החלל

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו עשרות סרטונים בנושא החלל.

תחנת החלל הבינלאומית

איך פועלת תחנת החלל הבינלאומית

תחנת החלל הבינלאומית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DOCUMENTARY TUBE

הסרטון מסביר כיצד פועלת תחנת החלל הבינלאומית (ISS) מבחינה טכנית ותפעולית.

הסבר מעמיק עם אנימציות וקטעי וידאו מתוך התחנה עצמה, ומאפשר להבין איך היא מתפקדת כמעבדה מתקדמת בחלל.

התוכן עיקרי בסרטון:

מבנה התחנה

כיצד המודולים השונים מחוברים יחד. כולל מגורי האסטרונאוטים, מעבדות המחקר, לוחות סולאריים ומערכות התמיכה בחיים.

מסלול וניווט

התחנה מקיפה את כדור הארץ כל 90 דקות במהירות של כ-28,000 קמ"ש. מוסבר כיצד היא מתמרנת כדי להימנע מהתנגשויות עם פסולת חלל.

ניסויים מדעיים

מחקרים בתחומי הרפואה, הפיזיקה והביולוגיה מתבצעים בסביבה של חוסר כבידה.

חיי היום-יום

כיצד אסטרונאוטים ישנים, אוכלים, שומרים על כושר ומתמודדים עם היגיינה אישית בחלל.

אספקה ותחזוקה

כיצד חלליות מטען מספקות ציוד חדש. כיצד צוותי האסטרונאוטים מבצעים תחזוקה שוטפת, כולל הליכות חלל.

אנרגיה ומערכות תמיכה

כיצד התחנה מייצרת חשמל באמצעות לוחות סולאריים וממחזרת אוויר ומים.

שיתוף פעולה בינלאומי

תפקידן של סוכנויות החלל כמו נאס"א, רוסקוסמוס, סוכנות החלל האירופית וגורמים נוספים בניהול התחנה.

תרגום הסרטון

סוניטה ויליאמס המכונה "סוני" עורכת לצופים סיור של חצי שעה בתחנת החלל.

שלום, אני סוני וויליאמס, אני כאן בתחנת החלל הבינלאומית. זהו מודול Node 2, מודול ממש מגניב. לרוב המודולים יש ארבעה צדדים, והם מחוברים כך שנוכל לעבוד על משטח שטוח – קיר, רצפה, קיר נוסף או תקרה. אבל כל מה שצריך לעשות זה פשוט להסתובב, ואז נקודת ההתייחסות שלך משתנה.

אני מזכירה את זה כי כאן ארבעה מתוך ששת האסטרונאוטים ישנים. אנשים תמיד שואלים איך זה לישון בחלל – האם שוכבים? האם יש מיטה? לא ממש, כי זה לא משנה. אין לך ממש תחושה של שכיבה – אתה פשוט נמצא בתוך שק שינה.

תחנת שינה

הנה תחנת שינה אחת. אני נכנסת פנימה, אתם יכולים לעקוב אחרי אם אתם רוצים.

אז אני בפנים. זה קצת כמו תא טלפון קטן, אבל די נוח. יש כאן שק שינה שאנחנו ישנים בו, כדי שלא נתעופף לכל עבר בזמן השינה. אבל אפשר לישון בכל כיוון – אני ישנה כך שאני מרגישה כאילו אני עומדת, אבל בעצם אני על הרצפה. וזה לא משנה – אם אני מסתובבת ו"ישנה הפוך", אני לא מרגישה שום תחושה בראש שמראה לי שאני הפוכה.

תחנת השינה היא גם כמו משרד קטן – יש לנו כאן מחשב, כמה חפצים אישיים, ספרים, בגדים ודברים אחרים שהופכים את המקום ליותר ביתי.

ליד כל זה יש עוד שלוש תחנות שינה – אחת נוספת מולי, אחת בתקרה (אם נקרא לזה כך) ואחת על הקיר השני. כך שכולנו ישנים בסוג של מעגל קטן.

חדר הרחצה

אני יודעת שיש הרבה שאלות על איך משתמשים בשירותים ואיך חיים בחלל בצורה רגילה. אז הנה השירותים שלנו.

בבוקר, אנחנו משתמשים בערכת טיפוח אישית עם דברים בסיסיים – מברשת שיניים, משחת שיניים, מברשת שיער וכו'. תראו איך המברשת ממש לא עוזרת לסדר את השיער שלי, הוא פשוט עומד ישר למעלה בגלל חוסר הכבידה!

צחצוח שיניים

משחת השיניים דביקה, כך שהיא נשארת על המברשת בלי ליפול. מים גם נדבקים למברשת – אם אני מוציאה קצת מים, הם יוצרים בועה גדולה בגלל מתח הפנים. ואז אפשר פשוט לשתות אותם.

אז מה עושים עם משחת השיניים אחרי הצחצוח? יש שתי אפשרויות – אפשר לבלוע אותה (כמו שטיפת פה, רק עם טעם לא משהו), או לירוק אותה למגבת נייר ולזרוק. אני לא ממליצה לבלוע משחת שיניים על כדור הארץ, אבל כאן אני רק לארבעה חודשים, אז זה לא נורא.

ועכשיו – לשאלה הכי חשובה: איך משתמשים בשירותים בחלל?

השירותים בחלל

ברוכים הבאים ל"כתר" – השירותים של תחנת החלל. יש אפילו ציור קטן של ירח על הדלת!

יש כאן שני חלקים – השירותים הקטנים למספר שתיים, שצריך לכוון אליהם ממש טוב כי הם קטנים. ויש גם צינור נפרד למספר אחת (שתן). אפשר לעשות את שניהם יחד, אם מחזיקים את הידיות הנכונות.

המערכת גם מקודדת בצבעים כדי שלא תתבלבלו – צינור השתן צהוב, למשל.

מערכת יניקה לניקוז

ומה עם נייר טואלט? יש לנו כמה סוגים – מגבונים רוסים (שהם די מחוספסים), טישו רך, מגבונים לחים למקרה הצורך, ואם המצב יוצא משליטה – גם מגבונים מחטאים.

כמו שהראיתי קודם עם המים, אם לא מכוונים נכון,

גם נוזלים אחרים יכולים לרחף לכל עבר.  ולכן יש כאן מערכת יניקה שמבטיחה שהכל ילך לכיוון הנכון. אבל לפעמים, ובכן, קורות תקלות.

מחוץ לשליטה

אם אתה מחוץ לשליטה ומתחיל לרחף סביב, יש לנו הרבה ציוד מגן. וכמובן, יש לך פרטיות – יש כאן דלת קטנה כך שאנשים אחרים ידעו שאתה בפנים.

המטבח

זהו מקום ממש מגניב, קצת כמו בבית, שבו כולם נפגשים בבוקר. אחרי שאתה שוטף פנים ומצחצח שיניים, אתה מחפש משהו לאכול לארוחת בוקר – וזה המטבח שלנו.

אתה יכול לשים לב שיש כאן כל מיני סוגי מזון – זה כמו לפתוח את המקרר. יש לנו משקאות, בשרים, ביצים, ירקות, דגנים, לחם, חטיפים (זה המקום שבו תמצא את כל הממתקים), תוספות ואפילו חטיפי אנרגיה קטנים למקרה הצורך.

אוכל בשפע

חלק מהמזון מיובש ולכן עלינו להוסיף לו מים כדי להכין אותו, ואילו אחרים מוכנים לאכילה וצריך רק לחמם אותם. למשל, כאן יש לי "ברביקיו ביף בריסקט" – די טעים!

לא רק שיש לנו אוכל מארה"ב, יש לנו גם אוכל יפני, והרבה אוכל רוסי – אפשר לראות שכל המכלים האדומים מלאים במזון שהגיע מרוסיה. חוץ מזה, יש לנו גם מאכלים מיוחדים שהמשפחה שלנו יכולה לשלוח לנו. במקרה שלי, אני אוהב כריכי "פלפר נאטר" (שילוב של חמאת בוטנים וממרח מרשמלו), אז שלחו לי קצת מרשמלו מוקצף כדי שאוכל להכין אותם. יש לנו כאן הרבה אוכל, אז אין בעיה בכלל!

המעבדות

עכשיו אנחנו נמצאים במעבדה היפנית – אחת מכמה מעבדות בתחנת החלל הבינלאומית. אם הייתי מדמיין את התחנה כגוף שלי שטס בחלל, המעבדה היפנית הייתה בצד השמאלי שלי.

כעת עברנו לצד הימני של התחנה, שם נמצאת המעבדה האירופאית "קולומבוס". כאן מבצעים הרבה ניסויים מדעיים, בעיקר בתחומים רפואיים.

וכאן אנחנו במעבדה האמריקאית, שיש בה המון ניסויים מדעיים לאורך כל הקירות. חוץ ממחקר, אנחנו גם עושים כאן פעילות גופנית – דבר חשוב מאוד כי בחלל אנחנו מאבדים מסת עצם ומסת שריר בגלל חוסר כוח המשיכה.

חדר כושר אמיתי

כדי לשמור על הכושר, יש לנו אופני כושר, הליכון ומכשיר הרמת משקולות. הנה האופניים – אתם יכולים לראות את הפדלים עם קליפסים, כך שכל מה שצריך לעשות הוא להכניס את הרגליים ולהתחיל לדווש. שימו לב שאין כאן מושב, כי הרי אנחנו לא באמת יושבים! למעשה, לא ישבתי במשך חצי שנה!

אולי שמתם לב שהאופניים זזים קצת כשאני מזיזה אותם. הסיבה לכך היא שתחנת החלל עצומה, ויש לה גם לוחות סולאריים גדולים. אם נכניס כוחות ישירות למבנה התחנה, זה יכול לגרום ללוחות הסולאריים לרעוד. לכן, מכשירי הכושר מתוכננים לנוע מעט כדי למנוע השפעה על המבנה החיצוני של התחנה.

תא האוויר

נמצאים כאן איתי שני החברים שלי – אלה חליפות חלל שמוכנות ליציאה להליכה בחלל במקרה הצורך.

לעיתים יש צורך בתיקונים חיצוניים, בדיוק כמו בפנים. יש לנו הרבה ציוד אלקטרוני, מכונות ולוחות סולאריים בחוץ ולפעמים משהו לא עובד כמו שצריך. בחלל הטמפרטורות משתנות באופן קיצוני – מאוד חם או מאוד קר, ובנוסף מדובר בריק ללא לחץ. לפעמים הציוד פשוט מפסיק לעבוד, ואז אנחנו צריכים לצאת ולתקן אותו.

מאחורי יש את הפתח שממנו יוצאים ישירות אל החלל. כרגע הוא מלא בכמה חליפות חלל נוספות ובכלי עבודה, אבל ממש כאן זה המקום שבו אנחנו יוצאים אל הריק.

חליפת החלל

חליפת החלל גדולה ומסורבלת, קצת כמו מדים של שחקן פוטבול. הסיבה לכך היא בעיקר התרמיל בגב – הוא מכיל את כל מה שצריך כדי לשרוד: חמצן, מערכת סילוק פחמן דו-חמצני, מערכת ויסות חום וקור, ואפילו מחשב שמעביר לנו נתונים על מצב החליפה.

אני קוראת לחליפה הזו "חללית אישית", כי היא באמת מכילה את כל מה שצריך כדי לשרוד בחלל הפתוח. יצא לי להשתמש בה כמה פעמים וזה עבד בצורה מושלמת – מזל טוב שכך!

הקסדה

אולי תרצו לראות איך הקסדה נראית – היא די מגניבה! בדרך כלל אנחנו לא יוצאים לחלל כשהקסדה פתוחה, אבל כך אפשר לראות איך זה נראה מבפנים.

כשאתה בתוך הקסדה, הראש שלך יכול לזוז בפנים, אבל הקסדה עצמה נשארת יציבה. זה בעצם מה שקובע את שדה הראייה שלך.

מכיוון שבחלל השמש מאוד חזקה, יש לנו "משקפי שמש" מיוחדים שמובנים בתוך הקסדה. הם פשוט נמשכים מטה כמו מגן עיניים ומגנים עלינו מהאור החזק.

המצפה  (Cupola)

ועכשיו לחלק הכי מדהים – ה"קופולה"!

זהו חלון תצפית מיוחד שבולט מחוץ לתחנת החלל, קצת כמו סירה עם תחתית מזכוכית.

זה אחד המקומות שבהם הכי כיף לבלות – כל הזמן אתה מוצא את עצמך שם פשוט מתבונן בכדור הארץ.

הרבה אנשים שאלו אותי מה אנחנו עושים בזמננו הפנוי, ואני חייבת לומר – כשיש לך נוף כזה, אתה לא יכול שלא להסתכל עליו!

ואי אפשר שלא לרצות פשוט להגיע ל"קופולה" ולהסתכל החוצה כמה שיותר. הרבה אנשים משחקים משחק עם עצמם – מנסים לנחש מעל איזה אזור בכדור הארץ אנחנו טסים. אחרי זמן מסוים פה, אפשר להתחיל לזהות אזורים – סוגי עננים שונים ביבשות שונות, סוגי קרקעות שונות. בואו נראה…

לצפות בכדור הארץ מלמעלה

כמובן, יש גם הרבה אוקיינוס, אז בדרך כלל כשמביטים החוצה, רואים מים. מבט אחד, ואני אגיד לכם תוך רגע איפה אנחנו נמצאים…

הנה, עכשיו אנחנו ממש מעל אפריקה. קצת מעונן, כמו שאפשר לראות, אבל אנחנו בדיוק מעל היבשת האפריקאית.

היי, מה זה? נראה כמו חללית סויוז! זו החללית שתחזיר אותנו לכדור הארץ! וואו, אולי נלך להציץ עליה… זה די מגניב. היא קצת יותר קטנה משאר התחנות, אז נראה שיהיה שם די צפוף, אבל בואו נלך לראות.

החלק הרוסי של התחנה

אם תביטו אחורה, תוכלו לראות את החלק הרוסי של התחנה. אם תביטו קדימה, תוכלו לראות את המעבדה היפנית, המעבדה האירופית והמעבדה האמריקאית, ואז שוב את הלוחות הסולאריים שהתחלנו מהם בבוקר כשצפינו מהחלון היפני.

שאלות נוספות שקיבלנו היו על מקצועות – איזה מקצוע כדאי לבחור אם רוצים להיות אסטרונאוט? ואילו אנשים מתאימים למקצוע הזה?

צוות מגוון

ובכן, אנשים שאוהבים לחקור, כמובן. גם אנשים שאוהבים מתמטיקה ומדעים – כי זה מה שהעבודה הזאת עוסקת בו. אצלנו בצוות יש רופאים, מורים, וטרינרים, מהנדסים, טייסים – כל מיני אנשים עם רקעים שונים. אבל נראה שאם אתם אוהבים הרפתקאות ודברים מגניבים, כנראה שתתעניינו בלהיות אסטרונאוטים.

דבר אחד שדיברתי עליו אבל לא הראיתי לכם – ציוד הכושר שלנו! אחד המכשירים המרכזיים כאן הוא ה-ARED  (מכשיר כושר מתקדם עם התנגדות), זה הדבר שאתם רואים כאן.

כדי להשתמש בו, צריך להכין אותו כמו כל מכשיר כושר בחדר כושר רגיל… רגע…

ציוד הכושר מגניב

הנה, עכשיו אני יכולמ להראות לכם איך זה עובד. אפשר לשנות את הזווית שלך פשוט על ידי מעבר ממודול אחד לשני.

עם המכשיר הזה, אפשר לעשות "הרמות משקל" באמצעות התנגדות של ואקום – ממש כמו להתאמן בחדר כושר. למשל, אם אני רוצה לעשות סקוואט, אני עושה את זה כך… רגע, אני צריכה לשים קצת משקל, כרגע זה קל מדי.

אפשר לעשות דברים כאן שאי אפשר לעשות בכדור הארץ! למשל, סקוואט עם רגל אחת בלבד, כי אין סכנה שתיפול. אפשר גם לעשות לחיצות חזה – יש לנו גם ספסל מיוחד שמתחבר למערכת.

חור ענק

היי, אקי, מה אתה עושה שם למטה? (הוא מוחץ דברים…)

זה אחד הדברים המגניבים בחלל – זה נראה כאילו יש פה חור ענק, אבל אף אחד לא חושב על זה פעמיים. פשוט אפשר לקפוץ מעליו… או, אם רוצים, אפשר פשוט לקפוץ לתוך החור! אני נכנסת!

(נוחת בתוך הפתח)

ווווש! ואז אפשר לעלות בחזרה למעלה…

כמו סופרמן!

ווווש!

לרחף בתוך תחנת החלל

אנחנו ברי מזל שיש לנו תחנת חלל כל כך גדולה שאפשר ממש לעוף בתוכה. החלק שבו אני נמצאת עכשיו נקרא PMM – אולי ראיתם אותו מהחלון. זה בעצם המחסן שלנו – או הארון הגדול שלנו, אם תרצו.

יש לנו שם אוכל נוסף, בגדים נוספים, ואפילו מקום שבו אנחנו אוגרים את האשפה שלנו. הכול מסודר ומאורגן, כך שכל מה שאנחנו צריכים בזמן העבודה נמצא שם. וזה גם מקום ממש כיפי לשחק בו!

אבל עכשיו אנחנו עוברים לחלק הרוסי של התחנה… תהיו מוכנים – לא צריך דרכון!

אולי זה נמשך הרבה יותר אחורה מזה… נצא לטיול ונגיד שלום לחבר'ה שם בעוד רגע, אבל קודם נעשה את זה ואז נמשיך לסויוז בסוף.

הנה יוג'יני! היי!

אנחנו עושים סיור קטן

זהו ה- FGB ומה שמיוחד במודול הזה הוא שהוא למעשה החלק הראשון של תחנת החלל שהועלה לחלל בשנת 1998. התחנה קיימת בערך 12 שנים עם צוותים מאוישים, אך היא הייתה בחלל כ-14 שנים. זה היה החלק הראשון והוא כמו ה-PMM של הרוסים – יש בו המון אחסון, כמו שאתם יכולים לראות.

הפוסט המרכזי

כאן אנחנו נמצאים בלב תחנת החלל, זהו מודול השירות. זהו ה"פוסט המרכזי". ובמקרה של בעיות כמו שריפה, ירידת לחץ בגלל פגיעת מיקרומטאוריט שיצר חור, או זיהום רעיל – זה המקום אליו אנחנו מגיעים.

אחד מהחומרים שאנחנו משתמשים בהם הוא אמוניה, שהיא קריטית לרדיאטורים שלנו, אך אם היא תיכנס לחללית, זה יהיה מסוכן עבורנו. במקרה של בעיה כזו, אנחנו מתכנסים כאן בפוסט המרכזי שהוא בעצם הלב של התחנה.

המחשבים הראשונים שהפעילו את תחנת החלל

זה גם המקום שבו נמצאים המחשבים הראשונים שהפעילו את תחנת החלל. מאחורי הקיר הזה יש את המחשבים העיקריים. כאן הצוות בין שלושה לשישה אנשים מחליטים כיצד להתמודד עם הבעיה. לכבות את האש, לאטום את החור, או לפתור את הדליפה הרעילה.

המודול הזה מיוחד כי יש לו חלונות מצוינים שפונים לכדור הארץ, וגם יש כאן מערכת שליטה שמאפשרת לנו להפעיל חלליות מבקרות במקרה הצורך. יש כאן גם מחשבים רוסים ואמריקאים שמאפשרים לנו לשלוט בכל מה שצריך בתחנת החלל.

הצוות והמורשת

כמה מחברי הצוות שלנו נמצאים כאן – אולג נוביצקי מימין ויורי מלנצ'נקו משמאל.

מאחוריהם אפשר לראות תמונות של גיבורים מתוכנית החלל – סרגיי קורוליוב, המהנדס הראשי של תוכנית החלל הרוסית, ויורי גגארין, האדם הראשון שטס לחלל.

חללית הסויוז

בואו נבדוק במהירות שהסויוז שלנו מוכנה להמראה.

בתוך המודול הרוסי, ניתן לראות כמה חלקים שמתחברים לכלי רכב מבקרים אחרים. בחלק הזה של התחנה יש תא אוויר לפעילויות חוץ-רכביות (הליכות חלל) של הרוסים, ויש כאן גם חליפת חלל רוסית.בנוסף, יש כאן רכב אספקה שהביא פירות וירקות, ולאחר מכן ישמש כמתקן לאיסוף אשפה לפני שהוא ישתחרר מהתחנה ויישרף באטמוספירה.

כניסה לסויוז

הכניסה לחללית קצת מסובכת, אבל בואו נכנס פנימה.

כאן נמצא מנגנון העגינה – המערכת שמאפשרת לסויוז להתחבר לתחנת החלל. הקונוס הזה הוא החלק שנכנס לראשונה לתוך התחנה ולאחר מכן מוחלף במערכת של תופסנים, שמחזיקים את החללית במקום.

תא המגורים בסויוז

כאן אנחנו בתא המגורים של הסויוז, שנקרא ברוסית "בּוֹיט"  (Boyik)

יש כאן שירותים, אבל הם לא טובים כמו אלה שבתחנה, אז אנחנו משתדלים לא להשתמש בהם יותר מדי. יש כאן גם מי שתייה אם צריך.

כמו כן, החלק הזה משמש לאחסון מטען – אספקה שמובאת לתחנה וגם דברים שנחזיר איתנו לכדור הארץ.

ברגע שנחזור לאטמוספירה, החלק הזה יהפוך לאשפה – הוא יתנתק מהחללית ויישרף לחלוטין.

תא החזרה לכדור הארץ

אבל המקום שבו אנחנו באמת נמצאים בזמן השיגור והנחיתה הוא תא החזרה – Descent Module. זה קצת צפוף, אבל איכשהו אנחנו מצליחים להיכנס. לכל אחד יש מושב מותאם אישית שנוצר במיוחד עבורו. כאן יש את לוח הבקרה שבו אנחנו מבצעים את רוב הפעולות, וגם יש בקרי יד שבעזרתם אפשר לנווט את החללית. מאחורינו יש ציוד הישרדות – אם ננחת במקום מבודד בלי צוות חילוץ מיידי, יש לנו את כל מה שצריך כדי לשרוד.

הם חשבו כאן על הכל! בתוך 12 שעות מהיום – אנחנו כבר נהיה חזרה על כדור הארץ. די מדהים לחשוב על זה!

החייזרים כבר כאן

החייזרים כבר כאן

החייזרים כבר כאן. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי.  הסרטון הפעם –מדוע חייזרים כבר בדרך אלינו.

היקום הוא עצום ומורכב ממאות מיליארדי גלקסיות, טריליוני כוכבים, ועוד כוכבי לכת. אם אפילו השבר הקטן ביותר ניתן למגורים, אז היקום אמור להיות שוקק חיים. ובכל זאת איננו רואים דבר, רק ריקנות עצומה. איפה כל השאר? התשובה לחידה הזו יכולה להיות מרגשת כמו שהיא מצמררת: אנחנו מוקדמיּם, נולדנו כמעט לפני כל החיים האחרים – אבל בקרוב מאוד זה עשוי להשתנות. לא רק שחייזרים עשויים להופיע, הם יכולים להקיף אותנו במהירות. תחרות בלתי הפיכה על היקום עשויה להתחיל.

קרדיט תמונה: © Green_Grey Darya

מדענים חלוקים בדעתם בנוגע לקיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. יש הטוענים, על סמך מודלים סטטיסטיים, שמן ההכרח הוא כי קיימים חיים תבוניים בפלנטות רבות ביקום. אחד מהידועים שביניהם הוא פרופסור מיצ'יו קאקו, הטוען בביטחון מוחלט כי אכן יש חייזרים, שגם יש מהם שמפותחים מאיתנו במיליוני שנים. רבים אחרים טוענים כי הסבירות להיווצרות חיים תבוניים נמוכה כל כך, והיקום גדול ועתיק כל כך, עד כי אין שום סיכוי סביר שהאדם יגלה קיום חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. כסיוע לכך טוען פרדוקס פרמי, שמסתבר שכל ציוויליזציה שהייתה מתפתחת בקצב בו התפתחה הציוויליזציה האנושית, הייתה מגיעה לכל פינות הגלקסיה בתוך מספר מיליוני שנים; מכיוון שגיל גלקסיית שביל החלב מוערך ביותר מ־10 מיליארד שנים, לו היו חייזרים תבוניים במקום אחר, וודאי היו מגיעים לכאן כבר לפני זמן רב.(לקוח מויקיפדיה ©)

העב"מים חוזרים

העב"מים חוזרים

העב"מים חוזרים. סרטון מערוץ היוטיוב חדשות העב"מים © The UFO New. מעודכן לתאריך 14/01/2023

קהילת המודיעין האמריקאית הודיעה שדוחות על עב"מים המעורבים עם כוחות הצבא בעלייה. בשנת 2022 הפנטגון קיבל מאות דיווחים חדשים על עב"מים. ממשלת ארה"ב קיבלה יותר מ-350 דוחות עב"מים חדשים. דו"ח ממשלתי אומר שדיווחי עב"מים של חיילי ארה"ב מרקיעים שחקים ליותר מ-500. 

רוב הדיווחים החדשים הגיעו מטייסים ומפעילים של הצי וחיל האוויר האמריקאי שהיו עדים לעב"מים במהלך תפקידיהם המבצעיים ודיווחו על האירועים.למרות שהדו"ח הזהיר כי UAP "מהווה סכנת טיסה והתנגשות בטיחותית לנכסי אוויר שעלולה לדרוש מהטייסים "להתאים את דפוסי הטיסה", הדו"ח קבע כי לא דווחו התנגשויות בין מטוסים אמריקאים לעב"מים עד כה. החוקרים לא מצאו עד עכשיו ראיות לכך שהתצפיות מייצגות חיים מחוץ לכדור הארץ או התקדמות טכנולוגית גדולה של יריב זר כמו רוסיה או סין, אבל מודים שזהו הסבר אפשרי. הדו"ח של יום חמישי הראה עלייה דרמטית בתקריות שדווחו מאז פרסום הדו"ח לשנת 2021.

ההצלחות של 2022

ההישגים של 2022

ההצלחות של 2022. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Wendover Productions. הערוץ מעלה סרטונים המסבירים כיצד העולם שלנו עובד, החל מנסיעות וטיולים ועד למסחר וכלכלה. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 3,720,000 מנויים ו- 574,030,919 צפיות.

 

22 בעיות שנפתרו ב- 2022

2022 הייתה רק עוד שנה. אבל למרות כל האסונות שנגרמו ע"י הטבע וכאלה להם גרם האדם, העולם דווקא השתפר. אנחנו יוצאים משנת 2022 בלי כמה בעיות איתן נכנסנו אליה. ההישגים נחגגו על ידי מעטים או על ידי רבים אבל כולם מייצגים את השיטה הדמוקרטית שבאמצעותה בעיות יכולות להיפתר.  

נאס"א הסיטה אסטרואיד ממסלולו. החללית 'דארט' פגעה באסטרואיד 'דימורפוס'. המטרה הייתה לבחון הגנה מפני עצמים בחלל המאיימים על כדור הארץ.

נאס"א פתרה בעיה עצומה הרבה לפני הזמן. בספטמבר 2022 עשרה חודשים לאחר ההשקה, המבחן הגיע לשיאו. חללית במשקל קילוגרם ובגודל של מקרר התרסקה לתוך אסטרואיד. אמנם 'דימורפוס' לא איים על כדור הארץ אבל המבחן נעשה כדי לראות אם התנגשות באסטרואיד תסיט אותו ממסלולו. המבחן הצליח, לאחר ההתנגשות מסלולו התקצר ב-32 דקות, נאס"א ציפו לקיצור מסלול של בין 10 ל- 20 דקות. זאת הייתה הצלחה גדולה ראשונה לאסטרטגיית ההגנה הפלנטרית של נאס"א.

ארצות הברית הצטרפה להסכם קיגאלי עליו חתמו כבר 150 מדינות. התחייבות להפחתת השימוש בגז תעשייתי מזהם המשמש במזגנים ובמקררים 

ארה"ב הסכימה להצטרף להסכם קיגאלי הבינלאומי במטרה להוציא משימוש את חומרי הפחמן המסוכנים ביותר. התיקון נעשה כחלק ממאמצי הממשל הפדרלי לבטל את רוב חומרי פחמן הבעייתיים. התיקון בא בעקבות אמנת אקלים משנת 1987. ההסכם הוציא בהדרגה 100 סוגים של כימיקלים שהחלו להרוס את שכבת האוזון של כדור הארץ. הבעיה הייתה שהיצרנים החליפו את ה-CFC בהידרו-פלואור פחמניים או HFCs שאינם טובים לסביבה. לפחמן דו חמצני פוטנציאל התחממות של 1, למתאן 34. פוטנציאל התחממות של HFCs נע בין 1,370 ל-4,180. מה שגורם לו להיות גרוע בהרבה לשינויי האקלים. תיקון קיגאלי יבטל בהדרגה את השימוש ב- HFCs.

מספר שיא של בעלי חיים בסכנת הכחדה חוזרים למרחב

ברחבי אירופה, למעלה מחמישים מינים חוזרים במספרי שיא. לדוגמה, הביזון האירופי עשה קאמבק מרהיב למרות שחשבו שנכחד בשנות ה-20. מאז 1971 אוכלוסייתם גדלה ב-399 אחוזים בבלארוס, ליטא, פולין, רוסיה, רומניה, סלובקיה, אוקראינה. בבריטניה נולד הביזון האירופאי הראשון מזה אלפי שנים. הביזון יכול לעזור בהם לאדם בהפחתת הסיכון לשיטפונות, שיקום המערכת האקולוגית והשפעות שינויי האקלים. למרות שהחדשות הללו לא מבטלות את ההכחדה ההמונית העולמית, האירוע הזה מציג מפת דרכים לחזרה למגוון הביולוגי ולמערכות אקולוגיות גמישות. מסתבר שכאשר בני אדם נסוגים לאחור ונותנים לבעלי חיים מעט מרחב נשימה, הם יכולים לחזור ואפילו לשגשג.

החיסון הראשון אי פעם נגד מלריה

התקדמות מדעית נוספת שעוזרת לחיים לשגשג היא החיסון נגד מלריה. מלריה מועברת באמצעות יתושים והורגת יותר מחצי מיליון בני אדם מדי שנה. המלריה היא גורם המוות השישי בשכיחותו במדינות בעלות הכנסה נמוכה, בעיקר באפריקה. כמעט 80% ממקרי המוות הללו הם ילדים. זו בעיה גדולה במיוחד עבור אפריקאים, לא רק בגלל אובדן חיים אלא גם במונחים של השפעה כלכלית עקב עלויות שירותי בריאות, היעדרות מהעבודה ולימודים, צמצום התיירות ואיבוד כוח עבודה.

ב- 2022 ארגון הבריאות העולמי אישר לראשונה חיסון למניעה מלריה. החוקרים הכפילו את ההתקדמות עם פריצת דרך ענקית. החיסון החדש הזה תוקף את הטפיל מוקדם בהדבקתו על ידי יירוט לפני הכניסה לכבד, באמצעות שילוב חלבונים מטפילי המלריה ומנגיף ההפטיטיס. צוות מאוניברסיטת אוקספורד המציא חיסון שני אפילו יעיל יותר בניסויים קליניים מאשר הגרסה שפורסמה בשנת 2021. 2 הגרסאות של החיסון עדיין ממתינות לתוצאות של ניסוי גדול יותר. אבל יצרן חיסונים הודי מוכן לעשות יותר מ-100 מיליון מנות לאחר אישור רשמי. כך או כך, העובדה שיש כעת אפשרויות פוטנציאליות להילחם במלריה בהתחלת הסימפטומים לפני שהיא הופכת להרסנית  היא באמת נס רפואי שיציל מיליוני חיים.

התקדמות בדרך לחיסון למחלת ליים

סביר להניח שבקרוב יהיה גם חיסון למחלת הליים. אבל זה כבר פחות נס רפואי ויותר תמיהה "למה לקח כל כך הרבה זמן?". מחלת הליים יושבת בצומת של שינויי אקלים, חוסר אמון במומחים ורפואה למטרות רווח. מכיוון שהטמפרטורות ממשיכות לעלות, ארה"ב ואירופה מארחות יותר ויותר קרציות. בגלל היסוס חיסונים בשנות ה-90, הכלב שלכם יכול לקבל זריקת הגנה אבל אתם לא יכולים. מחלת הליים הוכפלה בארה"ב מאז 1991 והיא הפכה למחלה הנישאת ע"י וקטור הנפוצה ביותר בארה"ב. עם זאת, עשויה להיות הקלה באופק, שכן חיסון נכנס לניסויים קליניים סופיים בשנת 2022. התרופה, VLA15, ניתנה ל-6,000 משתתפים בארה"ב ובאירופה.  VLA15 בולט בשינוי מלימריקס שהיה פעם חיסון ליים זמין לציבור. ללימריק

היו בעיות: הוא דרש שלוש מנות, היה זמין רק לאנשים מעל גיל 15 ולא היה זול. כעת יצרני VLA15 עובדים קשה כדי למנוע את החסרונות הללו. אבל מה שהוביל להוצאת לימריקס מהשוק הוא בסופו של דבר ההססנות לחיסונים. טענות לא מבוססות על אפשריות היפותטיות שלימריקס יכול לגרום למחלה אוטואימונית סיימו את פיתוח לימריקס בסוף שנות ה-90.

בארה"ב הסתיים ניסוי עמוס ציפיות בעולם הספורט

הסכם עבודה משמעותי ביותר בעולם הספורט אחרי תהליך של 6 שנים. בשנת 2016 נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים תבעה את פדרציית הכדורגל האמריקאית בגין אפלייה מגדרית. למרות שהתיק נדחה על ידי בית משפט פדרלי בשנת 2020, המחלוקת נמשכה. עמיתיהם בנבחרת הגברים הלאומית של ארה"ב עזרו השנה לתווך עסקת תשלום ראשונה מסוגה בין שלושת הארגונים. בגלל מבנה השכר של פיפ"א, נבחרת הגברים מקבלת יותר שכר לכל ניצחון מקבוצת הנשים. זאת למרות שקבוצת הנשים מציגה באופן עקבי ביצועים טובים יותר וזכתה בגביעי העולם והאולימפיאדה ב-2015 וב-2019 ובמדליות ב-2016 וב-2020. נבחרת הגברים החליטו לאגד את הזכיות שלהם ולחלק אותם שווה בשווה. כלומר כל השחקנים ייהנו מהתקדמות של כל אחת מהקבוצות בטורנירים. הפתרון הזה מדגים כיצד קבוצות ספורט יכולות לאתגר את אי השוויון של ליגות הספורט ולעזור לקבוצות שלהם לעלות רמה, גם על המגרש וגם מחוצה לו.

ארוחת בוקר וצהריים כמעט לכל התלמידים בארה"ב

מדד נוסף שמניע את ההון העצמי מגיע בצלחת. כשהקורונה פגעה, הממשלה הפדרלית בארה"ב העבירה חוק חירום שסיפק ארוחת בוקר וצהריים חינם לכמעט כל התלמידים באמריקה. זו הייתה דרך לוודא שילדים אוכלים גם כאשר המשפחות שלהם לא מסתדרות מבחינה כלכלית. קבלת ארוחות מלאות ומזינות, מלבד היותה הכרח בסיסי, קשורה לציונים טובים יותר ופחות היעדרויות. אז כשהרפובליקנים בקונגרס חסמו אפשרות לשמירה על ארוחות חינם, בקליפורניה, מיין, ורמונט, מסצ'וסטס, נבאדה וקונטיקט לקחו את המשך התוכנית על עצמם.

קולורדו גם אישרה זה עתה אמצעי הצבעה המאפשר ארוחת צהריים חינם בכל בתי הספר. לפחות חמש מדינות נוספות הציגו חקיקה בנושא ארוחות אוניברסלית. הרעיון הוא שהצעת ארוחות חינם מבטלת את הסטיגמה עבור אלה התלויים בכך ולתלמידים שאולי לא בהכרח זכאים לארוחת צהריים חינם או בעלות מופחתת אבל עדיין צריכים אותה. בערך אחד מכל שישה ילדים לא מקבל מספיק אוכל בארה"ב. תוכנית מימון פדרלי לכל התלמידים עשויה להיות טיפוס עלייה. במדינות בהן היא מיושמת, כמו קליפורניה, שבה כמעט 6 מיליון תלמידים מפיקים תועלת מהתוכנית, היא עובדת. כמו הרבה נושאים חברתיים, זה צריך להתחיל איפשהו.

USB-C התייעלות טכנולוגית ופחות זיהום

הפיתוח שכולנו עשויים להרוויח ממנו בעתיד הקרוב התחיל אי שם באירופה השנה. הסיבה לכך היא שהפרלמנט האירופי הצביע כמעט פה אחד לאמץ חיוב לתקן יציאה אוניברסלי למכשירים ניידים USB-C עד 2024. ההכרזה הראשונית גרמה כמובן לקצת בילבול לחברת הטכנולוגיה מספר אחת בעולם, אפל. האייפונים של אפל משתמשים בכבל ושקע הלייטנינג אבל הפעם הם נכנעו וכל מכשירי האייפון יעשו את המעבר ל-USB-C. עם פרסום ההכרזה, סגן נשיא בכיר בחטיבת השיווק של אפל, גרג ג'וסוויאק, אמר שהמעבר ישפיע על מיליארד אנשים ברחבי העולם. זה גם מייעל את הטכנולוגיה עבור המשתמשים וכבל USB-C מעביר נתונים מהר יותר מכבל הלייטנינג של אפל. בנוסף, לפי לדו"ח אירופאי התקנון החדש יחסוך 338 מיליון דולר בפסולת אלקטרונית בשנה. אז, באמת, אלו רק חדשות טובות לכל מי שיש לו טלפון. 

צמיחה עולמית בשוק הרכבים החשמליים

וחדשות טובות לכל מי שיש לו מכונית.שווקי הרכבים החשמליים ברחבי העולם התעלו למה שנקרא נקודת המפנה לאימוץ רכב חשמלי. על פי תיאוריית מודל הפצת החדשנות של רוג'רס (EM Rogers), הקצב שבו מוצר חדש הופך פופולרי לאחר כניסתו לשוק המכירות כוללות בהתחלה רק נתח קטן של אנשים, הידועים כחדשנים והחדשנות עדיין עשויה להתפוגג. אבל ברגע שהמוצר מגיע לנקודת הפיתול הקריטית הוא נחשב כחידוש, מתחיל להיכנס למיינסטרים והצמיחה מתגברת במהירות.

עבור רכבים חשמליים, נקודת הפיתול מקובלת בדרך כלל כ-5 אחוז מסך מכירות הרכב, אז אחרי שמדינות הגיעו לסימן הזה, יש עלייה מקבילה בפופולריות. פירוש הדבר שארה"ב תוכל לראות בקרוב את אימוץ הרכבים החשמליים מתפשט אפילו מהר יותר. במיוחד בהתחשב בהרחבת זיכוי המס על רכבים חשמליים והפחתת האינפלציה. ל-19 מדינות כולל בריטניה, נורבגיה, דרום קוריאה וגרמניה.יש כעת תעשיות רכבים חשמליים. מכירות הרכבים החשמליים בעולם הגיעו לחמש אחוז או יותר מסך רכישות הרכב. בדרום קוריאה המכירות עלו ל-21% מהשוק ובנורווגיה ללמעלה מ-83 אחוזים.

כיסוי בארות נפט נטושות מזהמות בארה"ב

אף אחד לא יודע בדיוק מהי כמות פליטת המתאן, בארות נפט וגז נטושות הפזורות בארה"ב. פשוט יודעים שיש הרבה מהם, אולי אפילו 3 מיליון ושהן מדליפות מתאן, והרבה ממנו. בארות נטושות ומכוסות בצורה שגויה מזיקות לאיכות המים באופן מקומי והן הרסנייות לאקלים בגלל כמות גזי החממה שהן משחררות, לפעמים באופן קיצוני, לאטמוספירה.

החדשות הטובות הן שהן נשקלו בהצעת חוק התשתיות. החקיקה ייעדה 4.7 מיליארד דולר לזיהוי וכיסוי הבארות האלו, זה הסכום הגדול ביותר שהובטח אי פעם למזהמים עתיקים. הפרויקט החל רשמית באוגוסט כאשר משרד הפנים שחרר 560 מיליון דולר ל-24 מדינות להתחיל לכסות בארות בעדיפות גבוהה על אדמות פרטיות וציבוריות. כל מדינה מתייחסת לפרויקט בצורה מעט שונה. בחלק מהמדינות כמו אוהיו וניו מקסיקו, נותנים עדיפות לעבודה בקהילות מוחלשות. אריזונה ומונטנה פועלות להבטיח שעסקים קטנים יזכו בפרסים. תהליך הזיהוי, המדידה ובסופו של דבר מילוי הבארות בבטון הינו פרויקט יקר. פנסילבניה לדוגמה מתמחרת כיסוי באר בודדת ב-$33,000. אבל היתרון הוא שלצד בלימת הפליטות והניצחון לבריאות האדם, ניתן ליצור מקומות עבודה סביב כיסוי הבארות.

התחברות לבריאות טובה יותר דרך הטבע

שנת 2022 התגלתה כזו בה זיהינו את היתרונות של הרחבת הגישה לטבע לרווחה נפשית. על פי מחקרים שפורסמו ע"י האקדמיה הלאומית למדעים, בילוי של לפחות שעתיים בטבע בשבוע קשור להפחתת לחץ דם ורמות מתח, כמו גם הורדת חרדה ודיכאון. רופאים בקנדה יכולים לרשום מרשם 'טבע' למטופלים שלהם באמצעות תוכנית PaRX אשר מכסה את עלות כרטיס הפארק למטופלים שיכולים להפיק תועלת מזמן שהייה בטבע. במקור נוסדה בקולומביה הבריטית על ידי ד"ר מליסה לם, בזכות הצלחתה, קנדה הרחיבה כעת את התוכנית שתכלול כל מחוז. מכיוון שהיא יכולה להקל על הסימפטומים של מצבים בריאותיים החל מ-ADHD, למחלות לב ועד סוכרת. קנדים יכולים כעת לבקר בכל אחד מ-80 הפארקים הלאומיים של קנדה בחינם אם הרופא שלהם נתן להם מרשם לזה. ממשלות אחרות, כמו מחלקת הבריאות של מחוז ולד בקולורדו, הלכו בעקבותיהם כדי לעזור ליותר אנשים גישה לכוח הריפוי של הטבע.

צמצום תופעת ההתאבדות בקרב הכוחות המזוינים בארה"ב

בריאות הנפש הייתה השנה בראש מעייניו של הפנטגון. התאבדות היא בעיה קשה מאוד לפתרון. האתגר של חיסול ההתאבדות בקרב הכוחות המזוינים לא הסתיים ומפקדים צבאיים לא נרתעים מלנסות לצמצם את התופעה.

במחצית השנייה של 2021, לאחר עלייה במספר ההתאבדויות בשנת 2020 הצבא יישם מדיניות חדשה למניעת התאבדויות לשנת הכספים 2022. בדיקות בריאות חובה, הוראה והדרכה למניעת התאבדויות, ספרי עזר למפקדים בדימוס ומאמצי מניעה משולבים שמטרתם ליצור אקלים חיובי היו חלק מהעקרונות שנקבעו ברפורמה המקיפה. בעוד שהשיטות הללו מוגבלות לאנשי צבא, ברור שההתמקדות המוגברת עובדת. שיעורי ההתאבדויות בשירות פעיל ירדו ב-21%, בנוסף נרשמה ירידה באחוזי ההתאבדויות בקרב בני משפחה של אנשי צבא והתאבדויות של אזרחים עובדי צבא. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, המאמצים גם יצאו מגבולות הצבא. משרד ההגנה עבד קשה כדי להתמודד עם הנחיות מיושנות הנוגעות לבריאות הנפש. המשרד החל בתהליך גיוס של 2,000 אנשי בריאות הנפש תוך המשך פיתוח אסטרטגיות המבטלות את הסטיגמות של קריאה לעזרה מבחוץ.

MRNA גם נגד HIV. הוירוס שהרג יותר מ-40 מיליון בני אדם. 

זוכרים את טכנולוגיית החיסון MRNA, החידוש שיושם בהצלחה בפעם הראשונה בחיסוני קוביד-19? הודות לכך, הטכנולוגיה נבדקת כעת כדי להגן גם מפני HIV. החיסונים המסורתיים מחדירים לגופנו וירוס מוחלש הגורם לתגובה חיסונית, מסנג'ר RNA הוא חומר גנטי שעוזר לגוף ליצור חלבונים. אחרי הניסיון עם נגיף הקורונה המכונים הלאומיים לבריאות  עורכים ניסויים כדי לראות אם אפשר ליישם את אותו רעיון גם על HIV. לפי מדענים אופטימיים, החיסון יוכל להיות מבטיח בתוך כמה שנים.

חמצן כלכלי למוזיאונים

המגיפה גרמה לירידת הביקורים במוזיאונים וצניחת התקציבים של מוסדות האמנות. המוסדות האלו נלחמו כדי למכור יצירות אמנות מהאוספים שלהם במטרה לגייס כספים לתשלום עבור משכורות והוצאות תחזוקה. הבעיה הייתה שנוהג זה נאסר בעבר על ידי איגוד מנהלי מוזיאוני האמנות שטענו שצריך לשמור יצירות באוספים ציבוריים. החשש היה שמוזיאונים ימכרו את היצירות היקרות ביותר שלהם עבור התמורה הרווחית ביותר. הדירקטוריון איפשר זאת באופן זמני למשך שנתיים במהלך הקורונה אבל כמו בהרבה מקרים של המגיפה, הדבר נמשך. לאחרונה, אותה קבוצה הצביעה לאפשר למוזיאונים למכור את יצירותיהם כדי לממן את התחזוקה שלהם. כל זה נעשה עם כמה צעדי בטיחות רציניות, כולל ההגבלה שקרנות לא יכולות לשלם עבור משכורות ושהרווחים צריכים ללכת לכל מה שקשור לשימור היצירות בטווח הארוך. זה שומר על מוזיאונים פתוחים, וזה כנראה הניצחון הגדול ביותר לכולם. 

צמיחה עולמית בשוק הדו גלגלי החשמליים

שנת 2022 הייתה שנה נהדרת עבור חברת הסוללות הטייוואנית Gogoro. החברה מייצרת סוללות הניתנות להחלפה ותחנות טעינה לאופנועים חשמליים ברחבי טייוואן. באוגוסט הם הכריזו על אבן דרך חשובה, הם הגיעו ל-500,000 מנויים לרשת סוללה הניתנת להחלפה שלהם. בספטמבר הם הודיעו על המבצע שלהם, שכבר התפשט על פני כל טייוואן עם 2,200 תחנות החלפה, התרחב לישראל ולסינגפור.

השיח סביב הרכבים החשמליים עוסק במכוניות אבל פיתוח הדו-גלגלי ממונעים חשמליים חשוב ביותר. בדרום מזרח אסיה 80% ממשקי הבית מחזיקים אופניים ממונעים. האופניים האלה ידועים לשמצה כמזהמים. ריקשה ממוצעת עם מנוע שתי פעימות פולטת את אותה כמות פיח כמו עשרה ג'יפים. כבר עכשיו גוגורו מהווה 25% מהמכשירים הדו-גלגליים החדשים הנמכרים בטייוואן. שורה של יצרניות אסייתיות אחרות, כמו הונדה, מחפשות להיכנס לשוק. למרות שסוללות הניתנות להחלפה עדיין לא הוכחו כבנות קיימא במכוניות, שירות המנויים של Gogoro מספק למשתמשים חלופה חשובה להובלת חשמל.

מיזוג האתריום (ETH)

פיתוחים טכנולוגיים גדולים אינם מוגבלים לכבישים. אתריום הוא אחד מהם. האתריום מחליפה את מערכות אימות בלוקצ'יין ממערכת הוכחת עבודה (Proof-of-Work) למערכת הוכחת סיכון (Proof-of-Stake) החסכונית יותר באנרגיה. מיזוג האתריום יכול לחתוך את צריכת האנרגיה של הרשת בשיעור מדהים של עד 99.95%. במילים אחרות, אתריום הוא עצום, אז כאשר הוא הפך לחלוטין את מודל האימות שלו בספטמבר, זה היה עניין גדול.
לפני ההיפוך, אתריום, כמו כמעט כל שאר הבלוקצ'יין, השתמש במודל הוכחת העבודה שבו כורים והמחשבים החזקים שלהם מאמתים עסקאות ויוצרים בלוקים. אבל השנה אתריום התהפך למה שנקרא מודל הוכחת הימור, שנפתח להעלות את תהליך אימות העסקאות ויצירת חסימות לכל המאמתים הפוטנציאלים המוכנים להרים את האתר שלהם כביטוח. עצם כריית קריפטו היא להבטיח אבטחה ודיוק של עסקאות וכאן נכנס ההימור. אם עסקה מאומתת באופן שגוי, הקנס יוסר מהימור. הוכחת הימור פותחת את הדלת לביזור נוסף והכי חשוב, זה מקצץ את צריכת האנרגיה בשיעור מדהים של עד 99.95%. המעבר כבר הוכח כלא פחות ממהפכני. מייסד-שותף של אתריום הצהיר כי המיזוג הוריד את צריכת האנרגיה בעולם ב-0.2%, הישג מדהים שמועיל לכולם, ללא קשר למחשבותינו על קריפטו.

אימות מזכרות בייסבול 

בעיה שכנראה לא ידעתם שהיא בעיה. איסוף מזכרות ממשחקי בייסבול כמו מחבטים וכדורים. במיוחד כשנקבעו איתם שיאים כמו זה של אהרון ג'אדג', שחקן ניו יורק יאנקיז בספטמבר. הזיופים נהגו להשתולל, מעריכים ששלושה רבעים מהחתימות היו מזויפיות. ברגע שאייטם מוצג, מאמת עומד כעד וכחותם רשמי. הפריט מאומת עם הולוגרמת MLB, ההולוגרמה המיוחדת הזו היא תיבת נעילת אבטחה, עם קידומת של שתי אותיות, מספר סידורי, קוד QR וקוד אימות שכולם מודבקים להולוגרמה חסינת חבלה. כל זה ניתן למעקב במסד נתונים סטנדרטי, הכולל כ-6 מיליון פריטים מאומתים עד היום. זה שימושי עבור כל דבר, החל ממכירות פומביות קטנות לעמותות ועד למכירות פומביות של כותרות.שוויו של כדור ה'הום ראן' ה-62 של אהרון ג'אדג' עומד על יותר מ-3 מיליון דולר. 

הריסה הסכרים שניתקו את דגי הסלמון מדפוסי הנדידה שלהם במשך יותר ממאה שנה

השנה סימנה את סוף המאבק בן 20 שנה להריסת ארבעת הסכרים על נהר קלאמת התחתון בדרום אורגון וצפון קליפורניה. זהו פרויקט שיקום הנהר הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.
הנציבות לאנרגיה אישרה הריסת ארבעה סכרים שניתקו את דגי הסלמון מדפוסי הנדידה השנתיים שלהם. במשך יותר ממאה שנה. מעל ל-400 מיילים (643.7 קילומטר) של בתי גידול להטלת סלמון נעלמו. חוסר האיזון הזה יצר אצות ברחבי נהר קלמאת' שהרגו 70% מהסלמון הצעיר ב-2020. הסכרים האלה סיפקו כוח הידרואלקטרי אבל הם כבר לא נחוצים לאנרגיה. המתקנים המקומיים החדשים של אנרגיית רוח מספקים כיום את צריכת החשמל של האזור. יש תקווה ששנת 2023 תהיה שנת החזרה של הסלמוןלנהר קלאמת.

גלאי הזיוף העמוק FakeCatcher של אינטל

הרשת מלאה בתמונות וסרטונים שעברו מניפולציות ושינויים דיגיטליים, בדרך כלל לשם הפצת מידע כוזב. טכנולוגיות לגילוי זיופים דורשות העלאה של נתונים וסריקתם, תהליך מסורבל שאורך שעות. אינטל פיתחו השנה פתרון. גלאי הזיוף העמוק FakeCatcher יכול לזהות זיופים עם דיוק של עד 96% בזמן אמת. התוכנה שמאתרת שינויים קלים בזרימת דם הפנים. פועלת דרך פלטפורמה מבוססת אינטרנט. ניתן להשתמש בתוכנה באתרי מדיה חברתית ובארגוני חדשות שבהם סרטונים מזויפים משתוללים. קישור להורדת התוכנה של אינטל 

פיתוח פתרון לפירוק התרכובות הכימיות פרפלואוריאלקיל ופוליפלואוריאלקיל (או PFAS)

הכימיקלים האלה מתוצרת האדם נכנסים למערכות המים שלנו ולגופנו כמעט לנצח. ה-PFAS הוכחו כמועילים לבישול נון-סטיק, דיכוי אש ואינספור תהליכי ייצור. אבל הכימיקלים האלה גם מזיקים מאוד לבריאות האדם, גורמים לסרטן, בעיות רבייה והפרעות אנדוקריניות. המשכנו להשתמש בהם ולחלות מהם, אבל לא מצאנו דרך להיפטר מהם. השנה הארוך של פיתוח פתרון חסכוני לפירוק התרכובות הכימיות הללו פורסם בכתב העת Science.

מסתבר שהפתרון הוא בתרכובת שנמצאה על ידי המדענית בריטני טראנג שערבבה חומרי PFAs עם הממס דימתיל sulfoxide, או DMSO, הכימיקל נתרן הידרוקסיד ומים, לאחר מכן היא הביאה  את התערובת לרתיחה מה ששבר את התרכובות המסוכנות לרסיסים בלתי מזיקים. יישום אחד של הפתרון  יהיה טיפול במי שתייה ביותר מ-2,000 ערים אמריקאית עם רמות PFA מעל מגבלת הסוכנות להגנת הסביבה.

תיקון לחוק שעבוד לא רצוני

עבודה בכלא מייצרת 2 מיליארד דולר בשנה ואחזקת מתקנים בשווי 9 מיליארד דולר. אבל 800,000 פועלי בתי הכלא מרוויחים בממוצע פחות מדולר לשעה. ב- 2022 אלבמה, אורגון, טנסי וורמונט סגרו את הפרצה בחוק לשעבוד לא רצוני. ההצבעה ביטלה את החריגה בחוק ביטול העבדות משנת 1833. בכך הם הצטרפו לנברסקה, קולורדו, יוטה ורוד איילנד שביטלו לחלוטין כל צורה של עבדות.

 

פריצת דרך בהיתוך גרעיני. אבן דרך לקראת עתיד של אנרגיה בעלות נמוכה וללא זיהום 

בדצמבר 2022 ארצות הברית הכריזה על צעד גדול לקראת אנרגיה ירוקה כמעט בלתי מוגבלת. מדענים אמריקנים מיקדו 192 אלומות של הלייזר החזק בעולם על מטרה בגודל של גרגר אפונה. וכתוצאה מכך נוצר היתוך גרעיני מהיר להליום. תהליך ההיתוך שיחרר אנרגיה הגבוהה בכ-50 אחוז מהאנרגיה של הלייזרים שכוונו אל עבר המטרה. וו הפעם הראשונה שכמות האנרגיה שיוצרה בהיתוך גדולה מזו שהושקעה כדי לייצר אותה.בניגוד לביקוע, היתוך אינו יוצר פסולת גרעינית. 

איך לבנות כדור דייסון

איך לבנות כדור דייסון. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם  – איך לבנות כדור דייסון. האם נשיג בעתיד שליטה מלאה על המשאבים בכדור הארץ? מהו מקור הכוח האולטימטיבי?

האירועים שיתרחשו באסיה לפני 2050

קנטו בנטו Kento Bento מעלה בערוץ היוטיוב שלו סרטונים מעוררי מחשבה הקשורים לאסיה, על סטראוטיפים, תרבות, היסטוריה וגאוגרפיה. נכון לחודש ינואר 2020 הערוץ צבר 950,000 מנויים ו- 80,393,786 צפיות. הסרטון הפעם – האירועים שיתרחשו באסיה לפני 2050.

לוחות טקטוניים, הסבר

לוחות טקטוניים, הסבר. סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם – הסבר על לוחות טקטוניים.

לוחות טקטוניים

 

למה אי אפשר להטיס מטוס לחלל

ערוץ היוטיוב  Curious Droid של פול שיליטו Paul Shillito פעיל מאז שנת 2016 והוא מכסה נושאים כמו חקר החלל, היסטוריית וטכנולוגית החלל, מדע, כדור הארץ, תעופה וכל מה שקשור לכל אלה. נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 756,000,000 מנויים ו- 134,260,982 צפיות.

הסרטון הפעם, למה אי אפשר להטיס מטוס לחלל, מה מונע ממטוס לטוב גבוה וגבוה יותר לחלל? תרגום לעברית: דרור ויסוצקי

קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן

ערוץ היוטיוב מלודי שיפ melodysheep הוא פרויקט מוזיקה שנוצר על ידי אמן המוזיקה אלקטרונית מוושינגטון ג'ון ד. בוסוול. מטרת הפרויקט להפיץ ידע מדעי ופילוסופיה באמצעות רמיקסים מוסיקליים. ג'ון בוסוול יוצר מוזיקה על תולדות הכוכבים, היקום, החיים,
ג'ון לוקח מאמרים של מדענים, פיזיקאים ופילוסופים ומתרגם אותם למוזיקה. נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 834,000 מנויים ו-  159,974,429 צפיות. בסרטון הפעם – קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן.

 

פרדוקס פרמי 2 | היכן כל החייזרים?

פרדוקס פרמי 2 | היכן כל החייזרים? סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי.  הסרטון   הפעם – פרדוקס פרמי 2 | היכן כל החייזרים? הן רבות. היכן החייזרים? היקום כל כך גדול וכל כך ישן, איך זה שלא פגשנו בחייזרים? האם הם חיים במחשבים? האם הם נמחקו על ידי אינטליגנציית על קדמונית? או שאנחנו פרימיטיביים מדי כדי להבין את המניעים שלהם? מה שלא תהייה התשובה, היא חשובה מאוד לעתידנו.

פרדוקס פרמי 2

פרדוקס פרמי – היכן כל החייזרים? (1/2)

ערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז) נוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטונים חינוכיים מצוירים, בדרך כלל בנושאים מדעיים, כדוגמת המפץ הגדול וגם בנושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או ניהיליזם אופטימי. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר 20,700,489 מנויים ו- 2,352,417,713 צפיות. הסרטון הפעם – פרדוקס פרמי – היכן כל החייזרים? (1/2). היקום גדול באופן בלתי ייאמן – ביליוני כוכבים ואפילו יותר כוכבי לכת. אז… מוכרחים להיות עוד חיים היכנשהו, נכון? אבל היכן הם? מדוע איננו רואים חייזרים כלל? איפה כולם? וחשוב מכך, מה זה אומר לנו לגבי גורלנו שלנו ביקום העצום והמפחיד הזה? סרטונים מסבירים דברים. כמו אבולוציה, זמן, חלל, אנרגיה גלובלית או הקיום שלנו ביקום המשונה הזה. אנחנו צוות של מעצבים, עיתונאים ומוזיקאים שרוצים לגרום למדע להיראות יפהפה. מפני שהוא יפהפה.

פרדוקס פרמי 1

 

תמונות ראשונות של חורים שחורים!

ערוץ היוטיוב החינוכי וריטסיום © Veritasium "אלמנט של אמת" הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 13,300,000 מנויים ו- 1,901,575,978 צפיות. הסרטון הפעם- תמונות ראשונות של חורים שחורים! התמונה הראשונה אי-פעם של חור שחור ששוחררה באמצעות שיתוף הפעולה עם הטלסקופ Event Horizon ב-10 לאפריל 2019 ומראה פלזמה שמקיפה את החור השחור במרכז הגלקסיה M87. תרגום לעברית: The Faraday Effect / סער קטלן

תמונות ראשונות של חורים שחורים!

חייזרים מתחת לקרח – חיים על כוכבי לכת תועים

חייזרים מתחת לקרח – חיים על כוכבי לכת תועים. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון  הפעם – חייזרים מתחת לקרח – חיים על כוכבי לכת תועים. תרגום לעברית: Nitsan Even  

חייזרים מתחת לקרח

המקורות הקוסמיים של המים על פני כדור הארץ

מקורות המים של כדור הארץ

המקורות הקוסמיים של המים על פני כדור הארץ. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.

הסרטון הפעם – המקורות הקוסמיים של המים על פני כדור הארץ. תרגום לעברית: עלי שמשוני מכון דוידסון לחינוך מדעי

לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור כאן.

ד"ר ג'ו הנסון

"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה.. ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.

 

 

 

 

 

בניית בסיס על מאדים זה רעיון נוראי: בואו נעשה את זה!

בניית בסיס על מאדים זה רעיון נוראי: בואו נעשה את זה!. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הסרטון הפעם – בניית בסיס על מאדים זה רעיון נוראי: בואו נעשה את זה! מסביר את הקושי בהתיישבות עתידית על מאדים. תרגום לעברית: Nitsan Even / guy zrihen / שניר סודרי

כיצד יראו החיים על הירח?

החיים על הירח

כיצד יראו החיים על הירח? סרטון מערוץ היוטיוב של © Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED

ערוץ טד Ted (Technology, Entertainment, Design טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "Ideas Worth Spreading" ("רעיונות ששווה להפיץ").

© Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED מאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול ליהנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים.

הסרטון הנוכחי מנסה לדמיין איך יראו החיים על הירח. החזון אינו כה רחוק ומתוכנן על ידי סוכנות החלל האירופית לשנת 2020. תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

 

5 דברים "בלתי אפשריים" שיכולים לקרות בפלנטות אחרות

ערוץ היוטיוב © RealLifeLore מעלה סרטונים לימודיים בנושאים שונים. יוצרי הערוץ מאמינים כי כדור הארץ הוא מקום מרתק המלא בדברים מופלאים. רבים מהסרטונים בערוץ מועלים בשיתוף פעולה עם Skillshare  סקילשייר, שיעורי אונליין פרטיים אותם מעבירים אנשים מכל העולם האפליקציה הזו יכולה ללמד אתכן כל תחום שתרצו ללמוד עליו בעולם: מפוטושופ לתפירה, קליגרפיה, סידורי פרחים, שפות ועוד כל מה שלא תוכלו לחשוב עליו (קיים גם באפליקציה לאנדרואיד או לאייפון). נכון לחודש מרץ 2022 הערוץ צבר 5,550,000 מנויים ו- 1,120,146,568 צפיות. בפרק הנוכחי – דברים בלתי אפשריים על פני כדור הארץ שיכולים להתרחש בפלנטות אחרות. תרגום לעברית: Shirel H

 

 

מבוא לאסטרונומיה

מבוא לאסטרונומיה. סרטון מערוץ היוטיוב החינוכי © CrashCourse קראש קורס (קורס זריז)

הערוץ מעלה תכנים במגוון נושאים. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). בפרק האסטרונומיה הנוכחי פיל פלייט לוקח אותנו לסיור ברחבי היקום. הפרק הופק בשיתוף עם PBS Digital Studios  /  כתב: פיל פלייט / עריכת תסריט: בלייק דה פסטינו / ייעוץ: דוקטור מישל תלר  /  בימוי: ניקולס ג'נקינס ומייקל ארנדה /  גרפיקה: Thought Café.

קורס זריז | אסטרונומיה #12 | הירח

קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. בסרטון הנוכחי פיל סוקר את הירח שלנו, החל מתכונות פני השטח, דרך הליבה ובחזרה לתיאוריות לגבי היווצרות הירח. הופק בשיתוף עם סקוורספייס / כתב והגיש: פיל פלייט / עריכת  תסריט: בלייק דה פסטינו  / ייעוץ: ד"ר מישל ת'אלר  בימוי / ניקולס ג'נקינס  פיקוח ועריכה: ניקול סוויני /  עיצוב סאונד מייקל ארנדה / גרפיקה: Thought Café. תרגום לעברית: Inbar Yekuel.

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו. אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת. הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו,  הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה עליה התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו. (לקוח מויקיפדיה)

 

קורס זריז | כוכב חמה | אסטרונומיה #13

ערוץ היוטיוב החינוכי קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse מעלה תכנים במגוון נושאים. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 10,477,732 מנויים ו- 1,150,514,290 צפיות. הסרטון הנוכחי, שיעור האסטרונומיה המתמקד בכוכב חמה. עריכה: בלייק דה פסטינו  ייעוץ: ד"ר מישל ת'אלר  /  בימוי: ניקולס ג'קסינס  /  עורכת: ניקול סוויני / גרפיקה:  Thought Café / תרגום לעברית: Inbar Yekuel

כוכב חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. מרחקו הממוצע ממנה הוא כ־58,000,000 קילומטרים, שהם כ־0.387 יחידות אסטרונומיות. מבחינת מסתו, הוא כוכב הלכת השמיני והקטן ביותר במערכת השמש, ואין לו ירחים. עד כה הגיעו לכוכב שני רכבי מחקר מכדור הארץ: הגשושית מארינר 10, שביקרה בו מספר פעמים החל משנת 1974, והגשושית בין השנים 2008–2015. כוכב חמה קטן בהרבה מכדור הארץ, ודומה בגודלו לירח. קוטרו 4,878 קילומטרים. כוח המשיכה על פניו קטן פי 2.5 מאשר על־פני כדור הארץ. כמו כן, אין לו ירחים, אין בו מים וכאמור אף לא אטמוספירה. אור השמש על פני כוכב חמה חזק פי 8.9 מאשר על כדור הארץ, ועוצמת הקרינה המגיעה אל פניו היא 9126.6 וואט למ"ר. פני השטח של כוכב חמה מכוסים מכתשים בדומה לירח. אחד ממאפייניו הבולטים ביותר של פני הכוכב (ממה שצולם) הוא Caloris Basin, מכתש שקוטרו כ־1350 ק"מ. (לקוח מויקיפדיה)

 

האטמוספרה שלנו דולפת

האטמוספרה שלנו דולפת. סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם – האטמוספרה שלנו דולפת.

חורים שחורים מלידה ועד מוות, הסבר

חורים שחורים מלידה ועד מוות, הסבר. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם – חורים שחורים הם בין הדברים המשונים ביותר שקיימים. הם לא הגיוניים בשום צורה, מאיפה הם הגיעו? ומה קורה אם נופלים לאחד מהם?