פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
כדי להבין את האוטיזם, אל תסירו את המבט. סרטון מערוץ היוטיוב © TED Talks. הערוץ מציג את ההרצאות וההופעות הטובות ביותר מכנס TED, שבו הוגי הדעות והעושים המובילים בעולם נותנים את הרצאת חייהם ב-18 דקות (או פחות). חפשו הרצאות בנושאים כמו טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד. אתם מוזמנים לקשר או להטמיע סרטונים אלה, להעביר אותם לאחרים ולשתף רעיונות אלה עם אנשים שאתם מכירים. הסרטון הפעם – קרינה מוריו: כדי להבין את האוטיזם, אל תסירו את המבט.
ערוץ היוטיוב של TED © (Technology, Entertainment, Design) מוביל את השיח העולמי כבר שנים תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
לראות את האמת שמעבר להשקפה האישית | מייקל פטריק לינץ'. סרטון מערוץ היוטיוב © TED Talks. הערוץ מציג את ההרצאות וההופעות הטובות ביותר מכנס TED, שבו הוגי הדעות והעושים המובילים בעולם נותנים את הרצאת חייהם ב-18 דקות (או פחות). חפשו הרצאות בנושאים כמו טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד. אתם מוזמנים לקשר או להטמיע סרטונים אלה, להעביר אותם לאחרים ולשתף רעיונות אלה עם אנשים שאתם מכירים. הסרטון הפעם – מייקל פטריק לינץ': לראות את האמת שמעבר להשקפה האישית.
ועידת © TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא ועידהאקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא "רעיונות שכדאי להפיץ". בין המרצים בוועידה בעבר היו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר גורדון בראון, אל גור, ג'יימס ווטסון, מארי גל-מאן, ביל גייטס, סרגיי ברין, לארי פייג', בילי גרהאם, וג'ימי ויילס. טד נוסדה על ידי ריצ'רד סול וורמן והנרי מרקס בשנת 1984, עת נערכה במונטריי קליפורניה. מאז 1990, היא נערכת מדי שנה. בשנת 2002 העביר המייסד ריצ'רד וורמן את האחריות על הוועידה לאוצר הנוכחי, כריס אנדרסון. ב-2009 הועבר מקום כינוס הוועידה ללונג ביץ' עקב הפופולריות הרבה לה היא זוכה. באפריל 2010 נערכה ב"מרכז נא לגעת" שביפו "ועידת טד" של יום אחד, בשם "TEDx TelAviv", ביוזמת פעילים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. אירוע נוסף של TEDx TelAviv, התקיים ב-15 בפברואר 2016 באוניברסיטת תל אביב. (לקוח מויקיפדיה)
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
איך לעצב ספריות כך שילדים ירצו לקרוא | מייקל ביירות. סרטון מערוץ היוטיוב © TED Talks. הערוץ מציג את ההרצאות וההופעות הטובות ביותר מכנס TED, שבו הוגי הדעות והעושים המובילים בעולם נותנים את הרצאת חייהם ב-18 דקות (או פחות). חפשו הרצאות בנושאים כמו טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד. אתם מוזמנים לקשר או להטמיע סרטונים אלה, להעביר אותם לאחרים ולשתף רעיונות אלה עם אנשים שאתם מכירים. הסרטון הפעם – מייקל ביירות: איך לעצב ספריות כך שילדים ירצו לקרוא.
ועידת © TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא ועידהאקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא "רעיונות שכדאי להפיץ". בין המרצים בוועידה בעבר היו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר גורדון בראון, אל גור, ג'יימס ווטסון, מארי גל-מאן, ביל גייטס, סרגיי ברין, לארי פייג', בילי גרהאם, וג'ימי ויילס. טד נוסדה על ידי ריצ'רד סול וורמן והנרי מרקס בשנת 1984, עת נערכה במונטריי קליפורניה. מאז 1990, היא נערכת מדי שנה. בשנת 2002 העביר המייסד ריצ'רד וורמן את האחריות על הוועידה לאוצר הנוכחי, כריס אנדרסון. ב-2009 הועבר מקום כינוס הוועידה ללונג ביץ' עקב הפופולריות הרבה לה היא זוכה. באפריל 2010 נערכה ב"מרכז נא לגעת" שביפו "ועידת טד" של יום אחד, בשם "TEDx TelAviv", ביוזמת פעילים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. אירוע נוסף של TEDx TelAviv, התקיים ב-15 בפברואר 2016 באוניברסיטת תל אביב. (לקוח מויקיפדיה)
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
סיפור היסטורי תרבותי שמתפרש על פני כ־700 שנה
שרשרת מקרית של אירועים
אגדה מימי הביניים, ספר סאטירי, סופר אמריקאי, ודפדוף אקראי בספר טלפונים יצרה את אחת הערים הבדיוניות המפורסמות בעולם. אילו חוליה אחת בשרשרת הזו לא הייתה מתקיימת, ייתכן שבאטמן בכלל היה גר בעיר אחרת.
הכול מתחיל באגדה אנגלית מימי הביניים על כפר גות'אם (Gotham). לפי האגדה, במאה ה-13, תושבי הכפר העמידו פני טיפשים כדי להרחיק מהם את המלך ג’ון. הם חששו שאם המלך יעבור בכפר, הדרך תהפוך לדרך מלכותית ציבורית או שהוא יקים בסביבה אחוזת ציד, דבר שהיה עולה להם כסף. כשהגיעו שליחים מלכותיים, הם הפגינו בטירוף ובמעשים אבסורדיים. הרעיון היה להיראות כמשוגעים, משום שבאותה תקופה האמינו שטירוף מדבק וכך המלך נמנע מלהגיע.
האגדה מציגה את אנשי Gotham כחכמים וכטיפשים בעת ובעונה אחת. הם הצליחו להערים על המלך, אבל שילמו על כך במוניטין של “כפר של שוטים”. הסיפורים הללו קובצו במאה ה-16 בספר סאטירי בשם “The Merry Tales of the Mad Men of Gotham” שהפך את השם Gotham לכינוי ללגלוג על טיפשות.
במאה ה-19, הסופר האמריקאי וושינגטון אירווינג, מחבר “האגדה על סליפי הולו”) השתמש בשם Gotham ככינוי לניו יורק. לא לגמרי ברור אם הוא התכוון ללעוג לתושבים, לשבח אותם, או לשלב בין השניים אבל הכינוי נתפס והשתרש.
הרבה שנים אחר כך, במאה ה-20, תסריטאי הקומיקס ביל פינגר, שחיפש שם לעיר הבדיונית של באטמן, החליט שזה השם המושלם. כך נולדה גות'אם סיטי.
צפו בסרטון על ה-"משוגעים" של גותהאם, תרגום לעברית: לידור כלפון.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של © Tom Scott. טום סקוט הוא אחד מיוצרי התוכן המוערכים ביוטיוב (לשעבר, שכן הוא פרש לאחרונה מהעלאות שבועיות אחרי עשור). טום, בהרגלו, מציג את הנושא הטכנולוגי מדעי הזה בצורה קלה להבנה.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם פערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו משלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה. בנוסף, תמצאו אצלנו סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין מגמות עולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
למה מוזיקת ההמתנה נשמעת היום כל כך גרוע? הצלילים המעוותים, שלפעמים הופכים לרעש סטטי צורם, לא נובעים מרמקול מקולקל – אלא מההיסטוריה המרתקת של הטלפוניה והאופן שבו רשתות הקול 'דוחסות' את המוזיקה שלנו.
טלפון חוגה משנות ה-80
עידן הטלפונים הישנים
בעידן הטלפונים הישנים, מפעילים אנושיים ניהלו כל שיחה באופן ידני. הם חיברו פיזית כבלים ללוחות תקשורת כדי לקשר בין אנשים, הרבה לפני שהאלגוריתמים נכנסו לתמונה. כל צליל, דיבור או מוזיקה הומר לאות חשמלי, עבר בכבל והומר חזרה לצליל בצד השני. האיכות הייתה מוגבלת, אבל כל סוג של צליל עבר פחות או יותר בשלמותו.
הפך לסטנדרט
כשהטלפוניה התרחבה, חברות הטלפון חיפשו דרך להעביר יותר שיחות בפחות קווים. הפתרון היה לחתוך תדרים גבוהים ונמוכים שלא חיוניים להבנת דיבור, ולדחוס כמה שיחות יחד על אותו קו, כל אחת בתחום תדרים אחר. זה פגע באיכות, במיוחד של מוזיקה, אבל היה מספיק טוב לדיבור והפך לסטנדרט.
כשהמוזיקה לא נשמעת טוב
הבעיה החריפה כשהמערכות עברו לשימוש במחשבים ודחיסת אודיו. כדי לחסוך במשאבים, המערכות מפעילות אלגוריתמים ישנים ופשוטים שתעדפו מהירות על פני איכות. האלגוריתמים הללו מתמקדים בדיבור אנושי בלבד ומזניחים לחלוטין את המורכבות של צלילי המוזיקה. דיבור שורד את הדחיסה הזו יפה יחסית, אבל מוזיקה, עם הרבה כלים ותדרים, מתפרקת ונשמעת רע.
הצליל נדחס ונמעך
בזה זה לא נגמר: מוזיקת ההמתנה לרוב כבר דחוסה מראש בתוך המערכת הפנימית של החברה (שלרוב נבנתה בזול). רשת הטלפוניה של ספק התקשורת לוקחת את הצליל ומעבירה אותו סבב דחיסה נוסף. במקרים רבים, חברות מוקדים חיצוניות מוסיפות שכבת דחיסה שלישית, מה שמותיר מהמוזיקה המקורית רק שברים של צליל. כל שכבה כזו “מועכת” את הצליל עוד קצת.
הדחיסה הזו משאירה את הדיבור בחיים, אך מחסלת את המוזיקה. היא מייצרת את הרעש הסטטי והמעצבן שתוקף אותנו בכל פעם שאנחנו מחזיקים את הטלפון ומחכים למענה.
תרגום לעברית: Ofek Zeevi
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של
© Tom Scott . ציוד טלפוניה היסטורי במוזיאון במילטון קיינס ממחיש איך כל המערכות האלה פעלו בפועל.
מדוע מוזיקת המתנה נשמעת רע בימנו.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מדוע הכביש המוזיקלי בקליפורניה נשמע רע. סרטון מערוץ היוטיוב של © Tom Scott
– מדוע הכביש המוזיקלי בקליפורניה נשמע רע. תרגום לעברית:
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מבוא ברור ואלגנטי לשאלה איך מחשבים חוסכים מקום בטקסט, ולמה קידוד הופמן הוא אבן יסוד בעולם הדחיסה.
איך מחשבים שומרים טקסט
טקסט באנגלית נשמר במחשב כרצף של ביטים (0 ו-1). כל תו תופס בדרך כלל 8 ביטים (בית אחד). זה מאפשר 256 סימנים, מספרים וסימני פיסוק. השיטה הזו נוחה ומהירה לחיפוש ולחישוב אורך טקסט, אבל היא לא חסכונית בנפח.
הדחיסה
איך משתמשים בפחות ביטים כדי לשמור את אותו טקסט, בלי לאבד שום מידע (דחיסה חסרת אובדן)? בטקסט אי אפשר “להחליק” טעויות כמו בתמונה או בווידאו. הרעיון הבסיסי הוא לתת קודים קצרים יותר לתווים שמופיעים הרבה וקודים ארוכים יותר לתווים נדירים. אבל אם עושים זאת בצורה נאיבית, נוצר בלבול, כי בלי הפרדה בין ביטים, אי אפשר לדעת איפה תו אחד נגמר והשני מתחיל.
קידוד הופמן (Huffman Coding)
הפתרון הגיע ב־1952 עם קידוד שהמציא המתמטיקאי דייוויד הופמן. זו שיטת היסוד של דחיסת טקסט מודרנית.
כך זה עובד:
-
סופרים כמה פעמים כל תו מופיע בטקסט.
-
בונים “עץ הופמן” שמחבר כל פעם את שני התווים הכי נדירים.
-
מהעץ מתקבל קוד בינארי ייחודי לכל תו. אף קוד אינו התחלה של קוד אחר ולכן אין בלבול בפענוח.
-
תווים נפוצים מקבלים קודים קצרים, נדירים מקבלים קודים ארוכים יותר.
לדוגמה, מילות השיר Wild Wild West של ויל סמית’ נדחסו מכ-30,000 ביטים לכ-20,000 ביטים. זה חיסכון של כ-30%. צריך לשמור את עץ הקידוד עצמו ולכן זה פחות משתלם לטקסטים קצרים. מצד שני, זה משתלם מאוד לטקסטים גדולים.
איך מפענחים את הטקסט חזרה
הופמן הוכיח מתמטית שזו השיטה היעילה ביותר האפשרית לדחיסת תווים בודדים. כדי להשתפר מעבר לכך, צריך לדחוס רצפים של תווים. זה כבר הבסיס לשיטות מתקדמות יותר, כמו אלו שמשמשות בקובצי ZIP.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של © Tom Scott.
תרגום לעברית:
טום סקוט הוא אחד מיוצרי התוכן המוערכים ביוטיוב (לשעבר, שכן הוא פרש לאחרונה מהעלאות שבועיות אחרי עשור). טום, בהרגלו, מציג את הנושא הטכנולוגי מדעי הזה בצורה קלה להבנה.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם פערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו משלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה. בנוסף, תמצאו אצלנו סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין מגמות עולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
המיניות האנושית מסובכת. בני אדם אינם נכנסים לקטגוריות פשוטות וקשיחות של “גבר/אישה”, “סטרייט/גיי” וכדומה. זהות מינית, מגדרית, רגשית והתנהגותית היא רצף (ספקטרום) מורכב ורב־ממדי. הבנה של המורכבות הזו יכולה להפחית שנאה כלפי אחרים וגם שנאה עצמית.
המורכבות האנושית דרך פירוק הזהות למרכיבים נפרדים
מין ביולוגי (Sex)
- קשור לגוף ולאיברי המין.
- לרוב בינארי, אך קיימים גם מצבים אינטרסקסיים.
- זהו החלק הפשוט יחסית, והוא לא קובע את שאר הזהות.
מגדר (Gender Identity)
- נקבע במוח: איך אדם מרגיש ומזהה את עצמו (גבר, אישה, גם וגם, אף אחד מהם).
- מגדר הוא רצף אינסופי, ולא קטגוריה סגורה.
- המין הביולוגי לא קובע באילו כינויי גוף צריך להשתמש – המגדר כן.
משיכה מינית (Sexual Orientation)
- למי אדם נמשך מינית (גברים, נשים, כל המגדרים או אף אחד).
- גם כאן מדובר בספקטרום, כולל עוצמת המשיכה (למשל א-מיניות).
אוריינטציה רומנטית (Romantic Orientation)
- למי אדם רוצה קשר רגשי ואינטימי, בלי בהכרח קשר מיני.
- מפרידה בין אהבה, אינטימיות ומין.
התנהגות מינית (Sexual Behavior)
מה שאנשים עושים בפועל, שיכול להיות שונה מהמשיכה שלהם
(לדוגמה: כומר הטרוסקסואל שחי בפרישות).
- תפקידי מגדר (Gender Roles)
- נבנים על ידי החברה (נשיות/גבריות).
- גם הם רצף, לא חלוקה קשיחה.
כל המרכיבים הללו עצמאיים זה מזה ויכולים להשתלב באינספור דרכים.
- אנשים יכולים להשתנות לאורך הזמן.
- אין שילוב “מוזר” או “שגוי”.
- הבנה, קבלה וכבוד עצמי וכבוד לאחרים יוצרים עולם עשיר ויפה יותר, שבו יש לא שני “קופסאות” אלא מיליארדי קופסאות – אחת לכל אדם.
צפו בסרטון סרטון מערוץ היוטיוב © vlogbrothers
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
סיפורי מדע בדיוני שמדמיינים את אפריקה בעתיד. הרצאה של ננדי אוקורפור.
ננדי אוקורפור מציגה את רעיון הנובלה שלה “Binti”. זהו סיפור על נערה אפריקאית בעתיד הרחוק, שמתקבלת לאוניברסיטה היוקרתית ביותר בגלקסיה ומחליטה לעזוב את כוכב הלכת שלה. למרות המחיר החברתי והמשפחתי, בינטי, גאונה מתמטית משבט ההימבה, יוצאת למסע. היא נושאת עמה את תרבותה, זהותה והקשר העמוק לאדמה ולמורשתה. במהלך הסיפור היא אינה מתרחקת ממי שהיא, אלא הופכת לשלמה יותר.
ננדי משתמשת בסיפורה של בינטי כדי להסביר את מהות האפרופוטוריזם. מדובר בסוג של מדע בדיוני הנשען על שורשים אפריקאיים ולא על המסורת המערבית הקלאסית של הז’אנר. היא מדמה זאת לאינטליגנציה של תמנון לעומת זו של האדם. היא שונה אבל לא פחות מתוחכמת ומבוססת על קו התפתחות אחר. לדבריה, רוב המדע הבדיוני הקלאסי נכתב מנקודת מבט מערבית, לבנה וגברית, ולעיתים מתמקד בזרות, קולוניאליזם ופחד מה”אחר”.
ככותבת ניגרית-אמריקאית ננדי לא מצאה את עצמה בספרות המדע הבדיוני שעליה גדלה ובחרה בסיפורים שבהם דמויות אפריקאיות יוצאות לחלל כפי שהן, מבלי לוותר על תרבותן. ההשראה לכתיבתה הגיעה משורשיה הניגריים. בביקוריה בניגריה נחשפה למפגש הייחודי בין מסורת, רוחניות וטכנולוגיה מודרנית.
הרומן “Lagoon”
הרומן עוסק בהגעת חייזרים ללגוס, עיר מודרנית, כאוטית ומחוברת טכנולוגית. העיר שזורה במיתולוגיה, אבות קדומים ורוחות. הסיפור משלב בין עבר, הווה ועתיד, בין טכנולוגיה לקוסמולוגיה אפריקאית ומסופר דרך דמות מיתית – עכביש קדום השוזר את המציאות.
לסיום ננדי טוענת שמדע בדיוני אפריקאי הוא כוח יוצר ומשחרר. הוא מאפשר לאפריקאים לדמיין עתידים משלהם, להניע שינוי חברתי ופוליטי, ולהעלות רעיונות וטכנולוגיות חדשים. השאלה “מה אם?” מוצגת ככלי רב-עוצמה לדמיון, זהות וחירות.
צפו בהרצאתה של ננדי אוקורפור. תרגום לעברית: Igal Opendik מבקר: Sigal Tifferet
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
למידה חישובית מייצרת צלילים חדשים ומוזרים – עם אנדרו וונג. סרטון מערוץ היוטיוב © Nat and Friends
למידה חישובית מייצרת צלילים חדשים ומוזרים. כשגל קול עובר דרך מיקרופון הרכיבים זזים הלוך ושוב והוא מתעד את זה כוולטים.אלה פשוט סדרות של מספרים שעולים ויורדים.
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מהיכן מגיע הזהב? ערוץ היוטיוב של טד (TED (Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ" "Ideas Worth Spreading". נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TED צבר 14,900,400 מנויים ו- 1,564,900,476 צפיות, ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות וערוץ TedTalks צבר 20,800,000 מנויים ו- 3,735,606,385 צפיות. הסרטון הנוכחי – מהיכן מגיע הזהב? תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מהי הזדקנות?
מהי הזדקנות ולמה תוחלת החיים משתנה כל־כך בין מינים שונים בטבע? הזדקנות נובעת מהצטברות מוות ותפקוד לקוי של תאים ומהאטה ביכולת הגוף לחדש תאים עם השנים. עם זאת, קצב ההזדקנות ותוחלת החיים מושפעים מגורמים אבולוציוניים שונים, ובראשם הסביבה וגודל הגוף.
אדם עם כלב וחתול. מה גורם להבדלים בתוחלת החיים?
חילוף חומרים איטי שמאט את ההזדקנות
בסביבות קרות, כמו מעמקי האוקיינוסים, תוחלת החיים של בעלי חיים מסוימים גבוהה. כרישי גרינלנד, צדפות ארקטיות ואפילו ספוגי זכוכית, חיים מאות ואף אלפי שנים. הסיבה היא כנראה בשל חילוף חומרים איטי שמאט את ההזדקנות.
גם גודל הגוף משפיע
בטבע, הגודל כן קובע: חיות גדולות חיות זמן רב יותר מהקטנות. בזכות ההגנה הטבעית מפני טורפים, הן מאמצות אסטרטגיה של הזדקנות איטית והתרבות לאורך שנים, במקום למהר ולהספיק הכל לפני שייטרפו. חיות קטנות, לעומת זאת, מתפתחות ומתרבות מהר אך חיות פחות. עם זאת, יש חריגים לכללים הללו, ובמקרים רבים הבדלים גנטיים ותגובות תאיות לאיומים מסבירים פערים גדולים בתוחלת החיים בין מינים דומים.
בני האדם מוצגים כמקרה מיוחד
אנחנו אולי לא שיאני אריכות הימים של הטבע, אבל בתוך מאה שנה בלבד חוללנו מהפכה: כמעט הכפלנו את תוחלת החיים שלנו. רתמנו את הרפואה, שיפרנו את התזונה והשתלטנו על הסביבה כדי למתוח את הגבולות שהטבע הציב לנו. האדם הוא המין היחיד שהשפיע באופן מודע על גורלו הביולוגי.
צפו בשיעור מאת ג'ואו פדרו דה מגלאס. אנימציה: שרון קולמן. תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet
© Ted-Ed, הפלטפורמה של © TEDמאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול ליהנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים.
לסרטונים נוספים של Ted-Ed לחצו על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 27, 2018 ע"י זה מה זה
להבין את הטעויות. הרב יונתן זקס (תאריך לידה 8 במרץ 1948 בריטניה תאריך פטירה 7 בנובמבר 2020) היה הוגה דתי בריטי שכיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות בבריטניה. בערוץ היוטיוב שלו © The Rabbi Sacks Legacy הרב זקס העלה סרטונים בנושאי דת ויהדות.
יהודים ברחבי העולם מתכוננים לימים הנוראים של השנה היהודית – ראש השנה ויום כיפור. זהו רגע השיא הרוחני של היהדות וזמן בו אנו מתמקדים באופן אינטנסיבי בתפילותינו ובאופן שבו אנו רוצים לחיות את חיינו, היכן הצלחנו והיכן ייתכן שנכשלנו. מהי תפילה באמת וכיצד היא יכולה לשנות את חייכם? הסרטון הפעם מתמקד בהבנה ביהדות לפיה אף אחד אינו חף מטעות. כולנו עושים טעויות ומה שחשוב הוא איך אנו לומדים מהן.
לסרטונים נוספים של הרב יונתן זקס עם תרגום לעברית לחצו על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 27, 2018 ע"י זה מה זה
להבין את התפילה – הלל. הרב יונתן זקס (תאריך לידה 8 במרץ 1948 בריטניה תאריך פטירה 7 בנובמבר 2020) היה הוגה דתי בריטי שכיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות בבריטניה. בערוץ היוטיוב שלו © The Rabbi Sacks Legacy הרב זקס העלה סרטונים בנושאי דת ויהדות.
יהודים ברחבי העולם מתכוננים לימים הנוראים של השנה היהודית – ראש השנה ויום כיפור. זהו רגע השיא הרוחני של היהדות וזמן בו אנו מתמקדים באופן אינטנסיבי בתפילותינו ובאופן שבו אנו רוצים לחיות את חיינו, היכן הצלחנו והיכן ייתכן שנכשלנו. מהי תפילה באמת וכיצד היא יכולה לשנות את חייכם? הסרטון הפעם מתמקד באופן שבו מושג ההלל הוא מרכזי בתפילה היהודית.
בשנת 2016 הוענק ליונתן זקס פרס טמפלטון בעבור “תרומה ייחודית לממד הרוחני של האנושות”. המלך צ’ארלס השלישי אמר עליו שהוא “אור לאומה", טוני בלייר כינה אותו “ענק אינטלקטואלי”. הרב זקס התארח בקביעות בתוכניות רדיו וטלוויזיה בבריטניה וברחבי העולם.
לסרטונים נוספים של הרב יונתן זקס עם תרגום לעברית לחצו על הקישור
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
האם כולנו קרובי משפחה? סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים. הסרטון הפעם מתוך הסדרה המיוחדת של הערוץ על מוצא אנושי. עד כמה כולנו באמת קרובים? מתמטיקה בסיסית אומרת שכל בני האדם חולקים אבות קדמונים. אבל תתפלאו עד כמה. הודות לנתונים גנטיים במאה ה-21 אנחנו אפילו מגלים שבאמת כולנו צאצאים מאם אחת.
לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור
ד"ר ג'ו הנסון
"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..
המדע ישפיע על חיי כולנו
ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מדוע אני עוסקת באמנות? כדי לבנות קפסולות זמן לסיפורי המסורת שלי.
קיילה בריט | קרדיט תמונה © TED
מסע אישי ויצירתי של חיפוש זהות
קיילה בריט מספרת על מסעה האישי והיצירתי לחיפוש זהות דרך תרבות, מוזיקה וסיפור. כבר בגיל ארבע אביה לימד אותה את ריקוד החישוקים של שבט טאוס פואבלו. הריקוד העתיק המדמה את תנועת השמש ואת חלוף הזמן יצר אצלה חיבור עמוק לעבר ולמורשת. החוויה הזו עוררה בה משיכה ל“קפסולות זמן” – דרכים לשמר זיכרונות, סיפורים ותרבות.
חקירת סיפורי המורשת
קיילה גדלה בדרום קליפורניה בבית רב דורי ורב תרבותי. אמה ממוצא הולנדי אינדונזי וסיני ואביה יליד אמריקאי משבט הפוטוואטומי. למרות העושר התרבותי, היא חשה בלבול ותחושת ניכור. מעולם לא הרגישה מספיק שייכת לאף אחת מהזהויות שלה. מתוך כך החלה לחקור את סיפורי המורשת שלה כדי להרכיב זהות אישית משל עצמה.
גילוי דרך המוזיקה
המוזיקה הייתה הכלי הראשון שנתן לה קול. באמצעות שכבות צליל וכלים שונים היא יצרה עולמות מוזיקליים שמבטאים זיכרונות ורגשות. כלי מרכזי ביצירתה הוא הגוּגֶ’נג, כלי מיתר סיני עתיק. באמצעות הגוּגֶ’נג היא משלבת סגנונות מודרניים כמו מוזיקה אלקטרונית. היא מזהה חיבור מוזיקלי בין התרבות הסינית והילידית, במיוחד דרך הסולם הפנטטוני והתחושה המשותפת וגעגוע לעבר.
בהמשך פנתה גם לקולנוע, למדה עריכה ויצירה באופן עצמאי ויצרה סרטים המשלבים מוזיקה ודימויים חזותיים. בגיל 17 יצרה את סרטה התיעודי “Smoke That Travels” שעוסק בפחד מהיעלמות זהותה הילידית ומהשכחת סיפורים ותרבויות. הסרט מתייחס גם להיסטוריה של דיכוי תרבויות ילידיות בארה״ב, כולל בתי הספר הכפויים שבהם נאסר על ילידים לדבר בשפתם ולקיים את תרבותם, דבר שהוביל להיעלמות שפות וקהילות.
במהלך הקרנות הסרט ברחבי העולם היא פגשה עמים ילידיים נוספים המתמודדים עם מאבק דומה לשימור תרבותם. היא מסכמת בהדגשת כוחו ואחריותו של הסיפור: סיפורים מחברים בין בני אדם, אך כשהם נמחקים או מסולפים, זהות נשללת ואנשים הופכים לבלתי נראים. בעיניה, הקשבה הדדית והשבת הנרטיבים האישיים והתרבותיים יכולים לגשר על זמן ולשמר זהות אנושית.
צפו בהרצאתה של קיילה בריט. תרגום לעברית: noam vaizel מבקר: Ido Dekkers
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. אנחנו מגזין תוכן ישראלי המשלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
אמהות היא שלוחה של נשיות
אחת מכל חמש נשים בארצות הברית לא תלד ילד ביולוגי. כריסטין רייטר היא אחת מהן. מגיל צעיר כריסטין ידעה שהיא לא תלד. היא דבקה בדעתה, למרות התעקשותם של אנשים רבים, כולל הרופא שלה. בהרצאה עוצמתית היא משתפת את סיפורה על בקשתה לעבור עיקור וטוענת כי אמהות היא שלוחה של נשיות, לא ההגדרה שלה.
כריסטין רייטר בהרצאת © TED על הבחירה לא להיות אמא והמשמעות החברתית של חיים מחוץ לנורמה.
לחץ חברתי להורות
מגיל צעיר כריסטין זיהתה את הציפייה החברתית מנשים לא רק להביא ילדים אלא גם לרצות בכך. היא מעולם לא רצתה להיות אמא ולאורך חייה נתקלה בזלזול, בהקטנה ובהנחה ש“עוד תשנה את דעתה”. הבחירה שלא להביא ילדים נתפסת בחברה כחריגה ואף אנוכית. אף אחד לא נותן את דעתו לסיבות מורכבות ולגיטימיות כמו בריאות, גנטיקה, משאבים, תפיסת משפחה אחרת או פשוט רצון אישי.
תופעת הפטרנליזם הרפואי
רייטר מתמקדת בהחלטתה לעבור עיקור כירורגי (קשירת חצוצרות) ומתארת את המסע הקשה שעברה מול מערכת הרפואה. היא חושפת את תופעת הפטרנליזם הרפואי, מצב שבו רופאים מחליטים “מה טוב למטופלת” בניגוד לרצונה המוצהר. למרות שעמדה בכל הדרישות החוקיות היא נתקלה ברופאים מתנשאים וחקירות חודרניות ש הטילו ספק ביכולתה לקבל החלטות על גופה. אחת ההתנגדויות הייתה התניה של ההליך ברצונות עתידיים של בן זוג היפותטי.
הזכות הבסיסית של נשים להגדרה עצמית
המסר המרכזי של כריסטין רייטר הוא שאימהות אינה ההגדרה של נשיות. ערכה של אישה אינו נמדד בילדים שהיא מביאה לעולם. היכולת להביא חיים אינה ייעוד אלא בחירה. יש דרכים רבות למשמעות, משפחה ואושר וכולן צריכות להיות מבוססות על הזכות הבסיסית להגדרה עצמית.
להכיר בלגיטימיות הבחירה לא להביא ילדים
צפו בהרצאתה בה כריסטין רייטר קוראת לכבד אוטונומיה גופנית וזהות נשית.
