פורסם בתאריך מרץ 27, 2018 ע"י זה מה זה
להבין את הטעויות. הרב יונתן זקס (תאריך לידה 8 במרץ 1948 בריטניה תאריך פטירה 7 בנובמבר 2020) היה הוגה דתי בריטי שכיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות בבריטניה. בערוץ היוטיוב שלו © The Rabbi Sacks Legacy הרב זקס העלה סרטונים בנושאי דת ויהדות.
יהודים ברחבי העולם מתכוננים לימים הנוראים של השנה היהודית – ראש השנה ויום כיפור. זהו רגע השיא הרוחני של היהדות וזמן בו אנו מתמקדים באופן אינטנסיבי בתפילותינו ובאופן שבו אנו רוצים לחיות את חיינו, היכן הצלחנו והיכן ייתכן שנכשלנו. מהי תפילה באמת וכיצד היא יכולה לשנות את חייכם? הסרטון הפעם מתמקד בהבנה ביהדות לפיה אף אחד אינו חף מטעות. כולנו עושים טעויות ומה שחשוב הוא איך אנו לומדים מהן.
לסרטונים נוספים של הרב יונתן זקס עם תרגום לעברית לחצו על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 27, 2018 ע"י זה מה זה
להבין את התפילה – הלל. הרב יונתן זקס (תאריך לידה 8 במרץ 1948 בריטניה תאריך פטירה 7 בנובמבר 2020) היה הוגה דתי בריטי שכיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות בבריטניה. בערוץ היוטיוב שלו © The Rabbi Sacks Legacy הרב זקס העלה סרטונים בנושאי דת ויהדות.
יהודים ברחבי העולם מתכוננים לימים הנוראים של השנה היהודית – ראש השנה ויום כיפור. זהו רגע השיא הרוחני של היהדות וזמן בו אנו מתמקדים באופן אינטנסיבי בתפילותינו ובאופן שבו אנו רוצים לחיות את חיינו, היכן הצלחנו והיכן ייתכן שנכשלנו. מהי תפילה באמת וכיצד היא יכולה לשנות את חייכם? הסרטון הפעם מתמקד באופן שבו מושג ההלל הוא מרכזי בתפילה היהודית.
בשנת 2016 הוענק ליונתן זקס פרס טמפלטון בעבור “תרומה ייחודית לממד הרוחני של האנושות”. המלך צ’ארלס השלישי אמר עליו שהוא “אור לאומה", טוני בלייר כינה אותו “ענק אינטלקטואלי”. הרב זקס התארח בקביעות בתוכניות רדיו וטלוויזיה בבריטניה וברחבי העולם.
לסרטונים נוספים של הרב יונתן זקס עם תרגום לעברית לחצו על הקישור
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
האם כולנו קרובי משפחה? סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים. הסרטון הפעם מתוך הסדרה המיוחדת של הערוץ על מוצא אנושי. עד כמה כולנו באמת קרובים? מתמטיקה בסיסית אומרת שכל בני האדם חולקים אבות קדמונים. אבל תתפלאו עד כמה. הודות לנתונים גנטיים במאה ה-21 אנחנו אפילו מגלים שבאמת כולנו צאצאים מאם אחת.
לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון לחצו על הקישור
ד"ר ג'ו הנסון
"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..
המדע ישפיע על חיי כולנו
ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מדוע אני עוסקת באמנות? כדי לבנות קפסולות זמן לסיפורי המסורת שלי.
קיילה בריט | קרדיט תמונה © TED
מסע אישי ויצירתי של חיפוש זהות
קיילה בריט מספרת על מסעה האישי והיצירתי לחיפוש זהות דרך תרבות, מוזיקה וסיפור. כבר בגיל ארבע אביה לימד אותה את ריקוד החישוקים של שבט טאוס פואבלו. הריקוד העתיק המדמה את תנועת השמש ואת חלוף הזמן יצר אצלה חיבור עמוק לעבר ולמורשת. החוויה הזו עוררה בה משיכה ל“קפסולות זמן” – דרכים לשמר זיכרונות, סיפורים ותרבות.
חקירת סיפורי המורשת
קיילה גדלה בדרום קליפורניה בבית רב דורי ורב תרבותי. אמה ממוצא הולנדי אינדונזי וסיני ואביה יליד אמריקאי משבט הפוטוואטומי. למרות העושר התרבותי, היא חשה בלבול ותחושת ניכור. מעולם לא הרגישה מספיק שייכת לאף אחת מהזהויות שלה. מתוך כך החלה לחקור את סיפורי המורשת שלה כדי להרכיב זהות אישית משל עצמה.
גילוי דרך המוזיקה
המוזיקה הייתה הכלי הראשון שנתן לה קול. באמצעות שכבות צליל וכלים שונים היא יצרה עולמות מוזיקליים שמבטאים זיכרונות ורגשות. כלי מרכזי ביצירתה הוא הגוּגֶ’נג, כלי מיתר סיני עתיק. באמצעות הגוּגֶ’נג היא משלבת סגנונות מודרניים כמו מוזיקה אלקטרונית. היא מזהה חיבור מוזיקלי בין התרבות הסינית והילידית, במיוחד דרך הסולם הפנטטוני והתחושה המשותפת וגעגוע לעבר.
בהמשך פנתה גם לקולנוע, למדה עריכה ויצירה באופן עצמאי ויצרה סרטים המשלבים מוזיקה ודימויים חזותיים. בגיל 17 יצרה את סרטה התיעודי “Smoke That Travels” שעוסק בפחד מהיעלמות זהותה הילידית ומהשכחת סיפורים ותרבויות. הסרט מתייחס גם להיסטוריה של דיכוי תרבויות ילידיות בארה״ב, כולל בתי הספר הכפויים שבהם נאסר על ילידים לדבר בשפתם ולקיים את תרבותם, דבר שהוביל להיעלמות שפות וקהילות.
במהלך הקרנות הסרט ברחבי העולם היא פגשה עמים ילידיים נוספים המתמודדים עם מאבק דומה לשימור תרבותם. היא מסכמת בהדגשת כוחו ואחריותו של הסיפור: סיפורים מחברים בין בני אדם, אך כשהם נמחקים או מסולפים, זהות נשללת ואנשים הופכים לבלתי נראים. בעיניה, הקשבה הדדית והשבת הנרטיבים האישיים והתרבותיים יכולים לגשר על זמן ולשמר זהות אנושית.
צפו בהרצאתה של קיילה בריט. תרגום לעברית: noam vaizel מבקר: Ido Dekkers
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. אנחנו מגזין תוכן ישראלי המשלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
אמהות היא שלוחה של נשיות
אחת מכל חמש נשים בארצות הברית לא תלד ילד ביולוגי. כריסטין רייטר היא אחת מהן. מגיל צעיר כריסטין ידעה שהיא לא תלד. היא דבקה בדעתה, למרות התעקשותם של אנשים רבים, כולל הרופא שלה. בהרצאה עוצמתית היא משתפת את סיפורה על בקשתה לעבור עיקור וטוענת כי אמהות היא שלוחה של נשיות, לא ההגדרה שלה.
כריסטין רייטר בהרצאת © TED על הבחירה לא להיות אמא והמשמעות החברתית של חיים מחוץ לנורמה.
לחץ חברתי להורות
מגיל צעיר כריסטין זיהתה את הציפייה החברתית מנשים לא רק להביא ילדים אלא גם לרצות בכך. היא מעולם לא רצתה להיות אמא ולאורך חייה נתקלה בזלזול, בהקטנה ובהנחה ש“עוד תשנה את דעתה”. הבחירה שלא להביא ילדים נתפסת בחברה כחריגה ואף אנוכית. אף אחד לא נותן את דעתו לסיבות מורכבות ולגיטימיות כמו בריאות, גנטיקה, משאבים, תפיסת משפחה אחרת או פשוט רצון אישי.
תופעת הפטרנליזם הרפואי
רייטר מתמקדת בהחלטתה לעבור עיקור כירורגי (קשירת חצוצרות) ומתארת את המסע הקשה שעברה מול מערכת הרפואה. היא חושפת את תופעת הפטרנליזם הרפואי, מצב שבו רופאים מחליטים “מה טוב למטופלת” בניגוד לרצונה המוצהר. למרות שעמדה בכל הדרישות החוקיות היא נתקלה ברופאים מתנשאים וחקירות חודרניות ש הטילו ספק ביכולתה לקבל החלטות על גופה. אחת ההתנגדויות הייתה התניה של ההליך ברצונות עתידיים של בן זוג היפותטי.
הזכות הבסיסית של נשים להגדרה עצמית
המסר המרכזי של כריסטין רייטר הוא שאימהות אינה ההגדרה של נשיות. ערכה של אישה אינו נמדד בילדים שהיא מביאה לעולם. היכולת להביא חיים אינה ייעוד אלא בחירה. יש דרכים רבות למשמעות, משפחה ואושר וכולן צריכות להיות מבוססות על הזכות הבסיסית להגדרה עצמית.
להכיר בלגיטימיות הבחירה לא להביא ילדים
צפו בהרצאתה בה כריסטין רייטר קוראת לכבד אוטונומיה גופנית וזהות נשית.
תרגום לעברית: Shlomo Adam מבקר: Roni Ravia
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מקורן של רוב התרופות מהטבע
רוב התרופות לא הומצאו על ידי בני אדם אלא הועתקו מהטבע. יתרה מכך, על פי מחקרים, 7 מתוך כל 10 תרופות שבשימוש רפואי כיום מבוססות על תרכובות כימיות שמקורן ביצורים טבעיים בעיקר חיידקים, פטריות וצמחים.
למה דווקא חיידקים ופטריות?
בניגוד לבעלי חיים שיכולים לברוח מסכנה, חיידקים, פטריות וצמחים תקועים במקום. אין להם רגליים, אין להם שיניים. האבולוציה נתנה להם נשק אחר: כימיה. במשך מיליארדי שנים הם פיתחו חומרים כימיים מתוחכמים:
-
כאלה שמשבשים מערכת עצבים של טורפים
-
כאלה שמחוררים תאים של יריבים
-
כאלה שמפרקים דפנות תאים של חיידקים אחרים
בטבע מתנהלת כל הזמן מלחמה כימית שקטה. זה קורה בקרקע, באוקיינוסים, בהרים ואפילו מתחת לרגליים שלנו.
איך בני האדם נכנסו לתמונה?
אנחנו פשוט העתקנו.
-
פניצילין – האנטיביוטיקה הראשונה, הגיע מפטרייה
-
תרופות נגד תולעים טפיליות – מחיידקי קרקע
-
תרופות חזקות נגד זיהומים פטרייתיים – מפטריות אחרות
ולא רק אנטיביוטיקה:
-
משככי כאבים – מפרג וערבה
-
תרופות לאסתמה – מצמח האפדרה
-
תרופות להורדת כולסטרול – מפטריות
-
תרופות לסרטן – מצמחים ימיים נדירים
במילים אחרות, הטבע עשה את המחקר, בני האדם עשו את האריזה.
האוצר שמתחת לאף שלנו
אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. כפית אחת של אדמה יכולה להכיל עשרות אלפי מינים של מיקרואורגניזמים, רובם כלל לא מוכרים למדע. כל אחד מהם מייצר עשרות חומרים כימיים שונים – פוטנציאל לתרופות חדשות שעדיין לא גילינו.
חוקרים כיום מחפשים תרופות עתידיות במקומות קיצוניים:
-
מערות עמוקות
-
מכרות נטושים
-
קרקעית האוקיינוס
ההנחה פשוטה: במקום שבו החיים נאבקו לשרוד, שם נמצאים החומרים החזקים ביותר.
עתיד הרפואה? פחות מעבדה, יותר טבע
בעידן של עמידות לאנטיביוטיקה, המדענים כבר לא מחפשים את הפתרון במעבדות לסינתזה כימית. במקום זאת, הם חוזרים לשדה הקרב האמיתי: המלחמות שהטבע מנהל כבר מיליארדי שנים. ייתכן שהתרופה שתציל מיליונים בעתיד מחכה לנו כבר עכשיו – פשוט שם, מתחת לרגליים, באדמה.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
האם היקום צפוי?
האם היקום (ואנחנו בתוכו) דטרמיניסטי וצפוי לחלוטין, או שיש בו אקראיות אמיתית ומכאן גם חופש רצון? כדי לענות על השאלה הזאת דרק מולר מחבר בין פיזיקה, תורת המידע, אנטרופיה ומכניקת הקוונטים.
הדמיה שמייצגת חור שחור שנמצא בקרבת מרכז שביל החלב. קרדיט תמונה © Veritasium
דטרמיניזם ו"השד של לפלס"
- היקום מורכב מ-12 חלקיקים יסודיים ו-4 כוחות שפועלים בצורה חוקית וצפויה.
- לפי “השד של לפלס”: אם נדע בדיוק את מיקומו ומהירותו של כל חלקיק — נוכל לדעת את כל עתיד היקום.
במצב כזה:
אפילו ההתנהגות האנושית הייתה קבועה מראש
מה זה בעצם “מידע”?
מידע קשור ל־סדר ודפוסים:
- DNA – סדר של מולקולות
- וידאו – סדר של פיקסלים
- שפה – סדר של אותיות ומילים
אבל:
- לא כל חלק במידע שווה בערכו
- דברים שקל לנבא הם יתירות (Redundancy)
לדוגמה:
- אחרי Q כמעט תמיד תבוא U – מעט מידע
- בגלל זה שפות ווידאו ניתנים לדחיסה
מידע, אקראיות ואנטרופיה
- כל דבר שאינו אקראי ניתן לדחיסה
- ככל שמשהו יותר צפוי → פחות מידע
- הדבר שמכיל הכי הרבה מידע הוא רצף אקראי לחלוטין
- אקראיות מוחלטת = אנטרופיה מקסימלית
המסקנה: מידע = אנטרופיה
הבעיה: מידע בלי משמעות
מידע אקראי לגמרי (רעש לבן): לא ניתן לדחיסה אבל גם חסר משמעות
וגם:
- DNA אקראי לא יוצר חיים
- אותיות אקראיות לא יוצרות מילים
אנחנו כבני אדם מוצאים משמעות באמצע:
- לא סדר מושלם
- לא כאוס מוחלט
אלא כמורכבות עם דפוסים
מדע כ”דחיסה של היקום”
חוק אחד מסביר אינספור תופעות
זה מאפשר:
הסתירה: החוק השני של התרמודינמיקה
אבל בפועל:
- האנטרופיה גדלה עם הזמן
- כלומר: כמות המידע ביקום עולה
השאלה הגדולה: מאיפה מגיע המידע החדש?
התשובה האפשרית: מכניקת הקוונטים
- מכניקת הקוונטים היא הסתברותית, לא דטרמיניסטית
- אי אפשר לדעת בוודאות היכן יהיה חלקיק. זאת רק הסתברות
- כאשר מודדים חלקיק נוצר מידע חדש שלא היה ניתן לחיזוי
איינשטיין שנא את זה (“אלוהים לא משחק בקוביות”)
אבל ייתכן ש:
- הקוונטים אקראיים באמת
- וכל מדידה יוצרת מידע חדש מעלה אנטרופיה
חופש רצון, כאוס ואפקט הפרפר
- מערכות כאוטיות רגישות מאוד לשינויים זעירים
- אירוע קוונטי קטן יכול לגרום להשפעה עצומה בהמשך
- ייתכן שגם המוח האנושי הוא מערכת כזו
המסקנה:
חופש הרצון שלנו עשוי לנבוע מאקראיות קוונטית
המסקנה
- היקום אינו צפוי לחלוטין
- האקראיות אינה “קללה” אלא תנאי להפתעה, ליצירתיות ולחופש
רק ביקום שבו האנטרופיה גדלה:
- העתיד אינו קבוע מראש
- לחיים יש משמעות אמיתית
ערוץ היוטיוב החינוכי וריטסיום © Veritasium "אלמנט של אמת" הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.
אז מה לא אקראי?
צפו בסרטון שבו דרק מולר מנתח את המידע שבאקראיות. מה היה קורה לו היינו יכולים לקבוע את העמדות והמהירויות של כל אחד ואחד מחלקיקי היקום?
תרגום לעברית: לרין דגש
למאמרים נוספים על תורת היחסות לחצו על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
הסרטון 'כל המבחנים בעולם' מערוץ © Smosh הוא קומדיית מערכונים קצבית שלועגת לכל סוגי המבחנים. ממבחנים בבית הספר, דרך מבחני אישיות (הארי פוטר), מבחני נאמנות בזוגיות ועד מבחני אזרחות. המסר כאן הוא הלחץ והאבסורד שקיימים במוסד ה"מבחן" בחברה שלנו.
הפסיקו לפחד ממבחנים. קרדיט תמונה © Smosh
אז מה בעצם יש לנו כאן?
הקטע סאטירי “Every Test Ever” לועג רעיון של “מבחנים”. לא רק בבית-ספר, אלא בכל תחום בחיים: לימודים, רפואה, זוגיות, עבודה, אזרחות ואפילו אלכוהול.
הנקודות המרכזיות
מבחנים לא צפויים ולא הוגנים
- תלמיד שמבקש מבחנים “כי הוא אוהב מבחנים” נענש באופן קיצוני.
- ציונים ואחוזים משתנים באקראיות כמו 80% או 90% שגורמים לפאניקה.
מבחנים שהם בעצם מלכודות
- בזוגיות: “תעשה מה שאתה רוצה” מתגלה כמבחן רגשי בלתי אפשרי.
- תשובה “כנה” מובילה לפיצוץ.
האבסורד במערכות רשמיות
- מבחן אזרחות: מי שיודע יותר מדי – נכשל, כי “לא סומכים על אנשים חכמים”.
- ראיון עבודה: לא התקבלת כי לא עישנת מספיק (הפוך מהמצופה).
מבחנים עם חוקים לא עקביים
- שיעור אמנות שבו “אין תשובות שגויות”… חוץ מנושאים רגישים מאוד.
- הצהרות קיצוניות מובילות להדחה מיידית.
חשד תמידי להעתקה
- סצנה מוקצנת שבה “רמאות” מתפרשת בצורה רומנטית ומביכה.
מבחנים טכניים שנראים כמו משחק
- בדיקת אלכוהול: תוצאה “5” נחגגת כהישג, למרות שהיא מסוכנת.
המסר הכללי
הקטע מציג את החיים כשרשרת אינסופית של “מבחנים”:
-
חוקים לא ברורים
-
ציפיות סותרות
-
תוצאות לא פרופורציונליות
והכול נעשה הומור קיצוני, מהיר וציני, שמדגיש כמה המושג “מבחן” הפך למשהו אבסורדי ומעיק בחיי היומיום.
צפו בסרטון מערוץ © Smosh, מהיוטיוברים המובילים בעולם.
תרגום לעברית: TheCreeperGuy777
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
הסרטון בוחן בצורה הומוריסטית אך רצינית מה באמת אומרת היכולת לטלפורטציה. לא כסופר־גיבור משעמם, אלא ככוח שיכול לשנות את העולם (לטוב או לרע), אם מתייחסים לפיזיקה האמיתית.
אדם בתוך עמוד אנרגיה כחולה אנכי להמחשת טלפורטציה או טרנספורמציה דיגיטלית
הבעיות הפיזיקליות של טלפורטציה
מסגרת ייחוס
- כדור הארץ נע במהירויות עצומות (סביב השמש, וביחס ליקום).
- אם הטלפורטציה לא “נעולה” למהירות של כדור הארץ – אתה פשוט נעלם לחלל.
מהירות סיבוב כדור הארץ
- אזורים שונים על פני כדור הארץ נעים במהירויות שונות (הקוטבים מול קו המשווה).
- טלפורטציה למרחקים גדולים בלי תיקון תנע = פגיעה בקיר במהירות קטלנית.
- תיקון התנע דורש מעט מאוד אנרגיה – אבל חייבים להיות מודעים לזה.
כיוון וכבידה
- הופעה הפוכה (למשל באוסטרליה) עלולה להיות בעייתית.
- קומיקסים מתעלמים לגמרי מחוקי התרמודינמיקה והכבידה – וזה לא ריאלי.
אם מפרים את חוקי הפיזיקה הכוח כמעט אינסופי
אם טלפורטציה באמת מתעלמת מחוקי האנרגיה:
- אפשר לקפוץ לחלל ולחזור בלי להישרף.
- במקרה כזה, אתה כבר לא “גיבור־על” — אתה כוח ברמת אל.
שימושים הרסניים
- הטלת חפץ כבד מגובה במהירות עצומה – פגיעת אסטרואיד מלאכותית.
- האפקט דומה לפצצה גרעינית בלי קרינה.
- איום בהסטת אסטרואיד ממסלולו יכול להרוג מיליארדים.
שימושים מועילים
אנרגיה חופשית
- הפלת חפץ מגנטי כבד דרך סליל – ייצור חשמל.
- יצירת לולאה אינסופית – אנרגיה כמעט בלתי מוגבלת.
חלל והתיישבות
- ביטול העלות של שיגור לחלל.
- הובלת ציוד ואנשים למסלול, לירח, למאדים.
- האצה דרמטית של קולוניזציה של מערכת השמש.
הבעיה היא לא חוסר כוח אלא חוסר דמיון
הסרטון לועג לרעיון של סופר-גיבורים קלאסיים: במקום לנצל כוח אלוהי לשינוי האנושות הם מסתפקים בללחום בפשע בעיר אחת על כוכב אחד.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של Tom Scott. טום סקוט הוא אחד מיוצרי התוכן המוערכים ביוטיוב (לשעבר, שכן הוא פרש לאחרונה מהעלאות שבועיות אחרי עשור). הוא ידוע ביכולת שלו להסביר נושאים מורכבים במדע, טכנולוגיה, בלשנות והיסטוריה בצורה מרתקת ונגישה, לרוב כשהוא עומד במקום מעניין ולובש חולצה אדומה.
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
הנדסה באפס מאמץ: איך עובדת מעבורת התגובה?
מעבורת התגובה בבאזל אינה זקוקה למנוע, דלק או חשמל. היא פועלת באמצעות רתימת האנרגיה הקינטית של נהר הריין. המעבורת מחוברת בכבל פלדה ארוך המעוגן במעלה הזרם. הקפטן משנה את זווית הסירה (ההגה) ביחס לזרם המים. ברגע שהזווית משתנה, המים הדוחפים את דופן הסירה פועלים ככוח דחף הצידה ו'מסיעים' את המעבורת מגדה לגדה בתנועת מטוטלת אלגנטית.
ניצול אנרגיה טבעית: מעבורת התגובה בבאזל
פיזיקה, היסטוריה ואנרגיה: מה מניע את מעבורת התגובה?
- העיקרון הפיזיקלי: המעבורת פועלת על פי וקטור כוחות. הכבל יוצר כוח נגדי לזרם, והטיית ההגה (Rudder) יוצרת רכיב כוח צדי שדוחף את הסירה לאורך הכבל.
- היסטוריה בבאזל: ארבע המעבורות בבאזל (Vogel Gryff, Wild Maa, Leu, Ueli) הן מוסד היסטורי. הראשונה שבהן החלה לפעול באמצע המאה ה-19, בתקופה שבה גשרים היו נדירים והזרם של נהר הריין היה חזק מכדי לחצותו בחתירה פשוטה.
- יעילות אנרגטית: זהו אחד מכלי התחבורה הירוקים בעולם – אפס פליטות פחמן, אפס רעש מנוע, וניצול של 100% מהאנרגיה הקינטית של הנהר.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של © Tom Scott. טום סקוט הוא אחד מיוצרי התוכן המוערכים ביוטיוב (לשעבר, שכן הוא פרש לאחרונה מהעלאות שבועיות אחרי עשור). טום, בהרגלו, מציג את הנושא הטכנולוגי מדעי הזה בצורה קלה להבנה.
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים לַחֲצוּ על הקישור הזה
הזווית היא הכל: המעבורת לא נלחמת בנהר, היא משנה את הזווית שלה מולו. ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מנגנון הלמידה של הבינה המלאכותית. כשאתם מעדכנים אסטרטגיה דיגיטלית, בצעו אדפטציה של התוכן מעבר לשינוי הקוסמטי. אל תסתפקו בידיעה שהאלגוריתם קיים; רתמו את מנגנון הלמידה שלו והפכו אותו למנוע הצמיחה שלכם.
רובוט מרכיב בוטים קטנים מייצג למידת מכונה
הפסיקו לכתוב למכונות, התחילו לבנות מבחנים
אמצו את שיטת CGP Grey. הריצו איטרציות אינסופיות של ניסוי וטעייה כדי לשכלל את למידת ה-AI שלכם. ב-Zemaze, אנחנו מיישמים את זה: אל תפחדו משינויים, בצעו טסטים לתוכן שלכם עד שתמצאו את הנוסחה המנצחת.
מנגנון הלמידה של הבינה המלאכותית
כדי להפוך את הבוט שלכם לחכם ומדויק יותר, הגדילו את כמות השאלות במבחן. אספו נתונים על המשתמשים שלכם וזקקו מהם תובנות לפוסט הבא. בחנו איך אדפטציה חכמה הופכת נתונים גולמיים למנוע צמיחה דיגיטלי, ויישמו את התובנות האלו באסטרטגיה שלכם כבר עכשיו.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב האמריקאי-אירי © CGP Grey. ותגלו איך בינה מלאכותית לומדת, איך האלגוריתמים סביבנו עושים את עבודה שלהם.
תרגום לעברית: מנחם כהן / Kfir Krakauer
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 27, 2018 ע"י זה מה זה
פחד מכישלון או צמיחה? הרב זקס על המיינדסט של החיים. הרב יונתן זקס ז"ל (תאריך לידה 8 במרץ 1948 בריטניה תאריך פטירה 7 בנובמבר 2020) היה הוגה דתי בריטי שכיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות בבריטניה. בערוץ היוטיוב שלו © The Rabbi Sacks Legacy הרב זקס העלה סרטונים בנושאי דת ויהדות.
מיינדסט של צמיחה ביהדות
יהודים ברחבי העולם מתכונניפ לימים הנוראים של השנה היהודית – ראש השנה ויום כיפור. זהו רגע השיא הרוחני של היהדות וזמן בו אנחנוו מתמקדים באופן אינטנסיבי בתפילותינו ובאופן שבו אנו רוצים לחיות את חיינו, היכן הצלחנו והיכן ייתכן שנכשלנו. הסרטון הפעם מתמקד בהבדל בין חשיבה קבועה לחשיבה מתפתחת. מדוע היהדות, במיוחד סביב הימים הנוראים, היא הדרכה מתמשכת בחשיבה מתפתחת.
בשנת 2016 הוענק ליונתן זקס פרס טמפלטון בעבור “תרומה ייחודית לממד הרוחני של האנושות”. המלך צ’ארלס השלישי אמר עליו שהוא “אור לאומה", טוני בלייר כינה אותו “ענק אינטלקטואלי”. הרב זקס התארח בקביעות בתוכניות רדיו וטלוויזיה בבריטניה וברחבי העולם.
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
לסרטונים נוספים של הרב יונתן זקס עם תרגום לעברית לחצו על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
