לימוד והעשרה

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו מאות סרטוני לימוד והעשרה בכל הנושאים.

המיליארדר ללא הכשרה: מאיפה הגיע באמת הונו המסתורי של ג'פרי אפשטיין?

ג'פרי אפשטיין: תעלומת מקור ההון המסתורי וקשריו עם האליטה הפיננסית – ניתוח הכלכלן פטריק בויל

המיליארדר ללא הכשרה: מאיפה הגיע באמת הונו המסתורי של ג'פרי אפשטיין? מקור הכסף של ג'פרי אפשטיין. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של פטריק בויל. בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

הסרטון הפעם על ג'פרי אפשטיין, המממן המושפל, נושר מכללה שהצליח לצבור הון שקשה להסביר.  ב-2019 הוא מת באופן מסתורי בתאו בבית הכלא.

ג'פרי אפשטיין נשר מהקולג' ולא הייתה לו הכשרה פיננסית רשמית. הוא צבר הון בשווי מאות מיליוני דולרים והתרועע עם נשיאים ומיליארדרים. מה היה מקור כספו של אפשטיין ומה קרה לו? מעבודתו הראשונה כמורה בתיכון ועד למעורבות בתרמית פונזי, חברות סודיות בחו"ל ולקוחות רבי עוצמה כמו לס וקסנר וליאון בלאק. בעוד תיאוריות קונספירציה מתערבלות ונרטיבים רשמיים משתנים, שאלה אחת נותרת ללא מענה: אז מה היה מקור הכסף של ג'פרי אפשטיין?

היה "בעל אמצעים כמעט בלתי מוגבלים"

הוא לא היה ראפר כמו פי. דידי. בכל זאת, בבעלותו היו שני איים פרטיים, מטוסי מנהלים מרובים ובתים בכל רחבי העולם. הוא התחבר לנשיאים, נסיכים, מדענים, ידוענים, אנשי עסקים ומיליארדרים. ב-2019 הוא תואר על ידי התובעים כ- "איש בעל אמצעים כמעט בלתי מוגבלים". ובכל זאת, למרות שנים של חקירות, אף אחד לא יכול לומר בוודאות כיצד הוא עשה את כספו.

לאחר מעצרו ב-2019, בלומברג כתב שלמרות המוניטין הרע שלו, ישנם פרטים דלים על האופן שבו עשה את כספו. בערך באותו זמן ה- פייננשל טיימס כתב באופן דומה. השאלה העסיקה עיתונאים במשך עשרות שנים. בהתחשב בקשריו עם שמות גדולים ובהאשמות שהועלו נגדו לאחר מכן, היה עניין ציבורי רב בחייו ובעושרו של ג'פרי אפשטיין, יחד עם פשעיו ורשת המשפיעים שהקיפו אותו.

ממורה בתיכון לשותף בבנק: הזינוק המטאורי של אפשטיין

אפשטיין נולד בברוקלין, בנם של גנן ואם עקרת בית. הוא סיים תיכון ולמד לזמן קצר ב-"קופר יוניון" וב-NYU ונשר משניהם לאחר שהתגלה שטען באופן שקרי כי יש לו תואר אקדמי. הוא לימד לזמן קצר מתמטיקה ופיזיקה בתיכון פרטי בניו יורק לפני שפוטר לאחר שנתיים בגין ביצועים ירודים. ג'פרי המשיך לעבוד במשך כמה שנים ב-"בר סטרנס". לאחר שפוטר טען כי הוא מנהל חברת ניהול כספים עבור עשירים במיוחד.

פעילות החברה שלו הייתה אטומה, רשימת הלקוחות שלה מעולם לא נחשפה, ונכסיה מעולם לא אומתו. היה לו רק לקוח מאומת אחד, וכל השאר הוא ערפל של ספקולציות. חברות סודיות בחו"ל, תיאוריות סחיטה וחוג חברתי שכלל את כולם, מנשיאי ארה"ב ועד בני מלוכה בריטיים.

אז איך הוא עשה את הונו?

המחלוקת סביב חובו של אפשטיין הפכה שוב לנושא חם כשדונלד טראמפ חזר לתפקידו בינואר. טראמפ בחר בבכירי אכיפת חוק כמו פאם בונדי, דן בונינו וקאש פאטל, שצברו חלק ניכר מההון הפוליטי שלהם על ידי עידוד תיאוריות קונספירציה על "המדינה העמוקה".

"אין מה לראות"

טראמפ עצמו רמז מספר פעמים שיש מידע בתיקי אפשטיין שיפיל את יריביו הפוליטיים.

"ביל קלינטון, בחור נחמד. צפויות לו הרבה בעיות, לדעתי עם האי המפורסם עם ג'פרי אפשטיין. הרבה בעיות".

לאחר רמיזה על כך שהודעה גדולה עומדת להתפרסם, משרד המשפטים וה- FBI יצאו לבסוף בהודעה ש-"אין מה לראות". לא הייתה רשימת לקוחות. אף אחד לא היה מעורב בתיקים ואפשטיין שם קץ לחייו. כל זה סותר תיאוריות קונספירציה ותיקות לגבי המקרה.

הלחץ הציבורי גובר

פרסום צילומי האבטחה המעובדים על ידי ה-FBI עורר זעם בקרב תומכי MAGA שזיהו בממצאים עדות לטיוח מכוון. חלקם אף הביעו אכזבה מרמת העריכה הרשלנית שהציג קאש פאטל בסרטונים המכריעים מליל מותו של אפשטיין. יש נקודה שבה אתה פשוט צריך לשכור מישהו שיודע מה הוא עושה. ככל שהלחץ הציבורי גובר ותיאוריות הקונספירציה סוערות, שאלה אחת נשארת בלב השערורייה. כיצד באמת עשה ג'פרי אפשטיין את כספו?

התביעה

כשהתובעים הפדרליים האשימו את ג'פרי אפשטיין ב-2019, הם תיארו אותו כ- "מנצח על מבצע סחר נרחב שניצל מאות קטינות". הרשויות טענו כי אספו אוצר של ראיות מרשיעות. הראיות כללו עדויות ווידאו, רישומים פיננסיים, וקבצים דיגיטליים. הן לכאורה הצביעו על רשת רחבה יותר של מאפשרים ולקוחות.

מחסור בראיות

ביולי האחרון, משרד המשפטים וה- FBI פרסמו מזכר הקובע כי לאחר בדיקה יסודית של למעלה מ-300 ג'יגה-בייט של נתונים וראיות פיזיות, הם לא מצאו רשימת לקוחות מרשיעה ולא ראיות אמינות לכך שאפשטיין סחט אישים בולטים.

תיאוריות קונספירציה מחודשות

השינוי הפתאומי הזה בנרטיב לאחר שנים של ספקולציות וציפייה ציבורית רק העמיק את החשד ועורר תיאוריות קונספירציה מחודשות. למרות העמימות סביב מקורות עושרו, היקף הונו של ג'פרי אפשטיין היה בלתי ניתן להכחשה. תביעה בתיק הפלילי שלו העריכה את הונו בכ-560 מיליון דולר. בעוד שהניו יורק טיימס העריך אותו מאוחר יותר בכ-600 מיליון דולר.

בתי יוקרה ומטוסים

הנכסים כללו בתי יוקרה, ביניהם בית עירוני במנהטן בשווי 77 מיליון דולר, בו נעצר. אחוזה בשווי 12 מיליון דולר בפאלם ביץ', חווה בשווי 17 מיליון דולר בניו מקסיקו ודירה בשווי 8.6 מיליון דולר בפריז. שני האיים הפרטיים שלו, ליטל וגרייט סנט ג'יימס, הוערכו ב-86 מיליון דולר בעת מותו.

בבעלותו היו שלושה מטוסי מנהלים, מסוק, וצי של לפחות 15 כלי רכב. המטוס המפורסם ביותר שלו, שכונה "לוליטה אקספרס", לא היה סתם מטוס פרטי רגיל. זה היה בואינג 727-100, שאילו היה מצויד כמטוס מסחרי, היה יכול להכיל 150 נוסעים. האחזקות האלה משרטטות תמונה של אדם בעל כוח פיננסי עצום. אבל האם היה הסבר ברור או אמין לאופן שבו צבר אותו?

לא ברור אם אפשטיין היה מיליארדר

למרות שאפשטיין תואר לעתים קרובות כמיליארדר, אפילו התובעים היססו לאשר את התווית הזו. חברתו, Financial Trust Company, הייתה רשומה באיי הבתולה של ארה"ב. היא מעולם לא פרסמה דוחות מבוקרים או נתוני ביצועים. דיווחים סותרים על הפסדיו במשבר 2008 וערפל סביב ניהול עובדיו הטילו צל כבד על הצהרות ההון של אפשטיין. היעדר השקיפות הזה מציב סימן שאלה גדול על היותו מיליארדר כפי שטען."

אחד ההיבטים המטרידים ביותר בפרשת אפשטיין הוא משך הזמן שלקח להגשת אישומים פדרליים נגדו. זאת למרות הצטברות ראיות ועשרות קורבנות. בשנים 2007 ו-2008, אפשטיין התמודד עם האשמות חמורות בפלורידה. אך במקום להיתבע פדרלית, הוא חתם על הסכם אי-תביעה שנוי במחלוקת עם התובע הכללי דאז, אלכסנדר אאוסטה, שלימים שימש כמזכירו של דונלד טראמפ.

עסקת הטיעון אפשרה לאפשטיין להודות באישומים קלים של שידול לזנות, ובתמורה השית עליו בית המשפט עונש של 13 חודשי מאסר בלבד בתנאי 'יציאה לעבודה'. הרשויות הסתירו את פרטי ההסכם מהקורבנות, ובכך הפרו באופן בוטה את חוקי זכויות הקורבנות הפדרליים.

באותה עת, אפשטיין יוצג על ידי צוות משפטי חלומי. הצוות כלל את אלן דרשוביץ' וקנת סטאר, ששניהם הפעילו השפעה פוליטית ומשפטית משמעותית. עורכי דינו של אפשטיין הואשמו על ידי התובעים ב-2019 בניסיון לערוך מחדש את תיק מיאמי לאחר שכבר הושג הסכם.

הקלות בעסקת הטיעון המקורית, הסודיות שאפפה אותה, והדמויות החזקות המעורבות, הפכו מאז למרכז של גל תיאוריות קונספירציה. רבות מהן שואלות האם אפשטיין היה מוגן על ידי רשת רחבה יותר של אליטות. הקריירה המוקדמת של אפשטיין מציעה הצצה ראשונה לעלייה הבלתי סבירה שתגדיר מאוחר יותר את חייו.

בחזרה להתחלה

ג'פרי אפשטיין נולד בשכונת קוני איילנד בברוקלין בשנת 1953 להורים ממעמד הפועלים. הוא נשר מהאוניברסיטה מבלי שזכה לתואר. למרות זאת, הוא קיבל עבודה בהוראת מתמטיקה ופיזיקה בבית הספר דלטון היוקרתי בתחילת שנות ה-70. שם הוא משך את תשומת לבו של הורה, אלן גרינברג, יו"ר בר סטרנס. לאחר שאיבד את עבודתו כמורה בשנת 1976. גרינברג עזר לו להשיג משרה התחלתית בבנק ההשקעות.

הזינוק בבר סטרנס

אפשטיין התקדם במהירות תוך ארבע שנים הפך לשותף. זאת עלייה מהירה באופן יוצא דופן, במיוחד עבור אדם ללא הכשרה פיננסית רשמית. אבל שנה בלבד לאחר שהפך לשותף, הקריירה שלו בבר סטרנס הגיעה לסיומה הפתאומי.

על פי הניו יורק טיימס, אפשטיין סיפר ל-SEC במהלך חקירת סחר במידע פנים כי פוטר משלוש סיבות: הוא הלווה כסף לחבר כדי לקנות מניות. היו אי-סדרים בחשבון ההוצאות שלו והיו שמועות על רומן עם מזכירה. למרות שמעולם לא הואשם בעבירה, הפרשה סימנה תחילה של תבנית. יכולתו של אפשטיין לזכות בגישה למוסדות עילית ולאנשים חזקים, לעיתים קרובות ללא האישורים או השקיפות הנדרשים בדרך כלל.

השקת חברות השקעות

לאחר שעזב את בר סטרנס, אפשטיין השיק חברה משלו, Intercontinental Assets Group. החברה התיימרה בהשבת כספים גנובים או מעילות. בסוף שנות ה-80, הוא הקים את J. Epstein and Company, חברת ההשקעות שתהפוך למקור טעון של עושרו וקשריו עם האליטה.

אפשטיין הודיע באותה עת כי הוא מקבל רק חשבונות בשווי של למעלה ממיליארד דולר. ראוי לציין כי באותה תקופה היו פחות מ-500 מיליארדרים ברחבי העולם, מה שהפך את בסיס הלקוחות המשוער שלו לבלעדי ביותר. במציאות, נראה שלאפשטיין היה רק לקוח מרכזי אחד, לס ווקסנר, המיליארדר מייסד אלברנדס.

הקשר עם לס ווקסנר

במשך למעלה מעשור, אפשטיין שימש כמנהל הכספים והיועץ האישי של ווקסנר. על פי הדיווחים, הוא הרוויח מאות מיליוני דולרים בתהליך. הקשר ביניהם היה קרוב באופן יוצא דופן. עד כדי כך שווקסנר העביר בעלות על אחוזה במנהטן בשווי 77 מיליון דולר לחברה של אפשטיין, הממוקמת באיי הבתולה, ללא תשלום מתועד.

על פי הניו יורק טיימס, תביעה תאגידית משנת 2002 גילתה שלחברת ניהול הנכסים של אפשטיין היו רק 88 מיליון דולר מבעלי מניות וכ-20 עובדים. זה הרבה פחות מ-150 שנטענו תקשורת באותה עת. הסתירות בין תדמיתו הציבורית של אפשטיין והראיות המוגבלות לפעילותו הפיננסית רק מעמיקות את המסתורין לגבי המקור האמיתי של עושרו.

הארכיטקט השקט: הקשר לתרמיות פונזי ו- Towers Financial

בשנת 1987 אפשטיין נשכר כיועץ בשכר גבוה על ידי סטפן הופנברג, אז מנכ"ל Towers Financial Corporation, סוכנות גביית חובות במנהטן שלימים תיחשף כמפעילה של אחת מתרמיות הפונזי הגדולות בהיסטוריה של ארה"ב. הופנברג שילם לאפשטיין 25,000 דולר בחודש. הוא סידר לו משרד, תיאר אותו כ-"יד ימינו" וחברו הקרוב ביותר. יחד, שני הגברים ניסו ליצור השתלטויות תאגידיות בעלות פרופיל גבוה. כולל הצעות כושלות לפנמה ואמורי אייר פריט.

אבל מאחורי הקלעים Towers Financial גייסה יותר מ-400 מיליון דולר על ידי מכירת אגרות חוב ושטרות חוב מזויפים למשקיעים. הכסף הזה לא שימש למימון פעולות לגיטימיות. אלא לתשלום למשקיעים קודמים, כיסוי עלויות תפעול, ומימון אורחות חיים ראוותניים. כולל מטוסי מנהלים, בתי יוקרה ומכוניות יקרות.

הופנברג טען מאוחר יותר שאפשטיין היה המוח מאחורי ההנדסה הפיננסית של התוכנית ותיאר אותו כ- "ארכיטקט" של הונאת אגרות החוב של הביטוח ואסטרטגיית מניפולציה במניות. רישומי בית המשפט ועורכי דין שהיו מעורבים בתיק אישרו ששמו של אפשטיין הופיע בתרשימים ארגוניים וכי הוא מילא תפקיד בכיר בחברה.

לא הואשם

למרות קרבתו להונאה, אפשטיין מעולם לא הואשם. פרשה זו היא אחת הדוגמאות הבוטות ביותר ליכולתו של אפשטיין לפעול בחוגים פיננסיים אליטיסטיים תוך הימנעות מהשלכות משפטיות. גם כאשר שותפו העסקי הורשע ובילה 18 שנים בכלא.

הלקוחות המרכזיים: לס ווקסנר, ליאון בלאק והעמלות המסתוריות

בעוד שלס ווקסנר הוא הלקוח ארוך הטווח היחיד של ג'פרי אפשטיין, עדויות מצביעות על כך שהיו לו עסקאות פיננסיות עם כמה אנשים עשירים אחרים, אם כי אופי והיקף מערכות יחסים אלו נותרו עמומים. הניו יורק טיימס מדווח שאפשטיין שימש לזמן קצר כנאמן משותף לאליזבת ג'ונסון, יורשת ג'ונסון אנד ג'ונסון והופיע במסמכים של 14 חלקות אדמה במחוז דאצ'ס, ניו יורק, לפני שהתפטר ב-1998.

לאפשטיין היו גם קשרים עם ליאון בלאק, מייסד שותף מיליארדר של Apollo Global Management. בלאק דיווח כי שילם לאפשטיין 158 מיליון דולר בעמלות, שלטענתו היו עבור ייעוץ מס ותכנון עיזבון. זה קצת מפתיע שג'פרי אפשטיין, אדם ללא ניסיון ברור בתחום המס, יישכר כיועץ מס על ידי מישהו כמו ליאון בלאק שניתן לדמיין שיש לו גישה לעורכי המס הטובים בעולם. מעבר לכך, עורכי מס לא גובים בדרך כלל 158 מיליון דולר בעמלות. תשלום למישהו עבור ייעוץ מס בשום אופן לא מערב אותך בפשעיו.

אני לא נוטה לצעוק את זה מעל הגגות שלפני שנים שכרתי את "החונק מבוסטון" שילמד אותי לשחק טניס. לא היה לי מושג מה הוא עושה בזמנו הפנוי. חשבתי שהוא קיבל את הכינוי הזה בגלל שהוא החזיק את המחבט שלו כל כך חזק. ה- פייננשל טיימס דיווח בשנת 2021 שליון בלאק מייחס חלק ניכר מהונו המשפחתי לג'פרי אפשטיין. הוא אמר שעד 2 מיליארד דולר מתוך הונו דאז, 8 מיליארד דולר, ניתן לייחס לכישרון הפיננסי של אפשטיין.

יועץ של ליאון בלאק

אפשטיין לכאורה שימש גם כיועץ של מר בלאק בנושאים כמו ניהול היאכטה והמטוס שלו. הוא גם עזר ליישב מחלוקת על בעלות על פסל יקר ערך. אפילו לאחר הרשעתו של אפשטיין ב-2008, בלאק המשיך בקשר, ובהמשך הצדיק זאת באמונה בהזדמנות שנייה. באוקטובר 2020, לאחר חשיפות חדשות על תשלומיו של בלאק לאפשטיין, שגרמו למספר קרנות פנסיה להקפיא השקעות נוספות ב-Apollo. בלאק שכר משרד עורכי דין כדי לחקור את התנהגותו. הם מצאו שהוא לא עשה דבר פסול. בלאק תיאר את עצמו כמי שמאמין במתן הזדמנויות שנייה לאנשים.

על פי דו"ח עורך הדין, זה עולה בקנה אחד עם קשרים אחרים שבלאק קיים עם עבריינים מורשעים. כמו מרתה סטיוארט, שותפה ידועה של סנופ דוג, שהורשעה ב-2004 בפשע חמור פחות מאשר אפשטיין. סטיוארט הורשעה בקשירת קשר, שיבוש הליכים ושתי עבירות שקר לחוקרים פדרליים לגבי עסקת מניות. ליאון בלאק הסכים לשלם לממשלת איי הבתולה 62.5 מיליון דולר ובתמורה הממשלה שחררה את בלאק מכל תביעות משפטיות קיימות ועתידיות הקשורות לג'פרי אפשטיין.

הקשר עם מנהל קרן הגידור גלן דובן

על פי מאמר של ויליאם כהן בואניטי פייר משנת 2019, מערכת היחסים של אפשטיין עם מנהל קרן הגידור גלן דובן היא מקרה מבחן לאופן שבו חיי החברה של אפשטיין השתלבו עם עסקיו. כהן מסביר במאמר ששני הגברים הוצגו לראשונה על ידי אשתו של דובן, מיס שוודיה לשעבר וחברתו לשעבר של אפשטיין. למרות ההיסטוריה המביכה הזו, אפשטיין השתלב עמוק בחיי משפחת דובן. על פי הדיווחים אף שימש כסנדק לילדיהם, טענה שנציגי דובן הכחישו מאוחר יותר.

הידידות הזו תורגמה מאוחר יותר לקשרים פיננסיים. אפשטיין לכאורה קיבל עמלה על עזרתו בתיווך מכירת קרן הגידור של דובן ל-JP מורגן צ'ייס והשקיע מאות מיליוני דולרים בקרנות המנוהלות על ידי מוגניו של דובן. העסקאות האלה מראות כיצד אפשטיין ניצל קשרים אישיים כדי לזכות בגישה פיננסית ולגיטימציה. לעיתים קרובות ללא בדיקת הרקע שלו או מקורות עושרו.

המאמר מצביע על כך שהאמינות החברתית של אפשטיין אפשרה לו לפעול בחוגים פיננסיים אליטיסטיים למרות המסתורין סביב עושרו. תפקידו של דובן בהצגת אפשטיין למנהלי קרנות אחרים וההשקעות הגדולות שביצע אפשטיין לאחר מכן בקרנותיהם מראים כיצד הרשת החברתית של אפשטיין הקלה ישירות על עסקיו הפיננסיים. ובכל זאת, כאשר פשעיו של אפשטיין עלו שוב ב-2019, הדובנים לכאורה התרחקו ממנו בטענה לחוסר ידיעה על פשעיו.

Environmental Solutions Worldwide

שמו של אפשטיין מופיע גם בהקשר לחברת בקרת פליטות קטנה בשם Environmental Solutions Worldwide. בה השקיע לצד אנשים קרובים לליאון בלאק. החברה הזאת הייתה היחידה שלגביה הגישה חברתו של אפשטיין דיווח ל-SEC. מערכות היחסים המפוזרות ולעתים קרובות הבלתי רשמיות האלה כללו סכומי כסף עצומים אבל התיעוד מועט. כל זה מדגיש את המסתורין סביב חייו הפיננסיים של אפשטיין. הוא פעל בחוגים פיננסיים אליטיסטיים, העביר מאות מיליוני דולרים, וייעץ למיליארדרים. כל זאת כמעט ללא תיעוד ציבורי.

אישום במעילה וניצול

בשנת 2019 לס וקסנר האשים את ג'פרי אפשטיין במעילה של למעלה מ-46 מיליון דולר בזמן שניהל את ענייניו הכספיים האישיים. במכתב לחברי קרן הצדקה שלו, וקסנר גילה כי הוא הצליח להשיב חלק מהכספים. הוא ניתק את קשריו עם אפשטיין. בשנת 2007, בערך בזמן שאפשטיין התמודד לראשונה עם האשמות בפלורידה. וקסנר העניק לאפשטיין סמכות פיננסית גורפת, כולל ייפוי כוח על נכסיו. באותה שנה, תביעה שהוגשה נגד עזבונו של אפשטיין טענה כי הוא השתמש בנשים קטינות. לא רק להתעללות, אלא גם כאמצעי לחבב את עצמו על אישים רבי עוצמה כדי שיוכל לאסוף מידע מפליל לצורך סחיטה. האשמות אלה מצביעות על כך שחלק מהונו של אפשטיין אולי נבנה לא רק על עבירות פיננסיות, אלא גם על ניצול אסטרטגי של שותפיו העסקיים.

היסטוריה מביכה של קשרים

שערוריית אפשטיין התפתחה הרחק מעבר לתחום העובדות המתועדות. אנדרו פרופ מ- Fox כותב כי היא הפכה ל- "אם כל תיאוריות הקונספירציה" מכיוון שהיא "מסוגלת לרתק כמעט כל תת-תרבות פוליטית". הוא כותב: "זה סיפור מטומטם של התעללות בלתי מבוקרת של איש בעל עוצמה". הוא הוסיף: "זה סיפור מונע על ידי מגה שחיתויות של אליטות ליברליות".

שלל פרשנויות

ההגנה רואה בתיק שערוריית טראמפ פוטנציאלית. בעוד שמי שחושד ב-"מדינה העמוקה" מתמקדים בטיוחים ובמעורבות אפשרית של סוכנויות מודיעין. אנטישמים מתמקדים בזהותו היהודית של אפשטיין. העמימות של השערורייה והחוגים האליטיסטיים שאפשטיין פעל בהם הפכו אותה לקרקע פורייה לתיאוריות קונספירציה מכל גוון אידיאולוגי. נאמני מאגא הראו יכולת מדהימה לפצל את השערורייה הזאת, תוך התמקדות בקשריו של אפשטיין עם הדמוקרטים והתעלמות מהידידות המתועדת היטב של דונלד טראמפ איתו במשך 15 שנה.

מינויי טראמפ הגבירו את הספקולציות

נאמני טראמפ כמו פאם בונדי, קאש פאטל ודן בונגינו שמונו לתפקידי אכיפת חוק בכירים רק הגבירו את הספקולציות. נראה שניסיונותיהם לכוון את הנרטיב חזרו אליהם כבומרנג וליבו זעם בקרב הבסיס השמרני והאשמות פנימיות. לדמוקרטים יש היסטוריה מביכה משלהם עם אפשטיין.

אפשטיין והקלינטונים

הידידות של ביל קלינטון עם אפשטיין לאחר הנשיאות, הכוללת טיסות מרובות במטוסו הפרטי, הפכה לנטל ברגע שהאשמות עלו לראשונה בסוף שנות ה-2000. באותה עת, הילארי קלינטון נתפסה כעתיד המפלגה, ולכן לא היה רצון להתעמק בשערוריית אפשטיין. רק כשצוותו של טראמפ טיפל בשערורייה באופן מביך בניסיונותיו לשנות את הנושא, החלו הדמוקרטים להתעניין. מכיוון שהם יכלו כעת לראות את שערוריית אפשטיין כשערוריית טראמפ. זה הביא כעת לשיגעון, עניין שטראמפ לא הצליח להימלט ממנו.

הזווית המודיעינית  :האם הופעלה רשת סחיטה בחסות המוסד?

הטענה שאפשטיין היה קשור למודיעין הישראלי היא בין תיאוריות הקונספירציה האפלות יותר. ההאשמות האלה זכו לעניין מחודש בשנת 2023, כאשר הפרשן השמרני לשעבר טאקר קרלסון, שהפך לקיצוני בשנה שעברה, בעת ביקור בסופרמרקט רוסי, החל לספר על קשר בין אפשטיין למוסד במהלך נאום ל- Turning Point USA וטען כי "כל אדם ואדם בוושינגטון די.סי מאמין בתיאוריה הזו".

התיאוריה רומזת שאפשטיין אולי הפעיל תוכנית סחיטה מטעם המודיעין הישראלי. תוך שימוש בקטינות כדי ללכוד אישים רבי עוצמה. מאמר של הרולינג סטון משנת 2021 ציטט את סטיבן הופנברג, שותפו העסקי לשעבר של אפשטיין ונוכל פונזי מורשע, שטען כי לאפשטיין היו קשרים לחוגי מודיעין. למרות שלא עלו ראיות קונקרטיות לתמוך בטענות האלה, התמדתן מדגישה את ואקום השקיפות שממשיך לאפוף את חייו ומותו של אפשטיין.

מצלמות מעקב והקלטות

אחת הטענות הנפוצות ביותר לגבי אפשטיין היא שהוא הקליט בסתר את אורחיו בחדרים הפרטיים שבביתו. בראיון משנת 2019, אחת מקורבנותיו אמרה שראתה מצלמות נסתרות בחדרי השינה והאמבטיה של ביתו העירוני במנהטן, כאשר האזנות חיות היו מנוטרות על ידי הצוות בחדר מעקב ייעודי. ההאשמות האלה ליבו ספקולציות שאפשטיין השתמש במצלמות מעקב כדי לאסוף חומר מפליל על אישים רבי עוצמה, אולי לצורך מינוף או סחיטה.

 למעלה מ-300 גיגה-בייט של נתונים

כאשר פאם בונדי, קאש פאטל ודן פונגינו (מינויי אכיפת החוק של טראמפ) הודיעו שהם בודקים את כל הראיות הזמינות, כולל קבצים דיגיטליים וצילומי מעקב, זה העלה תקווה לממצאים חדשים. אבל כשהם הכריזו שאין מה לראות זה רק הגביר את החשד הציבורי ותיאוריות של טיוח. תיקי אפשטיין מורכבים לכאורה מלמעלה מ-300 גיגה-בייט של נתונים, נייר, וידאו, תמונות ואודיו.

פאם בונדי התובעת הכללית

17 ימים בלבד לאחר שהתמנתה כתובעת הכללית, בונדי הצהירה בפומבי שהיא בודקת את התיקים האלה. זאת כמות עצומה של צילומי וידאו לעבור עליהם. אבל נראה שהיא עשתה זאת מכיוון שלפני מספר ימים היא הייתה אמורה לנאום בפסגה נגד סחר בבני אדם, שם פורסמה ההודעה הזו: "יש לי פתק מהתובעת הכללית פאם בונדי שרציתי לשתף. אני מצטערת לפספס את כל חבריי CPAC היום. למרבה הצער, אני מחלימה לאחרונה מקרנית קרועה המונעת ממני להיות איתכם".

אני לא יודע מה גרם לנזק העין המדווח הזה. אבל אני מרגיש שאם הייתי מבלה את ששת החודשים האחרונים בבדיקת צילומי מצלמות אמבטיה מביתו של אפשטיין, שבו טראמפ היה אורח תדיר, אני חושב שגם עיניי היו נפגעות. בהתבסס על הבעת האימה על פניו של קאש פאטל, נראה שגם הוא עבר על הצילומים. הזוועות שהאיש הזה בוודאי ראה.

דונלד טראמפ וג'פרי אפשטיין – ידידות ארוכת שנים

מסוף שנות ה-80, במשך כמעט 20 שנה, דונלד טראמפ וג'פרי אפשטיין שמרו על ידידות קרובה. הם התארחו בקביעות זה בביתו של זה. אפשטיין התארח במועדון מאר-א-לאגו של טראמפ, וטראמפ באחוזתו של אפשטיין במנהטן. זה לא מפתיע לשמוע ששמו של טראמפ מופיע בכל חקירה של אפשטיין. פשוט מכיוון שהם בילו כל כך הרבה זמן יחד. "האם התרועעתם עם דונלד טראמפ בנוכחות נשים מתחת לגיל 18?". "למרות שהייתי רוצה לענות על השאלה הזו לפחות היום, אם אצטרך לטעון לזכויותיי על פי התיקון החמישי, השישי וה-14". הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי התובעת הכללית פאם בונדי הזהירה את טראמפ כבר במאי ששמו הופיע בתיקים מספר פעמים.

האם אפשטיין ניהל בכלל רשימות?

אבל מי יודע, אם אפשטיין אכן ניהל רשימה, אולי הוא החזיק במספר רשימות. ייתכן שיש רשימה ממש לא טובה מלאה בבדרני ילדים משנות ה-70 שעשו דברים נוראיים. ואז אולי רשימה שכותרתה "אנשים שמאוד בעניין של מיליארדרים" עם שמותיהם של טראמפ ומקרון עליה. מי יודע? בראיון משנת 2002 למגזין ניו יורק, שוודאי טראמפ מתחרט עליו היום, טראמפ אמר בפירוש: "אני מכיר את ג'ף 15 שנה. בחור נהדר. כיף גדול להיות איתו. אפילו אומרים שהוא אוהב נשים יפות כמוני, ורבות מהן צעירות יותר". אפשטיין דיווח כי האמין שהוא חברו הקרוב ביותר של טראמפ וטען שהציג את טראמפ לאשתו האחרונה.

הנכס בפאלם ביץ'

לפי הוושינגטון פוסט, הידידות בין טראמפ לאפשטיין התדרדרה ב-2004 על רקע עסקת נדל"ן. שני הגברים התחרו על קניית נכס בפאלם ביץ'. אפשטיין רצה לגור בו, בעוד שטראמפ רצה לשפץ אותו ולמכור אותו מחדש. לאפשטיין היה בתחילה יתרון מכיוון שהמוכר אהב את הרעיון שהוא ישמור עליו כפי שהיה. הוא לא רצה שטראמפ יקשט אותו בקישוטים מזהב ויהפוך אותו לקיטשי כמו נכסיו האחרים.

לפי הוושינגטון פוסט, ביום המכירה הפומבית, עורך דינו של אפשטיין ניסה לפסול את טראמפ מהגשת הצעות ואמר למנהל המכירה הפומבית שטראמפ אינו עומד בדרישות של מכירה פומבית של פשיטת רגל, מכיוון שיקנה את הנכס רק עם ביטוח בעלות והנכס לא יימכר עם ביטוח כזה. ככל הנראה אפשטיין ועורך דינו לא ידעו שטראמפ הקשיב לשיחה ברמקול.

טראמפ זכה בסופו של דבר במכירה הפומבית ושילם 41 מיליון דולר עבור הנכס. על פי הרישומים, טראמפ השאיר שתי הודעות לאפשטיין מאוחר יותר באותו חודש. זה היה הקשר האחרון המוכח ביניהם. טראמפ טען מאז, מבלי לספק פרטים או הוכחות, כי אסר על אפשטיין להיכנס למאר-א-לגו. אפשטיין מעולם לא היה חבר במאר-א-לגו. הוא תמיד היה שם רק כאורחו של טראמפ.

מארק אפשטיין, האח

אחיו של אפשטיין, מארק, הציע גרסה שונה של האירועים. מארק אפשטיין טוען כי בראיון שלא שודר שערך סטיב באנון בשנת 2019 ג'פרי אפשטיין אמר כי התרחק מטראמפ לאחר שהבין שטראמפ הוא נוכל. מארק אפשטיין צפה לכאורה בקטע באינטרנט לפני שהקישור אליו הוסר מהרשת. הוא אמר שאחיו העביר לו אותו זמן קצר לפני מותו.

החשבונות הסותרים האלה, טענותיו המעורפלות של טראמפ על סכסוך והערותיו לכאורה של אפשטיין, רק הוסיפו למסתורין ולתיאוריות הקונספירציה. מערכת היחסים שלהם, שפעם הייתה בגלוי ידידותית, נמצאת כעת במרכז נרטיבים מנוגדים. כשכל אחד מהם מעוצב על ידי תועלתנות פוליטית והמסתורין המתמשך בעניין השפעתו של אפשטיין.

האם אפשטיין היה משקיע טוב?

האם אפשטיין היה משקיע טוב? ובכן, תיק ההשקעות שלו, לפחות החלקים שפורסמו, חושף שילוב של הימורים חדים, הפסדים קטסטרופליים, ועסקאות נדל"ן שהעלו גבות מדי פעם. בצד המפסיד אפשטיין החזיק במניות בר סטרנס במשך עשרות שנים לאחר שעבד שם ונשאר מושקע בהן בכבדות עד שקרסו ב-2008. על פי תביעה שהגיש מאוחר יותר, באוגוסט 2007 הוא החזיק כ-176,000 מניות בשווי כמעט 18 מיליון דולר. הוא מכר 56,000 מניות ב-101 דולר אבל כאשר החברה קרסה במרץ 2008, הוא מכר את 120,000 המניות הנותרות במכירת חיסול, 20,000 ב-35 דולר והשאר ב-34 דולר בלבד.

המשבר הפיננסי העולמי

הוא אפילו איבד סכום גדול של 50 מיליון דולר באחת מהקרנות של ביר שהשקיעה בנגזרים של אשראי וקרסה ב-2007. זה סימן את תחילת המשבר הפיננסי העולמי. ואז יש את המקרה המוזר של הנחת הנדל"ן במנהטן. בשנת 2011 אפשטיין מכר נכס סמוך לביתו הידוע לשמצה למנכ"ל קאנור פיצג'רלד, הווארד לוטניק. הנכס נמכר בהנחה של 65% מהמחיר ששילם עליו שנתיים קודם לכן. זה מפתיע במיוחד מכיוון שמחירי הנדל"ן בניו יורק עלו ב-6% באותה תקופת החזקה.

באותו בית בשנת 2015 לוטניק אירח אירוע גיוס תרומות עבור הילרי קלינטון, כאשר התמודדה מול דונלד טראמפ. בעוד לוטניק מכחיש כל קשר אישי עם אפשטיין, העסקה עוררה ספקולציות. אחרי הכל, לא כל יום מישהו קונה נדל"ן יוקרתי במנהטן במחירי מבצע.

ביצע בכל זאת השקעות ריווחיות

בצד הרווחי של המאזן, אפשטיין ביצע השקעה רווחית ב- Valar Ventures. קרן שנוסדה במשותף על ידי פיטר ת'יאל. הקרן, המתמקדת בחברות פיננסיות בשלבים מוקדמים, הניבה תשואה ממוצעת של 15.5% בשנה בעשור האחרון. חלקו של אפשטיין, שנרכש בסביבות 2015 או 2016, צמח מאז לשווי של כ-170 מיליון דולר. זה הופך אותו לנכס הגדול ביותר שנותר בעזבונו. ההשקעה לא פורסמה בפומבי עד לאחרונה, מה שמוסיף עוד שכבת מסתורין לעסקאותיו הפיננסיות של אפשטיין. אז לאן כל הכסף נעלם?

נאמנות 1953

יומיים לפני מותו, אפשטיין חתם על מסמך המעביר את כל נכסיו לקרן פרטית. 'נאמנות 1953', ככל הנראה על שם שנת לידתו. המהלך הזה הבטיח שזהות המוטבים שלו וחלוקת עושרו יישארו מוגנים מעיני הציבור. עבור קורבנותיו של אפשטיין, זה יצר מבוך משפטי. גישה לחשיפות פיננסיות דרשה אישור בית משפט. עם הזמן, הנאמנות ספגה הכל: נכסים, מזומנים, השקעות וחפצי ערך. למעלה מ-164 מיליון דולר שולמו מאז לקורבנות באמצעות קרן פיצויים שמומנה בחלקה על ידי מכירת נכסיו של אפשטיין. זה כולל את האיים, בית העיר במנהטן ומטוסו הפרטי.

הירושה: לאן נעלמו מאות המיליונים לאחר מותו?

אבל לכל ההסדרים הללו היו תנאים נלווים. הנמענים נדרשו לחתום על כתבי ויתור רחבים המותחים את זכותם להגיש תביעות עתידיות נגד העיזבון או אנשים הקשורים אליו. הנכסים הנותרים, המוערכים בלמעלה מ-200 מיליון דולר, צפויים להועיל למעגל קטן בהרבה. המוטבים הידועים היחידים של הנאמנות הם חברתו לשעבר של אפשטיין ושניים מיועציו הוותיקים. הם משמשים גם כמנהלי שותפים של העיזבון. על פי מסמך פיננסי חסוי שנבדק על ידי הניו יורק טיימס, אפשטיין התכוון ש-19 מיליון דולר בהלוואות אישיות שנתן יימחלו, כולל הלוואות לישויות הקשורות קשר הדוק למוטבי הנאמנות שלו.

שווי העיזבון השתנה לאורך השנים

מנהל בכיר חזה בנקודה מסוימת שלאחר תשלום תביעות העזבון יקטן מתחת ל-40 מיליון דולר. אבל החזר מס של 111.6 מיליון דולר משירות הכנסות הפנים (IRS) בסוף 2024 שינה באופן דרמטי את התמונה. כנראה שאפשטיין היה טוב יותר בעניין מיסים ממה שחשבתי. נכון למרץ השנה, העיזבון דיווח על נכסים בסך 131 מיליון דולר. כולל 50 מיליון דולר במזומן. עם זאת, הנתון הזה אינו משקף את השווי הנוכחי של השקעתו של אפשטיין בקרן הפינטק של פיטר ת'יאל, הנרשמת בעלותה המקורית ונותרת נעולה עקב הגבלות הון סיכון. ההשקעה הזו לבדה מוערכת ב-170 מיליון דולר, מה שהופך אותה לנכס הגדול ביותר שנותר בעיזבון.

תביעה אזרחית אחת עדיין פתוחה

תביעה אזרחית פדרלית גדולה אחת נגד העיזבון עדיין תלויה ועומדת, שהוגשה מטעם קורבנות שטרם הגיעו להסדר עם העיזבון. הכספים שנותרו יחולקו על פי תנאי צוואתו של אפשטיין, שנשמרו חסויים ב- 'נאמנות 1953'. המקור האמיתי של עושרו של ג'פרי אפשטיין עטוף בסודיות ובמוות, כפי שהיה בחייו. למרות שנים של חקירות, תביעות וביקורת תקשורתית, המנגנון הפיננסי שהניע את אורח חייו נותר ברובו בלתי מוסבר. עדיין דברים מוסתרים מאחורי הסכמים משפטיים, נאמנויות סודיות ורשת של שותפים רבי עוצמה.

שאלות שנותרו ללא מענה

השמועות האחרונות שדונלד טראמפ עשוי גם לחון את גיליין מקסוול, רק הוסיפו שמן למדורה. הן מרמזות שהשערורייה סביב ג'פרי אפשטיין רחוקה ממיצוי. כשדמויות מפתח עדיין שותקות, מסמכים עדיין חסויים וכותרות חדשות מופיעות מדי יום. תיאוריות הקונספירציה סביב ג'פרי אפשטיין לא צפויות לדעוך. אם כבר, הן כנראה הפכו למאפיין קבוע של השערורייה הכוללת, וממלאות את הריק שנוצר על ידי שאלות ללא מענה וכשלים מוסדיים. אל תשכחו לבדוק את נותנת החסות שלנו Brilliant נדבר בסרטון הבא. להתראות.

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור  פטריק בויל

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מדוע תאילנד וקמבודיה נלחמות?

הסכסוך בין תאילנד וקמבודיה

מדוע תאילנד וקמבודיה נלחמות? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © NDTV. ערוץ החדשות ההודי מעדכן בחדשות, ספורט, בידור ועוד מהודו ומכל העולם 24/7 .

רקע

לפחות 11 אזרחים תאילנדים נהרגו ביום חמישי 24/07/2025 כאשר קמבודיה שיגרה רקטות וארטילריה בתגובה לתקיפות האוויריות של תאילנד על עמדות צבאיות קמבודיות. המצב הביא את הקשרים בין שתי המדינות לנקודת שפל אחרי עשרות שנים. סכסוך הגבול ארוך השנים מתמקד במשולש האזמרגד, אזור שנוי במחלוקת היסטורית, ביתם של מקדשים עתיקים ותביעות טריטוריאליות הדדיות.

תרגום תוכן

ארטילריה בתאילנד. בתגובה לתקיפות אוויריות של תאילנד על עמדות צבאיות קמבודיות. כוחות משתי המדינות התנגשו בשישה מוקדי גבול. ההסלמה הביאה את היחסים בין שתי המדינות לשפל חסר תקדים מזה עשורים.

סכסוך גבול ארוך השנים

סכסוך הגבול ארוך השנים מתמקד במשולש האזמרגד. ביתם של מקדשים עתיקים. האזור שנוי במחלוקת היסטורית  ותביעות טריטוריאליות הדדיות.

משולש האזמרגד הוא המקום שבו נפגשות תאילנד, קמבודיה ולאוס. האזור עשיר במקדשים ובשטח ג'ונגל ונטען זה מכבר על ידי שתי המדינות.

סכסוך בן 118 שנים

זה התחיל לפני יותר ממאה שנה עם מפה משנת 1907 מתקופת הקולוניאליזם. שהמפה ששורטטה כאשר צרפת שלטה בקמבודיה מיקמה את מקדש פראה ויהאר בתוך שטח קמבודי. בשנת 1962, בית הדין הבינלאומי לצדק פסק לטובת קמבודיה  אבל תאילנד עדיין טוענת לבעלות על השטח סביב המקדש. הדבר הוביל להתנגשויות חוזרות ונשנות. המתיחות התלקחה בשנת 2008 כאשר קמבודיה רשמה את פראה ויהאר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בעקבות זאת פרץ סכסוך צבאי שהגיע לשיאו בשנת 2011 כאשר עשרות אלפי אזרחים נעקרו מבתיהם.  בית הדין הבינלאומי לצדק אישר מחדש את החלטתו בשנת 2013, אבל הגבול נותר שנוי במחלוקת. כעת, לאחר שבועות של מתיחות גוברת, פרצה שוב אלימות לאורך הגבול.

ההסלמה הנוכחית

תאילנד שיגרה שישה מטוסי F-16 ותקפה שני אתרים צבאיים קמבודים. בתגובה, קמבודיה ירתה רקטות וארטילריה למחוז סורין. כל צד האשים את השני בהתחלת ההתנגשות. קמבודיה כינתה את תגובתה 'הגנה עצמית לגיטימית', בעוד שתאילנד אמרה שקמבודיה ביצעה התקפה ממוקדת על אזרחים. ההתלקחות הנוכחית החלה במאי כאשר חייל קמבודי נהרג בהתנגשות גבול. מאז, שני הצדדים החליפו האשמות ותגברו כוחות. הפסקת אש קצרה הוכרזה ב-8 ביוני, אבל קרסה במהירות. תאילנד האשימה את קמבודיה בהנחת מוקשים והגיבה, חמישה חיילים קמבודים נפצעו. בתגובה, קמבודיה הורידה את רמת היחסים, גירשה נציגים תאילנדים, אסרה על כניסת כלי תקשורת תאילנדים, וניתקה קשרי אינטרנט. בהמשך תאילנד איימה בניתוקי חשמל לעיירות קמבודיות והגבילה עובדים תאילנדים מלחצות לפויפט. ב-17 ביוני, ראש ממשלת קמבודיה, הון מנט, אמר שקמבודיה פנתה לבית הדין הבינלאומי לצדק.

תאילנד דחתה גישור של צד שלישי, והתעקשה על שיחות דו-צדדיות. סכסוך הגבול הוא לא פחות עניין פוליטי מאשר טריטוריאלי. ראש ממשלת תאילנד המושעה, פונג טארן שינוואטרה, מתמודד עם לחץ גובר הן מצד האופוזיציה והן מצד הצבא המטילים ספק בעמדתה הקשוחה כלפי קמבודיה. הצבא של המדינה רמז על אפשרות למבצע רחב היקף אם המתיחות תימשך.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

איך האור נע בחלל?

איך האור נע בחלל?

איך האור נע בחלל? האור לא צריך עזרה כדי לנוע: הוא חוצה את ריק החלל בעוצמה, ללא צורך באוויר או במים שישאו אותו. איך הפלא הזה קורה? הסוד טמון בעובדה שהאור הוא גל אלקטרומגנטי.

בניגוד לגלי קול שחייבים חומר כדי לעבור דרכו, האור פועל באופן עצמאי. הוא דוהר מיליוני קילומטרים דרך הריקנות המוחלטת, בזכות האינטראקציה הבלתי פוסקת בין שדות חשמליים ומגנטיים.

נצלול גם לניסוי המפורסם של מייקלסון-מורלי, שהוכיח שאור אינו זקוק ל"אתר" ההיפותטי כדי לנוע. התכוננו להבין את האור בצורה חדשה לגמרי!

אור: כיצד הוא נע בחלל ריק?

אור נע בחלל ריק במהירות של 300,000 ק"מ לשנייה. אבל הנה החלק המוזר: הוא לא צריך שום דבר שיעזור לו לנוע. לא אוויר, לא מים, כלום. אז איך אור מצליח לנוע דרך הריק של החלל? בדקות הקרובות נפרק את המדע מאחורי הסיבה שאור אינו זקוק לתווך כדי לנוע, ותאמינו לי, התשובה מדהימה.</p>

מהו אור?

אנחנו רואים אותו כל הזמן, אך הוא יותר מסתם מה שעינינו קולטות. אור הוא צורה של אנרגיה הנעה כגל אלקטרומגנטי. זה נשמע קצת מסובך, אבל זה למעשה די פשוט כשמפרקים את זה. דמיינו את האור כזוג גלים בלתי נראים הנעים יחד בחלל. אחד הגלים האלה מורכב משדות חשמליים והשני מורכב משדות מגנטיים. שדות אלה מתנודדים, מה שאומר שהם כל הזמן עולים ויורדים כמו גלים באוקיינוס. אבל הנה החלק המגניב באמת: הם אינם זקוקים למים, אוויר או כל חומר כדי לנוע דרכו.</p>

כדי לעזור לדמיין זאת, בואו נשווה זאת זה לגלי אוקיינוס. כשאתם רואים גלים על פני המים, הם נעים מכיוון שהמים עצמם דוחפים אותם קדימה. ללא מים, לא הייתם רואים שום גלים בכלל. אור שונה; זה כמו שיש גלים שיכולים לנוע ללא מים, חול או כל דבר פיזי שישא אותם. הם פשוט ממשיכים לנוע, מופעלים על ידי האינטראקציה בין השדות החשמליים והמגנטיים.

אז איך זה נראה בפועל?

דמיינו שהשדות החשמליים נעים מעלה ומטה כמו החלק האנכי של גל, בעוד שהשדות המגנטיים נעים מצד לצד. שני השדות האלה ניצבים זה לזה. כלומר הם מתנודדים בכיוונים שונים, אבל הם מחוברים. השדה החשמלי יוצר את השדה המגנטי והשדה המגנטי יוצר את השדה החשמלי. כך נוצר  מעין מחזור מתמשך מעצמו המאפשר לאור להמשיך לנוע קדימה. חשבו על זה כך: דמיינו שני אנשים עומדים רחוק זה מזה וזורקים כדור כדורסל הלוך ושוב. בכל פעם שאדם א' זורק את הכדור לאדם ב', אדם ב' תופס אותו ומיד זורק אותו בחזרה. הכדור ממשיך לנוע ביניהם מבלי להזדקק לשום דבר אחר שיעזור לו לנוע, רק שני האנשים. באנלוגיה הזו, הכדור מייצג אנרגיה, ושני האנשים הם כמו השדות החשמליים והמגנטיים. הם שומרים על האנרגיה בתנועה ביניהם, וזה מה ששומר על האור בתנועה קדימה, אפילו דרך הריק של החלל. מכיוון שהשדות האלה אינם זקוקים לשום חומר שישא אותם, אור יכול לנוע בחלל שבו אין אוויר.</p>

אור בחלל

בחלל אין מים, אין עצמים מוצקים, רק ואקום. זו הסיבה שאור השמש יכול לנוע כל הדרך מהשמש לכדור הארץ, למרות שחלל הוא בעיקר ריק. בקיצור, אור די מיוחד. הוא גל אלקטרומגנטי שיכול לנוע בכוחות עצמו, מבלי להזדקק לתווך שישמש לו תמיכה, וזאת הודות לאופן שבו השדות החשמליים והמגנטיים מתקשרים ושומרים על זרימת האנרגיה.</p>

כדי להבין זאת טוב יותר, בואו נשווה זאת לקול. גלי קול הם גלים מכניים, מה שאומר שהם זקוקים למשהו כמו אוויר, מים או עצם מוצק כדי לשאת את הרעידות ממקום אחד למשנהו. ללא תווך, קול פשוט לא יכול לנוע. זאת הסיבה שאין קול בחלל. בניגוד לקול, אור אינו צריך לדחוף חלקיקים כדי לנוע. במקום זאת, הוא מתפשט מעצמו. השדות החשמליים והמגנטיים האלה מספיקים כדי לשמור אותו בתנועה, אפילו דרך ואקום כמו חלל.  זו הסיבה שאור השמש יכול לעבור 93 מיליון מייל דרך הריק של החלל כדי להגיע אלינו לכדור הארץ.</p>

איך מדענים הבינו את זה?

במאה ה-19, מדענים האמינו שהאור זקוק לתווך כדי לנוע וקראו לו 'האתר'. בשנת 1887, הניסוי המפורסם של מיכלסון ומורלי שינה הכל. הוא הפריך את תיאוריית האתר והוכיח: אור לא זקוק לשום חומר כדי לנוע.

בעוד שחומרים כמו מים או זכוכית מעכבים אותו מעט בשל האינטראקציה עם החלקיקים, בתוך הוואקום הוא חופשי לחלוטין. שם, בריק המוחלט, האור מגיע למהירות המקסימלית שלו: כ-300,000 קילומטרים לשנייה.

מסקנה

אחד הדברים המגניבים ביותר בכך שאור אינו זקוק לתווך הוא שהוא מאפשר לנו לראות כוכבים רחוקים, גלקסיות ואפילו אירועים קוסמיים שהתרחשו לפני מיליארדי שנים. מכיוון שאור יכול לנוע דרך הריק של החלל.  אנחנו יכולים להביט עמוק לתוך היקום וללמוד כל כך הרבה עליו. זה די מדהים.

צפו  בסרטון מערוץ היוטיוב © Science Hub. הערוץ חוקר את מסתורי היקום, צולל לתוך עקרונות הפיזיקה וחושף עובדות מעניינות שיעוררו את סקרנותכם. משימת עורכי הערוץ היא להפוך את המדע לנגיש ומהנה לכולם. בין אם אתם סטודנטים, סקרנים או סתם אוהבים ללמוד, הסרטונים בערוץ מפרקים נושאים מורכבים לתוכן קל להבנה.</p>

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

שיחזור טנדר GMC T14B

שיחזור טנדר GMC T14B

שיחזור טנדר GMC T14B. סרטון מערוץ היוטיוב © Turnin Rust. וויאט ולאנס בוש, אב ובנו מארה"ב, מעלים לערוץ סרטונים המתעדים את החיפושים שלהם בצפון מזרח טקסס אחרי שרידים חלודים של רכבים. הם קונים ומשפצים רכבים בתקציב מוגבל ומעניקים לכל שחזור סיפור משלו.

בפרק הפעם, החזרה לחיים של טנדר GMC T14B משנת 1937 בתקווה לראות אותו נוסע שוב על הכביש. סרטון שאינו עמוס בדיבורים – חוויה עם כל מה שנדרש כדי להחזיר את הטנדר לחיים. צפו בתהליך השחזור שלב אחר שלב.

סיכום תהליך השיחזור והתיקון

איתור וחילוץ 

חילוץ הטנדר שמוסתר בצמחייה [00:50]. הרכב מפונה ומועבר מקנזס לטקסס [05:33].

מצב המנוע

המנוע המקורי הוא מנוע שישה צילינדרים שטוח-ראש (Flathead 230) שנראה שלם אבל מוזנח [08:28]. מתגלים בו סימני נזק מחולדות ומכרסמים [08:37].

שחרור והנעה ראשונית

שימון צילינדרים

לאחר הוצאת המצתים, מזריקים תערובת של שמן חודר ונוזל גיר אוטומטי לתוך הצילינדרים, במטרה לשמן ולשחרר את הבוכנות [12:32].

שחרור המנוע התקוע

מתברר שהמנוע נעול [13:18]. לאחר ניסיונות כושלים, המנוע משוחרר על ידי שימוש במוט חיתוך על גלגל התנופה [14:21].

הכנה חשמלית ראשונית

בשל החיווט הישן והמתפורר [15:44], כל החיווט למעט ההכרחי לסטרטר מנותק . הטנדר פועל במערכת מקורית של 6 וולט עם הארקה חיובית [16:22]. המנוע מסתובב בהצלחה בפעם הראשונה [16:36].

תיקון דליפות, דחיסה וחשמל

תיקון דליפת שמן

צינורות הגומי הישנים של מסנן השמן מתפוררים וגורמים לדליפה [16:54]. הם מוחלפים בצינורות נחושת [17:24].

בדיקת דחיסה

בדיקה מגלה דחיסה נמוכה מאוד עד אפס בחלק מהצילינדרים [19:45], מה שמצביע על שסתום תקוע.

שחרור השסתום

לאחר הסרת הפאנל הצדדי, מאותר שסתום תקוע. הוא משוחרר בעדינות על ידי דחיפה והקשה, מה שמחזיר דחיסה לא מושלמת אך טובה יותר מאפס [22:12].

מערכת הצתה 

מוחלפים המצתים, מכסה המפלג וחוטי המצת [23:52], ומחברים חוט ישיר מהסליל כדי לוודא ניצוץ תקין [24:38].

התמודדות עם סדקים בבלוק המנוע

גילוי ותיקון אטם הראש

לא ניתן להתניע את המנוע עקב דליפת דחיסה מאטם הראש [26:51]. ראש המנוע מוסר [27:56], וכל חלקי הבוכנות והשסתומים מנוקים. מותקן אטם ראש חדש [30:48].

גילוי סדק הגדול

לאחר הוספת נוזל קירור, מתגלה סדק ענק (כ-16 אינץ') בבלוק המנוע [33:29], וסדקים נוספים [37:16], מה שמאיים להפוך את המנוע לבלתי ניתן לשימוש.

תיקון האפוקסי הנואש 

כדי למנוע התפשטות, קצוות הסדקים נקדחים. לאחר מכן, נעשה ניסיון לתקן את הסדקים באמצעות דבק אפוקסי דו-רכיבי עמיד בחום [34:47]. שואב אבק מחובר לרדיאטור יוצר יניקה כדי למשוך את האפוקסי עמוק יותר [35:43].

הנעה סופית והפעלת המערכות

תיקון מערכת הדלק

משאבת הדלק המקורית לא תקינה [41:22], היא מוחלפת במשאבת דלק חשמלית חיצונית זמנית [41:32].

הנעה מוצלחת

לאחר התיקונים, המנוע מופעל בהצלחה [42:16].

טיפול במערכת הקירור

מתגלה חוסר זרימת מים ברדיאטור [43:52], המערכת נשטפת והזרימה משתפרת [45:09].

טיפול בשמן המלוכך

השמן מנוקז (מתגלה שהוא מיימי עקב חדירת מים מהסדק הבלתי-אטום) [45:40]. מחליפים פילטר ומוסיפים שמן חדש, בתוספת חומר אוטם לאטם ראש (Head Gasket Sealer) [48:22].

מבחן סופי

המנוע מורץ למשך 50 דקות כנדרש על ידי חומר האיטום. לאחר מכן, נבדקת רמת השמן ונמצא שאין בה מים, מה שמעיד שהתיקון החזיק [51:45].

סיום

ניקוי ונהיגה

ניקוי חיצוני ראשוני [52:22]. לאחר מכן, הוא מותנע ונוסע לראשונה מזה 50 שנה [53:16]. הניסיון מוכתר בהצלחה, למרות הפתרון המאולתר (והמחזיק) של בלוק המנוע הסדוק [55:57].

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית בנושא  לחצו על הקישור רכבי אספנות רכבי אספנות

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

ההונאה הסינית נחשפה

סין, נמר של נייר?

מההונאה הסינית נחשפה. פעילות ישראלית‑אמריקאית משותפת חשפה הונאה סינית צבאית רחבת היקף. נחשפו עדויות לכך שמוצרי נשק או טכנולוגיות שהוצגו כמדוייקות ואמינות היו למעשה מטעות או עם תקלות חמורות. כל הפרטים על התהליך האינטגרלי של איסוף העדויות, בדיקת האמינות וחשיפת האמת. החשיפה פגעה קשה בתדמית של סין בתחום הביטחוני והטכנולוגי.

עודכן לתאריך 11/07/2025

עלייתה של תעשיית הנשק הסינית

במהלך שני העשורים האחרונים, תעשיית ההגנה הסינית צמחה במהירות. סין הזרימה נשק למדינות באסיה, אפריקה והמזרח התיכון. הנשק סופק בעיקר למדינות תחת סנקציות כמו איראן ופקיסטן כאלטרנטיבה זולה לנשק מערבי . איראן ופקיסטן הפכו ללקוחות תלויים, במיוחד לאחר הגבלות מערביות. איראן מאז 1979 ופקיסטן מאז בדיקות הגרעין ב‑1998 .

ההבטחות הגדולות מול המציאות

סין פרסמה נשקים כמו JF‑17, J‑10C מערכות HQ‑9  נגד מטוסים, ולוויינות רדאר חדישות   כעדיפה על מערכות מערביות.

בפועל, המערכות האלו כשלו בתנאי לחימה אמתיים. המערכות HQ‑9 ו־HQ‑16  למשל לא הצליחו להתמודד עם תקיפות ממוקדות של הודו וישראל

התקיפה של ישראל באיראן ביוני 2025

בתחילת יוני 2025, ישראל פתחה במתקפה נרחבת נגד איראן. מטוסי F‑35i חיסלו מערכות הגנה אוויריות, כולל סוללות אס 300 רוסיות ומערכות כמו JY‑10 / C‑802 שרוב מערכותיהן נכשלו לחלוטין באיתור התקיפה .

הדיווחים הסיניים ובפקיסטן טענו להצלחות גבוהות, כולל יירוט F‑35 אבל לא סיפקו הוכחות פיזיות ונחשפו כתעמולה .

כך, נשק סיני נותר חסר תועלת אמיתית בשדה הקרב מול מתקפות מתואמות ומהירות מצד ישראל.

פקיסטן והמלחמה עם הודו – מאי 2025

הכישלונות המבצעיים של המערכות הסיניות

אחרי פיגוע טרור בעיירה הודית בו נהרגו אזרחים ותיירים, הודו פתחה ב- "מבצע סינדור" – תקיפה קצרה ויעילה נגד מחנות טרור בשטח פקיסטן.

חיל האוויר ההודי הצליח לחדור דרך מערכות ההגנה האוויריות הסיניות שסיפקה בייג’ינג  HQ‑9P, HQ‑16,  רדארים מתקדמים וסוללות טילים וכל אלה לא פגעו אפילו בטיל אחד.

ברגע שמטוסי קרב פקיסטניים, כולל F‑16 אמריקאים ו J‑10C -סיניים ניסו להגיב, התקיפה כבר הסתיימה.

הודו סיפקה תיעוד מדויק מהתקיפה (כולל תצלומי מל"טים), בעוד פקיסטן ניסתה להכחיש ואז שינתה כיוון והאשימה לא את הציוד אלא את המפעילים,.

התגובה הסינית והנפילה הכלכלית

סין ניסתה להפעיל תעמולה והפיצה סרטונים דוקומנטריים על הצלחת ה – J10C שכביכול הפיל מטוסי רפאל הודיים (שקר שהופרך).

עם זאת, הנתונים האמיתיים גרמו לקריסת מניות של יצרניות הנשק הסיניות AVIC. הירדה במעל 20%, גרמה לספקית הטילים הפסד של מאות מיליונים.

באופן אירוני סין האשימה את פקיסטן בטענה שהבעיה הייתה במפעילים ולא בטכנולוגיה הסינית.

בייג’ינג אף דרשה מממשלת פקיסטן להסתיר את הכשלונות מהעולם, כדי למנוע נזק ליצוא הנשק שלה.

למה הנשק הסיני לא אמין?

גניבת טכנולוגיה וחיקויים גרועים

מרבית מערכות הנשק הסיניות הן חיקויים. לדוגמה:

J11   חיקוי של Su‑27 רוסי.

J15   מועתק מ‑Su‑33  מאוקראינה.

HQ‑9   מבוסס על S‑300 הרוסי ו –Patriot האמריקאי.

אבל זה לא רק החיקוים. חוסר יכולת להנדס במדויק, לייצר אינטגרציה מערכתית ולבצע ניסויי שטח משמעותיים מביא לאי־תפקוד בקרב אמיתי.

העדר ניסיון קרבי

סין לא השתתפה במלחמה גדולה מאז שנות ה-70. נשק מערבי לעומת זאת נבחן שוב ושוב במזה"ת, אוקראינה, בבלקן ועוד. מערכות סיניות נראות טוב במצגות אבל קורסות בתנאי אמת , לא מצליחות לאתר או ליירט בזמן.

שחיתות פנימית בסין

  • דו"חות חשפו שבחלק מהטילים האסטרטגיים של סין הדלק הרקטי הוחלף במים!
  • תקלות מכניות, מסכי רדאר שלא פועלים, וכיסוי תקשורתי כוזב.
  • הנשיא שי ג'ינפינג פיטר עשרות בכירים בצבא בעקבות שערוריות ושר ההגנה לִי שאנגפּוּ נעלם לחלוטין מהציבור.

איכות ייצור ירודה במדינות הרוכשות

  • טייסים פקיסטנים דיווחו ש- JF‑17 (חיקוי סיני) דורש פי כמה תחזוקה לעומתF‑16 .
  • מדינות כמו עיראק וירדן שרכשו מל"טים סיניים גילו אחרי שנה שתיים שהם לא שמישים.

אז האם הנשק סיני: הוא נמר של נייר?

סין הצליחה להיכנס לשווקי הנשק בעיקר דרך מחיר נמוך, דיפלומטיה, והיעדר אלטרנטיבה.  אבל מערכותיה כשלו פעם אחר פעם בשדה הקרב.
הכישלונות באיראן ובפקיסטן ב‑2025, שחיתות מבית והתלות בהעתקות טכנולוגיות – כולם מאיימים על חזונה להפוך למעצמת על צבאית.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © Business Basics המעלה סרטונים העוסקים בגיאופוליטיקה. סיסמת הערוץ –  "אין אויבים קבועים ואין חברים קבועים, רק אינטרסים הינם קבועים".

לסרטונים נוספים בנושאים דומים לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

 

 

 

נורת'רופ B-2 ספיריט

B-2.

ההיסטוריה של ה- B-2. סרטון מערוץ היוטיוב © DroneScapes הלוקח אותנו לחקר מרגש של היסטוריית התעופה. הערוץ מציע ראיונות מומחים ואנימציות מפורטות.

הסרטון הפעם – הכנף המעופפת של ג'ק נורת'רופ, התפתחותה ומתחרותיה. פרי מוחו של ג'ק נורת'רופ הפסיד ל-B-36 לאחר מלחמת העולם השנייה אבל פרופיל המכ"ם הנמוך של עיצוב הכנף המעופפת חזר עשרות שנים מאוחר יותר בדמות מפציץ החמקן B-2 Spirit.

היחיד שיכול לשאת נשק רב עוצמה

ה-Northrop , B-2 Spirit  (לימים Northrop Grumman) הידוע גם בשם מפציץ החמקן, הוא מפציץ אסטרטגי כבד אמריקאי הכולל טכנולוגיית חמקנות נמוכה לצפייה שנועדה לחדור הגנות נ"מ צפופות. הכנף המעופפת עם צוות של שני אנשים  עוצבה במהלך המלחמה הקרה. המפציץ הוא תת-קולי ויכול לשאת נשק קונבנציונלי וגם תרמו-גרעיני. מדובר ב- שמונים פצצות Mk 82 JDAM מונחות GPS במשקל 230 ק"ג, או שש עשרה פצצות גרעיניות B83 במשקל 1,100 ק"ג. ה-B-2  הוא כלי הטיס המוכר היחיד שיכול לשאת נשק רב עוצמה מסוג אוויר-קרקע בתצורת חמקנות.

2 מיליארד דולר למטוס

הפיתוח החל במסגרת פרויקט "מפציץ הטכנולוגיה המתקדמת" (ATB) בתקופת ממשל קרטר. ביצועיו הצפויים היו אחת הסיבות של הנשיא לביטול מפציץ ה-B-1A בעל יכולת מאך 2. פרויקט ה-ATB נמשך בתקופת ממשל רייגן, אבל החשש לעיכובים בהשקתו הוביל לחידוש תוכנית ה-B-1. עלויות התוכנית עלו לאורך הפיתוח. המטוס תוכנן ויוצר על ידי נורת'רופ, לימים נורת'רופ גרומן ועלותו הממוצעת של כל מטוס הסתכמה ב-737 מיליון דולר (בדולרי 1997). עלויות הרכש הכוללות הסתכמו בממוצע ב-929 מיליון דולר למטוס, הכוללות חלקי חילוף, ציוד, שיפוץ ותמיכה בתוכנה. עלות התוכנית הכוללת, שכללה פיתוח, הנדסה ובדיקות, הסתכמה בממוצע ב-2.13 מיליארד דולר למטוס בשנת 1997.

מתוכנן לטוס עד 1932

בשל עלויות ההון והתפעול הניכרות שלו, הפרויקט היה שנוי במחלוקת בקונגרס האמריקאי. סיום המלחמה הקרה בתחילת שנות השמונים הפחית באופן דרמטי את הצורך במטוס, שתוכנן במטרה לחדור למרחב האווירי הסובייטי ולתקוף מטרות בעלות ערך גבוה. בסוף שנות ה-80 וה-90 קיצץ הקונגרס את התוכניות לרכוש 132 מפציצים ל-21. בשנת 2008 מטוס B-2 נהרס בהתרסקות זמן קצר לאחר ההמראה, אם כי הצוות נפלט בשלום. נכון לשנת 2018, עשרים מטוסי B-2 נמצאים בשירות חיל האוויר של ארצות הברית, המתכנן להפעיל אותם עד 2032, אז אמור ה-Northrop Grumman B-21 Raider להחליף אותם.

ביצועים ללא תחרות

ה-B-2 מסוגל לבצע משימות תקיפה בכל גובה עד 15,000 מטר (50,000 רגל). טווח של יותר מ-6,000 מיילים ימיים (11,000 ק"מ) על דלק פנימי ומעל 10,000 מיילים ימיים (כ-18,520 קילומטרים) עם תדלוק אחד באוויר. הוא נכנס לשירות בשנת 1997 כמטוס השני שתוכנן לאחר מטוס התקיפה לוקהיד F-117 נייטוק. למרות שתוכנן במקור בעיקר כמפציץ גרעיני, ה-B-2 שימש לראשונה בקרבות הטלת תחמושת קונבנציונלית, לא גרעינית. במלחמת קוסובו בשנת 1999. מאוחר יותר הוא שירת בעיראק, אפגניסטן ולוב. לאחרונה עלה שוב לכותרות במבצע 'פטיש חצות' באיראן ביוני 2025 בזמן מבצע 'עם כלביא'.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

 

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל. סרטון מערוץ היוטיוב © Diplonexus המספק נקודת מבט רעננה על עניינים פוליטיים, היסטוריים ותרבותיים. בערוץ מגוון סרטונים הכוללים ניתוחי חדשות, ראיונת עם מומחים וסרטים דוקומנטריים.

הסרטון הפעם – לפני הקמת מדינת ישראל המודרנית בשנת 1948 הוצעו כמה אזורים מפתיעים ברחבי העולם כארצות מולדת פוטנציאליות עבור העם היהודי. מהמישורים העצומים של ארגנטינה ועד לשממה הנידחת של אלסקה ואפילו מדבריות אוסטרליה וג'ונגלים של מדגסקר. מעצמות, פילנתרופים ומנהיגים פוליטיים העלו רעיונות לפתרון מה שכינו "השאלה היהודית".

בין היתר הבריטים הציעו חלק ממזרח אפריקה, הסובייטים יצרו אזור אוטונומי יהודי בסיביר  והנאצים הגדירו תוכנית רילוקיישן מרושעת עבור מדגסקר.   של דבר, רק מקום אחד

מדוע המקומות האלה נלקחו בחשבון ומה קרה לתוכניות הללו?  סקירה מרתקת של הארצות החלופיות שהוצעו להקמת המדינה.פך למולדת: ישראל.

קרדיט תמונה © Burst

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא?

מלחמת איראן-ישראל

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא? מעודכן לתאריך 27/06/2025

מלחמת איראן-ישראל עדיין לא הסתיימה. סרטון מערוץ היוטיוב © JNS TV המביא חדשות מלב ירושלים. הערוץ מציג עצמו כמקור החדשות הפרו-ישראלי המהימן ביותר ביוטיוב  המגיש דיווח נועז ואת הסיפור האמיתי מאחורי ישראל והעולם היהודי ללא ספינים תקשורתיים. הסרטון הפעם – מלחמת איראן-ישראל הסתיימה אבל הסיפור האמיתי רק מתחיל… זה לא סוף המלחמה; זוהי תחילת פרק חדש – המלחמה שאחרי המלחמה.

מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות?

נשיא מרכז ירושלים לביטחון וחוץ, דן דיקר, ועמית בכיר ב-JCFA ובמכון גייטסטון, חאלד אבו טועמה, חושפים את ההשלכות של התקיפות הישראליות-אמריקאיות ששיתקו את תוכנית הגרעין של איראן אבל הותירו את הרפובליקה האסלאמית על כנה.

דיקר ואבו טועמה לוקחים את הצופים אל תוך תגובת העולם הערבי למשטר האיראני המדוכא אך עדיין מסוכן. מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות? מדוע קיימת אופטימיות זהירה בקרב מדינות סוניות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות? וכיצד רגע זה יכול לעצב מחדש בריתות עתידיות ברחבי האזור?

הבעיה היא עדיין המשטר

הדיון בוחן את ההשפעה האמיתית של התשתית הגרעינית והטילים הבליסטיים שנפגעה על ידי איראן, תוך הדגשה כי משמרות המהפכה נותרו פעילים. הם מבצעים טיהורים והתנקשויות מבית לבית. אבו טועמה מדגיש כי מדינות ערביות רבות רואות במשטר האיראני עצמו, ולא רק בנשקו, את האיום האמיתי – בשל המימון והחימוש המתמשכים שלו של שליחים כמו חיזבאללה, חמאס והחות'ים. הפרק מתעמת גם עם התגובה השקטה מצד ההנהגה הפלסטינית, עם אחיזתו המתמשכת של חמאס בעזה למרות נסיגות צבאיות, ועם המציאות התרבותית המונעת ויתורים או פשרה פנימיים.

למרות זאת, אפשרות לפתיחת דלתות חדשות

דיקר ואבו טועמה בוחנים עוד מדוע מנהיגים ערבים נותרים זהירים בפומבי בעוד שהם מברכים באופן פרטי על התבוסה של איראן, כיצד תיאוריות קונספירציה לגבי תיאום מערבי עם איראן משגשגות בתקשורת הערבית, ומדוע חוסר היכולת של ישראל לפרק את חמאס מערער את ההרתעה שלו אפילו כשהוא מחזיר לעצמו את מעמדו כ"סוס חזק" באזור.

כפי שמסבירים שני המומחים, רגע זה עשוי לפתוח דלתות חדשות לשיתוף פעולה ישראלי-ערבי, לעודד את הרחבת הסכמי אברהם ומעורבות ביטחונית חדשה באזור. המזרח התיכון שלנו מספק תובנות נדירות ובלתי מסוננות על מזרח תיכון שאחרי התקיפה עדיין עוצר את נשימתו, ממתין למה שיבוא אחר כך.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

המוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם?

המוסד הישראלי

המוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם? סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

ההישגים של המוסד היוו השראה לסרטים, ספרים ותוכניות טלוויזיה. הם התנקשו בטרוריסטים, הצילו בני ערובה וצדו נאצים. חלקם חיו סמויים במשך שנים, אחרים פעלו בתחפושות מאחורי קווי האויב. הם יכולים להיות כל אחד, הם יכולים להיות בכל מקום ואתם לא תדע שהם היו שם. הנה ארבעה מהסיפורים הפרועים ביותר של המוסד.

קרדיט תמונה: © Esra Korkmaz

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

עובדות צבאיות אוקראיניות

עובדות צבאיות אוקראיניות

עובדות צבאיות אוקראיניות. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

תרגום הסרטון

הסיפורים האלה נשמעים מזויפים אבל הם כולם אמיתיים. מחקלאים שגונבים טנקים ועד צלפים ששברו שיאי עולם, המאבק של אוקראינה נגד רוסיה מלא ברגעים שנשמעים כלקוחים מסרטי פעולה. גלו 25 עובדות על צבא אוקראינה שלא יאומנו, המוכיחות שהאמת מוזרה יותר מסיפורת. מאגדות בשדה הקרב ועד ללוחמת סייבר וכלי נשק שנעשו בעבודה עצמית. הרגעים המדהימים האלה מוכיחים שהמאבק ההישרדותי של אוקראינה לא היה פחות מאגדי.

מס' 1 – שיא עולמי בירי צליפה מרחוק

צלף אוקראיני ביצע באישור את הירייה הארוכה ביותר בהיסטוריה. ההצלחה של אוקראינה נגד רוסיה הייתה לא פחות מהיסטורית, ולכן זה רק הגיוני להתחיל עם שיא עולמי, מקום בהיסטוריה, אם תרצו. בשנת 2023, צלף אוקראיני ביצע את ירית ההרג באישור הארוכה ביותר שתועדה אי פעם – 3.8 קילומטרים. זה 12,467 רגל או יותר מ-42 מגרשי כדורגל. לקליע לקח תשע שניות שלמות להגיע למטרה שלו. אבל זה אפילו לא החלק הכי מדהים. הצלף מאחורי היריה האגדית הזו לא השתייך בכלל לכוחות המיוחדים. מדובר בויאצ'סלב קובלסקי, איש עסקים לשעבר בן 58 שהצטרף ללחימה לאחר הפלישה הרוסית. הוא בילה שעות בטמפרטורות קפואות, חישב את מהירות הרוח, הלחות ואפילו את קימור כדור הארץ לפני שירה. התגובה של קובלסקי לאחר הפגיעה? "שישבו בבית וייפחדו". זה נשמע משפט שלקוח מסרט פעולה!

מס' 2 – חקלאים אוקראינים חוטפים טנקים רוסיים

חקלאים אוקראינים חטפו טנקים רוסיים באמצעות טרקטורים. נראה שכולם באוקראינה חזקים. אנשי עסקים לשעבר מבצעים יריות צלפים היסטוריות, וחקלאים… גונבים טנקים עם טרקטורים? כן, זה אמיתי! בתחילת הפלישה הרוסית, סרטונים של חקלאים אוקראינים שגוררים באדישות טנקים וכלי רכב משוריינים רוסיים נטושים עם הטרקטורים שלהם הציפו את הרשתות החברתיות. קטע אחד אפילו הראה אדם רץ אחרי הטנק הגנוב שלו בזמן שעוברי אורח צחקו. "חטיבת הטרקטורים" הפכה לסמל של החוסן האוקראיני, והוכיחה שאפילו אזרחים יכולים להשפיל את אחד הצבאות הגדולים בעולם. אבל חקלאים לא היו רק לוחמים ראויים. הם היו חיוניים למאמץ המלחמתי של אוקראינה. החקלאות מהווה כמעט מחצית מהיצוא של אוקראינה, ולמרות ההפצצות, מוקשים ומחסור בדלק, הם המשיכו לעבוד. רבים תרמו מזון לחיילים ולפליטים, בעוד שאחרים נטלו נשק בעצמם. כפי שאמר אחד החקלאים, "יש לנו סוג חדש של צבא – זה צבא של חקלאים".

מס' 3 – סבתות עם כלי נשק מתוצרת ביתית

כוחות ההגנה הטריטוריאלית של אוקראינה כללו סבתות עם כלי נשק תוצרת ביתית. אנחנו לא יכולים לדבר על לוחמה של אזרחים חזקים מבלי להזכיר את המתנדבים המדהימים של אוקראינה. כשרוסיה פלשה, אזרחים רגילים – סבתות, תקליטנים, עובדי בניין, התגייסו להגן על ארצם עם כל מה שהיה להם בהישג יד. וכך, סבתות בלביב הכינו בקבוקי תבערה, בעוד שעובדי בניין הפכו את אתרי הבנייה למפעלים למחסומים נגד טנקים. תקליטנים החליפו ציוד מסיבות בפצצות תבערה ומפתחי תוכנה עברו מקידוד להכנת רשתות הסוואה. ברחבי הערים, אנשים ציירו סיסמאות מתריסות, ריתכו מכשולים ואיישו מחסומים מאולתרים. כל האנשים האלו הוכיחו שהתנגדות לא דורשת צבא. היא דורשת אחדות ורצון להילחם על מה שנכון.

מס' 4 – לוחמת סייבר

צבא ה- IT האוקראיני פתח באחת ממערכות לוחמת הסייבר הגדולות ביותר אי פעם. צבא האקרים מתנדבים זה, שהוקם בתגובה לפלישה הרוסית בשנת 2022, ניהל מלחמת סייבר בלתי פוסקת, עם משתתפים מכל העולם. באמצעות מתקפת מניעת שירות מבוזרת (Distributed Denial of Service) חזקה, הם למעשה הביאו את התשתית הרוסית על ברכיה. זהו מהלך נועז נגד מדינה שהייתה ידועה בעבר בזכות יכולות הסייבר שלה. בשנת 2024, לוחמי הסייבר האוקראינים טענו כי פתחו במתקפת ה-DDoS הגדולה ביותר בהיסטוריה, ששיתקה את מערכת הבנקאות הרוסית. ההשפעה? יותר ממיליארד דולר נזק כלכלי. בשיאו, לצבא ה- IT היו מאות אלפי מתנדבים. גם כשהמלחמה נמשכה, הוא עדיין היה חזק, מונע על ידי קבוצה מחויבת של האקרים נלהבים. ההתקפות שלהם היו חכמות, משבשות ומתזמנות בצורה מושלמת, משהו שרוסיה יודעת עליו מעט מאוד.

מס' 5 – מיג-29 טס בגובה צמרות העצים

כדי לחמוק מטילים רוסיים, טייס אוקראיני הטיס את מטוסו בגובה צמרות העצים. אמיצים ככל שהיו האזרחים האוקראינים מול התוקפנות, אי אפשר להתעלם מהגבורה הטהורה של חייליה. זה קרה במיוחד כשביצעו מעשים מדהימים כמו בסרט "אהבה בשחקים". קחו לדוגמה את הסיפור המדהים של טייס אוקראיני שהטיס את ה- מיג-29 שלו בגובה צמרות העצים כדי להתחמק מטילים רוסיים. בצילומים עוצרי נשימה, הטייס נראה מרחף ממש מעל הקרקע, כשהעצים כמעט נוגעים בכנפיים, והכל תוך כדי התחמקות מטילי קרקע-אוויר קטלניים. התמרונים החדים להתחמקות, בשילוב עם אמצעי נגד כמו רקטות הטעיה, שמרו אותו מחוץ להישג ידם של כלי הנשק הרוסיים. משחק החתול ועכבר הזה עם טילים רוסיים הוכיח שוב שעליונותה האווירית של רוסיה הייתה נחלת העבר. חיל האוויר האוקראיני הפך את השמיים למגרש המשחקים שלו!

מס' 6 – רופא פוגע בטיל עם מקלע

חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט באמצעות תת מקלע בלבד. בפעלול מדהים נוסף, בסגנון שנראה כלקוח מסרטים, חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט רוסי עם מקלע בלבד. כן, שמעתם נכון. המהלך המטורף הזה התרחש ב-12 ביוני 2024, מעל אזור קייב במהלך תקיפה אווירית רוסית מאסיבית. כשנשמעה האזעקה, סרגיי, רופא לשעבר שהפך לחייל, שמע את האזעקה וראה את הטיל מגיע ישר לעבר ואסילקיב, עיר במרחק של 16 קילומטרים דרומית לקייב. ללא היסוס, הוא פתח באש וכך פשוט, הטיל סטה ממסלולו וצלל ארצה. רק כשסרגיי ראה את ההריסות הוא האמין שזה אמיתי.

מס' 7 – הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים

אלוף קרבות האוויר, הפך לאגדה. אנחנו לא יכולים לדבר על חיילים אוקראינים אגדיים בלי להזכיר את האיש, המיתוס, האגדה בעצמו – רוח הרפאים של קייב. אם כי, כפי שהתברר, הוא היה יותר מיתוס ואגדה מאשר אדם בודד. בתחילת הפלישה הרוסית, הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים, התפשט כאש בשדה קוצים. "רוח הרפאים" הפך לתופעה ברשתות החברתיות – גיבור שנתן תקווה לאוקראינים. אפילו חשבונות הממשלה של אוקראינה הזינו את האגדה, עם דיווחים שגויים שציינו את מייג'ור סטפן טרבאלקה כטייס האס. האמת? רוח הרפאים של קייב מעולם לא היה אמיתי. הוא היה סמל, מיתוס מעורר מורל שנוצר כדי לגלם את הטייסים האמיצים של אוקראינה. במציאות, רוסיה איבדה פחות מ-30 מטוסים עד אז, רובם מטילים קרקע-אוויר. אבל בעוד שרוח הרפאים אולי היה בדיוני, ההתנגדות האוקראינית בשמיים הייתה אמיתית מאוד. וזה? זה אגדי.

מס' 8 – צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד השמיד שבעה כלי רכב רוסיים ביומיים

הנה דוגמה נוספת למה שניתן לעשות כשעובדים יחד. בתוך יומיים בלבד, צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד מחטיבת הנחתים ה-36, השמיד שלושה טנקים רוסיים וארבעה כלי רכב קרביים מסוג BMD4 בקורסק. שבעת כלי הרכב המשוריינים הלכו. אוקראינה קיבלה יותר מ-10,000 טילי ג'אוולין בשלוש שנים, וכל אחד ואחד מהם החזיק את הכוחות הרוסיים בכוננות. אחרי הכל, הטיל שעולה 200,000 דולר יכול לפגוע במטרות במרחק של יותר משלושה קילומטרים בדיוק רב, מה שהופך אותו לנשק המושלם במלחמת ההיי-טק  הזו. הלקח? במלחמה מודרנית, זה לא רק עניין של צבא גדול יותר. זה עניין של יכולת הסתגלות, דיוק וניצול כל יריה.

מס' 9 – אופנועי ים לפעולות צבאיות

אם כבר מדברים על יכולת הסתגלות, הכוחות המיוחדים של אוקראינה הפכו כלי לא צפוי לנשק – אופנועי ים. בפשיטות אמפיביות נועזות, צוותים קטנים דהרו על פני מים פתוחים באמצעות כלי רכב מהירים ובפרופיל נמוך כדי להתחמק מגילוי. במבצע אחד באוקטובר, 10 חיילי גדוד ברטסטבו חדרו לקרים, עקפו ארבע סירות סיור רוסיות מסוג ראפטור, כל אחת מאוישת על ידי 20 חיילים ומצוידת במקלעים כבדים ובתותח 30 מילימטר. רוסיה ניסתה לעשות את אותו הדבר, אבל היא שילמה את המחיר. צוות אופנועי ים רוסי שנע לאורך נהר הדנייפר אותר ונפל למארב של מל"טים אוקראיניים מסוג FPV. למרות אמצעי הגנה של לוחמה אלקטרונית, שני מל"טים מסוג שוריקן 10 פגעו, והשמידו את אופנוע הים ורוכביו. כשנהר הדנייפר הוצף במל"טים ומוקשים, הכוחות הרוסיים צמצמו בסופו של דבר את פעולות הנהר, בעוד שאוקראינה המשיכה לתמרן אותם בכל צעד. חדשנות מנצחת במלחמות!

מס' 10 – סימולציות שדה קרב במציאות מדומה

חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולציות שדה קרב במציאות מדומה. החדשנות העבירה את האימונים לשלב הבא באוקראינה. באמצעות מציאות מדומה (VR), חיילים נכנסו לתרחישי קרב מציאותיים שחידדו את כישוריהם מבלי לירות יריה אמיתית אחת. תארו לעצמכם – חיילים חובשים משקפי VR ומוצאים את עצמם מוקפים במראות וקולות של ירי והתפוצצויות מתקרבים. עליהם להגיב באופן מיידי, תוך הסתמכות על האימונים וחושיהם כדי לזהות איומים. זה אינטנסיבי, סוחף ומכין אותם רגשית לתוהו ובוהו של שדה הקרב. עשרות אלפי חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולטורי VR האלה והתכוננו לכל דבר, החל מהתקפות מל"טים ועד לאיומי טילים. הטכנולוגיה אפשרה לחיילים להתאמן על מערכות נגד מטוסים, נשק קל ואפילו נשק נגד טנקים ועזרה להם לפתח זיכרון שרירים מבלי להשתמש בתחמושת חיה. זו אחת העובדות המטורפות ברשימה שלנו. אבל בקרוב, כולם יעשו את זה. כפי שאמר אחד המפתחים, "מערכות האימון העתידיות יהיו רק במרחב וירטואלי". אני מקווה שמלחמות העתיד יעשו את אותו הדבר!"

מס' 11 – שימוש בנשק שהודפס בתלת מימד

אוקראינה השתמשה בשדה הקרב בנשק שהודפס בתלת מימד. אוקראינה השתמשה בפלישה כדי ליצור מגמה נוספת שעשויה להפוך בקרוב לנורמה – נשק שהודפס בתלת מימד. במהלך מהפכני, תועדו סדנאות אוקראיניות מדפיסות רימונים, פצצות ואפילו רכיבי מל"טים כדי לתדלק את המאבק נגד רוסיה. והם עשו זאת במלוא המרץ! בתוך ארבעה חודשים בלבד, קבוצה אחת ייצרה לא פחות מ-30,000 פצצות שהודפסו בתלת מימד. חלקן עלו רק 3.85 דולר לייצור – מחיר שלא נשמע עליו בכל הנוגע לצבא. אבל השינוי האמיתי במשחק הוא לא רק העלות והמהירות. כלי נשק אלה שהודפסו בתלת מימד הם גם קלים יותר ונוחים לנשיאה, מה שמעניק לחיילים ניידות רבה יותר בשדה הקרב. עתיד הלוחמה מודפס בזמן שאתם צופים בסרטון זה – וזה אחד שתוכלו לשאת בכיס.

מס' 12 – תעלות כמו במלחמת העולם הראשונה

כוחות אוקראינה השתמשו בתעלות בסגנון מלחמת העולם הראשונה. הכוחות האוקראינים לא רק נלחמו בעתיד. כשעלה הצורך, הם חזרו ישר לעבר. בשדות הקרב של באחמוט, לוחמת תעלות – שנחשבה לשריד ממלחמת העולם הראשונה – הפכה לצורך אכזרי. חיילים התכופפו בתעלות מתפתלות, עמוק בבוץ עד הברכיים, בזמן שאש ארטילרית ירדה כמו סערה בלתי פוסקת. השקט המצמרר בין ההפגזות נשבר רק על ידי הזמזום המתמיד של מל"טים מעל – צופים, מחכים. באופן אירוני, דווקא הטכנולוגיה המודרנית הכריחה את הטקטיקה הישנה הזו לחזור להיות רלוונטית. עם מל"טים שהפכו כל תנועה לנראית, עמדות הגנה היו הדרך היחידה לשרוד. ודבר אחד בטוח – הישרדות היא נצחית!

מס' 13 – לוחמת פרטיזנים

כדי לארוב לכוחות רוסיים בשטחים הכבושים אוקראינה השתמשה בלוחמת פרטיזנים. העובדה האחרונה מחזירה אותנו למלחמת העולם הראשונה, אבל עכשיו הגיע הזמן שאוקראינה תתעל את רוח הגרילה של מלחמת העולם השנייה. בדיוק כפי שפרטיזנים סובייטים ניהלו פעם התקוממות אכזרית נגד הכובשים הנאצים, פרטיזנים אוקראינים מודרניים הפכו את חייהם של הכוחות הרוסיים שמאחורי קווי האויב לגיהינום. מה האסטרטגיה שלהם? לפגוע במשתפי פעולה ולחבל בלוגיסטיקה. מפברואר עד נובמבר 2022 בלבד, תועדו לפחות 31 ניסיונות התנקשות, עם מכוניות תופת, ירי ואפילו רעל שחיסלו פקידים פרו-רוסים. בחרסון ובזפוריז'יה, מחסני נשק ורשתות סודיות – שהוכנו זמן רב לפני הפלישה – עוזרים למורדים לתקוף ולהיעלם. בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, הכובשים אולי החזיקו באדמה אבל הם מעולם לא יכלו להחזיק באנשים.

מס' 14 – אוקראינה פלשה בחזרה לרוסיה

אוקראינה הראתה שגם לרוסיה היו בעיות בשמירה על שטחים, ולא רק של אוקראינה, אלא גם שלה עצמה. הפלישה לקורסק ב-2024 הייתה מדהימה – התקדמות של 35 קילומטרים, כיבוש של למעלה מ-100 יישובים וכיבוש של למעלה מ-1,300 קילומטרים רבועים. יותר מ-909 חיילים רוסים נלקחו בשבי, גשרים נהרסו, והכוחות האוקראינים התבצרו. זה היה הכיבוש הזר הראשון של אדמה רוסית מאז מלחמת העולם השנייה, וזה ערער את אשליית חסינות הקרמלין עד היסוד. אבל קורסק לא היה אירוע חד פעמי. כשכוחות רוסים התקשו לדחוף את אוקראינה החוצה, פרצה חזית נוספת. חיילים אוקראינים הסתננו לבלגורוד, ונלחמו ישירות בכוחות רוסים. מוסקבה המעיטה בערך האירוע, קייב שמרה על שקט, אבל דיווחים על קרבות ותקיפות מל"טים החלו לזרום. מי ידע שאוקראינה יכולה לעבור מהגנה ל-"עיצוב מחדש" של שטח רוסי בצורה כזו?

מס' 15 – הטבעת ספינה אוקראינית

אוקראינה הטביעה את ספינת הדגל שלה כדי למנוע מרוסיה לתפוס אותה. רוסיה אכן כבשה שטחים גדולים של אוקראינה והרסה ציוד רב של המדינה. אבל אוקראינה בחרה שלא להוסיף ספינת דגל יקרה לרשימה הזו. בשנת 2022, עם התקדמות הפלישה הרוסית, אוקראינה עמדה בפני החלטה גורלית – לאפשר לרוסיה לתפוס את ספינת הדגל שלה, ההטמן סהאידאצ'ני, או להטביע אותה כדי למנוע את נפילתה לידי האויב. התשובה? להטביע אותה. מלחים אוקראינים פוצצו את הפריגטה הזו בזמן שעגנה לצורך תיקונים במיקולאייב, ובכך הבטיחו שהיא לא תוכל לשמש את הרוסים. כך, זו כבר לא הייתה ספינה – זה היה סמל לנחישות האוקראינית. הטבעתה הייתה מעשה של התרסה ששיגר מסר ברור – אוקראינה לא תוותר על נשמתה, אפילו לא מול סיכויים עצומים.

מס' 16 – אוקראינה בנתה את המטוס הגדול בעולם

יש ציוד מונומנטלי אחד שאוקראינה לא הצליחה להציל – האנטונוב An-225 "מריה". מטוס עצום זה היה מסוגל לשאת 640 טונות, עם מוטת כנפיים רחבה כמו מגרש כדורגל. באורך של 84 מטרים ובמשקל של יותר מ-280 טון, הוא יכול היה לשאת מטען של עד 250 טון למרחקים של 4000 קילומטרים. רק מטוס An-225 אחד נבנה אי פעם, והוא היה סמל ליכולות ההנדסיות של אוקראינה. לכן, כשהמטוס הזה נהרס בשנת 2022, זה לא היה רק אובדן של מטוס – זו הייתה אובדן של סמל. המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם. אבל זה בהחלט לא הסוף. מנהיגי אוקראינה נשבעו לבנות מחדש את ה – An-225 ובנחישות המאפיינת אותם, המטוס ללא ספק יקום לתחייה, גדול וחזק יותר מאי פעם!

מס' 17 – טנק חדש מכלים רוסיים מרובים

אוקראינה יצרה טנק "פרנקנשטיין" מכלי רכב רוסיים מרובים. מבניית מטוסים שוברי שיאים ועד יצירת טנקים מחלקי גרוטאות, אוקראינה יכולה לעשות הכל. כשרוסיה הסתערה עם טנקי ה-T-90 המתקדמים שלה וכוחות טנקים עצומים, אוקראינה לא נסוגה. במקום זאת, היא הפכה ליצירתית. הכירו את הטנק "פרנקנשטיין" – תערובת של חלקים משופצים ממכונות רוסיות הרוסות, שרותכו יחד למכונת מלחמה היברידית מתפקדת. הצריח מוגן בשריון דינמי ששופץ מטנק T-90M, אחד הטנקים המתקדמים ביותר של רוסיה,  נראה כי גם מגן התותח כולל רכיבי T-90M . בינתיים, המרכב חוזק בשריון נוסף ומגני צד הדומים לאלה שנמצאים ב-T-80BVM. מהנדסים אוקראינים לקחו את מה שהם יכלו לשפץ והפכו את זה לחיה משלהם. ועם רוסיה שאיבדה כמעט 4,000 טנקים תוך קצת יותר משלוש שנים, לאוקראינה עשויים להיות עוד הרבה חלקים לעבוד איתם.

מס' 18 – החזרת טנקים רוסיים שנפגעו לשימוש

אוקראינה תיקנה והשתמשה בטנקים רוסיים שנתפסו נגד רוסיה. לא כל הטנקים הרוסיים שאבדו בקרב נהרסו לחלוטין ורק חלקים מהם שרדו. לפחות 384 ננטשו, ו-533 נתפסו. אבל אל דאגה – הם בוודאי לא הלכו לאיבוד. אוקראינה השתמשה במהירות בחלק מהטנקים שנתפסו האלה. מחלקת התיקונים של חטיבת הטנקים השלישית הפכה טנקי T-72 ו- T-80 פגומים למכונות מתפקדות לחלוטין על ידי שימוש בחלקים מכלי רכב רוסיים אחרים. הם החליפו מנועים, מרכבים ואפילו השתמשו בהדפסה תלת מימדית עבור חלקים שלא ניתן היה למצוא.

מס' 19 – פיתוח טיל הנפטון שהטביע את ספינת הדגל של צי הים השחור

אוקראינה פיתחה את טיל הנפטון שהטביע את 'מוסקבה'. אל תטעו, אוקראינה לא הסתמכה רק על ציוד רוסי מיד שנייה או על סיוע זר. אוקראינה הייתה זו שפיתחה את טיל הנפטון שהטביע באופן את ספינת הדגל של צי הים השחור הרוסי, 'מוסקבה'. הנפטון המקורי, טיל שיוט על-קולי שהטביע את 'מוסקבה' שוקל כ-860 קילוגרמים ואורכו כ-5 מטרים. הוא יכול לפגוע בספינות במשקל של עד 9,000 טון עם טווח יעיל של יותר מ-200 קילומטרים. אבל אוקראינה לא סיימה בכך. היא פיתחה גם את הנפטון הארוך, גרסה משופרת עם טווח של 1,000 קילומטרים המאפשרת תקיפות עמוק בשטח רוסיה. השאלה היא אילו נכסים רוסיים יקרים המפלצת הזו עוד תזקוף לזכותה.

מס' 20 –  יצירת פסקול להתנגדות!

השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון ההתנגדות. האוקראינים חיברו שירים על מל"טי הבאירקטאר. אוקראינה רצינית לגבי הנשק שלה, אלה שהיא מייצרת ואלה שמוכיחים את עצמם. לכן מל"טי הבאירקטאר הטורקיים זכו לקבלת פנים של גיבורים במדינה. כשהמל"טים האלה ריחפו גבוה מעל הכוחות הרוסיים והשמידו אותם תוך כדי כך, האוקראינים לא יכלו להתאפק מלהפוך את הערצתם למוזיקה. השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון התנגדות, מלא בקצב קליט ומילים נועזות המלגלגות על חיילים רוסים. וזה לא נעצר שם. מראפ ועד פאנק ופולק, גרסאות כיסוי ורימיקסים לשיר הלכו בעקבותיו, והציפו את גלי האתר.

מס' 21 – גיוס מל"טים אזרחיים

אוקראינה השתמשה במל"טים אזרחיים לצורך סיור ותקיפות. חלק מהמל"טים האוקראיניים היו גיבורים אלמונים, למרות שהם ראויים לכל השבחים. מל"טים מסחריים שעברו התאמה למטרות צבאיות התגלו כיעילים ביותר עבור אוקראינה. המדינה השתמשה בהם כדי לסייר בעמדות אויב, למפות שדות מוקשים ולזהות מטרות, כל אלה חיוניים לאיסוף מודיעין. חלקם אף הותאמו למל"טי קמיקזה, שהעבירו תחמושת היישר ללב הכוחות הרוסיים. מעבר ללחימה, הם סייעו בהערכת נזקי קרב וסיפקו מעקב בשטח קשה. עם 2.2 מיליון מל"טי FPV (מבט מגוף ראשון) בשימוש בשנת 2024 בלבד, אוקראינה הפכה את המל"ט האזרחי הצנוע לכלי נשק רב עוצמה, והפכה את הלוחמה לאישית ומסוכנת יותר עבור האויב.

מס' 22 – טנדרים משגרי רקטות

טנדרים הם כלי אזרחי נוסף שהפך לגיבור מוכן לקרב במלחמה הרוסית-אוקראינית. כוחות אוקראיניים לקחו טנדרים רגילים של טויוטה ובמעט תושייה, הפכו אותם למשגרי רקטות ניידים. על ידי התקנת מערכות רקטות גראד על כלי הרכב האזרחיים האלה, הם יצרו פלטפורמות ארטילריה בלתי צפויות ומהירות בזק המסוגלות לפגוע חזק ולהיעלם עוד יותר מהר. אלה לא היו האלתורים היחידים. האמרים בעלי מפרט צבאי צוידו גם הם במשגרים, מה שהעניק לאוקראינה גם אמינות מחוספסת בשדה הקרב וגם רבגוניות בסגנון גרילה. המערכות הניידות האלה היו מהירות לפריסה, ניתנות להתאמה לשטח קשה ומוכנות לתקוף ביעילות אכזרית. חלקן נשאו מספר צינורות שיגור שאפשרו מטחי ירי הרסניים נגד עמדות אויב. המטרות שלהם? ריכוזי כוחות, מחסני אספקה, כלי רכב משוריינים ודיכוי תחושת השליטה של רוסיה.

מס' 23 – גדוד קרקן המורכב מאוהדי ספורט

גדוד שהוקם על ידי אוהדי ספורט הפך לאחד המובחרים ביותר במלחמה. לאוקראינה יש יכולת יוצאת דופן להפוך דברים שנראים רגילים לכוחות צבאיים חזקים וזה כולל אנשים. אחד הסיפורים המדהימים ביותר במלחמה הרוסית-אוקראינית הוא הקמת גדוד קרקן המורכב מחובבי כושר, אולטראס כדורגל, סדרנים ואזרחים רגילים, כולם מאוחדים על ידי תחושת פטריוטיות משותפת. למרות היעדר הכשרה צבאית פורמלית, לפחות בהתחלה, כ-1,800 מהאוקראינים האמיצים האלה עוצבו לכוח לחימה מובחר בהנהגת אנשי צבא מנוסים. הגדוד הלא קונבנציונלי הזה הוכיח במהירות את ערכו והפך לסמל של חוסן ועוצמה בקווי החזית. הצלחת הלוחמים הייתה כה בולטת עד שהיא משכה את תשומת ליבו של הנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו, שציין בפומבי את תרומתם שלא תסולא בפז להגנת אוקראינה במספר הזדמנויות. הם אולי התחילו כאוהדים וחובבי כושר אבל הפכו ללוחמים במובן האמיתי של המילה.

מס' 24 – גבורת נשים

נשים הציפו את הכוחות המזוינים של אוקראינה. כשאוקראינה נקלעה למאבק על הישרדותה, הקריאה לנשק נענתה מכל קצוות החברה וזה כלל גל יוצא דופן של נשים. עם התפתחות הפלישה הרוסית נשים ברחבי המדינה הציפו את השורות, ויותר מ-42,000 הצטרפו עד מרץ 2023 בלבד. מרופאות ועד חיילות, הן עמדו כתף אל כתף עם גברים, וכתבו מחדש את כללי השירות הצבאי. אינה דרוסובה הפכה לאישה הראשונה שזכתה לאחר מותה בתואר גיבורת אוקראינה לאחר שהצילה אינספור חיים לפני שנפלה בקרב. ליובוב פלקסיוק ניפצה תקרות זכוכית כאישה הראשונה שפיקדה על דיוויזיית ארטילריה. והרשימה עוד ארוכה. הנשים האמיצות האלה הוכיחו דבר אחד – גבורה אינה יודעת מגדר.

מס' 25 – אלפי לוחמים זרים הצטרפו לצד אוקראינה

ההתנגדות העזה של אוקראינה הציתה לא רק את התשוקה של עמה. היא עוררה קריאת התגייסות עולמית. בעוד שמדינות שלחו מיליארדים בסיוע, שליחת חיילים לא הייתה על הפרק. אבל זה לא עצר אלפי לוחמים זרים מלהצטרף מרצון. מתנדבים הציפו את אוקראינה מכל קצוות תבל, לעתים מונעים מחובה מוסרית להגן על חופש וצדק. יותר מ-20,000 נרשמו בתחילה, אבל מספר אלה ששירתו בפועל נע בין 1,000 ל-3,000, תלוי במקור. לוחמים אלה הגיעו מיותר מ-50 מדינות. כולל ארה"ב, בריטניה ומדינות פוסט-סובייטיות עם קבוצות משמעותיות מבלארוס, גאורגיה ואפילו צ'צ'ניה. בין אם ותיקים, אידיאולוגים אנטי-רוסים או כאלה שחיפשו גאולה, המתנדבים האלה הראו לעולם את המשמעות האמיתית של אחדות מול עריצות. הם היו הוכחה שכאשר מדינה נלחמת למען חירות, העולם עומד לצידה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם

רוסיה מתכוננת לפרוס כוחות נוספים בגבול פינלנד

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

הסרטון הפעם – הפעילות הצבאית הרוסית לאורך גבול פינלנד מתעצמת. ב-15 באפריל 2025, רוסיה הרחיבה במהירות את תשתית הגבול שלה ומתכוננת לפרוס כוחות נוספים. ההתפתחויות האלו מגיעות אחרי שנים של התקפות היברידיות, כולל לוחמת סייבר, חסימת GPS וטקטיקות שמטרתן לערער את היציבות בפינלנד.

רקע

בזמן שהעולם עוקב בדריכות אחרי המלחמה באוקראינה, בגבול אחר,  בין רוסיה לפינלנד מתחממת חזית שקטה אבל מטרידה. בניית מתקנים צבאיים, לוחמה היברידית כמו שיבוש GPS, והכרזות מרומזות על הצבת נשק גרעיני. כל אלה מצביעים על כך שפוטין רואה בפינלנד אויב אסטרטגי.

פינלנד משנה גישה

במשך עשרות שנים, פינלנד שמרה על ניטרליות מתוך הבנה עמוקה של השכנות המורכבת עם רוסיה. פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 שינתה את כללי המשחק. הפחד מהתוקפנות הרוסית הפך לנקודת איחוד לאומית וכמעט ללא התנגדות פנימית, המדינה הצטרפה לנאט"ו.

עבור רוסיה, זהו כישלון אסטרטגי צורב. גבול שעד כה לא היה שייך לנאט"ו, הפך לקו גבול חדש עם הברית הצבאית החזקה בעולם.

איך שינוי הגישה של פינלנד עשוי להשפיע על האיזון הימי בים הבלטי, ואיך מדינות כמו אסטוניה וליטא מתבוננות בתהליך הזה?

הים הבלטי הפך לזירה אסטרטגית קריטית

עד לאחרונה, רוסיה נהנתה מיכולת שליטה יחסית נוחה בים הבלטי, בעיקר דרך נמל קלינינגרד (המובלעת הרוסית בין פולין לליטא) והצי הבלטי. אבל השינויים הגיאו-אסטרטגיים מאז 2022 שינו לחלוטין את מפת השליטה הימית.

מה קרה בעצם?

שוודיה ופינלנד הצטרפו לנאט"ו, מה שאומר שכמעט כל חופי הים הבלטי (למעט רוסיה) נמצאים כעת בשטח נאט"ו. הים הבלטי הפך למעין "אגם נאט"ו" כשמוסקבה מוקפת כמעט מכל כיוון.

קלינינגרד – קלף עוצמה שהפך למלכודת

קלינינגרד הוא הנכס הרוסי החשוב ביותר בים הבלטי, עם:

  • בסיסי טילים מתקדמים,
  • נמל עמוק לחיל הים,
  • ותחנות מכ"ם והאזנה אסטרטגיות.

אבל המובלעת הזו מנותקת גאוגרפית מרוסיה. כל נתיב יבשתי שמחבר אותה עובר דרך ליטא או בלארוס. ברגע של עימות, נאט"ו יכולה לבודד אותה כמעט מיידית.

המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) חשופות אבל אסרטיביות

המדינות האלה מבינות את הסיכון בלהיות ה-"חזית הקדמית" מול רוסיה. הן הגדילו את תקציב הביטחון, ביקשו כוחות נאט"ו קבועים בשטחן ומשתתפות באינטנסיביות בתרגילים רב-לאומיים.

ליטא במיוחד

ליטא שולטת במעבר סובאלקי, המעבר היבשתי היחיד בין קלינינגרד לרוסיה. כל חסימה שלו בעימות עתידי עלולה להיחשב אקט של מלחמה.

פינלנד ושוודיה – משנות את מאזן ההרתעה

בניגוד למדינות הבלטיות, פינלנד ושוודיה גדולות יותר, עשירות יותר, עם תעשייה צבאית מתקדמת. שתי המדינות מצוידות היטב. פינלנד עם צבא מילואים עצום, שוודיה עם צי חזק ומודרני. ביחד, הן מוסיפות לבלימת רוסיה עומק צפוני בים וגם באוויר.

רוסיה איבדה את היוזמה בים הבלטי

במקום לשלוט מהים, מוסקבה נאלצת להתבצר. הצי הרוסי בבלטי מאוים ממספר חזיתות – אוויר, ים ויבשה. יכולת ההרתעה שלה באזור נשענת יותר ויותר על איומים גרעיניים או אמצעים היברידיים.

אז מה צופן העתיד?

נאט"ו תחזק את אחיזתה בים הבלטי: עוד תרגילים, עוד תשתיות, אולי בסיסים קבועים. רוסיה תנסה להגיב באמצעים לא סימטריים – סייבר, דיסאינפורמציה, שיבוש מערכות ניווט. הסיכון לתקרית ימית או אווירית יישאר גבוה, גם אם אף אחד מהצדדים לא רוצה עימות ישיר. בשלב הזה פינלנד משדרת לפוטין – "פלישה תכאיב לך". נראה שעמידה תקיפה, תכנון לטווח ארוך, ושיתוף פעולה עם בני ברית, מתכון למניעת הסלמה.

גבול רוסיה פינלנד נראה רחוק מישראל, אבל הוא משקף תהליכים עולמיים שמשפיעים גם עלינו:

– ירידת האמון בביטחונות בינלאומיים

– עליית חשיבות ההרתעה הלאומית

– תחרות חימוש מהירה במזרח אירופה 

– הצורך לנוע בין שיתופי פעולה אזוריים לבין זהירות דיפלומטית מול מעצמות

השלכות האפשריות עבור ישראל

הזדמנות לתעשייה הביטחונית

מדינות נאט"ו הצפוניות פינלנד, שוודיה, המדינות הבלטיות ופולין מגדילות במהירות תקציבי ביטחון. ישראל כבר עכשיו נהנית מהצלחה באירופה (מכירות מערכת כיפת ברזל וקלע דוד לגרמניה ופולין). פינלנד, למשל, רוכשת מל"טים, מערכות מכ"ם, ציוד סייבר והתרעה מוקדמת – תחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור. ישנו גם ביקוש לפתרונות שמטרתם להתמודד עם איום בלתי סימטרי כמו שיבושי GPS, מתקפות סייבר, לוחמה היברידית. כל זה יכול להתאים לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

סיכון במערכת היחסים עם רוסיה

אז מצד אחד משבר באירופה יכול להוביל לעלייה בביקוש לידע וטכנולוגיה שישראל מתמחה בהם.. מצד שני, כל התקרבות ישראלית למדינות שמאתגרות את רוסיה כמו אוקראינה או פינלנד עלולה להיתפס במוסקבה כמעשה עוין.

עד עכשיו ישראל שומרת על איזון עדין מול רוסיה בעיקר כדי לשמר את חופש הפעולה בסוריה. לכן, מכירה של מערכות מתקדמות לפינלנד או אסטוניה מחייבת תיאום מדוקדק והבנת האיזונים הגאו-פוליטיים.

תרגום הסרטון:

פוטין מתכנן את המהלך הבא

משהו אפל קורה בגבול פינלנד רוסיה. בעוד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך את הפלישה לאוקראינה, נראה שהוא מכוון את עיניו לעבר העתיד. העתיד עשוי לכלול קמפיין צבאי שינוהל נגד פינלנד, כדי שרוסיה תוכל להשתלט מחדש על שטחים שאיבדה לפני עשרות שנים.

פינלנד חייבת להיערך. כדי לעשות זאת, היא עוקבת מקרוב אחר מה שרוסיה עושה בסמוך לגבולותיה. כעת, היא משתפת את העולם במה שקורה ונוקטת בפעולות שעשויות להפתיע את פוטין אם יחליט לנקוט בצעד הבא ולפתוח בקמפיין צבאי ישיר נגד הפינים.

ב-15 באפריל, סגן ראש מטה ההגנה של פינלנד, לוטננט גנרל וסה וירטאנן, דיבר עם כלי התקשורת הגרמני Die Welt. הוא טען שפינלנד עוקבת אחר בניית תשתיות צבאיות רבות מצד רוסיה לאורך הגבול בין שתי המדינות. מה מטרת התשתיות הללו? וירטאנן אומר שרוסיה מתכוונת להציב שם עוד חיילים בקרוב.
מפקד ההגנה הפיני אמר לכלי התקשורת הגרמני- "כשרוסיה תסיים עם אוקראינה כלומר, כשתוכל להסיג את כוחותיה מגבול אוקראינה, הם יגיעו אל הגבול שלנו". הוא ציין שעוד לפני שהחלה לרכז שם כוחות, רוסיה כבר גורמת להרס רב בגבול הזה.

הגנרל טען: "רוסיה בוחנת כל הזמן את סעיף 5 באמצעות הגירה המונית, מתקפות סייבר, שיבושי GPS וקמפיינים של מידע ודיסאינפורמציה"

וירטאנן מתייחס לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, שנמצא בלב ברית ההגנה ההדדית. לפי הסעיף הזה, התקפה מזוינת על כל מדינה חברה בנאט"ו נחשבת להתקפה על כל החברות. אפשר לחשוב על זה כעל אסטרטגיה של "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם". אויב של נאט"ו מסתכן בזעמה של כל הברית אם יתקוף מדינה אחת בלבד.

עם פעולותיה האחרונות רוסיה דוחקת כרגע את גבולות הסעיף הזה, אומר וירטאנן, רוסיה מציבה ציוד חדש שהיא יכולה להשתמש בו כדי להציב חיילים על הגבול.

ציטוט של וירטאנן:

"במהלך המלחמה היו כ-20 אלף חיילים מוצבים שם, וכ-4 חטיבות כוננות. עכשיו אנחנו רואים שרוסיה בונה תשתיות חדשות וכאשר תוכל, היא תשלח לאזור הזה עוד כוחות."

בקרוב יהיו יותר חיילים על הגבול

לדבריו, התוצאה היא שבקרוב יהיו על הגבול יותר חיילים מאשר לפני שפוטין פתח בפלישה לאוקראינה. זהו מקור לדאגה עמוקה עבור פינלנד. וזו דאגה עצומה לא רק בגלל הכוחות הנוספים, אלא גם כי זה רחוק מלהיות המקרה הראשון של פעילות רוסית בגבול.

התחיל כבר ב- 2023

נחזור לספטמבר 2023, כשכבר התחילו להופיע סימנים להיערכות צבאית על הגבול. באותו חודש, רשת YLE הפינית קיבלה תמונות לוויין שהראו שרוסיה בנתה במהירות שלושה מבנים גדולים בשטח הפרא המפריד בינה לבין פינלנד. המבנים האלה, שהיו קרובים לבסיס אלאקורטי, כ-50 קילומטר מהגבול הפיני, הפכו מאז לבסיס של חטיבת הרובאים הממונעים הארקטית ה-80 של רוסיה, כך לפיYLE, רוסיה גם בנתה ב-2023 אתר אחסון צבאי חדש כ-175 קילומטר מהגבול.

הרוסים בונים בסיסים ליד הגבול

הבנייה הזו חשפה שיטה חדשה בה משתמשת רוסיה כדי להקים בסיסים במהירות. היא יוצרת מסגרת מתכת קלה, שעליה נפרש גג מבד מצופה פלסטיק שמסתיר את מה שבתוך המבנה מעיני הסקרנים. סוג כזה של בנייה אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני טילים או רחפנים. אבל לצורך יצירת איום כלפי מדינה שלרוסיה ברור שלא תפתח נגדה במלחמה, הוא אידיאלי למטרתו של פוטין- יצירת איום תמידי.

מאז הוקמו המבנים הראשונים האלה, רוסיה בנתה האנגר חדש בשטח של כמעט 1,250 מ"ר, גדול מספיק להכיל עד 50 כלי רכב משוריינים. היא גם הקימה מתקן לתיקון ציוד צבאי, וכן מחנה אוהלים שבו יכולים לשהות החיילים שמתוכננים להיאסף על הגבול עם פינלנד.

כל אלה, אומר וירטאנן, הם סימנים לכך שלרוסיה יש תוכניות אפלות. נכון לעכשיו, נראה שהחיילים והציוד המאוחסנים במבנים האלה יועדו למלחמה באוקראינה. אבל אם המלחמה תסתיים לטובתו של פוטין המבנים האלה לא ייעלמו. הם יישארו ככל הנראה עם החיילים והציוד שבהם כאיום על פינלנד.

ואם פוטין לא יסתפק בהרחבת השפעתו באוקראינה, אותם מתקנים חדשים לאורך הגבול עלולים להפוך לנקודת המוצא של פלישה עמוקה יותר לאירופה, פלישה שיכולה להתחיל בפינלנד.

ההצטברות האחרונה של מתקנים צבאיים בגבול היא רק ההרחבה העדכנית ביותר של קמפיין שנמשך כבר שנים. פינלנד לפחות מנסה להתמודד עם בעיית שיבוש ה- GPS. חוקרים מהמכון הגיאוגרפי הלאומי של פינלנד אומרים שהם עובדים על פיתוח מכשיר שיאפשר לזהות ניסיונות לשיבוש GPS בזמן אמת. המכשיר יוכל לשלוח התרעות לכלי שיט וכלי טיס מושפעים, ואף עשוי להתריע בפני פינלנד על מקור התקיפה. עם זאת, המכשיר עדיין לא זמין, מה שאומר שפינלנד תיאלץ לספוג עוד ניסיונות שיבוש כאלה עד שיהיה זמין.

מדוע רוסיה עושה את זה?

מדוע רוסיה בונה כוחות בגבול ומשתמשת בטקטיקות של לוחמה היברידית נגד פינלנד? ההחלטה של פינלנד להצטרף לנאט"ו משחקת תפקיד מרכזי בבעיה של פוטין עם המדינה. מנהיג רוסיה הכריז על הקמת פיקוד צבאי חדש, מחוז לנינגרד, בסמוך לגבול עם פינלנד מיד לאחר ההחלטה הזו. זה היה הניצוץ שהוביל להאצת הפעילות בגבול. פוטין מכחיש כמובן שהמעשים שלו נובעים מהצטרפות פינלנד לנאט"ו. הוא כינה בעבר את הטענות האלו "שטויות מוחלטות" והוסיף שרוסיה לא מעוניינת בעימות עם מדינה החברה בנאט"ו.

פוטין מרגיש מאוים

אבל כמו שקורה לעיתים קרובות, מה שפוטין אומר ומה שהוא עושה הם שני דברים שונים לגמרי. זה אותו אדם שאיים באפריל 2022 לחזק את הנוכחות הצבאית של רוסיה באזור הבלטי, כולל האפשרות להציב נשק גרעיני בקַלינִינְגְרָד, מובלעת רוסית סמוכה. האיום הזה הגיע כשפינלנד ושוודיה עבדו שתיהן על הצטרפות לנאט"ו. והמסר של פוטין היה ברור: תצטרפו לנאט"ו ורוסיה תכוון אליכם טילים גרעיניים.

רוסיה אולי לא מימשה את האיום הזה במלואו, אבל ברור שפוטין מרגיש מאוים מהחברות של פינלנד בנאט"ו. כל מה שהוא עושה עכשיו בגבול זאת תגובה להחלטה הזו וגם ניסיון להכין את הקרקע לאפשרות של עימות עתידי.

פינלנד ממשיכה להרגיז את פוטין

קשה גם להתעלם מהתמיכה שפינלנד מעניקה לאוקראינה במאבק נגד כוחות פוטין. בפברואר 2025 פינלנד הודיעה שתשלח סיוע צבאי בשווי 691 מיליון דולר לאוקראינה, רובו מהתעשייה הביטחונית של פינלנד. לא פורסם המהלך הזה גם מסמן שינוי במדיניות הפינית. עד כה פינלנד שלחה סיוע רק מהמלאים שברשותה, אבל כעת היא מזמינה ציוד חדש במיוחד עבור אוקראינה. בהודעה שפורסמה עם ההכרזה נכתב:

"תחת תוכנית הסיוע החדשה הזו, חברות פיניות והמומחיות הפינית ייקחו חלק מרכזי בתמיכה באוקראינה. הצעדים האלו יחזקו גם את סיכויי השלום הצודק באוקראינה וגם את העמידות של תעשיית הביטחון והאספקה של פינלנד".

המהלך הזה צפוי להרגיז את פוטין. כאשר משלבים את הצטרפות פינלנד לנאט"ו עם הסיוע הזה התמונה מתחילה להתבהר: פוטין רואה בפינלנד איום הולך וגובר וכזה שרוסיה צריכה לנטרל כמה שיותר מוקדם. מידע מדויק על סוגי הציוד, מלבד הצהרה שהסיוע יותאם "לצרכים הקריטיים של אוקראינה". הכסף יחולק גם על פני כמה חבילות סיוע עתידיות.

איך פינלנד מגיבה להצטברות הכוחות של רוסיה בגבול?

כדי להבהיר לפוטין שהיא לא מתכוונת להיכנע לאיומים שלו, פינלנד מגיבה עם לא מעט צעדים משלה. אחד הצעדים האלה היה זה שכנראה גרם לתגובה החריפה ביותר מרוסיה – ההחלטה להצטרף לנאט"ו.

בגלל הפלישה לאוקראינה

זו לא החלטה שפינלנד קיבלה בקלות. במשך עשורים, היא שמרה על ניטרליות בעניינים גלובליים, גישה שננקטה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אבל הפעולות של פוטין באוקראינה שינו את זה. ראש הממשלה לשעבר של פינלנד, אלכסנדר סטאב, אמר שההחלטה להצטרף לנאט"ו הייתה "גמורה" מהרגע שפוטין פלש לאוקראינה.

היסטוריה ארוכה

לפינלנד יש היסטוריה ארוכה עם רוסיה. זה כולל פלישה של ברית המועצות לשטחה בסוף 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה. כדי למנוע כיבוש מוחלט, פינלנד נאלצה לוותר על 10% משטחה. המעשים של פוטין באוקראינה שימשו כתזכורת מצמררת לאיום של התפשטות רוסית.

הצטרפות לנאט"ו הייתה תגובה טבעית

אבל פינלנד לא הצטרפה רק כדי "להיספר כחברה" ולהסתמך על ארה"ב, בריטניה או צרפת. היא לקחה תפקיד אקטיבי מאוד. לדוגמה, המדינה מגייסת מדי שנה 21,000 חיילים חדשים, ויש לה כוח מילואים של 900,000. בזמן מלחמה, הצבא הפיני עשוי להגיע ל-280,000 חיילים. זה פחות מרוסיה אבל כוח מכובד בהחלט.

פינלנד שותפה של נאט"ו מאז 1994

ההצטרפות הרשמית רק חיזקה את הקשרים. לפי מרכז ווילסון, 89% מהציבור הפיני תומכים בצעד הזה. בתוך שנה אחת בלבד, פינלנד עמדה ביעד ההוצאה הביטחונית של נאט"ו, 2% מהתמ"ג. בשנת 2024, היא השקיעה 2.3% מהתמ"ג שלה בביטחון.

"אנחנו כאן כדי לתרום"

פינלנד הייתה גם מארחת מרכזית של תרגיל Steadfast Defender של נאט"ו, התרגיל הצבאי הגדול ביותר של הברית מזה עשרות שנים. בנוסף, היא משתתפת באימוני סייבר, בפגישות אסטרטגיות ובקצרה – עושה הכול כדי להבהיר – אנחנו פה בשביל לתרום, לא להיתמך. פוטין רואה את זה ואין לו הרבה מה לעשות חוץ מלצפות כיצד הקשרים של פינלנד עם נאט"ו הולכים ומתחזקים.

תקציב ביטחון משמעותי

עוד תחום שבו פינלנד מאותתת שהיא רצינית: תקציב הביטחון. אם התקציב של 2024 הרשים, מה שמגיע אחריו מרשים עוד יותר: פינלנד התחייבה להעלות את ההוצאה הביטחונית בכל שנה בין 2025 ל-2029 עד שתגיע ל-3% מהתמ"ג. מדובר בכ-30 מיליארד דולר נוספים שיוקצו לביטחון בעשור הקרוב. עבור מדינה קטנה זה סכום עצום.

פינלנד פרשה מאמנת אוטווה

בין הצעדים הנוספים פינלנד הודיעה על פרישתה מהאמנה לאיסור מוקשים נגד אדם (אמנת אוטווה). המשמעות: ייתכן שהיא מתכוונת לפזר מוקשים לאורך הגבול עם רוסיה. אם רוסיה תנסה לפלוש זה יאט אותה מאוד וייתן לפינלנד זמן להתארגן. בהתחשב בכך שפינלנד מחזיקה ב-800 מייל מתוך הגבול היבשתי בין אירופה לרוסיה, זה הגיוני.

ככה בונים חומה

אבל מוקשים הם לא הכול. פינלנד גם בונה חומה. לא לאורך כל הגבול, רק באזורים הרגישים ביותר, לאורך 125 מיילים. עד פברואר 2025 התקדמות הבנייה הייתה כמה חודשים לפני המתוכנן. זה אומר שרוב החומה תושלם עד סוף 2025, שנה לפני המתוכנן. הגדר שעלות בנייתה מעל 110 מיליון דולר. גובה הגדר 3 מטרים, עם רשת פלדה ותיל והיא כוללת מצלמות, תאורה ומערכות התרעה. סביר להניח שעם הזמן, פינלנד תרחיב את החומה לעוד אזורים בגבול.

פינלנד כבר מוכנה

נראה שלפוטין יש תוכניות אפלות לגבי פינלנד. גם אם מדובר רק בניסיון להרתיע, פינלנד מבינה את המהלך ומוכנה לכל תרחיש. פינלנד בונה את כוחה, את הגדרות שלה ואת שותפותה עם נאט"ו כדי לוודא שהיא תהיה מוכנה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

רכבים דו-מנועיים מדהימים

מכוניות דו מנועיות מדהימות

רכבים דו-מנועיים מדהימים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Top Intel, 'התחנה האחת שלכם בכל מה שקשור לעדכונים ומידע על מכוניות'.

הסרטון הפעם – בעולם המכוניות, כמה רעיונות חורגים מהרגיל. אלו לא רק מכוניות מהירות או דגמים נדירים. אלו רכבים שגורמים לכם לכם לעצור ולומר, "רגע… מה עשו כאן?" בסרטון הזה, אנחנו מסתכלים על שלוש מכוניות דו-מנוע שהיו באמת מטורפות. אלה לא בדיחות או בנייה בחצר האחורית. שני מנועים, אפס פשרות. המכוניות האלו נוצרו למשימות רציניות, והן מוכיחות שמתחת למכסה המנוע מסתתרת הנדסה אמיתית ומתפקדת.

מכוניות דו מנועיות מדהימות

שלוש מכוניות דו-מנועיות, דגמים נדירים שהיו באמת מטורפים. תמונה מהרשת שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

תוכן הסרטון 

פולקסווגן טווין גולף  Volkswagen Twin Golf

בעולם המרוצים היו רעיונות מוזרים ונועזים רבים, אבל בשנות ה-80, רעיון אחד בלט מעל כולם. הוא הגיע מחברת רכב מוכרת – 'פולקסווגן'. הם בנו רכב עם לא אחד, אלא שני מנועים, ה-'פולקסווגן טווין גולף'. הרכב הזה נבנה כדי להתמודד עם אחד מאירועי המרוץ הקשים ביותר בעולם – מרוץ פייקס פיק (Pikes peak) הבינלאומי בקולורדו, ארצות הברית. ולא, הם לא עשו את זה בשביל הכיף, או רק כדי לבדוק אם זה יעבוד. הם היו רציניים בנוגע לניצחון.

פייקס פיק זה לא סתם מרוץ. מדובר בטיפוס על הר במסלול באורך של 12.42 קילומטרים עם 156 פיתולים. המרוץ מתחיל בגובה של 9,390 רגל מעל פני הים ומסתיים בגובה של 14,115 רגל. בגובה כזה, אפילו אנשים מתקשים לנשום, שלא לדבר על מנועים. האוויר נעשה דליל יותר, והמכוניות מאבדות כוח. זו הסיבה שפולקסווגן חשבה שמשהו נוסף נדרש. אז הם העלו רעיון מטורף: מה אם נכניס שני מנועים למכונית אחת?

שני מנועים, 390 כוחות סוס

ב-1985 פולקסווגן הציגה את הטווין גולף הראשונה. בהתחלה היא נראתה כמו גולף רגילה אבל היא הסתירה סוד. מתחת למכסה המנוע מלפנים היה מנוע 1.8 ליטר עם 16 שסתומים, ומאחורה, מנוע נוסף זהה. ביחד, שני המנועים הפיקו כ-390 כוחות סוס. המנוע הקדמי הניע את הגלגלים הקדמיים, והאחורי הניע את הגלגלים האחוריים. זה היה כמו שתי מכוניות שחוברו לאחת.

נהג הראלי הגרמני יואכים קליינט (Klaus-Joachim Kleint), נבחר לנהוג ברכב. הוא עשה עבודה יפה וסיים במקום השלישי. האוויר הדליל הכניע את המנועים נטולי הטורבו, שאיבדו מכוחם בכל מטר של טיפוס. בנקודה הזו, פולקסווגן הפנימה שנדרש פתרון חזק ומתקדם יותר כדי לכבוש את הפסגה.

טווין גולף חדשה, 500 כו"ס

הקאמבק של 1986 הציג גרסה חדשה ונועזת: הפעם הותקנו ברכב שני מנועי 1.3 ליטר (המוכרים מהפולקסווגן פולו), אך עם טוויסט הנדסי – לכל מנוע הוצמד מגדש טורבו ייעודי מתוצרת KKK (Kuhnle Kopp and Kausch). הטורבו עזר לפצות על האוויר הדליל. הטווין גולף החדשה הפיקה כ-500 כוחות סוס בסך הכול. זה נשמע כמו תכנית חכמה, ואולי זה גם נראה כך, לפחות עד שהאלקטרוניקה התחילה לעשות בעיות. הרכב סבל מתקלות במהלך המרוץ והצליח לסיים רק במקום הרביעי. ובכל זאת, פולקסווגן לא הייתה מוכנה לוותר.

שדרוג נוסף, 652 כו"ס

ב-1987 הם חזרו שוב, והפעם הם היו רציניים. לא רק שהם שדרגו את המנועים, הם בנו רכב חדש לגמרי. המרכב היה עשוי פיברגלס, והשלדה הייתה מסגרת חלל ייעודית, שצמצמה את המשקל לכ-2,250 ליברות (כ-1,020 ק"ג). שוב השתמשו בשני מנועים. הפעם כל אחד בנפח 1.8 ליטר עם 16 שסתומים ומגדש טורבו. כל מנוע הפיק כ-326 כוחות סוס, כלומר סך של 652 כוחות סוס. המערכת הייתה מורכבת. לכל מנוע הייתה תיבת הילוכים בת 5 מהירויות מתוצרת 'Hewland'. ליואכים הייתה ידית הילוכים אחת ששלטה בשתי התיבות. הרעיון היה חכם אבל דרש תיאום מושלם.

הגרסה הזו של הטווין גולף הייתה מהירה מאוד. היא האיצה מ-0 ל-60 מייל לשעה (0-100 קמ"ש) בקצת יותר מ-3 שניות. זה אולי נשמע נורמלי היום, אבל בשנות ה-80 זה היה מרשים.

במהלך מרוץ פייקס פיק 1987, יואכים קליינט הוביל לפי זמני הביניים. הוא היה רק שלוש פניות מקו הסיום, ואז קרה אסון – חלק ממערכת המתלים כשל, וההרכב נאלץ לפרוש. כל הכוח הזה, כל המאמץ, ועדיין בלי ניצחון.

לא ניצחה במרוץ אבל הקדימה את זמנה

למרות שפולקסווגן מעולם לא ניצחה בפייקס פיק עם הטווין גולף, הפרויקט הראה עד כמה הם היו מוכנים ללכת רחוק כדי לפתור בעיה. למה לשפר מנוע אחד כשאפשר להכפיל? מה שמתחיל כמו אלתור של מוסכים בשעת לילה מאוחרת, הפך אצל פולקסווגן לפרויקט הנדסי רשמי. הם לא רק בנו את המכונה המטורפת הזו – הם גם הריצו אותה באחד המרוצים הקשוחים בעולם.

לאורך השנים, הטווין גולף הפכה לאחת מאותן מכוניות שאנשים מדברים עליהן מתוך סקרנות. היא הייתה מוזרה, מסובכת, והקדימה את זמנה בהרבה מובנים. זו לא הייתה מכונית ייצור ולא הייתה אמורה להיות, אבל היא הוכיחה שגם חברות רכב גדולות מוכנות לקחת סיכונים פרועים כשהן באמת רוצות לנצח.

הסיפור של פולקסווגן טווין גולף אינו רק על מנועים וכוח סוס. הוא על חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וגם קצת הומור. אחרי הכול, נדרשת מנטליות מיוחדת כדי להסתכל על הר ולחשוב: "בוא ננצח אותו עם שני מנועים במקום אחד". לפעמים מרוץ הוא לא רק עניין של להגיע ראשון, לפעמים זה עניין של לנסות משהו שאף אחד אחר לא היה מעז.

סיטרואן 2CV סהרה Citroën 2CV Sahara

בשנות ה-60 הייתה מכונית צרפתית מוזרה שבלטה מעל השאר, לא כי הייתה מהירה או מפוארת, אלא כי היו לה שני מנועים. כן, שניים – אחד מלפנים ואחד מאחור. היא נקראה סיטרואן 2CV  סהרה והיא נראתה כמודה שוו רגילה עם גלגל רזרבי על מכסה המנוע. אבל היא יכלה להגיע למקומות שרוב המכוניות לא.

היא נבנתה למדבר, לדרכים משובשות, ולאנשים שהיו זקוקים לרכב שימשיך לנוע גם כשהתנאים קשים. זו לא הייתה מכונית לתצוגות אופנה בפריז. היא נבנתה כדי לעבוד קשה, בעיקר במקומות בהם יש יותר גמלים מרמזורים.

יוזמה פרטית שאומצה ע"י סיטרואן

הסיפור של סיטרואן 2CV  סהרה מתחיל בשנת 1954 עם צרפתי בשם בונפוס. הוא לקח סיטרואן 2CV  רגילה והוסיף לה מנוע נוסף בתא המטען. המנוע הזה הניע את הגלגלים האחוריים והמנוע הקדמי נשאר במקום והניע את הקדמיים. הרעיון המוזר הזה עבד היטב, ותפס את תשומת הלב של חברת סיטרואן. הם הבינו שזה יכול להיות שימושי, במיוחד לחוקרים ולחברות נפט שפעלו במדבריות צפון אפריקה, שם תקלה עלולה להשאיר אותך לבד עם עקרבים.

יוצרו רק 700 יחידות

סיטרואן פיתחה את ה-2CV  סהרה והחלה בייצור מדצמבר 1960עד שנת 1967. רק 694 יחידות יוצרו, ועוד אחת הורכבה ב-1971 מחלקים שנותרו. כלומר, פחות מ-700 מהמכוניות המוזרות האלה אי פעם התקיימו. חלקן הורכבו במפעל 'ויגו' (Vigo) בספרד, כולל 85 רכבים שיועדו למשמר האזרחי הספרדי, שהשתמש בהם בעבודות תנועה.

לא הרבה סוסים אבל הנדסה חכמה

ועכשיו, בואו נדבר על מה שהפך את הסהרה לשונה כל כך. קודם כל, היו לה שני מנועי בוקסר דו-בוכנתיים מקוררי אוויר שהוצבו בצורה אופקית, כל מנוע היה בנפח של 425 סמ"ק והפיק 12 כוחות סוס ב-3,500 סל"ד. זה לא הרבה כוח. יחד, שני המנועים הפיקו 24 כוחות סוס, אבל החוסר במהירות התקזז עם ההנדסה החכמה.

כל מנוע הפיק גם 23 ניוטון מטר של מומנט כוח ב-1,800 סל"ד, כלומר 46 ניוטון מטר בסך הכול. מנוע אחד הניע את הגלגלים הקדמיים, והשני את האחוריים. הנהג יכול היה להפעיל כל מנוע בנפרד, או את שניהם יחד, לנהיגה בארבעה גלגלים. המשמעות: גם אם מנוע אחד כשל, המכונית יכלה להמשיך. דבר שימושי במיוחד כשאתה רחוק מכל עזרה והאופציה היחידה שלך היא ללכת.

לסהרה היו שתי תיבות הילוכים ידניות בנות 4 מהירויות כל אחת שהופעלו ע"י 2  ידיות נפרדות. גם התדלוק היה שונה. לרכב היו שני מיכלי דלק בנפח 15 ליטר כל אחד מתחת לכל מושב קדמי. כל מנוע השתמש במיכל דלק משלו, כך שאם לאחד המנועים נגמר הדלק, המנוע השני יוכל להמשיך לעבוד. זה היה כמו לנהוג בשתי מכוניות בו זמנית, אבל עם הגה אחד.

התמודדה עם כל שטח

המתלים היו עצמאיים לגמרי, מה שעזר מאוד לנהיגת שטח. היא יכלה להתמודד עם סלעים, חול ודרכים משובשות בלי בעיה. מבחינת הגודל, הסהרה הייתה עם בסיס גלגלים של 2,400 מ"מ, אורך של 3,830 מ"מ, רוחב של 1,480 מ"מ, גובה של 1,600 מ"מ, ורווח גחון של 215 מ"מ. המשקל עמד על כ-1,620 ליברות (כ-735 קילו), קל מאוד לרכב 4X4. 

מהירה וחסכונית

בגלל המשקל והמערכת הייחודית, היא הגיעה למהירות שיא של כ-105 קמ"ש. צריכת הדלק הייתה כ-10 ליטר ל-100 ק"מ. לא רע, בהתחשב בכך שיש לה שני מנועים. הסהרה לא נראתה שונה בהרבה מ-2CV  רגילה, למעט כמה פרטים כמו הגלגל הרזרבי על מכסה המנוע, שלא היה רק ליופי, הוא פינה מקום למכניקה מאחור. היו גם פתחי אוורור נוספים מאחור, לקירור המנוע השני.

מלבד זאת היא נראתה כמו 2CV רגילה, מה שעזר לה להשתלב. לא היית מצפה מרכב שטח עמיד להיראות כמו רכב של חוואי שמוביל ביצים, אבל זה היה חלק מהקסם שלה. הרכב לא נבנה לערים, הוא נבנה למקומות קשים- מדבריות, גבעות ודרכים סלעיות. הצבא הצרפתי השתמש בו, וכך גם מדענים, חוקרים ועובדי נפט. היא לא הייתה מהירה אבל היא הייתה אמינה, ובאמצע שום מקום, זה מה שחשוב.

נותרו בעולם 100 יחידות

היום, סיטרואן 2CV  סהרה היא רכב נדיר. רק כ-100 יחידות עדיין קיימות כפריטי אספנות. בזמנו הן היו פשוט כלים, כלים חכמים ולא שגרתיים. לא רואים לעיתים קרובות רכב עם שני סוויצ'ים להנעה, שתי ידיות הילוכים ושני מנועים, אבל לסהרה היה את כל זה. אם תזכו אי פעם לנהוג באחת,  זכרו שאתם נוהגים בחתיכה של היסטוריה מוטורית, שמעולם לא ניסתה להיות מגניבה. היא פשוט הייתה מוזרה מספיק כדי שהיום, אנשים לא יפסיקו לדבר עליה.

 הונדה HONDA CR-X SQUARED CRX2 

בשנות השמונים המוקדמות ההונדה CRX הייתה ידועה כרכב קטן וקל, חסכוני בדלק ומהנה לנהיגה. היא לא נבנתה להיות מהירה כמו רכב ספורט אבל היה לה קהל מעריצים נאמן. בשנת 1984, הכותבים והמהנדסים של מגזין 'Car and Driver' החליטו לעשות משהו יוצא דופן עם הרכב הזה. הם קראו לפרויקט שלהם "סינכרוניות"  (Synchronicity) והרעיון היה לקחת הונדה CRX רגילה ולהתקין בה לא מנוע אחד, אלא שניים.

עוד

זה לא היה דבר שנהוג בתעשיית הרכב. זה היה מוזר, מסובך, ולמען האמת גם די מצחיק. אבל הם עשו את זה בכל זאת, ויצרו את מה שהם קראו לו CRX2 – הונדה CRX עם שני מנועים. הצוות התחיל מהונדה CRX מדור ראשון, שבמקור כללה מנוע בנפח 1.5 ליטר עם הספק של 76 כוחות סוס ומומנט כוח של 84 ליברות (כ-37 קילו). המנוע הקטן הזה הניע את הגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שלושה הילוכים. משקל הרכב היה קצת מעל 1,800 ליברות (כ-815 קילו) והוא מעולם לא נועד להיות מהיר במיוחד. אבל לצוות של 'Car and Driver' היה רעיון פרוע: "למה לא להוסיף מנוע נוסף ותיבת הילוכים נוספת מאחור?"

152 כוחות סוס

וזה בדיוק מה שהם עשו. הם התקינו מנוע נוסף בנפח 1.5 ליטר באזור המטען האחורי, שחובר לתיבת הילוכים אוטומטית נוספת עם שלושה הילוכים. המשמעות הייתה שלרכב כעת יש שני מנועים, שתי תיבות הילוכים, ושני זוגות גלגלים – קדמיים ואחוריים, שיכלו להניע את הרכב בו זמנית. כששני המנועים פעלו יחד, ל- CRX2 היו 152 כוחות סוס ומומנט כוח של 168 ליברות  (כ-76 קילו). אולי זה לא נשמע הרבה כיום, אבל בשנות השמונים זה היה הספק מכובד לרכב קטן כזה.

אבל לתוספת הכוח היה מחיר: המשקל זינק. למרות הספק כפול, המכונית השלימה זינוק ל-100 קמ"ש ב-8 שניות איטיות יחסית, וסגרה רבע מייל ב-16 שניות בדיוק. אלו לא נתונים של מכונית על, אבל כאן היצירתיות ההנדסית ניצחה את השעון.

202 כוחות סוס

הצוות לא עצר שם. כדי להזריק לפרויקט עוד כוח, הם השליכו את מנועי ה-1.3 הקטנים לטובת זוג מנועי 1.8 ליטר בשרניים, שנלקחו היישר מהונדה אקורד. זה היה שדרוג שהעלה את הרכב ליגה. כל אחד מהמנועים הללו הפיק 101 כוחות סוס ו-108 ליברות של מומנט. כאשר פעלו יחד, התפוקה הכוללת הייתה 202 כוחות סוס ו-216  ליברות של מומנט. גם תיבות ההילוכים שודרגו – הפעם לתיבות אוטומטיות עם ארבעה הילוכים.

עם התצורה הזו, ה- CRX2 הפך למהיר יותר: הוא האיץ מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 6.2 שניות וסיים את רבע המייל ב-14.5 שניות. כדי למנוע התחממות של המנועים, הותקן רדיאטור גדול יותר. הם גם שיפרו את המתלים, באמצעות מוטות מייצבים (anti-roll bars) שנלקחו מ- Honda Civic Wagon  והוסיפו בולמי זעזועים של Koni  כדי לשפר את התנהגותה בכביש.

עיצוב אגרסיבי

הצוות לא עצר רק בביצועים. הם העניקו לרכב מראה אגרסיבי יותר באמצעות קיט מרכב של  Mugen  והתקינו חישוקי סגסוגת MSW בקוטר 15 אינץ'. בתוך הרכב הותקנו מושבי דלי של Recaro והגה עור ספורטיבי בעל ארבעה חישורים.הנהיגה ב-CRX2 הייתה חוויה לימודית: ניתן היה להתניע כל מנוע בנפרד – אחד בעזרת מפתח, והשני באמצעות מתג.

2 תיבות הילוכים

שתי תיבות ההילוכים נשלטו באמצעות ידית הילוכים אחת, וזה איכשהו עבד, גם אם זה נשמע היום כמו רעיון רע. ניתן היה לנהוג ברכב באמצעות המנוע הקדמי בלבד, המנוע האחורי בלבד, או שניהם יחד בו זמנית. זה הפך את הרכב לגמיש למדי. אם כי ייתכן שמבלבל עבור מי שאינו מכיר את המערכת.

לאחר ש-Car and Driver  סיימו את הפרויקט, הרכב עבר בין כמה בעלים. בשנת 1996, אדם בשם ג'ו דאנלאופ קנה אותו. הוא נהג ב–CRX2  הדו-מנועי למרחק של יותר מ- 50,000  מיילים. לדבריו, הרכב היה אמין באופן מפתיע, למרות כל השינויים המוזרים.

הורדה מהכביש וחזרה

לצערנו, בסביבות שנת 2006, תקלה במערכת הדלק גרמה להורדת הרכב מהכביש, והוא נותר ללא שימוש במשך מספר שנים. ואז, בשנת 2023, אדם בשם רנדי קרלסון מצא את ה-CRX2  והחזיר אותו לחיים. קרלסון ידוע באיסוף מכוניות נדירות ומוזרות. הוא תיקן את מערכת הדלק, ניקה את הרכב, ונתן לו את תשומת הלב שהגיע לו. בזכותו, ה-CRX2  חזר לאור הזרקורים ואף הופיע בערוץ היוטיובJay Leno's Garage שם נראה שוב פועל ונוסע.

מעולם לא נכנסה לייצור המוני

פרויקט ההונדה CRX הדו-מנועית מעולם לא נועד לייצור המוני. הוא היה יותר כמו ניסוי מדעי על גלגלים. הרעיון של התקנת שני מנועים ברכב קטן אחד היה לא שגרת, ואולי אפילו קצת מטופש. אבל הוא הראה מה אפשר לעשות בעזרת יצירתיות, כלים, וקצת זמן פנוי. ה-CRX2 הוא לא סתם רכב משופר. הוא תזכורת נעה לכך שתרבות הרכב יכולה להיות מוזרה, מהנה ובלתי צפויה. גם אם זה אומר לבלות כמה שעות בניסיון להיזכר איזה מנוע בדיוק התנעת הרגע.

לסרטונים דומים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור  רכב אספנות

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל

המרוץ לחלל

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל. גייל קינג, קייטי פרי ו-4 נשים נוספות הוטסו לחלל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Inside Edition. 

Inside Edition הוא מגזין החדשות הוותיק ביותר, בעל הדירוג הגבוה ביותר והנצפה ביותר בחדשות ופוליטיקה בארה"ב.

הסרטון הפעם – הרפתקאת החלל של קייטי פרי ו- 5 נשים נוספות בחודש אפריל 2025. הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל לפני שחזרו בשלום לכדור הארץ.

רקע

הטיסה של גייל קינג, קייטי פרי וחברותיה היא הרבה יותר ממסע אישי. היא סמל לתחילתו של עידן חדש שבו החלל הופך לזירה של טכנולוגיה, יוקרה, כלכלה ופוליטיקה. בעתיד הקרוב, לא רק מדינות יחתרו לירח ולמאדים אלא גם תאגידים, אנשים פרטיים, ואולי גם אנחנו.

הטיסה הזו לא הייתה טיסה שגרתית של נאס״א אלא חלק מהתוכנית המסחרית של חברת Blue Origin שבבעלות מייסד אמזון, ג'ף בזוס. החברה שואפת להפוך את טיסות החלל לחוויה זמינה לא רק לאסטרונאוטים מאומנים, אלא גם לאזרחים פרטיים, סלבריטאים ומשקיעים.

הטיסה הספציפית הזו שהתקיימה בקפסולת 'New Shepard' כללה לראשונה צוות שכולו נשים. ההרכב הזה אינו מקרי. יש כאן הצהרה עוצמתית על הכללת נשים, העצמה נשית וחזון של עתיד שבו גם נשים לוקחות תפקידים מובילים בחלל – לא רק מאחורי הקלעים, אלא בקדמת הבמה.

גייל קינג היא עיתונאית מוכרת וידידתה הקרובה של אופרה ווינפרי. הבחירה בה להמריא – למרות פחד טיסות ידוע – משדרת מסר של התמודדות עם פחדים, שבירת גבולות, והשראה לאנשים מכל תחום חיים.

קייטי פרי, זמרת הפופ האמריקאית, הביאה איתה לחלל סמל אישי – פרח חיננית עבור בתה דייזי – מה שמוסיף נופך רגשי לסיפור ומחבר בין הבלתי מושג (החלל) לבין האינטימי והאנושי ביותר (אימהות, אהבה).

תיירות חלל הופכת למציאות יומיומית  

מה שבעבר היה נחלת מעטים מאוד, הופך לאט לאט לחוויה שאנשים "רגילים" יכולים לחלום עליה, במיוחד סלבריטאים ואנשים בעלי ממון. ייתכן שבתוך עשור או שניים, נוכל לראות "חופשות חלל" כחלק מהתיירות הגלובלית עם מלונות בחלל ואפילו תחנות עצירה על הירח.

נשים בחלל – לא רק סמל

בעוד בעבר נשים הוצגו יותר כסמל או חריגות בתחום גברי, כיום הן ממלאות תפקידים שוויוניים. החזון של צוותים מגדריים מגוונים בחלל משקף מגמה רחבה של שינוי במבנה החברתי־טכנולוגי.

חיבור בין תרבות פופ וחלל

שילוב של דמויות תרבותיות כמו קייטי פרי, אופרה ווינפרי, או ויליאם שאטנר (שכבר טס עם Blue Origin) יוצר עניין ציבורי עצום וגורם לציבור הרחב ובעיקר לצעירים להתעניין מחדש במדע, טכנולוגיה וחלל.

טכנולוגיות בטוחות ונגישות

כל שיגור מוצלח מוסיף ביטחון בטכנולוגיה, מקרב משקיעים ומאפשר שיפור מתמיד. ככל שהשיגורים יהיו שגרתיים – המחירים ירדו, הביקוש יעלה, והגישה לחלל תהפוך דמוקרטית יותר.

ההשלכות הפוליטיות – כלכליות של טיסות חלל פרטיות

שינוי במשוואה הגאו־פוליטית

בעבר, חקר החלל היה ביטוי לעוצמה לאומית, בעיקר של מדינות כמו ארה"ב, רוסיה וסין. היום, כשחברות פרטיות כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג'ף בזוס ו-Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון לוקחות את המושכות, עוצמה טכנולוגית כבר לא נובעת רק ממדינות אלא מהון פרטי.

שיתוף פעולה בין נאס״א ל- SpaceX

נאס״א הסתמכה בשנים האחרונות על SpaceX כדי לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, מה שהיה בעבר תפקיד בלעדי של הממשלה.

המשמעות היא שחברות פרטיות עשויות להפוך לגורם מכתיב סדר עולמי חדש. זה כולל שליטה בתקשורת לוויינית, בתחבורה חללית ואפילו במשאבים חוץ-כדוריים כמו כרייה בירח או במאדים.

תחרות על המשאב הבא – החלל החיצון

החלל מתחיל להיתפס כטריטוריה כלכלית פוטנציאלית עם משאבים יקרי ערך כמו מתכות נדירות באסטרואידים, אנרגיה סולארית ממסלולים קבועים, ועוד. מי שישיג שליטה טכנולוגית מוקדמת ייהנה מעוצמה כלכלית ופוליטית עצומה.

סין וארה״ב כבר בתחרות

סין מתקדמת במהירות עם תחנת חלל משלה, תוכניות לירח ולמאדים. ארה"ב משקיעה דרך NASA וגם דרך חברות פרטיות. כל אחת שואפת ל- "דריסת רגל ראשונה" שתקנה לה יתרון אסטרטגי.

האם אנחנו בעיצומו של עידן חדש של "קולוניאליזם חללי"?

נראה שכמו שבמאה ה־15 התחיל מירוץ הקולוניאליזם בין מעצמות אירופה כעת קורה דבר דומה לגבי החלל. מי יקבע למי מותר לכרות? למי יש זכות על קרקע בירח? מה קורה כשחברה פרטית תקים תחנת דלק מסחרית במסלול?

אמנת אחריות החלל של האו"ם (1967)

אמנת החלל של האו"ם קובעת שהחלל הוא רכוש משותף של האנושות, אבל לא ברור איך היא תתממש בפועל כשתאגידים חזקים יתחילו לפעול שם ברווח של מיליארדים.

התחרות הגדולה בין 3 החברות

  • SpaceX  ספייס אקס

היתרון הבולט של החברה – טכנולוגיה מתקדמת ורקטות חוזרות לשימוש. המטרה המרכזית – מושבה על מאדים ושיגורים מסחריים

  • Blue Origin בלו אוריג'ין 

היתרון הבולט של החברה – עיצוב בטיחותי ומיתוג יוקרתי. המטרה המרכזית – תיירות חלל ותשתיות לחלל מסחרי.

  • Virgin Galactic וירג'ין גלקטיק

היתרון הבולט של החברה – חוויה תיירותית נגישה יותר. המטרה המרכזית – טיסות תת־מסלוליות לציבור הרחב.

מי מנצח בינתיים?

בינתיים אין מנצחים. שלושת החברות מתקדמות במהירות. המצב נכון להיום:

SpaceX מובילה בטכנולוגיה ובכמות שיגורים. היא משתפת פעולה עם נאס״א, ומשגרת לוויינים וציוד קבוע.

Blue Origin מתמקדת בשלב זה בחוויה. היא מכוונת לאליטה תרבותית (כמו קייטי פרי וגייל קינג) כדי ליצור הד ציבורי.

Virgin Galactic פתחה את השערים לתיירים פחות אמידים, אבל עדיין נתקלת בעיכובים טכניים.

תרגום הסרטון

גייל קינג מנגבת דמעה בזמן שהיא נוסעת, יחד עם קייטי פרי ועוד ארבע אסטרונאוטיות נוספות, לעבר כן השיגור. אחת אחת. הן מצלצלות בפעמון כאן. גייל, שפוחדת מטיסות, נראית מפוחדת. זוהי התגברות על חומת פחד, מחסום.

אני חושב שזה יהיה עבורה חוויה מטהרת במובנים רבים.

צוות הנשים כולו אוחז ידיים בתפילה. ואז מגיע הזמן להיכנס לקפסולה.

"אישור לשיגור."
"כן, בייבי. אישור לשיגור."
"המילים האהובות עליי."

בשעה 9:30 בבוקר, השיגור. הרקטה המריאה לחלל. הרקטה חצתה את גובה 80,000 רגל, במהירות של 1,300 מייל לשעה (2,092 ק"מש)

אופרה נרגשת

אופרה צופה בחברתה הטובה יוצאת לחלל. היא וארוסה של קייטי פרי, אורלנדו בלום, ניחמו זה את זו.

הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל. קייטי הרימה חיננית (פרח) מול המצלמה.

הן צפות. הן חסרות משקל. הן חוות אפס כבידה בפעם הראשונה בחייהן. הן הוצפו מהנוף שראו.

"הו, תראו את הירח, חבר'ה. אני פשוט חייבת להגיד לכם… תראו את הירח. תראו."

ואז הגיע הזמן לחזור לכדור הארץ.

"ברוכות השבות לכדור הארץ"

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, חווה רגע מביך, נפל עם פניו קדימה בזמן שבדק את הקפסולה. ארוסתו, לורן סאנצ'ס, הייתה הראשונה לצאת.

גייל הרימה את ידיה לשמיים. "אני פשוט צריכה רגע עם הקרקע." היא כרעה על ברכיה ."רק להוקיר את הקרקע לרגע" ונשקה לאדמה.

קייטי הרימה את החיננית היחידה שלה לעבר השמיים. היא לקחה את הפרח לחלל כדי לכבד את בתה בת ה-4, דייזי, שקראה לה במהלך הנחיתה.

ג'סטין קייטי, כוכבת הפופ, גם היא נשקה לקרקע.

"החוויה הזו היא רק שנייה להיותי אמא "

במסיבת עיתונאים שאלו את גייל על המבט המפוחד שהיה על פניה.

גייל:

"ברגע ההוא הייתי כל כך מפוחדת. רק רציתי להיכנס למושב שלי. רק להיכנס לקפסולה ולשבת. בחיים – בחיים – לא חשבתי שאוכל לעשות דבר כזה. וואו."

לסרטונים נוספים מערוץ © Inside Edition עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

הציים החזקים ביותר בנאט"ו

הציים החזקים ביותר בנאט"ו

צי של איזו מדינה  שולט בים בברית נאט"ו?

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים לחצו על הקישור כוחות צבא עולמיים ונשקים

לסרטונים נוספים בנושא לחצו על הקישור יחסי רוסיה-נאט"ו

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם

the 100 most powerful armies in the world

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם בשנת 2025. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים לחצו על הקישור כוחות צבא עולמיים ונשקים

לסרטונים נוספים בנושא לחצו על הקישור יחסי רוסיה-נאט"ו

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו?

תחזיות משפחת סימפסון

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Business Hook

הסרטון הפעם – במשך יותר משני עשורים, משפחת סימפסון מבדרת אותנו בשנינות חדה וסאטירה, אבל האם יש בתוכנית האייקונית הזו יותר ממה שנראה לעין? מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים, הסדרה עשתה תחזיות מדויקות להחריד שלעתים קרובות קופצות מהסיפורת למציאות. בעוד שנת 2025 מתגלגלת, בואו נחשוף כמה מהדוגמאות המדהימות ביותר שנעות בין דונלד טראמפ וכדור הכוח, ל-AI שהשתולל, ואפילו מגיפות שמזכירות משברים בחיים האמיתיים. צירוף מקרים, כתיבה חכמה או משהו הרבה יותר מסתורי?

תרגום הסרטון

אנחנו בוחנים תמונה שמסתובבת ברשת החודש. היא מציגה לכאורה צילום מסך מפרק של "משפחת סימפסון" משנת 2002, שמדמה בצורה מצמררת אירוע מהחיים האמיתיים. "משפחת סימפסון" מבדרת אותנו כבר למעלה משני עשורים עם שנינותה והסאטירה החדה שלה. אבל האם יש בה יותר ממה שנראה לעין?

מדי פעם, הסדרה הזו נדמית כאילו חזתה אירועים שיצאו מן המסך אל המציאות. מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים מזעזעים, היכולות שלה פשוט מדהימות. כשהשנה 2025 כבר כאן, בואו נצלול יחד לכמה מהחיזויים המצמררים ביותר. צירוף מקרים? כתיבה גאונית? או אולי משהו הרבה יותר מסתורי? הישארו איתנו עד הסוף – שם נגלה את האמת שמאחורי התחזיות המדהימות האלו.

לא סוף העולם

נתחיל ברגע מצמרר שכבש את האינטרנט. בפרק משנת 2002 דונלד טראמפ נראה נוגע בכדור זוהר, כשמשני צדדיו עומדים שני גברים ממוצא מזרח  תיכוני. בשנת 2017 הנשיא טראמפ, לצד מלך סעודיה ונשיא מצרים, משחזר את התמונה הסוריאליסטית הזו במציאות, במהלך חנוכת מרכז מסחרי. איך סדרת אנימציה חזתה את זה בדיוק כזה? האם זה צירוף מקרים, או שמשפחת סימפסון נגעה במשהו שמעבר להבנתנו?

נשיאות טראמפ

התחזיות המדוברות ביותר נוגעות כנראה לנשיאות של טראמפ. בפרק מ-1998 בשם Bart to the Future  הוזכר לראשונה רעיון כזה, דבר שהיה הלם כשטראמפ אכן נבחר בשנת 2016. ולא רק זה, הסדרה חזתה גם קמפיין בחירות ב-2024 ואף הציעה שאיוונקה טראמפ תתמודד ב-2028. האם הסדרה משרטטת את עתיד הפוליטיקה האמריקאית, או שאנחנו פשוט חיים לפי התסריט שכבר נכתב?

בינה מלאכותית משתלטת

בפרק משנת 2016, משפחת סימפסון מבקרת בפארק שעשועים שמנוהל כולו על ידי רובוטים. מה שמתחיל כאטרקציה חביבה, מדרדר במהרה כשבינה מלאכותית מתמרדת נגד האנושות. היום, עם מכוניות אוטונומיות ומלצרים רובוטיים, זה כבר לא כל כך בדיוני. האם זה רמז לעתיד קודר שהסדרה מנסה להזהיר מפניו?

מכשיר מתרגם תינוקות

באחד הפרקים, הוצג מכשיר שמתרגם את בכי התינוק למילים. רעיון שנשמע מגוחך אז, אבל היום כבר קיימת טכנולוגיה שמבוססת על ניתוח צלילים, שמנסה להפוך את זה למציאות. מה שצחקנו עליו בעבר, אולי עוד יהפוך לחלק מההורות המודרנית.

סעודה וירטואלית עם מציאות מדומה

בפרק מצמרר נוסף, הומר ומארג' אוכלים אוכל וירטואלי עם קסדות VR. זה נשמע מופרך, אבל כיום כבר יש מסעדות ואפילו ספינות תענוגות שמשלבות VR בסעודותיהן. שוב, הסימפסונים צדקו.

הולוגרמות והעתיד של התקשורת

הסדרה הציגה הזמנה להולגרמה ובכך רמזה על עתיד שבו שיחות וידאו מוחלפות בהקרנות תלת־ממד. כבר כיום יש מכשירים שיוצרים הולוגרמות באיכות גבוהה. האם זה השלב הבא במהפכה הדיגיטלית?

הודעות מוסוות במוזיקת פופ

בפרק אחד, שיר של להקת בנים הכיל מסר סמוי שמעודד להצטרף לצי האמריקאי. מופרך? אולי, אבל היסטורית המוזיקה שימשה לעיתים ככלי תעמולה. האם זה היה רמז עבה לכך שתודעתנו ניתנת לשליטה?

מגפה עולמית

בפרק משנת 1993, עיירת ספרינגפילד נאבקת בהתפרצות שפעת. הוירוס מגיע מאריזות של מוצרים, וכובש את העיר. שני עשורים מאוחר יותר מגפת הקורונה פורצת. האם זו תחזית מדויקת, או פשוט מראה על כמה העולם הפך גלובלי ושברירי?

כוניות מעופפות

בפרק מ-2005, בארט וליסה רואים עתיד שבו מכוניות מעופפות נפוצות כמו אופניים. ובכן, כיום יש חברות כמו Samson Sky שפיתחו אבטיפוס למכונית כזו, שכבר ביצעה טיסות ניסוי. זה אולי עדיין יקר, אבל כבר לא דמיוני.

חיזוי חורבן עולמי

חלק מהפרקים מציגים עולם על סף קריסה.  AI מרדני, מגפות גלובליות, קריסת הסביבה הכל נמצא שם. בפרק אחד, ספרינגפילד שוקעת באנרכיה, והומר מצהיר: "סוף העולם יקרה ביום רביעי". האם זה פשוט הומור אפל? או קריאה לפעולה?

הומור, תקווה וחזון לעתיד

ולמרות הכול, לב הסדרה תמיד היה היכולת לשלב בין הומור קודר לתקווה. המבט האופטימי של מארג', האינטלקט של ליסה, תמיד יש שביב של אור. אולי התחזיות הללו לא נועדו להפחיד אלא להניע אותנו לחדש, להתכונן, ולקוות לעתיד טוב יותר.

אז מה אפשר להסיק מכל זה?

כותבים מבריקים עם אינטואיציה יוצאת דופן או אולי משהו מיסטי באמת? ככל שנצלול עמוק יותר אל תוך 2025, דבר אחד בטוח: "משפחת סימפסון" תמשיך לטשטש את הקו בין פנטזיה למציאות, ולהשאיר אותנו עם שאלות ללא מענה. עד הפעם הבאה, המשיכו לשאול, ולהישאר סקרנים.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית על תחזיות משפחת סימפסון לחצו על הקישור

לעדכונים בנושא הבינה המלאכותית עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור חדשות AI

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

What Is a Seder (Passover Meal)

What Is a Seder (Passover Meal)

מה זה סדר פסח? את הסרטון הזה תוכלו לשתף עם חברים מעבר לים ששואלים אתכם מה זה בעצם סדר פסח. סרטון מערוץ היוטיוב © BimBam. בים בם היא חברת מדיה חדשה ללא מטרות רווח ששמה לה למטרה להפוך את האוריינות היהודית נגישה לכל מי שמעוניין ללמוד ובמטרה ליצור עמדות חיוביות על ערכים יהודיים. הסרטון הפעם מסביר את היסודות של סדר הפסח. מהאביזרים על השולחן ועד השירים שאנחנו שרים. פסח שמח!

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם פערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו משלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה. בנוסף, תמצאו אצלנו סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין מגמות עולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין

משבר הסחר בין ארה"ב לסין

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © CBC News.

CBC הוא שירות החדשות והמידע הציבורי הלאומי של קנדה מאז שנות ה- 30. הערוץ מחויב למערכת של ערכים הכוללים דיוק, הגינות, איזון, חוסר משוא פנים ויושרה. הארגון נחשב לגוף החדשות הגדול ביותר בקנדה ומעסיק מאות עיתונאים בקנדה וברחבי העולם.

הסרטון הפעם – סין פוגעת בארה"ב בהטלת מכס הדדי של 34% על יבוא והגבלות על מינרלים חשובים של אדמה נדירה. בתגובה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאיים בתעריף נוסף של 50% אם סין לא תחזור בה מהצעדים שלה. אנדרו צ'אנג מסביר את ההסלמה של מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם ואת ההשפעה הפוטנציאלית של תגובת סין.

הסרטון מתמקד בהסלמה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. כיצד סין מגיבה למכסים שהטיל הנשיא טראמפ על ייבוא סיני? מהם הצעדים הנגדיים בהם נוקטת סין? ההשפעות האפשריות על הכלכלה הגלובלית. הסרטון מנתח את האסטרטגיות של שתי המדינות ומציע תובנות לגבי ההשלכות העתידיות של העימות הכלכלי הזה.​

קרדיט תמונה: © Kaboompics.com

רקע

המצב נוכחי של מלחמת הסחר

הסלמה הדדית

שתי המעצמות משתמשות במכסים ככלי אסטרטגי להשגת יתרון. ארה"ב מטילה מכסים על ייבוא סיני כדי לאזן את מאזן הסחר. סין לא נכנעת בקלות ומגיבה בצעדי נגד. בין היתר סין הטילה מכסים על תוצרת חקלאית אמריקאית והגבלות על ייצוא של מינרלים קריטיים. שווקי ההון בעולם מגיבים בירידות חריפות והשפעתם ניכרת גם על הבורסה בת"א.

ההשפעות כלכליות רוחביות

פגיעה בשרשראות אספקה גלובליות.

עלייה במחירים לצרכנים ולתעשייה.

ירידות בשווקים.

אי ודאות שמשפיעה לרעה על השקעות.

מה צפוי בהמשך?

סביר להניח שבטווח הקצר המתיחות תחריף, בעיקר אם אף צד לא יהיה מוכן לוותר ראשון.

פגיעה באמון ארוך-טווח

גם אם יושג הסכם, החברות לא יחזרו מיד להסתמך על שרשראות אספקה מסין ויחפשו גיוון כמו מעבר לווייטנאם, הודו או מקסיקו.

השפעות גיאופוליטיות

עליית ההשפעה של מדינות מתפתחות שתספקנה אלטרנטיבות, והחרפה באי-אמון הדדי בין המערב לסין.

הפתרון ההגיוני והאידיאלי:

משא ומתן רב-שלבי באמצאות מתווך למשל WTO  או גוף אזורי ניטרלי.

שקיפות ורגולציה הוגנת

ארה"ב תדרוש הגנה על קניין רוחני, פתיחת שוקי שירותים. סין תדרוש הפחתת של הסנקציות הטכנולוגיות.

הפסקת המלחמות והחלפתן במנגנון בוררות מוסכם מראש.

החזרת אמון דרך הסכמים הדרגתיים כמו הסכמי סחר סקטוריאליים. החלת הסכמים נפרדים לפי תחומים כמו תעשיית השבבים  חקלאות וכו'.

החשיבות לישראל

המאבק הזה נשמע כמו עניין רחוק, אבל בפועל הוא משפיע גם על ישראל. יש לנו קשרים עמוקים עם שתי המעצמות ואנחנו מייצאים טכנולוגיות לארה"ב ומייבאת רכיבים מסין. כל עיכוב בשרשראות אספקה או אי-יציבות פיננסית עולמית משפיעים ישירות על המשק הישראלי.

חברות ישראליות רבות תלויות בחומרי גלם ורכיבים שמיוצרים בסין.

ארה"ב וסין הן שותפות הסחר המרכזיות של ישראל וכל עיכוב או עלות נוספת פוגע בנו.

בשורה התחתונה, חוסר יציבות גלובלי משפיע על הכלכלה הישראלית, על יוקר המחיה, על השקעות זרות, וגם על הטכנולוגיה שבה ישראל מובילה.

אבל התחרות על השקעות טכנולוגיות יכולה להפוך ליתרון אם ישראל תנצל את מעמדה כשותפה אסטרטגית.

אז מה הפתרון לסכסוך?

הפתרון ההגיוני הוא חזרה לשולחן המו"מ. שני הצדדים יצטרכו להגיע להסכמים הדרגתיים, להסדיר את נושא הקניין הרוחני והייבוא/ייצוא, ולבנות מחדש אמון שאבד. בינתיים, מדינות העולם, כולל ישראל, צריכות לנווט בזהירות ולמצוא הזדמנויות בתוך המשבר.

עיקרי תוכן הסרטון

מכסים והגמול

הסרטון מדגיש את מלחמת הסחר המדרדרת, כאשר ארה"ב הטילה מכסים על סחורות סיניות, וסין הגיבה עם מכסים משלה (01:07).

סין גם מיקדה אסטרטגית את שרשראות האספקה של ארה"ב, במיוחד על ידי שליטה על ייצוא של מתכות אדמה נדירות חיוניות לתעשיות שונות (03:47).

השפעה כלכלית

למלחמת הסחר היו השלכות כלכליות משמעותיות, כאשר השווקים הסיניים סבלו מהפסדים ניכרים [00:10].

הסרטון מציין את חוסר האיזון בסחר בין שתי המדינות, כאשר ארה"ב קונה הרבה יותר מסין ממה שהיא מוכרת (03:14).

תגובת סין

סין האשימה את ארה"ב בהטרדה והפרת כללי הסחר הבינלאומיים [05:52] הסינים הבהירו את נחישותם להגן על האינטרסים שלהם ולנסות להשיג משא ומתן מאוזן יותר (06:20).

פרספקטיבת טראמפ

טראמפ רואה את הגירעונות המסחריים כמצב חירום לאומי ומאמין שמכסים יכולים להביא לחיזוק הכלכלה של ארה"ב ויצירת תעסוקה חדשה (07:26). יחד עם זאת, גישתו נראית לא עקבית, לפעמים מנסה להרוויח כסף ממכסים ולפעמים מנסה לעודד את השימוש בהם ([08:33).

השפעות גלובליות

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מהווה סיכון משמעותי לכלכלה העולמית (10:06). הסכסוך עלול לשבש את הסחר הבינלאומי ולהוביל להשלכות הרסניות.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ?

תוכנית המסחר של טראמפ?

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © MSNBC. לפי עורכי הערוץ הרשמי של MSNBC הערוץ הוא המקור המוביל לניתוח מעמיק של החדשות, פרשנות פוליטית בעלת תובנות ונקודות מבט מגוונות.

בסרטון הפעם רייצ'ל מדאו בוחנת דרכים להבין את היקף הנזק שעשה דונלד טראמפ לכלכלת העולם. מדאו מזכירה לצופים מאיפה הגיע רעיון המכס שהפך לדבריה את דונלד טראמפ לאסון עולמי של איש אחד.

קרדיט תמונה: ©  Kaboompics.com

רקע

במסיבת העיתונאים אתמול (07/04/25) בבית הלבן, אחרי פגישתו עם בנימין נתניהו, הנשיא טראמפ הסביר את עמדתו לגבי המכסים שממשלו עומד להנחיל על מדינות העולם. במבט מהצד נראה שיש סיבה למהלכו של טראמפ, במשך עשרות שנים יפן, סין והאיחוד האירופי "מנצלים" באופן לא הוגן את ארה"ב שמפסידה טריליונים וכעת טראמפ הגיע לסדר את העניינים.

אף אחד מהעיתונאים לא שאל את טראמפ לגבי ההשלכות המיידיות שכבר משפיעות על כלכלת ארה"ב. נקודת המחלוקת העיקרית סביב מדיניות המכסים של טראמפ. האם היא משרתת את ארה״ב או פוגעת בה יותר משהיא עוזרת?

טראמפ הוא ידיד

אין ספק שטראמפ תומך בישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ברמת הגולן, הסכמי אברהם, נקיטת קו תקיף מול איראן, ברור שהוא איתנו. ועכשיו הוא יושב עם נתניהו, המנהיג הראשון איתו הוא דן בעניין המכסים שארה"ב הטילה על העולם ועונה לשאלות העיתונאים.

על פניו, כוונת טראמפ ניראת חיובית. הרעיון שטראמפ מקדם, לפיו סין, יפן והאיחוד האירופי מנצלים את אמריקה דרך סחר לא הוגן, זאת טענה שקיימת כבר שנים. יש בה מידה של אמת. סין לדוגמה נקטה במדיניות שמגבילה גישה של חברות זרות לשוק המקומי, מסבסדת חברות לאומיות, ולעיתים מבצעת גניבה טכנולוגית. תיקון עיוותים במסחר הבינלאומי זה רעיון שאינו בהכרח פסול. ממשלים קודמים, כולל ממשל אובמה ובוש, התלוננו על העניין אבל נמנעו מהמהלכים הדרסטיים שטראמפ נקט.

אז אנחנו הישראלים צופים במסיבת העיתונאים ואומרים לעצמנו שהכל יהיה בסדר. אבל יש כאן בעיה.

אז מה הבעיה? למה זה פוגע באמריקאים?

מכסים – מיסוי על יבואנים אמריקאים.
כשממשל טראמפ מטיל מכסים על מוצרים מסין, יפן, אירופה וכו', הוא לא מחייב את המדינות הזרות לשלם את המס אלא את החברות האמריקאיות שמייבאות את המוצרים. החברות, בתורן, מגלגלות את העלות הזו על הצרכנים האמריקאים. כלומר: המוצרים הופכים יקרים יותר עבור אזרחי ארה"ב.

נקמה מצד מדינות אחרות

בתגובה למכסים של טראמפ, מדינות אחרות מטילות מכסים נגדיים על מוצרים אמריקאים, כמו תוצרת חקלאית, מכוניות, פלדה וכו'. התוצאה היא שיצואנים אמריקאים נפגעים, מקומות עבודה נפגעים, חברות אמריקאיות מאבדות שווקים.

פגיעה באמון ובשווקים

שווקים כלכליים לא אוהבים חוסר יציבות. כשנשיא מכריז בפתאומיות על מכסים גורפים, בלי תהליך מוסדר או התייעצות עם מומחים, השוק מגיב בפאניקה. זה בדיוק מה שקרה בימים האחרונים: צניחות במדדים, מחיקות של טריליוני דולרים, ופחד ממשי ממיתון עולמי חדש.

היעדר אסטרטגיה כוללת

מבקרים טוענים שטראמפ לא מציע פתרון כולל לשוק הסחר העולמי. הוא לא מנסה לבנות קואליציה מול סין, או לגבש הסכמים חדשים אלא פשוט "יורה לכל הכיוונים". זה עלול להזיק גם לבני ברית, לא רק ליריבים. נראה שטראמפ מנסה לפתור בעיה אמיתית אבל עושה זאת בדרך שמתבררת בעיני רבים כבלתי שקולה, חסרת תכנון, ופוגעת בעיקר באמריקאים עצמם.

אפשר היה אולי לנסות לתקן עיוותים בסחר הבינלאומי בלי לגרום לפגיעה נרחבת בכלכלה האמריקאית ובעולם? במקום לפעול לבד ולתקוף את כולם בבת אחת, אפשר היה:

  • לגבש קואליציה בינלאומית מול מדינות סוררות
  • לגייס את אירופה, קנדה, יפן, אוסטרליה ואחרות לשיתוף פעולה מול סין
  • לבנות חזית דיפלומטית וכלכלית שתלחץ על סין במסגרת מוסדות בינלאומיים כמו   (WTO). כך ארה"ב לא הייתה נראית תוקפנית ובודדה, אלא מובילה של סדר עולמי מתוקן.

זו בעצם הדרך שאובמה ניסה לקדם דרך הסכם –TPP (השיתוף הטרנס־פסיפי), שנועד לאזן את ההשפעה של סין באסיה. טראמפ ביטל את ההסכם מייד עם כניסתו לבית הלבן.

תגובת שרשרת מסוכנת

במקום לירות מכסים בלי הבחנה על כל סקטור וסקטור (כמו אלומיניום, רכבים, מוצרי צריכה) אפשר היה לפתוח בשיחות עם כל מדינה בנפרד ולבקש תיקונים והקלות פרטניות. למשל, אפשר היה להסיר חסמים רגולטוריים על יצוא חקלאי אמריקאי, או לדרוש פתיחת שוק שירותים. זה לוקח יותר זמן, אבל מונע תגובת שרשרת מסוכנת של נקמה כלכלית. יש מגוון כלים כלכליים שאפשר להשתמש בהם. במקום להעניש יבוא, ניתן לתמרץ ייצור מקומי ולהעניק הטבות מס לחברות שמחזירות ייצור לארה"ב. כדי לשמר את היתרון התחרותי של ארה"ב  אפשר להפנות משאבים להשקעה מסיבית בטכנולוגיה, חינוך ותשתיות. אפשר לאכוף באופן חזק יותר את זכויות הקניין הרוחני מול סין דרך מנגנונים משפטיים וכלכליים.

טראמפ רוצה להחזיר לאמריקה את כבודה אבל בדרך מוחק 6 טריליון דולר מהשווקים. חברות ענק קורסות, מחירים עולים, בורסות נופלות. מי שמשלם זה האזרחים.

איך הפגיעה באמריקה פוגעת גם בישראל?

טראמפ אוהב את ישראל. אבל אם הוא יפיל את הכלכלה האמריקאית גם אנחנו ניפול איתה. ברגע שהכלכלה האמריקאית נפגעת, זה לא נשאר שם. זה יגיע גם אלינו. שוקי ההון קשורים זה בזה. ירידות בבורסות האמריקאיות משפיעות על קרנות הפנסיה וההשקעות של ישראלים. שיבושים בסחר העולמי מעלים מחירים, כולל בישראל. כלכלה אמריקאית חלשה פחות מסוגלת לתמוך בישראל מדינית, ביטחונית ודיפלומטית. הפגיעה בענקיות טכנולוגיה כמו אפל, אמזון ואנבידיה פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל שמשולבת בהן.

הגיע הזמן לשים גבולות לסין ולגרמניה אבל לא במחיר של התאבדות כלכלית. המכסים שמטיל טראמפ על מדינות העולם אולי נראים כמו מהלך נועז כדי "לסדר את העניינים" אבל הם פוגעים בכלכלה האמריקאית באופן ישיר, ולפני שנדע, זה יפגע גם בנו. לא כל מהלך שמועיל לארה"ב תמיד יועיל לישראל.

חיפשנו סרטון מהימים האחרונים שמחזק את הדברים שהצגנו. בסרטון שעלה ליוטיוב לפני ארבעה ימים, Rachel Maddow טוענת שטראמפ גרם לאסון גדול לאמריקה. מה שמדהים הוא הטענה של רייצ'ל שהמקור למדיניות המכסים החדשה הוא "מזכר מזויף מאדם מזויף שלא קיים כלל" (Ron Vara) כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו. בדקנו בכמה מקורות וזה באמת נכון, אין אדם כזה בשם "רון וארה ".

תרגום הסרטון:

ראיתם כמובן מה קרה בשווקים היום. מדד הדאו ג'ונס צנח ביותר מ- 2,000 נקודות היום. זאת לא טעות דפוס. הדאו צנח ב- 2200 נקודות אתמול. אתמול והיום אלו הפעמים הראשונות אי פעם שהדאו ירד ביותר מ- 1500 נקודות בשני ימים רצופים. 1,600 נקודות אתמול, 2,200 נקודות היום. מדד  S&P 500  ירד ב-10% בתוך יומיים. היום בלבד הוא ירד ב- 6%

רק בשביל ההקשר, כלומר, בין אם אתם עוקבים אחרי השווקים ובין אם לא, בין אם יש לכם כסף מושקע או קרן פנסיה או לא, רק כדי להבין את קנה המידה של מה שקורה, הנה שתי מדידות שיכולות לעזור לתפוס את גודל האירוע.

הראשונה היא "מתגי החירום" Circuit Breakers, אולי שמעתם על זה. לשווקים הפיננסיים יש מנגנוני חירום שנכנסים לפעולה כשיש התרסקות קיצונית. זאת מטאפורה קצת מעורבבת, אבל אתם מבינים למה הכוונה. קוראים לזה "ריסון מסחר". והם מפסיקים את המסחר אוטומטית ל-15 דקות כשדברים משתבשים בצורה בלתי נתפסת. הרף שבו מופעל מתג החירום הוא כש- S&P  יורד ב-7% מהסגירה של היום הקודם. היום ה- S&P ירד ב-6%. אילו היינו מגיעים ל- 7%, המתג היה מופעל. היו "מכבים את האור" בשוק כדי להציל אותנו מעצמנו.

וזה מדד נוסף להמחשת חומרת המצב: מדד ה- VIX. בשונה מגרף שוק המניות שבו ירידה מצביעה על בעיה, ה- VIX, מדד התנודתיות, עולה כשהמצב רע. הוא מתנהג כמו מד מדידה של משברים כלכליים. אתם יכולים לראות שם רק כמה פסגות גבוהות באמת לאורך זמן. הראשונה הגדולה קרתה ב- 2008, האסון הכלכלי העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הפסגה הבאה – מרץ 2020, שזה המשבר הגלובלי האדיר שהקורונה גרמה לו, מגפה שקטלה מיליונים והשביתה את הפעילות הכלכלית כאילו הייתה הפסקת חשמל.

ועכשיו, תראו את הפסגה החדשה. זו של עכשיו. לא בגלל אסון כלכלי עצום או מגפה עולמית, אלא פשוט כי דונלד טראמפ שוב נשיא, עם הרעיונות המבריקים שלו. והיקף ההרס שהוא חולל בלתי נתפס.

אפשר לראות את כותבי הכותרות נאבקים למצוא את המילים הנכונות הלילה. הנה הכותרת הראשית של וול סטריט ג'ורנל:

"המניות האמריקאיות צנחו עוד. זה השבוע הגרוע ביותר מאז 2020" (שוב, שנת הקורונה).
"המכסים של טראמפ הציתו גל מכירות בן יומיים עם חשש גובר למיתון. יותר מ-6 טריליון דולר נמחקו מהשוק."

זה הניתוח המוביל באתר CNBC כל היום:

"רעיון המכסים של טראמפ הם טעות המדיניות הגדולה ביותר ב-95 השנים האחרונות."

והמאמר המערכתי המוביל ב- Financial Times:

"מעשה ההרס העצמי המדהים של אמריקה." "תראו מה עשינו לעצמנו" עם תמונה של טראמפ, שכאילו סוגרת את זה בסימן קריאה ויזואלי.

והציטוט המרכזי:

"אם ההחלטה תישאר בתוקף, החלטתו של טראמפ ב- 2 באפריל 2025 להחיל מכסים גורפים על שותפות הסחר של ארה"ב תיחשב לאחד ממעשי ההרס העצמי הכלכליים הגדולים בתולדות אמריקה.
פעולותיו יגרמו נזק עצום למשקי בית, עסקים ושווקים פיננסיים ברחבי העולם, ויטלטלו את הסדר הכלכלי הגלובלי שארה"ב נהנתה ממנו ועזרה לבנות אותו."

במקום אחר ב-FT תיארו את פעולותיו של טראמפ כ- "הרס עצמי מוזר"  ו- "שיגעון כלכלי שנראה שעדיף שפסיכולוגים ינתחו ולא כלכלנים."

לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר, אמר: "מה שהוא עושה לכלכלה זה כמו מה שבריאתנות היא לביולוגיה, מה שאסטרולוגיה היא לאסטרונומיה, ומה שה- RFK חושב על חיסונים."

וול סטריט ג'ורנל מסכם הערב:

"מדד דאו ג'ונס היה האחרון מבין שלושת המדדים המרכזיים שנכנס לתיקון. מוגדר כירידה של 10% או יותר מהשיא האחרון. אחרי היום, הדאו ירד ב- 14.9% מהשיא האחרון. הנאסד״ק כבר בשוק דובי – ירידה של 22.7% מהשיא. כל ירידה של יותר מ-20% נחשבת שוק דובי."

שבעת המופלאים The Magnificent Seven

שבע מניות מובילות, כולל NVIDIA   ו-Amazon איבדו יחד השבוע שווי שוק של 1.55 טריליון דולר. זה שיא היסטורי. Apple לבדה איבדה 443.5 מיליארד דולר בשווי שוק.
קשה לתפוס כמה נזק אדם אחד יכול לגרום. קשה אפילו יותר להבין שהוא יכול לעשות את כל זה עם כל כך מעט מחשבה. הייתם חושבים שזה דורש תוכנית גדולה ומוחות גדולים – "איך להרוס את הכלכלה של המדינה העשירה בעולם". אבל מסתבר שלא. זה לא דורש רעיון גדול או הרבה מוח. ואני יודעת, אולי אתם זוכרים את זה, אבל רק למקרה שלא, אני פשוט אזכיר את זה שוב לרגע כאן. אתם זוכרים מאיפה טראמפ בכלל קיבל את הרעיון של המכסים?

מצא לי יועץ כלכלי

אתם זוכרים מתי ולמה ואיך טראמפ התחיל בכלל לדבר על מכסים? זה היה בקמפיין הראשון שלו לנשיאות. לטראמפ לא היו יועצים כלכליים רשמיים, אז הוא אמר לחתנו, ג’ארד קושנר, למצוא לו יועץ כלכלי. טראמפ, לפי הדיווחים, נתן לג’ארד רעיונות כלליים לגבי מה שהוא חושב על נושאים כלכליים. משהו בסגנון: "תעשה שאני אראה קשוח. סין – רע. משהו כזה."

ואז ג’ארד החליט למצוא יועץ כלכלי לקמפיין של חמו על ידי כך שהוא פשוט נכנס לאתר של אמזון והתחיל לדפדף בין ספרים. לא ממש לקרוא אותם, אי אפשר לעשות את זה באתר. פשוט להסתכל על הכריכות ועל הכותרות. והוא מצא כותרת של ספר שהוא חשב שהיא ממש מגניבה. הכותרת הייתה "מוות מסין"  (Death by China) וואו, מגניב! ממש מגניב! וזה כנראה כל מה שהיה צריך.

פיטר נבארו

ציטוט מ- 'וניטי פייר': "טראמפ נתן לג’ארד סיכום של דעותיו ואז ביקש ממנו לעשות קצת מחקר. קושנר פשוט הלך לאמזון ונתקל בכותרת של ספר Death by China שנכתב במשותף עם אדם בשם פיטר נבארו. ג’ארד התקשר לנבארו, תומך נלהב בצמצום הגירעון המסחרי, שנענה להצטרף לצוות בתור יועץ כלכלי. נבארו היה תומך נלהב במדיניות מכסים אגרסיבית.

אבל מאיפה בכלל פיטר נבארו קיבל את הרעיון שמכסים הם מדיניות טובה לאמריקה? מה הייתה ההצדקה שלו לזה? ובכן, כן הייתה לו “הצדקה”- ממומחה אמיתי, שהוא מצטט לפחות בשישה מספריו, כולל זה שג’ארד מצא באותו יום גורלי. בכל ספריו, פיטר נבארו מצטט מומחה לכלכלה בשם רון וארה (Ron Vara).

כשטראמפ נבחר לנשיאות ונכנס לבית הלבן, אותו רון וארה התחיל להפיץ מזכר ברחבי וושינגטון, שתמך בשימוש של טראמפ במכסים ובמדיניות סחר. לפי ה- "ניו יורק טיימס", המזכר נשלח מכתובת מייל שלכאורה שייכת לרון וארה. באיזשהו שלב, כתב רון וארה במזכר שטראמפ יכול "לרכוב על גבי המכסים אל הניצחון".

רון וארה לא קיים

הבעיה היא – רון וארה לא קיים. הוא מעולם לא היה קיים. המומחה הכלכלי שפיטר נבארו ציטט שוב ושוב כדי להצדיק את תמיכתו במכסים, האדם הזה פשוט דמות מומצאת. רון וארה הוא פיקציה. פיטר נבארו המציא אותו כדי שיוכל לצטט אותו שוב ושוב בספרים ההזויים שלו.

ומי זה בעצם רון וארה? רון וארה הוא אנגרמה של השם נבארו. כלומר אותן אותיות, פשוט בסדר אחר. אני, למשל, יכולה להפוך את שמי לאנגרמה כמו "מאצ'ו וודלר", אבל זה לא אומר שאני אנסה לשכנע אתכם לעשות מה שמאצ'ו וודלר רוצה, נכון?

הבסיס למחיקת שישה טריליון דולר

אבל זה באמת איך שממשל טראמפ גיבש את מדיניות המכסים שלו. ככה טראמפ הגיע בכלל לרעיון של מכסים – הפצה של מזכר מזויף מאדם מזויף עם כתובת אימייל מזויפת, כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו.

זה הבסיס האינטלקטואלי שעליו דונלד טראמפ מחק היום שישה טריליון דולר של עושר והשמיד את השווקים האמריקאיים, והביא את ארצות הברית והעולם כולו לסף דיכאון גדול מכוון, בסדר גודל של מה שחווינו ב-2008 או בזמן מגפת הקורונה ב-2020. רק שהפעם, האסון הגלובלי הגיע מהמוח הגדול של דונלד טראמפ.

מה האמריקאים חושבים?

טראמפ אולי חושב שזה איכשהו יסתדר. אבל העם האמריקאי ער ומודע לכך שזה לא הולך להסתדר. הנה סקר חדש של רויטרס/איפסוס:

  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם תפקידו כנשיא? התנגדות ביתרון של 10 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם הכלכלה? התנגדות ביתרון של 15 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם סוגיית הסחר הבינלאומי? התנגדות ביתרון של 18 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם יוקר המחיה? התנגדות ביתרון של 27 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בניהול הממשלה הפדרלית? כישלון ביתרון של 20 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בגיבוש מדיניות כלכלית חדשה? כישלון ביתרון של 25 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בצמצום הממשלה מבלי לפגוע בשירותים חיוניים? כישלון ביתרון של 25 נקודות.

וזה לפני מה שהשווקים עשו ביומיים האחרונים. העם האמריקאי מבין את זה. הם ערים לכך. הם לא מוותרים.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

 כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

למה אף אחד לא מדד את מהירות האור

למה אף אחד לא מדד את מהירות האור

למה אף אחד לא מדד את מהירות האור. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – תלמידי הפיזיקה לומדים שמהירות האור, c, זהה לכל הצופים האינרציאליים, אבל אף אחד מעולם לא מדד אותה בפועל בכיוון אחד.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

איך להכין גרפן

איך מכינים גרפן

איך להכין גרפן. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך יוצרים גרפן? אתם צריכים עיפרון (אינו מכיל עופרת אלא גרפיט), נייר דבק ומינון בריא של עבודה קשה.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

המדע של שש דרגות של הפרדה

שש דרגות של הפרדה

המדע של שש דרגות של הפרדה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – האם כל האנשים על פני כדור הארץ באמת מחוברים באמצעות שישה שלבים בלבד? יש בזה הרבה יותר מדע ממה שציפיתי בהתחלה. מסתבר שרשתות מסודרות עם מידה קטנה של אקראיות הופכות לרשתות של עבודה קטנה. זו הסיבה שהמכרים שלך מתגלים כחשובים יותר בחיפוש עבודה ובמציאת הזדמנויות חדשות מאשר חברים קרובים.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. 

בפתיח לסרטון הזה דרק כתב: "כל כך הרבה אנשים עזרו בסרטון הזה. פרופ' ג'ון ספרי, האנק גרין, הנרי רייך, CGP גריי, פרופ' פוליאקוף, אמא שלי צילמה לי בפארק סטנלי היפה וג'ן ס עזרה בגרסה הרביעית של התסריט".

עצים יוצרים לחצים שליליים עצומים של 10 של אטמוספרות על ידי אידוי מים מנקבוביות ננומטריות, מציצת מים עד 100 מטר במצב שבו הם צריכים להיות רותחים אבל לא יכולים כי צינורות הקסילם המושלמים אינם מכילים בועות אוויר, רק כדי שרובם יכולים להתאדות בתהליך של ספיגת כמה מולקולות של פחמן דו חמצני. לא הזכרתי את לכידות המים (שהם נדבקים לעצמם היטב) אבל זה מרומז בתיאור של לחץ שלילי, מתח פנים חזק וכו'.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בחברון ההיסטוריה והאמונה מתנגשות והופכות את האדמה המקודשת למיקרוקוסמוס של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אתרים קדושים משמשים זירת קרב ליראה ושליטה כאחד. כאן, מורשתו של אברהם מלבה את המתחים של ימינו כאשר זהות ודת משתלבות בפוליטיקה.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

מנחה הסרטון הוא ירמיהו דנציג. ירמיהו הוא ישראלי יליד קליפורניה, בן למשפחה ירושלמית שורשית שעלתה ארצה כבר עם תלמידי הגר"א. הוא מתעקש על ההגדרה העצמית המאתגרת, שמחייבת קריאה לחיים משותפים בלי לוותר על הציונות.

חברון: המיקרוקוסמוס של הסכסוך

בחברון, ההיסטוריה והאמונה מתנגשות והופכות את האדמה המקודשת לזירה שבה זהות ודת משתלבות בפוליטיקה. מורשתו של אברהם מלבה את המתחים, ואתרים קדושים הופכים למוקדי שליטה. בסרטון מערוץ Unpacked, המנחה ירמיהו דנציג לוקח אותנו למסע בעיר ששמה פירושו "חיבור", אך המציאות בה מופרדת ומדממת. כאן, שתי עלילות תובעות בעלות על אותה נשימה.

האמונה מניעה כל צעד

ירמיהו דנציג:

כמעט מאה שנה, ישראלים ופלסטינים מצויים בעימות חריף, כששני הצדדים מתחרים על אותה פיסת אדמה קטנה. אבל זה לא רק מאבק על גבולות או משאבים. זה מאבק על עצם ההיסטוריה. ומעט מאוד מקומות כל כך רוויים בהיסטוריה כמו העיר העתיקה חברון, או בערבית – אל-ח'ליל. שמה של העיר פירושו "חבר" או "אחדות" בעברית ובערבית – שם אירוני לעיר שמופרדת ומדממת. כאן, שתי עלילות מתנגשות, כשהמאמינים הקנאיים ביותר תובעים עליה בעלות. כאן, האמונה מניעה כל צעד, כל נשימה, כל החלטה, לעיתים עם תוצאות קטלניות, הן לישראלים והן לפלסטינים. האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בעצם מלחמת דת?

שורשי הסכסוך: מאברהם ועד הורדוס

ההיסטוריה הקדושה של חברון מתחילה באברהם אבינו (או אִבְרָהִים חֲלִיל אַלְלָּה). מערת המכפלה היא אחד משטרי הקניין העתיקים בעולם, שם קבר אברהם את שרה ושם נקבר בעצמו. לאורך הדורות, האתר עבר גלגולים: ממבנה מפואר שבנה המלך הורדוס, לכנסייה ביזנטית, ועד למסגד מוסלמי. כל כובש בנה את קודשו על גבי קודמו, מה שיצר שכבות של זכויות דתיות והיסטוריות.

היסטוריה משותפת בחברון

כדי להיות ברורים, אני לא טוען שלסכסוך הישראלי-פלסטיני יש סיבה אחת בלבד. מעט מאוד דברים בחיים הם פשוטים כל-כך. אבל אין זה מקרי שאתרים קדושים עמדו במרכזם של כמה מהפרקים המדממים ביותר בהיסטוריה של שני העמים. אחת האירוניוֹת הטרגיות של הסכסוך הזה היא ששני הצדדים חולקים דנ"א משותף ושניהם מייחסים את מוצאם לאותו אדם. ליהודים זהו אברהם אבינו, ולמוסלמים אִבְרָהִים חֲלִיל אַלְלָּה. ההיסטוריה הקדושה של חברון מתחילה איתו.

אחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה

חברון מוזכרת בתנ"ך בשמה 87 פעמים. אבל ההזכרה השנייה היא החשובה ביותר, כי מדובר באחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה. לעיני עדים רבים, אברהם משלם 400 שקל כסף בתמורה למערת המכפלה, המקום בו הוא קובר את אשתו שרה. שני פרקים אחר כך, הוא מצטרף אליה ונקבר שם גם הוא. לימים, כל שושלתו תיקבר באותו מקום. לא מפתיע אם כך שמדובר באחד האתרים הקדושים ביותר בדתות האברהמיות. כאן שוכב אבי שלוש הדתות, בשקט ובדממה, בעוד העולם סביבו גועש.

המבנה הוסב שוב לבית תפילה מוסלמי

במשך מאות שנים, המקום לא היה יותר ממערה. עד שמלך יהודה הורדוס בנה מעליה מבנה מרשים, כשגגו פתוח לשמיים. המבנה הזה עדיין עומד מאחורי, אבל ייעודו השתנה במהלך הדורות. לאורך ההיסטוריה, לבני אדם יש נטייה לבנות אתרי קודש אחד על גבי השני. כאשר הנצרות הפכה לדת השלטת באזור, הביזנטים הפכו חלק מהמקום לכנסייה אבל אפשרו ליהודים להמשיך להתפלל שם. לאחר הכיבוש הערבי, שוב שונה המקום. המבנה הוסב לבית תפילה מוסלמי, ממש כמו קודם.

קולות מהשטח: בין בעלות למצור

ישי פליישר, דובר היישוב היהודי, מסביר את תפיסת הבעלות: "האזור הזה חושב דתית. מערת המכפלה היא מבנה יהודי על קבר יהודי, ותחת שלטון האסלאם נאסר עלינו להיכנס אליו במשך 700 שנה". מנגד, ציפי שליסל, שמשפחתה חיה בעיר דורות, מנפצת את מיתוס הדו-קיום האידיאלי ומתארת מציאות של "תקלים" בלתי פוסקים גם בתקופות שקטות לכאורה.

ההיסטוריה שלי, הסיפור שלי הוא הכי תקף

ישי פליישר, דוברו הבינלאומי של היישוב היהודי בחברון:

"האיזור הזה חושב היסטורית. הוא חושב דתית. חשוב לאנשים לדעת מי היה אברהם. הם צריכים לדעת שהם מצאצאיו ושהם אחראים למערת אברהם. בירושלים השאלה היא את מי אלוהים מעדיף? אלוהי היהודים או אלוהי המוסלמים? ובחברון? מי הוא הבן הנבחר של אברהם?"

ירמיהו דנציג:

אבל מאז מותו, אברהם שותק בשאלה הזו, ומשאיר לכל שליט חדש של חברון להחליט בעצמו. וכך עברה הבעלות על חברון מידי יהודים, לנוצרים, למוסלמים, שוב לנוצרים ושוב למוסלמים. כל חילוף שינה את מאזן הכוחות בעיר הקדושה. למרות תקופות של רדיפה, שליטים מקומיים תמיד אפשרו ליהודים להתפלל באתר הקדוש. עד שהגיעו הממלוכים, שאסרו לחלוטין על לא-מוסלמים להיכנס למערה.

ישי פליישר:

"במשך 700 שנה, לא הורשינו להיכנס למבנה שלנו. מערת המכפלה היא מבנה הורדוסי שנבנה ע"י מלך יהודי על קבר יהודי. תחת שלטון האסלאם, נאסר עלינו להיכנס לשם במשך 700 שנים".

ירמיהו דנציג:

רוב השנים הללו עברו בשקט יחסית עבור יהודי חברון, שחיו בקרב שכניהם המוסלמים מעמד שני, אבל קיימים. הקהילה נותרה קטנה, ענייה ויראת שמיים. ואז הגיעה מלחמת העולם הראשונה והיא טרפה את הקלפים. האימפריה העות'מאנית התמוטטה, אדמותיה חולקו בין הבריטים לצרפתים.

המנדט הבריטי

הבריטים, ששלטו בפלסטינה, לא התכוונו להישאר שם זמן רב. הם הבטיחו הבטחות עמומות גם לערבים וגם ליהודים. אבל שני הצדדים חשו אי נוחות גוברת. בזמן המלחמה, הבריטים שקלו הקמת מדינה ערבית עצמאית, אבל הרעיון נותר בגדר אפשרות בלבד. שנתיים לאחר מכן, הם הכעיסו את העולם הערבי כשהבטיחו ליהודים "בית לאומי בארץ ישראל". הערבים של פלסטין צפו בדאגה בזרם היהודים העולים לארץ, קונים קרקעות ובונים יישובים חדשים. למרות כל הסערה, חברון נותרה שקטה יחסית בשנות ה-20, בערך…

דו-קיום מורכב

לציפי שליסל שלמשפחתה שורשים עמוקים בעיר חברון הסבירה לי שהדו-קיום היה מורכב הרבה יותר ממה שנדמה.

ציפי שליסל:

"היה מיתוס שהיו יחסים טובים. בתוך כל זה, כשנכנסים לרזולוציה יותר מדויקת, היו כל הזמן תקלים".

ירמיהו דנציג:

יהודים היו מיעוטים במולדתם במשך מאות שנים, תלויים בגחמות של שכניהם ומנהיגיהם. כמו אחיהם במזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה, לא הייתה להם כמעט הגנה מרדיפות. הכול השתנה עם הופעת הציונות המדינית, תנועה שזעזעה את היהודים בכל העולם והזכירה להם שגורלם בידיהם, שעליהם להגן על עצמם. שהם זקוקים למדינה יהודית, לצבא יהודי, כדי להגן על זכויות שנמנעו מהם זמן כה רב, כולל הזכות להתפלל באתרים הקדושים.

עד בוא המשיח

אבל יהודי חברון בשנות ה-20 לא היו ציונים מדיניים. הם היו דתיים מאוד. להם, ההגנה באה מאלוהים, לא ממדינה או צבא. ולכן, עד בוא המשיח, הם ניסו להסתדר עם מה שיש. אבל לגורל היו תכניות אחרות. במהלך המאה הבאה, הם וצאצאיהם יצפו שוב ושוב באותו סיפור מתרחש מחדש.

נקודת המפנה: טבח 1929 והקצנת הנרטיב

מלחמת העולם הראשונה טרפה את הקלפים עם קריסת האימפריה העות'מאנית ובוא המנדט הבריטי. המופתי חאג' אמין אל-חוסייני הצית מלחמה דתית כשהפיץ שמועות על חילול אל-אקצא. המתח התפרץ ב-1929 בטבח נורא בחברון, שחיסל את הקהילה היהודית העתיקה ודחף את ניצוליה לזרועות הציונות המדינית והדתית. עבור היהודים, האמון בשכנים מת – והוחלף בצורך בצבא חזק.

טבח חברון 1929

בסוף העשור, קהילתה היהודית העתיקה של חברון תיעלם. הניצולים וצאצאיהם ישנו את דעתם לגבי עוצמת הציונות. אבל כאנשים יראי שמיים, ציונותם תקבל גוון דתי – כזה שילך ויתחזק עם כל טבח, מלחמה ועוול. הסבך הזה של אמונה דתית ושכנוע פוליטי לא היה נחלת היהודים בלבד. גם בצד המוסלמי הופיעו הדהודים לכך. צעיר לוהט בשם חאג' אמין אל-חוסייני היה הדמות המרכזית הראשונה בסכסוך הזה ששילב בין אמונה לאומית לאלימות. מבחינתו, לא הייתה כל סתירה בין אמונתו הדתית לבין נחישותו לטהר את פלסטין מיהודים.

הבריטים חיזקו את חאג' אמין

החוסיינים באו ממשפחה של מנהיגים דתיים ואזרחיים, כולל 13 מראשי העיר ירושלים. הם התנגדו לציונות מההתחלה. חאג' אמין אף נמלט מירושלים לזמן קצר לפני שהבריטים הספיקו לעצור אותו על הסתה לאלימות נגד יהודים. אבל משפחת חוסייני הייתה חשובה ובעלת השפעה, והבריטים הבינו שאם ברצונם לשמור על השקט, עליהם לשמור על יחסים טובים עם האליטות הערביות בפלסטין. לכן, למרות שידעו שחאג' אמין הוא מסית, החליטו הבריטים שדרך ההרגעה הטובה ביותר היא… להעניק לו עוד כוח? כן, גם לי זה לא נשמע הגיוני, אבל בדיעבד הכול ברור יותר.

המופתי העליון של ירושלים

הנציב העליון הבריטי ביטל את האישומים נגדו והעניק לו תואר רשמי מפואר – "המופתי העליון של ירושלים". מופתי הוא מנהיג דתי מוסלמי, ותפקיד כזה קיים כמעט מראשית האסלאם. אבל התואר "המופתי העליון" היה המצאה בריטית, כמו גם "המועצה המוסלמית העליונה", שעליה שלט כעת המופתי. ייתכן שהתואר הומצא, אבל בפועל חאג' אמין היה כעת האדם החזק ביותר בפלסטין שאינו בריטי, הן מבחינה דתית והן אזרחית. הוא השתמש בסמכות הזו כדי להסית למלחמה דתית.

ירדנה שוורץ, מחברת הספר "רוחות רפאים של מלחמת קודש":

בשנת 1928, החל חאג' אמין להפיץ שמועה שהמשיכה להיות עיקשת גם עד היום, שהיהודים בפלסטין זוממים להרוס את מסגד אל-אקצא כדי לבנות מחדש את בית המקדש היהודי.

ירמיהו דנציג:

אל-אקצא, או הר הבית, אינו נמצא בחברון אלא בירושלים. בעבר עמדו שם שני בתי מקדש יהודיים. הכותל המערבי המפורסם הוא הקיר שהקיף את הצד המערבי של מתחם המקדש. במשך מאות שנים, זה היה המקום הקרוב ביותר שבו יכלו יהודים להתקרב לאתר הקדוש ביותר להם. אבל גם למוסלמים זהו מקום קדוש. לפי המסורת האסלאמית, מוחמד ערך מסע פלאי ממכה לירושלים על גבו של יצור מכונף. מהר הבית עלה מוחמד לשמיים. כאשר הצבאות המוסלמים כבשו את ירושלים, בנה הח'ליף כיפה מפוארת ישירות על גבי האתר הקדוש, כהכרה בקדושתו, ובכדי לסמן שלא משנה מהי ההיסטוריה. הר הבית שייך כעת לאסלאם. ככל הנראה הוא לא שיער שההחלטה הזו תוביל למאה של שפיכות דמים.

המתיחות בין יהודים לערבים הייתה בשיאה

כאשר חאג' אמין התמנה למופתי העליון, המתיחות בין יהודים לערבים הייתה בשיאה. כל שינוי בסטטוס קוו היה עלול להצית את פלסטין. חאג' אמין הוסיף ממד רוחני לסכסוך כאשר הר הבית הפך לחזית הלחימה. תחת שלטונו, אתרים קדושים כבר לא היו רק מקומות פולחן, הם הפכו לסמלים של השאיפות הלאומיות של שני הצדדים, למבחן הלגיטימיות של זכות הקיום בארץ. אבל יותר מכך – הם הפכו לסמלים של "איזו היסטוריה נכונה יותר". של "מי צודק יותר". אז חאג' אמין אל-חוסייני החל בסדרת שיפוצים ממש מעל הכותל. יהודים נאלצו להתכופף כדי לא להיפגע מאבנים שנפלו בעת התפילה.

במקביל, הקריאות למואזין הלכו והתגברו בעוצמתן. צעירים ערביים יידו אבנים לעבר המתפללים היהודים. ואכן, היו יהודים שדרשו שליטה בלעדית בכותל. אבל רוב היהודים ורבים מהערבים חששו מלערער את הסטטוס קוו. כן, האתרים הקדושים היו חשובים לכולם, אבל לא כולם רצו להילחם עליהם, אלא אם הרגישו פרובוקציה מהצד השני. קיצוניות מזינה קיצוניות, וחאג' אמין היה מוכן להסלים.

הכותל שלנו!

בכל קיץ יהודים צמו ב-ט' באב, יום צום לזכר חורבן בית המקדש. ב-1929, ההכנות כללו תהלוכה בת כ-6,000 יהודים בתל אביב, שצעקו "הכותל שלנו!" מאות נוספים הגיעו לכותל, חלקם עם אלות. אף אחד לא נפגע, אבל המסר היה ברור: "היינו כאן קודם – ואיננו מפחדים מכם". אבל אולי היה עליהם לפחד. חאג' אמין התכונן לרגע כזה. העלונים כבר היו מודפסים, ובהם טענות שהיהודים לא רק מתכננים להשתלט על הכותל, אלא גם חיללו את כבוד האסלאם. תוך זמן קצר, פרץ המון מוסלמים צעירים ועצבניים מול הכותל. צעירים יהודים הקימו צוותי הגנה כדי להגן על המתפללים אבל זה היה מאוחר מדי. כל הארץ בערה. רוכבים ערביים בזזו חנויות, הכו עוברי אורח ובזזו בתים. בחברון, מספר קילומטרים משם, הקהילה היהודית כלל לא חששה.

ירדנה שוורץ:

כאשר ההגנה ביקרה בחברון והציעה הגנה או פינוי, מנהיגי הקהילה היהודית סירבו ואמרו: "ערביי חברון הם ידידינו. הם שכנינו. הם לעולם לא יפגעו בנו".

ירמיהו דנציג:

הם טעו. המהומות הגיעו לחברון. אבל בשלב הזה, זו כבר לא הייתה מהומה. זה היה טבח.

ירדנה שוורץ:

"נשים ונערות נאנסו לעיני בני משפחותיהן לפני שנרצחו. הורים נטבחו בידי שכניהם מול עיני ילדיהם. תינוקות נשחטו בזרועות אמותיהם. אנשים נשרפו למוות. והקהילה היהודית של חברון, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, שהתקיימה שם במשך אלפי שנים, חוסלה ופונתה בידי הבריטים ששלטו בפלסטין. נאמר להם לא לשוב לעולם".

ירמיהו דנציג:

הטבח לא רק חיסל קהילה עתיקה, הוא גם הרס כל שביב של אמון או תקווה לדו-קיום. רבים מיהודי חברון הלא-ציוניים, שהאמינו בשכניהם, הפכו לציונים. אם מאות שנים של דו-קיום חלקי לא הגנו עליהם, שום דבר לא יגן, פרט לאלוהים ולמדינה יהודית חזקה. כוחות ההגנה היהודיים, שהגנו על יישובים יהודיים בפלסטין, החלו לקחת את תפקידם ברצינות רבה יותר. במהלך שני העשורים הבאים, יתאחדו הכוחות הללו ויהפכו לצבא החזק ביותר במזרח התיכון. ובמהלך המאה הבאה הם וצאצאיהם יצפו באותו סיפור חוזר שוב ושוב.

המדינה המתהווה של ישראל

19 שנה לאחר טבח חברון, ישראל הכריזה על עצמאותה. למחרת, חמישה צבאות ערביים פלשו. לאחר שנה של מלחמה, המדינה היהודית יצאה פצועה ומוקטנת, אבל חיה. ירדן כבשה את הר הבית ואת הגדה המערבית. היא מנעה מכל היהודים גישה למקומות הקדושים שלהם. לא מישראלים, אלא מיהודים. כמעט שני עשורים חברון, כמו שאר הגדה המערבית, הייתה ריקה מיהודים ומלאה בפליטים ערבים. ואז הגיעה מלחמת ששת הימים.

ממלחמת ששת הימים ועד טבח גולדשטיין

לאחר 19 שנות שלטון ירדני, מלחמת ששת הימים החזירה את היהודים לחברון. הקהילה שבה לביתה, אך המתח רק גבר. ב-1994, ד"ר ברוך גולדשטיין ביצע טבח מזעזע במסגד איברהימי, רצח 29 מתפללים מוסלמים ושינה את פני העיר לנצח. בעקבות זאת, חולקה העיר ל-H1 ו-H2, כשהפלסטינים סובלים מהגבלות תנועה קשות והיהודים חיים תחת אבטחה כבדה.

חזרת היהודים לחברון

בשבוע אחד, ישראל נטלה שליטה על מזרח ירושלים והגדה המערבית מירדן, על סיני ועזה ממצרים ועל רמת הגולן מסוריה. ולאחר 40 שנה, יהודי חברון החלו לשוב הביתה.

ישי פליישר:

"וזה היה רק טבעי שאחרי ששחררנו את העיר, שנחזור קודם כל לכאן. הייתה משיכה עצומה חזרה לרכוש שלנו, וגם חזרה לקרבה אל האבות והאמהות".

ירמיהו דנציג:

הקרבה הזו להיסטוריה ולמקומות הקדושים מושכת סוג מסוים של אנשים. כאלה שאכפת להם מאוד מאוד מהעבר, וששמים את עצמם בחזית כדי לוודא שהוא לא יחזור על עצמו. אפשר לקרוא לאדם כזה קיצוני – והם אולי יענדו את התואר הזה בגאווה.

ישי פליישר:

מי מגיע ליחידות העלית בצבא? מי מגיע לשם? אנשים קיצוניים. והאנשים שחיים כאן הם בדיוק כאלה. הם סוג מסוים של עלית. הם מסורים בצורה קיצונית. הם מסורים להיסטוריה היהודית, לתנ"ך, לזכויות היהודיות. והם מבינים שיש להם תחושת מאבק שתמיד התקיימה, וכעת יש להם את היד, את היכולת לדחוף בחזרה נגד המתעללים שלנו. הם למדו היסטוריה ומחשבה יהודית, ויש להם תחושת זכויות חדה. וכן, יש כאן אנשים קשוחים".

זה מה שצריך להיות במזרח התיכון

ירמיהו דנציג:

בהתחלה, לממשלת ישראל לא הייתה כוונה לאפשר ליהודים לחזור לחברון. זו הייתה מרכז אוכלוסיה ערבי חשוב וקדוש לשלוש דתות. למעשה, הממשלה אף הטילה הגבלות על יהודים שביקשו להתפלל במערת המכפלה, מחשש לעורר את האוכלוסייה המקומית. אבל בסופו של דבר, כשמספיק יהודים עברו לחברון, הממשלה הקלה את ההגבלות. האמת היא שאף אחד לא ידע מה יקרה לגדה לאחר המלחמה. היו שתמכו בהחזרה חד צדדית שלה, אחרים דרשו לשמור על אזורים אסטרטגיים חיוניים לביטחון או לזהות הלאומית.

גם דוד בן גוריון

אפילו דוד בן גוריון, חילוני מובהק שתמך בהחזרת רוב השטחים, האמין שחברון צריכה להישאר בשליטה ישראלית. כך חשובה העיר לא רק לדתיים, אלא לדמות הישראלית ולסיפור היהודי כולו. אבל ככל שמקום מקודש יותר, כך הוא נוטה יותר להפוך לנקודת עימות. והחיים בחברון נותרו מתוחים לאורך שנות השמונים והתשעים.

הסכמי אוסלו והאינתיפאדה הראשונה

ב-1993, מנהיגים ישראלים ופלסטינים הכירו זה בלגיטימיות של זה לראשונה וחתמו על הסכם שנועד להוביל לשלום. שלום מעולם לא הגיע. במקום זאת, באו פיגועים גל של טרור והתרחבות ההתנחלויות.

הטרור והאלימות נמשכו

מאחורי דלתיים סגורות, יושב ראש אש"ף עודד ג'יהאד, גם כשחייך ולחץ ידיים עם ישראלים. כשאוטובוסים ובתי קפה התפוצצו, והאלימות התפשטה, רבים בשני הצדדים איבדו אמון. במיוחד עשרות אלפי ישראלים שחיו בגדה. הם חששו – האם ממשלתם תעקור אותם מבתיהם כדי לפנות מקום למדינה פלסטינית? ואם כן – האם זה יביא שקט או עוד פיגועים? אבל אחת המתקפות המזעזעות ביותר לא באה מחמאס או ג'יהאד איסלאמי, אלא מיהודי.

טרור יהודי

בקיץ 1980טרוריסטים יהודים, מודאגים מהסכם השלום עם מצרים וזועמים על פינוי ההתנחלויות בסיני, החלו לתקוף ערבים בגדה. ברוך גולדשטיין לא התחיל כחלק מהמחתרת הזו, אף שדתיותו הקצינה לחזון אפוקליפטי של יהודים כלוחמים קדושים. ביום-יום הוא היה רופא, שטיפל ביהודי קריית ארבע. ב-25 בפברואר 1994, קם מוקדם בבוקר, טבל במקווה, ויצא למערת המכפלה, שם קבורים אבותיו. באותה שנה חפפו חג פורים וחודש הרמדאן, והמסגד מעל הקבר היה עמוס מתפללים בתפילת שחר. ואז גולדשטיין שלף נשק אוטומטי, וירה שוב ושוב בקהל של 800 מוסלמים שהתפללו.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"צפירה בלתי פוסקת של אמבולנסים פילחה את הבוקר הישראלי כאשר גופה אחר גופה הוצאה ממסגד איברהימי. היה זה זמן קצר לאחר הזריחה כשהמתקפה החלה. המתפללים כרעו בתפילה. לפתע, ד"ר ברוך גולדשטיין, מתנחל יהודי מניו יורק, נכנס, חסם את היציאה היחידה ופתח באש".

ירמיהו דנציג:

זה היה טבח. 29 פלסטינים נהרגו. הירי פסק רק כשהקהל הכה את גולדשטיין למוות. אלימות פרצה בכל רחבי הגדה במחאה על הטבח.

הסכם חברון

ובכל זאת, השיחות לשלום המשיכו בקושי. שלוש שנים אחר כך, ישראל ואש"ף חתמו על הסכם שעדיין בתוקף. אש"ף קיבלה שליטה על 80% מחברון, המכונה כיום H1. צה"ל שולט ב-20% הנותרים, הכוללים את המערה, אלפי יהודים, ועשרות אלפי פלסטינים.

הגבלות תנועה ואיום הטרור

במשך שלושה עשורים, סבלו פלסטינים באיזור H2 מהגבלות חמורות על חירויות בסיסיות, בין היתר בעקבות האלימות שפרצה לאחר טבח גולדשטיין. הממשלה והקהילה היהודית בחברון טוענים שההגבלות נובעות מאיום הטרור המתמיד.

הטרור הוא בעיה אמיתית בחברון

ציפי שליסל יודעת את זה היטב:

ציפי שליסל:

"ואבא בעצם נהרג בבית שלו, נרצח לעיניה של אימא. והיא אמרה – איך אני אשאר עכשיו בבית אחרי מה שראיתי מול העיניים? מה אני אעשה עכשיו? מצד שני היא אמרה – אם אני אעזוב עכשיו את חברון זה ייתן מוטיבציה להרוג עוד יהודים".

ירמיהו דנציג:

רבים מהפלסטינים טוענים שההגבלות הן תירוץ להשתלטות על קרקע, לגרום לסבל כזה עד שיעזבו מרצון.

אבו חסן, פלסטיני תושב חברון:

"אנחנו אלה שזקוקים להגנה, לא להיפך. יש להם חיילים שמגנים עליהם. האנשים שלנו צריכים הגנה, לא מהחיילים, אלא מהמתנחלים. יש לי רכב עם לוחית צהובה. אני לא יכול לנהוג פה כי אם יגלו שאני פלסטיני תהיה בעיה".

ירמיהו דנציג:

ויש לך תעודת זהות כחולה.

אבו חסן:

"בדיוק. אני תושב ישראל. אני לא יכול להיכנס לפה ברכב כי אני ערבי. אתה מדבר על יותר מ-35,000 פלסטינים בצד ההוא. הם לא יכולים לנוע ברכב. הם צריכים לסחוב הכל ברגל, מהבית לצד השני, לקניות וכל דבר אחר. וכל ערב, בשמונה, הכל נסגר".

ירמיהו דנציג:

והם לא יכולים לנסוע ברכב?

אבו חסן:

"לא. הם לא יכולים".

הטרדות הדדיות

ירמיהו דנציג:

פלסטינים בחברון מתארים מציאות של הטרדות מצד יהודים, כלכלה חנוקה, ותחושת חנק מתמדת מההגבלות.

פלסטינית מתלוננת על המצב:

"קשה מאוד לחיות כאן. אנחנו מאוימים כל הזמו במחסומים. מתייחסים אלינו לא יפה. בעלי והילדים.הוחזקו על ידי הצבא במשך 20 ימים. כאן זה הבית שלי ונאסר אלינו לחצות את השטח הזה. יש לנו בעיות עם המחסומים מדי יום".

ירמיהו דנציג:

באופן מוזר, גם יהודי חברון מדווחים על תחושת חנק דומה. אף שהצבא מגן עליהם, הם יודעים שהישארותם בעיר תלויה בנוכחות צבאית כבדה, שמפרידה בינם לבין רוב חברון. הם מודעים לכך שבלי ההגנה הזו לא הייתה קיימת קהילה יהודית בעיר.

ישי פליישר:

"הצבא הבין שיש כאן מתיחות גדולה, ויצר אזור סטרילי. מה שהיה פעם הגטו היהודי, חזר להיות גטו סטרילי, שמאפשר לקהילה שלנו לחיות פה, בלי הטרדות ופגיעות. לצערי, הג'יהאדיזם מקיף אותנו. השנאה לישראל מקיפה אותנו. אני מרים ספר לימוד שילדים ערבים זרקו לרצפה, ואני לא יודע ערבית, אבל יש לי גוגל לנס ובינה מלאכותית. אני מתרגם. אתה לא תאמין. אתה לא תאמין לרמת השנאה שמושרשת בתוך החינוך הפלסטיני. שתיים ועוד שתיים שווה ארבעה יהודים מתים. זו המתמטיקה".

ציפי שליסל:

"המחבל שרצח את אבא שלי בחסות הסכם חברון ברח כמה מטרים לרשות הפלסטינית ולא תפסו אותו. הוא עשה אחר כך עוד פיגוע וברח ולאחר מכן עוד פיגוע בבאר שבע ושם תפסו אותו.השופט נתן לו שלושה מאסרי עולם ואמר שזה לא אנושי לנסות שוב ושוב להרוג יהודים. ואז הוא קם ואמר 'למה אתה אומר שאני לא אנושי? אני אדם טוב. אני עבדתי אצל יהודים, הפ סמכו עלי, הם נתנו לי את המפתחות של הבית. והוא תאר שהוא שמע דרשה על הר הבית ואז החליט שהוא הולך להרוג יהודים. וזה מה שקרה בפרעות תרפ"ט. הערבים שחיו כאן יחד שמעו את דרשות ההסתה ואת הטיעונים הדתיים והם קמו ורצחו את היהודים".

ירמיהו דנציג:

בחברון, ההיסטוריה נוכחת בכל צעד, בכל מבנה, בכל מפגש. אין פה 'עבר', אין 'היה'. זה כאילו אברהם עדיין מוסר את 400 השקלים. כאילו גרזני 1929 עדיין קוטעים איברים. כאילו קליעי 1994 עדיין יורים בקהל. זה כמו להיכנס לתוך התמצית המזוקקת ביותר של הסכסוך הזה – עז, מר, ובלתי נמנע.

רוב הישראלים והפלסטינים אינם מסוגלים לקבל את הנרטיב של הצד השני, את האמת של האחר

אבו חסן:

"כן, הטבח קרה, אבל הוא לא קרה נגד יהודים. אף משפחה יהודית לא נפגעה. הם נולדו פה. אף אחד מהם לא נפגע. רק היהודים שבאו עם אידיאולוגיה שונה, זה מה שקרה להם".

ירמיהו דנציג:

זה אולי מה שאבו חסן מאמין, אבל היהודים הראשונים שנהרגו היו ילידי המקום דוברי ערבית. וקהילת חברון לא הייתה ציונית. זה לא היה משנה אם היו ספרדים או אשכנזים, אם משפחותיהם גרו בעיר מאות שנים או אם הגיעו לישיבה ובמה האמינו. ההמון לא שאל אם מישהו ציוני לפני שרצח אותו. אבל זה נרטיב לא נוח. קל יותר להאמין שלטבח ב-1929 הייתה סיבה מעבר לקנאות דתית עיוורת. מן הצד השני, יש יהודים המאמינים שברוך גולדשטיין ידע מראש על טבח מתוכנן.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"הוא הקריב את חייו, את אשתו וילדיו, כי ידע מה הולך לקרות במערת המכפלה".

ירמיהו דנציג:

הם טוענים שהוא הגן על יהודי חברון. גם אם עשה זאת בדרך שרוב היהודים מגנים. אבל אין שום ראיה לכך. זה סיפור נוח – לא אמיתי. יש מי שמתייחסים אליו כאל גיבור ואף עולים לקברו.

 קטע משידורי הטלוויזיה, 3 עדויות של ישראלים:

"הדבר הכי מטריד זה לא שהערבים נהרגו, אלא שד"ר גולדשטיין נהרג".

"הוא עשה את מה שהיה צריך לעשות כדי להראות לעולם, לעם היהודי, שלא נסבול את הממשלה הזו".

"הלוואי וגם לי היה האומץ לעשות את זה".

אנשים נאמנים לנרטיב שלהם

ירמיהו דנציג:

אלו האנשים שמאמינים בנרטיבים הנוחים. הם אומרים שגולדשטיין היה צדיק, רופא עדין שטיפל בכולם. אבל כבר בצבא הוא סירב לטפל בלא-יהודים, כולל דרוזים ששירתו איתו. הם מצדיקים אותו באומרם שנשבר לאחר שחברו מת בזרועותיו. אבל רבים איבדו אהובים מול עיניהם ולא הלכו לטבוח בחפים מפשע. אנשים מאמינים בסיפורים שמתאימים לנרטיב שלהם, שמאשרים שהם "צודקים". אבל הנרטיבים השולטים בעיר מלאים סתירות ואמיתות חלקיות לא נוחות. האם גורל תושבי חברון נחרץ? האם יש דרך שמאפשרת לשני העמים לחיות בכבוד, ללא פחד או שנאה, באדמת אבותיהם? איך מתגברים על הסכסוך?

אבו חסן:

"אנחנו חייבים למצוא דרך שקשורה לבית שנולדנו בו. או שנחיה יחד – או שנמות יחד. אין דרך אחרת".

ירמיהו דנציג:

האם ייתכן שאבותינו הקבורים מתחת לאדמה הם אלו שיובילו לפתרון?

האם אברהם הוא המפתח לשלום?

למרות השנאה והנרטיבים הסותרים, יש המנסים למצוא תקווה. אבו חסן, תושב פלסטיני, מסכם: "או שנחיה יחד – או שנמות יחד". הוא מזכיר שאברהם הוא אבי כולם. גם ישי פליישר מסכים שיש לנו אב משותף שניתן לחלוק ולאהוב. אולי 'הסכמי אברהם' הם הרמז לכך שהדמות שהציבה אותנו על מסלול התנגשות, היא זו שיכולה לשחרר אותנו לדרך של כבוד הדדי.

אבו חסן:

"המוסלמים מאמינים שאברהם הוא הנביא של כולם. הוא אבי כל הנביאים. הם מאמינים שהוא אב לכולנו. ואל תשכח, אברהם הביא לעולם שני בנים: יצחק וישמעאל. כלומר, יהודים ומוסלמים הם בני דודים, לא? נכון. ואנחנו מאותו המקום".

ישי פליישר:

"אחת הדרכים שלי לגשר בין יהודים לערבים היא לומר – יש לנו אב משותף. יש לנו משהו שאנחנו באמת יכולים להסכים עליו, לחלוק ולאהוב".

כשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים

ירמיהו דנציג:

התהלכתי ברחובות העתיקים של חברון, מלווה בישראלים ופלסטינים. כל אחד מהם מוכן לספר את סיפורו. אבל נוכחות בלתי נראית פסעה מאחורינו: רוחם של כל היהודים והערבים שמתו כאן, איש על ידי רעהו. תושבי חברון גדלו רדופים. לא בידי הדמויות המקראיות שמקדשות את המקום אלא בזעקות יקיריהם שנרצחו. וכשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים, הן בזיכרון העבר והן בחזון העתיד.

אולי יש דרך אחרת

אבל אולי יש דרך אחרת. דרך שמכבדת את העבר אבל מביטה קדימה.זה לא מקרה שההסכם ההיסטורי שהביא לנרמול היחסים בין ישראל למדינות המפרץ נקרא 'הסכמי אברהם'. האדם שהציב אותנו על מסלול ההתנגשות יכול להיות גם זה שישחרר אותנו. כולנו בניו של אברהם. כולנו שווים, חשובים, ואהובים. וככל שנכיר בכך, זה בזה, יש תקווה. לחברון ולאזור כולו.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו