יוטיוברים מובילים

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל השפות עם כתוביות בעברית, תמצאו מאות סרטונים של יוטיוברים מובילים מהעולם.

עובדות צבאיות אוקראיניות

עובדות צבאיות אוקראיניות. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

תרגום הסרטון

הסיפורים האלה נשמעים מזויפים אבל הם כולם אמיתיים. מחקלאים שגונבים טנקים ועד צלפים ששברו שיאי עולם, המאבק של אוקראינה נגד רוסיה מלא ברגעים שנשמעים כלקוחים מסרטי פעולה. גלו 25 עובדות על צבא אוקראינה שלא יאומנו, המוכיחות שהאמת מוזרה יותר מסיפורת. מאגדות בשדה הקרב ועד ללוחמת סייבר וכלי נשק שנעשו בעבודה עצמית. הרגעים המדהימים האלה מוכיחים שהמאבק ההישרדותי של אוקראינה לא היה פחות מאגדי.

מס' 1 – שיא עולמי בירי צליפה מרחוק

צלף אוקראיני ביצע באישור את הירייה הארוכה ביותר בהיסטוריה. ההצלחה של אוקראינה נגד רוסיה הייתה לא פחות מהיסטורית, ולכן זה רק הגיוני להתחיל עם שיא עולמי, מקום בהיסטוריה, אם תרצו. בשנת 2023, צלף אוקראיני ביצע את ירית ההרג באישור הארוכה ביותר שתועדה אי פעם – 3.8 קילומטרים. זה 12,467 רגל או יותר מ-42 מגרשי כדורגל. לקליע לקח תשע שניות שלמות להגיע למטרה שלו. אבל זה אפילו לא החלק הכי מדהים. הצלף מאחורי היריה האגדית הזו לא השתייך בכלל לכוחות המיוחדים. מדובר בויאצ'סלב קובלסקי, איש עסקים לשעבר בן 58 שהצטרף ללחימה לאחר הפלישה הרוסית. הוא בילה שעות בטמפרטורות קפואות, חישב את מהירות הרוח, הלחות ואפילו את קימור כדור הארץ לפני שירה. התגובה של קובלסקי לאחר הפגיעה? "שישבו בבית וייפחדו". זה נשמע משפט שלקוח מסרט פעולה!

מס' 2 – חקלאים אוקראינים חוטפים טנקים רוסיים

חקלאים אוקראינים חטפו טנקים רוסיים באמצעות טרקטורים. נראה שכולם באוקראינה חזקים. אנשי עסקים לשעבר מבצעים יריות צלפים היסטוריות, וחקלאים… גונבים טנקים עם טרקטורים? כן, זה אמיתי! בתחילת הפלישה הרוסית, סרטונים של חקלאים אוקראינים שגוררים באדישות טנקים וכלי רכב משוריינים רוסיים נטושים עם הטרקטורים שלהם הציפו את הרשתות החברתיות. קטע אחד אפילו הראה אדם רץ אחרי הטנק הגנוב שלו בזמן שעוברי אורח צחקו. "חטיבת הטרקטורים" הפכה לסמל של החוסן האוקראיני, והוכיחה שאפילו אזרחים יכולים להשפיל את אחד הצבאות הגדולים בעולם. אבל חקלאים לא היו רק לוחמים ראויים. הם היו חיוניים למאמץ המלחמתי של אוקראינה. החקלאות מהווה כמעט מחצית מהיצוא של אוקראינה, ולמרות ההפצצות, מוקשים ומחסור בדלק, הם המשיכו לעבוד. רבים תרמו מזון לחיילים ולפליטים, בעוד שאחרים נטלו נשק בעצמם. כפי שאמר אחד החקלאים, "יש לנו סוג חדש של צבא – זה צבא של חקלאים".

מס' 3 – סבתות עם כלי נשק מתוצרת ביתית

כוחות ההגנה הטריטוריאלית של אוקראינה כללו סבתות עם כלי נשק תוצרת ביתית. אנחנו לא יכולים לדבר על לוחמה של אזרחים חזקים מבלי להזכיר את המתנדבים המדהימים של אוקראינה. כשרוסיה פלשה, אזרחים רגילים – סבתות, תקליטנים, עובדי בניין, התגייסו להגן על ארצם עם כל מה שהיה להם בהישג יד. וכך, סבתות בלביב הכינו בקבוקי תבערה, בעוד שעובדי בניין הפכו את אתרי הבנייה למפעלים למחסומים נגד טנקים. תקליטנים החליפו ציוד מסיבות בפצצות תבערה ומפתחי תוכנה עברו מקידוד להכנת רשתות הסוואה. ברחבי הערים, אנשים ציירו סיסמאות מתריסות, ריתכו מכשולים ואיישו מחסומים מאולתרים. כל האנשים האלו הוכיחו שהתנגדות לא דורשת צבא. היא דורשת אחדות ורצון להילחם על מה שנכון.

מס' 4 – לוחמת סייבר

צבא ה- IT האוקראיני פתח באחת ממערכות לוחמת הסייבר הגדולות ביותר אי פעם. צבא האקרים מתנדבים זה, שהוקם בתגובה לפלישה הרוסית בשנת 2022, ניהל מלחמת סייבר בלתי פוסקת, עם משתתפים מכל העולם. באמצעות מתקפת מניעת שירות מבוזרת (Distributed Denial of Service) חזקה, הם למעשה הביאו את התשתית הרוסית על ברכיה. זהו מהלך נועז נגד מדינה שהייתה ידועה בעבר בזכות יכולות הסייבר שלה. בשנת 2024, לוחמי הסייבר האוקראינים טענו כי פתחו במתקפת ה-DDoS הגדולה ביותר בהיסטוריה, ששיתקה את מערכת הבנקאות הרוסית. ההשפעה? יותר ממיליארד דולר נזק כלכלי. בשיאו, לצבא ה- IT היו מאות אלפי מתנדבים. גם כשהמלחמה נמשכה, הוא עדיין היה חזק, מונע על ידי קבוצה מחויבת של האקרים נלהבים. ההתקפות שלהם היו חכמות, משבשות ומתזמנות בצורה מושלמת, משהו שרוסיה יודעת עליו מעט מאוד.

מס' 5 – מיג-29 טס בגובה צמרות העצים

כדי לחמוק מטילים רוסיים, טייס אוקראיני הטיס את מטוסו בגובה צמרות העצים. אמיצים ככל שהיו האזרחים האוקראינים מול התוקפנות, אי אפשר להתעלם מהגבורה הטהורה של חייליה. זה קרה במיוחד כשביצעו מעשים מדהימים כמו בסרט "אהבה בשחקים". קחו לדוגמה את הסיפור המדהים של טייס אוקראיני שהטיס את ה- מיג-29 שלו בגובה צמרות העצים כדי להתחמק מטילים רוסיים. בצילומים עוצרי נשימה, הטייס נראה מרחף ממש מעל הקרקע, כשהעצים כמעט נוגעים בכנפיים, והכל תוך כדי התחמקות מטילי קרקע-אוויר קטלניים. התמרונים החדים להתחמקות, בשילוב עם אמצעי נגד כמו רקטות הטעיה, שמרו אותו מחוץ להישג ידם של כלי הנשק הרוסיים. משחק החתול ועכבר הזה עם טילים רוסיים הוכיח שוב שעליונותה האווירית של רוסיה הייתה נחלת העבר. חיל האוויר האוקראיני הפך את השמיים למגרש המשחקים שלו!

מס' 6 – רופא פוגע בטיל עם מקלע

חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט באמצעות תת מקלע בלבד. בפעלול מדהים נוסף, בסגנון שנראה כלקוח מסרטים, חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט רוסי עם מקלע בלבד. כן, שמעתם נכון. המהלך המטורף הזה התרחש ב-12 ביוני 2024, מעל אזור קייב במהלך תקיפה אווירית רוסית מאסיבית. כשנשמעה האזעקה, סרגיי, רופא לשעבר שהפך לחייל, שמע את האזעקה וראה את הטיל מגיע ישר לעבר ואסילקיב, עיר במרחק של 16 קילומטרים דרומית לקייב. ללא היסוס, הוא פתח באש וכך פשוט, הטיל סטה ממסלולו וצלל ארצה. רק כשסרגיי ראה את ההריסות הוא האמין שזה אמיתי.

מס' 7 – הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים

אלוף קרבות האוויר, הפך לאגדה. אנחנו לא יכולים לדבר על חיילים אוקראינים אגדיים בלי להזכיר את האיש, המיתוס, האגדה בעצמו – רוח הרפאים של קייב. אם כי, כפי שהתברר, הוא היה יותר מיתוס ואגדה מאשר אדם בודד. בתחילת הפלישה הרוסית, הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים, התפשט כאש בשדה קוצים. "רוח הרפאים" הפך לתופעה ברשתות החברתיות – גיבור שנתן תקווה לאוקראינים. אפילו חשבונות הממשלה של אוקראינה הזינו את האגדה, עם דיווחים שגויים שציינו את מייג'ור סטפן טרבאלקה כטייס האס. האמת? רוח הרפאים של קייב מעולם לא היה אמיתי. הוא היה סמל, מיתוס מעורר מורל שנוצר כדי לגלם את הטייסים האמיצים של אוקראינה. במציאות, רוסיה איבדה פחות מ-30 מטוסים עד אז, רובם מטילים קרקע-אוויר. אבל בעוד שרוח הרפאים אולי היה בדיוני, ההתנגדות האוקראינית בשמיים הייתה אמיתית מאוד. וזה? זה אגדי.

מס' 8 – צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד השמיד שבעה כלי רכב רוסיים ביומיים

הנה דוגמה נוספת למה שניתן לעשות כשעובדים יחד. בתוך יומיים בלבד, צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד מחטיבת הנחתים ה-36, השמיד שלושה טנקים רוסיים וארבעה כלי רכב קרביים מסוג BMD4 בקורסק. שבעת כלי הרכב המשוריינים הלכו. אוקראינה קיבלה יותר מ-10,000 טילי ג'אוולין בשלוש שנים, וכל אחד ואחד מהם החזיק את הכוחות הרוסיים בכוננות. אחרי הכל, הטיל שעולה 200,000 דולר יכול לפגוע במטרות במרחק של יותר משלושה קילומטרים בדיוק רב, מה שהופך אותו לנשק המושלם במלחמת ההיי-טק  הזו. הלקח? במלחמה מודרנית, זה לא רק עניין של צבא גדול יותר. זה עניין של יכולת הסתגלות, דיוק וניצול כל יריה.

מס' 9 – אופנועי ים לפעולות צבאיות

אם כבר מדברים על יכולת הסתגלות, הכוחות המיוחדים של אוקראינה הפכו כלי לא צפוי לנשק – אופנועי ים. בפשיטות אמפיביות נועזות, צוותים קטנים דהרו על פני מים פתוחים באמצעות כלי רכב מהירים ובפרופיל נמוך כדי להתחמק מגילוי. במבצע אחד באוקטובר, 10 חיילי גדוד ברטסטבו חדרו לקרים, עקפו ארבע סירות סיור רוסיות מסוג ראפטור, כל אחת מאוישת על ידי 20 חיילים ומצוידת במקלעים כבדים ובתותח 30 מילימטר. רוסיה ניסתה לעשות את אותו הדבר, אבל היא שילמה את המחיר. צוות אופנועי ים רוסי שנע לאורך נהר הדנייפר אותר ונפל למארב של מל"טים אוקראיניים מסוג FPV. למרות אמצעי הגנה של לוחמה אלקטרונית, שני מל"טים מסוג שוריקן 10 פגעו, והשמידו את אופנוע הים ורוכביו. כשנהר הדנייפר הוצף במל"טים ומוקשים, הכוחות הרוסיים צמצמו בסופו של דבר את פעולות הנהר, בעוד שאוקראינה המשיכה לתמרן אותם בכל צעד. חדשנות מנצחת במלחמות!

מס' 10 – סימולציות שדה קרב במציאות מדומה

חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולציות שדה קרב במציאות מדומה. החדשנות העבירה את האימונים לשלב הבא באוקראינה. באמצעות מציאות מדומה (VR), חיילים נכנסו לתרחישי קרב מציאותיים שחידדו את כישוריהם מבלי לירות יריה אמיתית אחת. תארו לעצמכם – חיילים חובשים משקפי VR ומוצאים את עצמם מוקפים במראות וקולות של ירי והתפוצצויות מתקרבים. עליהם להגיב באופן מיידי, תוך הסתמכות על האימונים וחושיהם כדי לזהות איומים. זה אינטנסיבי, סוחף ומכין אותם רגשית לתוהו ובוהו של שדה הקרב. עשרות אלפי חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולטורי VR האלה והתכוננו לכל דבר, החל מהתקפות מל"טים ועד לאיומי טילים. הטכנולוגיה אפשרה לחיילים להתאמן על מערכות נגד מטוסים, נשק קל ואפילו נשק נגד טנקים ועזרה להם לפתח זיכרון שרירים מבלי להשתמש בתחמושת חיה. זו אחת העובדות המטורפות ברשימה שלנו. אבל בקרוב, כולם יעשו את זה. כפי שאמר אחד המפתחים, "מערכות האימון העתידיות יהיו רק במרחב וירטואלי". אני מקווה שמלחמות העתיד יעשו את אותו הדבר!"

מס' 11 – שימוש בנשק שהודפס בתלת מימד

אוקראינה השתמשה בשדה הקרב בנשק שהודפס בתלת מימד. אוקראינה השתמשה בפלישה כדי ליצור מגמה נוספת שעשויה להפוך בקרוב לנורמה – נשק שהודפס בתלת מימד. במהלך מהפכני, תועדו סדנאות אוקראיניות מדפיסות רימונים, פצצות ואפילו רכיבי מל"טים כדי לתדלק את המאבק נגד רוסיה. והם עשו זאת במלוא המרץ! בתוך ארבעה חודשים בלבד, קבוצה אחת ייצרה לא פחות מ-30,000 פצצות שהודפסו בתלת מימד. חלקן עלו רק 3.85 דולר לייצור – מחיר שלא נשמע עליו בכל הנוגע לצבא. אבל השינוי האמיתי במשחק הוא לא רק העלות והמהירות. כלי נשק אלה שהודפסו בתלת מימד הם גם קלים יותר ונוחים לנשיאה, מה שמעניק לחיילים ניידות רבה יותר בשדה הקרב. עתיד הלוחמה מודפס בזמן שאתם צופים בסרטון זה – וזה אחד שתוכלו לשאת בכיס.

מס' 12 – תעלות כמו במלחמת העולם הראשונה

כוחות אוקראינה השתמשו בתעלות בסגנון מלחמת העולם הראשונה. הכוחות האוקראינים לא רק נלחמו בעתיד. כשעלה הצורך, הם חזרו ישר לעבר. בשדות הקרב של באחמוט, לוחמת תעלות – שנחשבה לשריד ממלחמת העולם הראשונה – הפכה לצורך אכזרי. חיילים התכופפו בתעלות מתפתלות, עמוק בבוץ עד הברכיים, בזמן שאש ארטילרית ירדה כמו סערה בלתי פוסקת. השקט המצמרר בין ההפגזות נשבר רק על ידי הזמזום המתמיד של מל"טים מעל – צופים, מחכים. באופן אירוני, דווקא הטכנולוגיה המודרנית הכריחה את הטקטיקה הישנה הזו לחזור להיות רלוונטית. עם מל"טים שהפכו כל תנועה לנראית, עמדות הגנה היו הדרך היחידה לשרוד. ודבר אחד בטוח – הישרדות היא נצחית!

מס' 13 – לוחמת פרטיזנים

כדי לארוב לכוחות רוסיים בשטחים הכבושים אוקראינה השתמשה בלוחמת פרטיזנים. העובדה האחרונה מחזירה אותנו למלחמת העולם הראשונה, אבל עכשיו הגיע הזמן שאוקראינה תתעל את רוח הגרילה של מלחמת העולם השנייה. בדיוק כפי שפרטיזנים סובייטים ניהלו פעם התקוממות אכזרית נגד הכובשים הנאצים, פרטיזנים אוקראינים מודרניים הפכו את חייהם של הכוחות הרוסיים שמאחורי קווי האויב לגיהינום. מה האסטרטגיה שלהם? לפגוע במשתפי פעולה ולחבל בלוגיסטיקה. מפברואר עד נובמבר 2022 בלבד, תועדו לפחות 31 ניסיונות התנקשות, עם מכוניות תופת, ירי ואפילו רעל שחיסלו פקידים פרו-רוסים. בחרסון ובזפוריז'יה, מחסני נשק ורשתות סודיות – שהוכנו זמן רב לפני הפלישה – עוזרים למורדים לתקוף ולהיעלם. בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, הכובשים אולי החזיקו באדמה אבל הם מעולם לא יכלו להחזיק באנשים.

מס' 14 – אוקראינה פלשה בחזרה לרוסיה

אוקראינה הראתה שגם לרוסיה היו בעיות בשמירה על שטחים, ולא רק של אוקראינה, אלא גם שלה עצמה. הפלישה לקורסק ב-2024 הייתה מדהימה – התקדמות של 35 קילומטרים, כיבוש של למעלה מ-100 יישובים וכיבוש של למעלה מ-1,300 קילומטרים רבועים. יותר מ-909 חיילים רוסים נלקחו בשבי, גשרים נהרסו, והכוחות האוקראינים התבצרו. זה היה הכיבוש הזר הראשון של אדמה רוסית מאז מלחמת העולם השנייה, וזה ערער את אשליית חסינות הקרמלין עד היסוד. אבל קורסק לא היה אירוע חד פעמי. כשכוחות רוסים התקשו לדחוף את אוקראינה החוצה, פרצה חזית נוספת. חיילים אוקראינים הסתננו לבלגורוד, ונלחמו ישירות בכוחות רוסים. מוסקבה המעיטה בערך האירוע, קייב שמרה על שקט, אבל דיווחים על קרבות ותקיפות מל"טים החלו לזרום. מי ידע שאוקראינה יכולה לעבור מהגנה ל-"עיצוב מחדש" של שטח רוסי בצורה כזו?

מס' 15 – הטבעת ספינה אוקראינית

אוקראינה הטביעה את ספינת הדגל שלה כדי למנוע מרוסיה לתפוס אותה. רוסיה אכן כבשה שטחים גדולים של אוקראינה והרסה ציוד רב של המדינה. אבל אוקראינה בחרה שלא להוסיף ספינת דגל יקרה לרשימה הזו. בשנת 2022, עם התקדמות הפלישה הרוסית, אוקראינה עמדה בפני החלטה גורלית – לאפשר לרוסיה לתפוס את ספינת הדגל שלה, ההטמן סהאידאצ'ני, או להטביע אותה כדי למנוע את נפילתה לידי האויב. התשובה? להטביע אותה. מלחים אוקראינים פוצצו את הפריגטה הזו בזמן שעגנה לצורך תיקונים במיקולאייב, ובכך הבטיחו שהיא לא תוכל לשמש את הרוסים. כך, זו כבר לא הייתה ספינה – זה היה סמל לנחישות האוקראינית. הטבעתה הייתה מעשה של התרסה ששיגר מסר ברור – אוקראינה לא תוותר על נשמתה, אפילו לא מול סיכויים עצומים.

מס' 16 – אוקראינה בנתה את המטוס הגדול בעולם

יש ציוד מונומנטלי אחד שאוקראינה לא הצליחה להציל – האנטונוב An-225 "מריה". מטוס עצום זה היה מסוגל לשאת 640 טונות, עם מוטת כנפיים רחבה כמו מגרש כדורגל. באורך של 84 מטרים ובמשקל של יותר מ-280 טון, הוא יכול היה לשאת מטען של עד 250 טון למרחקים של 4000 קילומטרים. רק מטוס An-225 אחד נבנה אי פעם, והוא היה סמל ליכולות ההנדסיות של אוקראינה. לכן, כשהמטוס הזה נהרס בשנת 2022, זה לא היה רק אובדן של מטוס – זו הייתה אובדן של סמל. המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם. אבל זה בהחלט לא הסוף. מנהיגי אוקראינה נשבעו לבנות מחדש את ה – An-225 ובנחישות המאפיינת אותם, המטוס ללא ספק יקום לתחייה, גדול וחזק יותר מאי פעם!

מס' 17 – טנק חדש מכלים רוסיים מרובים

אוקראינה יצרה טנק "פרנקנשטיין" מכלי רכב רוסיים מרובים. מבניית מטוסים שוברי שיאים ועד יצירת טנקים מחלקי גרוטאות, אוקראינה יכולה לעשות הכל. כשרוסיה הסתערה עם טנקי ה-T-90 המתקדמים שלה וכוחות טנקים עצומים, אוקראינה לא נסוגה. במקום זאת, היא הפכה ליצירתית. הכירו את הטנק "פרנקנשטיין" – תערובת של חלקים משופצים ממכונות רוסיות הרוסות, שרותכו יחד למכונת מלחמה היברידית מתפקדת. הצריח מוגן בשריון דינמי ששופץ מטנק T-90M, אחד הטנקים המתקדמים ביותר של רוסיה,  נראה כי גם מגן התותח כולל רכיבי T-90M . בינתיים, המרכב חוזק בשריון נוסף ומגני צד הדומים לאלה שנמצאים ב-T-80BVM. מהנדסים אוקראינים לקחו את מה שהם יכלו לשפץ והפכו את זה לחיה משלהם. ועם רוסיה שאיבדה כמעט 4,000 טנקים תוך קצת יותר משלוש שנים, לאוקראינה עשויים להיות עוד הרבה חלקים לעבוד איתם.

מס' 18 – החזרת טנקים רוסיים שנפגעו לשימוש

אוקראינה תיקנה והשתמשה בטנקים רוסיים שנתפסו נגד רוסיה. לא כל הטנקים הרוסיים שאבדו בקרב נהרסו לחלוטין ורק חלקים מהם שרדו. לפחות 384 ננטשו, ו-533 נתפסו. אבל אל דאגה – הם בוודאי לא הלכו לאיבוד. אוקראינה השתמשה במהירות בחלק מהטנקים שנתפסו האלה. מחלקת התיקונים של חטיבת הטנקים השלישית הפכה טנקי T-72 ו- T-80 פגומים למכונות מתפקדות לחלוטין על ידי שימוש בחלקים מכלי רכב רוסיים אחרים. הם החליפו מנועים, מרכבים ואפילו השתמשו בהדפסה תלת מימדית עבור חלקים שלא ניתן היה למצוא.

מס' 19 – פיתוח טיל הנפטון שהטביע את ספינת הדגל של צי הים השחור

אוקראינה פיתחה את טיל הנפטון שהטביע את 'מוסקבה'. אל תטעו, אוקראינה לא הסתמכה רק על ציוד רוסי מיד שנייה או על סיוע זר. אוקראינה הייתה זו שפיתחה את טיל הנפטון שהטביע באופן את ספינת הדגל של צי הים השחור הרוסי, 'מוסקבה'. הנפטון המקורי, טיל שיוט על-קולי שהטביע את 'מוסקבה' שוקל כ-860 קילוגרמים ואורכו כ-5 מטרים. הוא יכול לפגוע בספינות במשקל של עד 9,000 טון עם טווח יעיל של יותר מ-200 קילומטרים. אבל אוקראינה לא סיימה בכך. היא פיתחה גם את הנפטון הארוך, גרסה משופרת עם טווח של 1,000 קילומטרים המאפשרת תקיפות עמוק בשטח רוסיה. השאלה היא אילו נכסים רוסיים יקרים המפלצת הזו עוד תזקוף לזכותה.

מס' 20 –  יצירת פסקול להתנגדות!

השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון ההתנגדות. האוקראינים חיברו שירים על מל"טי הבאירקטאר. אוקראינה רצינית לגבי הנשק שלה, אלה שהיא מייצרת ואלה שמוכיחים את עצמם. לכן מל"טי הבאירקטאר הטורקיים זכו לקבלת פנים של גיבורים במדינה. כשהמל"טים האלה ריחפו גבוה מעל הכוחות הרוסיים והשמידו אותם תוך כדי כך, האוקראינים לא יכלו להתאפק מלהפוך את הערצתם למוזיקה. השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון התנגדות, מלא בקצב קליט ומילים נועזות המלגלגות על חיילים רוסים. וזה לא נעצר שם. מראפ ועד פאנק ופולק, גרסאות כיסוי ורימיקסים לשיר הלכו בעקבותיו, והציפו את גלי האתר.

מס' 21 – גיוס מל"טים אזרחיים

אוקראינה השתמשה במל"טים אזרחיים לצורך סיור ותקיפות. חלק מהמל"טים האוקראיניים היו גיבורים אלמונים, למרות שהם ראויים לכל השבחים. מל"טים מסחריים שעברו התאמה למטרות צבאיות התגלו כיעילים ביותר עבור אוקראינה. המדינה השתמשה בהם כדי לסייר בעמדות אויב, למפות שדות מוקשים ולזהות מטרות, כל אלה חיוניים לאיסוף מודיעין. חלקם אף הותאמו למל"טי קמיקזה, שהעבירו תחמושת היישר ללב הכוחות הרוסיים. מעבר ללחימה, הם סייעו בהערכת נזקי קרב וסיפקו מעקב בשטח קשה. עם 2.2 מיליון מל"טי FPV (מבט מגוף ראשון) בשימוש בשנת 2024 בלבד, אוקראינה הפכה את המל"ט האזרחי הצנוע לכלי נשק רב עוצמה, והפכה את הלוחמה לאישית ומסוכנת יותר עבור האויב.

מס' 22 – טנדרים משגרי רקטות

טנדרים הם כלי אזרחי נוסף שהפך לגיבור מוכן לקרב במלחמה הרוסית-אוקראינית. כוחות אוקראיניים לקחו טנדרים רגילים של טויוטה ובמעט תושייה, הפכו אותם למשגרי רקטות ניידים. על ידי התקנת מערכות רקטות גראד על כלי הרכב האזרחיים האלה, הם יצרו פלטפורמות ארטילריה בלתי צפויות ומהירות בזק המסוגלות לפגוע חזק ולהיעלם עוד יותר מהר. אלה לא היו האלתורים היחידים. האמרים בעלי מפרט צבאי צוידו גם הם במשגרים, מה שהעניק לאוקראינה גם אמינות מחוספסת בשדה הקרב וגם רבגוניות בסגנון גרילה. המערכות הניידות האלה היו מהירות לפריסה, ניתנות להתאמה לשטח קשה ומוכנות לתקוף ביעילות אכזרית. חלקן נשאו מספר צינורות שיגור שאפשרו מטחי ירי הרסניים נגד עמדות אויב. המטרות שלהם? ריכוזי כוחות, מחסני אספקה, כלי רכב משוריינים ודיכוי תחושת השליטה של רוסיה.

מס' 23 – גדוד קרקן המורכב מאוהדי ספורט

גדוד שהוקם על ידי אוהדי ספורט הפך לאחד המובחרים ביותר במלחמה. לאוקראינה יש יכולת יוצאת דופן להפוך דברים שנראים רגילים לכוחות צבאיים חזקים וזה כולל אנשים. אחד הסיפורים המדהימים ביותר במלחמה הרוסית-אוקראינית הוא הקמת גדוד קרקן המורכב מחובבי כושר, אולטראס כדורגל, סדרנים ואזרחים רגילים, כולם מאוחדים על ידי תחושת פטריוטיות משותפת. למרות היעדר הכשרה צבאית פורמלית, לפחות בהתחלה, כ-1,800 מהאוקראינים האמיצים האלה עוצבו לכוח לחימה מובחר בהנהגת אנשי צבא מנוסים. הגדוד הלא קונבנציונלי הזה הוכיח במהירות את ערכו והפך לסמל של חוסן ועוצמה בקווי החזית. הצלחת הלוחמים הייתה כה בולטת עד שהיא משכה את תשומת ליבו של הנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו, שציין בפומבי את תרומתם שלא תסולא בפז להגנת אוקראינה במספר הזדמנויות. הם אולי התחילו כאוהדים וחובבי כושר אבל הפכו ללוחמים במובן האמיתי של המילה.

מס' 24 – גבורת נשים

נשים הציפו את הכוחות המזוינים של אוקראינה. כשאוקראינה נקלעה למאבק על הישרדותה, הקריאה לנשק נענתה מכל קצוות החברה וזה כלל גל יוצא דופן של נשים. עם התפתחות הפלישה הרוסית נשים ברחבי המדינה הציפו את השורות, ויותר מ-42,000 הצטרפו עד מרץ 2023 בלבד. מרופאות ועד חיילות, הן עמדו כתף אל כתף עם גברים, וכתבו מחדש את כללי השירות הצבאי. אינה דרוסובה הפכה לאישה הראשונה שזכתה לאחר מותה בתואר גיבורת אוקראינה לאחר שהצילה אינספור חיים לפני שנפלה בקרב. ליובוב פלקסיוק ניפצה תקרות זכוכית כאישה הראשונה שפיקדה על דיוויזיית ארטילריה. והרשימה עוד ארוכה. הנשים האמיצות האלה הוכיחו דבר אחד – גבורה אינה יודעת מגדר.

מס' 25 – אלפי לוחמים זרים הצטרפו לצד אוקראינה

ההתנגדות העזה של אוקראינה הציתה לא רק את התשוקה של עמה, היא עוררה קריאת התגייסות עולמית. בעוד שמדינות שלחו מיליארדים בסיוע, שליחת חיילים לא הייתה על הפרק. אבל זה לא עצר אלפי לוחמים זרים מלהצטרף מרצון. מתנדבים הציפו את אוקראינה מכל קצוות תבל, לעתים קרובות מונעים מחובה מוסרית להגן על חופש וצדק. יותר מ-20,000 נרשמו בתחילה, אבל מספר אלה ששירתו בפועל נע בין 1,000 ל-3,000, תלוי במקור. לוחמים אלה הגיעו מיותר מ-50 מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה ומדינות פוסט-סובייטיות עם קבוצות משמעותיות מבלארוס, גאורגיה ואפילו צ'צ'ניה. בין אם ותיקים, אידיאולוגים אנטי-רוסים או כאלה שחיפשו גאולה, המתנדבים האלה הראו לעולם את המשמעות האמיתית של אחדות מול עריצות. הם היו הוכחה שכאשר מדינה נלחמת למען חירות, העולם עומד לצידה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם

רוסיה מתכוננת לפרוס כוחות נוספים בגבול פינלנד

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

הסרטון הפעם – הפעילות הצבאית הרוסית לאורך גבול פינלנד מתעצמת. ב-15 באפריל 2025, רוסיה הרחיבה במהירות את תשתית הגבול שלה ומתכוננת לפרוס כוחות נוספים. ההתפתחויות האלו מגיעות אחרי שנים של התקפות היברידיות, כולל לוחמת סייבר, חסימת GPS וטקטיקות שמטרתן לערער את היציבות בפינלנד.

רקע

בזמן שהעולם עוקב בדריכות אחרי המלחמה באוקראינה, בגבול אחר,  בין רוסיה לפינלנד מתחממת חזית שקטה אבל מטרידה. בניית מתקנים צבאיים, לוחמה היברידית כמו שיבוש GPS, והכרזות מרומזות על הצבת נשק גרעיני. כל אלה מצביעים על כך שפוטין רואה בפינלנד אויב אסטרטגי.

פינלנד משנה גישה

במשך עשרות שנים, פינלנד שמרה על ניטרליות מתוך הבנה עמוקה של השכנות המורכבת עם רוסיה. פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 שינתה את כללי המשחק. הפחד מהתוקפנות הרוסית הפך לנקודת איחוד לאומית וכמעט ללא התנגדות פנימית, המדינה הצטרפה לנאט"ו.

עבור רוסיה, זהו כישלון אסטרטגי צורב. גבול שעד כה לא היה שייך לנאט"ו, הפך לקו גבול חדש עם הברית הצבאית החזקה בעולם.

איך שינוי הגישה של פינלנד עשוי להשפיע על האיזון הימי בים הבלטי, ואיך מדינות כמו אסטוניה וליטא מתבוננות בתהליך הזה?

הים הבלטי הפך לזירה אסטרטגית קריטית

עד לאחרונה, רוסיה נהנתה מיכולת שליטה יחסית נוחה בים הבלטי, בעיקר דרך נמל קלינינגרד (המובלעת הרוסית בין פולין לליטא) והצי הבלטי. אבל השינויים הגיאו-אסטרטגיים מאז 2022 שינו לחלוטין את מפת השליטה הימית.

מה קרה בעצם?

שוודיה ופינלנד הצטרפו לנאט"ו, מה שאומר שכמעט כל חופי הים הבלטי (למעט רוסיה) נמצאים כעת בשטח נאט"ו. הים הבלטי הפך למעין "אגם נאט"ו" כשמוסקבה מוקפת כמעט מכל כיוון.

קלינינגרד – קלף עוצמה שהפך למלכודת

קלינינגרד הוא הנכס הרוסי החשוב ביותר בים הבלטי, עם:

  • בסיסי טילים מתקדמים,
  • נמל עמוק לחיל הים,
  • ותחנות מכ"ם והאזנה אסטרטגיות.

אבל המובלעת הזו מנותקת גאוגרפית מרוסיה. כל נתיב יבשתי שמחבר אותה עובר דרך ליטא או בלארוס. ברגע של עימות, נאט"ו יכולה לבודד אותה כמעט מיידית.

המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) חשופות אבל אסרטיביות

המדינות האלה מבינות את הסיכון בלהיות ה-"חזית הקדמית" מול רוסיה. הן הגדילו את תקציב הביטחון, ביקשו כוחות נאט"ו קבועים בשטחן ומשתתפות באינטנסיביות בתרגילים רב-לאומיים.

ליטא במיוחד

ליטא שולטת במעבר סובאלקי, המעבר היבשתי היחיד בין קלינינגרד לרוסיה. כל חסימה שלו בעימות עתידי עלולה להיחשב אקט של מלחמה.

פינלנד ושוודיה – משנות את מאזן ההרתעה

בניגוד למדינות הבלטיות, פינלנד ושוודיה גדולות יותר, עשירות יותר, עם תעשייה צבאית מתקדמת. שתי המדינות מצוידות היטב. פינלנד עם צבא מילואים עצום, שוודיה עם צי חזק ומודרני. ביחד, הן מוסיפות לבלימת רוסיה עומק צפוני בים וגם באוויר.

רוסיה איבדה את היוזמה בים הבלטי

במקום לשלוט מהים, מוסקבה נאלצת להתבצר. הצי הרוסי בבלטי מאוים ממספר חזיתות – אוויר, ים ויבשה. יכולת ההרתעה שלה באזור נשענת יותר ויותר על איומים גרעיניים או אמצעים היברידיים.

אז מה צופן העתיד?

נאט"ו תחזק את אחיזתה בים הבלטי: עוד תרגילים, עוד תשתיות, אולי בסיסים קבועים. רוסיה תנסה להגיב באמצעים לא סימטריים – סייבר, דיסאינפורמציה, שיבוש מערכות ניווט. הסיכון לתקרית ימית או אווירית יישאר גבוה, גם אם אף אחד מהצדדים לא רוצה עימות ישיר. בשלב הזה פינלנד משדרת לפוטין – "פלישה תכאיב לך". נראה שעמידה תקיפה, תכנון לטווח ארוך, ושיתוף פעולה עם בני ברית, מתכון למניעת הסלמה.

גבול רוסיה פינלנד נראה רחוק מישראל, אבל הוא משקף תהליכים עולמיים שמשפיעים גם עלינו:

– ירידת האמון בביטחונות בינלאומיים

– עליית חשיבות ההרתעה הלאומית

– תחרות חימוש מהירה במזרח אירופה 

– הצורך לנוע בין שיתופי פעולה אזוריים לבין זהירות דיפלומטית מול מעצמות

השלכות האפשריות עבור ישראל

הזדמנות לתעשייה הביטחונית

מדינות נאט"ו הצפוניות פינלנד, שוודיה, המדינות הבלטיות ופולין מגדילות במהירות תקציבי ביטחון. ישראל כבר עכשיו נהנית מהצלחה באירופה (מכירות מערכת כיפת ברזל וקלע דוד לגרמניה ופולין). פינלנד, למשל, רוכשת מל"טים, מערכות מכ"ם, ציוד סייבר והתרעה מוקדמת – תחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור. ישנו גם ביקוש לפתרונות שמטרתם להתמודד עם איום בלתי סימטרי כמו שיבושי GPS, מתקפות סייבר, לוחמה היברידית. כל זה יכול להתאים לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

סיכון במערכת היחסים עם רוסיה

אז מצד אחד משבר באירופה יכול להוביל לעלייה בביקוש לידע וטכנולוגיה שישראל מתמחה בהם.. מצד שני, כל התקרבות ישראלית למדינות שמאתגרות את רוסיה כמו אוקראינה או פינלנד עלולה להיתפס במוסקבה כמעשה עוין.

עד עכשיו ישראל שומרת על איזון עדין מול רוסיה בעיקר כדי לשמר את חופש הפעולה בסוריה. לכן, מכירה של מערכות מתקדמות לפינלנד או אסטוניה מחייבת תיאום מדוקדק והבנת האיזונים הגאו-פוליטיים.

תרגום הסרטון:

פוטין מתכנן את המהלך הבא

משהו אפל קורה בגבול פינלנד רוסיה. בעוד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך את הפלישה לאוקראינה, נראה שהוא מכוון את עיניו לעבר העתיד. העתיד עשוי לכלול קמפיין צבאי שינוהל נגד פינלנד, כדי שרוסיה תוכל להשתלט מחדש על שטחים שאיבדה לפני עשרות שנים.

פינלנד חייבת להיערך. כדי לעשות זאת, היא עוקבת מקרוב אחר מה שרוסיה עושה בסמוך לגבולותיה. כעת, היא משתפת את העולם במה שקורה ונוקטת בפעולות שעשויות להפתיע את פוטין אם יחליט לנקוט בצעד הבא ולפתוח בקמפיין צבאי ישיר נגד הפינים.

ב-15 באפריל, סגן ראש מטה ההגנה של פינלנד, לוטננט גנרל וסה וירטאנן, דיבר עם כלי התקשורת הגרמני Die Welt. הוא טען שפינלנד עוקבת אחר בניית תשתיות צבאיות רבות מצד רוסיה לאורך הגבול בין שתי המדינות. מה מטרת התשתיות הללו? וירטאנן אומר שרוסיה מתכוונת להציב שם עוד חיילים בקרוב.
מפקד ההגנה הפיני אמר לכלי התקשורת הגרמני- "כשרוסיה תסיים עם אוקראינה כלומר, כשתוכל להסיג את כוחותיה מגבול אוקראינה, הם יגיעו אל הגבול שלנו". הוא ציין שעוד לפני שהחלה לרכז שם כוחות, רוסיה כבר גורמת להרס רב בגבול הזה.

הגנרל טען: "רוסיה בוחנת כל הזמן את סעיף 5 באמצעות הגירה המונית, מתקפות סייבר, שיבושי GPS וקמפיינים של מידע ודיסאינפורמציה"

וירטאנן מתייחס לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, שנמצא בלב ברית ההגנה ההדדית. לפי הסעיף הזה, התקפה מזוינת על כל מדינה חברה בנאט"ו נחשבת להתקפה על כל החברות. אפשר לחשוב על זה כעל אסטרטגיה של "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם". אויב של נאט"ו מסתכן בזעמה של כל הברית אם יתקוף מדינה אחת בלבד.

עם פעולותיה האחרונות רוסיה דוחקת כרגע את גבולות הסעיף הזה, אומר וירטאנן, רוסיה מציבה ציוד חדש שהיא יכולה להשתמש בו כדי להציב חיילים על הגבול.

ציטוט של וירטאנן:

"במהלך המלחמה היו כ-20 אלף חיילים מוצבים שם, וכ-4 חטיבות כוננות. עכשיו אנחנו רואים שרוסיה בונה תשתיות חדשות וכאשר תוכל, היא תשלח לאזור הזה עוד כוחות."

בקרוב יהיו יותר חיילים על הגבול

לדבריו, התוצאה היא שבקרוב יהיו על הגבול יותר חיילים מאשר לפני שפוטין פתח בפלישה לאוקראינה. זהו מקור לדאגה עמוקה עבור פינלנד. וזו דאגה עצומה לא רק בגלל הכוחות הנוספים, אלא גם כי זה רחוק מלהיות המקרה הראשון של פעילות רוסית בגבול.

התחיל כבר ב- 2023

נחזור לספטמבר 2023, כשכבר התחילו להופיע סימנים להיערכות צבאית על הגבול. באותו חודש, רשת YLE הפינית קיבלה תמונות לוויין שהראו שרוסיה בנתה במהירות שלושה מבנים גדולים בשטח הפרא המפריד בינה לבין פינלנד. המבנים האלה, שהיו קרובים לבסיס אלאקורטי, כ-50 קילומטר מהגבול הפיני, הפכו מאז לבסיס של חטיבת הרובאים הממונעים הארקטית ה-80 של רוסיה, כך לפיYLE, רוסיה גם בנתה ב-2023 אתר אחסון צבאי חדש כ-175 קילומטר מהגבול.

הרוסים בונים בסיסים ליד הגבול

הבנייה הזו חשפה שיטה חדשה בה משתמשת רוסיה כדי להקים בסיסים במהירות. היא יוצרת מסגרת מתכת קלה, שעליה נפרש גג מבד מצופה פלסטיק שמסתיר את מה שבתוך המבנה מעיני הסקרנים. סוג כזה של בנייה אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני טילים או רחפנים. אבל לצורך יצירת איום כלפי מדינה שלרוסיה ברור שלא תפתח נגדה במלחמה, הוא אידיאלי למטרתו של פוטין- יצירת איום תמידי.

מאז הוקמו המבנים הראשונים האלה, רוסיה בנתה האנגר חדש בשטח של כמעט 1,250 מ"ר, גדול מספיק להכיל עד 50 כלי רכב משוריינים. היא גם הקימה מתקן לתיקון ציוד צבאי, וכן מחנה אוהלים שבו יכולים לשהות החיילים שמתוכננים להיאסף על הגבול עם פינלנד.

כל אלה, אומר וירטאנן, הם סימנים לכך שלרוסיה יש תוכניות אפלות. נכון לעכשיו, נראה שהחיילים והציוד המאוחסנים במבנים האלה יועדו למלחמה באוקראינה. אבל אם המלחמה תסתיים לטובתו של פוטין המבנים האלה לא ייעלמו. הם יישארו ככל הנראה עם החיילים והציוד שבהם כאיום על פינלנד.

ואם פוטין לא יסתפק בהרחבת השפעתו באוקראינה, אותם מתקנים חדשים לאורך הגבול עלולים להפוך לנקודת המוצא של פלישה עמוקה יותר לאירופה, פלישה שיכולה להתחיל בפינלנד.

ההצטברות האחרונה של מתקנים צבאיים בגבול היא רק ההרחבה העדכנית ביותר של קמפיין שנמשך כבר שנים. פינלנד לפחות מנסה להתמודד עם בעיית שיבוש ה- GPS. חוקרים מהמכון הגיאוגרפי הלאומי של פינלנד אומרים שהם עובדים על פיתוח מכשיר שיאפשר לזהות ניסיונות לשיבוש GPS בזמן אמת. המכשיר יוכל לשלוח התרעות לכלי שיט וכלי טיס מושפעים, ואף עשוי להתריע בפני פינלנד על מקור התקיפה. עם זאת, המכשיר עדיין לא זמין, מה שאומר שפינלנד תיאלץ לספוג עוד ניסיונות שיבוש כאלה עד שיהיה זמין.

מדוע רוסיה עושה את זה?

מדוע רוסיה בונה כוחות בגבול ומשתמשת בטקטיקות של לוחמה היברידית נגד פינלנד? ההחלטה של פינלנד להצטרף לנאט"ו משחקת תפקיד מרכזי בבעיה של פוטין עם המדינה. מנהיג רוסיה הכריז על הקמת פיקוד צבאי חדש, מחוז לנינגרד, בסמוך לגבול עם פינלנד מיד לאחר ההחלטה הזו. זה היה הניצוץ שהוביל להאצת הפעילות בגבול. פוטין מכחיש כמובן שהמעשים שלו נובעים מהצטרפות פינלנד לנאט"ו. הוא כינה בעבר את הטענות האלו "שטויות מוחלטות" והוסיף שרוסיה לא מעוניינת בעימות עם מדינה החברה בנאט"ו.

פוטין מרגיש מאוים

אבל כמו שקורה לעיתים קרובות, מה שפוטין אומר ומה שהוא עושה הם שני דברים שונים לגמרי. זה אותו אדם שאיים באפריל 2022 לחזק את הנוכחות הצבאית של רוסיה באזור הבלטי, כולל האפשרות להציב נשק גרעיני בקַלינִינְגְרָד, מובלעת רוסית סמוכה. האיום הזה הגיע כשפינלנד ושוודיה עבדו שתיהן על הצטרפות לנאט"ו. והמסר של פוטין היה ברור: תצטרפו לנאט"ו ורוסיה תכוון אליכם טילים גרעיניים.

רוסיה אולי לא מימשה את האיום הזה במלואו, אבל ברור שפוטין מרגיש מאוים מהחברות של פינלנד בנאט"ו. כל מה שהוא עושה עכשיו בגבול זאת תגובה להחלטה הזו וגם ניסיון להכין את הקרקע לאפשרות של עימות עתידי.

פינלנד ממשיכה להרגיז את פוטין

קשה גם להתעלם מהתמיכה שפינלנד מעניקה לאוקראינה במאבק נגד כוחות פוטין. בפברואר 2025 פינלנד הודיעה שתשלח סיוע צבאי בשווי 691 מיליון דולר לאוקראינה, רובו מהתעשייה הביטחונית של פינלנד. לא פורסם המהלך הזה גם מסמן שינוי במדיניות הפינית. עד כה פינלנד שלחה סיוע רק מהמלאים שברשותה, אבל כעת היא מזמינה ציוד חדש במיוחד עבור אוקראינה. בהודעה שפורסמה עם ההכרזה נכתב:

"תחת תוכנית הסיוע החדשה הזו, חברות פיניות והמומחיות הפינית ייקחו חלק מרכזי בתמיכה באוקראינה. הצעדים האלו יחזקו גם את סיכויי השלום הצודק באוקראינה וגם את העמידות של תעשיית הביטחון והאספקה של פינלנד".

המהלך הזה צפוי להרגיז את פוטין. כאשר משלבים את הצטרפות פינלנד לנאט"ו עם הסיוע הזה התמונה מתחילה להתבהר: פוטין רואה בפינלנד איום הולך וגובר וכזה שרוסיה צריכה לנטרל כמה שיותר מוקדם. מידע מדויק על סוגי הציוד, מלבד הצהרה שהסיוע יותאם "לצרכים הקריטיים של אוקראינה". הכסף יחולק גם על פני כמה חבילות סיוע עתידיות.

איך פינלנד מגיבה להצטברות הכוחות של רוסיה בגבול?

כדי להבהיר לפוטין שהיא לא מתכוונת להיכנע לאיומים שלו, פינלנד מגיבה עם לא מעט צעדים משלה. אחד הצעדים האלה היה זה שכנראה גרם לתגובה החריפה ביותר מרוסיה – ההחלטה להצטרף לנאט"ו.

בגלל הפלישה לאוקראינה

זו לא החלטה שפינלנד קיבלה בקלות. במשך עשורים, היא שמרה על ניטרליות בעניינים גלובליים, גישה שננקטה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אבל הפעולות של פוטין באוקראינה שינו את זה. ראש הממשלה לשעבר של פינלנד, אלכסנדר סטאב, אמר שההחלטה להצטרף לנאט"ו הייתה "גמורה" מהרגע שפוטין פלש לאוקראינה.

היסטוריה ארוכה

לפינלנד יש היסטוריה ארוכה עם רוסיה. זה כולל פלישה של ברית המועצות לשטחה בסוף 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה. כדי למנוע כיבוש מוחלט, פינלנד נאלצה לוותר על 10% משטחה. המעשים של פוטין באוקראינה שימשו כתזכורת מצמררת לאיום של התפשטות רוסית.

הצטרפות לנאט"ו הייתה תגובה טבעית

אבל פינלנד לא הצטרפה רק כדי "להיספר כחברה" ולהסתמך על ארה"ב, בריטניה או צרפת. היא לקחה תפקיד אקטיבי מאוד. לדוגמה, המדינה מגייסת מדי שנה 21,000 חיילים חדשים, ויש לה כוח מילואים של 900,000. בזמן מלחמה, הצבא הפיני עשוי להגיע ל-280,000 חיילים. זה פחות מרוסיה אבל כוח מכובד בהחלט.

פינלנד שותפה של נאט"ו מאז 1994

ההצטרפות הרשמית רק חיזקה את הקשרים. לפי מרכז ווילסון, 89% מהציבור הפיני תומכים בצעד הזה. בתוך שנה אחת בלבד, פינלנד עמדה ביעד ההוצאה הביטחונית של נאט"ו, 2% מהתמ"ג. בשנת 2024, היא השקיעה 2.3% מהתמ"ג שלה בביטחון.

"אנחנו כאן כדי לתרום"

פינלנד הייתה גם מארחת מרכזית של תרגיל Steadfast Defender של נאט"ו, התרגיל הצבאי הגדול ביותר של הברית מזה עשרות שנים. בנוסף, היא משתתפת באימוני סייבר, בפגישות אסטרטגיות ובקצרה – עושה הכול כדי להבהיר – אנחנו פה בשביל לתרום, לא להיתמך. פוטין רואה את זה ואין לו הרבה מה לעשות חוץ מלצפות כיצד הקשרים של פינלנד עם נאט"ו הולכים ומתחזקים.

תקציב ביטחון משמעותי

עוד תחום שבו פינלנד מאותתת שהיא רצינית: תקציב הביטחון. אם התקציב של 2024 הרשים, מה שמגיע אחריו מרשים עוד יותר: פינלנד התחייבה להעלות את ההוצאה הביטחונית בכל שנה בין 2025 ל-2029 עד שתגיע ל-3% מהתמ"ג. מדובר בכ-30 מיליארד דולר נוספים שיוקצו לביטחון בעשור הקרוב. עבור מדינה קטנה זה סכום עצום.

פינלנד פרשה מאמנת אוטווה

בין הצעדים הנוספים פינלנד הודיעה על פרישתה מהאמנה לאיסור מוקשים נגד אדם (אמנת אוטווה). המשמעות: ייתכן שהיא מתכוונת לפזר מוקשים לאורך הגבול עם רוסיה. אם רוסיה תנסה לפלוש זה יאט אותה מאוד וייתן לפינלנד זמן להתארגן. בהתחשב בכך שפינלנד מחזיקה ב-800 מייל מתוך הגבול היבשתי בין אירופה לרוסיה, זה הגיוני.

ככה בונים חומה

אבל מוקשים הם לא הכול. פינלנד גם בונה חומה. לא לאורך כל הגבול, רק באזורים הרגישים ביותר, לאורך 125 מיילים. עד פברואר 2025 התקדמות הבנייה הייתה כמה חודשים לפני המתוכנן. זה אומר שרוב החומה תושלם עד סוף 2025, שנה לפני המתוכנן. הגדר שעלות בנייתה מעל 110 מיליון דולר. גובה הגדר 3 מטרים, עם רשת פלדה ותיל והיא כוללת מצלמות, תאורה ומערכות התרעה. סביר להניח שעם הזמן, פינלנד תרחיב את החומה לעוד אזורים בגבול.

פינלנד כבר מוכנה

נראה שלפוטין יש תוכניות אפלות לגבי פינלנד. גם אם מדובר רק בניסיון להרתיע, פינלנד מבינה את המהלך ומוכנה לכל תרחיש. פינלנד בונה את כוחה, את הגדרות שלה ואת שותפותה עם נאט"ו כדי לוודא שהיא תהיה מוכנה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

 

 

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן

חייזרים הפכו חיילים לאבן.

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – הדיון על עב"מים וחיים חוץ-ארציים אינו תופעה חולפת של עניין ציבורי, אלא שילוב מורכב של מדע, אתיקה וסקרנות אנושית עמוקה. ככל שאנחנו נכנסים לעידן של חקירה מחודשת, הגילויים והתיאוריות סביב מפגשים אלה עשויים לעצב את הבנתנו את היקום ואת עצמנו. השילוב בין אמונה, ספקנות והאפשרות לגילוי ממשיך להזין את הקסם סביב מה שמעבר לגבולות עולמנו.

מפגש עב"ם מתקופת המלחמה הקרה

דו"ח מסווג של ה-CIA חושף מפגש בין חיילים סובייטים לעצם בלתי מזוהה באוקראינה, שבו פגיעת טיל הובילה להשלכות מטרידות.

בדיון האחרון בנוגע לעצמים בלתי מזוהים (עב"מים) ומפגשים אפשריים עם ישויות חוץ-ארציות, דו"ח מסווג של סוכנות הביון המרכזית, ה- CIA מתקופת המלחמה הקרה עורר עניין מחודש. הדו"ח מפרט מפגש לכאורה בין חיילים סובייטים לבין עב"ם באוקראינה, שלכאורה הסתיים בכך שהחיילים הפכו לאבן.

הדו"ח מתאר כיצד טיל ששוגר על ידי החיילים פגע בעב"ם, מה שהוביל למפגש קטסטרופלי שבו חמישה יצורים חוץ-ארציים יצאו מהעב"ם ולאחר מכן הפכו לאובייקט כדורי שהתפוצץ והפך 23 חיילים שנכחו באירוע לאבן. התופעה הזאת מעוררת שאלות מצמררות על יכולות חוצניות.

הסיפור הזה מעלה שאלות בנוגע למציאותם של עב"מים, לטכנולוגיה שייתכן שברשות ישויות חוץ-ארציות, ולהשלכות האפשריות על האנושות אם תיאורים מסוג זה נכונים.
עם עלייה בדיווחים על תצפיות עב"מים ותיאוריות על חוצנים, במיוחד לאחר הקמת כוח המשימה של משרד ההגנה בנושא, תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) בשנת 2020 הסקרנות הציבורית ממשיכה לגדול לגבי קיומם של חיים לא-אנושיים.
הדיון סביב עב"מים נע בין ספקנות לבין קסם, ומשקף את חיפוש האנושות אחר ידע והבנת היקום.

מעורבות הק.ג.ב

לאחר האירוע, הק.ג.ב. אסף לכאורה את החיילים שהפכו לאבן ואת שרידי העצם, מה שמעיד על הסתרה אפשרית בקנה מידה גדול.

השערות מדעיות

מדענים סובייטים שיערו שהפיצוץ האינטנסיבי עשוי היה לאדות את הלחות שבגוף החיילים, מה שהוביל להפיכתם לאבן גיר, שילוב של מדע ועל-טבעי.

חקירה מודרנית של עב"מים

הקמת כוח המשימה בנושא תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) מצביעה על שינוי בגישה הממשלתית לשקיפות בנוגע לתצפיות ודיווחים על עב"מים.

עניין ציבורי

הדיון על חיים חוץ-ארציים משתלב באמונות ותיאוריות חברתיות, ומשקף את המשיכה המתמשכת של האנושות אל הבלתי נודע.

הסתברות סטטיסטית

רבים מאמינים כי בשל גודלו העצום של היקום, הסבירות שהאנושות היא היחידה בו נמוכה. דבר שמצית מחדש את הוויכוח על קיום חיים מעבר לכדור הארץ.

תובנות עיקריות

שקיפות ממשלתית חסרת תקדים

פרסום מסמכים מסווגים, כולל הדו"ח על העב"ם, מסמן שינוי משמעותי בגישת הגופים הממשלתיים לנושא. העניין מעודד עניין ציבורי וחקר מדעי של תופעות אוויריות בלתי מזוהות. ההכרה בעב"מים ברמה הזו עשויה לקדם פתרונות לתעלומות ותיקות בנוגע לביטחון לאומי ולהשלכות האפשריות של טכנולוגיה חוצנית.

השפעה תרבותית של נרטיבים על עב"מים

השיח המתמשך סביב עב"מים משפיע רבות על התרבות הפופולרית, קולנוע, ספרות ותפיסות הציבור בנוגע לחקר החלל. ככל שסיפורים על חיים חוץ-ארציים מגיעים לקהל רחב יותר, הם מעוררים דמיון קולקטיבי שמטשטש את הגבול בין מדע בדיוני לבין מציאות אפשרית.

המדע של הלא מוסבר

ההשערות המדעיות בנוגע למפגשים עם עב"מים מדגישות את הצורך בגישה רב-תחומית להבנת התופעה. תיאוריות על שינויים קיצוניים בגוף האדם, כמו התאבנות, מרחיבות את הדיון המדעי בנוגע לתגובות ביולוגיות לאנרגיות או חומרים בלתי מוכרים, ודורשות חקירה קפדנית.

החיפוש האנושי אחר קשר

הרצון לתקשר עם חיים חוץ-ארציים משקף כמיהה אנושית עמוקה להבנה ולקשר שמעבר לכדור הארץ. כאשר האנושות מתמודדת עם שאלות קיומיות, הרעיון של מפגש עם ישויות אחרות משמש קטליזטור לבחינת מקומנו ביקום, ולשאיפה להבין את תכליתנו.

ספקנות מול אמונה

ככל שתצפיות בעב"מים מתרבות ודיווחים עולים, האיזון בין ספקנות לאמונה מעצב את הדיון הציבורי. הדגש על בדיקה רציונלית לצד פתיחות עשוי לעודד מחקרים מקיפים יותר על תופעות אוויריות בלתי מזוהות ועל השלכותיהן האפשריות על הציוויליזציה האנושית, תוך עידוד ספקנות בריאה שמחזקת חקירה אמיתית.

השלכות רחבות ליקום כולו

הדיון בטכנולוגיות שמעבר להבנת האדם מעלה השלכות משמעותיות על ביטחון לאומי ועל שיקולים אתיים בנוגע למפגשים עתידיים עם חיים תבוניים. קיומן האפשרי של טכנולוגיות מתקדמות מעלה שאלות על מוכנותנו ותגובותינו, בין אם מדובר במפגש עוין או ידידותי.

תובנות סטטיסטיות לגבי חיים מחוץ לכדור הארץ

הטענה כי גודלו של היקום מעיד סטטיסטית על קיום חיים תבוניים אחרים מהווה נדבך מרכזי בדיון באסטרוביולוגיה. קביעה זו לא רק מזינה ויכוחים פילוסופיים, אלא גם מדגישה את שאיפת הקהילה המדעית לחקור, לגלות ואולי אף ליצור קשר עם חיים חוץ-ארציים ומעודדת את האנושות להרחיב את גבולות החקר.

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – פקידי ממשל טראמפ עלולים לעמוד בפני כתבי אישום פליליים בגין הפרת צו של שופט פדרלי אמריקאי לעצירת חשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.

תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן

פסיקתו של השופט בולסברג מסמנת נקודת מפנה חשובה ביחסים בין אכיפת ההגירה לפיקוח השיפוטי. האירוע מהווה תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות פגיעות וקוראת לבחינה מחדש של המסגרת המשפטית והפוליטית שבמסגרתה מתקבלות החלטות על גירוש.

ההקשר ההיסטורי

השימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798 מעורר שאלות על הרלוונטיות של חוקים היסטוריים לנושאים מודרניים.

בחינה מחדש של הסמכות השיפוטית

החלטת השופט מדגישה את חשיבות ההשגחה השיפוטית במקרי גירוש ואת תפקידה של מערכת המשפט בהגנה על זכויות האדם.

השפעת האקלים הפוליטי

הגישה של ממשל טראמפ כלפי מדיניות ההגירה והרטוריקה הפוליטית שמסביב, השפיעו ישירות על הליכים משפטיים, והביאו את השופט בולסברג להתעמת עם סוגיות של שיקול דעת ויושרה משפטית.

תגובה נחרצת מצד הרשות המבצעת

משרד המשפטים תיאר את ההחלטה כ-"ניסיון ערמומי להשתלטות שיפוטית", מה שמשקף מאבקי כוח מתמשכים בין רשויות השלטון.

השפעת הרשתות החברתיות

הצהרות וציוצים מצד גורמים רשמיים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהליך משפטי ומשפיעים על דעת הקהל ולעיתים אף על תוצאות ההליך.

זכויותיהם של נאשמים בגירוש

 עצם העובדה שרבים מהמגורשים לא היו חברי כנופיות מעלה שאלות אתיות וקריטיות לגבי אופן קבלת ההחלטות במדיניות ההגירה.

חוקים מיושנים

השימוש בחוק משנת 1798, שנחקק בתקופה אחרת לגמרי, מעלה שאלות על נחיצות רפורמות בחקיקה שתתאים לערכים המודרניים של זכויות אדם.

השלכות רחבות על מדיניות ההגירה

הפסיקה מדגישה את החולשות במערכת ההגירה האמריקאית ואת הצורך ברפורמות מערכתיות להגנה על זכויות מהגרים.

 תרגום הסרטון:

ביום רביעי 16/04/2025 שופט פדרלי אמריקאי, ג'יימס בולסברג, פסק כי ייתכן שגורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי בגין ביזיון בית המשפט.
ההחלטה הזו נובעת מהתעלמות בוטה מהוראה שיפוטית שאסרה על גירושם של אנשים החשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.
השופט בולסברג הדגיש כי מדובר ב-"זלזול מכוון" בצו מיום 15 במרץ שאסר על ממשלת ארה"ב לגרש את אותם אנשים לאל סלוודור תוך שימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798.

הפסיקה מחריפה את המתח המתמשך בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. היא מזכירה במיוחד ציוצים של מזכיר המדינה, מרקו רוביו, שמרמזים על כך שהיה מודע להליכים. דובר משרד המשפטים הגיב בחריפות,
כינה את דברי השופט "חריגה מסמכות שיפוטית", והבטיח לערער על ההחלטה, תוך טענה שרבים מהמגורשים כלל לא היו חברי כנופיות ולא זכו להזדמנות להגן על עצמם מפני טענות הממשלה.

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם הוא סרטון הומוריסטי החוקר את הנבואות המסקרנות של נוסטרדמוס וההשלכות הפוטנציאליות שלהן לשנה הקרובה. נוסטרדמוס, הידוע ברבעים הנסתרים שלו, ריתק מאמינים וספקנים במשך מאות שנים. עם פרסום ספרו המפורסם "Les Prophéties" בשנת 1555, העניק נוסטרדמוס לעולם ולדורותיו הבאים במתנה מעין-פואטית המנבאת מלחמות, מגיפה, אסונות טבע, תסיסה אזרחית, התנקשויות פוליטיות ועוד מאכלים קלילים כאלה. בסרטון זה, נפענח את התחזיות שלו לשנת 2025, בהתייחס לכל דבר ממלחמת אוקראינה, בני המלוכה וסוף העולם כפי שאנו מכירים אותו, ונדון ברלוונטיות ובאמינות שלהן.

האם נוסטרדמוס באמת חזה את העתיד? חמש "נבואות שהתגשמו" (אולי)

כבר מאות שנים, נוסטרדמוס ממשיך לעורר עניין וסקרנות. המשורר, האסטרולוג והרופא הצרפתי מהמאה ה-16 הוציא את ספרו "הנבואות" בשנת 1555. מדובר באוסף בן מאות קואטרנים (שירים קצרים בני ארבע שורות) הכתובים בשפה מעורפלת, פיוטית ועמוסת סמלים. עם השנים, לא מעט פרשנים טוענים כי כמה מהתחזיות שלו ממש התגשמו.

1. השריפה הגדולה של לונדון (1666)

"דם הצדיקים יידרש על העיר הגדולה, באש תישרף בתשעים פעם עשרים ושש…"

השריפה ההיסטורית שפרצה בלונדון בספטמבר 1666 החריבה כ-80% מהעיר העתיקה. רבים ראו בהתייחסות לשנה ובאזכור "עיר גדולה" שנשרפת סימן לכך שנוסטרדמוס חזה זאת מראש.

2. עלייתו של היטלר

"מן מעמקי מערב אירופה, ילד עני יוולד למשפחה ענייה, בלשונו יפתה קהל עצום, תהילתו תצמח לעבר המזרח."

הקואטרן הזה מתאר דמות שמזכירה את היטלר, מנהיג כריזמטי ממוצא צנוע שכבש את אירופה בנאומיו. אזכור המילה "היסטר", שם עתיק לנהר הדנובה, אבל דומה ל-"היטלר", חיזק את האמונה של רבים בנכונות התחזית.

3. פיגועי ה-11 בספטמבר (2001)

"שני ציפורי ברזל יפלו מהשמיים על העיר החדשה, הלהבות ישרפו את שמי העיר, הדם יישפך…"

הקואטרן הזה, שנשמע מדויק להפליא, מופץ ברשתות כמבשר אסון התאומים בניו יורק. אבל יש הסבורים שזהו זיוף מודרני שנכתב בדיעבד כך שייראה נבואי.

4. מגפת הקורונה (2020)  

"בשנת 2020 יקום דרקון מן המזרח, יביא מגפה על העולם, המערב ייאנח והאנושות תחפש תרופה מאוחרת."

שורות אלו הפכו ויראליות בתקופת הקורונה, אבל אין להן מקור אמיתי בכתבי נוסטרדמוס. מדובר, ככל הנראה, בהמצאה מודרנית שמנסה לרכוב על הגל.

5. רצח ג'ון פ. קנדי  (1963)

"החזק ייפול ביום של שמש, על ידי ירייה בראשו, העיר תתאבל, יאשימו גבר שלא היה לבד."

רבים רואים בכך תיאור של רצח נשיא ארה"ב בקונספירציה, במיוחד עם הרמז ל"גבר שלא היה לבד", רמז לליי הרווי אוסוואלד ולטענות על מעורבים נוספים.

אז… האם נוסטרדמוס באמת נביא?

הכתיבה של נוסטרדמוס הייתה כל כך מעורפלת ופיוטית, עד שקל מאוד לפרש אותה בדרכים שונות, במיוחד בדיעבד. רבים רואים בו גאון שידע לקלוט תהליכים היסטוריים, ואחרים טוענים שזו פשוט פסיכולוגיה של התנהגות אנושית: אנחנו נוטים לראות דפוסים גם כשאין בהם כוונה. כך או כך – זה בהחלט מרתק.

תרגום הסרטון

פתיח בסגנון סרט מהמאה הקודמת:

מה הייתם עושה אם חשבתם שאתם יודעים את התאריך המדויק שבו תפרוץ מלחמת העולם השלישית? ומי עלול להתחיל אותה? ואיפה היא עלולה להתרחש? ומי יישאר כשזה ייגמר? לאן היית הולך? איך היית מגן על המשפחה שלך? אל תפספסו את התחזיות המדהימות של נוסטרדמוס, האיש שראה את המחר.

קריין:

בעידן של חוסר ודאות, דבר אחד בטוח: לנוסטרדמוס היו תחזיות גם לשנת 2025.

קטע דיבור של אורסון וולס:

אורסון וולס אומר: "I'm not going to give you a question. You are fake news". מדובר בשילוב ערוך של קטעים שבו קולו של וולס מותאם לדברים שאמר דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים בינואר 2017.​ הסרטון המקורי שבו טראמפ אמר את המשפט הזה פורסם ב-11 בינואר 2017, במהלך מסיבת עיתונאים שבה סירב להשיב לשאלות של כתב CNN.  ​

השימוש בדמותו של אורסון וולס בהקשר הזה הוא כנראה מחווה לסיפור המפורסם של שידור הרדיו "מלחמת העולמות" מ-1938, שבו וולס גרם לפאניקה בקרב מאזינים שחשבו שמדובר בפלישה אמיתית של חייזרים.

קריין:

האם היה שרלטן, או נביא אמיתי, אדם בעל יכולת לראות את מה שאחרים אינם יכולים? אנחנו ניתן לכם להחליט בעצמכם.

למרות ש-"נביא יום הדין" מת כבר לפני מאות שנים, זה לא מנע מהאסטרולוג, מרפא המגפות, הכופר המואשם והזקן הצרפתי מהמאה ה-16 להמשיך ולחזות את העתיד.

קטע מהסרט "היום השלישי"

הסרט "היום השלישי" (Independence Day) משנת 1996 בבימויו של רולנד אמריך נחשב לאחד מסרטי האסונות האיקוניים של שנות ה-90.​

בסרט מתרחשת מתקפת חייזרים על ערים מרכזיות בעולם, כולל ניו יורק, גורדי שחקים נהרסים באמצעות קרני לייזר. הסצנה משולבת בסרטון כדי להמחיש את התחזיות הקודרות של נוסטרדמוס, במיוחד בנוגע למלחמות עתידיות או אסונות עולמיים.​

  • "אתם יודעים, קווזימודו ניבא את כל זה זה סוף העולם"!
    -"קווזימודו? זה הגיבן מנוטר-דאם, לא נוסטרדמוס".

קריין:

בסדר, נמשיך. נאמר שהוא חזה את:

  • השריפה הגדולה של לונדון (1666)
  • עלייתו של היטלר לשלטון
  • פיגועי ה-11 בספטמבר (2001)
  • מגפת הקורונה
  • רעידת האדמה ביום השנה החדשה של 2024 ביפן

אם כי הוא פספס את חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן…

עם פרסום ספרו המפורסם "Les Prophéties" ("הנבואות") בשנת 1555, נוסטרדמוס העניק לעולם ולדורות הבאים טקסט שירי למחצה, שחוזה מלחמות, מגפות, אסונות טבע, מהומות אזרחיות, התנקשויות פוליטיות והרבה דימויים מדממים כמו "גשם של דם", מה שהפך את הספר לקלאסיקה קלילה ונעימה, כמובן… "שיירד דמם מן השמיים!"

אז מה חזה נוסטרדמוס לשנת 2025?

דבר ראשון, משהו חיובי. כן, באמת. סיום אפשרי למלחמה באוקראינה. נוסטרדמוס חזה שכישלון כלכלי ומשאבים מתכלים יביאו לסיום סכסוך חמוש ממושך, מה שרבים מפרשים כהתייחסות למלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

הוא כתב: "באמצע מלחמה ארוכה, כל הצבאות יותשו, כך שלא יימצא כסף לחיילים. במקום זהב או כסף, יטביעו מטבעות מנחושת גסה, וסימן הירח יופיע."

האזכור של "נחושת גסה" ו-"סימן הירח" עשוי לרמוז על מעורבות צרפת או טורקיה, שתיהן תומכות באוקראינה, ואולי ישחקו תפקיד בתיווך לשלום או בהבאת ניצחון.

אבל הסיום האפשרי של מלחמה אחת לא עוצר תחזיות נוספות של מלחמות ואף מגפות

על פי הדיווחים, נוסטרדמוס כתב שאנגליה תסבול מ-"מלחמות אכזריות" ותתמודד עם "מגפה עתיקה" שתהיה גרועה אף יותר מהאויבים (אנא, אל תזכירו את המלחמה… הזכרתי אותה פעם אחת, אבל נראה שיצאתי מזה בשלום…).

חלק סבורים שזה מתייחס לקרבות בתוך משפחת המלוכה הבריטית.

קטע קומי עם הנסיכים וויליאם והארי

סצנה קומית שמדמה את היריבות בין הנסיכים וויליאם והארי כדו-קרב דרמטי מ- "מלחמת הכוכבים".

הכוונה היא ליצור הקבלה סאטירית בין הנבואה המעורפלת של נוסטרדמוס לבין הקרע במשפחת המלוכה הבריטית, במיוחד לאור המתחים הפומביים בין הארי לוויליאם מאז עזיבתו של הארי את תפקידו המלכותי והמעבר לארה"ב.

הומור מ- "מלחמת הכוכבים" בא להמחיש איך נבואה על "מלחמות פנימיות" עשויה להתפרש באופן מודרני ומוקצן:

– "זה נגמר, הארי!"

– "יש לי את יתרון הגובה!"

– "אתה מזלזל בכוח שלי!"
– "אל תנסה בכלל!"

בקנה מידה עולמי יותר, נוסטרדמוס גם חזה אסטרואיד עצום המכונה "מבשר הגורל" שיתקרב מאוד להתנגשות עם כדור הארץ. הוא כתב: "מן הקוסמוס יעלה כדור אש, מבשר הגורל, העולם יתפלל – מדע וגורל בריקוד קוסמי, גורל הארץ – הזדמנות שנייה."

הזדמנות שנייה לכדור הארץ נשמעת אופטימית… אבל האם הכוונה היא להכחדה אנושית?

"להתראות, ותודה על הדגים…"

או אולי הוא מתכוון לאובססיה האנושית לעב"מים ותצפיות על רחפנים מסתוריים בארה"ב?

עדויות של אנשים שראו עצמים בלתי מזוהים (עב"מים), ניתן לזהות מספר אירועים מתועדים שנחקרו בתוכניות כמו "The Proof Is Out There"  ו-"The UnXplained"

  • "הנה בא עוד אחד, זה מאוד מאוד מוזר. הם לא בגודל של מכונית… פשוט מוזרים. זה ממש מעל הבית שלי עכשיו, מה זה?"
  • "אם זה אמיתי זו אחת התמונות הכי משכנעות של עב"ם שראיתי."

קריין:

ובקטע מטריד במיוחד, נוסטרדמוס כתב: "גן עולמם, סמוך לעיר החדשה, בשביל הרי החלול תיכבש, תושקע לתוך אמבט, תיאלץ לשתות מים מורעלים בגופרית."

יש הסבורים ש- "גן עולמם" מתייחס ליער האמזונס, והאמבט והמים המורעלים רומזים על שיטפונות ופעילות געשית.

ולבסוף, חזון פרוע במיוחד – הקמה של אימפריה מימית:

"מן המעמקים יעלה שליט, בלב השיטפונות, מגעים עד השמיים, אימפריות יפלו, וגלים חדשים ישלטו – האימפריה המימית תצמח ממלכות האוקיינוס."

מה זה אומר? עליית אקווהמן? "אני מלך אטלנטיס! אני אקווהמן!"

או נאמור מהסרט Black Panther 2? או אולי העולם הפוסט-אפוקליפטי של Waterworld  עם קווין קוסטנר?

"בעתיד, כיפת הקרח נמסה, והעולם כולו שוקע מתחת לים…"

כך או כך, אם החזונות של נוסטרדמוס לשנת 2025 יתממשו – כדור הארץ הולך להיכנס למצב די מלחיץ.

אורסון וולס מדבר למצלמה:

"אם אנחנו מקבלים את הראיות מהעבר כאישור לדיוק שלו, ייתכן שגם התחזיות שלו לעתיד נכונות. ואם כן, עלינו להקשיב היטב. אבל האם נוכל לשנות את העתיד?"

 

 

 

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל

המרוץ לחלל

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל. גייל קינג, קייטי פרי ו-4 נשים נוספות הוטסו לחלל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Inside Edition. 

Inside Edition הוא מגזין החדשות הוותיק ביותר, בעל הדירוג הגבוה ביותר והנצפה ביותר בחדשות ופוליטיקה בארה"ב.

הסרטון הפעם – הרפתקאת החלל של קייטי פרי ו- 5 נשים נוספות בחודש אפריל 2025. הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל לפני שחזרו בשלום לכדור הארץ.

רקע

הטיסה של גייל קינג, קייטי פרי וחברותיה היא הרבה יותר ממסע אישי. היא סמל לתחילתו של עידן חדש שבו החלל הופך לזירה של טכנולוגיה, יוקרה, כלכלה ופוליטיקה. בעתיד הקרוב, לא רק מדינות יחתרו לירח ולמאדים אלא גם תאגידים, אנשים פרטיים, ואולי גם אנחנו.

הטיסה הזו לא הייתה טיסה שגרתית של נאס״א אלא חלק מהתוכנית המסחרית של חברת Blue Origin שבבעלות מייסד אמזון, ג'ף בזוס. החברה שואפת להפוך את טיסות החלל לחוויה זמינה לא רק לאסטרונאוטים מאומנים, אלא גם לאזרחים פרטיים, סלבריטאים ומשקיעים.

הטיסה הספציפית הזו שהתקיימה בקפסולת 'New Shepard' כללה לראשונה צוות שכולו נשים. ההרכב הזה אינו מקרי. יש כאן הצהרה עוצמתית על הכללת נשים, העצמה נשית וחזון של עתיד שבו גם נשים לוקחות תפקידים מובילים בחלל – לא רק מאחורי הקלעים, אלא בקדמת הבמה.

גייל קינג היא עיתונאית מוכרת וידידתה הקרובה של אופרה ווינפרי. הבחירה בה להמריא – למרות פחד טיסות ידוע – משדרת מסר של התמודדות עם פחדים, שבירת גבולות, והשראה לאנשים מכל תחום חיים.

קייטי פרי, זמרת הפופ האמריקאית, הביאה איתה לחלל סמל אישי – פרח חיננית עבור בתה דייזי – מה שמוסיף נופך רגשי לסיפור ומחבר בין הבלתי מושג (החלל) לבין האינטימי והאנושי ביותר (אימהות, אהבה).

תיירות חלל הופכת למציאות יומיומית  

מה שבעבר היה נחלת מעטים מאוד, הופך לאט לאט לחוויה שאנשים "רגילים" יכולים לחלום עליה, במיוחד סלבריטאים ואנשים בעלי ממון. ייתכן שבתוך עשור או שניים, נוכל לראות "חופשות חלל" כחלק מהתיירות הגלובלית עם מלונות בחלל ואפילו תחנות עצירה על הירח.

נשים בחלל – לא רק סמל

בעוד בעבר נשים הוצגו יותר כסמל או חריגות בתחום גברי, כיום הן ממלאות תפקידים שוויוניים. החזון של צוותים מגדריים מגוונים בחלל משקף מגמה רחבה של שינוי במבנה החברתי־טכנולוגי.

חיבור בין תרבות פופ וחלל

שילוב של דמויות תרבותיות כמו קייטי פרי, אופרה ווינפרי, או ויליאם שאטנר (שכבר טס עם Blue Origin) יוצר עניין ציבורי עצום וגורם לציבור הרחב ובעיקר לצעירים להתעניין מחדש במדע, טכנולוגיה וחלל.

טכנולוגיות בטוחות ונגישות

כל שיגור מוצלח מוסיף ביטחון בטכנולוגיה, מקרב משקיעים ומאפשר שיפור מתמיד. ככל שהשיגורים יהיו שגרתיים – המחירים ירדו, הביקוש יעלה, והגישה לחלל תהפוך דמוקרטית יותר.

ההשלכות הפוליטיות – כלכליות של טיסות חלל פרטיות

שינוי במשוואה הגאו־פוליטית

בעבר, חקר החלל היה ביטוי לעוצמה לאומית, בעיקר של מדינות כמו ארה"ב, רוסיה וסין. היום, כשחברות פרטיות כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג'ף בזוס ו-Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון לוקחות את המושכות, עוצמה טכנולוגית כבר לא נובעת רק ממדינות אלא מהון פרטי.

שיתוף פעולה בין נאס״א ל- SpaceX

נאס״א הסתמכה בשנים האחרונות על SpaceX כדי לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, מה שהיה בעבר תפקיד בלעדי של הממשלה.

המשמעות היא שחברות פרטיות עשויות להפוך לגורם מכתיב סדר עולמי חדש. זה כולל שליטה בתקשורת לוויינית, בתחבורה חללית ואפילו במשאבים חוץ-כדוריים כמו כרייה בירח או במאדים.

תחרות על המשאב הבא – החלל החיצון

החלל מתחיל להיתפס כטריטוריה כלכלית פוטנציאלית עם משאבים יקרי ערך כמו מתכות נדירות באסטרואידים, אנרגיה סולארית ממסלולים קבועים, ועוד. מי שישיג שליטה טכנולוגית מוקדמת ייהנה מעוצמה כלכלית ופוליטית עצומה.

סין וארה״ב כבר בתחרות

סין מתקדמת במהירות עם תחנת חלל משלה, תוכניות לירח ולמאדים. ארה"ב משקיעה דרך NASA וגם דרך חברות פרטיות. כל אחת שואפת ל- "דריסת רגל ראשונה" שתקנה לה יתרון אסטרטגי.

האם אנחנו בעיצומו של עידן חדש של "קולוניאליזם חללי"?

נראה שכמו שבמאה ה־15 התחיל מירוץ הקולוניאליזם בין מעצמות אירופה כעת קורה דבר דומה לגבי החלל. מי יקבע למי מותר לכרות? למי יש זכות על קרקע בירח? מה קורה כשחברה פרטית תקים תחנת דלק מסחרית במסלול?

אמנת אחריות החלל של האו"ם (1967)

אמנת החלל של האו"ם קובעת שהחלל הוא רכוש משותף של האנושות, אבל לא ברור איך היא תתממש בפועל כשתאגידים חזקים יתחילו לפעול שם ברווח של מיליארדים.

התחרות הגדולה בין 3 החברות

  • SpaceX  ספייס אקס

היתרון הבולט של החברה – טכנולוגיה מתקדמת ורקטות חוזרות לשימוש. המטרה המרכזית – מושבה על מאדים ושיגורים מסחריים

  • Blue Origin בלו אוריג'ין 

היתרון הבולט של החברה – עיצוב בטיחותי ומיתוג יוקרתי. המטרה המרכזית – תיירות חלל ותשתיות לחלל מסחרי.

  • Virgin Galactic וירג'ין גלקטיק

היתרון הבולט של החברה – חוויה תיירותית נגישה יותר. המטרה המרכזית – טיסות תת־מסלוליות לציבור הרחב.

מי מנצח בינתיים?

בינתיים אין מנצחים. שלושת החברות מתקדמות במהירות. המצב נכון להיום:

SpaceX מובילה בטכנולוגיה ובכמות שיגורים. היא משתפת פעולה עם נאס״א, ומשגרת לוויינים וציוד קבוע.

Blue Origin מתמקדת בשלב זה בחוויה. היא מכוונת לאליטה תרבותית (כמו קייטי פרי וגייל קינג) כדי ליצור הד ציבורי.

Virgin Galactic פתחה את השערים לתיירים פחות אמידים, אבל עדיין נתקלת בעיכובים טכניים.

תרגום הסרטון

גייל קינג מנגבת דמעה בזמן שהיא נוסעת, יחד עם קייטי פרי ועוד ארבע אסטרונאוטיות נוספות, לעבר כן השיגור. אחת אחת. הן מצלצלות בפעמון כאן. גייל, שפוחדת מטיסות, נראית מפוחדת. זוהי התגברות על חומת פחד, מחסום.

אני חושב שזה יהיה עבורה חוויה מטהרת במובנים רבים.

צוות הנשים כולו אוחז ידיים בתפילה. ואז מגיע הזמן להיכנס לקפסולה.

"אישור לשיגור."
"כן, בייבי. אישור לשיגור."
"המילים האהובות עליי."

בשעה 9:30 בבוקר, השיגור. הרקטה המריאה לחלל. הרקטה חצתה את גובה 80,000 רגל, במהירות של 1,300 מייל לשעה (2,092 ק"מש)

אופרה נרגשת

אופרה צופה בחברתה הטובה יוצאת לחלל. היא וארוסה של קייטי פרי, אורלנדו בלום, ניחמו זה את זו.

הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל. קייטי הרימה חיננית (פרח) מול המצלמה.

הן צפות. הן חסרות משקל. הן חוות אפס כבידה בפעם הראשונה בחייהן. הן הוצפו מהנוף שראו.

"הו, תראו את הירח, חבר'ה. אני פשוט חייבת להגיד לכם… תראו את הירח. תראו."

ואז הגיע הזמן לחזור לכדור הארץ.

"ברוכות השבות לכדור הארץ"

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, חווה רגע מביך, נפל עם פניו קדימה בזמן שבדק את הקפסולה. ארוסתו, לורן סאנצ'ס, הייתה הראשונה לצאת.

גייל הרימה את ידיה לשמיים. "אני פשוט צריכה רגע עם הקרקע." היא כרעה על ברכיה ."רק להוקיר את הקרקע לרגע" ונשקה לאדמה.

קייטי הרימה את החיננית היחידה שלה לעבר השמיים. היא לקחה את הפרח לחלל כדי לכבד את בתה בת ה-4, דייזי, שקראה לה במהלך הנחיתה.

ג'סטין קייטי, כוכבת הפופ, גם היא נשקה לקרקע.

"החוויה הזו היא רק שנייה להיותי אמא "

במסיבת עיתונאים שאלו את גייל על המבט המפוחד שהיה על פניה.

גייל:

"ברגע ההוא הייתי כל כך מפוחדת. רק רציתי להיכנס למושב שלי. רק להיכנס לקפסולה ולשבת. בחיים – בחיים – לא חשבתי שאוכל לעשות דבר כזה. וואו."

לסרטונים נוספים מערוץ © Inside Edition עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

מטוס הקרב השוודי נוחת על כביש כפרי

מטוס הקרב השוודי ה-Saab JAS 39 Gripen מבצע נחיתה מדויקת על כביש כפרי צר ותמרוני 9G במהירות גבוהה. סרטון מערוץ היוטיוב © USA Military Channel.

הערוץ נועד בעיקר להציג את סרטוני הנשק והחיילים של צבא ארצות הברית (צבא, צי, חיל האוויר, חיל הנחתים).

בנוסף תמצאו בערוץ סרטונים של כוחות ההגנה של יפן ומדינות נאט"ו.המידע אינו מהווה אישור של מחלקת ההגנה של ארצות הברית.

הסרטון הפעם מציג את היכולות המרשימות של מטוס הקרב השוודי Saab JAS 39 Gripen במיוחד ביכולתו לנחות על כבישים צרים ולבצע תמרונים בעומס של 9G.

נחיתות על כבישים צרים

מטוס הגריפן נועד לפעול מבסיסים מאולתרים, כולל כבישים מהירים, כחלק מהאסטרטגיה השוודית להבטחת גמישות תפעולית במצבי חירום. במהלך תרגילים, המטוסים האלו מבצעים נחיתות והמראות על כבישים צרים, תוך תיאום מדויק עם צוותי קרקע. לדוגמה, תרגיל בתאילנד הדגים את יכולת המטוס לנחות ולהמריא מכביש, עם צוותי קרקע המסייעים בתדלוק ותחזוקה מהירה.​

תמרונים בעומס של  9G

הגריפן מסוגל לבצע תמרונים בעומס של עד 9G כפי שמודגם בסרטון שבו טייס מבחן מבצע תמרונים אווירובטיים קיצוניים.  הסרטון מציג את תגובת הטייס לעומסים האלו כשמד ג'י מראה את השינויים בעומס במהלך התמרונים.​

טכנולוגיה מתקדמת

הגריפן E, הדגם המתקדם ביותר, כולל טכנולוגיות מתקדמות כגון:​

  • מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת.​
  • מערכת חיישנים משולבת המספקת מודעות מצב גבוהה.​
  • תצוגת שטח רחב (WAD) המאפשרת לטייס לקבל החלטות מהירות ומדויקות.​

היכולות האלו מאפשרות למטוס לפעול ביעילות בסביבות קרב מורכבות ומאוימות.​

בשנת 2024 תאגיד סאאב וחברת הבינה המלאכותית הלסינג (Helsing) התחילו בשיתוף פעולה אסטרטגי במטרה לשלב nערכת בינה מלאכותית (Cirra) במטוס הקרב Saab Gripen-E. יכולות ה- AI יאפשר ניהול נתונים ויפחיתו את העומס מהטיסים.

הציים החזקים ביותר בנאט"ו

הסרטון הפעם – הצי של איזו מדינה  שולט בים בברית נאט"ו החזקה?

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם בשנת 2025. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד

הלנד רובר הראשונה בעולם

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם – כולנו יודעים שריצ'רד האמונד אוהב רכבי שטח. ריצ'רד לוקח אותנו לגילוי מחדש של הלנד רובר האגדי.

תרגום הסרטון:

ריצ'רד:

"אולי אתם כבר יודעים את זה, אבל אני אוהב רכבי שטח. יש משהו ברכב 4X4. עוד לפני העובדה שזאת רוח של הרפתקה, זה עניין של עיצוב שמשרת את הפונקציה. מכונה שנועדה לעשות את העבודה. לעשות את מה שאתה רוצה וצריך שהיא תעשה.

והיום, אני רוצה לספר לכם סיפור על אחת כזאת. לא על זאת שאתם רואים פה, אליה נגיע עוד מעט. יש רכבי שטח שכבשו הרים ומדבריות, אבל זהו סיפור על רכב שטח מסוים אחד שבעצם יצר תופעה.

לפני 75 שנה בדיוק ירד מהמפעל אבי אבות כל רכבי ה- 4X4 שהפך לאיקון. לנד רובר מספר אחת, מספר רישוי JUE 477 או בקיצור -JWY. זה היה הרכב הראשון מתוך שני מיליון. והסיפור שלו לא דומה לשום דבר אחר".

בן קוסון, יו"ר Royal Automobile Club:

"זה היה הלנד רובר הראשון שיוצר אי פעם וככל הנראה נמסר ב- 29 ביולי 1948. לפי הרשומות, הוא היה אמור להימסר למלך, אבל ברגע האחרון זה השתנה ובסוף הוא נשלח לפרופסור יואן מוּרן מאוניברסיטת ניוקאסל. בשנות ה- 70 המוקדמות הוא נמכר לחקלאי בצפון־מזרח אנגליה במחיר נמוך מאוד ומאז ההיסטוריה שלו נעשתה עמומה".

ריצ'רד:

"במשך עשורים הלנד רובר המקורי היה לא יותר מאשר מיתוס".

ג'וליאן שאולהייפר בעל חברה לשיקום רכבים:  

"מאז שאני ילד אני מתעניין בלנד רובר הקלאסיים. וזהו אולי הרכב הכי חשוב בתולדות המותג שפשוט נעלם מעל פני האדמה. אנשים מכל העולם שאלו – איפה הוא? האם נשאר משהו ממנו? אולי הוא פורק? אולי חלקים ממנו נטמעו ברכבים אחרים? היו שמועות שהוא נמצא באיזושהי חווה אי שם בצפון־מזרח אנגליה. והסיפור הוא שיום אחד, בשעת דמדומים, כשהשלג מסביב הפשיר, גילו אותו. הוא היה שם, אחרי שהיה מוסתר כמעט 50 שנה כשאנשים הפכו את החיפוש אחריו לפרויקט חיים".

ריצ'רד:

"השמועות התבררו כנכונות. ה- JUE 477 צצה מחדש בחווה בנורת' מברלנד. אבל השנים לא עשו לה טוב".

בן קוסון:

"אחרי עשורים של עמידה בשדה ובאסם בלי גג המצב שלה היה עגום. אבל באופן מפתיע היא עדיין הייתה שלמה. לצערנו, החקלאי מת, ומשפחתו החליטה למכור את הרכב".

ג'וליאן שאולהייפר:

"לאור העיסוק שלי בהערכת רכבי וינטג' וקלאסיים וההיכרות העמוקה שלי עם סדרה 1 של לנד רובר, המשפחה מצאה אותי ושאלה אם אוכל לדבר איתם על רכב חשוב שיש ברשותם. אחרי כמה חודשים, סוף־סוף הגעתי לראות אותו. בשלב הזה כבר העבירו אותו לאסם אבן ישן בכפר קטן, סמוי מהעין. וכשדלתות האסם נפתחו, הוא היה שם. ללא עורערין, בלי שום ספק. לנד רובר מספר אחת. בתור חובב לנד רובר מושבע מגיל צעיר, לעמוד פנים מול פנים עם JWY זה היה פשוט לא ייאמן. במשך כמעט 50 שנה הטבע התעלל בה. וזה היה ככל הנראה המצב הכי גרוע שראיתי ברכב מהסוג הזה. היא כמעט נשברה לשניים. מצב נורא".

ריצ'רד:

"למרות המראה שלה, המשפחה החליטה לערוך מכירה פומבית עם הצעות סגורות. הצעה אחת בלבד לקניית הלנד רובר הראשונה שיוצרה אי פעם".

בן קוסון:

"קיבלת רשות לבדוק את הרכב ואז היית צריך לקחת החלטה ולהציע מחיר. למזלנו, ג'ים והצוות שלו הוזמנו להשתתף ועוד יותר למזלנו, הם בחרו במספר הנכון".

מרטין פורט, חוקר סופר וצלם:

"היה צורך הרבה אומץ ורוח חלוצית כדי לחשוב בכלל על שיקום הרכב הזה והחזרתו לחיים".

ריצ'רד:

"הרוכש החדש, אולי הבעלים הכי משמעותי של רכבי שטח אי פעם, היה היזם, תעשיין והרפתקן בשם סר ג'ים ראטקליף".

סר ג'ים רטקליף:

"שמחנו מאוד לזכות במכירה. היינו אז בעיצומו של פרויקט הגרנדייר שאותו תיארנו כיורש הרוחני של הלנד רובר.וכשדיברנו על לנד רובר, התכוונו מראש לדגם האייקוני ההוא. בזמנו ה- JWY היה רכב השטח הטוב ביותר בדורו, כמו שאנחנו מאמינים שהגרנדייר הוא כיום. כשראינו שהוא עומד למכירה החלטנו לנסות. היה כמובן גם חשש שנצטרך לשחזר את המכונית הזאת".

ריצ'רד:

"כעת כשה- JWY בידים של הבעלים החדשים באה גם ההחלטה לשקם את הרכב. ועבור ג'ים והצוות שלו היה רק אדם אחד מתאים למשימה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זה היה הלם. זה יכול היה להיות הדבר הכי גדול שעשיתי אי־פעם או ההחלטה הכי גרועה. כי הרכב היה במצב כל־כך רע. אם הייתי שוגה בהערכת היקף העבודה או תהליך השחזור הייתי הורס פריט היסטורי של ממש. אבל התגובה הייתה "יש לנו אמון מלא בך ובצוות הקטן שלך, אנחנו איתך". הסכמנו על תקופה של שנתיים לשיקום ה- JWY. בחודשים הבאים פירקנו בזהירות את כל הרכב לחלקים. בחַנו כל פרט ופרט. להפתעתנו ה- JWY הייתה שלמה בצורה מדהימה. כמעט כל הרכיבים המרכזיים היו שם ובמצב מקורי ממש טוב. אבל השלדה שהיא הזהות של הרכב הייתה הבעיה. היא הייתה עקומה, רקובה, הרוסה לגמרי. ועדיין, לא היה שום ספק, זו הייתה השלדה המקורית".

מרטין פורט:

"הדבר הקל היה לזרוק אותה ולבנות שלדה חדשה. לשים לה פאנלים חדשים, מנוע חדש… אבל זו לא הייתה הרוח של תהליך השחזור הזה.
הרוח הייתה מאוד פשוטה – לשמר כל מה שאפשר לשמר. הנשמה, התחושה, ה- די-אן-איי נשמרו בכל מקום שזה היה אפשרי. מהמנוע ועד לבורג הבודד האחרון".

ריצ'רד:

"לאחר שנתיים של מחקר מדוקדק, שיקום זהיר והמון אהבה, ה- JWY הייתה מוכנה להימסר חזרה לבעליה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"הרגשתי כל רגש אפשרי כשמסרנו אותה לסר ג’ים.
לראות אותו נוהג בה, נוסע בדרך, זה היה הרגע הכי טוב. החיוך שלו פשוט האיר את הפנים כשראה אותה בפעם הראשונה".

סר ג'ים רטקליף:

"זו באמת הייתה מכונית מופלאה. היא הייתה קשוחה, פרקטית, רכב שיכול להגיע לכל מקום. מאוד אותנטית אבל נראית פשוט נהדר. באמת רכב מהמם".

מרטין פורט:

"עם סיום השחזור אני לא חושב שמישהו ידע מה יקרה איתה. היה לה פוטנציאל להישמר במוזיאון".

ג'וליאן שאולהייפר:

"אז מה יקרה הלאה? למען האמת, לא באמת ידעתי. למעשה אני חושב שאף אחד לא באמת ידע".

ריצ'רד:

"וכך JWY ניצלה מגורל חלוד וחזרה למצב תקין כשהיא עדיין עונדת את המרכב החבוט שלה כאות של כבוד. וכאן הסיפור נהיה מעניין. כי בנקודה הזו, הייתם מצפים שהרכב המיוחד הזה, החד פעמי, יקר הערך, ישמר איפשהו, אולי במוזיאון. אבל מכוניות לא נבנות כדי לשבת במוזיאונים. בטח שלא רכבי שטח כמו זה. הן נבנות לנסוע, להרפתקאות. אז זה בדיוק מה שהם עשו. לקחו את ה- JWY להרפתקה. הרפתקה ענקית".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זהו אחד האזורים האחרונים הבאמת פראיים על פני כדור הארץ. מסע אמיתי בסביבה הכי קשה שיש. הערכתי את הביטחון שלו".

סר ג'ים רטקליף:

"אנחנו חולמים מדי פעם על מסעות כאלה, משהו לא שגרתי. אז חשבנו: טיול קטן ליום ההולדת, חוצים את מדבר גובי…מה כבר יכול להשתבש?"

מרטין פורט:

"לשמוע שהלנד רובר הקטן והעיקש הזה לא יישב באיזה אוסף אלא ייסע אלפי קילומטרים לאורך מונגוליה לכיוון סין, להיות כנים, זו הייתה החדשה הכי טובה בעולם".

ריצ'רד:

"התוכנית הייתה ברורה: שיירה של רכבי וינטג’ יוצאת למסע יבשתי אדיר באזורים שהם מהקשים והבלתי מיושבים ביותר על פני כדור הארץ".

בן קוסון:

"התחלנו להרכיב רשימה של רכבים… לא הייתי משתמש במילה “מתאימים”, כי חוץ מהגרנדייר בחרנו כנראה את הרכבים הכי פחות מתאימים שיש. אבל זה בדיוק חלק מהאתגר".

ריצ'רד:

"מצפון מונגוליה השיירה תתקדם דרומה, תחצה את מדבר גובי, אלפי קילומטרים של טבע פראי".

מרטין פורט:

"כל בעל לנד רובר אוהב טיול דרכים, אוהב סיפורי שטח. אבל מעטים מהם באמת עושים את זה".

בן קוסון:

"כאן היינו ועשינו משהו שאני לא חושב שמישהו עשה אי פעם. ואני גם לא חושב שמישהו יעשה את זה שוב".

ריצ'רד:

הגרנדיירים, הדגם החדש של אינאוס שנועד ללכת לכל מקום ולעשות הכול ליוו את השיירה, תומכים לאורך כל הדרך".

בן קוסון:

"ארץ מדהימה, אבל קשה ברמות לכלי רכב. זו הנהיגה הכי קשה שעשיתי אי־פעם. הגרנדיירים היו סוסי העבודה של המסע. הם נשאו ציוד, מזון, כלים, חלקי חילוף. עמוסים עד הסוף ועבדו קשה. הם היו מצילי חיים".

ג'וליאן שאולהייפר:

"העובדה שה-JWY עשתה את זה בסטייל ובחן זה היה פשוט מדהים".

בן קוסון:

"ה- JWY הייתה כוכבת. פשוט לא ייאמן".

סר ג'ים רטקליף:

"אני חייב לומר שאני מוריד בפניה את הכובע. היא הייתה נחושה להראות לנו ממה היא עשויה. היא פשוט לא עשתה שום טעות. נסעה בצורה מושלמת ללא דופי כל הדרך. במדבר היא הייתה מופלאה, עשתה כל מה שנדרש ממנה".

מרטין פורט:

"המכונית הקטנה הזאת התמודדה עם כל מה שנקרה בדרכה. היא עברה הכול, לא נתקעה לרגע. התמודדה בשטח עם דרכים מטורפות בהן הרעידות מפרקות מכוניות לגורמים. היא לא החסירה פעימה".

סר ג'ים רטקליף:

"ה- JWY עשתה כל מה שנדרש ממנה והיו לה נימוסים לאורך כל החודש במונגוליה. זה מדהים למכונית שנבנתה ב- 1948והושארה להירקב בשדה למשך כל כך הרבה זמן".

מרטין פורט:

"כל אלה שנהגו בה אהבו אותה. נהגו בה בעדינות, בכבוד. והיא החזירה באותו אופן. דאגה לך, לקחה אותך בבטחה, פשוט מדהים".

סר ג'ים רטקליף:

"לראות אותה יחד עם הגרנדיירים זו הייתה חוויה ממש מרגשת, הראשונה אי פעם מול הדור החדש. אני באמת מאמין שהגרנדייר הוא רכב השטח הכי טוב בעולם היום וזו הייתה סצנה מרהיבה. לפעמים זה אפילו היה ממש מרגש".

ריצ'רד:

"במשך שלושה שבועות נסעה שיירת הרכבים במדבר, בדיונות, במישורים, בהרים. מסע הרפתקאות שמתאים לרכבי השטח הכי קשוחים שיש ומחווה הולמת נפלאה לגיבור מוטורי אמיתי".

ג'וליאן שאולהייפר:

"השקעתי כל־כך הרבה זמן ואנרגיה ב- JWY. להיות חלק מהמסע הזה ולראות אותה מצליחה זה פשוט לא ייאמן. אני מלא גאווה".

מרטין פורט:

"היא גמאה אלפי קילומטרים והוסיפה פרק חדש להיסטוריה של הלנד רובר האגדי הזה".

בן קוסון:

"זה ממש רגע של העברת הלפיד. ה- די-אן-איי עובר הלאה. כי הלנד רובר הראשון נבנה למטרה ברורה – ליצור רכב שטח סופר-קשוח, שיכול לנסוע בכל מקום, ולהימכר בכל מקום".

מרטין פורט:

"אני חושב שמה שנעשה כאן פשוט מדהים. זאת עדות לאיכות המקורית של הבנייה. עדות לשיקום של הצוות של ג’וליאן. עדות לגישה של ג’ים לכל הפרויקט".

בן קוסון:

"כל המסע הזה מבטא את הגישה של ג’ים לעסקים ולחיים. גישה שונה, אבל מוצלחת".

מרטין פורט:

"זה סיפור מעורר השראה. ומה יקרה הלאה? השמיים הם הגבול".

ריצ'רד (יושב מאחורי ההגה של גרנדייר):

"הפרק הזה בסיפורה של ה- JWY מסתיים כאן. אבל מי יודע מה מצפה לרכב הקטן, העיקש והאמיץ הזה. והסיפור ממשיך להיכתב על ידי רכבים כמו הגרנדייר. רוח ההרפתקה, להתקדם עוד קילומטר, לעשות את הבלתי אפשרי. זו מורשת של ממש.

מייק, לכמה זמן יש לנו את הגרנדייר?

מייק:

"יש לך אותו לסופ"ש".

ריצ'רד:

"אני חושב שאמשוך את זה לשבוע. כדאי שנכיר אחד את השני קצת יותר טוב… נראה לי שנהיה חברים טובים".

לסרטונים נוספים מערוץ  DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

רנו 5 החשמלית החדשה

ריצ'רד האמונד בוחן את הרנו 5 החשמלית

רנו 5 החשמלית החדשה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם ריצ'רד האמונד סוף סוף מאחורי ההגה של המכונית שעושה גלים בשוק החשמל. האם הוא אוהב או שונא את הרנו 5 החדשה?

תרגום הסרטון:

רנו 5, מכונית עם אופי

מעולם לא הייתה לי רנו 5, אבל פעם נהג אוטובוס בבלקבורן תקף אותי עם מוט ברזל בזמן שנהגתי ברנו של החברה שלי ואהבתי את זה. לא את זה שתקפו אותי, אלא את הרנו 5. היא הייתה זולה. היא הייתה קטנה, חלשה. היא רעשה כמו קופסת עוגיות מלאה בכפיות. אבל הייתה לה אישיות. היא שידרה אופי.

איך הרנו 5 החשמלית קשורה למקורית?

וזאת לא. היא לא זולה. היא לא קטנה. היא לא רועשת. למעשה, היא כמעט לא משמיעה קול בכלל. היא חשמלית. אז באיזה אופן בכלל זאת רנו 5? היא הוצגה לראשונה כרכב קונספט בשנת 2021. ואז, כמו תמיד, נכנסו לתמונה אנשי עסקים וכשהרכב האמיתי הגיע, זה לא היה זה. רגע, לא, זה לא מה שקרה. כשהרכב האמיתי הגיע הוא היה מדהים בדיוק כמו הקונספט. תסתכלו עליו! הוא מלא ברמיזות וסגנון שמתייחסים לרנו 5 המקורית.

פשוט מבריקה

זו עבודת עיצוב חכמה, ולדעתי, הוא נראה פשוט מבריק. הוא נמרץ – לא טיל. הגרסה הבסיסית מפיקה 148 כוחות סוס. יש גרסאות חזקות יותר, עד 200. 0  ל-100? בערך 8 שניות. למעשה, היא נבחרה לרכב החשמלי הטוב ביותר בהרבה עיתוני רכב. אבל לדעתי הם טועים. כי בואו נשכח מזה שהוא חשמלי לרגע. בואו נבחן אותו פשוט כרכב,  כלי שאמור לעזור לך לנוע, לחיות. אז היום אני הולך לעשות בדיוק את זה. אשתמש בו ביום רגיל שלי, ואבדוק איך הוא מסתדר. עכשיו אני נוסע לעבודה ל- "Smallest Cog" ואחר כך לפגישה חשובה ואז הביתה. נראה אם אפשר לחיות עם זה.

מכונית קטנה ומשעשעת

והנה משהו שלא נתקלתי בו כבר זמן מה. דלת תא מטען שנסגרת עם צליל קטן וחלול. היא אפילו רועדת. תראו את זה. אני אוהב את זה. בימינו, אפילו מכוניות קטנות נסגרות כמו כספות בבנק. אבל זאת לא אמורה להיות רולס-רויס. זו מכונית קטנה, משעשעת, לא רכב יוקרתי. והיא גם לא אמורה להיות כזו.

לא זולה

בואו נהיה כנים, 24 אלף פאונד (117,307 ש"ח, מחיר משוער בישראל 160,000ש"ח) זה הרבה כסף. רוב האנשים לא יכולים סתם ללכת לסוכנות ולזרוק עשרות אלפים על רכב חדש. אבל למי שכן, זו בערך העלות של קליאו ברמת גימור בינונית. אז בעולם של היום, זו מכונית זולה. והיתרון בדלתות קליק-קטנות? אין בהן שכבות של בידוד אז הרכב קל. טוב, לא כמו לוטוס 7. אבל במשקל של 1,450 ק"ג  לעומת רכבים חשמליים ששוקלים יותר מהבתים שהם חונים לידם, זה נחשב קל.

היגוי כייפי

אני חושב שהם כיוונו את ההיגוי להיות חד וישיר. צריך להזיז הרבה את ההגה כדי להישאר בקו ישר. וזה מצוין, כי כשהרכב פונה הוא פשוט פונה. המונח המקצועי הוא 'בלתי יציב דינמית'. אבל זה חלק מהכיף. למרות שהמתלים  "אנלוגיים", הם לא מיושנים. המתלה האחורי נלקח מדאצ'יה דאסטר והוא פשוט עובד.

רכב כייפי נקודה

זה רכב כייפי לנהיגה ויש בו את כל הטכנולוגיה שאתה מצפה להן היום. ניווט, אפל קארפליי, מסכי אנדרואיד, עזרי נתיב, כל הדברים האלה. אבל החלק הכי טוב? כל התחכום הזה משתלב בתוך תא נוסעים שהוא פשוט כיף להיות בו. אני שמח כאן. פרט חביב – כל הבדים עשויים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים.

הבעיה היחידה

וזו הבעיה היחידה שלי עם הרכב: ידית העברת ההילוכים מסתתרת בין ים הידיות שבצד ימין של ההגה. אז אני תמיד יוצא לנסיעה כשהווישרים מופעלים קודם. עוד דבר –  בלימה רגנרטיבית.יש רק שני מצבים: מצב D קל, מצב B  חזק. הייתי שמח לעוד מצב בין לבין.

לא משעממת כמו החשמליות האחרות

וזהו. זה כל מה שיש לי להעיר. מבחינתי, הרכב הזה – מהפכה. עד עכשיו, רוב הרכבים החשמליים היו משעממים. כמו לקנות מדיח כלים. זה היה נראה כמו עונש קולקטיבי לאנושות על שריפת דלקים. אבל הרכב הזה מוכיח שלא חייבים להיות משעממים. והוא גם מצביע על הכיוון של העתיד.

העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם

לא כל העולם יהיה חשמלי. העתיד יכלול מנועי בעירה עם דלקים סינתטיים, תאי דלק מימניים, וטכנולוגיות שעוד לא הומצאו. אבל הכי חשוב – העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם. לא צריך להיות עולם של "סגפנות טכנולוגית", בלי נשמה. העתיד יכול להיות כיפי, מגניב ומשחרר. והרכב הזה מוכיח את זה. ואני מת על זה.

לסרטונים נוספים מערוץ DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

למה אף אחד לא מדד את מהירות האור

מהירות האור

למה אף אחד לא מדד את מהירות האור. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – תלמידי הפיזיקה לומדים שמהירות האור, c, זהה לכל הצופים האינרציאליים, אבל אף אחד מעולם לא מדד אותה בפועל בכיוון אחד.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך להכין גרפן

איך מכינים גרפן

איך להכין גרפן. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך יוצרים גרפן? אתם צריכים עיפרון (אינו מכיל עופרת אלא גרפיט), נייר דבק ומינון בריא של עבודה קשה.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

המדע של שש דרגות של הפרדה

שש דרגות של הפרדה

המדע של שש דרגות של הפרדה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – האם כל האנשים על פני כדור הארץ באמת מחוברים באמצעות שישה שלבים בלבד? יש בזה הרבה יותר מדע ממה שציפיתי בהתחלה. מסתבר שרשתות מסודרות עם מידה קטנה של אקראיות הופכות לרשתות של עבודה קטנה. זו הסיבה שהמכרים שלך מתגלים כחשובים יותר בחיפוש עבודה ובמציאת הזדמנויות חדשות מאשר חברים קרובים.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך כוח כבידה עובד

איך כוח המשיכה עובד

איך כוח כבידה עובד. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם –תורת היחסות הכללית אומרת לנו שכוח המשיכה אינו כוח, שדות כבידה אינם קיימים. עצמים נוטים לנוע בשבילים ישרים במרחב הזמן המעוקל.

הסרטון בחסות  Caseta by Lutron

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. 

בפתיח לסרטון הזה דרק כתב: "כל כך הרבה אנשים עזרו בסרטון הזה. פרופ' ג'ון ספרי, האנק גרין, הנרי רייך, CGP גריי, פרופ' פוליאקוף, אמא שלי צילמה לי בפארק סטנלי היפה וג'ן ס עזרה בגרסה הרביעית של התסריט".

עצים יוצרים לחצים שליליים עצומים של 10 של אטמוספרות על ידי אידוי מים מנקבוביות ננומטריות, מציצת מים עד 100 מטר במצב שבו הם צריכים להיות רותחים אבל לא יכולים כי צינורות הקסילם המושלמים אינם מכילים בועות אוויר, רק כדי שרובם יכולים להתאדות בתהליך של ספיגת כמה מולקולות של פחמן דו חמצני. לא הזכרתי את לכידות המים (שהם נדבקים לעצמם היטב) אבל זה מרומז בתיאור של לחץ שלילי, מתח פנים חזק וכו'.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

האם דמוקרטיות אפשריות?

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.

דמוקרטיה עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

זה לא שיפוט ערכי, לא הערה על טבע האדם ולא הצהרה על כמה נדירות ובלתי יציבות חברות דמוקרטיות היו לאורך ההיסטוריה של הציוויליזציה. הניסיון הנוכחי שלנו לדמוקרטיה, השיטות שבהן אנו משתמשים לבחירת מנהיגינו, הן ביסודן לא רציונליות. וזו עובדה מתמטית מבוססת היטב.
הסרטון הזה הוא על המתמטיקה שהוכיחה את העובדה הזו והובילה לפרס נובל. איך קבוצות של אנשים מקבלות החלטות והמלכודות שאליהן שיטות ההצבעה שלנו נופלות.

המנצח לוקח הכל

אחת הדרכים הפשוטות ביותר לקיים בחירות היא לבקש מהמצביעים לסמן בפתק הצבעה מועמד אחד כמועדף עליהם. וכאשר הקולות נספרים, המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח בבחירות. השיטה הזו נקראת "המנצח לוקח הכל". השם הזה לא כל כך מדויק. למעשה אין "קו סיום" שמועמדים צריכים לעבור. המנצח הוא פשוט זה שקיבל הכי הרבה קולות.
השיטה הזו קיימת כנראה מהעת העתיקה. היא שימשה לבחירת חברי בית הנבחרים באנגליה מאז המאה ה-14,
השיטה עדיין קיימת ב – 44 מדינות בעולם שמשתמשות בה לבחירת מנהיגיהן. 30 מתוך המדינות הללו היו בעבר מושבות בריטיות. ארצות הברית, בהיותה מושבה בריטית לשעבר, עדיין משתמשת במערכת הזו ברוב המדינות שלה כדי לבחור נציגים לחבר האלקטורים.

לא תמיד המפלגה השלטת נבחרה ע"י הרוב

אבל לשיטה הזו יש בעיות. כאשר בוחרים נציגים לפרלמנט, מתרחשים לא פעם מצבים שבהם רוב המדינה כלל לא הצביע למפלגה שלוקחת את השלטון. במאה השנים האחרונות, בפרלמנט הבריטי היו 21 פעמים שבהן מפלגה אחת החזיקה ברוב המושבים ורק בשתי בפעמים מתוכן, הרוב המצביע הצביע עבור אותה מפלגה. כלומר, מפלגה שמיעוט האזרחים הצביע עבורה עלולה להחזיק את כל הכוח בממשלה.

אפקט הספוילר

עוד תופעה שנגרמת כתוצאה מהשיטה הזו היא שמפלגות דומות גונבות קולות זו מזו. לדוגמה, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000, המאבק היה בעיקר בין אל גור לבין ג'ורג' בוש. באותה תקופה, לקביעת תוצאות הבחירות, כל מדינות ארה"ב השתמשו בשיטת "המנצח לוקח הכל".
בוש קיבל יותר קולות בפלורידה, אבל בהפרש זעום של פחות מ-600 קולות. אבל היה גם מועמד נוסף על פתקי ההצבעה – ראלף ניידר. ניידר היה מועמד מפלגת הירוקים והוא היה בבירור שמאלה מאל גור ומג'ורג' בוש. הוא קיבל כמעט 100,000 קולות בפלורידה. רוב תומכי ניידר העדיפו את גור על פני בוש, אבל בגלל ששיטת ההצבעה איפשרה להם להצביע רק עבור מועמד אחד, הם לא יכלו לבטא את העדפתם השנייה. בסופו של דבר, הצבעתם לניידר גרמה בפועל לניצחון של בוש. זו דוגמה למה שנקרא "אפקט הספוילר".

חוק דוברז'ה

כתוצאה מכך, שיטת "המנצח לוקח הכל" מעודדת מצביעים להצביע באופן אסטרטגי. נניח שיש חמש מפלגות – אחת מהן תהיה הקטנה ביותר, ולכן אין לה סיכוי לנצח. אם כך, מדוע להצביע עבורה? זה נכון גם אם יש ארבע מפלגות או שלוש. מערכת ההצבעה הזו מובילה לריכוז כוח במפלגות הגדולות ובסופו של דבר היא נוטה להוביל למערכת דו-מפלגתית. התופעה הזו כל כך נפוצה, עד שיש לה שם – "חוק דוברז'ה". כך ששיטת "המנצח לוקח הכל" אינה בחירה טובה במיוחד.

אז מה אפשר לעשות במקום?

אפשר לקבוע שמועמד יכול לנצח רק אם הוא מקבל רוב. כלומר לפחות 50% מהקולות ועוד קול אחד. אבל מה אם אף מועמד לא מקבל רוב? נוכל לפנות למצביעים שהצביעו למועמד עם הכי מעט קולות ולבקש מהם לבחור מחדש ולחזור על התהליך הזה שוב ושוב, תוך כדי סילוק המועמד עם הכי פחות קולות בכל שלב, עד שמועמד אחד יגיע לרוב הדרוש.

סיבוב שני מיידי, הצבעה בדירוג

אבל קיום בחירות מרובות זה מסובך. אז במקום זה, נוכל פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם מהאהוב עליהם ביותר ועד לפחות מועדף. ואם המועמד המועדף עליהם נפסל, נוכל לעבור להעדפה השנייה שלהם. בסיום ההצבעה, נספור את הבחירה הראשונה של כל מצביע. אם מועמד כלשהו מקבל רוב מוחלט של הקולות הוא המנצח. אבל אם לאף מועמד אין רוב, אז המועמד עם מספר הקולות הנמוך ביותר מודח והקולות שהיו שייכים לו עוברים להעדפה השנייה של אותם מצביעים. התהליך הזה ממשיך עד שנותר מועמד אחד עם רוב הקולות. מבחינה מתמטית זה זהה  לעריכת בחירות חוזרות, אבל זה חוסך זמן וטרחה ולכן נקרא "סיבוב שני מיידי". השיטה ידועה גם כ- "הצבעה לפי העדפה" או "הצבעה בדירוג". הסיבוב השני המיידי לא רק משפיע על המצביעים, אלא גם משנה את התנהגות המועמדים אחד כלפי השני.

לדוגמה, בבחירות לראשות עיריית מיניאפוליס בשנת 2013, השתמשו בהצבעה בדירוג. ראש העיר המכהן פרש, ופתאום צצו מכל עבר מועמדים שרצו להיות ראש העיר. בסך הכול, היו 35 מועמדים. אפשר היה לחשוב שבמצב כזה, כל מועמד ירצה "להפיל" מועמדים אחרים ולהבליט את עצמו. אבל זה לא מה שקרה. כל 35 המועמדים היו נחמדים זה לזה, אדיבים ומנומסים מאוד. עד כדי כך שבסוף העימות האחרון לפני הבחירות, כולם הצטרפו יחד ושרו "קומביה"  Kumbaya, my Lord, kumbaya.במקום שנאה, כעס והשמצות פוליטיות  נוצר מצב יוצא דופן שבו כולם ניסו להיות נחמדים ככל האפשר  כדי לזכות בהעדפות השנייה והשלישית של הבוחרים האחרים. אבל יש גם בעיה עם סיבוב שני מיידי. יש מקרים שבהם מועמד שמקבל פחות קולות בסיבוב הראשון – דווקא מגדיל את סיכוייו להיבחר בסוף.

מועמד גרוע זוכה

נניח שיש שלושה מועמדים:
איינשטיין, קירי ובוהר. איינשטיין ובוהר מייצגים עמדות מנוגדות, ואילו קירי נמצאת במרכז האידיאולוגי.

נניח שהתוצאות הראשוניות הן:

  • איינשטיין מקבל 25% מהקולות,
  • קירי מקבלת 30%,
  • בוהר מקבל 45%.

אף אחד לא קיבל רוב, ולכן איינשטיין מודח. הקולות של תומכיו עוברים להעדפה השנייה שלהם –  קירי. בסוף, קירי זוכה בבחירות. אבל עכשיו תארו לעצמכם שבוהר נושא נאום גרוע במיוחד או מציע מדיניות לא פופולרית  וכמה מתומכיו מחליטים לעבור ולהצביע לאיינשטיין. במצב כזה, קירי היא זו שמודחת ראשונה. וכיוון שהיא הייתה מועמדת מתונה, מחצית מתומכיה תומכים באיינשטיין והמחצית השנייה בבוהר. בשלב הבא, בוהר זוכה. כך יוצא שמועמד (בוהר) שקיבל תוצאה גרועה יותר בסיבוב הראשון דווקא מצליח לנצח בבחירות בסוף. ברור שזה לא משהו שאנחנו רוצים במערכת הצבעה.

גיוס המתמטיקה לחקר מערכות הצבעה

בחירה חברתית

הבעיה הזו העסיקה גם את המתמטיקאי הצרפתי ניקולא דה קונדורסה. קונדורסה היה מהראשונים שניסו ליישם היגיון ומתמטיקה בחקר מערכות הצבעה, והוא נחשב למייסד של תחום מתמטי הנקרא "בחירה חברתית" Social Choice Theory.
קונדורסה חי בתקופת המהפכה הצרפתית, כך שהניסיון לגלות מהו רצון העם היה נושא חם במיוחד באותה תקופה. בשנת 1784, בן זמנו של קונדורסה, ז'אן-שארל דה בורדה, הציע שיטת הצבעה אחרת,שיטת בורדה.

שיטת בורדה

המצביעים מדרגים את המועמדים.

אם יש חמישה מועמדים

  • דירוג של מישהו במקום הראשון נותן לו 4 נקודות,

  • דירוג במקום השני נותן 3 נקודות,

  • וכן הלאה, כאשר המקום האחרון מקבל 0 נקודות.

אבל שיטת בורד בעייתית. הנקודות שכל מועמד מקבל תלויות במספר הכולל של המועמדים. כלומר, הוספת מועמדים חסרי סיכוי עלולה להשפיע על המנצח הסופי. קונדורסה שנא את השיטה הזו. הוא כתב שהיא "מועדת לטעויות כי היא מסתמכת על גורמים שאינם רלוונטיים לשיפוט". אז בשנת 1785, קונדורסה פרסם מאמר שבו הציע מערכת הצבעה חדשה אותה חשב להוגנת ביותר – כדי לנצח בבחירות, מועמד צריך לנצח כל מועמד אחר בקרב ראש-בראש. אבל איך מיישמים את זה עם יותר משני מועמדים? האם צריך לערוך המון בחירות נפרדות? לא בהכרח. אפשר פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם, כמו בהצבעה בדירוג, ואז לבדוק כמה מצביעים העדיפו כל מועמד על פני כל מועמד אחר.

זה נראה כמו שיטת ההצבעה ההוגנת ביותר. למעשה, השיטה הזו התגלתה 450 שנה קודם לכן על ידי רמון ליול, נזיר שחקר כיצד נבחרים מנהיגי הכנסייה. אבל הרעיונות של ליול לא זכו להכרה כי ספרו"Ars Eleccionis" אמנות הבחירות אבד, ונמצא מחדש רק בשנת 2001. לכן השיטה קרויה על שם קונדורסה ולא על שם ליול.

האם תמיד יהיה מנצח בשיטה הזו?

בואו נבדוק את השיטה על החלטה פשוטה: בחירת ארוחת ערב בינך לבין שני חברים. שלושתכם צריכים לבחור בין המבורגר, פיצה או סושי.

  • אתה הכי אוהב המבורגר,  פיצה היא הבחירה השנייה שלך וסושי במקום האחרון.

  • חברך הראשון מעדיף פיצה, אח"כ סושי ולבסוף המבורגר.

  • חברך השני אוהב סושי, אח"כ המבורגר ולבסוף פיצה.

איך תחליטו איזו ארוחה להזמין?

אם תבחרו בהמבורגרים, אפשר לטעון שסושי היה צריך לנצח במקום, כי שניים מכם מעדיפים סושי על פני המבורגר ורק אחד מעדיף המבורגר על סושי. עם זאת, באותו אופן ניתן לטעון שפיצה עדיפה על סושי והמבורגר עדיף על פיצה, בהפרש של שניים לאחד בכל פעם. כך נראה שאתה וחבריך תקועים בלולאה: המבורגר עדיף על פיצה, פיצה עדיפה על סושי, סושי עדיף על המבורגר, וחוזר חלילה.

פרדוקס ההצבעה

המצב הזה נקרא "פרדוקס קונדורסה" (Condorcet's Paradox). או "פרדוקס ההצבעה". קונדורסה מת לפני שהצליח לפתור את הבעיה הזו במערכת ההצבעה שלו. הוא היה פעיל פוליטית בזמן המהפכה הצרפתית, ואף ניסח טיוטה לחוקת צרפת.

בשנת 1793, בתקופת שלטון הטרור Reign of Terror, כאשר לה מונטן (La Montagne) עלה לשלטון, קונדורסה הוכרז כבוגד על כך שביקר את המשטר, ובפרט את החוקה החדשה שלהם. בשנה שלאחר מכן, הוא נעצר ומת בכלא.

במהלך 150 השנים הבאות, עשרות מתמטיקאים ניסו להציע מערכות הצבעה משלהם או לשפר את הרעיונות של קונדורסה ובורדה. אחד מהמתמטיקאים הללו היה צ'ארלס דודג'סון, המוכר יותר בשם לואיס קרול. כשהוא לא כתב את "אליס בארץ הפלאות", הוא ניסה למצוא שיטה הוגנת לעריכת בחירות. אבל לכל מערכת הצבעה היו בעיות דומות: או שהן יצרו "לולאות קונדורסה" או שמועמדים חסרי סיכוי השפיעו על תוצאות הבחירות.

בשנת 1951, קנת' ארו (Kenneth Arrow)  פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, ובה הציג חמש דרישות הגיוניות שכל מערכת הצבעה רציונלית צריכה לעמוד בהן:

  • תנאי ההסכמה פה-אחד (Unanimity)  
    אם כל חברי הקבוצה מעדיפים אפשרות אחת על פני אחרת, התוצאה צריכה לשקף זאת. לדוגמה, אם כל אחד מחברי הקבוצה מעדיף סושי על פני פיצה, אז הקבוצה כולה צריכה להעדיף סושי על פני פיצה.
  • אי-רודנות (Non-Dictatorship)
    אף קול בודד לא צריך לבטל את ההעדפות של כל השאר. אם כולם מצביעים לפיצה ורק אדם אחד מצביע לסושי, ברור שהקבוצה צריכה לבחור בפיצה. אם קול אחד מכריע, זו לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה.
  • דןמיין בלתי מוגבל (Unrestricted Domain)
    כל אחד צריך להיות חופשי להצביע איך שהוא רוצה, מערכת ההצבעה חייבת להפיק תוצאה על בסיס כל הפתקים – תמיד. היא לא יכולה להתעלם מקולות "בעייתיים" או לבחור באקראי. היא חייבת להגיע לאותה תוצאה עם אותו סט של קולות.
  • טרנזיטיביות (Transitivity)
    אם הקבוצה מעדיפה המבורגר על פני פיצה, ופיצה על פני סושי, אז היא חייבת גם להעדיף המבורגר על פני סושי.
  • אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות (Independence of Irrelevant Alternatives)  אם הקבוצה מעדיפה סושי על פני פיצה, הכנסת אפשרות חדשה, נגיד המבורגר, לא אמורה לשנות את ההעדפה של סושי על פני פיצה.

הקבוצה יכולה כמובן לדרג את ההמבורגר מעל שניהם, באמצע או למטה, אבל הדירוג של סושי מול פיצה צריך להישאר אותו דבר.

משפט אי-האפשרות של ארו

ארו הוכיח שזה בלתי אפשרי לקיים את כל חמש הדרישות הללו במערכת הצבעה מדורגת עם שלושה מועמדים או יותר. זהו משפט אי-האפשרות של ארו (Arrow’s Impossibility Theorem)  והוא היה כל כך פורץ דרך, שארו זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1972. עכשיו, אני רוצה להסביר גרסה של ההוכחה שלו, המבוססת על ניסוח של ג'אנאקופולוס (Geanakoplos).

נניח שיש שלושה מועמדים בבחירות:
אריסטו, בוהר וקירי
נסמן אותם כ- A, B, C 
יש לנו קבוצת מצביעים, אותם נסדר לפי מספרים:
מצביע 1, מצביע 2, מצביע 3 – עד מצביע N.

לכל מצביע יש חופש לדרג את A, B, C לפי העדפתו ואפילו מותר שיהיו שוויונות. הדבר הראשון שנראה הוא שאם כל המצביעים מדרגים מועמד מסוים ראשון או אחרון, החברה כולה חייבת גם לדרג אותו ראשון או אחרון.

נבחר באופן שרירותי את המועמד B. נניח שחצי מהמצביעים מדרגים את B ראשון והחצי השני מדרג את B אחרון.אז מערכת ההצבעה שלנו חייבת לשים את B או בראש או בתחתית. ונוכיח זאת על דרך השלילה.

נניח שזו תוצאת ההצבעה:
A מדורג מעל  B שמדורג מעל C. כלומר B יצא באמצע.

כעת, נניח שכל אחד מהמצביעים מזיז את C למקום הראשון, מעל A. לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, C חייב להיות מדורג מעל A.

אבל לא שינינו את הדירוג היחסי של A מול  B. לכן A עדיין חייב להיות מדורג מעל B. ולא שינינו את הדירוג של C מול B כך ש-C עדיין חייב להיות מתחת ל- B.

לפי תנאי הטרנזיטיביות, אם  A עדיף על  B ו- B עדיף על  C אז A עדיף על C. אבל זה סותר את תנאי ההסכמה פה-אחד, מה שאומר שההנחה שלנו ש- B יכול להיות באמצע הייתה שגויה. ולכן, אם כולם מדרגים מועמד ראשון או אחרון, גם התוצאה הסופית חייבת לדרג אותו ראשון או אחרון.

כעת, נעשה ניסוי מחשבתי שבו כל מצביע מדרג את  B בתחתית הדירוג שלו ונשאיר את הדירוג של A  ו- C כרצונם. ובכן, לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, אנחנו יודעים ש-  B חייב להיות בתחתית הדירוג החברתי, ונקרא למצב הזה פרופיל 0.

כעת ניצור פרופיל 1, שהוא זהה לחלוטין לפרופיל 0, למעט מצביע אחד שהזיז את B מהתחתית לראש הרשימה. זה, כמובן, לא משנה את התוצאה החברתית מיד, אבל נוכל להמשיך בכך, וליצור פרופילים 2, 3, 4 וכן הלאה, כאשר בכל פעם עוד מצביע אחד מעביר את B מהתחתית לראש הרשימה. אם נמשיך בתהליך הזה, בסופו של דבר יהיה מצביע שהשינוי שלו – מהצבת B בתחתית להצבת B בראש יהפוך לראשונה את הדירוג החברתי, כך ש- B יהיה בראש הרשימה.

נקרא למצביע הזה "המצביע המכריע" ואת הפרופיל הזה נסמן כ- p. פרופיל o הוא אז הפרופיל שהיה ממש לפני השינוי המכריע. כעת ניצור פרופיל q שהוא זהה ל- p  אבל בו המצביע המכריע מעביר את A מעל B. לפי אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות, הדירוג החברתי חייב גם הוא לשים את A מעל B.

מכיוון שעבור כל המצביעים, היחס בין A ל- B נותר זהה למה שהיה בפרופיל o ו- B חייב להיות מדורג מעל C כי היחסים בין B ל-C  נותרו כפי שהיו בפרופיל p. אז לפי טרנזיטיביות, A חייב להיות מדורג מעל C בדירוג החברתי. וזה נכון ללא קשר לשינויים שיתר המצביעים מבצעים בין A ל-C כי השינויים האלה אינם משנים את המיקום של A ביחס ל- B או של C ביחס ל- B.  מכאן עולה שהמצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור, לפחות בכל הנוגע לקביעת העדפת החברה בין A  ל-C.

הדירוג החברתי תמיד יתיישר עם העדפתו של המצביע המכריע, בלי קשר להצבעות שאר המצביעים. כעת ניתן להריץ ניסוי מחשבתי דומה, שבו נציב את C בתחתית ונוכיח שגם כאן קיים דיקטטור שקובע את ההעדפה החברתית של A על B. ומסתבר שאותו מצביע שמכריע בין A  ל – C גם קובע את ההעדפה של A על B.  כלומר, המצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור מוחלט.

האם הדמוקרטיה נידונה לכישלון?

ובכן נראה ש- משפט אי-האפשרות של ארו Arrow’s Impossibility Theorem אומר שכן.

אם יש שלושה מועמדים או יותר, אין שיטת הצבעה מדורגת שיכולה לאחד את ההעדפות של הבוחרים בצורה רציונלית. תמיד יהיה צורך להתפשר על משהו. אבל למזלנו, המתמטיקאי דאנקן בלאק (Duncan Black) מצא משפט אופטימי יותר, שעשוי לשקף טוב יותר את המציאות.

אם הבוחרים והמועמדים פרוסים באופן טבעי לאורך ממד יחיד, למשל על סקאלה מליברלים לשמרנים, או כל סקאלה פוליטית אחרת, אז בלאק הראה שהעדפת הבוחר החציוני תשקף את החלטת הרוב. במקרים רבים, הבחירה של הבוחר החציוני תקבע את תוצאות הבחירות ובכך תספק תוצאה שמתיישרת עם העדפת רוב הבוחרים ותימנע מהפרדוקסים והסתירות שארו הדגיש.

חדשות טובות נוספות

משפט אי-האפשרות של ארו חל רק על שיטות הצבעה מדורגות, בהן הבוחרים מדרגים מועמדים זה מול זה.

אבל יש דרך נוספת, שיטות הצבעה מבוססות דירוג (Rated Voting Systems).

הגרסה הפשוטה ביותר נקראת "הצבעת אישור"(Approval Voting)   בה במקום לדרג מועמדים, הבוחרים פשוט מסמנים את כל המועמדים שהם מאשרים.

יש גם גרסאות שבהן ניתן להצביע עד כמה תומכים במועמד, למשל בסקאלה של מ- 10- (התנגדות מוחלטת) עד 10+ (תמיכה מלאה).

מחקרים מראים שהצבעת אישור:

מגדילה את שיעור ההצבעה

מפחיתה קמפיינים שליליים

מונעת את "אפקט הספויילר" כאשר מועמד חסר סיכוי משנה את התוצאות

כך, הבוחרים יכולים להביע תמיכה במועמד בלי לדאוג לגודל המפלגה שלו. גם ספירת הקולות פשוטה – סופרים כמה אחוזים מכלל המצביעים אישרו כל מועמד והמועמד עם האישור הגבוה ביותר מנצח.

קנת' ארו היה סקפטי בתחילה לגבי שיטות הצבעה מבוססות דירוג. אבל לקראת סוף חייו הוא הודה שכנראה זו השיטה הטובה ביותר.

הצבעת אישור אינה חדשה

בין השנים 1294 ל-1621, הקרדינלים של הוותיקן השתמשו בה לבחירת האפיפיור. גם הבחירה במזכ"ל האו"ם מתבצעת באמצעותה. אבל משום מה היא לא נפוצה בבחירות בקנה מידה גדול וייתכן שיידרש ניסוי רחב יותר כדי לבחון אותה.

אז האם הדמוקרטיה בלתי אפשרית מתמטית?

כן, אם אנו משתמשים בהצבעה מדורגת, כפי שעושות רוב המדינות בבחירות להנהגתן. אבל יש שיטות טובות יותר, חלקן מסוגלות לייצג את רצון העם בצורה טובה יותר מאחרות.

שיטת "המנצח הוא הראשון" בה המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח, ניראת מגוחכת בהתחשב בכל הבעיות שלה. אבל רק בגלל שאין שיטה מושלמת, זה לא אומר שלא צריך לנסות לשפר. חשוב להיות מעורב פוליטית ולדאוג למה שקורה בעולם, כי זו אחת הדרכים הבודדות שבהן נוכל לשנות את  המציאות. כמו שווינסטון צ'רצ'יל אמר, "הדמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו".

הדמוקרטיה אינה מושלמת, אבל היא הדבר הטוב ביותר שיש לנו. המשחק אולי מכור, אבל זה המשחק היחיד בעיר. העולם משתנה, ואיך שהדברים עובדים היום לא מבטיח שכך יעבדו מחר. מבחירות לנשיאות ועד שיטות עבודה – השינויים בלתי נמנעים. ולמזלנו, יש דרך קלה להתכונן לכל מה שהעתיד יביא, על ידי הרחבת הידע ופיתוח חשיבה ביקורתית – קצת כל יום.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

תרגילים לצפיפות עצם

תרגילים לצפיפות עצם

תרגילים לצפיפות עצם. סרטון מערוץ היוטיוב © NutritionFacts.org של ד"ר מייקל גרגר (DrMichael Greger). מייקל גרגר הוא רופא טבעוני בעל מוניטין עולמי. לדבריו ערוץ היוטיוב שלו, עובדות על תזונה הוא המקור המדעי היחיד ללא מטרות רווח למידע מבוסס ראיות על תזונה.

הסרטון הפעם – כשמדובר בבריאות העצם, זה להשתמש בה או לאבד אותה. פעילות גופנית עם נשיאת משקל, עוצמה מספקת ותדירות גבוהה הכרחיות.

הסרטון עם כתוביות בעברית

תרגום: רותי לוי

קרדיט תמונה: ©:Mikhail Nilov

לסרטונים נוספים של ד"ר מייקל גרגר עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

האם כוח המשיכה הוא אשליה?

האם כוח המשיכה באמת קיים?

האם כוח המשיכה הוא אשליה? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.

ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.

מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.

מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.

הסרטון הפעם – רובנו מתייחסים לכוח המשיכה כחלק מהמציאות החיה שלנו. הפיזיקה הבסיסית מציגה לנו את מושג הכבידה מהצד הניוטוני. אבל כשאתה מתחיל לכלול את איינשטיין בהבנה של כוח הכבידה, הדברים הופכים מוזרים. האם ייתכן שכוח המשיכה פשוט לא קיים?

לסרטונים נוספים מערוץ PBS Space Time עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

האם צריכים ליישב את נוגה במקום מאדים?

האם ליישב את נוגה?

האם צריכים ליישב את נוגה במקום מאדים? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.

ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.

מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.

מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.

הסרטון הפעם – זה די ברור שאנחנו אובססיביים לרעיון שהמאדים הוא מושבה פוטנציאלית לתושבי כדור הארץ. אבל האם זו באמת האפשרות הטובה ביותר? האם יש מקום טוב יותר עבורנו להתיישב במערכת השמש שלנו? מה עם ונוס?  אין ספק שטמפרטורת פני השטח היא מעל 450 מעלות צלזיוס, עם לחץ מטורף. אבל אולי יש דרך חכמה לעקוף את זה? מה שהופך את נוגה לאופציה טובה יותר לקולוניזציה לטווח ארוך מאשר מאדים.

לסרטונים נוספים מערוץ PBS Space Time עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

 

מה קורה בקצה היקום?

האם ליקום יש קצה?

מה קורה בקצה היקום? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.

ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.

מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.

מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.

הסרטון הפעם – הרבה אנשים מאמינים שהיקום הוא אינסופי. אבל יש אפשרות כי זה לא כך. מה שאומר שיכול להיות קצה ליקום. מה קורה בקצה הזה? האם יש מסעדה? הצטרפו אל מאט בפרק הזה של מרחב-זמן כשהוא בוחן את המרחבים הגדולים ביותר של היקום שלנו. אז מה אתם מוצאים כשאתם מגיעים לקצה? עוד יקום? יקום בועה? חזרה לנקודת ההתחלה? צפו בפרק הזה של מרחב-זמן כדי לגלות!

לסרטונים נוספים מערוץ PBS Space Time עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

 

 

 

 

 

הצבא האמריקאי במאה ה-20

הצבא  האמריקאי במאה ה-20

הצבא  האמריקאי במאה ה-20. סרטון מערוץ היוטיוב ©  World at Warתפקידו של החייל האמריקאי בהגנה על ערכים אמריקאים ועל התפתחותם של סכסוכים עכשוויים.

סרט תיעודי מרתק המתעמק בהיסטוריה של הצבא  האמריקאי במאה ה-20. הסרט מדגיש את מחויבות הלוחמים, הקורבנות והחידושים הצבאיים שעיצבו את הלוחמה המודרנית. הסרט בוחן אסטרטגיות צבאיות, טכניקות לחימה מתפתחות, ואת המחיר האנושי של מלחמה.  ממלחמת העולם השנייה ועד מלחמת וייטנאם, כולל הסכסוך הקוריאני, קטעי ארכיון ועדויות עוצמתיות.

לסרטונים נוספים מערוץ World at War.עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור    

ברלין אחרי מלחמת העולם בצבעים

ברלין אחרי מלחמת העולם

ברלין אחרי מלחמת העולם בצבעים. סרטון מערוץ היוטיוב ©  World at War

ב-6 במאי 1945 הוורמאכט חותם על הכניעה ללא תנאי בכל החזיתות. מלחמת העולם השנייה באירופה מסתיימת יומיים לאחר מכן. בלונדון הולנד ובצ'כוסלובקיה חוגגים ברחובות. באוגסבורג, צוות של "פרויקט הסרט המיוחד 186" מצלם את המובסים, ביניהם סגנו של היטלר, הרמן גרינג. בתחילת יולי מורשים לצלם גם צוותי הצילום האמריקאים בברלין. הם מצליחים לצלם תמונות צבעוניות ייחודיות של הבירה ההרוסה ותושביה. בעוד שג'ורג' סטיבנס לא מקבל אישור לצלם את ועידת פוטסדאם, מייג'ור לוטון רשאי להיות נוכח בפגישה הראשונה של נשיא ארה"ב הארי טרומן עם שליט הקרמלין יוסיף סטלין.

לסרטונים נוספים מערוץ World at War.עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור    

איך לאפס את נורית 'נדרשת תחזוקה' בטויוטה

איפוס נורית 'נדרשת תחזוקה'

איך לאפס את נורית 'נדרשת תחזוקה' בטויוטה. סרטון מערוץ היוטיוב © ChrisFix . הערוץ הוא המוביל בעולם בנושא תחזוקת הרכב. כאן תלמדו כיצד לתקן את המכונית שלכם שלב אחר שלב. הסרטונים הם למתחילים ולמומחים כאחד. אתם תחסכו כסף ותדעו שהעבודה התבצעה כראוי. אחרי שתתקנו טת הרכב שלכם בעצמכם תרגישו מצוין. כריס מעיד על עצמו שהוא גאה בסרטוני ה-"איך לעשות" שלו, הוא אוהב לעזור לאחרים ללמוד איך לתקן את הרכבים שלהם. "אני מצלם, עורך ומפרסם כל סרטון בעצמי. בסרטונים יש את כל המידע החיוני כך שכל אחד יכול לעקוב ולתקן את המכונית שלו, ממתחילים ועד למומחים. צופים רבים שמגיבים אומרים שלימדתי אותם איך לתקן את המכונית שלהם בעצמם ושחסכתי להם הרבה כסף ואני אוהב את זה!"

הסרטון הפעם – איך לאפס את נורית "נדרשת תחזוקה" בטויוטה. הנורית נדלקת  גם כשצריך להחליף שמן ונשארת דלוקה גם לאחר החלפת השמן. תרגום לעברית: Dolev Bo

 לסרטונים נוספים של כריס פיקס עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור הזה.

גילוי נאות, כתב ויתור

בשל גורמים שאינם בשליטת ChrisFix, אין אפשרות להבטיח מפני שימוש לא תקין או שינויים לא מורשים במידע הזה. ChrisFix אינו נושא  באחריות לנזק לרכוש או לפציעה שנגרמו כתוצאה מכל מידע הכלול בסרטון הזה. השימוש במידע הוא על אחריותך בלבד. ChrisFix ממליץ על נהלים בטוחים בעת עבודה על כלי רכב. זהירות נדרשת גם בעבודה עם כלים בהם משתמשים בסרטון. בשל גורמים שאינם בשליטתו של ChrisFix, שום מידע הכלול בסרטון הזה לא ייצור אחריות לתוצאה מסוימת כלשהי. כל פציעה, נזק או אובדן יהיו באחריותו הבלעדית של המשתמש ולא של ChrisFix.