יואכים קליינט הוביל לפי זמני הביניים. הוא היה רק שלוש פניות מקו הסיום, ואז קרה אסון – חלק ממערכת המתלים כשל, וההרכב נאלץ לפרוש. כל הכוח הזה, כל המאמץ, ועדיין בלי ניצחון.

לא ניצחה במרוץ אבל הקדימה את זמנה

למרות שפולקסווגן מעולם לא ניצחה בפייקס פיק עם הטווין גולף, הפרויקט הראה עד כמה הם היו מוכנים ללכת רחוק כדי לפתור בעיה. במקום פשוט לשפר מנוע אחד, הם חשבו: "למה לא שניים?" זה אולי נשמע כמו משהו שמכונאי משועמם היה מנסה במוסך אחרי ששתה יותר מדי קפה, אבל פולקסווגן באמת בנתה את זה והתחרתה בזה.

לאורך השנים, הטווין גולף הפכה לאחת מאותן מכוניות שאנשים מדברים עליהן מתוך סקרנות. היא הייתה מוזרה, מסובכת, והקדימה את זמנה בהרבה מובנים. זו לא הייתה מכונית ייצור ולא הייתה אמורה להיות, אבל היא הוכיחה שגם חברות רכב גדולות מוכנות לקחת סיכונים פרועים כשהן באמת רוצות לנצח.

הסיפור של פולקסווגן טווין גולף אינו רק על מנועים וכוח סוס. הוא על חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וגם קצת הומור. אחרי הכול, נדרשת מנטליות מיוחדת כדי להסתכל על הר ולחשוב: "בוא ננצח אותו עם שני מנועים במקום אחד". לפעמים מרוץ הוא לא רק עניין של להגיע ראשון, לפעמים זה עניין של לנסות משהו שאף אחד אחר לא היה מעז.

סיטרואן 2CV סהרה Citroën 2CV Sahara

בשנות ה-60 הייתה מכונית צרפתית מוזרה שבלטה מעל השאר, לא כי הייתה מהירה או מפוארת, אלא כי היו לה שני מנועים. כן, שניים – אחד מלפנים ואחד מאחור. היא נקראה סיטרואן 2CV סהרה והיא נראתה כמודה שוו רגילה עם גלגל רזרבי על מכסה המנוע. אבל היא יכלה להגיע למקומות שרוב המכוניות לא.

היא נבנתה למדבר, לדרכים משובשות, ולאנשים שהיו זקוקים לרכב שימשיך לנוע גם כשהתנאים קשים. זו לא הייתה מכונית לתצוגות אופנה בפריז. היא נבנתה כדי לעבוד קשה, בעיקר במקומות בהם יש יותר גמלים מרמזורים.

יוזמה פרטית שאומצה ע"י סיטרואן

הסיפור של סיטרואן 2CV סהרה מתחיל בשנת 1954 עם צרפתי בשם בונפוס. הוא לקח סיטרואן 2CV רגילה והוסיף לה מנוע נוסף בתא המטען. המנוע הזה הניע את הגלגלים האחוריים והמנוע הקדמי נשאר במקום והניע את הקדמיים. הרעיון המוזר הזה עבד היטב, ותפס את תשומת הלב של חברת סיטרואן. הם הבינו שזה יכול להיות שימושי, במיוחד לחוקרים ולחברות נפט שפעלו במדבריות צפון אפריקה, שם תקלה עלולה להשאיר אותך לבד עם עקרבים.

יוצרו רק 700 יחידות

סיטרואן פיתחה את ה-2CV סהרה והחלה בייצור מדצמבר 1960עד שנת 1967. רק 694 יחידות יוצרו, ועוד אחת הורכבה ב-1971 מחלקים שנותרו. כלומר, פחות מ-700 מהמכוניות המוזרות האלה אי פעם התקיימו. חלקן הורכבו במפעל 'ויגו' (Vigo) בספרד, כולל 85 רכבים שיועדו למשמר האזרחי הספרדי, שהשתמש בהם בעבודות תנועה.

לא הרבה סוסים אבל הנדסה חכמה

ועכשיו, בואו נדבר על מה שהפך את הסהרה לשונה כל כך. קודם כל, היו לה שני מנועי בוקסר דו-בוכנתיים מקוררי אוויר שהוצבו בצורה אופקית, כל מנוע היה בנפח של 425 סמ"ק והפיק 12 כוחות סוס ב-3,500 סל"ד. זה לא הרבה כוח. יחד, שני המנועים הפיקו 24 כוחות סוס, אבל החוסר במהירות התקזז עם ההנדסה החכמה.

כל מנוע הפיק גם 23 ניוטון מטר של מומנט כוח ב-1,800 סל"ד, כלומר 46 ניוטון מטר בסך הכול. מנוע אחד הניע את הגלגלים הקדמיים, והשני את האחוריים. הנהג יכול היה להפעיל כל מנוע בנפרד, או את שניהם יחד, לנהיגה בארבעה גלגלים. המשמעות: גם אם מנוע אחד כשל, המכונית יכלה להמשיך. דבר שימושי במיוחד כשאתה רחוק מכל עזרה והאופציה היחידה שלך היא ללכת.

לסהרה היו שתי תיבות הילוכים ידניות בנות 4 מהירויות כל אחת שהופעלו ע"י 2 ידיות נפרדות. גם התדלוק היה שונה. לרכב היו שני מיכלי דלק בנפח 15 ליטר כל אחד מתחת לכל מושב קדמי. כל מנוע השתמש במיכל דלק משלו, כך שאם לאחד המנועים נגמר הדלק, המנוע השני יוכל להמשיך לעבוד. זה היה כמו לנהוג בשתי מכוניות בו זמנית, אבל עם הגה אחד.

התמודדה עם כל שטח

המתלים היו עצמאיים לגמרי, מה שעזר מאוד לנהיגת שטח. היא יכלה להתמודד עם סלעים, חול ודרכים משובשות בלי בעיה. מבחינת הגודל, הסהרה הייתה עם בסיס גלגלים של 2,400 מ"מ, אורך של 3,830 מ"מ, רוחב של 1,480 מ"מ, גובה של 1,600 מ"מ, ורווח גחון של 215 מ"מ. המשקל עמד על כ-1,620 ליברות (כ-735 קילו), קל מאוד לרכב 4X4.

מהירה וחסכונית

בגלל המשקל והמערכת הייחודית, היא הגיעה למהירות שיא של כ-105 קמ"ש. צריכת הדלק הייתה כ-10 ליטר ל-100 ק"מ. לא רע, בהתחשב בכך שיש לה שני מנועים. הסהרה לא נראתה שונה בהרבה מ-2CV רגילה, למעט כמה פרטים כמו הגלגל הרזרבי על מכסה המנוע, שלא היה רק ליופי, הוא פינה מקום למכניקה מאחור. היו גם פתחי אוורור נוספים מאחור, לקירור המנוע השני.

מלבד זאת היא נראתה כמו 2CV רגילה, מה שעזר לה להשתלב. לא היית מצפה מרכב שטח עמיד להיראות כמו רכב של חוואי שמוביל ביצים, אבל זה היה חלק מהקסם שלה. הרכב לא נבנה לערים, הוא נבנה למקומות קשים- מדבריות, גבעות ודרכים סלעיות. הצבא הצרפתי השתמש בו, וכך גם מדענים, חוקרים ועובדי נפט. היא לא הייתה מהירה אבל היא הייתה אמינה, ובאמצע שום מקום, זה מה שחשוב.

נותרו בעולם 100 יחידות

היום, סיטרואן 2CV סהרה היא רכב נדיר. רק כ-100 יחידות עדיין קיימות כפריטי אספנות. בזמנו הן היו פשוט כלים, כלים חכמים ולא שגרתיים. לא רואים לעיתים קרובות רכב עם שני סוויצ'ים להנעה, שתי ידיות הילוכים ושני מנועים, אבל לסהרה היה את כל זה. אם תזכו אי פעם לנהוג באחת, זכרו שאתם נוהגים בחתיכה של היסטוריה מוטורית, שמעולם לא ניסתה להיות מגניבה. היא פשוט הייתה מוזרה מספיק כדי שהיום, אנשים לא יפסיקו לדבר עליה.

הונדה HONDA CR-X SQUARED CRX2

בשנות השמונים המוקדמות ההונדה CRX הייתה ידועה כרכב קטן וקל, חסכוני בדלק ומהנה לנהיגה. היא לא נבנתה להיות מהירה כמו רכב ספורט אבל היה לה קהל מעריצים נאמן. בשנת 1984, הכותבים והמהנדסים של מגזין 'Car and Driver' החליטו לעשות משהו יוצא דופן עם הרכב הזה. הם קראו לפרויקט שלהם "סינכרוניות" (Synchronicity) והרעיון היה לקחת הונדה CRX רגילה ולהתקין בה לא מנוע אחד, אלא שניים.

עוד

זה לא היה דבר שנהוג בתעשיית הרכב. זה היה מוזר, מסובך, ולמען האמת גם די מצחיק. אבל הם עשו את זה בכל זאת, ויצרו את מה שהם קראו לו CRX2 – הונדה CRX עם שני מנועים. הצוות התחיל מהונדה CRX מדור ראשון, שבמקור כללה מנוע בנפח 1.5 ליטר עם הספק של 76 כוחות סוס ומומנט כוח של 84 ליברות (כ-37 קילו). המנוע הקטן הזה הניע את הגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שלושה הילוכים. משקל הרכב היה קצת מעל 1,800 ליברות (כ-815 קילו) והוא מעולם לא נועד להיות מהיר במיוחד. אבל לצוות של 'Car and Driver' היה רעיון פרוע: "למה לא להוסיף מנוע נוסף ותיבת הילוכים נוספת מאחור?"

152 כוחות סוס

וזה בדיוק מה שהם עשו. הם התקינו מנוע נוסף בנפח 1.5 ליטר באזור המטען האחורי, שחובר לתיבת הילוכים אוטומטית נוספת עם שלושה הילוכים. המשמעות הייתה שלרכב כעת יש שני מנועים, שתי תיבות הילוכים, ושני זוגות גלגלים – קדמיים ואחוריים, שיכלו להניע את הרכב בו זמנית. כששני המנועים פעלו יחד, ל- CRX2 היו 152 כוחות סוס ומומנט כוח של 168 ליברות (כ-76 קילו). אולי זה לא נשמע הרבה כיום, אבל בשנות השמונים זה היה הספק מכובד לרכב קטן כזה.

עם זאת, כל הציוד הנוסף הוסיף גם משקל, ואף שלרכב הייתה כעת כפול מהעוצמה, הוא נדרש לכ-8 שניות כדי להאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש. זמן רבע המייל עמד על 16.0 שניות – לא בדיוק נתונים של מכונית מרוץ, אבל הרעיון כולו היה יותר על יצירתיות מאשר על מהירות.

202 כוחות סוס

בהמשך, הבינו חברי הצוות שהם יכולים לשפר את הפרויקט, בשלב השני הם הסירו את מנועי ה-1.5 ליטר הקטנים והחליפו אותם בשני מנועים גדולים יותר, בנפח 1.8 ליטר, שנלקחו מהונדה אקורד. כל אחד מהמנועים הללו הפיק 101 כוחות סוס ו-108 ליברות של מומנט. כאשר פעלו יחד, התפוקה הכוללת הייתה 202 כוחות סוס ו-216 ליברות של מומנט. גם תיבות ההילוכים שודרגו – הפעם לתיבות אוטומטיות עם ארבעה הילוכים.

עם התצורה הזו, ה- CRX2 הפך למהיר יותר: הוא האיץ מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 6.2 שניות וסיים את רבע המייל ב-14.5 שניות. כדי למנוע התחממות של המנועים, הותקן רדיאטור גדול יותר. הם גם שיפרו את המתלים, באמצעות מוטות מייצבים (anti-roll bars) שנלקחו מ- Honda Civic Wagon והוסיפו בולמי זעזועים של Koni כדי לשפר את התנהגותה בכביש.

עיצוב אגרסיבי

הצוות לא עצר רק בביצועים. הם העניקו לרכב מראה אגרסיבי יותר באמצעות קיט מרכב של Mugen והתקינו חישוקי סגסוגת MSW בקוטר 15 אינץ'. בתוך הרכב הותקנו מושבי דלי של Recaro והגה עור ספורטיבי בעל ארבעה חישורים.הנהיגה ב-CRX2 הייתה חוויה לימודית: ניתן היה להתניע כל מנוע בנפרד – אחד בעזרת מפתח, והשני באמצעות מתג.

2 תיבות הילוכים

שתי תיבות ההילוכים נשלטו באמצעות ידית הילוכים אחת, וזה איכשהו עבד, גם אם זה נשמע היום כמו רעיון רע. ניתן היה לנהוג ברכב באמצעות המנוע הקדמי בלבד, המנוע האחורי בלבד, או שניהם יחד בו זמנית. זה הפך את הרכב לגמיש למדי. אם כי ייתכן שמבלבל עבור מי שאינו מכיר את המערכת.

לאחר ש-Car and Driver סיימו את הפרויקט, הרכב עבר בין כמה בעלים. בשנת 1996, אדם בשם ג'ו דאנלאופ קנה אותו. הוא נהג ב–CRX2 הדו-מנועי למרחק של יותר מ- 50,000 מיילים. לדבריו, הרכב היה אמין באופן מפתיע, למרות כל השינויים המוזרים.

הורדה מהכביש וחזרה

לצערנו, בסביבות שנת 2006, תקלה במערכת הדלק גרמה להורדת הרכב מהכביש, והוא נותר ללא שימוש במשך מספר שנים. ואז, בשנת 2023, אדם בשם רנדי קרלסון מצא את ה-CRX2 והחזיר אותו לחיים. קרלסון ידוע באיסוף מכוניות נדירות ומוזרות. הוא תיקן את מערכת הדלק, ניקה את הרכב, ונתן לו את תשומת הלב שהגיע לו. בזכותו, ה-CRX2 חזר לאור הזרקורים ואף הופיע בערוץ היוטיובJay Leno's Garage שם נראה שוב פועל ונוסע.

מעולם לא נכנסה לייצור המוני

פרויקט ההונדה CRX הדו-מנועית מעולם לא נועד לייצור המוני. הוא היה יותר כמו ניסוי מדעי על גלגלים. הרעיון של התקנת שני מנועים ברכב קטן אחד היה לא שגרת, ואולי אפילו קצת מטופש. אבל הוא הראה מה אפשר לעשות בעזרת יצירתיות, כלים, וקצת זמן פנוי. ה-CRX2 הוא לא סתם רכב משופר. הוא תזכורת נעה לכך שתרבות הרכב יכולה להיות מוזרה, מהנה ובלתי צפויה. גם אם זה אומר לבלות כמה שעות בניסיון להיזכר איזה מנוע בדיוק התנעת הרגע.

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל

פורסם בתאריך אפריל 15, 2025 ע"י זהמהזה

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל. גייל קינג, קייטי פרי ו-4 נשים נוספות הוטסו לחלל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Inside Edition.

Inside Edition הוא מגזין החדשות הוותיק ביותר, בעל הדירוג הגבוה ביותר והנצפה ביותר בחדשות ופוליטיקה בארה"ב.

הסרטון הפעם – הרפתקאת החלל של קייטי פרי ו- 5 נשים נוספות בחודש אפריל 2025. הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל לפני שחזרו בשלום לכדור הארץ.

רקע

הטיסה של גייל קינג, קייטי פרי וחברותיה היא הרבה יותר ממסע אישי. היא סמל לתחילתו של עידן חדש שבו החלל הופך לזירה של טכנולוגיה, יוקרה, כלכלה ופוליטיקה. בעתיד הקרוב, לא רק מדינות יחתרו לירח ולמאדים אלא גם תאגידים, אנשים פרטיים, ואולי גם אנחנו.

הטיסה הזו לא הייתה טיסה שגרתית של נאס״א אלא חלק מהתוכנית המסחרית של חברת Blue Origin שבבעלות מייסד אמזון, ג'ף בזוס. החברה שואפת להפוך את טיסות החלל לחוויה זמינה לא רק לאסטרונאוטים מאומנים, אלא גם לאזרחים פרטיים, סלבריטאים ומשקיעים.

הטיסה הספציפית הזו שהתקיימה בקפסולת 'New Shepard' כללה לראשונה צוות שכולו נשים. ההרכב הזה אינו מקרי. יש כאן הצהרה עוצמתית על הכללת נשים, העצמה נשית וחזון של עתיד שבו גם נשים לוקחות תפקידים מובילים בחלל – לא רק מאחורי הקלעים, אלא בקדמת הבמה.

גייל קינג היא עיתונאית מוכרת וידידתה הקרובה של אופרה ווינפרי. הבחירה בה להמריא – למרות פחד טיסות ידוע – משדרת מסר של התמודדות עם פחדים, שבירת גבולות, והשראה לאנשים מכל תחום חיים.

קייטי פרי, זמרת הפופ האמריקאית, הביאה איתה לחלל סמל אישי – פרח חיננית עבור בתה דייזי – מה שמוסיף נופך רגשי לסיפור ומחבר בין הבלתי מושג (החלל) לבין האינטימי והאנושי ביותר (אימהות, אהבה).

תיירות חלל הופכת למציאות יומיומית

מה שבעבר היה נחלת מעטים מאוד, הופך לאט לאט לחוויה שאנשים "רגילים" יכולים לחלום עליה, במיוחד סלבריטאים ואנשים בעלי ממון. ייתכן שבתוך עשור או שניים, נוכל לראות "חופשות חלל" כחלק מהתיירות הגלובלית עם מלונות בחלל ואפילו תחנות עצירה על הירח.

נשים בחלל – לא רק סמל

בעוד בעבר נשים הוצגו יותר כסמל או חריגות בתחום גברי, כיום הן ממלאות תפקידים שוויוניים. החזון של צוותים מגדריים מגוונים בחלל משקף מגמה רחבה של שינוי במבנה החברתי־טכנולוגי.

חיבור בין תרבות פופ וחלל

שילוב של דמויות תרבותיות כמו קייטי פרי, אופרה ווינפרי, או ויליאם שאטנר (שכבר טס עם Blue Origin) יוצר עניין ציבורי עצום וגורם לציבור הרחב ובעיקר לצעירים להתעניין מחדש במדע, טכנולוגיה וחלל.

טכנולוגיות בטוחות ונגישות

כל שיגור מוצלח מוסיף ביטחון בטכנולוגיה, מקרב משקיעים ומאפשר שיפור מתמיד. ככל שהשיגורים יהיו שגרתיים – המחירים ירדו, הביקוש יעלה, והגישה לחלל תהפוך דמוקרטית יותר.

ההשלכות הפוליטיות – כלכליות של טיסות חלל פרטיות

שינוי במשוואה הגאו־פוליטית

בעבר, חקר החלל היה ביטוי לעוצמה לאומית, בעיקר של מדינות כמו ארה"ב, רוסיה וסין. היום, כשחברות פרטיות כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג'ף בזוס ו-Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון לוקחות את המושכות, עוצמה טכנולוגית כבר לא נובעת רק ממדינות אלא מהון פרטי.

שיתוף פעולה בין נאס״א ל- SpaceX

נאס״א הסתמכה בשנים האחרונות על SpaceX כדי לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, מה שהיה בעבר תפקיד בלעדי של הממשלה.

המשמעות היא שחברות פרטיות עשויות להפוך לגורם מכתיב סדר עולמי חדש. זה כולל שליטה בתקשורת לוויינית, בתחבורה חללית ואפילו במשאבים חוץ-כדוריים כמו כרייה בירח או במאדים.

תחרות על המשאב הבא – החלל החיצון

החלל מתחיל להיתפס כטריטוריה כלכלית פוטנציאלית עם משאבים יקרי ערך כמו מתכות נדירות באסטרואידים, אנרגיה סולארית ממסלולים קבועים, ועוד. מי שישיג שליטה טכנולוגית מוקדמת ייהנה מעוצמה כלכלית ופוליטית עצומה.

סין וארה״ב כבר בתחרות

סין מתקדמת במהירות עם תחנת חלל משלה, תוכניות לירח ולמאדים. ארה"ב משקיעה דרך NASA וגם דרך חברות פרטיות. כל אחת שואפת ל- "דריסת רגל ראשונה" שתקנה לה יתרון אסטרטגי.

האם אנחנו בעיצומו של עידן חדש של "קולוניאליזם חללי"?

נראה שכמו שבמאה ה־15 התחיל מירוץ הקולוניאליזם בין מעצמות אירופה כעת קורה דבר דומה לגבי החלל. מי יקבע למי מותר לכרות? למי יש זכות על קרקע בירח? מה קורה כשחברה פרטית תקים תחנת דלק מסחרית במסלול?

אמנת אחריות החלל של האו"ם (1967)

אמנת החלל של האו"ם קובעת שהחלל הוא רכוש משותף של האנושות, אבל לא ברור איך היא תתממש בפועל כשתאגידים חזקים יתחילו לפעול שם ברווח של מיליארדים.

התחרות הגדולה בין 3 החברות

SpaceX ספייס אקס

היתרון הבולט של החברה – טכנולוגיה מתקדמת ורקטות חוזרות לשימוש. המטרה המרכזית – מושבה על מאדים ושיגורים מסחריים

Blue Origin בלו אוריג'ין

היתרון הבולט של החברה – עיצוב בטיחותי ומיתוג יוקרתי. המטרה המרכזית – תיירות חלל ותשתיות לחלל מסחרי.

Virgin Galactic וירג'ין גלקטיק

היתרון הבולט של החברה – חוויה תיירותית נגישה יותר. המטרה המרכזית – טיסות תת־מסלוליות לציבור הרחב.

מי מנצח בינתיים?

בינתיים אין מנצחים. שלושת החברות מתקדמות במהירות. המצב נכון להיום:

SpaceX מובילה בטכנולוגיה ובכמות שיגורים. היא משתפת פעולה עם נאס״א, ומשגרת לוויינים וציוד קבוע.

Blue Origin מתמקדת בשלב זה בחוויה. היא מכוונת לאליטה תרבותית (כמו קייטי פרי וגייל קינג) כדי ליצור הד ציבורי.

Virgin Galactic פתחה את השערים לתיירים פחות אמידים, אבל עדיין נתקלת בעיכובים טכניים.

תרגום הסרטון

גייל קינג מנגבת דמעה בזמן שהיא נוסעת, יחד עם קייטי פרי ועוד ארבע אסטרונאוטיות נוספות, לעבר כן השיגור. אחת אחת. הן מצלצלות בפעמון כאן. גייל, שפוחדת מטיסות, נראית מפוחדת. זוהי התגברות על חומת פחד, מחסום.

אני חושב שזה יהיה עבורה חוויה מטהרת במובנים רבים.

צוות הנשים כולו אוחז ידיים בתפילה. ואז מגיע הזמן להיכנס לקפסולה.

"אישור לשיגור."
"כן, בייבי. אישור לשיגור."
"המילים האהובות עליי."

בשעה 9:30 בבוקר, השיגור. הרקטה המריאה לחלל. הרקטה חצתה את גובה 80,000 רגל, במהירות של 1,300 מייל לשעה (2,092 ק"מש)

אופרה נרגשת

אופרה צופה בחברתה הטובה יוצאת לחלל. היא וארוסה של קייטי פרי, אורלנדו בלום, ניחמו זה את זו.

הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל. קייטי הרימה חיננית (פרח) מול המצלמה.

הן צפות. הן חסרות משקל. הן חוות אפס כבידה בפעם הראשונה בחייהן. הן הוצפו מהנוף שראו.

"הו, תראו את הירח, חבר'ה. אני פשוט חייבת להגיד לכם… תראו את הירח. תראו."

ואז הגיע הזמן לחזור לכדור הארץ.

"ברוכות השבות לכדור הארץ"

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, חווה רגע מביך, נפל עם פניו קדימה בזמן שבדק את הקפסולה. ארוסתו, לורן סאנצ'ס, הייתה הראשונה לצאת.

גייל הרימה את ידיה לשמיים. "אני פשוט צריכה רגע עם הקרקע." היא כרעה על ברכיה ."רק להוקיר את הקרקע לרגע" ונשקה לאדמה.

קייטי הרימה את החיננית היחידה שלה לעבר השמיים. היא לקחה את הפרח לחלל כדי לכבד את בתה בת ה-4, דייזי, שקראה לה במהלך הנחיתה.

ג'סטין קייטי, כוכבת הפופ, גם היא נשקה לקרקע.

"החוויה הזו היא רק שנייה להיותי אמא "

במסיבת עיתונאים שאלו את גייל על המבט המפוחד שהיה על פניה.

גייל:

"ברגע ההוא הייתי כל כך מפוחדת. רק רציתי להיכנס למושב שלי. רק להיכנס לקפסולה ולשבת. בחיים – בחיים – לא חשבתי שאוכל לעשות דבר כזה. וואו."

הציים החזקים ביותר בנאט"ו

פורסם בתאריך אפריל 14, 2025 ע"י זהמהזה

הציים החזקים ביותר בנאט"ו. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

הסרטון הפעם – הצי של איזו מדינה שולט בים בברית נאט"ו החזקה?

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם

פורסם בתאריך אפריל 13, 2025 ע"י זהמהזה

the 100 most powerful armies in the world

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם בשנת 2025. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור