ארכיונים: All Youtube posts

איך ללפף סרט טפלון

פורסם בתאריך יולי 5, 2025 ע"י

איך ללפף סרט טפלו

איך ללפף סרט טפלון. סרטון מערוץ היוטיוב מאורוגוואי © Reparador 101 המציע הדרכות בתחומים שונים כמו נגרות, חשמל, אינסטלציה וכו'. תלמדו המון טריקים לתיקוני הבית שתוכלו לעשות במהירות ובקלות. בין היתר תמצאו בערוץ טיפים מועילים, רעיונות יצירתיים, טריקים, רעיונות לעבודות יד – 'עשה זאת בעצמך', המצאות ודברים שימושיים לבית שעובדים ממש טוב.

הסרטון הפעם – יישום שגוי של סרט טפלון עשוי לגרום לדליפות ולזרימה נמוכה יותר. איך להימנע מטעויות האינסטלציה הנפוצות ביותר? למדו איך להשתמש בטייפ צינורות טפלון בעצמכם לחיבורים אמינים וללא נזילות

איך לתקן ברז דולף

פורסם בתאריך יולי 5, 2025 ע"י

איך לתקן ברז מטפטף

איך לתקן ברז דולף. סרטון מערוץ היוטיוב מאורוגוואי  © Reparador 101 המציע הדרכות בתחומים שונים כמו נגרות, חשמל, אינסטלציה וכו'. תלמדו המון טריקים לתיקוני הבית שתוכלו לעשות במהירות ובקלות. בין היתר תמצאו בערוץ טיפים מועילים, רעיונות יצירתיים, טריקים, רעיונות לעבודות יד – 'עשה זאת בעצמך', המצאות ודברים שימושיים לבית שעובדים ממש טוב.

 

איך לתקן שלט רחוק לרכב

פורסם בתאריך יולי 5, 2025 ע"י

תיקון שלט רחוק לרכב

איך לתקן שלט רחוק לרכב. סרטון מערוץ היוטיוב מאורוגוואי © Reparador 101 המציע הדרכות בתחומים שונים כמו נגרות, חשמל, אינסטלציה וכו'. תלמדו המון טריקים לתיקוני הבית שתוכלו לעשות במהירות ובקלות. בין היתר תמצאו בערוץ טיפים מועילים, רעיונות יצירתיים, טריקים, רעיונות לעבודות יד – 'עשה זאת בעצמך', המצאות ודברים שימושיים לבית שעובדים ממש טוב.

 

הברית החזקה בין הודו לישראל

פורסם בתאריך יולי 1, 2025 ע"י

שיתוף הפעולה בין ישראל להודו

הברית החזקה בין הודו לישראל. אילון מאסק על יחסי הודו וישראל הנמשכים כבר שנים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב  © GRIT X

היום אני רוצה לדבר על משהו שלרוב לא מגיע לכותרות, אבל השפיע בשקט על עלייתה של הודו בזירה הגלובלית. שתי דמוקרטיות, שתי ציביליזציות עם אלפי שנות קיום. אחת בדרום אסיה, השנייה במזרח התיכון. מופרדות גאוגרפית אך מחוברות במשהו עמוק יותר: אמון. בעולם של בריתות משתנות ודיפלומטיה שברירית, השאלה היא – למה הודו סומכת על ישראל יותר מכל בעלת ברית אחרת?

מלחמת קרגיל

בואו נתחיל מ-1999, מלחמת קרגיל. הודו הייתה בעיצומו של אחד העימותים הקריטיים ביותר בתולדותיה המודרניות. הסיכון היה עצום. חיילים הודים טיפסו על מצוקים אנכיים תחת אש אויב, כשהם מגנים על שטחים בתנאים קשים בהימלאיה. העולם צפה, אך רוב המדינות שמרו על שתיקה. חלק מבעלות הברית של הודו, למרבה ההפתעה, היססו. הן חיכו, שקלו השלכות פוליטיות. אבל ישראל לא חיכתה. ישראל פעלה מיידית. כששדה הקרב דרש פצצות מדויקות, סיוע מודיעיני ותמיכה אווירית, ישראל הייתה אחת מהמדינות הבודדות שהגיבו במהירות, בדיסקרטיות ובכנות.
זה לא היה מהלך תקשורתי, לא הייתה כאן הצגה דיפלומטית.  ישראל פשוט עשתה מה שחבר אמיתי עושה בזמן משבר – היא הגיעה.

הרגע שבו נבנה האמון

ישראל שלחה פצצות מונחות לייזר ששינו את מאזן הכוחות באוויר. היא סיפקה כטב"מים שנתנו לצבא הודו עין בשמיים. היא סיפקה תמונות לוויין, מידע בזמן אמת, ומודיעין שמציל חיים. זה לא היה רק סיוע צבאי – זו הייתה הצהרה: "אנחנו מאמינים בזכותכם להגן על עצמכם". ישראל לא נתנה לבירוקרטיה לעצור את הביטחון. לא נדרש דיון, הם לא חיכו להסכמה בינלאומית. הם ראו אומה דמוקרטית מותקפת בריבונותה ופעלו מהר, בשקט, ביעילות. והרגע הזה שינה את האופן שבו הודו רואה אמון. כי כשקליעים עפים וחיים מונחים על כף המאזניים מילים לא חשובות. מעשים כן. ההחלטה הזו של ישראל הניחה את היסוד לאחת הבריתות האסטרטגיות החזקות והשקטות ביותר בעולם. הודו לא שכחה זאת וגם ישראל לא. כי לפעמים, בריתות אמיתיות לא נוצרות בלחיצות ידיים – אלא באש.

המוסד וה -RAW: המגן השקט

אתם לא שומעים על זה הרבה, אבל מאחורי הקלעים, למוסד ול-RAW  יש את אחת מהבריתות המודיעיניות העמוקות והאפקטיביות בעולם. זה לא הסכם שטחי לכותרות. זו שותפות תפעולית של ממש: צינורות מידע, ניתוחים חשאיים, החלפת מודיעין עם "מגפיים על הקרקע" – מבלי שאיש ידע.

שתי המדינות חיות בשכונות קשות  

בואו נודה בזה – פקיסטן, איראן, סוריה, אפגניסטן, רשתות טרור, איומים קיברנטיים (סייבר) – אלה לא איומים תיאורטיים, אלה איומים מוחשיים. כשלשתי מדינות מטרה משותפת – שמירה על ביטחון לאומי תוך שמירה על דמוקרטיה משתפות פעולה מודיעינית, התוצאה היא נדירה, מדויקת ועוצמתית.

אחרי מתקפת הטרור הקטלנית במומבאי ב-26/11 זה לא היה רק כושר ההתאוששות של הודו שבלט. מאחורי הקלעים, ישראל סייעה להודו לדמיין מחדש את ההיערכות ללחימה אורבנית. מהכשרות ועד פרוטוקולים ללחימה בטרור – המוסד חלק שיטות שעברו חישול בעשורים של קונפליקטים.

יעילות תפעולית

זה לא היה עניין של אגו, אפילו לא אידיאולוגיה, אלא יעילות תפעולית. איך להגיב מהר. לצמצם נזק אזרחי ולנטרל איומים בזמן אמת. והאזרח הממוצע אולי לעולם לא יראה את זה. זה טיבו של מודיעין, שמים לב אליו רק כשהוא נכשל. אבל הודות לשיתוף פעולה שקט בין RAW למוסד, פיגועים רבים על אדמת הודו סוכלו עוד לפני שהגיעו לחדשות. 
זה לא נוצץ. זה לא פומבי. אבל זה עמוק, מבוסס, ויעיל. זו לא דיפלומטיה של לחיצות ידיים, זה אמון ברמת הדם.

הקשרים הביטחוניים: ביצוע ללא רעש

בואו נדבר על הגנה. כאן הקשר בין הודו לישראל באמת נהיה מעניין. לא רועש, לא מצטלם אבל אחד מהקשרים הביטחוניים היעילים בעולם. במשך שני עשורים, ישראל סיפקה להודו טכנולוגיה צבאית מהמתקדמות בעולם – ממכ"מים חדישים, טילים מדויקים, ציוד לוחמה אלקטרונית, מערכות תצפית גבול ועד לכטב"מים שנוסו בקרב. אבל מה שהופך את הקשר הזה לייחודי הוא לא רק הציוד אלא הגישה. ישראל לא מגיעה עם תנאים. לא מטיפה, לא כופה אג'נדה. היא מספקת, בשקט, באמינות, בכבוד.

הטכנולוגיה הישראלית עובדת

והודו, כדמוקרטיה גאה, לא אוהבת פטרונות או התערבות. ישראל מבינה את זה אינטואיטיבית. בניגוד לספקיות שמנסות להשתמש בסחר ביטחוני כדי להשפיע על מדיניות חוץ, ישראל מכבדת את הריבונות ההודית. כשהודו צריכה משהו, ישראל מוצאת מהר פתרון. בין אם במצבי חירום בזמן מלחמה ובין אם בשדרוגים בזמן שלום.  ישראל פועלת ביעילות הנדסית ודחיפות צבאית. תשאלו קצינים בחיל האוויר או בצבא ההודי, תקבלו תשובה ברורה: הטכנולוגיה הישראלית עובדת. היא אמינה, מותאמת לשדה הקרב. לא רק לתצוגות תכלית.

דוגמה מצוינת היא צי הכטב"מים הגדל של הודו מסוג הרון.  לא רק לסיור, אלא גם לתצפית בגובה רב, סיורים בגבול ותיאום תקיפות. או מערכת הטילים "ברק", פרויקט פיתוח משותף שהפך לאבן יסוד בהגנת הצי ההודי.

וזה לא ציוד מוכן מהמדף.  ישראל משתפת פעולה, מפתחת יחד עם ,DRDO משתפת ידע, ומתאימה את המערכות לאיומים, לשטח ולצרכים של הודו. זה לא מסחר. זו טרנספורמציה. בעולם שבו קשרים ביטחוניים סובלים מאגו ובירוקרטיה  הקשר הודו-ישראל הוא נקי מדרמה. כי שני הצדדים מבינים, ביטחון לא נמדד בכותרות אלא במוכנות. ובתחום הזה, ישראל הוכיחה פעם אחר פעם שהיא שותפה אמינה. בלי נאומים, בלי עיכובים – רק ביצוע. זו הסיבה שחיילים, טייסים ואנשי צי הודים סומכים על הטכנולוגיה הישראלית כשמדובר בחיים שלהם. ואת האמון הזה אי אפשר לקנות. צריך להרוויח.

כבוד תרבותי: ברית שחוצה גבולות

נעזוב רגע את הצבא ונדבר על משהו אנושי יותר – תרבות. יש סיבה לכך שהברית הזו לא מרגישה מלאכותית. יש בה משהו אורגני. עובדה עוצמתית: הודו היא המדינה היחידה בעולם שבה יהודים מעולם לא סבלו מרדיפות.
במשך יותר מ-2,000 שנות נוכחות יהודית לא היה אף מקרה של אנטישמיות מאורגנת.  בקרלה, מהרשטרה וקולקטה  קהילות יהודיות חיו לצד הינדים, מוסלמים ונוצרים בשלום. הן שגשגו ונשארו.

המורשת הזו של סובלנות, פלורליזם וכבוד הדדי הופכת את הקשר בין ישראל להודו ליותר מאינטרס. זו ברית טבעית. והתחושה הדדית. צאו לסיבוב בערים בהודו שמושכות מטיילים ישראלים – רישיקש, קשול, גואה. תראו שם שלטים בעברית, בתי קפה ישראליים, ואנשים מקומיים שמדברים עברית שוטפת רק בזכות שנים של מפגש תרבותי.
מורים הודיים ליוגה שמעבירים סדנאות לוותיקי צה"ל הסובלים מטראומה. חוקרים הודים וישראלים שעובדים יחד בפילוסופיה, היסטוריה ורוחניות. מוזיקאים הודים וישראלים שמנגנים יחד בבתי קפה – סיטאר עם סינתיסייזר. זה לא "כוח רך",  זו אנרגיה משותפת. שתי תרבויות שמבינות מאבק, מדינות שנבנו אחרי מאות שנים של כיבוש ודיכוי. חברות שמאמינות בחוסן, במשפחה, בחינוך ובחדשנות.

ישראל מעריכה את עומק הרוחניות של הודו. הודו מכבדת את יצר ההישרדות של ישראל. וכשמדינות מתחברות לא רק פוליטית  אלא ברמה תרבותית-ציוויליזציונית הברית קשה הרבה יותר לפירוק. היא לא נכתבת במסדרונות ממשלה אלא בלבבות של אנשים.

ובעשורים הקרובים, כשהדיפלומטיה תהפוך לדיגיטלית וקרה  הדבק התרבותי הזה ישמור על הקשר בין הודו לישראל חם, אמיתי, ועמיד לאורך זמן. כי שותפויות שמבוססות על אמון הן דבר טוב. אבל שותפויות שמבוססות על נשמה משותפת הן בלתי ניתנות לעצירה.  הודו פתחה יותר מ-30 מרכזי מצוינות לגידולים מיוחדים (Horticulture) בשיתוף פעולה עם ישראל – ממנגו במהרשטרה ועד ירקות בפנג'אב. אלה מרכזי ידע מתקדמים שמעבירים לחקלאים שיטות חדשניות. אבל זה לא רק עניין של לגדל תוצרת – זה עניין של לשנות כלכלה כפרית מהיסוד. ועכשיו, נדבר על טכנולוגיה. לישראל יש את אחת מצפיפויות הסטארטאפים הגבוהות בעולם לנפש. להודו יש את אחד האקו-סיסטמים הגדולים בעולם בהיקף. כששתי המעצמות האלה נפגשות – התוצאה היא חדשנות מואצת.

חברות אגריטק ישראליות משתפות פעולה עם שותפים הודיים בניתוח קרקע מבוסס בינה מלאכותית, ניטור יבולים באמצעות רחפנים וחממות חכמות. זה לא מדע בדיוני, זה קורה כבר עכשיו – בשדות, במעבדות, ובניסויים חקלאיים בכל רחבי הודו. בינתיים, ענקיות תוכנה הודיות משתפות פעולה עם חברות ישראליות בתחום הסייבר וה – AI כדי לבנות פלטפורמות מהדור הבא, מתחום הבריאות ועד לטכנולוגיה פיננסית (פינטק). זו לא מערכת חד-כיוונית. הודו מביאה היקף, מידע, וכוח אדם. ישראל מביאה פתרונות טכנולוגיים עמוקים, גמישות, ויכולת השפעה גלובלית.

מסדרון חדשנות

הודו וישראל בונות יחד את מה שאני מכנה "מסדרון חדשנות של המאה ה-21". תחשבו על זה – משימור מים ועד לוגיסטיקה מבוססת בלוקצ'יין, מביוטכנולוגיה ועד חקלאות מדויקת – הברית הזו פותרת בעיות אמיתיות שמעסיקות מיליארדים ועושה זאת בלי לחכות למערב שיוביל. הודו וישראל מוכיחות שלא צריך להיות מעצמת על כדי להציע פתרונות על. רק שתי מדינות עמידות, שמשלבות כוחות, ובונות אחת על השנייה. זו לא נדבנות, לא תלות. זו העצמה הדדית, חזון, והשפעה. ובעולם שמתגמל דיבורים גדולים על פני תוצאות אמיתיות – הסינרגיה בין הודו לישראל בתחומי החקלאות והטכנולוגיה בולטת כתוכנית פעולה לשותפויות העתיד.

ערכים ואתגרים משותפים

יש משהו שלא מדברים עליו הרבה, אבל הוא קריטי. להודו ולישראל יש אויבים משותפים. אבל יותר חשוב מזה,  לשתיהן ערכים משותפים בהתמודדות עם אותם איומים,  טרור, לוחמה קיברנטית, קיצוניות רדיקלית  – שתי המדינות היו מטרה, שתיהן ספגו מתקפות בשטחן, ושתיהן נאלצו לנווט בין חברה פתוחה לביטחון קיומי .זו לא תאוריה – זו מציאות חיה.

ישראל התמודדה עם איומים קיומיים מאז שנולדה. הודו מתמודדת כבר עשרות שנים עם מלחמות פרוקסי, חדירות גבול, ומרידות פנימיות.

מה שמייחד אותן זה לא רק מה שהן עוברות אלא איך שהן מגיבות: לא כקורבנות, אלא ביצירתיות ובנחישות. הן בונות, מגינות ומתפתחות. והן עושות זאת תוך שמירה על דמוקרטיה, גיוון וריבונות לאומית. בואו נודה באמת – יש מדינות שיתחברו אליך בשביל כסף. אחרות בשביל השפעה. חלק מתוך פחד. אבל כששתי מדינות מתאחדות על בסיס סיכונים וערכים משותפים נוצרת התאמה אסטרטגית אמיתית.

האתגרים של הודו עם שכנות עוינות אינם שונים מהמצב האזורי של ישראל. רשתות טרור, איומים אידיאולוגיים, מתקפות סייבר – שתי המדינות מנהלות מאבק מודרני שכולל גם טכנולוגיה וגם טריטוריה.

שותפות אידיאולוגיות

וזה הוביל לשיתוף פעולה עמוק יותר בתחום הסייבר, המאבק בהקצנה, וההיערכות הביטחונית. חברות סייבר ישראליות פועלות עם סוכנויות הודיות לזיהוי איומים. כוחות קומנדו הודיים מתאמנים עם מומחים ישראלים בלחימה אורבנית. למה? כי הם מבינים אחד את השני – את השטח, את הגישה, את הדחיפות. הם לא צריכים להסביר למה זה חשוב, הם כבר יודעים. וזו הסיבה שהקשר הזה בלתי ניתן לערעור.  לא רק בגלל מה שהם נלחמים נגדו אלא בגלל מה שהם נלחמים עבורו: יציבות, ריבונות, ועוצמה חכמה. בעולם שבו יש בריתות נוחות הברית בין הודו לישראל מבוססת על דבר נדיר – עקרון. ולכן היא לא זמנית אלא אסטרטגית. לא רק תגובתית אלא יזומה. ובעשורים הבאים, כשמתחים גיאופוליטיים יחריפו ומוקדי כוח יזוזו,  מדינות עם ערכים משותפים ואמון מוכח הן אלו שיובילו.

הודו וישראל אינן רק בעלות ברית. הן שותפות אידיאולוגיות בעולם לא בטוח. בואו נדבר על העתיד. לא רק בשנה הקרובה, אלא בעשור הבא. כי כשמשלבים את הדמוגרפיה הדינמית והכוח הדיגיטלי של הודו, עם החדשנות והגמישות הטכנולוגית של ישראל מקבלים עליונות עתידית.

החלל

ישראל כבר ידועה במשימות חלל זולות אך יעילות במיוחד. מהצ'נדריאן ועד למאגליאן, הודו הפכה לאלופת החדשנות החסכונית. מה שאחרים עושים עם מיליארד דולר הודו עושה עם מאה מיליון. ישראל, עם סטארטאפים חלליים ומערכות לוויין מתקדמות, מביאה מזעור, דיוק ויכולות אנליטיות. החיבור יוצר משימות חלל חכמות, ניתנות להרחבה, עם השפעה אסטרטגית ומסחרית ממשית. תדמיינו משגרי לוויין הודים הנושאים ננו-לוויינים ישראלים שמספקים תמונות בזמן אמת מאזורים אסטרטגיים. לא רק לצרכים ביטחוניים אלא לניטור אקלים, חקלאות מדויקת, ותגובה לאסונות.

בינה מלאכותית

ישראל פורצת גבולות בלמידת מכונה, רשתות עצביות, ומערכות הגנה אוטונומיות. הודו מציעה את היקף השימוש – האינטרנט הפתוח הגדול בעולם, מאגר ביומטרי עצום וצוותי מהנדסי AI מתרחבים במהירות. חיבור כזה יוצר לא רק פריצות דרך אקדמיות אלא גם יישומים ממשיים: ערים חכמות, בריאות חזויה, חינוך מבוסס AI והכלה פיננסית. הדיוק הישראלי פוגש את ההיקף ההודי והתוצאה – שיבוש עולמי.

זו לא הליכה בעקבות המערב. זו בנייה של ברית טכנולוגית עצמאית, שמתחרה בעמק הסיליקון ובשנז'ן בתנאים שלה. וזה כבר קורה. סטארטאפים בתל אביב ובבנגלור כבר משתפים פעולה בתחומי הבלוקצ'יין, טכנולוגיות אקלים, וסייבר. אנחנו לא מדברים על תאוריה אלא על תוכניות, מוצרים ופטנטים. ומה שהכי יפה בקשר הזה שהוא לא תקוע בפרדיגמות ישנות. הוא רזה, גמיש, אמביציוזי. הוא לא מבקש רשות – הוא פשוט בונה. וככה העתיד ייראה,  לא על ידי אימפריות אלא על ידי רשתות.

הודו וישראל, דרך החזון המשותף שלהן, הופכות לצמתים של חדשנות שהעולם כולו יתחיל להסתובב סביבם. כי העתיד שייך למי שממציא אותו. והברית הזו ממציאה ובמהירות.

מה הלאה?

אז כששואלים "מה הלאה?" התשובה היא  -מה שהן יבחרו לבנות יחד. נסיים במשהו פשוט, אבל עמוק: הקשר הזה בין הודו לישראל הוא לא רק אסטרטגי. הוא לא רק היסטורי. זאת לא רק תגובה לאיומים משותפים. זה קשור לחזון. שתי מדינות שנבחנו שוב ושוב בזמן ובקרב ובחרו לעלות.

הודו – הדמוקרטיה הגדולה בעולם. ישראל – אחת המדינות החזקות והעמידות ביותר. שתי המדינות רוחניות לעומק. שתיהן חדשניות בנחישות.
והן מבינות מה המשמעות של להילחם על ריבונות תוך כדי בניית עתיד.

בגיאופוליטיקה, בריתות באות והולכות. הן לרוב זמניות, אינטרסנטיות, תלויות בצרכים של היום. אבל לפעמים, נוצרת ברית עמוקה יותר.
חיבור שהוא לא רק בין ממשלות אלא בין עמים, בין רעיונות, בין שליחויות.
וזה מה שיש להודו ולישראל. זו לא חברות שמבוססת על נוחות אלא על עקרון. על אמונה: בחירות. בחדשנות. בביטחון ובכבוד.

ברית שקטה שסוללת דרך חדשה

לכן, לעולם לא תראו את הברית הזו עושה רעש. היא לא צריכה. היא פשוט פועלת, בונה. מגנה. בעולם מלא רעש וחוסר ודאות יש משהו מעודד בברית שפשוט עובדת בשקט, בעקביות, ובעוצמה. ובעוד המאה ה-21 נפרשת, אני מאמין שהשותפות הזו תעצב לא רק מדיניות אלא אפשרויות. כי כשהודו וישראל צועדות יחד הן לא הולכות מאחורי אף אחד. הן סוללות דרך חדשה מבוססת על אמון, כישרון, טכנולוגיה, וערכים נצחיים. ולדעתי, זו לא רק גיאופוליטיקה חכמה, זה העתיד של מנהיגות.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן מערוץ GRIT X לחצו על הקישור

 

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא?