תרגום לעברית: Shlomo Adam מבקר: Roni Ravia
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ערוץ היוטיוב של © TED מוביל את השיח העולמי תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מקורן של רוב התרופות מהטבע
רוב התרופות לא הומצאו על ידי בני אדם אלא הועתקו מהטבע. יתרה מכך, על פי מחקרים, 7 מתוך כל 10 תרופות שבשימוש רפואי כיום מבוססות על תרכובות כימיות שמקורן ביצורים טבעיים בעיקר חיידקים, פטריות וצמחים.
למה דווקא חיידקים ופטריות?
בניגוד לבעלי חיים שיכולים לברוח מסכנה, חיידקים, פטריות וצמחים תקועים במקום. אין להם רגליים, אין להם שיניים. האבולוציה נתנה להם נשק אחר: כימיה. במשך מיליארדי שנים הם פיתחו חומרים כימיים מתוחכמים:
-
כאלה שמשבשים מערכת עצבים של טורפים
-
כאלה שמחוררים תאים של יריבים
-
כאלה שמפרקים דפנות תאים של חיידקים אחרים
בטבע מתנהלת כל הזמן מלחמה כימית שקטה. זה קורה בקרקע, באוקיינוסים, בהרים ואפילו מתחת לרגליים שלנו.
איך בני האדם נכנסו לתמונה?
אנחנו פשוט העתקנו.
-
פניצילין – האנטיביוטיקה הראשונה, הגיע מפטרייה
-
תרופות נגד תולעים טפיליות – מחיידקי קרקע
-
תרופות חזקות נגד זיהומים פטרייתיים – מפטריות אחרות
ולא רק אנטיביוטיקה:
-
משככי כאבים – מפרג וערבה
-
תרופות לאסתמה – מצמח האפדרה
-
תרופות להורדת כולסטרול – מפטריות
-
תרופות לסרטן – מצמחים ימיים נדירים
במילים אחרות, הטבע עשה את המחקר, בני האדם עשו את האריזה.
האוצר שמתחת לאף שלנו
אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. כפית אחת של אדמה יכולה להכיל עשרות אלפי מינים של מיקרואורגניזמים, רובם כלל לא מוכרים למדע. כל אחד מהם מייצר עשרות חומרים כימיים שונים – פוטנציאל לתרופות חדשות שעדיין לא גילינו.
חוקרים כיום מחפשים תרופות עתידיות במקומות קיצוניים:
-
מערות עמוקות
-
מכרות נטושים
-
קרקעית האוקיינוס
ההנחה פשוטה: במקום שבו החיים נאבקו לשרוד, שם נמצאים החומרים החזקים ביותר.
עתיד הרפואה? פחות מעבדה, יותר טבע
בעידן של עמידות לאנטיביוטיקה, המדענים כבר לא מחפשים את הפתרון במעבדות לסינתזה כימית. במקום זאת, הם חוזרים לשדה הקרב האמיתי: המלחמות שהטבע מנהל כבר מיליארדי שנים. ייתכן שהתרופה שתציל מיליונים בעתיד מחכה לנו כבר עכשיו – פשוט שם, מתחת לרגליים, באדמה.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
התהוות (Emergence)
התהוות (Emergence) היא תופעה מדעית־פילוסופית. זהו מצב שבו מערכות פשוטות, חסרות תבונה או תכנון מרכזי, יוצרות יחד תופעות מורכבות וחכמות, שאינן קיימות באף אחד מהחלקים לבדם.
הדוגמה המרכזית היא נמלים:
נמל בודדת היא יצור פשוט וחסר אינטליגנציה, אך מושבת נמלים מסוגלת לבנות מבנים מורכבים, לנהל חקלאות, לגדל “בקר”, להילחם ולהגן על עצמה. זה קורה לא באמצעות מנהיג או מוח מרכזי, אלא דרך כללים פשוטים ותקשורת מקומית (בעיקר כימית).
חלוקת תפקידים במושבה
כל נמלה מזהה את תפקידה ואת תפקידי הנמלים סביבה. אם תפקיד מסוים נפגע (למשל נמלים מלקטות שנטרפו), נמלים אחרות “מבינות” שחסר תפקיד מסוים ומשנות תפקיד – ללא פקודה, תכנון או שליטה מרכזית. האיזון חוזר מעצמו.
התהוות קיימת בכל רמות המציאות:
כל שכבה מייצרת תכונות חדשות שלא קיימות בשכבה שמתחתיה. למשל, רטיבות אינה קיימת במולקולת מים בודדת – זו תכונה שמתפתחת רק כאשר מולקולות רבות פועלות יחד.
האם תודעה היא תוצר מתהווה של תאי המוח?
תאים בודדים בגוף האדם הם “טיפשים”. אבל מיליארדים מהם פועלים יחד ויוצרים מערכות מורכבות כמו לב פועם, עיכול, תנועה וחשיבה, ללא “מנהל על”. גם כאן, התיאום נוצר דרך תקשורת מקומית ומשוב.
אומות, חברות, ערים ומוסדות.
למדינה אין גוף, מוח או פנים, אבל היא קיימת ופועלת בעולם, בדיוק כמו מושבת נמלים. היא מתקיימת רק דרך אינטראקציות של בני אדם, אבל מפתחת כוח והשפעה שחורגים מהיחיד.
צפו בסרטון 'התגלות – איך דברים טיפשיים הופכים יחד לחכמים' מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
לסרטונים נוספים של פיליפ דטמר לחצו על הקישור
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
האם היקום צפוי?
האם היקום (ואנחנו בתוכו) דטרמיניסטי וצפוי לחלוטין, או שיש בו אקראיות אמיתית ומכאן גם חופש רצון? כדי לענות על השאלה הזאת דרק מולר מחבר בין פיזיקה, תורת המידע, אנטרופיה ומכניקת הקוונטים.
הדמיה שמייצגת חור שחור שנמצא בקרבת מרכז שביל החלב. קרדיט תמונה © Veritasium
דטרמיניזם ו"השד של לפלס"
- היקום מורכב מ-12 חלקיקים יסודיים ו-4 כוחות שפועלים בצורה חוקית וצפויה.
- לפי “השד של לפלס”: אם נדע בדיוק את מיקומו ומהירותו של כל חלקיק — נוכל לדעת את כל עתיד היקום.
במצב כזה:
אפילו ההתנהגות האנושית הייתה קבועה מראש
מה זה בעצם “מידע”?
מידע קשור ל־סדר ודפוסים:
- DNA – סדר של מולקולות
- וידאו – סדר של פיקסלים
- שפה – סדר של אותיות ומילים
אבל:
- לא כל חלק במידע שווה בערכו
- דברים שקל לנבא הם יתירות (Redundancy)
לדוגמה:
- אחרי Q כמעט תמיד תבוא U – מעט מידע
- בגלל זה שפות ווידאו ניתנים לדחיסה
מידע, אקראיות ואנטרופיה
- כל דבר שאינו אקראי ניתן לדחיסה
- ככל שמשהו יותר צפוי → פחות מידע
- הדבר שמכיל הכי הרבה מידע הוא רצף אקראי לחלוטין
- אקראיות מוחלטת = אנטרופיה מקסימלית
המסקנה: מידע = אנטרופיה
הבעיה: מידע בלי משמעות
מידע אקראי לגמרי (רעש לבן): לא ניתן לדחיסה אבל גם חסר משמעות
וגם:
- DNA אקראי לא יוצר חיים
- אותיות אקראיות לא יוצרות מילים
אנחנו כבני אדם מוצאים משמעות באמצע:
- לא סדר מושלם
- לא כאוס מוחלט
אלא כמורכבות עם דפוסים
מדע כ”דחיסה של היקום”
חוק אחד מסביר אינספור תופעות
זה מאפשר:
הסתירה: החוק השני של התרמודינמיקה
אבל בפועל:
- האנטרופיה גדלה עם הזמן
- כלומר: כמות המידע ביקום עולה
השאלה הגדולה: מאיפה מגיע המידע החדש?
התשובה האפשרית: מכניקת הקוונטים
- מכניקת הקוונטים היא הסתברותית, לא דטרמיניסטית
- אי אפשר לדעת בוודאות היכן יהיה חלקיק. זאת רק הסתברות
- כאשר מודדים חלקיק נוצר מידע חדש שלא היה ניתן לחיזוי
איינשטיין שנא את זה (“אלוהים לא משחק בקוביות”)
אבל ייתכן ש:
- הקוונטים אקראיים באמת
- וכל מדידה יוצרת מידע חדש מעלה אנטרופיה
חופש רצון, כאוס ואפקט הפרפר
- מערכות כאוטיות רגישות מאוד לשינויים זעירים
- אירוע קוונטי קטן יכול לגרום להשפעה עצומה בהמשך
- ייתכן שגם המוח האנושי הוא מערכת כזו
המסקנה:
חופש הרצון שלנו עשוי לנבוע מאקראיות קוונטית
המסקנה
- היקום אינו צפוי לחלוטין
- האקראיות אינה “קללה” אלא תנאי להפתעה, ליצירתיות ולחופש
רק ביקום שבו האנטרופיה גדלה:
- העתיד אינו קבוע מראש
- לחיים יש משמעות אמיתית
ערוץ היוטיוב החינוכי וריטסיום © Veritasium "אלמנט של אמת" הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.
אז מה לא אקראי?
צפו בסרטון שבו דרק מולר מנתח את המידע שבאקראיות. מה היה קורה לו היינו יכולים לקבוע את העמדות והמהירויות של כל אחד ואחד מחלקיקי היקום?
תרגום לעברית: לרין דגש
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
הסרטון 'כל המבחנים בעולם' מערוץ © Smosh הוא קומדיית מערכונים קצבית שלועגת לכל סוגי המבחנים. ממבחנים בבית הספר, דרך מבחני אישיות (הארי פוטר), מבחני נאמנות בזוגיות ועד מבחני אזרחות. המסר כאן הוא הלחץ והאבסורד שקיימים במוסד ה"מבחן" בחברה שלנו.
הפסיקו לפחד ממבחנים. קרדיט תמונה © Smosh
אז מה בעצם יש לנו כאן?
הקטע סאטירי “Every Test Ever” לועג רעיון של “מבחנים”. לא רק בבית-ספר, אלא בכל תחום בחיים: לימודים, רפואה, זוגיות, עבודה, אזרחות ואפילו אלכוהול.
הנקודות המרכזיות
מבחנים לא צפויים ולא הוגנים
- תלמיד שמבקש מבחנים “כי הוא אוהב מבחנים” נענש באופן קיצוני.
- ציונים ואחוזים משתנים באקראיות כמו 80% או 90% שגורמים לפאניקה.
מבחנים שהם בעצם מלכודות
- בזוגיות: “תעשה מה שאתה רוצה” מתגלה כמבחן רגשי בלתי אפשרי.
- תשובה “כנה” מובילה לפיצוץ.
האבסורד במערכות רשמיות
- מבחן אזרחות: מי שיודע יותר מדי – נכשל, כי “לא סומכים על אנשים חכמים”.
- ראיון עבודה: לא התקבלת כי לא עישנת מספיק (הפוך מהמצופה).
מבחנים עם חוקים לא עקביים
- שיעור אמנות שבו “אין תשובות שגויות”… חוץ מנושאים רגישים מאוד.
- הצהרות קיצוניות מובילות להדחה מיידית.
חשד תמידי להעתקה
- סצנה מוקצנת שבה “רמאות” מתפרשת בצורה רומנטית ומביכה.
מבחנים טכניים שנראים כמו משחק
- בדיקת אלכוהול: תוצאה “5” נחגגת כהישג, למרות שהיא מסוכנת.
המסר הכללי
הקטע מציג את החיים כשרשרת אינסופית של “מבחנים”:
-
חוקים לא ברורים
-
ציפיות סותרות
-
תוצאות לא פרופורציונליות
והכול נעשה הומור קיצוני, מהיר וציני, שמדגיש כמה המושג “מבחן” הפך למשהו אבסורדי ומעיק בחיי היומיום.
צפו בסרטון מערוץ © Smosh, מהיוטיוברים המובילים בעולם.
תרגום לעברית: TheCreeperGuy777
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
הסרטון בוחן בצורה הומוריסטית אך רצינית מה באמת אומרת היכולת לטלפורטציה. לא כסופר־גיבור משעמם, אלא ככוח שיכול לשנות את העולם (לטוב או לרע), אם מתייחסים לפיזיקה האמיתית.
אדם בתוך עמוד אנרגיה כחולה אנכי להמחשת טלפורטציה או טרנספורמציה דיגיטלית
הבעיות הפיזיקליות של טלפורטציה
מסגרת ייחוס
- כדור הארץ נע במהירויות עצומות (סביב השמש, וביחס ליקום).
- אם הטלפורטציה לא “נעולה” למהירות של כדור הארץ – אתה פשוט נעלם לחלל.
מהירות סיבוב כדור הארץ
- אזורים שונים על פני כדור הארץ נעים במהירויות שונות (הקוטבים מול קו המשווה).
- טלפורטציה למרחקים גדולים בלי תיקון תנע = פגיעה בקיר במהירות קטלנית.
- תיקון התנע דורש מעט מאוד אנרגיה – אבל חייבים להיות מודעים לזה.
כיוון וכבידה
- הופעה הפוכה (למשל באוסטרליה) עלולה להיות בעייתית.
- קומיקסים מתעלמים לגמרי מחוקי התרמודינמיקה והכבידה – וזה לא ריאלי.
אם מפרים את חוקי הפיזיקה הכוח כמעט אינסופי
אם טלפורטציה באמת מתעלמת מחוקי האנרגיה:
- אפשר לקפוץ לחלל ולחזור בלי להישרף.
- במקרה כזה, אתה כבר לא “גיבור־על” — אתה כוח ברמת אל.
שימושים הרסניים
- הטלת חפץ כבד מגובה במהירות עצומה – פגיעת אסטרואיד מלאכותית.
- האפקט דומה לפצצה גרעינית בלי קרינה.
- איום בהסטת אסטרואיד ממסלולו יכול להרוג מיליארדים.
שימושים מועילים
אנרגיה חופשית
- הפלת חפץ מגנטי כבד דרך סליל – ייצור חשמל.
- יצירת לולאה אינסופית – אנרגיה כמעט בלתי מוגבלת.
חלל והתיישבות
- ביטול העלות של שיגור לחלל.
- הובלת ציוד ואנשים למסלול, לירח, למאדים.
- האצה דרמטית של קולוניזציה של מערכת השמש.
הבעיה היא לא חוסר כוח אלא חוסר דמיון
הסרטון לועג לרעיון של סופר-גיבורים קלאסיים: במקום לנצל כוח אלוהי לשינוי האנושות הם מסתפקים בללחום בפשע בעיר אחת על כוכב אחד.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של Tom Scott. טום סקוט הוא אחד מיוצרי התוכן המוערכים ביוטיוב (לשעבר, שכן הוא פרש לאחרונה מהעלאות שבועיות אחרי עשור). הוא ידוע ביכולת שלו להסביר נושאים מורכבים במדע, טכנולוגיה, בלשנות והיסטוריה בצורה מרתקת ונגישה, לרוב כשהוא עומד במקום מעניין ולובש חולצה אדומה.
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
הנדסה באפס מאמץ: איך עובדת מעבורת התגובה?
מעבורת התגובה בבאזל אינה זקוקה למנוע, דלק או חשמל. היא פועלת באמצעות רתימת האנרגיה הקינטית של נהר הריין. המעבורת מחוברת בכבל פלדה ארוך המעוגן במעלה הזרם. הקפטן משנה את זווית הסירה (ההגה) ביחס לזרם המים. ברגע שהזווית משתנה, המים הדוחפים את דופן הסירה פועלים ככוח דחף הצידה ו'מסיעים' את המעבורת מגדה לגדה בתנועת מטוטלת אלגנטית.
ניצול אנרגיה טבעית: מעבורת התגובה בבאזל
פיזיקה, היסטוריה ואנרגיה: מה מניע את מעבורת התגובה?
- העיקרון הפיזיקלי: המעבורת פועלת על פי וקטור כוחות. הכבל יוצר כוח נגדי לזרם, והטיית ההגה (Rudder) יוצרת רכיב כוח צדי שדוחף את הסירה לאורך הכבל.
- היסטוריה בבאזל: ארבע המעבורות בבאזל (Vogel Gryff, Wild Maa, Leu, Ueli) הן מוסד היסטורי. הראשונה שבהן החלה לפעול באמצע המאה ה-19, בתקופה שבה גשרים היו נדירים והזרם של נהר הריין היה חזק מכדי לחצותו בחתירה פשוטה.
- יעילות אנרגטית: זהו אחד מכלי התחבורה הירוקים בעולם – אפס פליטות פחמן, אפס רעש מנוע, וניצול של 100% מהאנרגיה הקינטית של הנהר.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של © Tom Scott. טום סקוט הוא אחד מיוצרי התוכן המוערכים ביוטיוב (לשעבר, שכן הוא פרש לאחרונה מהעלאות שבועיות אחרי עשור). טום, בהרגלו, מציג את הנושא הטכנולוגי מדעי הזה בצורה קלה להבנה.
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים לַחֲצוּ על הקישור הזה
הזווית היא הכל: המעבורת לא נלחמת בנהר, היא משנה את הזווית שלה מולו. ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
מנגנון הלמידה של הבינה המלאכותית. כשאתם מעדכנים אסטרטגיה דיגיטלית, בצעו אדפטציה של התוכן מעבר לשינוי הקוסמטי. אל תסתפקו בידיעה שהאלגוריתם קיים; רתמו את מנגנון הלמידה שלו והפכו אותו למנוע הצמיחה שלכם.
רובוט מרכיב בוטים קטנים מייצג למידת מכונה
הפסיקו לכתוב למכונות, התחילו לבנות מבחנים
אמצו את שיטת CGP Grey. הריצו איטרציות אינסופיות של ניסוי וטעייה כדי לשכלל את למידת ה-AI שלכם. ב-Zemaze, אנחנו מיישמים את זה: אל תפחדו משינויים, בצעו טסטים לתוכן שלכם עד שתמצאו את הנוסחה המנצחת.
מנגנון הלמידה של הבינה המלאכותית
כדי להפוך את הבוט שלכם לחכם ומדויק יותר, הגדילו את כמות השאלות במבחן. אספו נתונים על המשתמשים שלכם וזקקו מהם תובנות לפוסט הבא. בחנו איך אדפטציה חכמה הופכת נתונים גולמיים למנוע צמיחה דיגיטלי, ויישמו את התובנות האלו באסטרטגיה שלכם כבר עכשיו.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב האמריקאי-אירי © CGP Grey. ותגלו איך בינה מלאכותית לומדת, איך האלגוריתמים סביבנו עושים את עבודה שלהם.
תרגום לעברית: מנחם כהן / Kfir Krakauer
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