פורסם בתאריך יוני 27, 2025 ע"י

מלחמת איראן-ישראל

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא? מעודכן לתאריך 27/06/2025

מלחמת איראן-ישראל עדיין לא הסתיימה. סרטון מערוץ היוטיוב © JNS TV המביא חדשות מלב ירושלים. הערוץ מציג עצמו כמקור החדשות הפרו-ישראלי המהימן ביותר ביוטיוב  המגיש דיווח נועז ואת הסיפור האמיתי מאחורי ישראל והעולם היהודי ללא ספינים תקשורתיים. הסרטון הפעם – מלחמת איראן-ישראל הסתיימה אבל הסיפור האמיתי רק מתחיל… זה לא סוף המלחמה; זוהי תחילת פרק חדש – המלחמה שאחרי המלחמה.

מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות?

נשיא מרכז ירושלים לביטחון וחוץ, דן דיקר, ועמית בכיר ב-JCFA ובמכון גייטסטון, חאלד אבו טועמה, חושפים את ההשלכות של התקיפות הישראליות-אמריקאיות ששיתקו את תוכנית הגרעין של איראן אבל הותירו את הרפובליקה האסלאמית על כנה.

דיקר ואבו טועמה לוקחים את הצופים אל תוך תגובת העולם הערבי למשטר האיראני המדוכא אך עדיין מסוכן. מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות? מדוע קיימת אופטימיות זהירה בקרב מדינות סוניות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות? וכיצד רגע זה יכול לעצב מחדש בריתות עתידיות ברחבי האזור?

הבעיה היא עדיין המשטר

הדיון בוחן את ההשפעה האמיתית של התשתית הגרעינית והטילים הבליסטיים שנפגעה על ידי איראן, תוך הדגשה כי משמרות המהפכה נותרו פעילים. הם מבצעים טיהורים והתנקשויות מבית לבית. אבו טועמה מדגיש כי מדינות ערביות רבות רואות במשטר האיראני עצמו, ולא רק בנשקו, את האיום האמיתי – בשל המימון והחימוש המתמשכים שלו של שליחים כמו חיזבאללה, חמאס והחות'ים. הפרק מתעמת גם עם התגובה השקטה מצד ההנהגה הפלסטינית, עם אחיזתו המתמשכת של חמאס בעזה למרות נסיגות צבאיות, ועם המציאות התרבותית המונעת ויתורים או פשרה פנימיים.

למרות זאת, אפשרות לפתיחת דלתות חדשות

דיקר ואבו טועמה בוחנים עוד מדוע מנהיגים ערבים נותרים זהירים בפומבי בעוד שהם מברכים באופן פרטי על התבוסה של איראן, כיצד תיאוריות קונספירציה לגבי תיאום מערבי עם איראן משגשגות בתקשורת הערבית, ומדוע חוסר היכולת של ישראל לפרק את חמאס מערער את ההרתעה שלו אפילו כשהוא מחזיר לעצמו את מעמדו כ"סוס חזק" באזור.

כפי שמסבירים שני המומחים, רגע זה עשוי לפתוח דלתות חדשות לשיתוף פעולה ישראלי-ערבי, לעודד את הרחבת הסכמי אברהם ומעורבות ביטחונית חדשה באזור. המזרח התיכון שלנו מספק תובנות נדירות ובלתי מסוננות על מזרח תיכון שאחרי התקיפה עדיין עוצר את נשימתו, ממתין למה שיבוא אחר כך.

 

שוויץ, ביתם של המיליארדרים

פורסם בתאריך יוני 27, 2025 ע"י

שוויץ מדינת העשירים

שוויץ, ביתם של המיליארדרים. איך זה שבשוויץ יש כל כך הרבה מיליארדרים?  תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב            © CNBC International,  מוביל עולמי בחדשות עסקיות המביא נקודת מבט בינלאומית.

הסרטון הפעם – נכון לשנת 2022 שוויץ הייתה ביתם של כ-110 מיליארדרים עם הון משותף של 338 מיליארד דולר. זה יותר ממדינות עשירות אחרות כמו ערב הסעודית, סינגפור ואיחוד האמירויות הערביות. תושבי שוויץ הם גם בין העשירים בעולם, עם שווי נקי ממוצע של כמעט 700,000 דולר, לפני ארה"ב והונג קונג. אז מה הופך את שוויץ למקום כה אטרקטיבי עבור העשירים, וכיצד עושר קיצוני זה משפיע על שאר החברה השוויצרית?

לא רק שוקולד וגבינות

כשחושבים על שווייץ, עולים לראש גבינות משובחות, שוקולד יוקרתי והרים מושלגים. אבל גם כסף.

לשווייץ יש מיליארדר אחד על כל 80,000 תושבים, מה שממקם אותה במקום השלישי בעולם בצפיפות מיליארדרים. רק לוקסמבורג והונג קונג מקדימות אותה ביחס לאנשים בעלי שווי נטו של עשר ספרות ומעלה.

פיזור ההכנסות נותר יציב יחסית במשך עשרות שנים והוא שוויוני מאשר ברוב המדינות האחרות. לאדם הממוצע כאן יש חיים די טובים. אבל זה לא אומר שאין במדינה עניים. וכמובן שיש את העשירים מאוד והפערים הם, כמובן, עצומים.

מדינה יציבה

בין העשירים הבולטים במדינה – ג'רארד ורטהיימר (בעלים שותף של שאנל), יורשיו של מייסד איקאה אינגבר קמפראד, ומייסדי חברת התרופות הענקית רוש.

שווייץ נחשבת לאחת המדינות היציבות ביותר מבחינה פוליטית, עם מוניטין חזק של ניטרליות מדינית. הדבר מאפשר לעשירים להאמין שהנכסים שלהם בטוחים, גם מול שינויים פוליטיים פתאומיים.

רווחי הון פטורים ממס

המדינה נהנית גם ממערכת מס נוחה במיוחד לחברות וליחידים. מה שנותן לה יתרון תחרותי מול מקומות אחרים. היבט המס הוא רק חלק מהמשוואה של בעלי ההון. הכנסה של אנשים עשירים מאוד לרוב אינה מגיעה מעבודה, אלא מרווחי הון שמתקבלים מעליית ערך נכסים פיננסיים. בשווייץ אין מס על רווחי הון. מה שהופך אותה לאטרקטיבית מאוד עבור אנשים עשירים. אזרחים שווייצרים לא משלמים מס על הרווח שהם עושים כשמוכרים נכס שערכו עלה. אומנם  קיים מס עושר אבל הוא מהנמוכים באירופה: בין 0.1% ל-1.1% משווי הנטו. המס הזה נגבה על ידי 26 הקנטונים שמהם מורכבת שווייץ. מרטין ביהלר, מנהל הכספים של קנטון גראובינדן (Grisons) הסביר שזה מחזק את התחרותיות. "הקנטונים אחראים לכל דבר שלא הועבר לסמכות השלטון הפדרלי או לרשויות המקומיות. אנחנו יכולים לעצב את המדיניות הפיננסית שלנו באופן עצמאי, כל עוד אנחנו עומדים בחוקים הארציים."

מטבע חזק

לדבריו, יש מרכזים עירוניים גלובליים כמו ציריך, בזל, ז'נבה – ולצדם קנטונים כפריים ורחבים כמו גראובינדן. כדי למשוך אליהם תושבים, הם מציעים "הטבות" כמו מיסוי נוח יותר. "יש תחרות בין הקנטונים, אבל אנחנו גם דואגים שזה לא יתחרה בצורה מוגזמת מדי."

שווייץ נהנית גם מהפרנק השווייצרי החזק. זה מוזיל את המוצרים והשירותים המיובאים, למרות שזה מייקר את הייצוא.
הפרנק התחזק בהתמדה לאורך העשורים האחרונים, הגיע לשווי זהה לאירו, ושמר על יציבות מול הדולר החזק.

"אתה לא צריך לפחד מקריסת המטבע כאן" אומרים בשווייץ. וזה קשור כמובן גם ליציבות הפוליטית ולמערכת המשפטית והמנהלתית החזקה.

יעד מוביל לעסקים

שווייץ נחשבת גם ליעד מוביל לעסקים. עם מגזר פיננסי מהטובים בעולם, תעשיות תרופות וכימיה מתקדמות. המדינה היא גם משכן פורום הכלכלה העולמי בדאבוס שמארח מדי שנה את מנהיגי הכלכלה העולמית.

הבנקאות השווייצרית פיתחה במאה ה-20 מוניטין של פרטיות ואנונימיות.  זה משך אליה עשירים מכל העולם, לעיתים כדי להחביא כסף או להימנע מתשלום מסים. אחרי המשבר הפיננסי העולמי וכשלונם של כמה מהבנקים הגדולים במדינה, המערכת נאלצה להתנקות ולדרוש שקיפות רבה יותר מהלקוחות.

מרכז עולמי לניהול עושר

אבל שווייץ עדיין נחשבת מרכז עולמי לניהול עושר. היסטורית, תפקידה של הבנקאות השווייצרית היה לעזור לעשירים להתחמק ממסים במדינותיהם, זה השתנה בשנים האחרונות והבנקים מנסים להתרחק מהמודל הזה, בגלל הרגולציה הבינלאומית שהפכה להיות מחמירה הרבה יותר. השינוי הזה מגיע בזמן שממשלות רבות מנסות להדק את הפיקוח על מה שמכונה "מעמד המיליארדרים", בעוד מיליונים ברחבי העולם מתקשים לעמוד ביוקר המחיה.

דו"ח של אוקספם לשנת 2024 מצא שהונם של חמישה האנשים העשירים בעולם יותר מהוכפל מאז 2020 והגיע ל-869 מיליארד דולר, בעוד שחמישה מיליארד בני אדם נעשו עניים יותר באותו זמן.

למרות הפערים, גם הפחות עשירים חיים טוב

אז מה המשמעות של ריכוז כזה של עושר עילית בשווייץ עבור שאר האוכלוסייה והלכידות החברתית? לחשוב רק על אנשים עשירים – זה כבר לא מספיק,  אומר אחד המרואיינים. "אנחנו צריכים להפוך לאטרקטיביים עבור כולם – עבור צעירים, עבור עובדים פחות מיומנים." זה כבר לא פשוט להגיד – נפנק את העשירים והאחרים יסתדרו לבד. זאת בעיה שהפערים כל כך גדולים, אבל אנחנו עדיין בני מזל שגרים בשווייץ."

השילוב של שוק עבודה מתפקד מערכת חינוך מאפשר גם לאנשים בתחתית הסולם להרוויח היטב. זה עבד כאן במשך שנים רבות. המבנה החברתי מאפשר גם למי שלא מרוויח הרבה לחיות טוב.  זו אולי הנקודה המרכזית.

 

לסרטונים נוספים מערוץ  CNBC International  עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

המוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם?

פורסם בתאריך יוני 26, 2025 ע"י

המוסד הישראלי

אתרהמוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם? סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

ההישגים של המוסד היוו השראה לסרטים, ספרים ותוכניות טלוויזיה. הם התנקשו בטרוריסטים, הצילו בני ערובה וצדו נאצים. חלקם חיו סמויים במשך שנים, אחרים פעלו בתחפושות מאחורי קווי האויב. הם יכולים להיות כל אחד, הם יכולים להיות בכל מקום ואתם לא תדע שהם היו שם. הנה ארבעה מהסיפורים הפרועים ביותר של המוסד.

קרדיט תמונה: © Esra Korkmaz

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

איך המוסד לכד את אדולף אייכמן

פורסם בתאריך יוני 23, 2025 ע"י

לכידת אדולף אייכמן

איך המוסד לכד את אדולף אייכמן. סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

במשך שנים, אדולף אייכמן, אחד המבוקשים ביותר בהיסטוריה, חי בצללים, מוסתר מאחורי זהות בדויה בארגנטינה. עד שאדם עיוור וצוות של סוכני מוסד ישראלים שינו הכל. בעזרת מסמכים מזויפים, מסרים מוצפנים, תחפושות מאולתרות וטיפ של אדם עיוור, ישראל צדה את אדריכל השואה. חשבון נפש היסטורי עם הזוועות שהעולם ניסה לשכוח.

 

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

עובדות צבאיות אוקראיניות

פורסם בתאריך אפריל 22, 2025 ע"י

עובדות צבאיות אוקראיניות. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

תרגום הסרטון

הסיפורים האלה נשמעים מזויפים אבל הם כולם אמיתיים. מחקלאים שגונבים טנקים ועד צלפים ששברו שיאי עולם, המאבק של אוקראינה נגד רוסיה מלא ברגעים שנשמעים כלקוחים מסרטי פעולה. גלו 25 עובדות על צבא אוקראינה שלא יאומנו, המוכיחות שהאמת מוזרה יותר מסיפורת. מאגדות בשדה הקרב ועד ללוחמת סייבר וכלי נשק שנעשו בעבודה עצמית. הרגעים המדהימים האלה מוכיחים שהמאבק ההישרדותי של אוקראינה לא היה פחות מאגדי.

מס' 1 – שיא עולמי בירי צליפה מרחוק

צלף אוקראיני ביצע באישור את הירייה הארוכה ביותר בהיסטוריה. ההצלחה של אוקראינה נגד רוסיה הייתה לא פחות מהיסטורית, ולכן זה רק הגיוני להתחיל עם שיא עולמי, מקום בהיסטוריה, אם תרצו. בשנת 2023, צלף אוקראיני ביצע את ירית ההרג באישור הארוכה ביותר שתועדה אי פעם – 3.8 קילומטרים. זה 12,467 רגל או יותר מ-42 מגרשי כדורגל. לקליע לקח תשע שניות שלמות להגיע למטרה שלו. אבל זה אפילו לא החלק הכי מדהים. הצלף מאחורי היריה האגדית הזו לא השתייך בכלל לכוחות המיוחדים. מדובר בויאצ'סלב קובלסקי, איש עסקים לשעבר בן 58 שהצטרף ללחימה לאחר הפלישה הרוסית. הוא בילה שעות בטמפרטורות קפואות, חישב את מהירות הרוח, הלחות ואפילו את קימור כדור הארץ לפני שירה. התגובה של קובלסקי לאחר הפגיעה? "שישבו בבית וייפחדו". זה נשמע משפט שלקוח מסרט פעולה!

מס' 2 – חקלאים אוקראינים חוטפים טנקים רוסיים

חקלאים אוקראינים חטפו טנקים רוסיים באמצעות טרקטורים. נראה שכולם באוקראינה חזקים. אנשי עסקים לשעבר מבצעים יריות צלפים היסטוריות, וחקלאים… גונבים טנקים עם טרקטורים? כן, זה אמיתי! בתחילת הפלישה הרוסית, סרטונים של חקלאים אוקראינים שגוררים באדישות טנקים וכלי רכב משוריינים רוסיים נטושים עם הטרקטורים שלהם הציפו את הרשתות החברתיות. קטע אחד אפילו הראה אדם רץ אחרי הטנק הגנוב שלו בזמן שעוברי אורח צחקו. "חטיבת הטרקטורים" הפכה לסמל של החוסן האוקראיני, והוכיחה שאפילו אזרחים יכולים להשפיל את אחד הצבאות הגדולים בעולם. אבל חקלאים לא היו רק לוחמים ראויים. הם היו חיוניים למאמץ המלחמתי של אוקראינה. החקלאות מהווה כמעט מחצית מהיצוא של אוקראינה, ולמרות ההפצצות, מוקשים ומחסור בדלק, הם המשיכו לעבוד. רבים תרמו מזון לחיילים ולפליטים, בעוד שאחרים נטלו נשק בעצמם. כפי שאמר אחד החקלאים, "יש לנו סוג חדש של צבא – זה צבא של חקלאים".

מס' 3 – סבתות עם כלי נשק מתוצרת ביתית

כוחות ההגנה הטריטוריאלית של אוקראינה כללו סבתות עם כלי נשק תוצרת ביתית. אנחנו לא יכולים לדבר על לוחמה של אזרחים חזקים מבלי להזכיר את המתנדבים המדהימים של אוקראינה. כשרוסיה פלשה, אזרחים רגילים – סבתות, תקליטנים, עובדי בניין, התגייסו להגן על ארצם עם כל מה שהיה להם בהישג יד. וכך, סבתות בלביב הכינו בקבוקי תבערה, בעוד שעובדי בניין הפכו את אתרי הבנייה למפעלים למחסומים נגד טנקים. תקליטנים החליפו ציוד מסיבות בפצצות תבערה ומפתחי תוכנה עברו מקידוד להכנת רשתות הסוואה. ברחבי הערים, אנשים ציירו סיסמאות מתריסות, ריתכו מכשולים ואיישו מחסומים מאולתרים. כל האנשים האלו הוכיחו שהתנגדות לא דורשת צבא. היא דורשת אחדות ורצון להילחם על מה שנכון.

מס' 4 – לוחמת סייבר

צבא ה- IT האוקראיני פתח באחת ממערכות לוחמת הסייבר הגדולות ביותר אי פעם. צבא האקרים מתנדבים זה, שהוקם בתגובה לפלישה הרוסית בשנת 2022, ניהל מלחמת סייבר בלתי פוסקת, עם משתתפים מכל העולם. באמצעות מתקפת מניעת שירות מבוזרת (Distributed Denial of Service) חזקה, הם למעשה הביאו את התשתית הרוסית על ברכיה. זהו מהלך נועז נגד מדינה שהייתה ידועה בעבר בזכות יכולות הסייבר שלה. בשנת 2024, לוחמי הסייבר האוקראינים טענו כי פתחו במתקפת ה-DDoS הגדולה ביותר בהיסטוריה, ששיתקה את מערכת הבנקאות הרוסית. ההשפעה? יותר ממיליארד דולר נזק כלכלי. בשיאו, לצבא ה- IT היו מאות אלפי מתנדבים. גם כשהמלחמה נמשכה, הוא עדיין היה חזק, מונע על ידי קבוצה מחויבת של האקרים נלהבים. ההתקפות שלהם היו חכמות, משבשות ומתזמנות בצורה מושלמת, משהו שרוסיה יודעת עליו מעט מאוד.

מס' 5 – מיג-29 טס בגובה צמרות העצים

כדי לחמוק מטילים רוסיים, טייס אוקראיני הטיס את מטוסו בגובה צמרות העצים. אמיצים ככל שהיו האזרחים האוקראינים מול התוקפנות, אי אפשר להתעלם מהגבורה הטהורה של חייליה. זה קרה במיוחד כשביצעו מעשים מדהימים כמו בסרט "אהבה בשחקים". קחו לדוגמה את הסיפור המדהים של טייס אוקראיני שהטיס את ה- מיג-29 שלו בגובה צמרות העצים כדי להתחמק מטילים רוסיים. בצילומים עוצרי נשימה, הטייס נראה מרחף ממש מעל הקרקע, כשהעצים כמעט נוגעים בכנפיים, והכל תוך כדי התחמקות מטילי קרקע-אוויר קטלניים. התמרונים החדים להתחמקות, בשילוב עם אמצעי נגד כמו רקטות הטעיה, שמרו אותו מחוץ להישג ידם של כלי הנשק הרוסיים. משחק החתול ועכבר הזה עם טילים רוסיים הוכיח שוב שעליונותה האווירית של רוסיה הייתה נחלת העבר. חיל האוויר האוקראיני הפך את השמיים למגרש המשחקים שלו!

מס' 6 – רופא פוגע בטיל עם מקלע

חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט באמצעות תת מקלע בלבד. בפעלול מדהים נוסף, בסגנון שנראה כלקוח מסרטים, חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט רוסי עם מקלע בלבד. כן, שמעתם נכון. המהלך המטורף הזה התרחש ב-12 ביוני 2024, מעל אזור קייב במהלך תקיפה אווירית רוסית מאסיבית. כשנשמעה האזעקה, סרגיי, רופא לשעבר שהפך לחייל, שמע את האזעקה וראה את הטיל מגיע ישר לעבר ואסילקיב, עיר במרחק של 16 קילומטרים דרומית לקייב. ללא היסוס, הוא פתח באש וכך פשוט, הטיל סטה ממסלולו וצלל ארצה. רק כשסרגיי ראה את ההריסות הוא האמין שזה אמיתי.

מס' 7 – הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים

אלוף קרבות האוויר, הפך לאגדה. אנחנו לא יכולים לדבר על חיילים אוקראינים אגדיים בלי להזכיר את האיש, המיתוס, האגדה בעצמו – רוח הרפאים של קייב. אם כי, כפי שהתברר, הוא היה יותר מיתוס ואגדה מאשר אדם בודד. בתחילת הפלישה הרוסית, הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים, התפשט כאש בשדה קוצים. "רוח הרפאים" הפך לתופעה ברשתות החברתיות – גיבור שנתן תקווה לאוקראינים. אפילו חשבונות הממשלה של אוקראינה הזינו את האגדה, עם דיווחים שגויים שציינו את מייג'ור סטפן טרבאלקה כטייס האס. האמת? רוח הרפאים של קייב מעולם לא היה אמיתי. הוא היה סמל, מיתוס מעורר מורל שנוצר כדי לגלם את הטייסים האמיצים של אוקראינה. במציאות, רוסיה איבדה פחות מ-30 מטוסים עד אז, רובם מטילים קרקע-אוויר. אבל בעוד שרוח הרפאים אולי היה בדיוני, ההתנגדות האוקראינית בשמיים הייתה אמיתית מאוד. וזה? זה אגדי.

מס' 8 – צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד השמיד שבעה כלי רכב רוסיים ביומיים

הנה דוגמה נוספת למה שניתן לעשות כשעובדים יחד. בתוך יומיים בלבד, צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד מחטיבת הנחתים ה-36, השמיד שלושה טנקים רוסיים וארבעה כלי רכב קרביים מסוג BMD4 בקורסק. שבעת כלי הרכב המשוריינים הלכו. אוקראינה קיבלה יותר מ-10,000 טילי ג'אוולין בשלוש שנים, וכל אחד ואחד מהם החזיק את הכוחות הרוסיים בכוננות. אחרי הכל, הטיל שעולה 200,000 דולר יכול לפגוע במטרות במרחק של יותר משלושה קילומטרים בדיוק רב, מה שהופך אותו לנשק המושלם במלחמת ההיי-טק  הזו. הלקח? במלחמה מודרנית, זה לא רק עניין של צבא גדול יותר. זה עניין של יכולת הסתגלות, דיוק וניצול כל יריה.

מס' 9 – אופנועי ים לפעולות צבאיות

אם כבר מדברים על יכולת הסתגלות, הכוחות המיוחדים של אוקראינה הפכו כלי לא צפוי לנשק – אופנועי ים. בפשיטות אמפיביות נועזות, צוותים קטנים דהרו על פני מים פתוחים באמצעות כלי רכב מהירים ובפרופיל נמוך כדי להתחמק מגילוי. במבצע אחד באוקטובר, 10 חיילי גדוד ברטסטבו חדרו לקרים, עקפו ארבע סירות סיור רוסיות מסוג ראפטור, כל אחת מאוישת על ידי 20 חיילים ומצוידת במקלעים כבדים ובתותח 30 מילימטר. רוסיה ניסתה לעשות את אותו הדבר, אבל היא שילמה את המחיר. צוות אופנועי ים רוסי שנע לאורך נהר הדנייפר אותר ונפל למארב של מל"טים אוקראיניים מסוג FPV. למרות אמצעי הגנה של לוחמה אלקטרונית, שני מל"טים מסוג שוריקן 10 פגעו, והשמידו את אופנוע הים ורוכביו. כשנהר הדנייפר הוצף במל"טים ומוקשים, הכוחות הרוסיים צמצמו בסופו של דבר את פעולות הנהר, בעוד שאוקראינה המשיכה לתמרן אותם בכל צעד. חדשנות מנצחת במלחמות!

מס' 10 – סימולציות שדה קרב במציאות מדומה

חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולציות שדה קרב במציאות מדומה. החדשנות העבירה את האימונים לשלב הבא באוקראינה. באמצעות מציאות מדומה (VR), חיילים נכנסו לתרחישי קרב מציאותיים שחידדו את כישוריהם מבלי לירות יריה אמיתית אחת. תארו לעצמכם – חיילים חובשים משקפי VR ומוצאים את עצמם מוקפים במראות וקולות של ירי והתפוצצויות מתקרבים. עליהם להגיב באופן מיידי, תוך הסתמכות על האימונים וחושיהם כדי לזהות איומים. זה אינטנסיבי, סוחף ומכין אותם רגשית לתוהו ובוהו של שדה הקרב. עשרות אלפי חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולטורי VR האלה והתכוננו לכל דבר, החל מהתקפות מל"טים ועד לאיומי טילים. הטכנולוגיה אפשרה לחיילים להתאמן על מערכות נגד מטוסים, נשק קל ואפילו נשק נגד טנקים ועזרה להם לפתח זיכרון שרירים מבלי להשתמש בתחמושת חיה. זו אחת העובדות המטורפות ברשימה שלנו. אבל בקרוב, כולם יעשו את זה. כפי שאמר אחד המפתחים, "מערכות האימון העתידיות יהיו רק במרחב וירטואלי". אני מקווה שמלחמות העתיד יעשו את אותו הדבר!"

מס' 11 – שימוש בנשק שהודפס בתלת מימד

אוקראינה השתמשה בשדה הקרב בנשק שהודפס בתלת מימד. אוקראינה השתמשה בפלישה כדי ליצור מגמה נוספת שעשויה להפוך בקרוב לנורמה – נשק שהודפס בתלת מימד. במהלך מהפכני, תועדו סדנאות אוקראיניות מדפיסות רימונים, פצצות ואפילו רכיבי מל"טים כדי לתדלק את המאבק נגד רוסיה. והם עשו זאת במלוא המרץ! בתוך ארבעה חודשים בלבד, קבוצה אחת ייצרה לא פחות מ-30,000 פצצות שהודפסו בתלת מימד. חלקן עלו רק 3.85 דולר לייצור – מחיר שלא נשמע עליו בכל הנוגע לצבא. אבל השינוי האמיתי במשחק הוא לא רק העלות והמהירות. כלי נשק אלה שהודפסו בתלת מימד הם גם קלים יותר ונוחים לנשיאה, מה שמעניק לחיילים ניידות רבה יותר בשדה הקרב. עתיד הלוחמה מודפס בזמן שאתם צופים בסרטון זה – וזה אחד שתוכלו לשאת בכיס.

מס' 12 – תעלות כמו במלחמת העולם הראשונה

כוחות אוקראינה השתמשו בתעלות בסגנון מלחמת העולם הראשונה. הכוחות האוקראינים לא רק נלחמו בעתיד. כשעלה הצורך, הם חזרו ישר לעבר. בשדות הקרב של באחמוט, לוחמת תעלות – שנחשבה לשריד ממלחמת העולם הראשונה – הפכה לצורך אכזרי. חיילים התכופפו בתעלות מתפתלות, עמוק בבוץ עד הברכיים, בזמן שאש ארטילרית ירדה כמו סערה בלתי פוסקת. השקט המצמרר בין ההפגזות נשבר רק על ידי הזמזום המתמיד של מל"טים מעל – צופים, מחכים. באופן אירוני, דווקא הטכנולוגיה המודרנית הכריחה את הטקטיקה הישנה הזו לחזור להיות רלוונטית. עם מל"טים שהפכו כל תנועה לנראית, עמדות הגנה היו הדרך היחידה לשרוד. ודבר אחד בטוח – הישרדות היא נצחית!

מס' 13 – לוחמת פרטיזנים

כדי לארוב לכוחות רוסיים בשטחים הכבושים אוקראינה השתמשה בלוחמת פרטיזנים. העובדה האחרונה מחזירה אותנו למלחמת העולם הראשונה, אבל עכשיו הגיע הזמן שאוקראינה תתעל את רוח הגרילה של מלחמת העולם השנייה. בדיוק כפי שפרטיזנים סובייטים ניהלו פעם התקוממות אכזרית נגד הכובשים הנאצים, פרטיזנים אוקראינים מודרניים הפכו את חייהם של הכוחות הרוסיים שמאחורי קווי האויב לגיהינום. מה האסטרטגיה שלהם? לפגוע במשתפי פעולה ולחבל בלוגיסטיקה. מפברואר עד נובמבר 2022 בלבד, תועדו לפחות 31 ניסיונות התנקשות, עם מכוניות תופת, ירי ואפילו רעל שחיסלו פקידים פרו-רוסים. בחרסון ובזפוריז'יה, מחסני נשק ורשתות סודיות – שהוכנו זמן רב לפני הפלישה – עוזרים למורדים לתקוף ולהיעלם. בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, הכובשים אולי החזיקו באדמה אבל הם מעולם לא יכלו להחזיק באנשים.

מס' 14 – אוקראינה פלשה בחזרה לרוסיה

אוקראינה הראתה שגם לרוסיה היו בעיות בשמירה על שטחים, ולא רק של אוקראינה, אלא גם שלה עצמה. הפלישה לקורסק ב-2024 הייתה מדהימה – התקדמות של 35 קילומטרים, כיבוש של למעלה מ-100 יישובים וכיבוש של למעלה מ-1,300 קילומטרים רבועים. יותר מ-909 חיילים רוסים נלקחו בשבי, גשרים נהרסו, והכוחות האוקראינים התבצרו. זה היה הכיבוש הזר הראשון של אדמה רוסית מאז מלחמת העולם השנייה, וזה ערער את אשליית חסינות הקרמלין עד היסוד. אבל קורסק לא היה אירוע חד פעמי. כשכוחות רוסים התקשו לדחוף את אוקראינה החוצה, פרצה חזית נוספת. חיילים אוקראינים הסתננו לבלגורוד, ונלחמו ישירות בכוחות רוסים. מוסקבה המעיטה בערך האירוע, קייב שמרה על שקט, אבל דיווחים על קרבות ותקיפות מל"טים החלו לזרום. מי ידע שאוקראינה יכולה לעבור מהגנה ל-"עיצוב מחדש" של שטח רוסי בצורה כזו?

מס' 15 – הטבעת ספינה אוקראינית

אוקראינה הטביעה את ספינת הדגל שלה כדי למנוע מרוסיה לתפוס אותה. רוסיה אכן כבשה שטחים גדולים של אוקראינה והרסה ציוד רב של המדינה. אבל אוקראינה בחרה שלא להוסיף ספינת דגל יקרה לרשימה הזו. בשנת 2022, עם התקדמות הפלישה הרוסית, אוקראינה עמדה בפני החלטה גורלית – לאפשר לרוסיה לתפוס את ספינת הדגל שלה, ההטמן סהאידאצ'ני, או להטביע אותה כדי למנוע את נפילתה לידי האויב. התשובה? להטביע אותה. מלחים אוקראינים פוצצו את הפריגטה הזו בזמן שעגנה לצורך תיקונים במיקולאייב, ובכך הבטיחו שהיא לא תוכל לשמש את הרוסים. כך, זו כבר לא הייתה ספינה – זה היה סמל לנחישות האוקראינית. הטבעתה הייתה מעשה של התרסה ששיגר מסר ברור – אוקראינה לא תוותר על נשמתה, אפילו לא מול סיכויים עצומים.

מס' 16 – אוקראינה בנתה את המטוס הגדול בעולם

יש ציוד מונומנטלי אחד שאוקראינה לא הצליחה להציל – האנטונוב An-225 "מריה". מטוס עצום זה היה מסוגל לשאת 640 טונות, עם מוטת כנפיים רחבה כמו מגרש כדורגל. באורך של 84 מטרים ובמשקל של יותר מ-280 טון, הוא יכול היה לשאת מטען של עד 250 טון למרחקים של 4000 קילומטרים. רק מטוס An-225 אחד נבנה אי פעם, והוא היה סמל ליכולות ההנדסיות של אוקראינה. לכן, כשהמטוס הזה נהרס בשנת 2022, זה לא היה רק אובדן של מטוס – זו הייתה אובדן של סמל. המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם. אבל זה בהחלט לא הסוף. מנהיגי אוקראינה נשבעו לבנות מחדש את ה – An-225 ובנחישות המאפיינת אותם, המטוס ללא ספק יקום לתחייה, גדול וחזק יותר מאי פעם!

מס' 17 – טנק חדש מכלים רוסיים מרובים

אוקראינה יצרה טנק "פרנקנשטיין" מכלי רכב רוסיים מרובים. מבניית מטוסים שוברי שיאים ועד יצירת טנקים מחלקי גרוטאות, אוקראינה יכולה לעשות הכל. כשרוסיה הסתערה עם טנקי ה-T-90 המתקדמים שלה וכוחות טנקים עצומים, אוקראינה לא נסוגה. במקום זאת, היא הפכה ליצירתית. הכירו את הטנק "פרנקנשטיין" – תערובת של חלקים משופצים ממכונות רוסיות הרוסות, שרותכו יחד למכונת מלחמה היברידית מתפקדת. הצריח מוגן בשריון דינמי ששופץ מטנק T-90M, אחד הטנקים המתקדמים ביותר של רוסיה,  נראה כי גם מגן התותח כולל רכיבי T-90M . בינתיים, המרכב חוזק בשריון נוסף ומגני צד הדומים לאלה שנמצאים ב-T-80BVM. מהנדסים אוקראינים לקחו את מה שהם יכלו לשפץ והפכו את זה לחיה משלהם. ועם רוסיה שאיבדה כמעט 4,000 טנקים תוך קצת יותר משלוש שנים, לאוקראינה עשויים להיות עוד הרבה חלקים לעבוד איתם.

מס' 18 – החזרת טנקים רוסיים שנפגעו לשימוש

אוקראינה תיקנה והשתמשה בטנקים רוסיים שנתפסו נגד רוסיה. לא כל הטנקים הרוסיים שאבדו בקרב נהרסו לחלוטין ורק חלקים מהם שרדו. לפחות 384 ננטשו, ו-533 נתפסו. אבל אל דאגה – הם בוודאי לא הלכו לאיבוד. אוקראינה השתמשה במהירות בחלק מהטנקים שנתפסו האלה. מחלקת התיקונים של חטיבת הטנקים השלישית הפכה טנקי T-72 ו- T-80 פגומים למכונות מתפקדות לחלוטין על ידי שימוש בחלקים מכלי רכב רוסיים אחרים. הם החליפו מנועים, מרכבים ואפילו השתמשו בהדפסה תלת מימדית עבור חלקים שלא ניתן היה למצוא.

מס' 19 – פיתוח טיל הנפטון שהטביע את ספינת הדגל של צי הים השחור

אוקראינה פיתחה את טיל הנפטון שהטביע את 'מוסקבה'. אל תטעו, אוקראינה לא הסתמכה רק על ציוד רוסי מיד שנייה או על סיוע זר. אוקראינה הייתה זו שפיתחה את טיל הנפטון שהטביע באופן את ספינת הדגל של צי הים השחור הרוסי, 'מוסקבה'. הנפטון המקורי, טיל שיוט על-קולי שהטביע את 'מוסקבה' שוקל כ-860 קילוגרמים ואורכו כ-5 מטרים. הוא יכול לפגוע בספינות במשקל של עד 9,000 טון עם טווח יעיל של יותר מ-200 קילומטרים. אבל אוקראינה לא סיימה בכך. היא פיתחה גם את הנפטון הארוך, גרסה משופרת עם טווח של 1,000 קילומטרים המאפשרת תקיפות עמוק בשטח רוסיה. השאלה היא אילו נכסים רוסיים יקרים המפלצת הזו עוד תזקוף לזכותה.

מס' 20 –  יצירת פסקול להתנגדות!

השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון ההתנגדות. האוקראינים חיברו שירים על מל"טי הבאירקטאר. אוקראינה רצינית לגבי הנשק שלה, אלה שהיא מייצרת ואלה שמוכיחים את עצמם. לכן מל"טי הבאירקטאר הטורקיים זכו לקבלת פנים של גיבורים במדינה. כשהמל"טים האלה ריחפו גבוה מעל הכוחות הרוסיים והשמידו אותם תוך כדי כך, האוקראינים לא יכלו להתאפק מלהפוך את הערצתם למוזיקה. השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון התנגדות, מלא בקצב קליט ומילים נועזות המלגלגות על חיילים רוסים. וזה לא נעצר שם. מראפ ועד פאנק ופולק, גרסאות כיסוי ורימיקסים לשיר הלכו בעקבותיו, והציפו את גלי האתר.

מס' 21 – גיוס מל"טים אזרחיים

אוקראינה השתמשה במל"טים אזרחיים לצורך סיור ותקיפות. חלק מהמל"טים האוקראיניים היו גיבורים אלמונים, למרות שהם ראויים לכל השבחים. מל"טים מסחריים שעברו התאמה למטרות צבאיות התגלו כיעילים ביותר עבור אוקראינה. המדינה השתמשה בהם כדי לסייר בעמדות אויב, למפות שדות מוקשים ולזהות מטרות, כל אלה חיוניים לאיסוף מודיעין. חלקם אף הותאמו למל"טי קמיקזה, שהעבירו תחמושת היישר ללב הכוחות הרוסיים. מעבר ללחימה, הם סייעו בהערכת נזקי קרב וסיפקו מעקב בשטח קשה. עם 2.2 מיליון מל"טי FPV (מבט מגוף ראשון) בשימוש בשנת 2024 בלבד, אוקראינה הפכה את המל"ט האזרחי הצנוע לכלי נשק רב עוצמה, והפכה את הלוחמה לאישית ומסוכנת יותר עבור האויב.

מס' 22 – טנדרים משגרי רקטות

טנדרים הם כלי אזרחי נוסף שהפך לגיבור מוכן לקרב במלחמה הרוסית-אוקראינית. כוחות אוקראיניים לקחו טנדרים רגילים של טויוטה ובמעט תושייה, הפכו אותם למשגרי רקטות ניידים. על ידי התקנת מערכות רקטות גראד על כלי הרכב האזרחיים האלה, הם יצרו פלטפורמות ארטילריה בלתי צפויות ומהירות בזק המסוגלות לפגוע חזק ולהיעלם עוד יותר מהר. אלה לא היו האלתורים היחידים. האמרים בעלי מפרט צבאי צוידו גם הם במשגרים, מה שהעניק לאוקראינה גם אמינות מחוספסת בשדה הקרב וגם רבגוניות בסגנון גרילה. המערכות הניידות האלה היו מהירות לפריסה, ניתנות להתאמה לשטח קשה ומוכנות לתקוף ביעילות אכזרית. חלקן נשאו מספר צינורות שיגור שאפשרו מטחי ירי הרסניים נגד עמדות אויב. המטרות שלהם? ריכוזי כוחות, מחסני אספקה, כלי רכב משוריינים ודיכוי תחושת השליטה של רוסיה.

מס' 23 – גדוד קרקן המורכב מאוהדי ספורט

גדוד שהוקם על ידי אוהדי ספורט הפך לאחד המובחרים ביותר במלחמה. לאוקראינה יש יכולת יוצאת דופן להפוך דברים שנראים רגילים לכוחות צבאיים חזקים וזה כולל אנשים. אחד הסיפורים המדהימים ביותר במלחמה הרוסית-אוקראינית הוא הקמת גדוד קרקן המורכב מחובבי כושר, אולטראס כדורגל, סדרנים ואזרחים רגילים, כולם מאוחדים על ידי תחושת פטריוטיות משותפת. למרות היעדר הכשרה צבאית פורמלית, לפחות בהתחלה, כ-1,800 מהאוקראינים האמיצים האלה עוצבו לכוח לחימה מובחר בהנהגת אנשי צבא מנוסים. הגדוד הלא קונבנציונלי הזה הוכיח במהירות את ערכו והפך לסמל של חוסן ועוצמה בקווי החזית. הצלחת הלוחמים הייתה כה בולטת עד שהיא משכה את תשומת ליבו של הנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו, שציין בפומבי את תרומתם שלא תסולא בפז להגנת אוקראינה במספר הזדמנויות. הם אולי התחילו כאוהדים וחובבי כושר אבל הפכו ללוחמים במובן האמיתי של המילה.

מס' 24 – גבורת נשים

נשים הציפו את הכוחות המזוינים של אוקראינה. כשאוקראינה נקלעה למאבק על הישרדותה, הקריאה לנשק נענתה מכל קצוות החברה וזה כלל גל יוצא דופן של נשים. עם התפתחות הפלישה הרוסית נשים ברחבי המדינה הציפו את השורות, ויותר מ-42,000 הצטרפו עד מרץ 2023 בלבד. מרופאות ועד חיילות, הן עמדו כתף אל כתף עם גברים, וכתבו מחדש את כללי השירות הצבאי. אינה דרוסובה הפכה לאישה הראשונה שזכתה לאחר מותה בתואר גיבורת אוקראינה לאחר שהצילה אינספור חיים לפני שנפלה בקרב. ליובוב פלקסיוק ניפצה תקרות זכוכית כאישה הראשונה שפיקדה על דיוויזיית ארטילריה. והרשימה עוד ארוכה. הנשים האמיצות האלה הוכיחו דבר אחד – גבורה אינה יודעת מגדר.

מס' 25 – אלפי לוחמים זרים הצטרפו לצד אוקראינה

ההתנגדות העזה של אוקראינה הציתה לא רק את התשוקה של עמה, היא עוררה קריאת התגייסות עולמית. בעוד שמדינות שלחו מיליארדים בסיוע, שליחת חיילים לא הייתה על הפרק. אבל זה לא עצר אלפי לוחמים זרים מלהצטרף מרצון. מתנדבים הציפו את אוקראינה מכל קצוות תבל, לעתים קרובות מונעים מחובה מוסרית להגן על חופש וצדק. יותר מ-20,000 נרשמו בתחילה, אבל מספר אלה ששירתו בפועל נע בין 1,000 ל-3,000, תלוי במקור. לוחמים אלה הגיעו מיותר מ-50 מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה ומדינות פוסט-סובייטיות עם קבוצות משמעותיות מבלארוס, גאורגיה ואפילו צ'צ'ניה. בין אם ותיקים, אידיאולוגים אנטי-רוסים או כאלה שחיפשו גאולה, המתנדבים האלה הראו לעולם את המשמעות האמיתית של אחדות מול עריצות. הם היו הוכחה שכאשר מדינה נלחמת למען חירות, העולם עומד לצידה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם

פורסם בתאריך אפריל 19, 2025 ע"י

רוסיה מתכוננת לפרוס כוחות נוספים בגבול פינלנד

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

הסרטון הפעם – הפעילות הצבאית הרוסית לאורך גבול פינלנד מתעצמת. ב-15 באפריל 2025, רוסיה הרחיבה במהירות את תשתית הגבול שלה ומתכוננת לפרוס כוחות נוספים. ההתפתחויות האלו מגיעות אחרי שנים של התקפות היברידיות, כולל לוחמת סייבר, חסימת GPS וטקטיקות שמטרתן לערער את היציבות בפינלנד.

רקע

בזמן שהעולם עוקב בדריכות אחרי המלחמה באוקראינה, בגבול אחר,  בין רוסיה לפינלנד מתחממת חזית שקטה אבל מטרידה. בניית מתקנים צבאיים, לוחמה היברידית כמו שיבוש GPS, והכרזות מרומזות על הצבת נשק גרעיני. כל אלה מצביעים על כך שפוטין רואה בפינלנד אויב אסטרטגי.

פינלנד משנה גישה

במשך עשרות שנים, פינלנד שמרה על ניטרליות מתוך הבנה עמוקה של השכנות המורכבת עם רוסיה. פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 שינתה את כללי המשחק. הפחד מהתוקפנות הרוסית הפך לנקודת איחוד לאומית וכמעט ללא התנגדות פנימית, המדינה הצטרפה לנאט"ו.

עבור רוסיה, זהו כישלון אסטרטגי צורב. גבול שעד כה לא היה שייך לנאט"ו, הפך לקו גבול חדש עם הברית הצבאית החזקה בעולם.

איך שינוי הגישה של פינלנד עשוי להשפיע על האיזון הימי בים הבלטי, ואיך מדינות כמו אסטוניה וליטא מתבוננות בתהליך הזה?

הים הבלטי הפך לזירה אסטרטגית קריטית

עד לאחרונה, רוסיה נהנתה מיכולת שליטה יחסית נוחה בים הבלטי, בעיקר דרך נמל קלינינגרד (המובלעת הרוסית בין פולין לליטא) והצי הבלטי. אבל השינויים הגיאו-אסטרטגיים מאז 2022 שינו לחלוטין את מפת השליטה הימית.

מה קרה בעצם?

שוודיה ופינלנד הצטרפו לנאט"ו, מה שאומר שכמעט כל חופי הים הבלטי (למעט רוסיה) נמצאים כעת בשטח נאט"ו. הים הבלטי הפך למעין "אגם נאט"ו" כשמוסקבה מוקפת כמעט מכל כיוון.

קלינינגרד – קלף עוצמה שהפך למלכודת

קלינינגרד הוא הנכס הרוסי החשוב ביותר בים הבלטי, עם:

  • בסיסי טילים מתקדמים,
  • נמל עמוק לחיל הים,
  • ותחנות מכ"ם והאזנה אסטרטגיות.

אבל המובלעת הזו מנותקת גאוגרפית מרוסיה. כל נתיב יבשתי שמחבר אותה עובר דרך ליטא או בלארוס. ברגע של עימות, נאט"ו יכולה לבודד אותה כמעט מיידית.

המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) חשופות אבל אסרטיביות

המדינות האלה מבינות את הסיכון בלהיות ה-"חזית הקדמית" מול רוסיה. הן הגדילו את תקציב הביטחון, ביקשו כוחות נאט"ו קבועים בשטחן ומשתתפות באינטנסיביות בתרגילים רב-לאומיים.

ליטא במיוחד

ליטא שולטת במעבר סובאלקי, המעבר היבשתי היחיד בין קלינינגרד לרוסיה. כל חסימה שלו בעימות עתידי עלולה להיחשב אקט של מלחמה.

פינלנד ושוודיה – משנות את מאזן ההרתעה

בניגוד למדינות הבלטיות, פינלנד ושוודיה גדולות יותר, עשירות יותר, עם תעשייה צבאית מתקדמת. שתי המדינות מצוידות היטב. פינלנד עם צבא מילואים עצום, שוודיה עם צי חזק ומודרני. ביחד, הן מוסיפות לבלימת רוסיה עומק צפוני בים וגם באוויר.

רוסיה איבדה את היוזמה בים הבלטי

במקום לשלוט מהים, מוסקבה נאלצת להתבצר. הצי הרוסי בבלטי מאוים ממספר חזיתות – אוויר, ים ויבשה. יכולת ההרתעה שלה באזור נשענת יותר ויותר על איומים גרעיניים או אמצעים היברידיים.

אז מה צופן העתיד?

נאט"ו תחזק את אחיזתה בים הבלטי: עוד תרגילים, עוד תשתיות, אולי בסיסים קבועים. רוסיה תנסה להגיב באמצעים לא סימטריים – סייבר, דיסאינפורמציה, שיבוש מערכות ניווט. הסיכון לתקרית ימית או אווירית יישאר גבוה, גם אם אף אחד מהצדדים לא רוצה עימות ישיר. בשלב הזה פינלנד משדרת לפוטין – "פלישה תכאיב לך". נראה שעמידה תקיפה, תכנון לטווח ארוך, ושיתוף פעולה עם בני ברית, מתכון למניעת הסלמה.

גבול רוסיה פינלנד נראה רחוק מישראל, אבל הוא משקף תהליכים עולמיים שמשפיעים גם עלינו:

– ירידת האמון בביטחונות בינלאומיים

– עליית חשיבות ההרתעה הלאומית

– תחרות חימוש מהירה במזרח אירופה 

– הצורך לנוע בין שיתופי פעולה אזוריים לבין זהירות דיפלומטית מול מעצמות

השלכות האפשריות עבור ישראל

הזדמנות לתעשייה הביטחונית

מדינות נאט"ו הצפוניות פינלנד, שוודיה, המדינות הבלטיות ופולין מגדילות במהירות תקציבי ביטחון. ישראל כבר עכשיו נהנית מהצלחה באירופה (מכירות מערכת כיפת ברזל וקלע דוד לגרמניה ופולין). פינלנד, למשל, רוכשת מל"טים, מערכות מכ"ם, ציוד סייבר והתרעה מוקדמת – תחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור. ישנו גם ביקוש לפתרונות שמטרתם להתמודד עם איום בלתי סימטרי כמו שיבושי GPS, מתקפות סייבר, לוחמה היברידית. כל זה יכול להתאים לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

סיכון במערכת היחסים עם רוסיה

אז מצד אחד משבר באירופה יכול להוביל לעלייה בביקוש לידע וטכנולוגיה שישראל מתמחה בהם.. מצד שני, כל התקרבות ישראלית למדינות שמאתגרות את רוסיה כמו אוקראינה או פינלנד עלולה להיתפס במוסקבה כמעשה עוין.

עד עכשיו ישראל שומרת על איזון עדין מול רוסיה בעיקר כדי לשמר את חופש הפעולה בסוריה. לכן, מכירה של מערכות מתקדמות לפינלנד או אסטוניה מחייבת תיאום מדוקדק והבנת האיזונים הגאו-פוליטיים.

תרגום הסרטון:

פוטין מתכנן את המהלך הבא

משהו אפל קורה בגבול פינלנד רוסיה. בעוד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך את הפלישה לאוקראינה, נראה שהוא מכוון את עיניו לעבר העתיד. העתיד עשוי לכלול קמפיין צבאי שינוהל נגד פינלנד, כדי שרוסיה תוכל להשתלט מחדש על שטחים שאיבדה לפני עשרות שנים.

פינלנד חייבת להיערך. כדי לעשות זאת, היא עוקבת מקרוב אחר מה שרוסיה עושה בסמוך לגבולותיה. כעת, היא משתפת את העולם במה שקורה ונוקטת בפעולות שעשויות להפתיע את פוטין אם יחליט לנקוט בצעד הבא ולפתוח בקמפיין צבאי ישיר נגד הפינים.

ב-15 באפריל, סגן ראש מטה ההגנה של פינלנד, לוטננט גנרל וסה וירטאנן, דיבר עם כלי התקשורת הגרמני Die Welt. הוא טען שפינלנד עוקבת אחר בניית תשתיות צבאיות רבות מצד רוסיה לאורך הגבול בין שתי המדינות. מה מטרת התשתיות הללו? וירטאנן אומר שרוסיה מתכוונת להציב שם עוד חיילים בקרוב.
מפקד ההגנה הפיני אמר לכלי התקשורת הגרמני- "כשרוסיה תסיים עם אוקראינה כלומר, כשתוכל להסיג את כוחותיה מגבול אוקראינה, הם יגיעו אל הגבול שלנו". הוא ציין שעוד לפני שהחלה לרכז שם כוחות, רוסיה כבר גורמת להרס רב בגבול הזה.

הגנרל טען: "רוסיה בוחנת כל הזמן את סעיף 5 באמצעות הגירה המונית, מתקפות סייבר, שיבושי GPS וקמפיינים של מידע ודיסאינפורמציה"

וירטאנן מתייחס לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, שנמצא בלב ברית ההגנה ההדדית. לפי הסעיף הזה, התקפה מזוינת על כל מדינה חברה בנאט"ו נחשבת להתקפה על כל החברות. אפשר לחשוב על זה כעל אסטרטגיה של "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם". אויב של נאט"ו מסתכן בזעמה של כל הברית אם יתקוף מדינה אחת בלבד.

עם פעולותיה האחרונות רוסיה דוחקת כרגע את גבולות הסעיף הזה, אומר וירטאנן, רוסיה מציבה ציוד חדש שהיא יכולה להשתמש בו כדי להציב חיילים על הגבול.

ציטוט של וירטאנן:

"במהלך המלחמה היו כ-20 אלף חיילים מוצבים שם, וכ-4 חטיבות כוננות. עכשיו אנחנו רואים שרוסיה בונה תשתיות חדשות וכאשר תוכל, היא תשלח לאזור הזה עוד כוחות."

בקרוב יהיו יותר חיילים על הגבול

לדבריו, התוצאה היא שבקרוב יהיו על הגבול יותר חיילים מאשר לפני שפוטין פתח בפלישה לאוקראינה. זהו מקור לדאגה עמוקה עבור פינלנד. וזו דאגה עצומה לא רק בגלל הכוחות הנוספים, אלא גם כי זה רחוק מלהיות המקרה הראשון של פעילות רוסית בגבול.

התחיל כבר ב- 2023

נחזור לספטמבר 2023, כשכבר התחילו להופיע סימנים להיערכות צבאית על הגבול. באותו חודש, רשת YLE הפינית קיבלה תמונות לוויין שהראו שרוסיה בנתה במהירות שלושה מבנים גדולים בשטח הפרא המפריד בינה לבין פינלנד. המבנים האלה, שהיו קרובים לבסיס אלאקורטי, כ-50 קילומטר מהגבול הפיני, הפכו מאז לבסיס של חטיבת הרובאים הממונעים הארקטית ה-80 של רוסיה, כך לפיYLE, רוסיה גם בנתה ב-2023 אתר אחסון צבאי חדש כ-175 קילומטר מהגבול.

הרוסים בונים בסיסים ליד הגבול

הבנייה הזו חשפה שיטה חדשה בה משתמשת רוסיה כדי להקים בסיסים במהירות. היא יוצרת מסגרת מתכת קלה, שעליה נפרש גג מבד מצופה פלסטיק שמסתיר את מה שבתוך המבנה מעיני הסקרנים. סוג כזה של בנייה אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני טילים או רחפנים. אבל לצורך יצירת איום כלפי מדינה שלרוסיה ברור שלא תפתח נגדה במלחמה, הוא אידיאלי למטרתו של פוטין- יצירת איום תמידי.

מאז הוקמו המבנים הראשונים האלה, רוסיה בנתה האנגר חדש בשטח של כמעט 1,250 מ"ר, גדול מספיק להכיל עד 50 כלי רכב משוריינים. היא גם הקימה מתקן לתיקון ציוד צבאי, וכן מחנה אוהלים שבו יכולים לשהות החיילים שמתוכננים להיאסף על הגבול עם פינלנד.

כל אלה, אומר וירטאנן, הם סימנים לכך שלרוסיה יש תוכניות אפלות. נכון לעכשיו, נראה שהחיילים והציוד המאוחסנים במבנים האלה יועדו למלחמה באוקראינה. אבל אם המלחמה תסתיים לטובתו של פוטין המבנים האלה לא ייעלמו. הם יישארו ככל הנראה עם החיילים והציוד שבהם כאיום על פינלנד.

ואם פוטין לא יסתפק בהרחבת השפעתו באוקראינה, אותם מתקנים חדשים לאורך הגבול עלולים להפוך לנקודת המוצא של פלישה עמוקה יותר לאירופה, פלישה שיכולה להתחיל בפינלנד.

ההצטברות האחרונה של מתקנים צבאיים בגבול היא רק ההרחבה העדכנית ביותר של קמפיין שנמשך כבר שנים. פינלנד לפחות מנסה להתמודד עם בעיית שיבוש ה- GPS. חוקרים מהמכון הגיאוגרפי הלאומי של פינלנד אומרים שהם עובדים על פיתוח מכשיר שיאפשר לזהות ניסיונות לשיבוש GPS בזמן אמת. המכשיר יוכל לשלוח התרעות לכלי שיט וכלי טיס מושפעים, ואף עשוי להתריע בפני פינלנד על מקור התקיפה. עם זאת, המכשיר עדיין לא זמין, מה שאומר שפינלנד תיאלץ לספוג עוד ניסיונות שיבוש כאלה עד שיהיה זמין.

מדוע רוסיה עושה את זה?

מדוע רוסיה בונה כוחות בגבול ומשתמשת בטקטיקות של לוחמה היברידית נגד פינלנד? ההחלטה של פינלנד להצטרף לנאט"ו משחקת תפקיד מרכזי בבעיה של פוטין עם המדינה. מנהיג רוסיה הכריז על הקמת פיקוד צבאי חדש, מחוז לנינגרד, בסמוך לגבול עם פינלנד מיד לאחר ההחלטה הזו. זה היה הניצוץ שהוביל להאצת הפעילות בגבול. פוטין מכחיש כמובן שהמעשים שלו נובעים מהצטרפות פינלנד לנאט"ו. הוא כינה בעבר את הטענות האלו "שטויות מוחלטות" והוסיף שרוסיה לא מעוניינת בעימות עם מדינה החברה בנאט"ו.

פוטין מרגיש מאוים

אבל כמו שקורה לעיתים קרובות, מה שפוטין אומר ומה שהוא עושה הם שני דברים שונים לגמרי. זה אותו אדם שאיים באפריל 2022 לחזק את הנוכחות הצבאית של רוסיה באזור הבלטי, כולל האפשרות להציב נשק גרעיני בקַלינִינְגְרָד, מובלעת רוסית סמוכה. האיום הזה הגיע כשפינלנד ושוודיה עבדו שתיהן על הצטרפות לנאט"ו. והמסר של פוטין היה ברור: תצטרפו לנאט"ו ורוסיה תכוון אליכם טילים גרעיניים.

רוסיה אולי לא מימשה את האיום הזה במלואו, אבל ברור שפוטין מרגיש מאוים מהחברות של פינלנד בנאט"ו. כל מה שהוא עושה עכשיו בגבול זאת תגובה להחלטה הזו וגם ניסיון להכין את הקרקע לאפשרות של עימות עתידי.

פינלנד ממשיכה להרגיז את פוטין

קשה גם להתעלם מהתמיכה שפינלנד מעניקה לאוקראינה במאבק נגד כוחות פוטין. בפברואר 2025 פינלנד הודיעה שתשלח סיוע צבאי בשווי 691 מיליון דולר לאוקראינה, רובו מהתעשייה הביטחונית של פינלנד. לא פורסם המהלך הזה גם מסמן שינוי במדיניות הפינית. עד כה פינלנד שלחה סיוע רק מהמלאים שברשותה, אבל כעת היא מזמינה ציוד חדש במיוחד עבור אוקראינה. בהודעה שפורסמה עם ההכרזה נכתב:

"תחת תוכנית הסיוע החדשה הזו, חברות פיניות והמומחיות הפינית ייקחו חלק מרכזי בתמיכה באוקראינה. הצעדים האלו יחזקו גם את סיכויי השלום הצודק באוקראינה וגם את העמידות של תעשיית הביטחון והאספקה של פינלנד".

המהלך הזה צפוי להרגיז את פוטין. כאשר משלבים את הצטרפות פינלנד לנאט"ו עם הסיוע הזה התמונה מתחילה להתבהר: פוטין רואה בפינלנד איום הולך וגובר וכזה שרוסיה צריכה לנטרל כמה שיותר מוקדם. מידע מדויק על סוגי הציוד, מלבד הצהרה שהסיוע יותאם "לצרכים הקריטיים של אוקראינה". הכסף יחולק גם על פני כמה חבילות סיוע עתידיות.

איך פינלנד מגיבה להצטברות הכוחות של רוסיה בגבול?

כדי להבהיר לפוטין שהיא לא מתכוונת להיכנע לאיומים שלו, פינלנד מגיבה עם לא מעט צעדים משלה. אחד הצעדים האלה היה זה שכנראה גרם לתגובה החריפה ביותר מרוסיה – ההחלטה להצטרף לנאט"ו.

בגלל הפלישה לאוקראינה

זו לא החלטה שפינלנד קיבלה בקלות. במשך עשורים, היא שמרה על ניטרליות בעניינים גלובליים, גישה שננקטה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אבל הפעולות של פוטין באוקראינה שינו את זה. ראש הממשלה לשעבר של פינלנד, אלכסנדר סטאב, אמר שההחלטה להצטרף לנאט"ו הייתה "גמורה" מהרגע שפוטין פלש לאוקראינה.

היסטוריה ארוכה

לפינלנד יש היסטוריה ארוכה עם רוסיה. זה כולל פלישה של ברית המועצות לשטחה בסוף 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה. כדי למנוע כיבוש מוחלט, פינלנד נאלצה לוותר על 10% משטחה. המעשים של פוטין באוקראינה שימשו כתזכורת מצמררת לאיום של התפשטות רוסית.

הצטרפות לנאט"ו הייתה תגובה טבעית

אבל פינלנד לא הצטרפה רק כדי "להיספר כחברה" ולהסתמך על ארה"ב, בריטניה או צרפת. היא לקחה תפקיד אקטיבי מאוד. לדוגמה, המדינה מגייסת מדי שנה 21,000 חיילים חדשים, ויש לה כוח מילואים של 900,000. בזמן מלחמה, הצבא הפיני עשוי להגיע ל-280,000 חיילים. זה פחות מרוסיה אבל כוח מכובד בהחלט.

פינלנד שותפה של נאט"ו מאז 1994

ההצטרפות הרשמית רק חיזקה את הקשרים. לפי מרכז ווילסון, 89% מהציבור הפיני תומכים בצעד הזה. בתוך שנה אחת בלבד, פינלנד עמדה ביעד ההוצאה הביטחונית של נאט"ו, 2% מהתמ"ג. בשנת 2024, היא השקיעה 2.3% מהתמ"ג שלה בביטחון.

"אנחנו כאן כדי לתרום"

פינלנד הייתה גם מארחת מרכזית של תרגיל Steadfast Defender של נאט"ו, התרגיל הצבאי הגדול ביותר של הברית מזה עשרות שנים. בנוסף, היא משתתפת באימוני סייבר, בפגישות אסטרטגיות ובקצרה – עושה הכול כדי להבהיר – אנחנו פה בשביל לתרום, לא להיתמך. פוטין רואה את זה ואין לו הרבה מה לעשות חוץ מלצפות כיצד הקשרים של פינלנד עם נאט"ו הולכים ומתחזקים.

תקציב ביטחון משמעותי

עוד תחום שבו פינלנד מאותתת שהיא רצינית: תקציב הביטחון. אם התקציב של 2024 הרשים, מה שמגיע אחריו מרשים עוד יותר: פינלנד התחייבה להעלות את ההוצאה הביטחונית בכל שנה בין 2025 ל-2029 עד שתגיע ל-3% מהתמ"ג. מדובר בכ-30 מיליארד דולר נוספים שיוקצו לביטחון בעשור הקרוב. עבור מדינה קטנה זה סכום עצום.

פינלנד פרשה מאמנת אוטווה

בין הצעדים הנוספים פינלנד הודיעה על פרישתה מהאמנה לאיסור מוקשים נגד אדם (אמנת אוטווה). המשמעות: ייתכן שהיא מתכוונת לפזר מוקשים לאורך הגבול עם רוסיה. אם רוסיה תנסה לפלוש זה יאט אותה מאוד וייתן לפינלנד זמן להתארגן. בהתחשב בכך שפינלנד מחזיקה ב-800 מייל מתוך הגבול היבשתי בין אירופה לרוסיה, זה הגיוני.

ככה בונים חומה

אבל מוקשים הם לא הכול. פינלנד גם בונה חומה. לא לאורך כל הגבול, רק באזורים הרגישים ביותר, לאורך 125 מיילים. עד פברואר 2025 התקדמות הבנייה הייתה כמה חודשים לפני המתוכנן. זה אומר שרוב החומה תושלם עד סוף 2025, שנה לפני המתוכנן. הגדר שעלות בנייתה מעל 110 מיליון דולר. גובה הגדר 3 מטרים, עם רשת פלדה ותיל והיא כוללת מצלמות, תאורה ומערכות התרעה. סביר להניח שעם הזמן, פינלנד תרחיב את החומה לעוד אזורים בגבול.

פינלנד כבר מוכנה

נראה שלפוטין יש תוכניות אפלות לגבי פינלנד. גם אם מדובר רק בניסיון להרתיע, פינלנד מבינה את המהלך ומוכנה לכל תרחיש. פינלנד בונה את כוחה, את הגדרות שלה ואת שותפותה עם נאט"ו כדי לוודא שהיא תהיה מוכנה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

 

 

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן

פורסם בתאריך אפריל 18, 2025 ע"י

חייזרים הפכו חיילים לאבן.

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – הדיון על עב"מים וחיים חוץ-ארציים אינו תופעה חולפת של עניין ציבורי, אלא שילוב מורכב של מדע, אתיקה וסקרנות אנושית עמוקה. ככל שאנחנו נכנסים לעידן של חקירה מחודשת, הגילויים והתיאוריות סביב מפגשים אלה עשויים לעצב את הבנתנו את היקום ואת עצמנו. השילוב בין אמונה, ספקנות והאפשרות לגילוי ממשיך להזין את הקסם סביב מה שמעבר לגבולות עולמנו.

מפגש עב"ם מתקופת המלחמה הקרה

דו"ח מסווג של ה-CIA חושף מפגש בין חיילים סובייטים לעצם בלתי מזוהה באוקראינה, שבו פגיעת טיל הובילה להשלכות מטרידות.

בדיון האחרון בנוגע לעצמים בלתי מזוהים (עב"מים) ומפגשים אפשריים עם ישויות חוץ-ארציות, דו"ח מסווג של סוכנות הביון המרכזית, ה- CIA מתקופת המלחמה הקרה עורר עניין מחודש. הדו"ח מפרט מפגש לכאורה בין חיילים סובייטים לבין עב"ם באוקראינה, שלכאורה הסתיים בכך שהחיילים הפכו לאבן.

הדו"ח מתאר כיצד טיל ששוגר על ידי החיילים פגע בעב"ם, מה שהוביל למפגש קטסטרופלי שבו חמישה יצורים חוץ-ארציים יצאו מהעב"ם ולאחר מכן הפכו לאובייקט כדורי שהתפוצץ והפך 23 חיילים שנכחו באירוע לאבן. התופעה הזאת מעוררת שאלות מצמררות על יכולות חוצניות.

הסיפור הזה מעלה שאלות בנוגע למציאותם של עב"מים, לטכנולוגיה שייתכן שברשות ישויות חוץ-ארציות, ולהשלכות האפשריות על האנושות אם תיאורים מסוג זה נכונים.
עם עלייה בדיווחים על תצפיות עב"מים ותיאוריות על חוצנים, במיוחד לאחר הקמת כוח המשימה של משרד ההגנה בנושא, תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) בשנת 2020 הסקרנות הציבורית ממשיכה לגדול לגבי קיומם של חיים לא-אנושיים.
הדיון סביב עב"מים נע בין ספקנות לבין קסם, ומשקף את חיפוש האנושות אחר ידע והבנת היקום.

מעורבות הק.ג.ב

לאחר האירוע, הק.ג.ב. אסף לכאורה את החיילים שהפכו לאבן ואת שרידי העצם, מה שמעיד על הסתרה אפשרית בקנה מידה גדול.

השערות מדעיות

מדענים סובייטים שיערו שהפיצוץ האינטנסיבי עשוי היה לאדות את הלחות שבגוף החיילים, מה שהוביל להפיכתם לאבן גיר, שילוב של מדע ועל-טבעי.

חקירה מודרנית של עב"מים

הקמת כוח המשימה בנושא תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) מצביעה על שינוי בגישה הממשלתית לשקיפות בנוגע לתצפיות ודיווחים על עב"מים.

עניין ציבורי

הדיון על חיים חוץ-ארציים משתלב באמונות ותיאוריות חברתיות, ומשקף את המשיכה המתמשכת של האנושות אל הבלתי נודע.

הסתברות סטטיסטית

רבים מאמינים כי בשל גודלו העצום של היקום, הסבירות שהאנושות היא היחידה בו נמוכה. דבר שמצית מחדש את הוויכוח על קיום חיים מעבר לכדור הארץ.

תובנות עיקריות

שקיפות ממשלתית חסרת תקדים

פרסום מסמכים מסווגים, כולל הדו"ח על העב"ם, מסמן שינוי משמעותי בגישת הגופים הממשלתיים לנושא. העניין מעודד עניין ציבורי וחקר מדעי של תופעות אוויריות בלתי מזוהות. ההכרה בעב"מים ברמה הזו עשויה לקדם פתרונות לתעלומות ותיקות בנוגע לביטחון לאומי ולהשלכות האפשריות של טכנולוגיה חוצנית.

השפעה תרבותית של נרטיבים על עב"מים

השיח המתמשך סביב עב"מים משפיע רבות על התרבות הפופולרית, קולנוע, ספרות ותפיסות הציבור בנוגע לחקר החלל. ככל שסיפורים על חיים חוץ-ארציים מגיעים לקהל רחב יותר, הם מעוררים דמיון קולקטיבי שמטשטש את הגבול בין מדע בדיוני לבין מציאות אפשרית.

המדע של הלא מוסבר

ההשערות המדעיות בנוגע למפגשים עם עב"מים מדגישות את הצורך בגישה רב-תחומית להבנת התופעה. תיאוריות על שינויים קיצוניים בגוף האדם, כמו התאבנות, מרחיבות את הדיון המדעי בנוגע לתגובות ביולוגיות לאנרגיות או חומרים בלתי מוכרים, ודורשות חקירה קפדנית.

החיפוש האנושי אחר קשר

הרצון לתקשר עם חיים חוץ-ארציים משקף כמיהה אנושית עמוקה להבנה ולקשר שמעבר לכדור הארץ. כאשר האנושות מתמודדת עם שאלות קיומיות, הרעיון של מפגש עם ישויות אחרות משמש קטליזטור לבחינת מקומנו ביקום, ולשאיפה להבין את תכליתנו.

ספקנות מול אמונה

ככל שתצפיות בעב"מים מתרבות ודיווחים עולים, האיזון בין ספקנות לאמונה מעצב את הדיון הציבורי. הדגש על בדיקה רציונלית לצד פתיחות עשוי לעודד מחקרים מקיפים יותר על תופעות אוויריות בלתי מזוהות ועל השלכותיהן האפשריות על הציוויליזציה האנושית, תוך עידוד ספקנות בריאה שמחזקת חקירה אמיתית.

השלכות רחבות ליקום כולו

הדיון בטכנולוגיות שמעבר להבנת האדם מעלה השלכות משמעותיות על ביטחון לאומי ועל שיקולים אתיים בנוגע למפגשים עתידיים עם חיים תבוניים. קיומן האפשרי של טכנולוגיות מתקדמות מעלה שאלות על מוכנותנו ותגובותינו, בין אם מדובר במפגש עוין או ידידותי.

תובנות סטטיסטיות לגבי חיים מחוץ לכדור הארץ

הטענה כי גודלו של היקום מעיד סטטיסטית על קיום חיים תבוניים אחרים מהווה נדבך מרכזי בדיון באסטרוביולוגיה. קביעה זו לא רק מזינה ויכוחים פילוסופיים, אלא גם מדגישה את שאיפת הקהילה המדעית לחקור, לגלות ואולי אף ליצור קשר עם חיים חוץ-ארציים ומעודדת את האנושות להרחיב את גבולות החקר.

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

פורסם בתאריך אפריל 18, 2025 ע"י

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – פקידי ממשל טראמפ עלולים לעמוד בפני כתבי אישום פליליים בגין הפרת צו של שופט פדרלי אמריקאי לעצירת חשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.

תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן

פסיקתו של השופט בולסברג מסמנת נקודת מפנה חשובה ביחסים בין אכיפת ההגירה לפיקוח השיפוטי. האירוע מהווה תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות פגיעות וקוראת לבחינה מחדש של המסגרת המשפטית והפוליטית שבמסגרתה מתקבלות החלטות על גירוש.

ההקשר ההיסטורי

השימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798 מעורר שאלות על הרלוונטיות של חוקים היסטוריים לנושאים מודרניים.

בחינה מחדש של הסמכות השיפוטית

החלטת השופט מדגישה את חשיבות ההשגחה השיפוטית במקרי גירוש ואת תפקידה של מערכת המשפט בהגנה על זכויות האדם.

השפעת האקלים הפוליטי

הגישה של ממשל טראמפ כלפי מדיניות ההגירה והרטוריקה הפוליטית שמסביב, השפיעו ישירות על הליכים משפטיים, והביאו את השופט בולסברג להתעמת עם סוגיות של שיקול דעת ויושרה משפטית.

תגובה נחרצת מצד הרשות המבצעת

משרד המשפטים תיאר את ההחלטה כ-"ניסיון ערמומי להשתלטות שיפוטית", מה שמשקף מאבקי כוח מתמשכים בין רשויות השלטון.

השפעת הרשתות החברתיות

הצהרות וציוצים מצד גורמים רשמיים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהליך משפטי ומשפיעים על דעת הקהל ולעיתים אף על תוצאות ההליך.

זכויותיהם של נאשמים בגירוש

 עצם העובדה שרבים מהמגורשים לא היו חברי כנופיות מעלה שאלות אתיות וקריטיות לגבי אופן קבלת ההחלטות במדיניות ההגירה.

חוקים מיושנים

השימוש בחוק משנת 1798, שנחקק בתקופה אחרת לגמרי, מעלה שאלות על נחיצות רפורמות בחקיקה שתתאים לערכים המודרניים של זכויות אדם.

השלכות רחבות על מדיניות ההגירה

הפסיקה מדגישה את החולשות במערכת ההגירה האמריקאית ואת הצורך ברפורמות מערכתיות להגנה על זכויות מהגרים.

 תרגום הסרטון:

ביום רביעי 16/04/2025 שופט פדרלי אמריקאי, ג'יימס בולסברג, פסק כי ייתכן שגורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי בגין ביזיון בית המשפט.
ההחלטה הזו נובעת מהתעלמות בוטה מהוראה שיפוטית שאסרה על גירושם של אנשים החשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.
השופט בולסברג הדגיש כי מדובר ב-"זלזול מכוון" בצו מיום 15 במרץ שאסר על ממשלת ארה"ב לגרש את אותם אנשים לאל סלוודור תוך שימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798.

הפסיקה מחריפה את המתח המתמשך בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. היא מזכירה במיוחד ציוצים של מזכיר המדינה, מרקו רוביו, שמרמזים על כך שהיה מודע להליכים. דובר משרד המשפטים הגיב בחריפות,
כינה את דברי השופט "חריגה מסמכות שיפוטית", והבטיח לערער על ההחלטה, תוך טענה שרבים מהמגורשים כלל לא היו חברי כנופיות ולא זכו להזדמנות להגן על עצמם מפני טענות הממשלה.

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025

פורסם בתאריך אפריל 17, 2025 ע"י

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם הוא סרטון הומוריסטי החוקר את הנבואות המסקרנות של נוסטרדמוס וההשלכות הפוטנציאליות שלהן לשנה הקרובה. נוסטרדמוס, הידוע ברבעים הנסתרים שלו, ריתק מאמינים וספקנים במשך מאות שנים. עם פרסום ספרו המפורסם "Les Prophéties" בשנת 1555, העניק נוסטרדמוס לעולם ולדורותיו הבאים במתנה מעין-פואטית המנבאת מלחמות, מגיפה, אסונות טבע, תסיסה אזרחית, התנקשויות פוליטיות ועוד מאכלים קלילים כאלה. בסרטון זה, נפענח את התחזיות שלו לשנת 2025, בהתייחס לכל דבר ממלחמת אוקראינה, בני המלוכה וסוף העולם כפי שאנו מכירים אותו, ונדון ברלוונטיות ובאמינות שלהן.

האם נוסטרדמוס באמת חזה את העתיד? חמש "נבואות שהתגשמו" (אולי)

כבר מאות שנים, נוסטרדמוס ממשיך לעורר עניין וסקרנות. המשורר, האסטרולוג והרופא הצרפתי מהמאה ה-16 הוציא את ספרו "הנבואות" בשנת 1555. מדובר באוסף בן מאות קואטרנים (שירים קצרים בני ארבע שורות) הכתובים בשפה מעורפלת, פיוטית ועמוסת סמלים. עם השנים, לא מעט פרשנים טוענים כי כמה מהתחזיות שלו ממש התגשמו.

1. השריפה הגדולה של לונדון (1666)

"דם הצדיקים יידרש על העיר הגדולה, באש תישרף בתשעים פעם עשרים ושש…"

השריפה ההיסטורית שפרצה בלונדון בספטמבר 1666 החריבה כ-80% מהעיר העתיקה. רבים ראו בהתייחסות לשנה ובאזכור "עיר גדולה" שנשרפת סימן לכך שנוסטרדמוס חזה זאת מראש.

2. עלייתו של היטלר

"מן מעמקי מערב אירופה, ילד עני יוולד למשפחה ענייה, בלשונו יפתה קהל עצום, תהילתו תצמח לעבר המזרח."

הקואטרן הזה מתאר דמות שמזכירה את היטלר, מנהיג כריזמטי ממוצא צנוע שכבש את אירופה בנאומיו. אזכור המילה "היסטר", שם עתיק לנהר הדנובה, אבל דומה ל-"היטלר", חיזק את האמונה של רבים בנכונות התחזית.

3. פיגועי ה-11 בספטמבר (2001)

"שני ציפורי ברזל יפלו מהשמיים על העיר החדשה, הלהבות ישרפו את שמי העיר, הדם יישפך…"

הקואטרן הזה, שנשמע מדויק להפליא, מופץ ברשתות כמבשר אסון התאומים בניו יורק. אבל יש הסבורים שזהו זיוף מודרני שנכתב בדיעבד כך שייראה נבואי.

4. מגפת הקורונה (2020)  

"בשנת 2020 יקום דרקון מן המזרח, יביא מגפה על העולם, המערב ייאנח והאנושות תחפש תרופה מאוחרת."

שורות אלו הפכו ויראליות בתקופת הקורונה, אבל אין להן מקור אמיתי בכתבי נוסטרדמוס. מדובר, ככל הנראה, בהמצאה מודרנית שמנסה לרכוב על הגל.

5. רצח ג'ון פ. קנדי  (1963)

"החזק ייפול ביום של שמש, על ידי ירייה בראשו, העיר תתאבל, יאשימו גבר שלא היה לבד."

רבים רואים בכך תיאור של רצח נשיא ארה"ב בקונספירציה, במיוחד עם הרמז ל"גבר שלא היה לבד", רמז לליי הרווי אוסוואלד ולטענות על מעורבים נוספים.

אז… האם נוסטרדמוס באמת נביא?

הכתיבה של נוסטרדמוס הייתה כל כך מעורפלת ופיוטית, עד שקל מאוד לפרש אותה בדרכים שונות, במיוחד בדיעבד. רבים רואים בו גאון שידע לקלוט תהליכים היסטוריים, ואחרים טוענים שזו פשוט פסיכולוגיה של התנהגות אנושית: אנחנו נוטים לראות דפוסים גם כשאין בהם כוונה. כך או כך – זה בהחלט מרתק.

תרגום הסרטון

פתיח בסגנון סרט מהמאה הקודמת:

מה הייתם עושה אם חשבתם שאתם יודעים את התאריך המדויק שבו תפרוץ מלחמת העולם השלישית? ומי עלול להתחיל אותה? ואיפה היא עלולה להתרחש? ומי יישאר כשזה ייגמר? לאן היית הולך? איך היית מגן על המשפחה שלך? אל תפספסו את התחזיות המדהימות של נוסטרדמוס, האיש שראה את המחר.

קריין:

בעידן של חוסר ודאות, דבר אחד בטוח: לנוסטרדמוס היו תחזיות גם לשנת 2025.

קטע דיבור של אורסון וולס:

אורסון וולס אומר: "I'm not going to give you a question. You are fake news". מדובר בשילוב ערוך של קטעים שבו קולו של וולס מותאם לדברים שאמר דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים בינואר 2017.​ הסרטון המקורי שבו טראמפ אמר את המשפט הזה פורסם ב-11 בינואר 2017, במהלך מסיבת עיתונאים שבה סירב להשיב לשאלות של כתב CNN.  ​

השימוש בדמותו של אורסון וולס בהקשר הזה הוא כנראה מחווה לסיפור המפורסם של שידור הרדיו "מלחמת העולמות" מ-1938, שבו וולס גרם לפאניקה בקרב מאזינים שחשבו שמדובר בפלישה אמיתית של חייזרים.

קריין:

האם היה שרלטן, או נביא אמיתי, אדם בעל יכולת לראות את מה שאחרים אינם יכולים? אנחנו ניתן לכם להחליט בעצמכם.

למרות ש-"נביא יום הדין" מת כבר לפני מאות שנים, זה לא מנע מהאסטרולוג, מרפא המגפות, הכופר המואשם והזקן הצרפתי מהמאה ה-16 להמשיך ולחזות את העתיד.

קטע מהסרט "היום השלישי"

הסרט "היום השלישי" (Independence Day) משנת 1996 בבימויו של רולנד אמריך נחשב לאחד מסרטי האסונות האיקוניים של שנות ה-90.​

בסרט מתרחשת מתקפת חייזרים על ערים מרכזיות בעולם, כולל ניו יורק, גורדי שחקים נהרסים באמצעות קרני לייזר. הסצנה משולבת בסרטון כדי להמחיש את התחזיות הקודרות של נוסטרדמוס, במיוחד בנוגע למלחמות עתידיות או אסונות עולמיים.​

  • "אתם יודעים, קווזימודו ניבא את כל זה זה סוף העולם"!
    -"קווזימודו? זה הגיבן מנוטר-דאם, לא נוסטרדמוס".

קריין:

בסדר, נמשיך. נאמר שהוא חזה את:

  • השריפה הגדולה של לונדון (1666)
  • עלייתו של היטלר לשלטון
  • פיגועי ה-11 בספטמבר (2001)
  • מגפת הקורונה
  • רעידת האדמה ביום השנה החדשה של 2024 ביפן

אם כי הוא פספס את חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן…

עם פרסום ספרו המפורסם "Les Prophéties" ("הנבואות") בשנת 1555, נוסטרדמוס העניק לעולם ולדורות הבאים טקסט שירי למחצה, שחוזה מלחמות, מגפות, אסונות טבע, מהומות אזרחיות, התנקשויות פוליטיות והרבה דימויים מדממים כמו "גשם של דם", מה שהפך את הספר לקלאסיקה קלילה ונעימה, כמובן… "שיירד דמם מן השמיים!"

אז מה חזה נוסטרדמוס לשנת 2025?

דבר ראשון, משהו חיובי. כן, באמת. סיום אפשרי למלחמה באוקראינה. נוסטרדמוס חזה שכישלון כלכלי ומשאבים מתכלים יביאו לסיום סכסוך חמוש ממושך, מה שרבים מפרשים כהתייחסות למלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

הוא כתב: "באמצע מלחמה ארוכה, כל הצבאות יותשו, כך שלא יימצא כסף לחיילים. במקום זהב או כסף, יטביעו מטבעות מנחושת גסה, וסימן הירח יופיע."

האזכור של "נחושת גסה" ו-"סימן הירח" עשוי לרמוז על מעורבות צרפת או טורקיה, שתיהן תומכות באוקראינה, ואולי ישחקו תפקיד בתיווך לשלום או בהבאת ניצחון.

אבל הסיום האפשרי של מלחמה אחת לא עוצר תחזיות נוספות של מלחמות ואף מגפות

על פי הדיווחים, נוסטרדמוס כתב שאנגליה תסבול מ-"מלחמות אכזריות" ותתמודד עם "מגפה עתיקה" שתהיה גרועה אף יותר מהאויבים (אנא, אל תזכירו את המלחמה… הזכרתי אותה פעם אחת, אבל נראה שיצאתי מזה בשלום…).

חלק סבורים שזה מתייחס לקרבות בתוך משפחת המלוכה הבריטית.

קטע קומי עם הנסיכים וויליאם והארי

סצנה קומית שמדמה את היריבות בין הנסיכים וויליאם והארי כדו-קרב דרמטי מ- "מלחמת הכוכבים".

הכוונה היא ליצור הקבלה סאטירית בין הנבואה המעורפלת של נוסטרדמוס לבין הקרע במשפחת המלוכה הבריטית, במיוחד לאור המתחים הפומביים בין הארי לוויליאם מאז עזיבתו של הארי את תפקידו המלכותי והמעבר לארה"ב.

הומור מ- "מלחמת הכוכבים" בא להמחיש איך נבואה על "מלחמות פנימיות" עשויה להתפרש באופן מודרני ומוקצן:

– "זה נגמר, הארי!"

– "יש לי את יתרון הגובה!"

– "אתה מזלזל בכוח שלי!"
– "אל תנסה בכלל!"

בקנה מידה עולמי יותר, נוסטרדמוס גם חזה אסטרואיד עצום המכונה "מבשר הגורל" שיתקרב מאוד להתנגשות עם כדור הארץ. הוא כתב: "מן הקוסמוס יעלה כדור אש, מבשר הגורל, העולם יתפלל – מדע וגורל בריקוד קוסמי, גורל הארץ – הזדמנות שנייה."

הזדמנות שנייה לכדור הארץ נשמעת אופטימית… אבל האם הכוונה היא להכחדה אנושית?

"להתראות, ותודה על הדגים…"

או אולי הוא מתכוון לאובססיה האנושית לעב"מים ותצפיות על רחפנים מסתוריים בארה"ב?

עדויות של אנשים שראו עצמים בלתי מזוהים (עב"מים), ניתן לזהות מספר אירועים מתועדים שנחקרו בתוכניות כמו "The Proof Is Out There"  ו-"The UnXplained"

  • "הנה בא עוד אחד, זה מאוד מאוד מוזר. הם לא בגודל של מכונית… פשוט מוזרים. זה ממש מעל הבית שלי עכשיו, מה זה?"
  • "אם זה אמיתי זו אחת התמונות הכי משכנעות של עב"ם שראיתי."

קריין:

ובקטע מטריד במיוחד, נוסטרדמוס כתב: "גן עולמם, סמוך לעיר החדשה, בשביל הרי החלול תיכבש, תושקע לתוך אמבט, תיאלץ לשתות מים מורעלים בגופרית."

יש הסבורים ש- "גן עולמם" מתייחס ליער האמזונס, והאמבט והמים המורעלים רומזים על שיטפונות ופעילות געשית.

ולבסוף, חזון פרוע במיוחד – הקמה של אימפריה מימית:

"מן המעמקים יעלה שליט, בלב השיטפונות, מגעים עד השמיים, אימפריות יפלו, וגלים חדשים ישלטו – האימפריה המימית תצמח ממלכות האוקיינוס."

מה זה אומר? עליית אקווהמן? "אני מלך אטלנטיס! אני אקווהמן!"

או נאמור מהסרט Black Panther 2? או אולי העולם הפוסט-אפוקליפטי של Waterworld  עם קווין קוסטנר?

"בעתיד, כיפת הקרח נמסה, והעולם כולו שוקע מתחת לים…"

כך או כך, אם החזונות של נוסטרדמוס לשנת 2025 יתממשו – כדור הארץ הולך להיכנס למצב די מלחיץ.

אורסון וולס מדבר למצלמה:

"אם אנחנו מקבלים את הראיות מהעבר כאישור לדיוק שלו, ייתכן שגם התחזיות שלו לעתיד נכונות. ואם כן, עלינו להקשיב היטב. אבל האם נוכל לשנות את העתיד?"

 

 

 

רכבים דו-מנועיים מדהימים

פורסם בתאריך אפריל 16, 2025 ע"י

מכוניות דו מנועיות מדהימות

רכבים דו-מנועיים מדהימים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Top Intel, 'התחנה האחת שלכם בכל מה שקשור לעדכונים ומידע על מכוניות'.

הסרטון הפעם – בעולם המכוניות, כמה רעיונות חורגים מהרגיל. אלו לא רק מכוניות מהירות או דגמים נדירים. אלו רכבים שגורמים לכם לכם לעצור ולומר, "רגע… מה עשו כאן?" בסרטון הזה, אנחנו מסתכלים על שלוש מכוניות דו-מנוע שהיו באמת מטורפות. אלה לא בדיחות או בנייה בחצר האחורית. אלה היו מכוניות אמיתיות ומתפקדות עם שני מנועים נפרדים – והן נוצרו מתוך מחשבה על מטרות רציניות.

תרגום הסרטון:

פולקסווגן טווין גולף  Volkswagen Twin Golf

בעולם המרוצים היו רעיונות מוזרים ונועזים רבים, אבל בשנות ה-80, רעיון אחד בלט מעל כולם. הוא הגיע מחברת רכב מוכרת – 'פולקסווגן'. הם בנו רכב עם לא אחד, אלא שני מנועים, ה-'פולקסווגן טווין גולף'. הרכב הזה נבנה כדי להתמודד עם אחד מאירועי המרוץ הקשים ביותר בעולם – מרוץ פייקס פיק (Pikes peak) הבינלאומי בקולורדו, ארצות הברית. ולא, הם לא עשו את זה בשביל הכיף, או רק כדי לבדוק אם זה יעבוד. הם היו רציניים בנוגע לניצחון.

פייקס פיק זה לא סתם מרוץ. מדובר בטיפוס על הר במסלול באורך של 12.42 קילומטרים עם 156 פיתולים. המרוץ מתחיל בגובה של 9,390 רגל מעל פני הים ומסתיים בגובה של 14,115 רגל. בגובה כזה, אפילו אנשים מתקשים לנשום, שלא לדבר על מנועים. האוויר נעשה דליל יותר, והמכוניות מאבדות כוח. זו הסיבה שפולקסווגן חשבה שמשהו נוסף נדרש. אז הם העלו רעיון מטורף: מה אם נכניס שני מנועים למכונית אחת?

שני מנועים, 390 כוחות סוס

ב-1985 פולקסווגן הציגה את הטווין גולף הראשונה. בהתחלה היא נראתה כמו גולף רגילה אבל היא הסתירה סוד. מתחת למכסה המנוע מלפנים היה מנוע 1.8 ליטר עם 16 שסתומים, ומאחורה, מנוע נוסף זהה. ביחד, שני המנועים הפיקו כ-390 כוחות סוס. המנוע הקדמי הניע את הגלגלים הקדמיים, והאחורי הניע את הגלגלים האחוריים. זה היה כמו שתי מכוניות שחוברו לאחת.

נהג הראלי הגרמני יואכים קליינט (Klaus-Joachim Kleint), נבחר לנהוג ברכב. הוא עשה עבודה יפה וסיים במקום השלישי. אבל המנועים נטולי הטורבו התקשו בגובה הרב ואיבדו הרבה כוח ככל שהרכב טיפס גבוה יותר. בפולקסווגן הבינה שנדרש משהו חזק יותר.

טווין גולף חדשה, 500 כו"ס

ב-1986 הם חזרו עם גרסה חדשה. הפעם השתמשו בשני מנועים קטנים יותר של 1.3 ליטר מהפולקסווגן פולו, אבל עם טוויסט – לכל מנוע היה מגדש טורבו משלו, מתוצרת Kuhnle Kopp and Kausch או בקיצור- KKK. הטורבו עזר לפצות על האוויר הדליל. הטווין גולף החדשה הפיקה כ-500 כוחות סוס בסך הכול. זה נשמע כמו תכנית חכמה, ואולי זה גם נראה כך, לפחות עד שהאלקטרוניקה התחילה לעשות בעיות. הרכב סבל מתקלות במהלך המרוץ והצליח לסיים רק במקום הרביעי. ובכל זאת, פולקסווגן לא הייתה מוכנה לוותר.

שדרוג נוסף, 652 כו"ס

ב-1987 הם חזרו שוב, והפעם הם היו רציניים. לא רק שהם שדרגו את המנועים, הם בנו רכב חדש לגמרי. המרכב היה עשוי פיברגלס, והשלדה הייתה מסגרת חלל ייעודית, שצמצמה את המשקל לכ-2,250 ליברות (כ-1,020 ק"ג). שוב השתמשו בשני מנועים. הפעם כל אחד בנפח 1.8 ליטר עם 16 שסתומים ומגדש טורבו. כל מנוע הפיק כ-326 כוחות סוס, כלומר סך של 652 כוחות סוס. המערכת הייתה מורכבת. לכל מנוע הייתה תיבת הילוכים בת 5 מהירויות מתוצרת 'Hewland'. ליואכים הייתה ידית הילוכים אחת ששלטה בשתי התיבות. הרעיון היה חכם אבל דרש תיאום מושלם.

הגרסה הזו של הטווין גולף הייתה מהירה מאוד. היא האיצה מ-0 ל-60 מייל לשעה (0-100 קמ"ש) בקצת יותר מ-3 שניות. זה אולי נשמע נורמלי היום, אבל בשנות ה-80 זה היה מרשים.

במהלך מרוץ פייקס פיק 1987, יואכים קליינט הוביל לפי זמני הביניים. הוא היה רק שלוש פניות מקו הסיום, ואז קרה אסון – חלק ממערכת המתלים כשל, וההרכב נאלץ לפרוש. כל הכוח הזה, כל המאמץ, ועדיין בלי ניצחון.

לא ניצחה במרוץ אבל הקדימה את זמנה

למרות שפולקסווגן מעולם לא ניצחה בפייקס פיק עם הטווין גולף, הפרויקט הראה עד כמה הם היו מוכנים ללכת רחוק כדי לפתור בעיה. במקום פשוט לשפר מנוע אחד, הם חשבו: "למה לא שניים?" זה אולי נשמע כמו משהו שמכונאי משועמם היה מנסה במוסך אחרי ששתה יותר מדי קפה, אבל פולקסווגן באמת בנתה את זה והתחרתה בזה.

לאורך השנים, הטווין גולף הפכה לאחת מאותן מכוניות שאנשים מדברים עליהן מתוך סקרנות. היא הייתה מוזרה, מסובכת, והקדימה את זמנה בהרבה מובנים. זו לא הייתה מכונית ייצור ולא הייתה אמורה להיות, אבל היא הוכיחה שגם חברות רכב גדולות מוכנות לקחת סיכונים פרועים כשהן באמת רוצות לנצח.

הסיפור של פולקסווגן טווין גולף אינו רק על מנועים וכוח סוס. הוא על חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וגם קצת הומור. אחרי הכול, נדרשת מנטליות מיוחדת כדי להסתכל על הר ולחשוב: "בוא ננצח אותו עם שני מנועים במקום אחד". לפעמים מרוץ הוא לא רק עניין של להגיע ראשון, לפעמים זה עניין של לנסות משהו שאף אחד אחר לא היה מעז.

סיטרואן 2CV סהרה Citroën 2CV Sahara

בשנות ה-60 הייתה מכונית צרפתית מוזרה שבלטה מעל השאר, לא כי הייתה מהירה או מפוארת, אלא כי היו לה שני מנועים. כן, שניים – אחד מלפנים ואחד מאחור. היא נקראה סיטרואן 2CV  סהרה והיא נראתה כמודה שוו רגילה עם גלגל רזרבי על מכסה המנוע. אבל היא יכלה להגיע למקומות שרוב המכוניות לא.

היא נבנתה למדבר, לדרכים משובשות, ולאנשים שהיו זקוקים לרכב שימשיך לנוע גם כשהתנאים קשים. זו לא הייתה מכונית לתצוגות אופנה בפריז. היא נבנתה כדי לעבוד קשה, בעיקר במקומות בהם יש יותר גמלים מרמזורים.

יוזמה פרטית שאומצה ע"י סיטרואן

הסיפור של סיטרואן 2CV  סהרה מתחיל בשנת 1954 עם צרפתי בשם בונפוס. הוא לקח סיטרואן 2CV  רגילה והוסיף לה מנוע נוסף בתא המטען. המנוע הזה הניע את הגלגלים האחוריים והמנוע הקדמי נשאר במקום והניע את הקדמיים. הרעיון המוזר הזה עבד היטב, ותפס את תשומת הלב של חברת סיטרואן. הם הבינו שזה יכול להיות שימושי, במיוחד לחוקרים ולחברות נפט שפעלו במדבריות צפון אפריקה, שם תקלה עלולה להשאיר אותך לבד עם עקרבים.

יוצרו רק 700 יחידות

סיטרואן פיתחה את ה-2CV  סהרה והחלה בייצור מדצמבר 1960עד שנת 1967. רק 694 יחידות יוצרו, ועוד אחת הורכבה ב-1971 מחלקים שנותרו. כלומר, פחות מ-700 מהמכוניות המוזרות האלה אי פעם התקיימו. חלקן הורכבו במפעל 'ויגו' (Vigo) בספרד, כולל 85 רכבים שיועדו למשמר האזרחי הספרדי, שהשתמש בהם בעבודות תנועה.

לא הרבה סוסים אבל הנדסה חכמה

ועכשיו, בואו נדבר על מה שהפך את הסהרה לשונה כל כך. קודם כל, היו לה שני מנועי בוקסר דו-בוכנתיים מקוררי אוויר שהוצבו בצורה אופקית, כל מנוע היה בנפח של 425 סמ"ק והפיק 12 כוחות סוס ב-3,500 סל"ד. זה לא הרבה כוח. יחד, שני המנועים הפיקו 24 כוחות סוס, אבל החוסר במהירות התקזז עם ההנדסה החכמה.

כל מנוע הפיק גם 23 ניוטון מטר של מומנט כוח ב-1,800 סל"ד, כלומר 46 ניוטון מטר בסך הכול. מנוע אחד הניע את הגלגלים הקדמיים, והשני את האחוריים. הנהג יכול היה להפעיל כל מנוע בנפרד, או את שניהם יחד, לנהיגה בארבעה גלגלים. המשמעות: גם אם מנוע אחד כשל, המכונית יכלה להמשיך. דבר שימושי במיוחד כשאתה רחוק מכל עזרה והאופציה היחידה שלך היא ללכת.

לסהרה היו שתי תיבות הילוכים ידניות בנות 4 מהירויות כל אחת שהופעלו ע"י 2  ידיות נפרדות. גם התדלוק היה שונה. לרכב היו שני מיכלי דלק בנפח 15 ליטר כל אחד מתחת לכל מושב קדמי. כל מנוע השתמש במיכל דלק משלו, כך שאם לאחד המנועים נגמר הדלק, המנוע השני יוכל להמשיך לעבוד. זה היה כמו לנהוג בשתי מכוניות בו זמנית, אבל עם הגה אחד.

התמודדה עם כל שטח

המתלים היו עצמאיים לגמרי, מה שעזר מאוד לנהיגת שטח. היא יכלה להתמודד עם סלעים, חול ודרכים משובשות בלי בעיה. מבחינת הגודל, הסהרה הייתה עם בסיס גלגלים של 2,400 מ"מ, אורך של 3,830 מ"מ, רוחב של 1,480 מ"מ, גובה של 1,600 מ"מ, ורווח גחון של 215 מ"מ. המשקל עמד על כ-1,620 ליברות (כ-735 קילו), קל מאוד לרכב 4X4. 

מהירה וחסכונית

בגלל המשקל והמערכת הייחודית, היא הגיעה למהירות שיא של כ-105 קמ"ש. צריכת הדלק הייתה כ-10 ליטר ל-100 ק"מ. לא רע, בהתחשב בכך שיש לה שני מנועים. הסהרה לא נראתה שונה בהרבה מ-2CV  רגילה, למעט כמה פרטים כמו הגלגל הרזרבי על מכסה המנוע, שלא היה רק ליופי, הוא פינה מקום למכניקה מאחור. היו גם פתחי אוורור נוספים מאחור, לקירור המנוע השני.

מלבד זאת היא נראתה כמו 2CV רגילה, מה שעזר לה להשתלב. לא היית מצפה מרכב שטח עמיד להיראות כמו רכב של חוואי שמוביל ביצים, אבל זה היה חלק מהקסם שלה. הרכב לא נבנה לערים, הוא נבנה למקומות קשים- מדבריות, גבעות ודרכים סלעיות. הצבא הצרפתי השתמש בו, וכך גם מדענים, חוקרים ועובדי נפט. היא לא הייתה מהירה אבל היא הייתה אמינה, ובאמצע שום מקום, זה מה שחשוב.

נותרו בעולם 100 יחידות

היום, סיטרואן 2CV  סהרה היא רכב נדיר. רק כ-100 יחידות עדיין קיימות כפריטי אספנות. בזמנו הן היו פשוט כלים, כלים חכמים ולא שגרתיים. לא רואים לעיתים קרובות רכב עם שני סוויצ'ים להנעה, שתי ידיות הילוכים ושני מנועים, אבל לסהרה היה את כל זה. אם תזכו אי פעם לנהוג באחת,  זכרו שאתם נוהגים בחתיכה של היסטוריה מוטורית, שמעולם לא ניסתה להיות מגניבה. היא פשוט הייתה מוזרה מספיק כדי שהיום, אנשים לא יפסיקו לדבר עליה.

 הונדה HONDA CR-X SQUARED CRX2 

בשנות השמונים המוקדמות ההונדה CRX הייתה ידועה כרכב קטן וקל, חסכוני בדלק ומהנה לנהיגה. היא לא נבנתה להיות מהירה כמו רכב ספורט אבל היה לה קהל מעריצים נאמן. בשנת 1984, הכותבים והמהנדסים של מגזין 'Car and Driver' החליטו לעשות משהו יוצא דופן עם הרכב הזה. הם קראו לפרויקט שלהם "סינכרוניות"  (Synchronicity) והרעיון היה לקחת הונדה CRX רגילה ולהתקין בה לא מנוע אחד, אלא שניים.

עוד

זה לא היה דבר שנהוג בתעשיית הרכב. זה היה מוזר, מסובך, ולמען האמת גם די מצחיק. אבל הם עשו את זה בכל זאת, ויצרו את מה שהם קראו לו CRX2 – הונדה CRX עם שני מנועים. הצוות התחיל מהונדה CRX מדור ראשון, שבמקור כללה מנוע בנפח 1.5 ליטר עם הספק של 76 כוחות סוס ומומנט כוח של 84 ליברות (כ-37 קילו). המנוע הקטן הזה הניע את הגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שלושה הילוכים. משקל הרכב היה קצת מעל 1,800 ליברות (כ-815 קילו) והוא מעולם לא נועד להיות מהיר במיוחד. אבל לצוות של 'Car and Driver' היה רעיון פרוע: "למה לא להוסיף מנוע נוסף ותיבת הילוכים נוספת מאחור?"

152 כוחות סוס

וזה בדיוק מה שהם עשו. הם התקינו מנוע נוסף בנפח 1.5 ליטר באזור המטען האחורי, שחובר לתיבת הילוכים אוטומטית נוספת עם שלושה הילוכים. המשמעות הייתה שלרכב כעת יש שני מנועים, שתי תיבות הילוכים, ושני זוגות גלגלים – קדמיים ואחוריים, שיכלו להניע את הרכב בו זמנית. כששני המנועים פעלו יחד, ל- CRX2 היו 152 כוחות סוס ומומנט כוח של 168 ליברות  (כ-76 קילו). אולי זה לא נשמע הרבה כיום, אבל בשנות השמונים זה היה הספק מכובד לרכב קטן כזה.

עם זאת, כל הציוד הנוסף הוסיף גם משקל, ואף שלרכב הייתה כעת כפול מהעוצמה, הוא נדרש לכ-8 שניות כדי להאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש. זמן רבע המייל עמד על 16.0 שניות – לא בדיוק נתונים של מכונית מרוץ, אבל הרעיון כולו היה יותר על יצירתיות מאשר על מהירות.

202 כוחות סוס

בהמשך, הבינו חברי הצוות שהם יכולים לשפר את הפרויקט, בשלב השני הם הסירו את מנועי ה-1.5 ליטר הקטנים והחליפו אותם בשני מנועים גדולים יותר, בנפח 1.8 ליטר, שנלקחו מהונדה אקורד. כל אחד מהמנועים הללו הפיק 101 כוחות סוס ו-108 ליברות של מומנט. כאשר פעלו יחד, התפוקה הכוללת הייתה 202 כוחות סוס ו-216  ליברות של מומנט. גם תיבות ההילוכים שודרגו – הפעם לתיבות אוטומטיות עם ארבעה הילוכים.

עם התצורה הזו, ה- CRX2 הפך למהיר יותר: הוא האיץ מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 6.2 שניות וסיים את רבע המייל ב-14.5 שניות. כדי למנוע התחממות של המנועים, הותקן רדיאטור גדול יותר. הם גם שיפרו את המתלים, באמצעות מוטות מייצבים (anti-roll bars) שנלקחו מ- Honda Civic Wagon  והוסיפו בולמי זעזועים של Koni  כדי לשפר את התנהגותה בכביש.

עיצוב אגרסיבי

הצוות לא עצר רק בביצועים. הם העניקו לרכב מראה אגרסיבי יותר באמצעות קיט מרכב של  Mugen  והתקינו חישוקי סגסוגת MSW בקוטר 15 אינץ'. בתוך הרכב הותקנו מושבי דלי של Recaro והגה עור ספורטיבי בעל ארבעה חישורים.הנהיגה ב-CRX2 הייתה חוויה לימודית: ניתן היה להתניע כל מנוע בנפרד – אחד בעזרת מפתח, והשני באמצעות מתג.

2 תיבות הילוכים

שתי תיבות ההילוכים נשלטו באמצעות ידית הילוכים אחת, וזה איכשהו עבד, גם אם זה נשמע היום כמו רעיון רע. ניתן היה לנהוג ברכב באמצעות המנוע הקדמי בלבד, המנוע האחורי בלבד, או שניהם יחד בו זמנית. זה הפך את הרכב לגמיש למדי, אם כי ייתכן שמבלבל עבור מי שאינו מכיר את המערכת.

לאחר ש-Car and Driver  סיימו את הפרויקט, הרכב עבר בין כמה בעלים. בשנת 1996, אדם בשם ג'ו דאנלאופ קנה אותו. הוא נהג ב–CRX2  הדו-מנועי למרחק של יותר מ- 50,000  מיילים. לדבריו, הרכב היה אמין באופן מפתיע, למרות כל השינויים המוזרים.

הורדה מהכביש וחזרה

לצערנו, בסביבות שנת 2006, תקלה במערכת הדלק גרמה להורדת הרכב מהכביש, והוא נותר ללא שימוש במשך מספר שנים. ואז, בשנת 2023, אדם בשם רנדי קרלסון מצא את ה-CRX2  והחזיר אותו לחיים. קרלסון ידוע באיסוף מכוניות נדירות ומוזרות. הוא תיקן את מערכת הדלק, ניקה את הרכב, ונתן לו את תשומת הלב שהגיע לו. בזכותו, ה-CRX2  חזר לאור הזרקורים ואף הופיע בערוץ היוטיובJay Leno's Garage שם נראה שוב פועל ונוסע.

מעולם לא נכנסה לייצור המוני

פרויקט ההונדה CRX הדו-מנועית מעולם לא נועד לייצור המוני. הוא היה יותר כמו ניסוי מדעי על גלגלים. הרעיון של התקנת שני מנועים ברכב קטן אחד היה לא שגרתי, ואולי אפילו קצת מטופש, אבל הוא הראה מה אפשר לעשות בעזרת יצירתיות, כלים, וקצת זמן פנוי. ה-CRX2  הוא לא סתם רכב משופר, הוא תזכורת נעה לכך שתרבות הרכב יכולה להיות מוזרה, מהנה ובלתי צפויה, גם אם זה אומר לבלות כמה שעות בניסיון להיזכר איזה מנוע בדיוק התנעת הרגע.

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל

פורסם בתאריך אפריל 15, 2025 ע"י

המרוץ לחלל

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל. גייל קינג, קייטי פרי ו-4 נשים נוספות הוטסו לחלל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Inside Edition. 

Inside Edition הוא מגזין החדשות הוותיק ביותר, בעל הדירוג הגבוה ביותר והנצפה ביותר בחדשות ופוליטיקה בארה"ב.

הסרטון הפעם – הרפתקאת החלל של קייטי פרי ו- 5 נשים נוספות בחודש אפריל 2025. הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל לפני שחזרו בשלום לכדור הארץ.

רקע

הטיסה של גייל קינג, קייטי פרי וחברותיה היא הרבה יותר ממסע אישי. היא סמל לתחילתו של עידן חדש שבו החלל הופך לזירה של טכנולוגיה, יוקרה, כלכלה ופוליטיקה. בעתיד הקרוב, לא רק מדינות יחתרו לירח ולמאדים אלא גם תאגידים, אנשים פרטיים, ואולי גם אנחנו.

הטיסה הזו לא הייתה טיסה שגרתית של נאס״א אלא חלק מהתוכנית המסחרית של חברת Blue Origin שבבעלות מייסד אמזון, ג'ף בזוס. החברה שואפת להפוך את טיסות החלל לחוויה זמינה לא רק לאסטרונאוטים מאומנים, אלא גם לאזרחים פרטיים, סלבריטאים ומשקיעים.

הטיסה הספציפית הזו שהתקיימה בקפסולת 'New Shepard' כללה לראשונה צוות שכולו נשים. ההרכב הזה אינו מקרי. יש כאן הצהרה עוצמתית על הכללת נשים, העצמה נשית וחזון של עתיד שבו גם נשים לוקחות תפקידים מובילים בחלל – לא רק מאחורי הקלעים, אלא בקדמת הבמה.

גייל קינג היא עיתונאית מוכרת וידידתה הקרובה של אופרה ווינפרי. הבחירה בה להמריא – למרות פחד טיסות ידוע – משדרת מסר של התמודדות עם פחדים, שבירת גבולות, והשראה לאנשים מכל תחום חיים.

קייטי פרי, זמרת הפופ האמריקאית, הביאה איתה לחלל סמל אישי – פרח חיננית עבור בתה דייזי – מה שמוסיף נופך רגשי לסיפור ומחבר בין הבלתי מושג (החלל) לבין האינטימי והאנושי ביותר (אימהות, אהבה).

תיירות חלל הופכת למציאות יומיומית  

מה שבעבר היה נחלת מעטים מאוד, הופך לאט לאט לחוויה שאנשים "רגילים" יכולים לחלום עליה, במיוחד סלבריטאים ואנשים בעלי ממון. ייתכן שבתוך עשור או שניים, נוכל לראות "חופשות חלל" כחלק מהתיירות הגלובלית עם מלונות בחלל ואפילו תחנות עצירה על הירח.

נשים בחלל – לא רק סמל

בעוד בעבר נשים הוצגו יותר כסמל או חריגות בתחום גברי, כיום הן ממלאות תפקידים שוויוניים. החזון של צוותים מגדריים מגוונים בחלל משקף מגמה רחבה של שינוי במבנה החברתי־טכנולוגי.

חיבור בין תרבות פופ וחלל

שילוב של דמויות תרבותיות כמו קייטי פרי, אופרה ווינפרי, או ויליאם שאטנר (שכבר טס עם Blue Origin) יוצר עניין ציבורי עצום וגורם לציבור הרחב ובעיקר לצעירים להתעניין מחדש במדע, טכנולוגיה וחלל.

טכנולוגיות בטוחות ונגישות

כל שיגור מוצלח מוסיף ביטחון בטכנולוגיה, מקרב משקיעים ומאפשר שיפור מתמיד. ככל שהשיגורים יהיו שגרתיים – המחירים ירדו, הביקוש יעלה, והגישה לחלל תהפוך דמוקרטית יותר.

ההשלכות הפוליטיות – כלכליות של טיסות חלל פרטיות

שינוי במשוואה הגאו־פוליטית

בעבר, חקר החלל היה ביטוי לעוצמה לאומית, בעיקר של מדינות כמו ארה"ב, רוסיה וסין. היום, כשחברות פרטיות כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג'ף בזוס ו-Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון לוקחות את המושכות, עוצמה טכנולוגית כבר לא נובעת רק ממדינות אלא מהון פרטי.

שיתוף פעולה בין נאס״א ל- SpaceX

נאס״א הסתמכה בשנים האחרונות על SpaceX כדי לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, מה שהיה בעבר תפקיד בלעדי של הממשלה.

המשמעות היא שחברות פרטיות עשויות להפוך לגורם מכתיב סדר עולמי חדש. זה כולל שליטה בתקשורת לוויינית, בתחבורה חללית ואפילו במשאבים חוץ-כדוריים כמו כרייה בירח או במאדים.

תחרות על המשאב הבא – החלל החיצון

החלל מתחיל להיתפס כטריטוריה כלכלית פוטנציאלית עם משאבים יקרי ערך כמו מתכות נדירות באסטרואידים, אנרגיה סולארית ממסלולים קבועים, ועוד. מי שישיג שליטה טכנולוגית מוקדמת ייהנה מעוצמה כלכלית ופוליטית עצומה.

סין וארה״ב כבר בתחרות

סין מתקדמת במהירות עם תחנת חלל משלה, תוכניות לירח ולמאדים. ארה"ב משקיעה דרך NASA וגם דרך חברות פרטיות. כל אחת שואפת ל- "דריסת רגל ראשונה" שתקנה לה יתרון אסטרטגי.

האם אנחנו בעיצומו של עידן חדש של "קולוניאליזם חללי"?

נראה שכמו שבמאה ה־15 התחיל מירוץ הקולוניאליזם בין מעצמות אירופה כעת קורה דבר דומה לגבי החלל. מי יקבע למי מותר לכרות? למי יש זכות על קרקע בירח? מה קורה כשחברה פרטית תקים תחנת דלק מסחרית במסלול?

אמנת אחריות החלל של האו"ם (1967)

אמנת החלל של האו"ם קובעת שהחלל הוא רכוש משותף של האנושות, אבל לא ברור איך היא תתממש בפועל כשתאגידים חזקים יתחילו לפעול שם ברווח של מיליארדים.

התחרות הגדולה בין 3 החברות

  • SpaceX  ספייס אקס

היתרון הבולט של החברה – טכנולוגיה מתקדמת ורקטות חוזרות לשימוש. המטרה המרכזית – מושבה על מאדים ושיגורים מסחריים

  • Blue Origin בלו אוריג'ין 

היתרון הבולט של החברה – עיצוב בטיחותי ומיתוג יוקרתי. המטרה המרכזית – תיירות חלל ותשתיות לחלל מסחרי.

  • Virgin Galactic וירג'ין גלקטיק

היתרון הבולט של החברה – חוויה תיירותית נגישה יותר. המטרה המרכזית – טיסות תת־מסלוליות לציבור הרחב.

מי מנצח בינתיים?

בינתיים אין מנצחים. שלושת החברות מתקדמות במהירות. המצב נכון להיום:

SpaceX מובילה בטכנולוגיה ובכמות שיגורים. היא משתפת פעולה עם נאס״א, ומשגרת לוויינים וציוד קבוע.

Blue Origin מתמקדת בשלב זה בחוויה. היא מכוונת לאליטה תרבותית (כמו קייטי פרי וגייל קינג) כדי ליצור הד ציבורי.

Virgin Galactic פתחה את השערים לתיירים פחות אמידים, אבל עדיין נתקלת בעיכובים טכניים.

תרגום הסרטון

גייל קינג מנגבת דמעה בזמן שהיא נוסעת, יחד עם קייטי פרי ועוד ארבע אסטרונאוטיות נוספות, לעבר כן השיגור. אחת אחת. הן מצלצלות בפעמון כאן. גייל, שפוחדת מטיסות, נראית מפוחדת. זוהי התגברות על חומת פחד, מחסום.

אני חושב שזה יהיה עבורה חוויה מטהרת במובנים רבים.

צוות הנשים כולו אוחז ידיים בתפילה. ואז מגיע הזמן להיכנס לקפסולה.

"אישור לשיגור."
"כן, בייבי. אישור לשיגור."
"המילים האהובות עליי."

בשעה 9:30 בבוקר, השיגור. הרקטה המריאה לחלל. הרקטה חצתה את גובה 80,000 רגל, במהירות של 1,300 מייל לשעה (2,092 ק"מש)

אופרה נרגשת

אופרה צופה בחברתה הטובה יוצאת לחלל. היא וארוסה של קייטי פרי, אורלנדו בלום, ניחמו זה את זו.

הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל. קייטי הרימה חיננית (פרח) מול המצלמה.

הן צפות. הן חסרות משקל. הן חוות אפס כבידה בפעם הראשונה בחייהן. הן הוצפו מהנוף שראו.

"הו, תראו את הירח, חבר'ה. אני פשוט חייבת להגיד לכם… תראו את הירח. תראו."

ואז הגיע הזמן לחזור לכדור הארץ.

"ברוכות השבות לכדור הארץ"

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, חווה רגע מביך, נפל עם פניו קדימה בזמן שבדק את הקפסולה. ארוסתו, לורן סאנצ'ס, הייתה הראשונה לצאת.

גייל הרימה את ידיה לשמיים. "אני פשוט צריכה רגע עם הקרקע." היא כרעה על ברכיה ."רק להוקיר את הקרקע לרגע" ונשקה לאדמה.

קייטי הרימה את החיננית היחידה שלה לעבר השמיים. היא לקחה את הפרח לחלל כדי לכבד את בתה בת ה-4, דייזי, שקראה לה במהלך הנחיתה.

ג'סטין קייטי, כוכבת הפופ, גם היא נשקה לקרקע.

"החוויה הזו היא רק שנייה להיותי אמא "

במסיבת עיתונאים שאלו את גייל על המבט המפוחד שהיה על פניה.

גייל:

"ברגע ההוא הייתי כל כך מפוחדת. רק רציתי להיכנס למושב שלי. רק להיכנס לקפסולה ולשבת. בחיים – בחיים – לא חשבתי שאוכל לעשות דבר כזה. וואו."

לסרטונים נוספים מערוץ © Inside Edition עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

מטוס הקרב השוודי נוחת על כביש כפרי

פורסם בתאריך אפריל 14, 2025 ע"י

מטוס הקרב השוודי ה-Saab JAS 39 Gripen מבצע נחיתה מדויקת על כביש כפרי צר ותמרוני 9G במהירות גבוהה. סרטון מערוץ היוטיוב © USA Military Channel.

הערוץ נועד בעיקר להציג את סרטוני הנשק והחיילים של צבא ארצות הברית (צבא, צי, חיל האוויר, חיל הנחתים).

בנוסף תמצאו בערוץ סרטונים של כוחות ההגנה של יפן ומדינות נאט"ו.המידע אינו מהווה אישור של מחלקת ההגנה של ארצות הברית.

הסרטון הפעם מציג את היכולות המרשימות של מטוס הקרב השוודי Saab JAS 39 Gripen במיוחד ביכולתו לנחות על כבישים צרים ולבצע תמרונים בעומס של 9G.

נחיתות על כבישים צרים

מטוס הגריפן נועד לפעול מבסיסים מאולתרים, כולל כבישים מהירים, כחלק מהאסטרטגיה השוודית להבטחת גמישות תפעולית במצבי חירום. במהלך תרגילים, המטוסים האלו מבצעים נחיתות והמראות על כבישים צרים, תוך תיאום מדויק עם צוותי קרקע. לדוגמה, תרגיל בתאילנד הדגים את יכולת המטוס לנחות ולהמריא מכביש, עם צוותי קרקע המסייעים בתדלוק ותחזוקה מהירה.​

תמרונים בעומס של  9G

הגריפן מסוגל לבצע תמרונים בעומס של עד 9G כפי שמודגם בסרטון שבו טייס מבחן מבצע תמרונים אווירובטיים קיצוניים.  הסרטון מציג את תגובת הטייס לעומסים האלו כשמד ג'י מראה את השינויים בעומס במהלך התמרונים.​

טכנולוגיה מתקדמת

הגריפן E, הדגם המתקדם ביותר, כולל טכנולוגיות מתקדמות כגון:​

  • מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת.​
  • מערכת חיישנים משולבת המספקת מודעות מצב גבוהה.​
  • תצוגת שטח רחב (WAD) המאפשרת לטייס לקבל החלטות מהירות ומדויקות.​

היכולות האלו מאפשרות למטוס לפעול ביעילות בסביבות קרב מורכבות ומאוימות.​

בשנת 2024 תאגיד סאאב וחברת הבינה המלאכותית הלסינג (Helsing) התחילו בשיתוף פעולה אסטרטגי במטרה לשלב nערכת בינה מלאכותית (Cirra) במטוס הקרב Saab Gripen-E. יכולות ה- AI יאפשר ניהול נתונים ויפחיתו את העומס מהטיסים.

הציים החזקים ביותר בנאט"ו

פורסם בתאריך אפריל 14, 2025 ע"י

הציים החזקים ביותר בנאט"ו. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

הסרטון הפעם – הצי של איזו מדינה  שולט בים בברית נאט"ו החזקה?

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם

פורסם בתאריך אפריל 13, 2025 ע"י

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם בשנת 2025. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו?

פורסם בתאריך אפריל 13, 2025 ע"י

תחזיות משפחת סימפסון

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Business Hook. 

הסרטון הפעם – במשך יותר משני עשורים, משפחת סימפסון מבדרת אותנו בשנינות חדה וסאטירה, אבל האם יש בתוכנית האייקונית הזו יותר ממה שנראה לעין? מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים, הסדרה עשתה תחזיות מדויקות להחריד שלעתים קרובות קופצות מהסיפורת למציאות. בעוד שנת 2025 מתגלגלת, בואו נחשוף כמה מהדוגמאות המדהימות ביותר שנעות בין דונלד טראמפ וכדור הכוח, ל-AI שהשתולל, ואפילו מגיפות שמזכירות משברים בחיים האמיתיים. צירוף מקרים, כתיבה חכמה או משהו הרבה יותר מסתורי?

תרגום הסרטון

אנחנו בוחנים תמונה שמסתובבת ברשת החודש. היא מציגה לכאורה צילום מסך מפרק של "משפחת סימפסון" משנת 2002, שמדמה בצורה מצמררת אירוע מהחיים האמיתיים. "משפחת סימפסון" מבדרת אותנו כבר למעלה משני עשורים עם שנינותה והסאטירה החדה שלה. אבל האם יש בה יותר ממה שנראה לעין?

מדי פעם, הסדרה הזו נדמית כאילו חזתה אירועים שיצאו מן המסך אל המציאות. מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים מזעזעים, היכולות שלה פשוט מדהימות. כשהשנה 2025 כבר כאן, בואו נצלול יחד לכמה מהחיזויים המצמררים ביותר. צירוף מקרים? כתיבה גאונית? או אולי משהו הרבה יותר מסתורי? הישארו איתנו עד הסוף – שם נגלה את האמת שמאחורי התחזיות המדהימות האלו.

לא סוף העולם

נתחיל ברגע מצמרר שכבש את האינטרנט. בפרק משנת 2002 דונלד טראמפ נראה נוגע בכדור זוהר, כשמשני צדדיו עומדים שני גברים ממוצא מזרח  תיכוני. בשנת 2017 הנשיא טראמפ, לצד מלך סעודיה ונשיא מצרים, משחזר את התמונה הסוריאליסטית הזו במציאות, במהלך חנוכת מרכז מסחרי. איך סדרת אנימציה חזתה את זה בדיוק כזה? האם זה צירוף מקרים, או שמשפחת סימפסון נגעה במשהו שמעבר להבנתנו?

נשיאות טראמפ

התחזיות המדוברות ביותר נוגעות כנראה לנשיאות של טראמפ. בפרק מ-1998 בשם Bart to the Future  הוזכר לראשונה רעיון כזה, דבר שהיה הלם כשטראמפ אכן נבחר בשנת 2016. ולא רק זה, הסדרה חזתה גם קמפיין בחירות ב-2024 ואף הציעה שאיוונקה טראמפ תתמודד ב-2028. האם הסדרה משרטטת את עתיד הפוליטיקה האמריקאית, או שאנחנו פשוט חיים לפי התסריט שכבר נכתב?

בינה מלאכותית משתלטת

בפרק משנת 2016, משפחת סימפסון מבקרת בפארק שעשועים שמנוהל כולו על ידי רובוטים. מה שמתחיל כאטרקציה חביבה, מדרדר במהרה כשבינה מלאכותית מתמרדת נגד האנושות. היום, עם מכוניות אוטונומיות ומלצרים רובוטיים, זה כבר לא כל כך בדיוני. האם זה רמז לעתיד קודר שהסדרה מנסה להזהיר מפניו?

מכשיר מתרגם תינוקות

באחד הפרקים, הוצג מכשיר שמתרגם את בכי התינוק למילים. רעיון שנשמע מגוחך אז, אבל היום כבר קיימת טכנולוגיה שמבוססת על ניתוח צלילים, שמנסה להפוך את זה למציאות. מה שצחקנו עליו בעבר, אולי עוד יהפוך לחלק מההורות המודרנית.

סעודה וירטואלית עם מציאות מדומה

בפרק מצמרר נוסף, הומר ומארג' אוכלים אוכל וירטואלי עם קסדות VR. זה נשמע מופרך, אבל כיום כבר יש מסעדות ואפילו ספינות תענוגות שמשלבות VR בסעודותיהן. שוב, הסימפסונים צדקו.

הולוגרמות והעתיד של התקשורת

הסדרה הציגה הזמנה להולגרמה ובכך רמזה על עתיד שבו שיחות וידאו מוחלפות בהקרנות תלת־ממד. כבר כיום יש מכשירים שיוצרים הולוגרמות באיכות גבוהה. האם זה השלב הבא במהפכה הדיגיטלית?

הודעות מוסוות במוזיקת פופ

בפרק אחד, שיר של להקת בנים הכיל מסר סמוי שמעודד להצטרף לצי האמריקאי. מופרך? אולי, אבל היסטורית המוזיקה שימשה לעיתים ככלי תעמולה. האם זה היה רמז עבה לכך שתודעתנו ניתנת לשליטה?

מגפה עולמית

בפרק משנת 1993, עיירת ספרינגפילד נאבקת בהתפרצות שפעת. הוירוס מגיע מאריזות של מוצרים, וכובש את העיר. שני עשורים מאוחר יותר מגפת הקורונה פורצת. האם זו תחזית מדויקת, או פשוט מראה על כמה העולם הפך גלובלי ושברירי?

כוניות מעופפות

בפרק מ-2005, בארט וליסה רואים עתיד שבו מכוניות מעופפות נפוצות כמו אופניים. ובכן, כיום יש חברות כמו Samson Sky שפיתחו אבטיפוס למכונית כזו, שכבר ביצעה טיסות ניסוי. זה אולי עדיין יקר, אבל כבר לא דמיוני.

חיזוי חורבן עולמי

חלק מהפרקים מציגים עולם על סף קריסה.  AI מרדני, מגפות גלובליות, קריסת הסביבה הכל נמצא שם. בפרק אחד, ספרינגפילד שוקעת באנרכיה, והומר מצהיר: "סוף העולם יקרה ביום רביעי". האם זה פשוט הומור אפל? או קריאה לפעולה?

הומור, תקווה וחזון לעתיד

ולמרות הכול, לב הסדרה תמיד היה היכולת לשלב בין הומור קודר לתקווה. המבט האופטימי של מארג', האינטלקט של ליסה, תמיד יש שביב של אור. אולי התחזיות הללו לא נועדו להפחיד אלא להניע אותנו לחדש, להתכונן, ולקוות לעתיד טוב יותר.

אז מה אפשר להסיק מכל זה?

כותבים מבריקים עם אינטואיציה יוצאת דופן או אולי משהו מיסטי באמת? ככל שנצלול עמוק יותר אל תוך 2025, דבר אחד בטוח: "משפחת סימפסון" תמשיך לטשטש את הקו בין פנטזיה למציאות, ולהשאיר אותנו עם שאלות ללא מענה. עד הפעם הבאה, המשיכו לשאול, ולהישאר סקרנים.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית על תחזיות משפחת סימפסון לחצו על הקישור

 

המאבק על גרינלנד

פורסם בתאריך אפריל 13, 2025 ע"י

למה ארה"ב נטשה את בסיסיה בגרינלנד

המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד

פורסם בתאריך אפריל 12, 2025 ע"י

הלנד רובר הראשונה בעולם

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם – כולנו יודעים שריצ'רד האמונד אוהב רכבי שטח. ריצ'רד לוקח אותנו לגילוי מחדש של הלנד רובר האגדי.

תרגום הסרטון:

ריצ'רד:

"אולי אתם כבר יודעים את זה, אבל אני אוהב רכבי שטח. יש משהו ברכב 4X4. עוד לפני העובדה שזאת רוח של הרפתקה, זה עניין של עיצוב שמשרת את הפונקציה. מכונה שנועדה לעשות את העבודה. לעשות את מה שאתה רוצה וצריך שהיא תעשה.

והיום, אני רוצה לספר לכם סיפור על אחת כזאת. לא על זאת שאתם רואים פה, אליה נגיע עוד מעט. יש רכבי שטח שכבשו הרים ומדבריות, אבל זהו סיפור על רכב שטח מסוים אחד שבעצם יצר תופעה.

לפני 75 שנה בדיוק ירד מהמפעל אבי אבות כל רכבי ה- 4X4 שהפך לאיקון. לנד רובר מספר אחת, מספר רישוי JUE 477 או בקיצור -JWY. זה היה הרכב הראשון מתוך שני מיליון. והסיפור שלו לא דומה לשום דבר אחר".

בן קוסון, יו"ר Royal Automobile Club:

"זה היה הלנד רובר הראשון שיוצר אי פעם וככל הנראה נמסר ב- 29 ביולי 1948. לפי הרשומות, הוא היה אמור להימסר למלך, אבל ברגע האחרון זה השתנה ובסוף הוא נשלח לפרופסור יואן מוּרן מאוניברסיטת ניוקאסל. בשנות ה- 70 המוקדמות הוא נמכר לחקלאי בצפון־מזרח אנגליה במחיר נמוך מאוד ומאז ההיסטוריה שלו נעשתה עמומה".

ריצ'רד:

"במשך עשורים הלנד רובר המקורי היה לא יותר מאשר מיתוס".

ג'וליאן שאולהייפר בעל חברה לשיקום רכבים:  

"מאז שאני ילד אני מתעניין בלנד רובר הקלאסיים. וזהו אולי הרכב הכי חשוב בתולדות המותג שפשוט נעלם מעל פני האדמה. אנשים מכל העולם שאלו – איפה הוא? האם נשאר משהו ממנו? אולי הוא פורק? אולי חלקים ממנו נטמעו ברכבים אחרים? היו שמועות שהוא נמצא באיזושהי חווה אי שם בצפון־מזרח אנגליה. והסיפור הוא שיום אחד, בשעת דמדומים, כשהשלג מסביב הפשיר, גילו אותו. הוא היה שם, אחרי שהיה מוסתר כמעט 50 שנה כשאנשים הפכו את החיפוש אחריו לפרויקט חיים".

ריצ'רד:

"השמועות התבררו כנכונות. ה- JUE 477 צצה מחדש בחווה בנורת' מברלנד. אבל השנים לא עשו לה טוב".

בן קוסון:

"אחרי עשורים של עמידה בשדה ובאסם בלי גג המצב שלה היה עגום. אבל באופן מפתיע היא עדיין הייתה שלמה. לצערנו, החקלאי מת, ומשפחתו החליטה למכור את הרכב".

ג'וליאן שאולהייפר:

"לאור העיסוק שלי בהערכת רכבי וינטג' וקלאסיים וההיכרות העמוקה שלי עם סדרה 1 של לנד רובר, המשפחה מצאה אותי ושאלה אם אוכל לדבר איתם על רכב חשוב שיש ברשותם. אחרי כמה חודשים, סוף־סוף הגעתי לראות אותו. בשלב הזה כבר העבירו אותו לאסם אבן ישן בכפר קטן, סמוי מהעין. וכשדלתות האסם נפתחו, הוא היה שם. ללא עורערין, בלי שום ספק. לנד רובר מספר אחת. בתור חובב לנד רובר מושבע מגיל צעיר, לעמוד פנים מול פנים עם JWY זה היה פשוט לא ייאמן. במשך כמעט 50 שנה הטבע התעלל בה. וזה היה ככל הנראה המצב הכי גרוע שראיתי ברכב מהסוג הזה. היא כמעט נשברה לשניים. מצב נורא".

ריצ'רד:

"למרות המראה שלה, המשפחה החליטה לערוך מכירה פומבית עם הצעות סגורות. הצעה אחת בלבד לקניית הלנד רובר הראשונה שיוצרה אי פעם".

בן קוסון:

"קיבלת רשות לבדוק את הרכב ואז היית צריך לקחת החלטה ולהציע מחיר. למזלנו, ג'ים והצוות שלו הוזמנו להשתתף ועוד יותר למזלנו, הם בחרו במספר הנכון".

מרטין פורט, חוקר סופר וצלם:

"היה צורך הרבה אומץ ורוח חלוצית כדי לחשוב בכלל על שיקום הרכב הזה והחזרתו לחיים".

ריצ'רד:

"הרוכש החדש, אולי הבעלים הכי משמעותי של רכבי שטח אי פעם, היה היזם, תעשיין והרפתקן בשם סר ג'ים ראטקליף".

סר ג'ים רטקליף:

"שמחנו מאוד לזכות במכירה. היינו אז בעיצומו של פרויקט הגרנדייר שאותו תיארנו כיורש הרוחני של הלנד רובר.וכשדיברנו על לנד רובר, התכוונו מראש לדגם האייקוני ההוא. בזמנו ה- JWY היה רכב השטח הטוב ביותר בדורו, כמו שאנחנו מאמינים שהגרנדייר הוא כיום. כשראינו שהוא עומד למכירה החלטנו לנסות. היה כמובן גם חשש שנצטרך לשחזר את המכונית הזאת".

ריצ'רד:

"כעת כשה- JWY בידים של הבעלים החדשים באה גם ההחלטה לשקם את הרכב. ועבור ג'ים והצוות שלו היה רק אדם אחד מתאים למשימה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זה היה הלם. זה יכול היה להיות הדבר הכי גדול שעשיתי אי־פעם או ההחלטה הכי גרועה. כי הרכב היה במצב כל־כך רע. אם הייתי שוגה בהערכת היקף העבודה או תהליך השחזור הייתי הורס פריט היסטורי של ממש. אבל התגובה הייתה "יש לנו אמון מלא בך ובצוות הקטן שלך, אנחנו איתך". הסכמנו על תקופה של שנתיים לשיקום ה- JWY. בחודשים הבאים פירקנו בזהירות את כל הרכב לחלקים. בחַנו כל פרט ופרט. להפתעתנו ה- JWY הייתה שלמה בצורה מדהימה. כמעט כל הרכיבים המרכזיים היו שם ובמצב מקורי ממש טוב. אבל השלדה שהיא הזהות של הרכב הייתה הבעיה. היא הייתה עקומה, רקובה, הרוסה לגמרי. ועדיין, לא היה שום ספק, זו הייתה השלדה המקורית".

מרטין פורט:

"הדבר הקל היה לזרוק אותה ולבנות שלדה חדשה. לשים לה פאנלים חדשים, מנוע חדש… אבל זו לא הייתה הרוח של תהליך השחזור הזה.
הרוח הייתה מאוד פשוטה – לשמר כל מה שאפשר לשמר. הנשמה, התחושה, ה- די-אן-איי נשמרו בכל מקום שזה היה אפשרי. מהמנוע ועד לבורג הבודד האחרון".

ריצ'רד:

"לאחר שנתיים של מחקר מדוקדק, שיקום זהיר והמון אהבה, ה- JWY הייתה מוכנה להימסר חזרה לבעליה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"הרגשתי כל רגש אפשרי כשמסרנו אותה לסר ג’ים.
לראות אותו נוהג בה, נוסע בדרך, זה היה הרגע הכי טוב. החיוך שלו פשוט האיר את הפנים כשראה אותה בפעם הראשונה".

סר ג'ים רטקליף:

"זו באמת הייתה מכונית מופלאה. היא הייתה קשוחה, פרקטית, רכב שיכול להגיע לכל מקום. מאוד אותנטית אבל נראית פשוט נהדר. באמת רכב מהמם".

מרטין פורט:

"עם סיום השחזור אני לא חושב שמישהו ידע מה יקרה איתה. היה לה פוטנציאל להישמר במוזיאון".

ג'וליאן שאולהייפר:

"אז מה יקרה הלאה? למען האמת, לא באמת ידעתי. למעשה אני חושב שאף אחד לא באמת ידע".

ריצ'רד:

"וכך JWY ניצלה מגורל חלוד וחזרה למצב תקין כשהיא עדיין עונדת את המרכב החבוט שלה כאות של כבוד. וכאן הסיפור נהיה מעניין. כי בנקודה הזו, הייתם מצפים שהרכב המיוחד הזה, החד פעמי, יקר הערך, ישמר איפשהו, אולי במוזיאון. אבל מכוניות לא נבנות כדי לשבת במוזיאונים. בטח שלא רכבי שטח כמו זה. הן נבנות לנסוע, להרפתקאות. אז זה בדיוק מה שהם עשו. לקחו את ה- JWY להרפתקה. הרפתקה ענקית".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זהו אחד האזורים האחרונים הבאמת פראיים על פני כדור הארץ. מסע אמיתי בסביבה הכי קשה שיש. הערכתי את הביטחון שלו".

סר ג'ים רטקליף:

"אנחנו חולמים מדי פעם על מסעות כאלה, משהו לא שגרתי. אז חשבנו: טיול קטן ליום ההולדת, חוצים את מדבר גובי…מה כבר יכול להשתבש?"

מרטין פורט:

"לשמוע שהלנד רובר הקטן והעיקש הזה לא יישב באיזה אוסף אלא ייסע אלפי קילומטרים לאורך מונגוליה לכיוון סין, להיות כנים, זו הייתה החדשה הכי טובה בעולם".

ריצ'רד:

"התוכנית הייתה ברורה: שיירה של רכבי וינטג’ יוצאת למסע יבשתי אדיר באזורים שהם מהקשים והבלתי מיושבים ביותר על פני כדור הארץ".

בן קוסון:

"התחלנו להרכיב רשימה של רכבים… לא הייתי משתמש במילה “מתאימים”, כי חוץ מהגרנדייר בחרנו כנראה את הרכבים הכי פחות מתאימים שיש. אבל זה בדיוק חלק מהאתגר".

ריצ'רד:

"מצפון מונגוליה השיירה תתקדם דרומה, תחצה את מדבר גובי, אלפי קילומטרים של טבע פראי".

מרטין פורט:

"כל בעל לנד רובר אוהב טיול דרכים, אוהב סיפורי שטח. אבל מעטים מהם באמת עושים את זה".

בן קוסון:

"כאן היינו ועשינו משהו שאני לא חושב שמישהו עשה אי פעם. ואני גם לא חושב שמישהו יעשה את זה שוב".

ריצ'רד:

הגרנדיירים, הדגם החדש של אינאוס שנועד ללכת לכל מקום ולעשות הכול ליוו את השיירה, תומכים לאורך כל הדרך".

בן קוסון:

"ארץ מדהימה, אבל קשה ברמות לכלי רכב. זו הנהיגה הכי קשה שעשיתי אי־פעם. הגרנדיירים היו סוסי העבודה של המסע. הם נשאו ציוד, מזון, כלים, חלקי חילוף. עמוסים עד הסוף ועבדו קשה. הם היו מצילי חיים".

ג'וליאן שאולהייפר:

"העובדה שה-JWY עשתה את זה בסטייל ובחן זה היה פשוט מדהים".

בן קוסון:

"ה- JWY הייתה כוכבת. פשוט לא ייאמן".

סר ג'ים רטקליף:

"אני חייב לומר שאני מוריד בפניה את הכובע. היא הייתה נחושה להראות לנו ממה היא עשויה. היא פשוט לא עשתה שום טעות. נסעה בצורה מושלמת ללא דופי כל הדרך. במדבר היא הייתה מופלאה, עשתה כל מה שנדרש ממנה".

מרטין פורט:

"המכונית הקטנה הזאת התמודדה עם כל מה שנקרה בדרכה. היא עברה הכול, לא נתקעה לרגע. התמודדה בשטח עם דרכים מטורפות בהן הרעידות מפרקות מכוניות לגורמים. היא לא החסירה פעימה".

סר ג'ים רטקליף:

"ה- JWY עשתה כל מה שנדרש ממנה והיו לה נימוסים לאורך כל החודש במונגוליה. זה מדהים למכונית שנבנתה ב- 1948והושארה להירקב בשדה למשך כל כך הרבה זמן".

מרטין פורט:

"כל אלה שנהגו בה אהבו אותה. נהגו בה בעדינות, בכבוד. והיא החזירה באותו אופן. דאגה לך, לקחה אותך בבטחה, פשוט מדהים".

סר ג'ים רטקליף:

"לראות אותה יחד עם הגרנדיירים זו הייתה חוויה ממש מרגשת, הראשונה אי פעם מול הדור החדש. אני באמת מאמין שהגרנדייר הוא רכב השטח הכי טוב בעולם היום וזו הייתה סצנה מרהיבה. לפעמים זה אפילו היה ממש מרגש".

ריצ'רד:

"במשך שלושה שבועות נסעה שיירת הרכבים במדבר, בדיונות, במישורים, בהרים. מסע הרפתקאות שמתאים לרכבי השטח הכי קשוחים שיש ומחווה הולמת נפלאה לגיבור מוטורי אמיתי".

ג'וליאן שאולהייפר:

"השקעתי כל־כך הרבה זמן ואנרגיה ב- JWY. להיות חלק מהמסע הזה ולראות אותה מצליחה זה פשוט לא ייאמן. אני מלא גאווה".

מרטין פורט:

"היא גמאה אלפי קילומטרים והוסיפה פרק חדש להיסטוריה של הלנד רובר האגדי הזה".

בן קוסון:

"זה ממש רגע של העברת הלפיד. ה- די-אן-איי עובר הלאה. כי הלנד רובר הראשון נבנה למטרה ברורה – ליצור רכב שטח סופר-קשוח, שיכול לנסוע בכל מקום, ולהימכר בכל מקום".

מרטין פורט:

"אני חושב שמה שנעשה כאן פשוט מדהים. זאת עדות לאיכות המקורית של הבנייה. עדות לשיקום של הצוות של ג’וליאן. עדות לגישה של ג’ים לכל הפרויקט".

בן קוסון:

"כל המסע הזה מבטא את הגישה של ג’ים לעסקים ולחיים. גישה שונה, אבל מוצלחת".

מרטין פורט:

"זה סיפור מעורר השראה. ומה יקרה הלאה? השמיים הם הגבול".

ריצ'רד (יושב מאחורי ההגה של גרנדייר):

"הפרק הזה בסיפורה של ה- JWY מסתיים כאן. אבל מי יודע מה מצפה לרכב הקטן, העיקש והאמיץ הזה. והסיפור ממשיך להיכתב על ידי רכבים כמו הגרנדייר. רוח ההרפתקה, להתקדם עוד קילומטר, לעשות את הבלתי אפשרי. זו מורשת של ממש.

מייק, לכמה זמן יש לנו את הגרנדייר?

מייק:

"יש לך אותו לסופ"ש".

ריצ'רד:

"אני חושב שאמשוך את זה לשבוע. כדאי שנכיר אחד את השני קצת יותר טוב… נראה לי שנהיה חברים טובים".

לסרטונים נוספים מערוץ  DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

What Is a Seder (Passover Meal)

פורסם בתאריך אפריל 18, 2019 ע"י

What Is a Seder (Passover Meal)

מה זה סדר פסח? את הסרטון הזה תוכלו לשתף עם חברים מעבר לים ששואלים אתכם מה זה בעצם סדר פסח. סרטון מערוץ היוטיוב © BimBam. בים בם היא חברת מדיה חדשה ללא מטרות רווח ששמה לה למטרה להפוך את האוריינות היהודית נגישה לכל מי שמעוניין ללמוד ובמטרה ליצור עמדות חיוביות על ערכים יהודיים. הסרטון הפעם מסביר את היסודות של סדר הפסח. מהאביזרים על השולחן ועד השירים שאנחנו שרים. פסח שמח!

 

רנו 5 החשמלית החדשה

פורסם בתאריך אפריל 11, 2025 ע"י

ריצ'רד האמונד בוחן את הרנו 5 החשמלית

רנו 5 החשמלית החדשה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם ריצ'רד האמונד סוף סוף מאחורי ההגה של המכונית שעושה גלים בשוק החשמל. האם הוא אוהב או שונא את הרנו 5 החדשה?

תרגום הסרטון:

רנו 5, מכונית עם אופי

מעולם לא הייתה לי רנו 5, אבל פעם נהג אוטובוס בבלקבורן תקף אותי עם מוט ברזל בזמן שנהגתי ברנו של החברה שלי ואהבתי את זה. לא את זה שתקפו אותי, אלא את הרנו 5. היא הייתה זולה. היא הייתה קטנה, חלשה. היא רעשה כמו קופסת עוגיות מלאה בכפיות. אבל הייתה לה אישיות. היא שידרה אופי.

איך הרנו 5 החשמלית קשורה למקורית?

וזאת לא. היא לא זולה. היא לא קטנה. היא לא רועשת. למעשה, היא כמעט לא משמיעה קול בכלל. היא חשמלית. אז באיזה אופן בכלל זאת רנו 5? היא הוצגה לראשונה כרכב קונספט בשנת 2021. ואז, כמו תמיד, נכנסו לתמונה אנשי עסקים וכשהרכב האמיתי הגיע, זה לא היה זה. רגע, לא, זה לא מה שקרה. כשהרכב האמיתי הגיע הוא היה מדהים בדיוק כמו הקונספט. תסתכלו עליו! הוא מלא ברמיזות וסגנון שמתייחסים לרנו 5 המקורית.

פשוט מבריקה

זו עבודת עיצוב חכמה, ולדעתי, הוא נראה פשוט מבריק. הוא נמרץ – לא טיל. הגרסה הבסיסית מפיקה 148 כוחות סוס. יש גרסאות חזקות יותר, עד 200. 0  ל-100? בערך 8 שניות. למעשה, היא נבחרה לרכב החשמלי הטוב ביותר בהרבה עיתוני רכב. אבל לדעתי הם טועים. כי בואו נשכח מזה שהוא חשמלי לרגע. בואו נבחן אותו פשוט כרכב,  כלי שאמור לעזור לך לנוע, לחיות. אז היום אני הולך לעשות בדיוק את זה. אשתמש בו ביום רגיל שלי, ואבדוק איך הוא מסתדר. עכשיו אני נוסע לעבודה ל- "Smallest Cog" ואחר כך לפגישה חשובה ואז הביתה. נראה אם אפשר לחיות עם זה.

מכונית קטנה ומשעשעת

והנה משהו שלא נתקלתי בו כבר זמן מה. דלת תא מטען שנסגרת עם צליל קטן וחלול. היא אפילו רועדת. תראו את זה. אני אוהב את זה. בימינו, אפילו מכוניות קטנות נסגרות כמו כספות בבנק. אבל זאת לא אמורה להיות רולס-רויס. זו מכונית קטנה, משעשעת, לא רכב יוקרתי. והיא גם לא אמורה להיות כזו.

לא זולה

בואו נהיה כנים, 24 אלף פאונד (117,307 ש"ח, מחיר משוער בישראל 160,000ש"ח) זה הרבה כסף. רוב האנשים לא יכולים סתם ללכת לסוכנות ולזרוק עשרות אלפים על רכב חדש. אבל למי שכן, זו בערך העלות של קליאו ברמת גימור בינונית. אז בעולם של היום, זו מכונית זולה. והיתרון בדלתות קליק-קטנות? אין בהן שכבות של בידוד אז הרכב קל. טוב, לא כמו לוטוס 7. אבל במשקל של 1,450 ק"ג  לעומת רכבים חשמליים ששוקלים יותר מהבתים שהם חונים לידם, זה נחשב קל.

היגוי כייפי

אני חושב שהם כיוונו את ההיגוי להיות חד וישיר. צריך להזיז הרבה את ההגה כדי להישאר בקו ישר. וזה מצוין, כי כשהרכב פונה הוא פשוט פונה. המונח המקצועי הוא 'בלתי יציב דינמית'. אבל זה חלק מהכיף. למרות שהמתלים  "אנלוגיים", הם לא מיושנים. המתלה האחורי נלקח מדאצ'יה דאסטר והוא פשוט עובד.

רכב כייפי נקודה

זה רכב כייפי לנהיגה ויש בו את כל הטכנולוגיה שאתה מצפה להן היום. ניווט, אפל קארפליי, מסכי אנדרואיד, עזרי נתיב, כל הדברים האלה. אבל החלק הכי טוב? כל התחכום הזה משתלב בתוך תא נוסעים שהוא פשוט כיף להיות בו. אני שמח כאן. פרט חביב – כל הבדים עשויים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים.

הבעיה היחידה

וזו הבעיה היחידה שלי עם הרכב: ידית העברת ההילוכים מסתתרת בין ים הידיות שבצד ימין של ההגה. אז אני תמיד יוצא לנסיעה כשהווישרים מופעלים קודם. עוד דבר –  בלימה רגנרטיבית.יש רק שני מצבים: מצב D קל, מצב B  חזק. הייתי שמח לעוד מצב בין לבין.

לא משעממת כמו החשמליות האחרות

וזהו. זה כל מה שיש לי להעיר. מבחינתי, הרכב הזה – מהפכה. עד עכשיו, רוב הרכבים החשמליים היו משעממים. כמו לקנות מדיח כלים. זה היה נראה כמו עונש קולקטיבי לאנושות על שריפת דלקים. אבל הרכב הזה מוכיח שלא חייבים להיות משעממים. והוא גם מצביע על הכיוון של העתיד.

העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם

לא כל העולם יהיה חשמלי. העתיד יכלול מנועי בעירה עם דלקים סינתטיים, תאי דלק מימניים, וטכנולוגיות שעוד לא הומצאו. אבל הכי חשוב – העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם. לא צריך להיות עולם של "סגפנות טכנולוגית", בלי נשמה. העתיד יכול להיות כיפי, מגניב ומשחרר. והרכב הזה מוכיח את זה. ואני מת על זה.

לסרטונים נוספים מערוץ DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

האם ישראל דוד או גוליית?

פורסם בתאריך אפריל 9, 2025 ע"י

ישראל - דוד או גוליית?

האם ישראל דוד או גוליית? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

הסרטון הפעם – ישראל השתלבה פעם יפה בסיפור דוד וגוליית. קטנה, מוקפת ונלחמת כדי לשרוד. אבל כוח מסבך את התפיסה, כיום רבים רואים את גוליית כשהם מסתכלים על הכוח הצבאי והחוכמה הטכנולוגית של ישראל. אולם מתחת לטנקים ולטכנולוגיה מסתתרת אומה שעדיין מעוצבת על ידי טראומה, כבולה במוסר ומונעת על ידי האמונה שצדקנות, לא עוצמה, היא זאת שמנצחת.

תרגום הסרטון

בעיני העולם היהודים תמיד היו דוד מול גוליית. קטנים, פגיעים, חמושים באמונה ובקלע בלבד. ואז הקמנו מדינה, והסיפור הפך למסובך הרבה יותר. במשך כמה עשורים, ישראל הקטנה באמת נראתה כמו דוד, מתמודדת מול צבאות של גולייתים.

האם ישראל היא עדיין דוד?

אבל היום, למדינה היהודית יש צבא מרתיע ובעלות ברית חזקות, והחלפנו את הקלע המטאפורי בנשק כבד בהרבה. במילים אחרות, סוף סוף יש לנו כוח. מבחינת רבים בעולם, הכוח הזה והקשר המתוח שלנו עם שכנינו, מספיקים כדי לצייר אותנו כמפלצות. אבל כשמרחיקים את המבט, אנחנו עדיין מיעוט זעיר בלב שכונה קשה עם אויבים זועמים. אז האם ישראל היא עדיין דוד? או שהפכנו לגוליית?

ההשפעה הפסיכולוגית של הגלות

בימינו אופנתי לעמוד לצדו של האנדרדוג. הניצחון של החלש על החזק פשוט יוצר סיפור טוב יותר וגורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אבל להיות דוד זה לא רק ניצחון ותהילה. דוד המקורי אולי ניצח את גוליית בלי להיפצע, אבל לעם היהודי לא היה מזל כזה.

למרות הכול שרדנו

כן, למרות הכול שרדנו, אפילו שגשגנו. אבל אי אפשר לעבור אלף שנים של רדיפות מבלי לצבור צלקות. כיהודים, העבר תמיד איתנו. עוד לפני שקמה מדינת ישראל, היהודים שעתידים היו להפוך לישראלים היו דרוכים תמיד לאפשרות הגרועה ביותר. אחרי הכול, ישראל היא אומה של פליטים. מחצית מהחיילים בצה"ל שזה עתה הוקם היו ניצולי שואה שברחו מהתופת הנאצית רק כדי להישאב מיד למלחמה קיומית, כיוון שיום לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת המדינה, חמש צבאות ערביים פלשו.

ההשפעה הפסיכולוגית של הסכסוך

הישראלים עמדו בפני בחירה. להילחם או להימחק מהמפה. כמו שאמרה סרסיי לאניסטר: "במזרח התיכון, או שאתה מנצח או שאתה מת".
המדינה היהודית ניצחה במלחמה הראשונה, אבל זו לא הייתה הסוף. שכנינו אימצו את הגישה: "אם לא הצלחת בפעם הראשונה תנסה שוב".

יש לנו נשק סודי

הישראלים ידעו שזה רציני. טראומות קולקטיביות לא נעלמות בקלות. הן נשארות, כאורח לא רצוי, מציגות שוב ושוב את סרטי האימה של העבר. אבל אם יש קרן אור בהיסטוריה עקובת הדם שלנו, הרי שהיא זו: פגיעות היא מניע מעולה. אין עוצמה כמו זו של מי שדחוק לפינה ונואש. כשביקרתי בישראל ב-1973, פגשתי את גולדה מאיר. אמרתי לה: "את אומרת לי שאין לכם סיכוי". היא ענתה: "אבל יש לנו נשק סודי אין לנו לאן ללכת". נשמע כמו נשק די גרוע. אבל הישראלים משתמשים בו היטב. כי דווקא הפחד והפגיעות אילצו אותנו למצוא פתרונות יצירתיים לאיומים הבלתי אפשריים כמו מערכת כיפת ברזל שמיירטת רקטות וטילים, או חיסולים ממוקדים ולא שגרתיים של אויבים לצורך הרתעה, או הנשק הגרעיני, הסוד הגלוי ביותר במזרח התיכון שתמיד ממתין למקרה שבו הכול יקרוס. אם יש דבר אחד שההיסטוריה לימדה אותנו הוא שהכול יקרוס בסוף. אנחנו זוכרים את זה היטב.

ישראל לעולם לא תראה את עצמה כגוליית

למרות שהתרחקנו מאוד מדוד וקלעו, לעולם לא נראֶה את עצמנו כגוליית. כי אנחנו זוכרים, בגוף ובנפש, איך זה להילחם באויב חזק בהרבה מאיתנו. אנחנו זוכרים איך זה להתרסק, שוב ושוב ושוב.

לעולם לא עוד

ולכן המדינה היהודית עשתה הכול כדי לבנות כוח צבאי מרתיע, כדי להבטיח ש-"לעולם לא עוד" לא תהיה סתם סיסמה ריקה אלא אחריות קולקטיבית של כולנו. המעשה של דוד, כשהוא צועד קדימה ללחום בגוליית הוא מעשה מדהים, אפילו מגוחך. זה מעשה של הקרבה, של נכונות שרואים גם בדור הזה של הישראלים.

הישראלים רואים עצמם כ-דוד שממשיך לנצח

חיזבאללה בנה מלכודות ובונקרים בדרום לבנון במשך דור שלם רק כדי להבטיח שמאות חיילים ישראלים ימותו אם ינסו להתקדם לשם. היו פתרונות חכמים לכך. מהפעלת טכנולוגיה מתקדמת ועד תקיפות מדויקות מהאוויר. אבל החיילים הרגליים, חיילי החי"ר הפשוטים, עדיין נכנסו רגלית לכפרים ולמנהרות שנבנו במשך שלושים שנה. ולכן הישראלים רואים עצמם כ"דוד" – דוד שממשיך לנצח.

כיצד העולם רואה את ישראל

אבל מבחוץ, הקרבה הזו לא נראית אצילית אלא כעדות לכך שהכוח השחית אותנו, במיוחד ביחסינו עם הפלסטינים. הרי אין לפלסטינים צבא סדיר. אין להם ממשלה מתפקדת. אפילו מקלטים אין להם. זה לא אומר שהם לא מהווים איום. כל טיל, כל דקירה, כל חטיפה הם איום ממשי ומתמשך. אבל זה אף פעם לא משחק שוויוני. אז מבחוץ, ישראל עם הטנקים, הפצצות החכמות ואפילו נשק גרעיני נראית כמו גוליית, בריון גדול שמושחת מכוחו.

עוצמה מול צדק

אבל כשמסתכלים מקרוב מבינים שהסיפור של דוד וגוליית אינו רק על קטן מול גדול. זהו סיפור על שני עולמות מוסריים שונים. על השקפת עולם יהודית מול זו של הפלשתים. הפלשתים היו עובדי אלילים, עולם של אלים מרובים, שנראים כמו בני אדם ומשחקים משחקי כוח במקום לחפש צדק. בעולם כזה, אין מושג של צדק מוחלט. רק חזקים וחלשים, מנצחים ומפסידים.

הצדק מקנה את העוצמה

ואז הגיעו היהודים עם רעיון מהפכני של מונותאיזם מוסרי. לומר שיש אל אחד, פירושו שיש גם אמת אחת. הצדק, לא הכוח, הוא שמקנה עוצמה. ולכן דוד ניצח. לא כי היה קטן או מיומן בקלע, אלא כי נלחם עבור ערכים וצדק.
ולכן הוא נשאר גיבור, למרות כל שגיאותיו בהמשך.

אחריות מוסרית וישראל המודרנית

גם דוד המלך שגה, השתמש לרעה בכוחו, פגע באחרים. והתנ"ך לא חוסך ממנו ביקורת ממש כפי שגם הישראלים המודרניים מתמודדים עם כוחם באי נוחות. ישראלים צעירים מתקשים עם כוח. הם רוצים להיות מוסריים. קשה להם עם העובדה שמישהו הופך לקורבן בגללנו. יש שיח פנימי מלא בביקורת עצמית, היסוס, דאגה למדיניות יחד עם הבנה שצריך להגן על עצמנו. הישראלים לא רוצים כוח. הם רוצים ביטחון.
המטרה של ישראל היא להיות מקום בטוח שבו אנשים רגילים יכולים לחיות חיים רגילים.
ישראל לא מחפשת כוח  אלא ביטחון. וכשיש ביטחון, היא מתכווצת בחזרה למידותיה הטבעיות.

אויבי ישראל

האויבים שלנו אינם פלסטינים או לבנונים רגילים. אלא משטרים ואידיאולוגיות איסלאמיסטיות שחונקות את המזרח התיכון ומשכנעות אנשים פשוטים שלא יוכלו להיות חופשיים עד שישראל תושמד. האידיאולוגיה הזו רעילה. והיא גם נידונה להיכשל.

הכוח האמיתי של ישראל

אני לא מסכים עם כל החלטה של ממשלת ישראל, ואני לא מצפה שהצבא יהיה צודק בכל קרב. אבל כיוון שזו דמוקרטיה, אני יודע שלפחות ברמה העמוקה, הילדים שלי מגנים אחד על השני, לא נופלים קורבן לחזון אידיאולוגי של מישהו אחר. כמו כל מדינה, ישראל אינה מושלמת. יש לה כוח, ולפעמים היא עושה בו שימוש שגוי. אנחנו לא תמיד הסמכות המוסרית. זו אמת כואבת שאנחנו מתמודדים איתה כל יום. אבל אנחנו משתדלים. משתדלים לשמור על בהירות מוסרית. גם כשהנסיבות קשות.

המחויבות שלנו למוסר

אנחנו מנסים להעניש חיילים שסרחו. אנחנו לא מכוונים לאזרחים. אנחנו מפנים אותם מאזורי הקרבות.
אנחנו אפילו מעניקים טיפול רפואי מציל חיים לאנשים כמו יחיא סינוואר. ולכן, אני לא מסכים עם גולדה מאיר. הכוח הסודי שלנו איננו הפחד, או הטראומה, או הפגיעוּת שלנו. נכון זה הכול נכון. אבל זו לא כל האמת. האמת המלאה היא שהמקור האמיתי של כוחנו הוא המחויבות שלנו למוסר, גם בתנאים הקשים ביותר. המחויבות שלנו להגן על אזרחינו.
במשך מאות שנים אמרו לנו שהחיים שלנו לא שווים. לא הייתה לנו מדינה ולא צבא להוכיח אחרת. אבל עכשיו יש לנו צבא של "דודים", נשים וגברים שנלחמים כדי להגן על משפחותיהם ועל ביתם – הבית היחיד שיש לנו.
ושווה להילחם עליו.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור