ארכיונים: All Youtube posts

מטוס הקרב השוודי נוחת על כביש כפרי

מטוס הקרב השוודי ה-Saab JAS 39 Gripen מבצע נחיתה מדויקת על כביש כפרי צר ותמרוני 9G במהירות גבוהה. סרטון מערוץ היוטיוב © USA Military Channel.

הערוץ נועד בעיקר להציג את סרטוני הנשק והחיילים של צבא ארצות הברית (צבא, צי, חיל האוויר, חיל הנחתים).

בנוסף תמצאו בערוץ סרטונים של כוחות ההגנה של יפן ומדינות נאט"ו.המידע אינו מהווה אישור של מחלקת ההגנה של ארצות הברית.

הסרטון הפעם מציג את היכולות המרשימות של מטוס הקרב השוודי Saab JAS 39 Gripen במיוחד ביכולתו לנחות על כבישים צרים ולבצע תמרונים בעומס של 9G.

נחיתות על כבישים צרים

מטוס הגריפן נועד לפעול מבסיסים מאולתרים, כולל כבישים מהירים, כחלק מהאסטרטגיה השוודית להבטחת גמישות תפעולית במצבי חירום. במהלך תרגילים, המטוסים האלו מבצעים נחיתות והמראות על כבישים צרים, תוך תיאום מדויק עם צוותי קרקע. לדוגמה, תרגיל בתאילנד הדגים את יכולת המטוס לנחות ולהמריא מכביש, עם צוותי קרקע המסייעים בתדלוק ותחזוקה מהירה.​

תמרונים בעומס של  9G

הגריפן מסוגל לבצע תמרונים בעומס של עד 9G כפי שמודגם בסרטון שבו טייס מבחן מבצע תמרונים אווירובטיים קיצוניים.  הסרטון מציג את תגובת הטייס לעומסים האלו כשמד ג'י מראה את השינויים בעומס במהלך התמרונים.​

טכנולוגיה מתקדמת

הגריפן E, הדגם המתקדם ביותר, כולל טכנולוגיות מתקדמות כגון:​

  • מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת.​
  • מערכת חיישנים משולבת המספקת מודעות מצב גבוהה.​
  • תצוגת שטח רחב (WAD) המאפשרת לטייס לקבל החלטות מהירות ומדויקות.​

היכולות האלו מאפשרות למטוס לפעול ביעילות בסביבות קרב מורכבות ומאוימות.​

בשנת 2024 תאגיד סאאב וחברת הבינה המלאכותית הלסינג (Helsing) התחילו בשיתוף פעולה אסטרטגי במטרה לשלב nערכת בינה מלאכותית (Cirra) במטוס הקרב Saab Gripen-E. יכולות ה- AI יאפשר ניהול נתונים ויפחיתו את העומס מהטיסים.

הציים החזקים ביותר בנאט"ו

הסרטון הפעם – הצי של איזו מדינה  שולט בים בברית נאט"ו החזקה?

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם

100 הצבאות החזקים ביותר בעולם בשנת 2025. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו?

תחזיות משפחת סימפסון

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Business Hook

הסרטון הפעם – במשך יותר משני עשורים, משפחת סימפסון מבדרת אותנו בשנינות חדה וסאטירה, אבל האם יש בתוכנית האייקונית הזו יותר ממה שנראה לעין? מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים, הסדרה עשתה תחזיות מדויקות להחריד שלעתים קרובות קופצות מהסיפורת למציאות. בעוד שנת 2025 מתגלגלת, בואו נחשוף כמה מהדוגמאות המדהימות ביותר שנעות בין דונלד טראמפ וכדור הכוח, ל-AI שהשתולל, ואפילו מגיפות שמזכירות משברים בחיים האמיתיים. צירוף מקרים, כתיבה חכמה או משהו הרבה יותר מסתורי?

תרגום הסרטון

אנחנו בוחנים תמונה שמסתובבת ברשת החודש. היא מציגה לכאורה צילום מסך מפרק של "משפחת סימפסון" משנת 2002, שמדמה בצורה מצמררת אירוע מהחיים האמיתיים. "משפחת סימפסון" מבדרת אותנו כבר למעלה משני עשורים עם שנינותה והסאטירה החדה שלה. אבל האם יש בה יותר ממה שנראה לעין?

מדי פעם, הסדרה הזו נדמית כאילו חזתה אירועים שיצאו מן המסך אל המציאות. מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים מזעזעים, היכולות שלה פשוט מדהימות. כשהשנה 2025 כבר כאן, בואו נצלול יחד לכמה מהחיזויים המצמררים ביותר. צירוף מקרים? כתיבה גאונית? או אולי משהו הרבה יותר מסתורי? הישארו איתנו עד הסוף – שם נגלה את האמת שמאחורי התחזיות המדהימות האלו.

לא סוף העולם

נתחיל ברגע מצמרר שכבש את האינטרנט. בפרק משנת 2002 דונלד טראמפ נראה נוגע בכדור זוהר, כשמשני צדדיו עומדים שני גברים ממוצא מזרח  תיכוני. בשנת 2017 הנשיא טראמפ, לצד מלך סעודיה ונשיא מצרים, משחזר את התמונה הסוריאליסטית הזו במציאות, במהלך חנוכת מרכז מסחרי. איך סדרת אנימציה חזתה את זה בדיוק כזה? האם זה צירוף מקרים, או שמשפחת סימפסון נגעה במשהו שמעבר להבנתנו?

נשיאות טראמפ

התחזיות המדוברות ביותר נוגעות כנראה לנשיאות של טראמפ. בפרק מ-1998 בשם Bart to the Future  הוזכר לראשונה רעיון כזה, דבר שהיה הלם כשטראמפ אכן נבחר בשנת 2016. ולא רק זה, הסדרה חזתה גם קמפיין בחירות ב-2024 ואף הציעה שאיוונקה טראמפ תתמודד ב-2028. האם הסדרה משרטטת את עתיד הפוליטיקה האמריקאית, או שאנחנו פשוט חיים לפי התסריט שכבר נכתב?

בינה מלאכותית משתלטת

בפרק משנת 2016, משפחת סימפסון מבקרת בפארק שעשועים שמנוהל כולו על ידי רובוטים. מה שמתחיל כאטרקציה חביבה, מדרדר במהרה כשבינה מלאכותית מתמרדת נגד האנושות. היום, עם מכוניות אוטונומיות ומלצרים רובוטיים, זה כבר לא כל כך בדיוני. האם זה רמז לעתיד קודר שהסדרה מנסה להזהיר מפניו?

מכשיר מתרגם תינוקות

באחד הפרקים, הוצג מכשיר שמתרגם את בכי התינוק למילים. רעיון שנשמע מגוחך אז, אבל היום כבר קיימת טכנולוגיה שמבוססת על ניתוח צלילים, שמנסה להפוך את זה למציאות. מה שצחקנו עליו בעבר, אולי עוד יהפוך לחלק מההורות המודרנית.

סעודה וירטואלית עם מציאות מדומה

בפרק מצמרר נוסף, הומר ומארג' אוכלים אוכל וירטואלי עם קסדות VR. זה נשמע מופרך, אבל כיום כבר יש מסעדות ואפילו ספינות תענוגות שמשלבות VR בסעודותיהן. שוב, הסימפסונים צדקו.

הולוגרמות והעתיד של התקשורת

הסדרה הציגה הזמנה להולגרמה ובכך רמזה על עתיד שבו שיחות וידאו מוחלפות בהקרנות תלת־ממד. כבר כיום יש מכשירים שיוצרים הולוגרמות באיכות גבוהה. האם זה השלב הבא במהפכה הדיגיטלית?

הודעות מוסוות במוזיקת פופ

בפרק אחד, שיר של להקת בנים הכיל מסר סמוי שמעודד להצטרף לצי האמריקאי. מופרך? אולי, אבל היסטורית המוזיקה שימשה לעיתים ככלי תעמולה. האם זה היה רמז עבה לכך שתודעתנו ניתנת לשליטה?

מגפה עולמית

בפרק משנת 1993, עיירת ספרינגפילד נאבקת בהתפרצות שפעת. הוירוס מגיע מאריזות של מוצרים, וכובש את העיר. שני עשורים מאוחר יותר מגפת הקורונה פורצת. האם זו תחזית מדויקת, או פשוט מראה על כמה העולם הפך גלובלי ושברירי?

כוניות מעופפות

בפרק מ-2005, בארט וליסה רואים עתיד שבו מכוניות מעופפות נפוצות כמו אופניים. ובכן, כיום יש חברות כמו Samson Sky שפיתחו אבטיפוס למכונית כזו, שכבר ביצעה טיסות ניסוי. זה אולי עדיין יקר, אבל כבר לא דמיוני.

חיזוי חורבן עולמי

חלק מהפרקים מציגים עולם על סף קריסה.  AI מרדני, מגפות גלובליות, קריסת הסביבה הכל נמצא שם. בפרק אחד, ספרינגפילד שוקעת באנרכיה, והומר מצהיר: "סוף העולם יקרה ביום רביעי". האם זה פשוט הומור אפל? או קריאה לפעולה?

הומור, תקווה וחזון לעתיד

ולמרות הכול, לב הסדרה תמיד היה היכולת לשלב בין הומור קודר לתקווה. המבט האופטימי של מארג', האינטלקט של ליסה, תמיד יש שביב של אור. אולי התחזיות הללו לא נועדו להפחיד אלא להניע אותנו לחדש, להתכונן, ולקוות לעתיד טוב יותר.

אז מה אפשר להסיק מכל זה?

כותבים מבריקים עם אינטואיציה יוצאת דופן או אולי משהו מיסטי באמת? ככל שנצלול עמוק יותר אל תוך 2025, דבר אחד בטוח: "משפחת סימפסון" תמשיך לטשטש את הקו בין פנטזיה למציאות, ולהשאיר אותנו עם שאלות ללא מענה. עד הפעם הבאה, המשיכו לשאול, ולהישאר סקרנים.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית על תחזיות משפחת סימפסון לחצו על הקישור

 

המאבק על גרינלנד

למה ארה"ב נטשה את בסיסיה בגרינלנד

המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד

הלנד רובר הראשונה בעולם

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם – כולנו יודעים שריצ'רד האמונד אוהב רכבי שטח. ריצ'רד לוקח אותנו לגילוי מחדש של הלנד רובר האגדי.

תרגום הסרטון:

ריצ'רד:

"אולי אתם כבר יודעים את זה, אבל אני אוהב רכבי שטח. יש משהו ברכב 4X4. עוד לפני העובדה שזאת רוח של הרפתקה, זה עניין של עיצוב שמשרת את הפונקציה. מכונה שנועדה לעשות את העבודה. לעשות את מה שאתה רוצה וצריך שהיא תעשה.

והיום, אני רוצה לספר לכם סיפור על אחת כזאת. לא על זאת שאתם רואים פה, אליה נגיע עוד מעט. יש רכבי שטח שכבשו הרים ומדבריות, אבל זהו סיפור על רכב שטח מסוים אחד שבעצם יצר תופעה.

לפני 75 שנה בדיוק ירד מהמפעל אבי אבות כל רכבי ה- 4X4 שהפך לאיקון. לנד רובר מספר אחת, מספר רישוי JUE 477 או בקיצור -JWY. זה היה הרכב הראשון מתוך שני מיליון. והסיפור שלו לא דומה לשום דבר אחר".

בן קוסון, יו"ר Royal Automobile Club:

"זה היה הלנד רובר הראשון שיוצר אי פעם וככל הנראה נמסר ב- 29 ביולי 1948. לפי הרשומות, הוא היה אמור להימסר למלך, אבל ברגע האחרון זה השתנה ובסוף הוא נשלח לפרופסור יואן מוּרן מאוניברסיטת ניוקאסל. בשנות ה- 70 המוקדמות הוא נמכר לחקלאי בצפון־מזרח אנגליה במחיר נמוך מאוד ומאז ההיסטוריה שלו נעשתה עמומה".

ריצ'רד:

"במשך עשורים הלנד רובר המקורי היה לא יותר מאשר מיתוס".

ג'וליאן שאולהייפר בעל חברה לשיקום רכבים:  

"מאז שאני ילד אני מתעניין בלנד רובר הקלאסיים. וזהו אולי הרכב הכי חשוב בתולדות המותג שפשוט נעלם מעל פני האדמה. אנשים מכל העולם שאלו – איפה הוא? האם נשאר משהו ממנו? אולי הוא פורק? אולי חלקים ממנו נטמעו ברכבים אחרים? היו שמועות שהוא נמצא באיזושהי חווה אי שם בצפון־מזרח אנגליה. והסיפור הוא שיום אחד, בשעת דמדומים, כשהשלג מסביב הפשיר, גילו אותו. הוא היה שם, אחרי שהיה מוסתר כמעט 50 שנה כשאנשים הפכו את החיפוש אחריו לפרויקט חיים".

ריצ'רד:

"השמועות התבררו כנכונות. ה- JUE 477 צצה מחדש בחווה בנורת' מברלנד. אבל השנים לא עשו לה טוב".

בן קוסון:

"אחרי עשורים של עמידה בשדה ובאסם בלי גג המצב שלה היה עגום. אבל באופן מפתיע היא עדיין הייתה שלמה. לצערנו, החקלאי מת, ומשפחתו החליטה למכור את הרכב".

ג'וליאן שאולהייפר:

"לאור העיסוק שלי בהערכת רכבי וינטג' וקלאסיים וההיכרות העמוקה שלי עם סדרה 1 של לנד רובר, המשפחה מצאה אותי ושאלה אם אוכל לדבר איתם על רכב חשוב שיש ברשותם. אחרי כמה חודשים, סוף־סוף הגעתי לראות אותו. בשלב הזה כבר העבירו אותו לאסם אבן ישן בכפר קטן, סמוי מהעין. וכשדלתות האסם נפתחו, הוא היה שם. ללא עורערין, בלי שום ספק. לנד רובר מספר אחת. בתור חובב לנד רובר מושבע מגיל צעיר, לעמוד פנים מול פנים עם JWY זה היה פשוט לא ייאמן. במשך כמעט 50 שנה הטבע התעלל בה. וזה היה ככל הנראה המצב הכי גרוע שראיתי ברכב מהסוג הזה. היא כמעט נשברה לשניים. מצב נורא".

ריצ'רד:

"למרות המראה שלה, המשפחה החליטה לערוך מכירה פומבית עם הצעות סגורות. הצעה אחת בלבד לקניית הלנד רובר הראשונה שיוצרה אי פעם".

בן קוסון:

"קיבלת רשות לבדוק את הרכב ואז היית צריך לקחת החלטה ולהציע מחיר. למזלנו, ג'ים והצוות שלו הוזמנו להשתתף ועוד יותר למזלנו, הם בחרו במספר הנכון".

מרטין פורט, חוקר סופר וצלם:

"היה צורך הרבה אומץ ורוח חלוצית כדי לחשוב בכלל על שיקום הרכב הזה והחזרתו לחיים".

ריצ'רד:

"הרוכש החדש, אולי הבעלים הכי משמעותי של רכבי שטח אי פעם, היה היזם, תעשיין והרפתקן בשם סר ג'ים ראטקליף".

סר ג'ים רטקליף:

"שמחנו מאוד לזכות במכירה. היינו אז בעיצומו של פרויקט הגרנדייר שאותו תיארנו כיורש הרוחני של הלנד רובר.וכשדיברנו על לנד רובר, התכוונו מראש לדגם האייקוני ההוא. בזמנו ה- JWY היה רכב השטח הטוב ביותר בדורו, כמו שאנחנו מאמינים שהגרנדייר הוא כיום. כשראינו שהוא עומד למכירה החלטנו לנסות. היה כמובן גם חשש שנצטרך לשחזר את המכונית הזאת".

ריצ'רד:

"כעת כשה- JWY בידים של הבעלים החדשים באה גם ההחלטה לשקם את הרכב. ועבור ג'ים והצוות שלו היה רק אדם אחד מתאים למשימה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זה היה הלם. זה יכול היה להיות הדבר הכי גדול שעשיתי אי־פעם או ההחלטה הכי גרועה. כי הרכב היה במצב כל־כך רע. אם הייתי שוגה בהערכת היקף העבודה או תהליך השחזור הייתי הורס פריט היסטורי של ממש. אבל התגובה הייתה "יש לנו אמון מלא בך ובצוות הקטן שלך, אנחנו איתך". הסכמנו על תקופה של שנתיים לשיקום ה- JWY. בחודשים הבאים פירקנו בזהירות את כל הרכב לחלקים. בחַנו כל פרט ופרט. להפתעתנו ה- JWY הייתה שלמה בצורה מדהימה. כמעט כל הרכיבים המרכזיים היו שם ובמצב מקורי ממש טוב. אבל השלדה שהיא הזהות של הרכב הייתה הבעיה. היא הייתה עקומה, רקובה, הרוסה לגמרי. ועדיין, לא היה שום ספק, זו הייתה השלדה המקורית".

מרטין פורט:

"הדבר הקל היה לזרוק אותה ולבנות שלדה חדשה. לשים לה פאנלים חדשים, מנוע חדש… אבל זו לא הייתה הרוח של תהליך השחזור הזה.
הרוח הייתה מאוד פשוטה – לשמר כל מה שאפשר לשמר. הנשמה, התחושה, ה- די-אן-איי נשמרו בכל מקום שזה היה אפשרי. מהמנוע ועד לבורג הבודד האחרון".

ריצ'רד:

"לאחר שנתיים של מחקר מדוקדק, שיקום זהיר והמון אהבה, ה- JWY הייתה מוכנה להימסר חזרה לבעליה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"הרגשתי כל רגש אפשרי כשמסרנו אותה לסר ג’ים.
לראות אותו נוהג בה, נוסע בדרך, זה היה הרגע הכי טוב. החיוך שלו פשוט האיר את הפנים כשראה אותה בפעם הראשונה".

סר ג'ים רטקליף:

"זו באמת הייתה מכונית מופלאה. היא הייתה קשוחה, פרקטית, רכב שיכול להגיע לכל מקום. מאוד אותנטית אבל נראית פשוט נהדר. באמת רכב מהמם".

מרטין פורט:

"עם סיום השחזור אני לא חושב שמישהו ידע מה יקרה איתה. היה לה פוטנציאל להישמר במוזיאון".

ג'וליאן שאולהייפר:

"אז מה יקרה הלאה? למען האמת, לא באמת ידעתי. למעשה אני חושב שאף אחד לא באמת ידע".

ריצ'רד:

"וכך JWY ניצלה מגורל חלוד וחזרה למצב תקין כשהיא עדיין עונדת את המרכב החבוט שלה כאות של כבוד. וכאן הסיפור נהיה מעניין. כי בנקודה הזו, הייתם מצפים שהרכב המיוחד הזה, החד פעמי, יקר הערך, ישמר איפשהו, אולי במוזיאון. אבל מכוניות לא נבנות כדי לשבת במוזיאונים. בטח שלא רכבי שטח כמו זה. הן נבנות לנסוע, להרפתקאות. אז זה בדיוק מה שהם עשו. לקחו את ה- JWY להרפתקה. הרפתקה ענקית".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זהו אחד האזורים האחרונים הבאמת פראיים על פני כדור הארץ. מסע אמיתי בסביבה הכי קשה שיש. הערכתי את הביטחון שלו".

סר ג'ים רטקליף:

"אנחנו חולמים מדי פעם על מסעות כאלה, משהו לא שגרתי. אז חשבנו: טיול קטן ליום ההולדת, חוצים את מדבר גובי…מה כבר יכול להשתבש?"

מרטין פורט:

"לשמוע שהלנד רובר הקטן והעיקש הזה לא יישב באיזה אוסף אלא ייסע אלפי קילומטרים לאורך מונגוליה לכיוון סין, להיות כנים, זו הייתה החדשה הכי טובה בעולם".

ריצ'רד:

"התוכנית הייתה ברורה: שיירה של רכבי וינטג’ יוצאת למסע יבשתי אדיר באזורים שהם מהקשים והבלתי מיושבים ביותר על פני כדור הארץ".

בן קוסון:

"התחלנו להרכיב רשימה של רכבים… לא הייתי משתמש במילה “מתאימים”, כי חוץ מהגרנדייר בחרנו כנראה את הרכבים הכי פחות מתאימים שיש. אבל זה בדיוק חלק מהאתגר".

ריצ'רד:

"מצפון מונגוליה השיירה תתקדם דרומה, תחצה את מדבר גובי, אלפי קילומטרים של טבע פראי".

מרטין פורט:

"כל בעל לנד רובר אוהב טיול דרכים, אוהב סיפורי שטח. אבל מעטים מהם באמת עושים את זה".

בן קוסון:

"כאן היינו ועשינו משהו שאני לא חושב שמישהו עשה אי פעם. ואני גם לא חושב שמישהו יעשה את זה שוב".

ריצ'רד:

הגרנדיירים, הדגם החדש של אינאוס שנועד ללכת לכל מקום ולעשות הכול ליוו את השיירה, תומכים לאורך כל הדרך".

בן קוסון:

"ארץ מדהימה, אבל קשה ברמות לכלי רכב. זו הנהיגה הכי קשה שעשיתי אי־פעם. הגרנדיירים היו סוסי העבודה של המסע. הם נשאו ציוד, מזון, כלים, חלקי חילוף. עמוסים עד הסוף ועבדו קשה. הם היו מצילי חיים".

ג'וליאן שאולהייפר:

"העובדה שה-JWY עשתה את זה בסטייל ובחן זה היה פשוט מדהים".

בן קוסון:

"ה- JWY הייתה כוכבת. פשוט לא ייאמן".

סר ג'ים רטקליף:

"אני חייב לומר שאני מוריד בפניה את הכובע. היא הייתה נחושה להראות לנו ממה היא עשויה. היא פשוט לא עשתה שום טעות. נסעה בצורה מושלמת ללא דופי כל הדרך. במדבר היא הייתה מופלאה, עשתה כל מה שנדרש ממנה".

מרטין פורט:

"המכונית הקטנה הזאת התמודדה עם כל מה שנקרה בדרכה. היא עברה הכול, לא נתקעה לרגע. התמודדה בשטח עם דרכים מטורפות בהן הרעידות מפרקות מכוניות לגורמים. היא לא החסירה פעימה".

סר ג'ים רטקליף:

"ה- JWY עשתה כל מה שנדרש ממנה והיו לה נימוסים לאורך כל החודש במונגוליה. זה מדהים למכונית שנבנתה ב- 1948והושארה להירקב בשדה למשך כל כך הרבה זמן".

מרטין פורט:

"כל אלה שנהגו בה אהבו אותה. נהגו בה בעדינות, בכבוד. והיא החזירה באותו אופן. דאגה לך, לקחה אותך בבטחה, פשוט מדהים".

סר ג'ים רטקליף:

"לראות אותה יחד עם הגרנדיירים זו הייתה חוויה ממש מרגשת, הראשונה אי פעם מול הדור החדש. אני באמת מאמין שהגרנדייר הוא רכב השטח הכי טוב בעולם היום וזו הייתה סצנה מרהיבה. לפעמים זה אפילו היה ממש מרגש".

ריצ'רד:

"במשך שלושה שבועות נסעה שיירת הרכבים במדבר, בדיונות, במישורים, בהרים. מסע הרפתקאות שמתאים לרכבי השטח הכי קשוחים שיש ומחווה הולמת נפלאה לגיבור מוטורי אמיתי".

ג'וליאן שאולהייפר:

"השקעתי כל־כך הרבה זמן ואנרגיה ב- JWY. להיות חלק מהמסע הזה ולראות אותה מצליחה זה פשוט לא ייאמן. אני מלא גאווה".

מרטין פורט:

"היא גמאה אלפי קילומטרים והוסיפה פרק חדש להיסטוריה של הלנד רובר האגדי הזה".

בן קוסון:

"זה ממש רגע של העברת הלפיד. ה- די-אן-איי עובר הלאה. כי הלנד רובר הראשון נבנה למטרה ברורה – ליצור רכב שטח סופר-קשוח, שיכול לנסוע בכל מקום, ולהימכר בכל מקום".

מרטין פורט:

"אני חושב שמה שנעשה כאן פשוט מדהים. זאת עדות לאיכות המקורית של הבנייה. עדות לשיקום של הצוות של ג’וליאן. עדות לגישה של ג’ים לכל הפרויקט".

בן קוסון:

"כל המסע הזה מבטא את הגישה של ג’ים לעסקים ולחיים. גישה שונה, אבל מוצלחת".

מרטין פורט:

"זה סיפור מעורר השראה. ומה יקרה הלאה? השמיים הם הגבול".

ריצ'רד (יושב מאחורי ההגה של גרנדייר):

"הפרק הזה בסיפורה של ה- JWY מסתיים כאן. אבל מי יודע מה מצפה לרכב הקטן, העיקש והאמיץ הזה. והסיפור ממשיך להיכתב על ידי רכבים כמו הגרנדייר. רוח ההרפתקה, להתקדם עוד קילומטר, לעשות את הבלתי אפשרי. זו מורשת של ממש.

מייק, לכמה זמן יש לנו את הגרנדייר?

מייק:

"יש לך אותו לסופ"ש".

ריצ'רד:

"אני חושב שאמשוך את זה לשבוע. כדאי שנכיר אחד את השני קצת יותר טוב… נראה לי שנהיה חברים טובים".

לסרטונים נוספים מערוץ  DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

What Is a Seder (Passover Meal)

What Is a Seder (Passover Meal)

מה זה סדר פסח? את הסרטון הזה תוכלו לשתף עם חברים מעבר לים ששואלים אתכם מה זה בעצם סדר פסח. סרטון מערוץ היוטיוב © BimBam. בים בם היא חברת מדיה חדשה ללא מטרות רווח ששמה לה למטרה להפוך את האוריינות היהודית נגישה לכל מי שמעוניין ללמוד ובמטרה ליצור עמדות חיוביות על ערכים יהודיים. הסרטון הפעם מסביר את היסודות של סדר הפסח. מהאביזרים על השולחן ועד השירים שאנחנו שרים. פסח שמח!

 

רנו 5 החשמלית החדשה

ריצ'רד האמונד בוחן את הרנו 5 החשמלית

רנו 5 החשמלית החדשה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם ריצ'רד האמונד סוף סוף מאחורי ההגה של המכונית שעושה גלים בשוק החשמל. האם הוא אוהב או שונא את הרנו 5 החדשה?

תרגום הסרטון:

רנו 5, מכונית עם אופי

מעולם לא הייתה לי רנו 5, אבל פעם נהג אוטובוס בבלקבורן תקף אותי עם מוט ברזל בזמן שנהגתי ברנו של החברה שלי ואהבתי את זה. לא את זה שתקפו אותי, אלא את הרנו 5. היא הייתה זולה. היא הייתה קטנה, חלשה. היא רעשה כמו קופסת עוגיות מלאה בכפיות. אבל הייתה לה אישיות. היא שידרה אופי.

איך הרנו 5 החשמלית קשורה למקורית?

וזאת לא. היא לא זולה. לא קטנה. ולא רועשת. למעשה, היא כמעט לא משמיעה קול בכלל. היא חשמלית. אז באיזה אופן בכלל זאת רנו 5? היא הוצגה לראשונה כרכב קונספט בשנת 2021. ואז, כמו תמיד, נכנסו לתמונה אנשי עסקים וכשהרכב האמיתי הגיע, זה לא היה זה. רגע, לא, זה לא מה שקרה. כשהרכב האמיתי הגיע הוא היה מדהים בדיוק כמו הקונספט. תסתכלו עליו! הוא מלא ברמיזות וסגנון שמתייחסים לרנו 5 המקורית.

פשוט מבריקה

זו עבודת עיצוב חכמה, ולדעתי, הוא נראה פשוט מבריק. הוא נמרץ – לא טיל. הגרסה הבסיסית מפיקה 148 כוחות סוס. יש גרסאות חזקות יותר, עד 200. 0  ל-100? בערך 8 שניות. למעשה, היא נבחרה לרכב החשמלי הטוב ביותר בהרבה עיתוני רכב. אבל לדעתי הם טועים. כי בואו נשכח מזה שהוא חשמלי לרגע. בואו נבחן אותו פשוט כרכב,  כלי שאמור לעזור לך לנוע, לחיות. אז היום אני הולך לעשות בדיוק את זה. אשתמש בו ביום רגיל שלי, ואבדוק איך הוא מסתדר. עכשיו אני נוסע לעבודה ל- "Smallest Cog" ואחר כך לפגישה חשובה ואז הביתה. נראה אם אפשר לחיות עם זה.

מכונית קטנה ומשעשעת

והנה משהו שלא נתקלתי בו כבר זמן מה. דלת תא מטען שנסגרת עם צליל קטן וחלול. היא אפילו רועדת. תראו את זה. אני אוהב את זה. בימינו, אפילו מכוניות קטנות נסגרות כמו כספות בבנק. אבל זאת לא אמורה להיות רולס-רויס. זו מכונית קטנה, משעשעת, לא רכב יוקרתי. והיא גם לא אמורה להיות כזו.

לא זולה

בואו נהיה כנים, 24 אלף פאונד (117,307 ש"ח, מחיר משוער בישראל 160,000ש"ח) זה הרבה כסף. רוב האנשים לא יכולים סתם ללכת לסוכנות ולזרוק עשרות אלפים על רכב חדש. אבל למי שכן, זו בערך העלות של קליאו ברמת גימור בינונית. אז בעולם של היום, זו מכונית זולה. והיתרון בדלתות קליק-קטנות? אין בהן שכבות של בידוד אז הרכב קל. טוב, לא כמו לוטוס 7. אבל במשקל של 1,450 ק"ג  לעומת רכבים חשמליים ששוקלים יותר מהבתים שהם חונים לידם, זה נחשב קל.

היגוי כייפי

אני חושב שהם כיוונו את ההיגוי להיות חד וישיר. צריך להזיז הרבה את ההגה כדי להישאר בקו ישר. וזה מצוין, כי כשהרכב פונה הוא פשוט פונה. המונח המקצועי הוא 'בלתי יציב דינמית'. אבל זה חלק מהכיף. למרות שהמתלים  "אנלוגיים", הם לא מיושנים. המתלה האחורי נלקח מדאצ'יה דאסטר והוא פשוט עובד.

רכב כייפי נקודה

זה רכב כייפי לנהיגה ויש בו את כל הטכנולוגיה שאתה מצפה להן היום. ניווט, אפל קארפליי, מסכי אנדרואיד, עזרי נתיב, כל הדברים האלה. אבל החלק הכי טוב? כל התחכום הזה משתלב בתוך תא נוסעים שהוא פשוט כיף להיות בו. אני שמח כאן. פרט חביב – כל הבדים עשויים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים.

הבעיה היחידה

וזו הבעיה היחידה שלי עם הרכב: ידית העברת ההילוכים מסתתרת בין ים הידיות שבצד ימין של ההגה. אז אני תמיד יוצא לנסיעה כשהווישרים מופעלים קודם. עוד דבר –  בלימה רגנרטיבית.יש רק שני מצבים: מצב D קל, מצב B  חזק. הייתי שמח לעוד מצב בין לבין.

לא משעממת כמו החשמליות האחרות

וזהו. זה כל מה שיש לי להעיר. מבחינתי, הרכב הזה – מהפכה. עד עכשיו, רוב הרכבים החשמליים היו משעממים. כמו לקנות מדיח כלים. זה היה נראה כמו עונש קולקטיבי לאנושות על שריפת דלקים. אבל הרכב הזה מוכיח שלא חייבים להיות משעממים. והוא גם מצביע על הכיוון של העתיד.

העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם

לא כל העולם יהיה חשמלי. העתיד יכלול מנועי בעירה עם דלקים סינתטיים, תאי דלק מימניים, וטכנולוגיות שעוד לא הומצאו. אבל הכי חשוב – העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם. לא צריך להיות עולם של "סגפנות טכנולוגית", בלי נשמה. העתיד יכול להיות כיפי, מגניב ומשחרר. והרכב הזה מוכיח את זה. ואני מת על זה.

לסרטונים נוספים מערוץ DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

האם ישראל דוד או גוליית?

ישראל - דוד או גוליית?

האם ישראל דוד או גוליית? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

הסרטון הפעם – ישראל השתלבה פעם יפה בסיפור דוד וגוליית. קטנה, מוקפת ונלחמת כדי לשרוד. אבל כוח מסבך את התפיסה, כיום רבים רואים את גוליית כשהם מסתכלים על הכוח הצבאי והחוכמה הטכנולוגית של ישראל. אולם מתחת לטנקים ולטכנולוגיה מסתתרת אומה שעדיין מעוצבת על ידי טראומה, כבולה במוסר ומונעת על ידי האמונה שצדקנות, לא עוצמה, היא זאת שמנצחת.

תרגום הסרטון

בעיני העולם היהודים תמיד היו דוד מול גוליית. קטנים, פגיעים, חמושים באמונה ובקלע בלבד. ואז הקמנו מדינה, והסיפור הפך למסובך הרבה יותר. במשך כמה עשורים, ישראל הקטנה באמת נראתה כמו דוד, מתמודדת מול צבאות של גולייתים.

האם ישראל היא עדיין דוד?

אבל היום, למדינה היהודית יש צבא מרתיע ובעלות ברית חזקות, והחלפנו את הקלע המטאפורי בנשק כבד בהרבה. במילים אחרות, סוף סוף יש לנו כוח. מבחינת רבים בעולם, הכוח הזה והקשר המתוח שלנו עם שכנינו, מספיקים כדי לצייר אותנו כמפלצות. אבל כשמרחיקים את המבט, אנחנו עדיין מיעוט זעיר בלב שכונה קשה עם אויבים זועמים. אז האם ישראל היא עדיין דוד? או שהפכנו לגוליית?

ההשפעה הפסיכולוגית של הגלות

בימינו אופנתי לעמוד לצדו של האנדרדוג. הניצחון של החלש על החזק פשוט יוצר סיפור טוב יותר וגורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אבל להיות דוד זה לא רק ניצחון ותהילה. דוד המקורי אולי ניצח את גוליית בלי להיפצע, אבל לעם היהודי לא היה מזל כזה.

למרות הכול שרדנו

כן, למרות הכול שרדנו, אפילו שגשגנו. אבל אי אפשר לעבור אלף שנים של רדיפות מבלי לצבור צלקות. כיהודים, העבר תמיד איתנו. עוד לפני שקמה מדינת ישראל, היהודים שעתידים היו להפוך לישראלים היו דרוכים תמיד לאפשרות הגרועה ביותר. אחרי הכול, ישראל היא אומה של פליטים. מחצית מהחיילים בצה"ל שזה עתה הוקם היו ניצולי שואה שברחו מהתופת הנאצית רק כדי להישאב מיד למלחמה קיומית, כיוון שיום לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת המדינה, חמש צבאות ערביים פלשו.

ההשפעה הפסיכולוגית של הסכסוך

הישראלים עמדו בפני בחירה. להילחם או להימחק מהמפה. כמו שאמרה סרסיי לאניסטר: "במזרח התיכון, או שאתה מנצח או שאתה מת".
המדינה היהודית ניצחה במלחמה הראשונה, אבל זו לא הייתה הסוף. שכנינו אימצו את הגישה: "אם לא הצלחת בפעם הראשונה תנסה שוב".

יש לנו נשק סודי

הישראלים ידעו שזה רציני. טראומות קולקטיביות לא נעלמות בקלות. הן נשארות, כאורח לא רצוי, מציגות שוב ושוב את סרטי האימה של העבר. אבל אם יש קרן אור בהיסטוריה עקובת הדם שלנו, הרי שהיא זו: פגיעות היא מניע מעולה. אין עוצמה כמו זו של מי שדחוק לפינה ונואש. כשביקרתי בישראל ב-1973, פגשתי את גולדה מאיר. אמרתי לה: "את אומרת לי שאין לכם סיכוי". היא ענתה: "אבל יש לנו נשק סודי אין לנו לאן ללכת". נשמע כמו נשק די גרוע. אבל הישראלים משתמשים בו היטב. כי דווקא הפחד והפגיעות אילצו אותנו למצוא פתרונות יצירתיים לאיומים הבלתי אפשריים כמו מערכת כיפת ברזל שמיירטת רקטות וטילים, או חיסולים ממוקדים ולא שגרתיים של אויבים לצורך הרתעה, או הנשק הגרעיני, הסוד הגלוי ביותר במזרח התיכון שתמיד ממתין למקרה שבו הכול יקרוס. אם יש דבר אחד שההיסטוריה לימדה אותנו הוא שהכול יקרוס בסוף. אנחנו זוכרים את זה היטב.

ישראל לעולם לא תראה את עצמה כגוליית

למרות שהתרחקנו מאוד מדוד וקלעו, לעולם לא נראֶה את עצמנו כגוליית. כי אנחנו זוכרים, בגוף ובנפש, איך זה להילחם באויב חזק בהרבה מאיתנו. אנחנו זוכרים איך זה להתרסק, שוב ושוב ושוב.

לעולם לא עוד

ולכן המדינה היהודית עשתה הכול כדי לבנות כוח צבאי מרתיע, כדי להבטיח ש-"לעולם לא עוד" לא תהיה סתם סיסמה ריקה אלא אחריות קולקטיבית של כולנו. המעשה של דוד, כשהוא צועד קדימה ללחום בגוליית הוא מעשה מדהים, אפילו מגוחך. זה מעשה של הקרבה, של נכונות שרואים גם בדור הזה של הישראלים.

הישראלים רואים עצמם כ-דוד שממשיך לנצח

חיזבאללה בנה מלכודות ובונקרים בדרום לבנון במשך דור שלם רק כדי להבטיח שמאות חיילים ישראלים ימותו אם ינסו להתקדם לשם. היו פתרונות חכמים לכך. מהפעלת טכנולוגיה מתקדמת ועד תקיפות מדויקות מהאוויר. אבל החיילים הרגליים, חיילי החי"ר הפשוטים, עדיין נכנסו רגלית לכפרים ולמנהרות שנבנו במשך שלושים שנה. ולכן הישראלים רואים עצמם כ"דוד" – דוד שממשיך לנצח.

כיצד העולם רואה את ישראל

אבל מבחוץ, הקרבה הזו לא נראית אצילית אלא כעדות לכך שהכוח השחית אותנו, במיוחד ביחסינו עם הפלסטינים. הרי אין לפלסטינים צבא סדיר. אין להם ממשלה מתפקדת. אפילו מקלטים אין להם. זה לא אומר שהם לא מהווים איום. כל טיל, כל דקירה, כל חטיפה הם איום ממשי ומתמשך. אבל זה אף פעם לא משחק שוויוני. אז מבחוץ, ישראל עם הטנקים, הפצצות החכמות ואפילו נשק גרעיני נראית כמו גוליית, בריון גדול שמושחת מכוחו.

עוצמה מול צדק

אבל כשמסתכלים מקרוב מבינים שהסיפור של דוד וגוליית אינו רק על קטן מול גדול. זהו סיפור על שני עולמות מוסריים שונים. על השקפת עולם יהודית מול זו של הפלשתים. הפלשתים היו עובדי אלילים, עולם של אלים מרובים, שנראים כמו בני אדם ומשחקים משחקי כוח במקום לחפש צדק. בעולם כזה, אין מושג של צדק מוחלט. רק חזקים וחלשים, מנצחים ומפסידים.

הצדק מקנה את העוצמה

ואז הגיעו היהודים עם רעיון מהפכני של מונותאיזם מוסרי. לומר שיש אל אחד, פירושו שיש גם אמת אחת. הצדק, לא הכוח, הוא שמקנה עוצמה. ולכן דוד ניצח. לא כי היה קטן או מיומן בקלע, אלא כי נלחם עבור ערכים וצדק.
ולכן הוא נשאר גיבור, למרות כל שגיאותיו בהמשך.

אחריות מוסרית וישראל המודרנית

גם דוד המלך שגה, השתמש לרעה בכוחו, פגע באחרים. והתנ"ך לא חוסך ממנו ביקורת ממש כפי שגם הישראלים המודרניים מתמודדים עם כוחם באי נוחות. ישראלים צעירים מתקשים עם כוח. הם רוצים להיות מוסריים. קשה להם עם העובדה שמישהו הופך לקורבן בגללנו. יש שיח פנימי מלא בביקורת עצמית, היסוס, דאגה למדיניות יחד עם הבנה שצריך להגן על עצמנו. הישראלים לא רוצים כוח. הם רוצים ביטחון.
המטרה של ישראל היא להיות מקום בטוח שבו אנשים רגילים יכולים לחיות חיים רגילים.
ישראל לא מחפשת כוח  אלא ביטחון. וכשיש ביטחון, היא מתכווצת בחזרה למידותיה הטבעיות.

אויבי ישראל

האויבים שלנו אינם פלסטינים או לבנונים רגילים. אלא משטרים ואידיאולוגיות איסלאמיסטיות שחונקות את המזרח התיכון ומשכנעות אנשים פשוטים שלא יוכלו להיות חופשיים עד שישראל תושמד. האידיאולוגיה הזו רעילה. והיא גם נידונה להיכשל.

הכוח האמיתי של ישראל

אני לא מסכים עם כל החלטה של ממשלת ישראל, ואני לא מצפה שהצבא יהיה צודק בכל קרב. אבל כיוון שזו דמוקרטיה, אני יודע שלפחות ברמה העמוקה, הילדים שלי מגנים אחד על השני, לא נופלים קורבן לחזון אידיאולוגי של מישהו אחר. כמו כל מדינה, ישראל אינה מושלמת. יש לה כוח, ולפעמים היא עושה בו שימוש שגוי. אנחנו לא תמיד הסמכות המוסרית. זו אמת כואבת שאנחנו מתמודדים איתה כל יום. אבל אנחנו משתדלים. משתדלים לשמור על בהירות מוסרית. גם כשהנסיבות קשות.

המחויבות שלנו למוסר

אנחנו מנסים להעניש חיילים שסרחו. לא מכוונים לאזרחי אלא  מפנים אותם מאזורי הקרבות.
אנחנו אפילו מעניקים טיפול רפואי מציל חיים לאנשים כמו יחיא סינוואר. ולכן, אני לא מסכים עם גולדה מאיר. הכוח הסודי שלנו איננו הפחד, או הטראומה, או הפגיעוּת שלנו. נכון זה הכול נכון. אבל זו לא כל האמת. האמת המלאה היא שהמקור האמיתי של כוחנו הוא המחויבות שלנו למוסר, גם בתנאים הקשים ביותר. המחויבות שלנו להגן על אזרחינו.
במשך מאות שנים אמרו לנו שהחיים שלנו לא שווים. לא הייתה לנו מדינה ולא צבא להוכיח אחרת. אבל עכשיו יש לנו צבא של "דודים", נשים וגברים שנלחמים כדי להגן על משפחותיהם ועל ביתם – הבית היחיד שיש לנו.
ושווה להילחם עליו.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין

משבר הסחר בין ארה"ב לסין

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © CBC News.

CBC הוא שירות החדשות והמידע הציבורי הלאומי של קנדה מאז שנות ה- 30. הערוץ מחויב למערכת של ערכים הכוללים דיוק, הגינות, איזון, חוסר משוא פנים ויושרה. הארגון נחשב לגוף החדשות הגדול ביותר בקנדה ומעסיק מאות עיתונאים בקנדה וברחבי העולם.

הסרטון הפעם – סין פוגעת בארה"ב בהטלת מכס הדדי של 34% על יבוא והגבלות על מינרלים חשובים של אדמה נדירה. בתגובה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאיים בתעריף נוסף של 50% אם סין לא תחזור בה מהצעדים שלה. אנדרו צ'אנג מסביר את ההסלמה של מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם ואת ההשפעה הפוטנציאלית של תגובת סין.

הסרטון מתמקד בהסלמה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. כיצד סין מגיבה למכסים שהטיל הנשיא טראמפ על ייבוא סיני? מהם הצעדים הנגדיים בהם נוקטת סין? ההשפעות האפשריות על הכלכלה הגלובלית. הסרטון מנתח את האסטרטגיות של שתי המדינות ומציע תובנות לגבי ההשלכות העתידיות של העימות הכלכלי הזה.​

קרדיט תמונה: © Kaboompics.com

רקע

המצב נוכחי של מלחמת הסחר

הסלמה הדדית

שתי המעצמות משתמשות במכסים ככלי אסטרטגי להשגת יתרון. ארה"ב מטילה מכסים על ייבוא סיני כדי לאזן את מאזן הסחר. סין לא נכנעת בקלות ומגיבה בצעדי נגד. בין היתר סין הטילה מכסים על תוצרת חקלאית אמריקאית והגבלות על ייצוא של מינרלים קריטיים. שווקי ההון בעולם מגיבים בירידות חריפות והשפעתם ניכרת גם על הבורסה בת"א.

ההשפעות כלכליות רוחביות

פגיעה בשרשראות אספקה גלובליות.

עלייה במחירים לצרכנים ולתעשייה.

ירידות בשווקים.

אי ודאות שמשפיעה לרעה על השקעות.

מה צפוי בהמשך?

סביר להניח שבטווח הקצר המתיחות תחריף, בעיקר אם אף צד לא יהיה מוכן לוותר ראשון.

פגיעה באמון ארוך-טווח

גם אם יושג הסכם, החברות לא יחזרו מיד להסתמך על שרשראות אספקה מסין ויחפשו גיוון כמו מעבר לווייטנאם, הודו או מקסיקו.

השפעות גיאופוליטיות

עליית ההשפעה של מדינות מתפתחות שתספקנה אלטרנטיבות, והחרפה באי-אמון הדדי בין המערב לסין.

הפתרון ההגיוני והאידיאלי:

משא ומתן רב-שלבי באמצאות מתווך למשל WTO  או גוף אזורי ניטרלי.

שקיפות ורגולציה הוגנת

ארה"ב תדרוש הגנה על קניין רוחני, פתיחת שוקי שירותים. סין תדרוש הפחתת של הסנקציות הטכנולוגיות.

הפסקת המלחמות והחלפתן במנגנון בוררות מוסכם מראש.

החזרת אמון דרך הסכמים הדרגתיים כמו הסכמי סחר סקטוריאליים. החלת הסכמים נפרדים לפי תחומים כמו תעשיית השבבים  חקלאות וכו'.

החשיבות לישראל

המאבק הזה נשמע כמו עניין רחוק, אבל בפועל הוא משפיע גם על ישראל. יש לנו קשרים עמוקים עם שתי המעצמות ואנחנו מייצאים טכנולוגיות לארה"ב ומייבאת רכיבים מסין. כל עיכוב בשרשראות אספקה או אי-יציבות פיננסית עולמית משפיעים ישירות על המשק הישראלי.

חברות ישראליות רבות תלויות בחומרי גלם ורכיבים שמיוצרים בסין.

ארה"ב וסין הן שותפות הסחר המרכזיות של ישראל וכל עיכוב או עלות נוספת פוגע בנו.

בשורה התחתונה, חוסר יציבות גלובלי משפיע על הכלכלה הישראלית, על יוקר המחיה, על השקעות זרות, וגם על הטכנולוגיה שבה ישראל מובילה.

אבל התחרות על השקעות טכנולוגיות יכולה להפוך ליתרון אם ישראל תנצל את מעמדה כשותפה אסטרטגית.

אז מה הפתרון לסכסוך?

הפתרון ההגיוני הוא חזרה לשולחן המו"מ. שני הצדדים יצטרכו להגיע להסכמים הדרגתיים, להסדיר את נושא הקניין הרוחני והייבוא/ייצוא, ולבנות מחדש אמון שאבד. בינתיים, מדינות העולם, כולל ישראל, צריכות לנווט בזהירות ולמצוא הזדמנויות בתוך המשבר.

עיקרי תוכן הסרטון

מכסים והגמול

הסרטון מדגיש את מלחמת הסחר המדרדרת, כאשר ארה"ב הטילה מכסים על סחורות סיניות, וסין הגיבה עם מכסים משלה (01:07).

סין גם מיקדה אסטרטגית את שרשראות האספקה של ארה"ב, במיוחד על ידי שליטה על ייצוא של מתכות אדמה נדירות חיוניות לתעשיות שונות (03:47).

השפעה כלכלית

למלחמת הסחר היו השלכות כלכליות משמעותיות, כאשר השווקים הסיניים סבלו מהפסדים ניכרים [00:10].

הסרטון מציין את חוסר האיזון בסחר בין שתי המדינות, כאשר ארה"ב קונה הרבה יותר מסין ממה שהיא מוכרת (03:14).

תגובת סין

סין האשימה את ארה"ב בהטרדה והפרת כללי הסחר הבינלאומיים [05:52] הסינים הבהירו את נחישותם להגן על האינטרסים שלהם ולנסות להשיג משא ומתן מאוזן יותר (06:20).

פרספקטיבת טראמפ

טראמפ רואה את הגירעונות המסחריים כמצב חירום לאומי ומאמין שמכסים יכולים להביא לחיזוק הכלכלה של ארה"ב ויצירת תעסוקה חדשה (07:26). יחד עם זאת, גישתו נראית לא עקבית, לפעמים מנסה להרוויח כסף ממכסים ולפעמים מנסה לעודד את השימוש בהם ([08:33).

השפעות גלובליות

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מהווה סיכון משמעותי לכלכלה העולמית (10:06). הסכסוך עלול לשבש את הסחר הבינלאומי ולהוביל להשלכות הרסניות.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

 

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ?

תוכנית המסחר של טראמפ?

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © MSNBC. לפי עורכי הערוץ הרשמי של MSNBC הערוץ הוא המקור המוביל לניתוח מעמיק של החדשות, פרשנות פוליטית בעלת תובנות ונקודות מבט מגוונות.

בסרטון הפעם רייצ'ל מדאו בוחנת דרכים להבין את היקף הנזק שעשה דונלד טראמפ לכלכלת העולם. מדאו מזכירה לצופים מאיפה הגיע רעיון המכס שהפך לדבריה את דונלד טראמפ לאסון עולמי של איש אחד.

קרדיט תמונה: ©  Kaboompics.com

רקע

במסיבת העיתונאים אתמול (07/04/25) בבית הלבן, אחרי פגישתו עם בנימין נתניהו, הנשיא טראמפ הסביר את עמדתו לגבי המכסים שממשלו עומד להנחיל על מדינות העולם. במבט מהצד נראה שיש סיבה למהלכו של טראמפ, במשך עשרות שנים יפן, סין והאיחוד האירופי "מנצלים" באופן לא הוגן את ארה"ב שמפסידה טריליונים וכעת טראמפ הגיע לסדר את העניינים.

אף אחד מהעיתונאים לא שאל את טראמפ לגבי ההשלכות המיידיות שכבר משפיעות על כלכלת ארה"ב. נקודת המחלוקת העיקרית סביב מדיניות המכסים של טראמפ. האם היא משרתת את ארה״ב או פוגעת בה יותר משהיא עוזרת?

טראמפ הוא ידיד

אין ספק שטראמפ תומך בישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ברמת הגולן, הסכמי אברהם, נקיטת קו תקיף מול איראן, ברור שהוא איתנו. ועכשיו הוא יושב עם נתניהו, המנהיג הראשון איתו הוא דן בעניין המכסים שארה"ב הטילה על העולם ועונה לשאלות העיתונאים.

על פניו, כוונת טראמפ ניראת חיובית. הרעיון שטראמפ מקדם, לפיו סין, יפן והאיחוד האירופי מנצלים את אמריקה דרך סחר לא הוגן, זאת טענה שקיימת כבר שנים. יש בה מידה של אמת. סין לדוגמה נקטה במדיניות שמגבילה גישה של חברות זרות לשוק המקומי, מסבסדת חברות לאומיות, ולעיתים מבצעת גניבה טכנולוגית. תיקון עיוותים במסחר הבינלאומי זה רעיון שאינו בהכרח פסול. ממשלים קודמים, כולל ממשל אובמה ובוש, התלוננו על העניין אבל נמנעו מהמהלכים הדרסטיים שטראמפ נקט.

אז אנחנו הישראלים צופים במסיבת העיתונאים ואומרים לעצמנו שהכל יהיה בסדר. אבל יש כאן בעיה.

אז מה הבעיה? למה זה פוגע באמריקאים?

מכסים – מיסוי על יבואנים אמריקאים.
כשממשל טראמפ מטיל מכסים על מוצרים מסין, יפן, אירופה וכו', הוא לא מחייב את המדינות הזרות לשלם את המס אלא את החברות האמריקאיות שמייבאות את המוצרים. החברות, בתורן, מגלגלות את העלות הזו על הצרכנים האמריקאים. כלומר: המוצרים הופכים יקרים יותר עבור אזרחי ארה"ב.

נקמה מצד מדינות אחרות

בתגובה למכסים של טראמפ, מדינות אחרות מטילות מכסים נגדיים על מוצרים אמריקאים, כמו תוצרת חקלאית, מכוניות, פלדה וכו'. התוצאה היא שיצואנים אמריקאים נפגעים, מקומות עבודה נפגעים, חברות אמריקאיות מאבדות שווקים.

פגיעה באמון ובשווקים

שווקים כלכליים לא אוהבים חוסר יציבות. כשנשיא מכריז בפתאומיות על מכסים גורפים, בלי תהליך מוסדר או התייעצות עם מומחים, השוק מגיב בפאניקה. זה בדיוק מה שקרה בימים האחרונים: צניחות במדדים, מחיקות של טריליוני דולרים, ופחד ממשי ממיתון עולמי חדש.

היעדר אסטרטגיה כוללת

מבקרים טוענים שטראמפ לא מציע פתרון כולל לשוק הסחר העולמי. הוא לא מנסה לבנות קואליציה מול סין, או לגבש הסכמים חדשים אלא פשוט "יורה לכל הכיוונים". זה עלול להזיק גם לבני ברית, לא רק ליריבים. נראה שטראמפ מנסה לפתור בעיה אמיתית אבל עושה זאת בדרך שמתבררת בעיני רבים כבלתי שקולה, חסרת תכנון, ופוגעת בעיקר באמריקאים עצמם.

אפשר היה אולי לנסות לתקן עיוותים בסחר הבינלאומי בלי לגרום לפגיעה נרחבת בכלכלה האמריקאית ובעולם? במקום לפעול לבד ולתקוף את כולם בבת אחת, אפשר היה:

  • לגבש קואליציה בינלאומית מול מדינות סוררות
  • לגייס את אירופה, קנדה, יפן, אוסטרליה ואחרות לשיתוף פעולה מול סין
  • לבנות חזית דיפלומטית וכלכלית שתלחץ על סין במסגרת מוסדות בינלאומיים כמו   (WTO). כך ארה"ב לא הייתה נראית תוקפנית ובודדה, אלא מובילה של סדר עולמי מתוקן.

זו בעצם הדרך שאובמה ניסה לקדם דרך הסכם –TPP (השיתוף הטרנס־פסיפי), שנועד לאזן את ההשפעה של סין באסיה. טראמפ ביטל את ההסכם מייד עם כניסתו לבית הלבן.

תגובת שרשרת מסוכנת

במקום לירות מכסים בלי הבחנה על כל סקטור וסקטור (כמו אלומיניום, רכבים, מוצרי צריכה) אפשר היה לפתוח בשיחות עם כל מדינה בנפרד ולבקש תיקונים והקלות פרטניות. למשל, אפשר היה להסיר חסמים רגולטוריים על יצוא חקלאי אמריקאי, או לדרוש פתיחת שוק שירותים. זה לוקח יותר זמן, אבל מונע תגובת שרשרת מסוכנת של נקמה כלכלית. יש מגוון כלים כלכליים שאפשר להשתמש בהם. במקום להעניש יבוא, ניתן לתמרץ ייצור מקומי ולהעניק הטבות מס לחברות שמחזירות ייצור לארה"ב. כדי לשמר את היתרון התחרותי של ארה"ב  אפשר להפנות משאבים להשקעה מסיבית בטכנולוגיה, חינוך ותשתיות. אפשר לאכוף באופן חזק יותר את זכויות הקניין הרוחני מול סין דרך מנגנונים משפטיים וכלכליים.

טראמפ רוצה להחזיר לאמריקה את כבודה אבל בדרך מוחק 6 טריליון דולר מהשווקים. חברות ענק קורסות, מחירים עולים, בורסות נופלות. מי שמשלם זה האזרחים.

איך הפגיעה באמריקה פוגעת גם בישראל?

טראמפ אוהב את ישראל. אבל אם הוא יפיל את הכלכלה האמריקאית גם אנחנו ניפול איתה. ברגע שהכלכלה האמריקאית נפגעת, זה לא נשאר שם. זה יגיע גם אלינו. שוקי ההון קשורים זה בזה. ירידות בבורסות האמריקאיות משפיעות על קרנות הפנסיה וההשקעות של ישראלים. שיבושים בסחר העולמי מעלים מחירים, כולל בישראל. כלכלה אמריקאית חלשה פחות מסוגלת לתמוך בישראל מדינית, ביטחונית ודיפלומטית. הפגיעה בענקיות טכנולוגיה כמו אפל, אמזון ואנבידיה פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל שמשולבת בהן.

הגיע הזמן לשים גבולות לסין ולגרמניה אבל לא במחיר של התאבדות כלכלית. המכסים שמטיל טראמפ על מדינות העולם אולי נראים כמו מהלך נועז כדי "לסדר את העניינים" אבל הם פוגעים בכלכלה האמריקאית באופן ישיר, ולפני שנדע, זה יפגע גם בנו. לא כל מהלך שמועיל לארה"ב תמיד יועיל לישראל.

חיפשנו סרטון מהימים האחרונים שמחזק את הדברים שהצגנו. בסרטון שעלה ליוטיוב לפני ארבעה ימים, Rachel Maddow טוענת שטראמפ גרם לאסון גדול לאמריקה. מה שמדהים הוא הטענה של רייצ'ל שהמקור למדיניות המכסים החדשה הוא "מזכר מזויף מאדם מזויף שלא קיים כלל" (Ron Vara) כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו. בדקנו בכמה מקורות וזה באמת נכון, אין אדם כזה בשם "רון וארה ".

תרגום הסרטון:

ראיתם כמובן מה קרה בשווקים היום. מדד הדאו ג'ונס צנח ביותר מ- 2,000 נקודות היום. זאת לא טעות דפוס. הדאו צנח ב- 2200 נקודות אתמול. אתמול והיום אלו הפעמים הראשונות אי פעם שהדאו ירד ביותר מ- 1500 נקודות בשני ימים רצופים. 1,600 נקודות אתמול, 2,200 נקודות היום. מדד  S&P 500  ירד ב-10% בתוך יומיים. היום בלבד הוא ירד ב- 6%

רק בשביל ההקשר, כלומר, בין אם אתם עוקבים אחרי השווקים ובין אם לא, בין אם יש לכם כסף מושקע או קרן פנסיה או לא, רק כדי להבין את קנה המידה של מה שקורה, הנה שתי מדידות שיכולות לעזור לתפוס את גודל האירוע.

הראשונה היא "מתגי החירום" Circuit Breakers, אולי שמעתם על זה. לשווקים הפיננסיים יש מנגנוני חירום שנכנסים לפעולה כשיש התרסקות קיצונית. זאת מטאפורה קצת מעורבבת, אבל אתם מבינים למה הכוונה. קוראים לזה "ריסון מסחר". והם מפסיקים את המסחר אוטומטית ל-15 דקות כשדברים משתבשים בצורה בלתי נתפסת. הרף שבו מופעל מתג החירום הוא כש- S&P  יורד ב-7% מהסגירה של היום הקודם. היום ה- S&P ירד ב-6%. אילו היינו מגיעים ל- 7%, המתג היה מופעל. היו "מכבים את האור" בשוק כדי להציל אותנו מעצמנו.

וזה מדד נוסף להמחשת חומרת המצב: מדד ה- VIX. בשונה מגרף שוק המניות שבו ירידה מצביעה על בעיה, ה- VIX, מדד התנודתיות, עולה כשהמצב רע. הוא מתנהג כמו מד מדידה של משברים כלכליים. אתם יכולים לראות שם רק כמה פסגות גבוהות באמת לאורך זמן. הראשונה הגדולה קרתה ב- 2008, האסון הכלכלי העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הפסגה הבאה – מרץ 2020, שזה המשבר הגלובלי האדיר שהקורונה גרמה לו, מגפה שקטלה מיליונים והשביתה את הפעילות הכלכלית כאילו הייתה הפסקת חשמל.

ועכשיו, תראו את הפסגה החדשה. זו של עכשיו. לא בגלל אסון כלכלי עצום או מגפה עולמית, אלא פשוט כי דונלד טראמפ שוב נשיא, עם הרעיונות המבריקים שלו. והיקף ההרס שהוא חולל בלתי נתפס.

אפשר לראות את כותבי הכותרות נאבקים למצוא את המילים הנכונות הלילה. הנה הכותרת הראשית של וול סטריט ג'ורנל:

"המניות האמריקאיות צנחו עוד. זה השבוע הגרוע ביותר מאז 2020" (שוב, שנת הקורונה).
"המכסים של טראמפ הציתו גל מכירות בן יומיים עם חשש גובר למיתון. יותר מ-6 טריליון דולר נמחקו מהשוק."

זה הניתוח המוביל באתר CNBC כל היום:

"רעיון המכסים של טראמפ הם טעות המדיניות הגדולה ביותר ב-95 השנים האחרונות."

והמאמר המערכתי המוביל ב- Financial Times:

"מעשה ההרס העצמי המדהים של אמריקה." "תראו מה עשינו לעצמנו" עם תמונה של טראמפ, שכאילו סוגרת את זה בסימן קריאה ויזואלי.

והציטוט המרכזי:

"אם ההחלטה תישאר בתוקף, החלטתו של טראמפ ב- 2 באפריל 2025 להחיל מכסים גורפים על שותפות הסחר של ארה"ב תיחשב לאחד ממעשי ההרס העצמי הכלכליים הגדולים בתולדות אמריקה.
פעולותיו יגרמו נזק עצום למשקי בית, עסקים ושווקים פיננסיים ברחבי העולם, ויטלטלו את הסדר הכלכלי הגלובלי שארה"ב נהנתה ממנו ועזרה לבנות אותו."

במקום אחר ב-FT תיארו את פעולותיו של טראמפ כ- "הרס עצמי מוזר"  ו- "שיגעון כלכלי שנראה שעדיף שפסיכולוגים ינתחו ולא כלכלנים."

לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר, אמר: "מה שהוא עושה לכלכלה זה כמו מה שבריאתנות היא לביולוגיה, מה שאסטרולוגיה היא לאסטרונומיה, ומה שה- RFK חושב על חיסונים."

וול סטריט ג'ורנל מסכם הערב:

"מדד דאו ג'ונס היה האחרון מבין שלושת המדדים המרכזיים שנכנס לתיקון. מוגדר כירידה של 10% או יותר מהשיא האחרון. אחרי היום, הדאו ירד ב- 14.9% מהשיא האחרון. הנאסד״ק כבר בשוק דובי – ירידה של 22.7% מהשיא. כל ירידה של יותר מ-20% נחשבת שוק דובי."

שבעת המופלאים The Magnificent Seven

שבע מניות מובילות, כולל NVIDIA   ו-Amazon איבדו יחד השבוע שווי שוק של 1.55 טריליון דולר. זה שיא היסטורי. Apple לבדה איבדה 443.5 מיליארד דולר בשווי שוק.
קשה לתפוס כמה נזק אדם אחד יכול לגרום. קשה אפילו יותר להבין שהוא יכול לעשות את כל זה עם כל כך מעט מחשבה. הייתם חושבים שזה דורש תוכנית גדולה ומוחות גדולים – "איך להרוס את הכלכלה של המדינה העשירה בעולם". אבל מסתבר שלא. זה לא דורש רעיון גדול או הרבה מוח. ואני יודעת, אולי אתם זוכרים את זה, אבל רק למקרה שלא, אני פשוט אזכיר את זה שוב לרגע כאן. אתם זוכרים מאיפה טראמפ בכלל קיבל את הרעיון של המכסים?

מצא לי יועץ כלכלי

אתם זוכרים מתי ולמה ואיך טראמפ התחיל בכלל לדבר על מכסים? זה היה בקמפיין הראשון שלו לנשיאות. לטראמפ לא היו יועצים כלכליים רשמיים, אז הוא אמר לחתנו, ג’ארד קושנר, למצוא לו יועץ כלכלי. טראמפ, לפי הדיווחים, נתן לג’ארד רעיונות כלליים לגבי מה שהוא חושב על נושאים כלכליים. משהו בסגנון: "תעשה שאני אראה קשוח. סין – רע. משהו כזה."

ואז ג’ארד החליט למצוא יועץ כלכלי לקמפיין של חמו על ידי כך שהוא פשוט נכנס לאתר של אמזון והתחיל לדפדף בין ספרים. לא ממש לקרוא אותם, אי אפשר לעשות את זה באתר. פשוט להסתכל על הכריכות ועל הכותרות. והוא מצא כותרת של ספר שהוא חשב שהיא ממש מגניבה. הכותרת הייתה "מוות מסין"  (Death by China) וואו, מגניב! ממש מגניב! וזה כנראה כל מה שהיה צריך.

פיטר נבארו

ציטוט מ- 'וניטי פייר': "טראמפ נתן לג’ארד סיכום של דעותיו ואז ביקש ממנו לעשות קצת מחקר. קושנר פשוט הלך לאמזון ונתקל בכותרת של ספר Death by China שנכתב במשותף עם אדם בשם פיטר נבארו. ג’ארד התקשר לנבארו, תומך נלהב בצמצום הגירעון המסחרי, שנענה להצטרף לצוות בתור יועץ כלכלי. נבארו היה תומך נלהב במדיניות מכסים אגרסיבית.

אבל מאיפה בכלל פיטר נבארו קיבל את הרעיון שמכסים הם מדיניות טובה לאמריקה? מה הייתה ההצדקה שלו לזה? ובכן, כן הייתה לו “הצדקה”- ממומחה אמיתי, שהוא מצטט לפחות בשישה מספריו, כולל זה שג’ארד מצא באותו יום גורלי. בכל ספריו, פיטר נבארו מצטט מומחה לכלכלה בשם רון וארה (Ron Vara).

כשטראמפ נבחר לנשיאות ונכנס לבית הלבן, אותו רון וארה התחיל להפיץ מזכר ברחבי וושינגטון, שתמך בשימוש של טראמפ במכסים ובמדיניות סחר. לפי ה- "ניו יורק טיימס", המזכר נשלח מכתובת מייל שלכאורה שייכת לרון וארה. באיזשהו שלב, כתב רון וארה במזכר שטראמפ יכול "לרכוב על גבי המכסים אל הניצחון".

רון וארה לא קיים

הבעיה היא – רון וארה לא קיים. הוא מעולם לא היה קיים. המומחה הכלכלי שפיטר נבארו ציטט שוב ושוב כדי להצדיק את תמיכתו במכסים, האדם הזה פשוט דמות מומצאת. רון וארה הוא פיקציה. פיטר נבארו המציא אותו כדי שיוכל לצטט אותו שוב ושוב בספרים ההזויים שלו.

ומי זה בעצם רון וארה? רון וארה הוא אנגרמה של השם נבארו. כלומר אותן אותיות, פשוט בסדר אחר. אני, למשל, יכולה להפוך את שמי לאנגרמה כמו "מאצ'ו וודלר", אבל זה לא אומר שאני אנסה לשכנע אתכם לעשות מה שמאצ'ו וודלר רוצה, נכון?

הבסיס למחיקת שישה טריליון דולר

אבל זה באמת איך שממשל טראמפ גיבש את מדיניות המכסים שלו. ככה טראמפ הגיע בכלל לרעיון של מכסים – הפצה של מזכר מזויף מאדם מזויף עם כתובת אימייל מזויפת, כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו.

זה הבסיס האינטלקטואלי שעליו דונלד טראמפ מחק היום שישה טריליון דולר של עושר והשמיד את השווקים האמריקאיים, והביא את ארצות הברית והעולם כולו לסף דיכאון גדול מכוון, בסדר גודל של מה שחווינו ב-2008 או בזמן מגפת הקורונה ב-2020. רק שהפעם, האסון הגלובלי הגיע מהמוח הגדול של דונלד טראמפ.

מה האמריקאים חושבים?

טראמפ אולי חושב שזה איכשהו יסתדר. אבל העם האמריקאי ער ומודע לכך שזה לא הולך להסתדר. הנה סקר חדש של רויטרס/איפסוס:

  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם תפקידו כנשיא? התנגדות ביתרון של 10 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם הכלכלה? התנגדות ביתרון של 15 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם סוגיית הסחר הבינלאומי? התנגדות ביתרון של 18 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם יוקר המחיה? התנגדות ביתרון של 27 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בניהול הממשלה הפדרלית? כישלון ביתרון של 20 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בגיבוש מדיניות כלכלית חדשה? כישלון ביתרון של 25 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בצמצום הממשלה מבלי לפגוע בשירותים חיוניים? כישלון ביתרון של 25 נקודות.

וזה לפני מה שהשווקים עשו ביומיים האחרונים. העם האמריקאי מבין את זה. הם ערים לכך. הם לא מוותרים.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

מרצדס S – Class המכונית היוקרתית ביותר 2026

2026 מרצדס S - Class

מרצדס S – Class המכונית היוקרתית ביותר 2026. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © NewCarTime. עורכי הערוץ הם חובבי רכב נלהבים המביאים לכם את החדשות האחרונות בתחום הרכב. בין אם אתם חובבי מכוניות ותיקים או רק בתחילת הדרך כאן תמצאו את כל מה שקשור לעולם הרכב. הישארו מעודכנים עם ביקורות מומחים, הדרכות עשה זאת בעצמך והרפתקאות מכוניות שומטות לסתות.

בסרטון הפעם אנחנו צוללים לתוך מרצדס בנץ S-Class המדהימה 2026. הסדאן היוקרתית מגדירה מחדש את המשחק. מנסיעות מבחן פרטיות שנעשו לאחרונה מסתבר שזאת לא רק מתיחת פנים. זאת קפיצה דרך אמיצה קדימה שמוכיחה שה-S-Class נותרה הסמל האולטימטיבי של אלגנטיות, חדשנות ועוצמה.

כשעיצוב פוגש ביצועים

הסרטון בוחן כל פרט, מהגריל השולט הגדול יותר והפנסים הקדמיים בהשראת הכוכבים ועד לעיצוב האחורי המלוטש עם דור חדש של פנסים אחוריים. מה יש מתחת למכסה המנוע? צפו לאפשרויות שומטות לסתות כמו V12 בהספק של 631 כוחות סוס או פלאג-אין היברידית ידידותית לסביבה. השמועות מצביעות על כוח נוסף לשנת 2026. בפנים, הלחישות של לוח המחוונים של Hyperscreen מבטיחות מהפכה טכנולוגית, מה שהופך את היוקרה לסוחפת מתמיד.

תרגום הסרטון

מהפכה אמיתית

ברוכים השבים ל-"New Car Time", המקום שלכם בשורה הראשונה לעולם הזוהר של עולם הרכב. עתיד הנהיגה היוקרתית מאיץ לעברנו  ומרצדס-בנץ שוב יושבת מאחורי ההגה. מרצדס S-Class  דגם 2026, שתועדה לאחרונה בפעולה במהלך נסיעות מבחן אקסקלוסיביות, מסתמנת כיותר מסתם מכונית. זו מהפכה אמיתית, מוכנה לשכתב את ההגדרה של מה שסדאן יוקרתית יכולה להיות.

ב -"New Car Time" אנחנו צוללים לעומק לכל פרט ביצירת המופת הזו. זו לא סתם מתיחת פנים –  זו מהפכה על גלגלים, שמוכיחה שה – S-Class עדיין שולטת ביד רמה בכל הקשור לעידון, חדשנות ויוקרה טהורה.

כבר הציבה את הרף

בארבע השנים האחרונות, הדגם הנוכחי של ה-S-Class  הציב את הרף בתעשיית הרכב, כשהוא מרשים נהגים בשילוב הייחודי שלו בין עיצוב וביצועים. אבל במרצדס לא מסתפקים במה שיש, הם שואפים לשלמות בלתי מתפשרת.

כל עכבה לטובה

ההשקה החגיגית הייתה מתוכננת לסוף 2024, אבל הדגם המרוענן העביר הילוך וכעת צפוי להיחשף בסוף 2025 או בתחילת 2026. למה היה עיכוב? פשוט מאוד – מרצדס משייפת כל קימור, כל תפר, כל פיקסל, כדי להבטיח שהאגדה הזו תישאר שנות אור לפני המתחרים. ואנחנו ב-"New Car Time"  כאן כדי לחגוג את המרוץ הבלתי נגמר לשלמות. ותאמינו לנו הדחייה הזו בהשקה רק מגבירה את הציפייה.

בואו נדבר עיצוב

תמונות הריגול נותנות לנו הרבה סיבות להזיל ריר. בחזית, ה-S-Class מציגה גריל חדש שקשה להתעלם ממנו. גדול יותר, דומיננטי יותר ומשדר סמכות כפי שלא ראינו בעבר. לצידו פנסים קדמיים מרהיבים שמשלבים את סמל הכוכב המחומש. הם משמשים גם כאורות יום וגם כאיתות פנייה. חתימת עיצוב ויזואלית שצועקת 'מרצדס-בנץ'.

הפגוש הקדמי מעוצב בשלמות  

הקווים החדים ופתחי האוורור משלבים בין אלגנטיות לאגרסיביות. מבט מהצד מגלה שינויים עדינים אבל משמעותיים. אפילו המראות המוסוות מרמזות על שיפור באווירודינמיות לחיתוך מדויק של האוויר.

מאחור הפנסים האחוריים גונבים את ההצגה  

עם עיצוב בהשראת כוכבים שנשפכים בצורה הרמונית לתוך פגוש מחודש. פתחי המפלט והמחזירים עוצבו מחדש בקפדנות, יוצרים מראה עדכני שמצליח להיות גם מודרני וגם קלאסי בו זמנית – בדיוק כמו ה־S-Class תמיד ידעה להיות.

ועכשיו – הצצה פנימה 

ובכן, עד כמה שנוכל, כי מרצדס שומרת את פנים הרכב בסודיות מוחלטת. אבל השמועות? חשמליות תרתי משמע. יש מי שטוען שהדגם הבא יגיע עם ה- Hyperscreen, לוח מחוונים דיגיטלי עתידני שמשתרע מצד לצד, והופך את תא הנוסעים לגן עדן לחובבי טכנולוגיה. דמיינו מסך ייעודי לנוסע הקדמי, עם שליטה אישית, בידור ופינוקים, הכל בקצות האצבעות. הוסיפו לכך חומרים יוקרתיים, גימור קפדני ופריסה עוטפת שנועדה לנוחות מושלמת וברור לגמרי שה-S-Class  2026 עומדת להציב רף חדש בכל הקשור לתא נוסעים יוקרתי.

ומה מתחת למכסה המנוע?

הדגם הנוכחי של ה- S-Class כבר מציע עוצמה מרשימה. מנוע שישה צילינדרים טורבו בנפח 3.0 ליטר המפיק 414 כוחות סוס ו-413 ליברות רגל של מומנט מספיק כדי להקפיץ את הדופק. רוצים יותר? מנוע V8 טווין-טורבו בנפח 4.0 ליטר מספק 496 כ"ס, עם כוח מתפרץ אבל חלק.

ואם אתם מאלה הדורשים את פסגת הפסגות – מנוע  טווין-טורבו V12 בנפח 6.0 ליטר משחרר 621 כוחות סוס – סימפוניה הנדסית עוצמתית.

רכב חשמלי מעניין אתכם? גרסת פלאג-אין היברידית מציעה טווח חשמלי של כ-74 ק"מ, שילוב בין קיימות ליוקרה.

כשיוקרה, טכנולוגיה ודיוק נפגשים

מרצדס אומנם שומרת בסוד את נתוני המנועים החדשים, אבל אין ספק שצפויים שיפורים שיגבירו גם את הביצועים וגם את היעילות – כדי להבטיח שה-S-Class  תישאר המובילה הבלתי מעורערת בקטגוריה שלה.

מרצדס-בנץ לא בונה סתם מכונית. עם ה-S-Class 2026 היא יוצרת מורשת. זהו רכב שמחבר בין עיצוב עוצר נשימה לטכנולוגיה פורצת דרך.

כאן ב-"New Car Time"  אנחנו נהיה הראשונים לפצח את המפרט הטכני ברגע שייחשף.

לסרטונים נוספים מערוץ NewCarTime עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן, לחצו על הקישור

למה אף אחד לא מדד את מהירות האור

מהירות האור

למה אף אחד לא מדד את מהירות האור. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – תלמידי הפיזיקה לומדים שמהירות האור, c, זהה לכל הצופים האינרציאליים, אבל אף אחד מעולם לא מדד אותה בפועל בכיוון אחד.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך להכין גרפן

איך מכינים גרפן

איך להכין גרפן. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך יוצרים גרפן? אתם צריכים עיפרון (אינו מכיל עופרת אלא גרפיט), נייר דבק ומינון בריא של עבודה קשה.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

המדע של שש דרגות של הפרדה

שש דרגות של הפרדה

המדע של שש דרגות של הפרדה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – האם כל האנשים על פני כדור הארץ באמת מחוברים באמצעות שישה שלבים בלבד? יש בזה הרבה יותר מדע ממה שציפיתי בהתחלה. מסתבר שרשתות מסודרות עם מידה קטנה של אקראיות הופכות לרשתות של עבודה קטנה. זו הסיבה שהמכרים שלך מתגלים כחשובים יותר בחיפוש עבודה ובמציאת הזדמנויות חדשות מאשר חברים קרובים.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך כוח כבידה עובד

איך כוח המשיכה עובד

איך כוח כבידה עובד. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם –תורת היחסות הכללית אומרת לנו שכוח המשיכה אינו כוח, שדות כבידה אינם קיימים. עצמים נוטים לנוע בשבילים ישרים במרחב הזמן המעוקל.

הסרטון בחסות  Caseta by Lutron

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. 

בפתיח לסרטון הזה דרק כתב: "כל כך הרבה אנשים עזרו בסרטון הזה. פרופ' ג'ון ספרי, האנק גרין, הנרי רייך, CGP גריי, פרופ' פוליאקוף, אמא שלי צילמה לי בפארק סטנלי היפה וג'ן ס עזרה בגרסה הרביעית של התסריט".

עצים יוצרים לחצים שליליים עצומים של 10 של אטמוספרות על ידי אידוי מים מנקבוביות ננומטריות, מציצת מים עד 100 מטר במצב שבו הם צריכים להיות רותחים אבל לא יכולים כי צינורות הקסילם המושלמים אינם מכילים בועות אוויר, רק כדי שרובם יכולים להתאדות בתהליך של ספיגת כמה מולקולות של פחמן דו חמצני. לא הזכרתי את לכידות המים (שהם נדבקים לעצמם היטב) אבל זה מרומז בתיאור של לחץ שלילי, מתח פנים חזק וכו'.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

הסרטון הפעם – בחברון ההיסטוריה והאמונה מתנגשות והופכות את האדמה המקודשת למיקרוקוסמוס של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אתרים קדושים משמשים זירת קרב ליראה ושליטה כאחד. כאן, מורשתו של אברהם מלבה את המתחים של ימינו כאשר זהות ודת משתלבות בפוליטיקה.

מנחה הסרטון הוא ירמיהו דנציג. ירמיהו הוא ישראלי יליד קליפורניה, בן למשפחה ירושלמית שורשית שעלתה ארצה כבר עם תלמידי הגר"א. הוא מתעקש על ההגדרה העצמית המאתגרת, שמחייבת קריאה לחיים משותפים בלי לוותר על הציונות.

האמונה מניעה כל צעד

ירמיהו דנציג:

כמעט מאה שנה, ישראלים ופלסטינים מצויים בעימות חריף, כששני הצדדים מתחרים על אותה פיסת אדמה קטנה. אבל זה לא רק מאבק על גבולות או משאבים. זה מאבק על עצם ההיסטוריה. ומעט מאוד מקומות כל כך רוויים בהיסטוריה כמו העיר העתיקה חברון, או בערבית – אל-ח'ליל. שמה של העיר פירושו "חבר" או "אחדות" בעברית ובערבית – שם אירוני לעיר שמופרדת ומדממת. כאן, שתי עלילות מתנגשות, כשהמאמינים הקנאיים ביותר תובעים עליה בעלות. כאן, האמונה מניעה כל צעד, כל נשימה, כל החלטה, לעיתים עם תוצאות קטלניות, הן לישראלים והן לפלסטינים. האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בעצם מלחמת דת?

היסטוריה משותפת בחברון

כדי להיות ברורים, אני לא טוען שלסכסוך הישראלי-פלסטיני יש סיבה אחת בלבד. מעט מאוד דברים בחיים הם פשוטים כל-כך. אבל אין זה מקרי שאתרים קדושים עמדו במרכזם של כמה מהפרקים המדממים ביותר בהיסטוריה של שני העמים. אחת האירוניוֹת הטרגיות של הסכסוך הזה היא ששני הצדדים חולקים דנ"א משותף ושניהם מייחסים את מוצאם לאותו אדם. ליהודים זהו אברהם אבינו, ולמוסלמים אִבְרָהִים חֲלִיל אַלְלָּה. ההיסטוריה הקדושה של חברון מתחילה איתו.

אחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה

חברון מוזכרת בתנ"ך בשמה 87 פעמים. אבל ההזכרה השנייה היא החשובה ביותר, כי מדובר באחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה. לעיני עדים רבים, אברהם משלם 400 שקל כסף בתמורה למערת המכפלה, המקום בו הוא קובר את אשתו שרה. שני פרקים אחר כך, הוא מצטרף אליה ונקבר שם גם הוא. לימים, כל שושלתו תיקבר באותו מקום. לא מפתיע אם כך שמדובר באחד האתרים הקדושים ביותר בדתות האברהמיות. כאן שוכב אבי שלוש הדתות, בשקט ובדממה, בעוד העולם סביבו גועש.

במשך מאות שנים, המקום לא היה יותר ממערה. עד שמלך יהודה הורדוס בנה מעליה מבנה מרשים, כשגגו פתוח לשמיים. המבנה הזה עדיין עומד מאחורי, אבל ייעודו השתנה במהלך הדורות. לאורך ההיסטוריה, לבני אדם יש נטייה לבנות אתרי קודש אחד על גבי השני. כאשר הנצרות הפכה לדת השלטת באזור, הביזנטים הפכו חלק מהמקום לכנסייה אבל אפשרו ליהודים להמשיך להתפלל שם. לאחר הכיבוש הערבי, שוב שונה המקום. המבנה הוסב לבית תפילה מוסלמי, ממש כמו קודם.

ההיסטוריה שלי, הסיפור שלי הוא הכי תקף

ישי פליישר, דוברו הבינלאומי של היישוב היהודי בחברון:

"האיזור הזה חושב היסטורית. הוא חושב דתית. חשוב לאנשים לדעת מי היה אברהם. הם צריכים לדעת שהם מצאצאיו ושהם אחראים למערת אברהם. בירושלים השאלה היא את מי אלוהים מעדיף? אלוהי היהודים או אלוהי המוסלמים? ובחברון? מי הוא הבן הנבחר של אברהם?"

ירמיהו דנציג:

אבל מאז מותו, אברהם שותק בשאלה הזו, ומשאיר לכל שליט חדש של חברון להחליט בעצמו. וכך עברה הבעלות על חברון מידי יהודים, לנוצרים, למוסלמים, שוב לנוצרים ושוב למוסלמים. כל חילוף שינה את מאזן הכוחות בעיר הקדושה. למרות תקופות של רדיפה, שליטים מקומיים תמיד אפשרו ליהודים להתפלל באתר הקדוש. עד שהגיעו הממלוכים, שאסרו לחלוטין על לא-מוסלמים להיכנס למערה.

ישי פליישר:

"במשך 700 שנה, לא הורשינו להיכנס למבנה שלנו. מערת המכפלה היא מבנה הורדוסי שנבנה ע"י מלך יהודי על קבר יהודי. תחת שלטון האסלאם, נאסר עלינו להיכנס לשם במשך 700 שנים".

ירמיהו דנציג:

רוב השנים הללו עברו בשקט יחסית עבור יהודי חברון, שחיו בקרב שכניהם המוסלמים מעמד שני, אבל קיימים. הקהילה נותרה קטנה, ענייה ויראת שמיים. ואז הגיעה מלחמת העולם הראשונה והיא טרפה את הקלפים. האימפריה העות'מאנית התמוטטה, אדמותיה חולקו בין הבריטים לצרפתים.

המנדט הבריטי

הבריטים, ששלטו בפלסטינה, לא התכוונו להישאר שם זמן רב. הם הבטיחו הבטחות עמומות גם לערבים וגם ליהודים. אבל שני הצדדים חשו אי נוחות גוברת. בזמן המלחמה, הבריטים שקלו הקמת מדינה ערבית עצמאית, אבל הרעיון נותר בגדר אפשרות בלבד. שנתיים לאחר מכן, הם הכעיסו את העולם הערבי כשהבטיחו ליהודים "בית לאומי בארץ ישראל". הערבים של פלסטין צפו בדאגה בזרם היהודים העולים לארץ, קונים קרקעות ובונים יישובים חדשים. למרות כל הסערה, חברון נותרה שקטה יחסית בשנות ה-20, בערך…

דו-קיום מורכב

לציפי שליסל שלמשפחתה שורשים עמוקים בעיר חברון הסבירה לי שהדו-קיום היה מורכב הרבה יותר ממה שנדמה.

ציפי שליסל:

"היה מיתוס שהיו יחסים טובים. בתוך כל זה, כשנכנסים לרזולוציה יותר מדויקת, היו כל הזמן תקלים".

ירמיהו דנציג:

יהודים היו מיעוטים במולדתם במשך מאות שנים, תלויים בגחמות של שכניהם ומנהיגיהם. כמו אחיהם במזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה, לא הייתה להם כמעט הגנה מרדיפות. הכול השתנה עם הופעת הציונות המדינית, תנועה שזעזעה את היהודים בכל העולם והזכירה להם שגורלם בידיהם, שעליהם להגן על עצמם. שהם זקוקים למדינה יהודית, לצבא יהודי, כדי להגן על זכויות שנמנעו מהם זמן כה רב, כולל הזכות להתפלל באתרים הקדושים.

עד בוא המשיח

אבל יהודי חברון בשנות ה-20 לא היו ציונים מדיניים. הם היו דתיים מאוד. להם, ההגנה באה מאלוהים, לא ממדינה או צבא. ולכן, עד בוא המשיח, הם ניסו להסתדר עם מה שיש. אבל לגורל היו תכניות אחרות. במהלך המאה הבאה, הם וצאצאיהם יצפו שוב ושוב באותו סיפור מתרחש מחדש.

טבח חברון 1929

בסוף העשור, קהילתה היהודית העתיקה של חברון תיעלם. הניצולים וצאצאיהם ישנו את דעתם לגבי עוצמת הציונות. אבל כאנשים יראי שמיים, ציונותם תקבל גוון דתי – כזה שילך ויתחזק עם כל טבח, מלחמה ועוול. הסבך הזה של אמונה דתית ושכנוע פוליטי לא היה נחלת היהודים בלבד. גם בצד המוסלמי הופיעו הדהודים לכך. צעיר לוהט בשם חאג' אמין אל-חוסייני היה הדמות המרכזית הראשונה בסכסוך הזה ששילב בין אמונה לאומית לאלימות. מבחינתו, לא הייתה כל סתירה בין אמונתו הדתית לבין נחישותו לטהר את פלסטין מיהודים.

החוסיינים באו ממשפחה של מנהיגים דתיים ואזרחיים, כולל 13 מראשי העיר ירושלים. הם התנגדו לציונות מההתחלה. חאג' אמין אף נמלט מירושלים לזמן קצר לפני שהבריטים הספיקו לעצור אותו על הסתה לאלימות נגד יהודים. אבל משפחת חוסייני הייתה חשובה ובעלת השפעה, והבריטים הבינו שאם ברצונם לשמור על השקט, עליהם לשמור על יחסים טובים עם האליטות הערביות בפלסטין. לכן, למרות שידעו שחאג' אמין הוא מסית, החליטו הבריטים שדרך ההרגעה הטובה ביותר היא… להעניק לו עוד כוח? כן, גם לי זה לא נשמע הגיוני, אבל בדיעבד הכול ברור יותר.

הנציב העליון הבריטי ביטל את האישומים נגדו והעניק לו תואר רשמי מפואר – "המופתי העליון של ירושלים". מופתי הוא מנהיג דתי מוסלמי, ותפקיד כזה קיים כמעט מראשית האסלאם. אבל התואר "המופתי העליון" היה המצאה בריטית, כמו גם "המועצה המוסלמית העליונה", שעליה שלט כעת המופתי. ייתכן שהתואר הומצא, אבל בפועל חאג' אמין היה כעת האדם החזק ביותר בפלסטין שאינו בריטי, הן מבחינה דתית והן אזרחית. הוא השתמש בסמכות הזו כדי להסית למלחמה דתית.

ירדנה שוורץ, מחברת הספר "רוחות רפאים של מלחמת קודש":

בשנת 1928, החל חאג' אמין להפיץ שמועה שהמשיכה להיות עיקשת גם עד היום, שהיהודים בפלסטין זוממים להרוס את מסגד אל-אקצא כדי לבנות מחדש את בית המקדש היהודי.

ירמיהו דנציג:

אל-אקצא, או הר הבית, אינו נמצא בחברון אלא בירושלים. בעבר עמדו שם שני בתי מקדש יהודיים. הכותל המערבי המפורסם הוא הקיר שהקיף את הצד המערבי של מתחם המקדש. במשך מאות שנים, זה היה המקום הקרוב ביותר שבו יכלו יהודים להתקרב לאתר הקדוש ביותר להם. אבל גם למוסלמים זהו מקום קדוש. לפי המסורת האסלאמית, מוחמד ערך מסע פלאי ממכה לירושלים על גבו של יצור מכונף. מהר הבית עלה מוחמד לשמיים. כאשר הצבאות המוסלמים כבשו את ירושלים, בנה הח'ליף כיפה מפוארת ישירות על גבי האתר הקדוש, כהכרה בקדושתו, ובכדי לסמן שלא משנה מהי ההיסטוריה. הר הבית שייך כעת לאסלאם. ככל הנראה הוא לא שיער שההחלטה הזו תוביל למאה של שפיכות דמים.

כאשר חאג' אמין התמנה למופתי העליון, המתיחות בין יהודים לערבים הייתה בשיאה. כל שינוי בסטטוס קוו היה עלול להצית את פלסטין. חאג' אמין הוסיף ממד רוחני לסכסוך כאשר הר הבית הפך לחזית הלחימה. תחת שלטונו, אתרים קדושים כבר לא היו רק מקומות פולחן, הם הפכו לסמלים של השאיפות הלאומיות של שני הצדדים, למבחן הלגיטימיות של זכות הקיום בארץ. אבל יותר מכך – הם הפכו לסמלים של "איזו היסטוריה נכונה יותר". של "מי צודק יותר". אז חאג' אמין אל-חוסייני החל בסדרת שיפוצים ממש מעל הכותל. יהודים נאלצו להתכופף כדי לא להיפגע מאבנים שנפלו בעת התפילה.

במקביל, הקריאות למואזין הלכו והתגברו בעוצמתן. צעירים ערביים יידו אבנים לעבר המתפללים היהודים. ואכן, היו יהודים שדרשו שליטה בלעדית בכותל. אבל רוב היהודים ורבים מהערבים חששו מלערער את הסטטוס קוו. כן, האתרים הקדושים היו חשובים לכולם, אבל לא כולם רצו להילחם עליהם, אלא אם הרגישו פרובוקציה מהצד השני. קיצוניות מזינה קיצוניות, וחאג' אמין היה מוכן להסלים.

בכל קיץ יהודים צמו ב-ט' באב, יום צום לזכר חורבן בית המקדש. ב-1929, ההכנות כללו תהלוכה בת כ-6,000 יהודים בתל אביב, שצעקו "הכותל שלנו!" מאות נוספים הגיעו לכותל, חלקם עם אלות. אף אחד לא נפגע, אבל המסר היה ברור: "היינו כאן קודם – ואיננו מפחדים מכם". אבל אולי היה עליהם לפחד. חאג' אמין התכונן לרגע כזה. העלונים כבר היו מודפסים, ובהם טענות שהיהודים לא רק מתכננים להשתלט על הכותל, אלא גם חיללו את כבוד האסלאם. תוך זמן קצר, פרץ המון מוסלמים צעירים ועצבניים מול הכותל. צעירים יהודים הקימו צוותי הגנה כדי להגן על המתפללים אבל זה היה מאוחר מדי. כל הארץ בערה. רוכבים ערביים בזזו חנויות, הכו עוברי אורח ובזזו בתים. בחברון, מספר קילומטרים משם, הקהילה היהודית כלל לא חששה.

ירדנה שוורץ:

כאשר ההגנה ביקרה בחברון והציעה הגנה או פינוי, מנהיגי הקהילה היהודית סירבו ואמרו: "ערביי חברון הם ידידינו. הם שכנינו. הם לעולם לא יפגעו בנו".

ירמיהו דנציג:

הם טעו. המהומות הגיעו לחברון. אבל בשלב הזה, זו כבר לא הייתה מהומה. זה היה טבח.

ירדנה שוורץ:

"נשים ונערות נאנסו לעיני בני משפחותיהן לפני שנרצחו. הורים נטבחו בידי שכניהם מול עיני ילדיהם. תינוקות נשחטו בזרועות אמותיהם. אנשים נשרפו למוות. והקהילה היהודית של חברון, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, שהתקיימה שם במשך אלפי שנים, חוסלה ופונתה בידי הבריטים ששלטו בפלסטין. נאמר להם לא לשוב לעולם".

ירמיהו דנציג:

הטבח לא רק חיסל קהילה עתיקה, הוא גם הרס כל שביב של אמון או תקווה לדו-קיום. רבים מיהודי חברון הלא-ציוניים, שהאמינו בשכניהם, הפכו לציונים. אם מאות שנים של דו-קיום חלקי לא הגנו עליהם, שום דבר לא יגן, פרט לאלוהים ולמדינה יהודית חזקה. כוחות ההגנה היהודיים, שהגנו על יישובים יהודיים בפלסטין, החלו לקחת את תפקידם ברצינות רבה יותר. במהלך שני העשורים הבאים, יתאחדו הכוחות הללו ויהפכו לצבא החזק ביותר במזרח התיכון. ובמהלך המאה הבאה הם וצאצאיהם יצפו באותו סיפור חוזר שוב ושוב.

המדינה המתהווה של ישראל

19 שנה לאחר טבח חברון, ישראל הכריזה על עצמאותה. למחרת, חמישה צבאות ערביים פלשו. לאחר שנה של מלחמה, המדינה היהודית יצאה פצועה ומוקטנת, אבל חיה. ירדן כבשה את הר הבית ואת הגדה המערבית. היא מנעה מכל היהודים גישה למקומות הקדושים שלהם. לא מישראלים, אלא מיהודים. כמעט שני עשורים חברון, כמו שאר הגדה המערבית, הייתה ריקה מיהודים ומלאה בפליטים ערבים. ואז הגיעה מלחמת ששת הימים.

חזרת היהודים לחברון

בשבוע אחד, ישראל נטלה שליטה על מזרח ירושלים והגדה המערבית מירדן, על סיני ועזה ממצרים ועל רמת הגולן מסוריה. ולאחר 40 שנה, יהודי חברון החלו לשוב הביתה.

ישי פליישר:

"וזה היה רק טבעי שאחרי ששחררנו את העיר, שנחזור קודם כל לכאן. הייתה משיכה עצומה חזרה לרכוש שלנו, וגם חזרה לקרבה אל האבות והאמהות".

ירמיהו דנציג:

הקרבה הזו להיסטוריה ולמקומות הקדושים מושכת סוג מסוים של אנשים. כאלה שאכפת להם מאוד מאוד מהעבר, וששמים את עצמם בחזית כדי לוודא שהוא לא יחזור על עצמו. אפשר לקרוא לאדם כזה קיצוני – והם אולי יענדו את התואר הזה בגאווה.

ישי פליישר:

מי מגיע ליחידות העלית בצבא? מי מגיע לשם? אנשים קיצוניים. והאנשים שחיים כאן הם בדיוק כאלה. הם סוג מסוים של עלית. הם מסורים בצורה קיצונית. הם מסורים להיסטוריה היהודית, לתנ"ך, לזכויות היהודיות. והם מבינים שיש להם תחושת מאבק שתמיד התקיימה, וכעת יש להם את היד, את היכולת לדחוף בחזרה נגד המתעללים שלנו. הם למדו היסטוריה ומחשבה יהודית, ויש להם תחושת זכויות חדה. וכן, יש כאן אנשים קשוחים".

זה מה שצריך להיות במזרח התיכון

ירמיהו דנציג:

בהתחלה, לממשלת ישראל לא הייתה כוונה לאפשר ליהודים לחזור לחברון. זו הייתה מרכז אוכלוסיה ערבי חשוב וקדוש לשלוש דתות. למעשה, הממשלה אף הטילה הגבלות על יהודים שביקשו להתפלל במערת המכפלה, מחשש לעורר את האוכלוסייה המקומית. אבל בסופו של דבר, כשמספיק יהודים עברו לחברון, הממשלה הקלה את ההגבלות. האמת היא שאף אחד לא ידע מה יקרה לגדה לאחר המלחמה. היו שתמכו בהחזרה חד צדדית שלה, אחרים דרשו לשמור על אזורים אסטרטגיים חיוניים לביטחון או לזהות הלאומית.

גם דוד בן גוריון

אפילו דוד בן גוריון, חילוני מובהק שתמך בהחזרת רוב השטחים, האמין שחברון צריכה להישאר בשליטה ישראלית. כך חשובה העיר לא רק לדתיים, אלא לדמות הישראלית ולסיפור היהודי כולו. אבל ככל שמקום מקודש יותר, כך הוא נוטה יותר להפוך לנקודת עימות. והחיים בחברון נותרו מתוחים לאורך שנות השמונים והתשעים.

הסכמי אוסלו והאינתיפאדה הראשונה

ב-1993, מנהיגים ישראלים ופלסטינים הכירו זה בלגיטימיות של זה לראשונה וחתמו על הסכם שנועד להוביל לשלום. שלום מעולם לא הגיע. במקום זאת, באו פיגועים גל של טרור והתרחבות ההתנחלויות.

הטרור והאלימות נמשכו

מאחורי דלתיים סגורות, יושב ראש אש"ף עודד ג'יהאד, גם כשחייך ולחץ ידיים עם ישראלים. כשאוטובוסים ובתי קפה התפוצצו, והאלימות התפשטה, רבים בשני הצדדים איבדו אמון. במיוחד עשרות אלפי ישראלים שחיו בגדה. הם חששו – האם ממשלתם תעקור אותם מבתיהם כדי לפנות מקום למדינה פלסטינית? ואם כן – האם זה יביא שקט או עוד פיגועים? אבל אחת המתקפות המזעזעות ביותר לא באה מחמאס או ג'יהאד איסלאמי, אלא מיהודי.

טרור יהודי

בקיץ 1980טרוריסטים יהודים, מודאגים מהסכם השלום עם מצרים וזועמים על פינוי ההתנחלויות בסיני, החלו לתקוף ערבים בגדה. ברוך גולדשטיין לא התחיל כחלק מהמחתרת הזו, אף שדתיותו הקצינה לחזון אפוקליפטי של יהודים כלוחמים קדושים. ביום-יום הוא היה רופא, שטיפל ביהודי קריית ארבע. ב-25 בפברואר 1994, קם מוקדם בבוקר, טבל במקווה, ויצא למערת המכפלה, שם קבורים אבותיו. באותה שנה חפפו חג פורים וחודש הרמדאן, והמסגד מעל הקבר היה עמוס מתפללים בתפילת שחר. ואז גולדשטיין שלף נשק אוטומטי, וירה שוב ושוב בקהל של 800 מוסלמים שהתפללו.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"צפירה בלתי פוסקת של אמבולנסים פילחה את הבוקר הישראלי כאשר גופה אחר גופה הוצאה ממסגד איברהימי. היה זה זמן קצר לאחר הזריחה כשהמתקפה החלה. המתפללים כרעו בתפילה. לפתע, ד"ר ברוך גולדשטיין, מתנחל יהודי מניו יורק, נכנס, חסם את היציאה היחידה ופתח באש".

ירמיהו דנציג:

זה היה טבח. 29 פלסטינים נהרגו. הירי פסק רק כשהקהל הכה את גולדשטיין למוות. אלימות פרצה בכל רחבי הגדה במחאה על הטבח.

הסכם חברון

ובכל זאת, השיחות לשלום המשיכו בקושי. שלוש שנים אחר כך, ישראל ואש"ף חתמו על הסכם שעדיין בתוקף. אש"ף קיבלה שליטה על 80% מחברון, המכונה כיום H1. צה"ל שולט ב-20% הנותרים, הכוללים את המערה, אלפי יהודים, ועשרות אלפי פלסטינים.

הגבלות תנועה ואיום הטרור

במשך שלושה עשורים, סבלו פלסטינים באיזור H2 מהגבלות חמורות על חירויות בסיסיות, בין היתר בעקבות האלימות שפרצה לאחר טבח גולדשטיין. הממשלה והקהילה היהודית בחברון טוענים שההגבלות נובעות מאיום הטרור המתמיד.

הטרור הוא בעיה אמיתית בחברון

ציפי שליסל יודעת את זה היטב:

ציפי שליסל:

"ואבא בעצם נהרג בבית שלו, נרצח לעיניה של אימא. והיא אמרה – איך אני אשאר עכשיו בבית אחרי מה שראיתי מול העיניים? מה אני אעשה עכשיו? מצד שני היא אמרה – אם אני אעזוב עכשיו את חברון זה ייתן מוטיבציה להרוג עוד יהודים".

ירמיהו דנציג:

רבים מהפלסטינים טוענים שההגבלות הן תירוץ להשתלטות על קרקע, לגרום לסבל כזה עד שיעזבו מרצון.

אבו חסן, פלסטיני תושב חברון:

"אנחנו אלה שזקוקים להגנה, לא להיפך. יש להם חיילים שמגנים עליהם. האנשים שלנו צריכים הגנה, לא מהחיילים, אלא מהמתנחלים. יש לי רכב עם לוחית צהובה. אני לא יכול לנהוג פה כי אם יגלו שאני פלסטיני תהיה בעיה".

ירמיהו דנציג:

ויש לך תעודת זהות כחולה.

אבו חסן:

"בדיוק. אני תושב ישראל. אני לא יכול להיכנס לפה ברכב כי אני ערבי. אתה מדבר על יותר מ-35,000 פלסטינים בצד ההוא. הם לא יכולים לנוע ברכב. הם צריכים לסחוב הכל ברגל, מהבית לצד השני, לקניות וכל דבר אחר. וכל ערב, בשמונה, הכל נסגר".

ירמיהו דנציג:

והם לא יכולים לנסוע ברכב?

אבו חסן:

"לא. הם לא יכולים".

הטרדות הדדיות

ירמיהו דנציג:

פלסטינים בחברון מתארים מציאות של הטרדות מצד יהודים, כלכלה חנוקה, ותחושת חנק מתמדת מההגבלות.

פלסטינית מתלוננת על המצב:

"קשה מאוד לחיות כאן. אנחנו מאוימים כל הזמו במחסומים. מתייחסים אלינו לא יפה. בעלי והילדים.הוחזקו על ידי הצבא במשך 20 ימים. כאן זה הבית שלי ונאסר אלינו לחצות את השטח הזה. יש לנו בעיות עם המחסומים מדי יום".

ירמיהו דנציג:

באופן מוזר, גם יהודי חברון מדווחים על תחושת חנק דומה. אף שהצבא מגן עליהם, הם יודעים שהישארותם בעיר תלויה בנוכחות צבאית כבדה, שמפרידה בינם לבין רוב חברון. הם מודעים לכך שבלי ההגנה הזו לא הייתה קיימת קהילה יהודית בעיר.

ישי פליישר:

"הצבא הבין שיש כאן מתיחות גדולה, ויצר אזור סטרילי. מה שהיה פעם הגטו היהודי, חזר להיות גטו סטרילי, שמאפשר לקהילה שלנו לחיות פה, בלי הטרדות ופגיעות. לצערי, הג'יהאדיזם מקיף אותנו. השנאה לישראל מקיפה אותנו. אני מרים ספר לימוד שילדים ערבים זרקו לרצפה, ואני לא יודע ערבית, אבל יש לי גוגל לנס ובינה מלאכותית. אני מתרגם. אתה לא תאמין. אתה לא תאמין לרמת השנאה שמושרשת בתוך החינוך הפלסטיני. שתיים ועוד שתיים שווה ארבעה יהודים מתים. זו המתמטיקה".

ציפי שליסל:

"המחבל שרצח את אבא שלי בחסות הסכם חברון ברח כמה מטרים לרשות הפלסטינית ולא תפסו אותו. הוא עשה אחר כך עוד פיגוע וברח ולאחר מכן עוד פיגוע בבאר שבע ושם תפסו אותו.השופט נתן לו שלושה מאסרי עולם ואמר שזה לא אנושי לנסות שוב ושוב להרוג יהודים. ואז הוא קם ואמר 'למה אתה אומר שאני לא אנושי? אני אדם טוב. אני עבדתי אצל יהודים, הפ סמכו עלי, הם נתנו לי את המפתחות של הבית. והוא תאר שהוא שמע דרשה על הר הבית ואז החליט שהוא הולך להרוג יהודים. וזה מה שקרה בפרעות תרפ"ט. הערבים שחיו כאן יחד שמעו את דרשות ההסתה ואת הטיעונים הדתיים והם קמו ורצחו את היהודים".

ירמיהו דנציג:

בחברון, ההיסטוריה נוכחת בכל צעד, בכל מבנה, בכל מפגש. אין פה 'עבר', אין 'היה'. זה כאילו אברהם עדיין מוסר את 400 השקלים. כאילו גרזני 1929 עדיין קוטעים איברים. כאילו קליעי 1994 עדיין יורים בקהל. זה כמו להיכנס לתוך התמצית המזוקקת ביותר של הסכסוך הזה – עז, מר, ובלתי נמנע.

רוב הישראלים והפלסטינים אינם מסוגלים לקבל את הנרטיב של הצד השני, את האמת של האחר

אבו חסן:

"כן, הטבח קרה, אבל הוא לא קרה נגד יהודים. אף משפחה יהודית לא נפגעה. הם נולדו פה. אף אחד מהם לא נפגע. רק היהודים שבאו עם אידיאולוגיה שונה, זה מה שקרה להם".

ירמיהו דנציג:

זה אולי מה שאבו חסן מאמין, אבל היהודים הראשונים שנהרגו היו ילידי המקום דוברי ערבית. וקהילת חברון לא הייתה ציונית. זה לא היה משנה אם היו ספרדים או אשכנזים, אם משפחותיהם גרו בעיר מאות שנים או אם הגיעו לישיבה ובמה האמינו. ההמון לא שאל אם מישהו ציוני לפני שרצח אותו. אבל זה נרטיב לא נוח. קל יותר להאמין שלטבח ב-1929 הייתה סיבה מעבר לקנאות דתית עיוורת. מן הצד השני, יש יהודים המאמינים שברוך גולדשטיין ידע מראש על טבח מתוכנן.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"הוא הקריב את חייו, את אשתו וילדיו, כי ידע מה הולך לקרות במערת המכפלה".

ירמיהו דנציג:

הם טוענים שהוא הגן על יהודי חברון. גם אם עשה זאת בדרך שרוב היהודים מגנים. אבל אין שום ראיה לכך. זה סיפור נוח – לא אמיתי. יש מי שמתייחסים אליו כאל גיבור ואף עולים לקברו.

 קטע משידורי הטלוויזיה, 3 עדויות של ישראלים:

"הדבר הכי מטריד זה לא שהערבים נהרגו, אלא שד"ר גולדשטיין נהרג".

"הוא עשה את מה שהיה צריך לעשות כדי להראות לעולם, לעם היהודי, שלא נסבול את הממשלה הזו".

"הלוואי וגם לי היה האומץ לעשות את זה".

אנשים נאמנים לנרטיב שלהם

ירמיהו דנציג:

אלו האנשים שמאמינים בנרטיבים הנוחים. הם אומרים שגולדשטיין היה צדיק, רופא עדין שטיפל בכולם. אבל כבר בצבא הוא סירב לטפל בלא-יהודים, כולל דרוזים ששירתו איתו. הם מצדיקים אותו באומרם שנשבר לאחר שחברו מת בזרועותיו. אבל רבים איבדו אהובים מול עיניהם ולא הלכו לטבוח בחפים מפשע. אנשים מאמינים בסיפורים שמתאימים לנרטיב שלהם, שמאשרים שהם "צודקים". אבל הנרטיבים השולטים בעיר מלאים סתירות ואמיתות חלקיות לא נוחות. האם גורל תושבי חברון נחרץ? האם יש דרך שמאפשרת לשני העמים לחיות בכבוד, ללא פחד או שנאה, באדמת אבותיהם? איך מתגברים על הסכסוך?

אבו חסן:

"אנחנו חייבים למצוא דרך שקשורה לבית שנולדנו בו. או שנחיה יחד – או שנמות יחד. אין דרך אחרת".

ירמיהו דנציג:

האם ייתכן שאבותינו הקבורים מתחת לאדמה הם אלו שיובילו לפתרון?

אבו חסן:

"המוסלמים מאמינים שאברהם הוא הנביא של כולם. הוא אבי כל הנביאים. הם מאמינים שהוא אב לכולנו. ואל תשכח, אברהם הביא לעולם שני בנים: יצחק וישמעאל. כלומר, יהודים ומוסלמים הם בני דודים, לא? נכון. ואנחנו מאותו המקום".

ישי פליישר:

"אחת הדרכים שלי לגשר בין יהודים לערבים היא לומר – יש לנו אב משותף. יש לנו משהו שאנחנו באמת יכולים להסכים עליו, לחלוק ולאהוב".

כשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים

ירמיהו דנציג:

התהלכתי ברחובות העתיקים של חברון, מלווה בישראלים ופלסטינים. כל אחד מהם מוכן לספר את סיפורו. אבל נוכחות בלתי נראית פסעה מאחורינו: רוחם של כל היהודים והערבים שמתו כאן, איש על ידי רעהו. תושבי חברון גדלו רדופים. לא בידי הדמויות המקראיות שמקדשות את המקום אלא בזעקות יקיריהם שנרצחו. וכשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים, הן בזיכרון העבר והן בחזון העתיד.

אולי יש דרך אחרת

אבל אולי יש דרך אחרת. דרך שמכבדת את העבר אבל מביטה קדימה.זה לא מקרה שההסכם ההיסטורי שהביא לנרמול היחסים בין ישראל למדינות המפרץ נקרא 'הסכמי אברהם'. האדם שהציב אותנו על מסלול ההתנגשות יכול להיות גם זה שישחרר אותנו. כולנו בניו של אברהם. כולנו שווים, חשובים, ואהובים. וככל שנכיר בכך, זה בזה, יש תקווה. לחברון ולאזור כולו.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

חדשנות ישראלית משנה את העולם

ההמצאות הישראליות

חדשנות ישראלית משנה את העולם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

חדשנות ישראלית משנה את העולם בצורות יוצאות דופן. מאנרגיה מתחדשת ועד חקלאות בת-קיימא. מדינת הסטארט-אפ מתמודדת עם חלק מהאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. תארו לעצמכם, לייצר מים לשתייה מהאוויר, או לבלוע מצלמה זעירה כדי שרופא יוכל לראות מה קורה בתוך הגוף שלכם. או ללכת בעזרת רגליים רובוטיות. אלו רק חלק מהרעיונות המהפכניים שמגיעים ממוחות ישראליים. בואו נסתכל מקרוב על הפתרונות החדשניים שמעצבים עתיד בהיר יותר לכולם.
הנה 10 חדשנויות ישראליות שמשנות את העולם:

1. מצלמת הכמוסה – PillCam
אם עברתם פעם גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, אתם יודעים שזה לא תענוג גדול. צינור ארוך עם מצלמה מוכנס לגוף. אבל ה- PillCam שפותחה על ידי חברה ישראלית (גיוון אימג'ינג) היא קפסולה זעירה בגודל של גלולה שבתוכה מצלמה. פשוט בולעים אותה, והיא מצלמת את כל מערכת העיכול ומעבירה את התמונות למכשיר חיצוני. כך ניתן לגלות דימומים, פוליפים וגידולים בלי צורך בהליך פולשני. וזה גם מאפשר לבדוק את המעי הדק, אזור שגסטרוסקופיה רגילה לא מגיעה אליו.

2. פאנלים סולאריים גמישים
הפאנלים הסולאריים הרגילים נוקשים ומסורבלים. אבל חברת Apollo Power הישראלית פיתחה סרט סולארי קל וגמיש, שמתאים כמעט לכל משטח. הטכנולוגיה הזו מאפשרת להפוך גגות של רכבים, סירות, ואפילו מדרכות למקורות אנרגיה ירוקה. כך הם משנים את הדרך שבה אנחנו חושבים על אנרגיה סולארית, וגורמים לה להשתלב בצורה טבעית בחיים שלנו.

3. הידרופוניקה במדבר
מה אם אפשר להפוך את המדבר לגינה פורחת?  ב- מרכז ניסויים לחקלאות מדברית ברמת נגב, ישראלים מגדלים עגבניות, עשבי תיבול וירקות עלים בלי אדמה ובמעט מאוד מים. השיטה הזו, שנקראת הידרופוניקה, מאפשרת לגדל מזון גם באזורים קשים במיוחד ומציעה פתרון אמיתי למצוקת מים ומזון עולמית.

4. אריזות ידידותיות לסביבה
פלסטיק יכול להישאר בסביבה אלף שנה. אבל חברת TIPA הישראלית פיתחה אריזות ביולוגיות שמתפרקות תוך חודשים בתנאים מתאימים. הן משמשות כבר היום לאריזות מזון ובגדים ומציעות פתרון אמיתי למגיפת הזיהום הפלסטי.

5. שלד חיצוני רובוטי – ReWalk
קלייר לומאס, שנפגעה בתאונת רכיבה, סיימה את מרתון לונדון בעזרת שלד חיצוני שפותח בישראל.
המערכת הרובוטית הזו מאפשרת לאנשים עם שיתוק לקום, ללכת ואפילו לעלות במדרגות.
היא מופעלת על ידי סוללה ונשלטת באמצעות שלט על היד. ReWalk כבר נמצא בשימוש נרחב במרכזי שיקום ומשנה את חייהם של אנשים בכל העולם.

6. מים מהאוויר – Watergen
חברת Watergen הישראלית מצאה דרך להפוך את הלחות שבאוויר למים טהורים לשתייה. המכשירים שלה מספקים מים במקומות מרוחקים, במדבר, וגם במשרדים ובבתים עירוניים. הם חסכוניים באנרגיה ונותנים מענה לאחת הבעיות הגדולות ביותר של האנושות.

7. התחבושת הישראלית
ה- Emergency Bandage שפותחה על ידי חובש קרבי ישראלי, היא תחבושת חכמה לטיפול בדימומים חמורים. היא משלבת כרית סטרילית, מנגנון לחץ, וסגירה בטוחה ומאפשרת להציל חיים תוך שניות.
היא בשימוש נרחב אצל חיילים, פרמדיקים וצוותי חירום בכל העולם.

8. רדיולוגיה בסיוע בינה מלאכותית
חברות כמו Zebra Medical Vision ו־AIDOC הישראליות עושות שימוש בבינה מלאכותית כדי לנתח צילומי רנטגן, CT ו־MRI במהירות ובדיוק מדהים. המערכות מסייעות לזהות שבץ, סרטן ושברים ומצילות זמן יקר במצבי חירום. כך הרפואה הופכת נגישה, מדויקת ויעילה יותר.

9. בשר שגדל במעבדה
חברות ישראליות כמו Aleph Farms ו- Future Meat מגדלות בשר מתאי בעלי חיים, בלי לשחוט חיות. זה ידידותי יותר לסביבה, מצריך פחות מים וקרקע, ומאפשר להאכיל אוכלוסיות גדלות בצורה יעילה ומוסרית יותר.

10. טכנולוגיית חלל
ב-2019 SpaceIL הישראלית שיגרה את "בראשית", החללית הפרטית הראשונה שניסתה לנחות על הירח. למרות שלא הצליחה לנחות, היא סימנה פריצת דרך. מאז, חברות ישראליות מפתחות מיקרו וננו־לוויינים קטנים, חכמים וזולים למטרות תקשורת, חקלאות, ומעקב סביבתי. ישראל אולי קטנה, אבל בחלל היא חושבת בגדול.

ממעמקי מערכת העיכול ועד קצות היקום, מהיכולת לייצר מים ועד סטייקים שלא געו מעולם. חדשנות ישראלית פותרת בעיות, מצילה חיים ומעצבת עתיד בר-קיימא.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

האם דמוקרטיות אפשריות?

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.

דמוקרטיה עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

זה לא שיפוט ערכי, לא הערה על טבע האדם ולא הצהרה על כמה נדירות ובלתי יציבות חברות דמוקרטיות היו לאורך ההיסטוריה של הציוויליזציה. הניסיון הנוכחי שלנו לדמוקרטיה, השיטות שבהן אנו משתמשים לבחירת מנהיגינו, הן ביסודן לא רציונליות. וזו עובדה מתמטית מבוססת היטב.
הסרטון הזה הוא על המתמטיקה שהוכיחה את העובדה הזו והובילה לפרס נובל. איך קבוצות של אנשים מקבלות החלטות והמלכודות שאליהן שיטות ההצבעה שלנו נופלות.

המנצח לוקח הכל

אחת הדרכים הפשוטות ביותר לקיים בחירות היא לבקש מהמצביעים לסמן בפתק הצבעה מועמד אחד כמועדף עליהם. וכאשר הקולות נספרים, המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח בבחירות. השיטה הזו נקראת "המנצח לוקח הכל". השם הזה לא כל כך מדויק. למעשה אין "קו סיום" שמועמדים צריכים לעבור. המנצח הוא פשוט זה שקיבל הכי הרבה קולות.
השיטה הזו קיימת כנראה מהעת העתיקה. היא שימשה לבחירת חברי בית הנבחרים באנגליה מאז המאה ה-14,
השיטה עדיין קיימת ב – 44 מדינות בעולם שמשתמשות בה לבחירת מנהיגיהן. 30 מתוך המדינות הללו היו בעבר מושבות בריטיות. ארצות הברית, בהיותה מושבה בריטית לשעבר, עדיין משתמשת במערכת הזו ברוב המדינות שלה כדי לבחור נציגים לחבר האלקטורים.

לא תמיד המפלגה השלטת נבחרה ע"י הרוב

אבל לשיטה הזו יש בעיות. כאשר בוחרים נציגים לפרלמנט, מתרחשים לא פעם מצבים שבהם רוב המדינה כלל לא הצביע למפלגה שלוקחת את השלטון. במאה השנים האחרונות, בפרלמנט הבריטי היו 21 פעמים שבהן מפלגה אחת החזיקה ברוב המושבים ורק בשתי בפעמים מתוכן, הרוב המצביע הצביע עבור אותה מפלגה. כלומר, מפלגה שמיעוט האזרחים הצביע עבורה עלולה להחזיק את כל הכוח בממשלה.

אפקט הספוילר

עוד תופעה שנגרמת כתוצאה מהשיטה הזו היא שמפלגות דומות גונבות קולות זו מזו. לדוגמה, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000, המאבק היה בעיקר בין אל גור לבין ג'ורג' בוש. באותה תקופה, לקביעת תוצאות הבחירות, כל מדינות ארה"ב השתמשו בשיטת "המנצח לוקח הכל".
בוש קיבל יותר קולות בפלורידה, אבל בהפרש זעום של פחות מ-600 קולות. אבל היה גם מועמד נוסף על פתקי ההצבעה – ראלף ניידר. ניידר היה מועמד מפלגת הירוקים והוא היה בבירור שמאלה מאל גור ומג'ורג' בוש. הוא קיבל כמעט 100,000 קולות בפלורידה. רוב תומכי ניידר העדיפו את גור על פני בוש, אבל בגלל ששיטת ההצבעה איפשרה להם להצביע רק עבור מועמד אחד, הם לא יכלו לבטא את העדפתם השנייה. בסופו של דבר, הצבעתם לניידר גרמה בפועל לניצחון של בוש. זו דוגמה למה שנקרא "אפקט הספוילר".

חוק דוברז'ה

כתוצאה מכך, שיטת "המנצח לוקח הכל" מעודדת מצביעים להצביע באופן אסטרטגי. נניח שיש חמש מפלגות – אחת מהן תהיה הקטנה ביותר, ולכן אין לה סיכוי לנצח. אם כך, מדוע להצביע עבורה? זה נכון גם אם יש ארבע מפלגות או שלוש. מערכת ההצבעה הזו מובילה לריכוז כוח במפלגות הגדולות ובסופו של דבר היא נוטה להוביל למערכת דו-מפלגתית. התופעה הזו כל כך נפוצה, עד שיש לה שם – "חוק דוברז'ה". כך ששיטת "המנצח לוקח הכל" אינה בחירה טובה במיוחד.

אז מה אפשר לעשות במקום?

אפשר לקבוע שמועמד יכול לנצח רק אם הוא מקבל רוב. כלומר לפחות 50% מהקולות ועוד קול אחד. אבל מה אם אף מועמד לא מקבל רוב? נוכל לפנות למצביעים שהצביעו למועמד עם הכי מעט קולות ולבקש מהם לבחור מחדש ולחזור על התהליך הזה שוב ושוב, תוך כדי סילוק המועמד עם הכי פחות קולות בכל שלב, עד שמועמד אחד יגיע לרוב הדרוש.

סיבוב שני מיידי, הצבעה בדירוג

אבל קיום בחירות מרובות זה מסובך. אז במקום זה, נוכל פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם מהאהוב עליהם ביותר ועד לפחות מועדף. ואם המועמד המועדף עליהם נפסל, נוכל לעבור להעדפה השנייה שלהם. בסיום ההצבעה, נספור את הבחירה הראשונה של כל מצביע. אם מועמד כלשהו מקבל רוב מוחלט של הקולות הוא המנצח. אבל אם לאף מועמד אין רוב, אז המועמד עם מספר הקולות הנמוך ביותר מודח והקולות שהיו שייכים לו עוברים להעדפה השנייה של אותם מצביעים. התהליך הזה ממשיך עד שנותר מועמד אחד עם רוב הקולות. מבחינה מתמטית זה זהה  לעריכת בחירות חוזרות, אבל זה חוסך זמן וטרחה ולכן נקרא "סיבוב שני מיידי". השיטה ידועה גם כ- "הצבעה לפי העדפה" או "הצבעה בדירוג". הסיבוב השני המיידי לא רק משפיע על המצביעים, אלא גם משנה את התנהגות המועמדים אחד כלפי השני.

לדוגמה, בבחירות לראשות עיריית מיניאפוליס בשנת 2013, השתמשו בהצבעה בדירוג. ראש העיר המכהן פרש, ופתאום צצו מכל עבר מועמדים שרצו להיות ראש העיר. בסך הכול, היו 35 מועמדים. אפשר היה לחשוב שבמצב כזה, כל מועמד ירצה "להפיל" מועמדים אחרים ולהבליט את עצמו. אבל זה לא מה שקרה. כל 35 המועמדים היו נחמדים זה לזה, אדיבים ומנומסים מאוד. עד כדי כך שבסוף העימות האחרון לפני הבחירות, כולם הצטרפו יחד ושרו "קומביה"  Kumbaya, my Lord, kumbaya.במקום שנאה, כעס והשמצות פוליטיות  נוצר מצב יוצא דופן שבו כולם ניסו להיות נחמדים ככל האפשר  כדי לזכות בהעדפות השנייה והשלישית של הבוחרים האחרים. אבל יש גם בעיה עם סיבוב שני מיידי. יש מקרים שבהם מועמד שמקבל פחות קולות בסיבוב הראשון – דווקא מגדיל את סיכוייו להיבחר בסוף.

מועמד גרוע זוכה

נניח שיש שלושה מועמדים:
איינשטיין, קירי ובוהר. איינשטיין ובוהר מייצגים עמדות מנוגדות, ואילו קירי נמצאת במרכז האידיאולוגי.

נניח שהתוצאות הראשוניות הן:

  • איינשטיין מקבל 25% מהקולות,
  • קירי מקבלת 30%,
  • בוהר מקבל 45%.

אף אחד לא קיבל רוב, ולכן איינשטיין מודח. הקולות של תומכיו עוברים להעדפה השנייה שלהם –  קירי. בסוף, קירי זוכה בבחירות. אבל עכשיו תארו לעצמכם שבוהר נושא נאום גרוע במיוחד או מציע מדיניות לא פופולרית  וכמה מתומכיו מחליטים לעבור ולהצביע לאיינשטיין. במצב כזה, קירי היא זו שמודחת ראשונה. וכיוון שהיא הייתה מועמדת מתונה, מחצית מתומכיה תומכים באיינשטיין והמחצית השנייה בבוהר. בשלב הבא, בוהר זוכה. כך יוצא שמועמד (בוהר) שקיבל תוצאה גרועה יותר בסיבוב הראשון דווקא מצליח לנצח בבחירות בסוף. ברור שזה לא משהו שאנחנו רוצים במערכת הצבעה.

גיוס המתמטיקה לחקר מערכות הצבעה

בחירה חברתית

הבעיה הזו העסיקה גם את המתמטיקאי הצרפתי ניקולא דה קונדורסה. קונדורסה היה מהראשונים שניסו ליישם היגיון ומתמטיקה בחקר מערכות הצבעה, והוא נחשב למייסד של תחום מתמטי הנקרא "בחירה חברתית" Social Choice Theory.
קונדורסה חי בתקופת המהפכה הצרפתית, כך שהניסיון לגלות מהו רצון העם היה נושא חם במיוחד באותה תקופה. בשנת 1784, בן זמנו של קונדורסה, ז'אן-שארל דה בורדה, הציע שיטת הצבעה אחרת,שיטת בורדה.

שיטת בורדה

המצביעים מדרגים את המועמדים.

אם יש חמישה מועמדים

  • דירוג של מישהו במקום הראשון נותן לו 4 נקודות,

  • דירוג במקום השני נותן 3 נקודות,

  • וכן הלאה, כאשר המקום האחרון מקבל 0 נקודות.

אבל שיטת בורד בעייתית. הנקודות שכל מועמד מקבל תלויות במספר הכולל של המועמדים. כלומר, הוספת מועמדים חסרי סיכוי עלולה להשפיע על המנצח הסופי. קונדורסה שנא את השיטה הזו. הוא כתב שהיא "מועדת לטעויות כי היא מסתמכת על גורמים שאינם רלוונטיים לשיפוט". אז בשנת 1785, קונדורסה פרסם מאמר שבו הציע מערכת הצבעה חדשה אותה חשב להוגנת ביותר – כדי לנצח בבחירות, מועמד צריך לנצח כל מועמד אחר בקרב ראש-בראש. אבל איך מיישמים את זה עם יותר משני מועמדים? האם צריך לערוך המון בחירות נפרדות? לא בהכרח. אפשר פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם, כמו בהצבעה בדירוג, ואז לבדוק כמה מצביעים העדיפו כל מועמד על פני כל מועמד אחר.

זה נראה כמו שיטת ההצבעה ההוגנת ביותר. למעשה, השיטה הזו התגלתה 450 שנה קודם לכן על ידי רמון ליול, נזיר שחקר כיצד נבחרים מנהיגי הכנסייה. אבל הרעיונות של ליול לא זכו להכרה כי ספרו"Ars Eleccionis" אמנות הבחירות אבד, ונמצא מחדש רק בשנת 2001. לכן השיטה קרויה על שם קונדורסה ולא על שם ליול.

האם תמיד יהיה מנצח בשיטה הזו?

בואו נבדוק את השיטה על החלטה פשוטה: בחירת ארוחת ערב בינך לבין שני חברים. שלושתכם צריכים לבחור בין המבורגר, פיצה או סושי.

  • אתה הכי אוהב המבורגר,  פיצה היא הבחירה השנייה שלך וסושי במקום האחרון.

  • חברך הראשון מעדיף פיצה, אח"כ סושי ולבסוף המבורגר.

  • חברך השני אוהב סושי, אח"כ המבורגר ולבסוף פיצה.

איך תחליטו איזו ארוחה להזמין?

אם תבחרו בהמבורגרים, אפשר לטעון שסושי היה צריך לנצח במקום, כי שניים מכם מעדיפים סושי על פני המבורגר ורק אחד מעדיף המבורגר על סושי. עם זאת, באותו אופן ניתן לטעון שפיצה עדיפה על סושי והמבורגר עדיף על פיצה, בהפרש של שניים לאחד בכל פעם. כך נראה שאתה וחבריך תקועים בלולאה: המבורגר עדיף על פיצה, פיצה עדיפה על סושי, סושי עדיף על המבורגר, וחוזר חלילה.

פרדוקס ההצבעה

המצב הזה נקרא "פרדוקס קונדורסה" (Condorcet's Paradox). או "פרדוקס ההצבעה". קונדורסה מת לפני שהצליח לפתור את הבעיה הזו במערכת ההצבעה שלו. הוא היה פעיל פוליטית בזמן המהפכה הצרפתית, ואף ניסח טיוטה לחוקת צרפת.

בשנת 1793, בתקופת שלטון הטרור Reign of Terror, כאשר לה מונטן (La Montagne) עלה לשלטון, קונדורסה הוכרז כבוגד על כך שביקר את המשטר, ובפרט את החוקה החדשה שלהם. בשנה שלאחר מכן, הוא נעצר ומת בכלא.

במהלך 150 השנים הבאות, עשרות מתמטיקאים ניסו להציע מערכות הצבעה משלהם או לשפר את הרעיונות של קונדורסה ובורדה. אחד מהמתמטיקאים הללו היה צ'ארלס דודג'סון, המוכר יותר בשם לואיס קרול. כשהוא לא כתב את "אליס בארץ הפלאות", הוא ניסה למצוא שיטה הוגנת לעריכת בחירות. אבל לכל מערכת הצבעה היו בעיות דומות: או שהן יצרו "לולאות קונדורסה" או שמועמדים חסרי סיכוי השפיעו על תוצאות הבחירות.

בשנת 1951, קנת' ארו (Kenneth Arrow)  פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, ובה הציג חמש דרישות הגיוניות שכל מערכת הצבעה רציונלית צריכה לעמוד בהן:

  • תנאי ההסכמה פה-אחד (Unanimity)  
    אם כל חברי הקבוצה מעדיפים אפשרות אחת על פני אחרת, התוצאה צריכה לשקף זאת. לדוגמה, אם כל אחד מחברי הקבוצה מעדיף סושי על פני פיצה, אז הקבוצה כולה צריכה להעדיף סושי על פני פיצה.
  • אי-רודנות (Non-Dictatorship)
    אף קול בודד לא צריך לבטל את ההעדפות של כל השאר. אם כולם מצביעים לפיצה ורק אדם אחד מצביע לסושי, ברור שהקבוצה צריכה לבחור בפיצה. אם קול אחד מכריע, זו לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה.
  • דומיין בלתי מוגבל (Unrestricted Domain)
    כל אחד צריך להיות חופשי להצביע איך שהוא רוצה, מערכת ההצבעה חייבת להפיק תוצאה על בסיס כל הפתקים – תמיד. היא לא יכולה להתעלם מקולות "בעייתיים" או לבחור באקראי. היא חייבת להגיע לאותה תוצאה עם אותו סט של קולות.
  • טרנזיטיביות (Transitivity)
    אם הקבוצה מעדיפה המבורגר על פני פיצה, ופיצה על פני סושי, אז היא חייבת גם להעדיף המבורגר על פני סושי.
  • אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות (Independence of Irrelevant Alternatives)  אם הקבוצה מעדיפה סושי על פני פיצה, הכנסת אפשרות חדשה, נגיד המבורגר, לא אמורה לשנות את ההעדפה של סושי על פני פיצה.

הקבוצה יכולה כמובן לדרג את ההמבורגר מעל שניהם, באמצע או למטה, אבל הדירוג של סושי מול פיצה צריך להישאר אותו דבר.

משפט אי-האפשרות של ארו

ארו הוכיח שזה בלתי אפשרי לקיים את כל חמש הדרישות הללו במערכת הצבעה מדורגת עם שלושה מועמדים או יותר. זהו משפט אי-האפשרות של ארו (Arrow’s Impossibility Theorem). והוא היה כל כך פורץ דרך, שארו זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1972. עכשיו, אני רוצה להסביר גרסה של ההוכחה שלו, המבוססת על ניסוח של ג'אנאקופולוס (Geanakoplos).

נניח שיש שלושה מועמדים בבחירות:
אריסטו, בוהר וקירי
נסמן אותם כ- A, B, C 
יש לנו קבוצת מצביעים, אותם נסדר לפי מספרים:
מצביע 1, מצביע 2, מצביע 3 – עד מצביע N.

לכל מצביע יש חופש לדרג את A, B, C לפי העדפתו ואפילו מותר שיהיו שוויונות. הדבר הראשון שנראה הוא שאם כל המצביעים מדרגים מועמד מסוים ראשון או אחרון, החברה כולה חייבת גם לדרג אותו ראשון או אחרון.

נבחר באופן שרירותי את המועמד B. נניח שחצי מהמצביעים מדרגים את B ראשון והחצי השני מדרג את B אחרון.אז מערכת ההצבעה שלנו חייבת לשים את B או בראש או בתחתית. ונוכיח זאת על דרך השלילה.

נניח שזו תוצאת ההצבעה:
A מדורג מעל  B שמדורג מעל C. כלומר B יצא באמצע.

כעת, נניח שכל אחד מהמצביעים מזיז את C למקום הראשון, מעל A. לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, C חייב להיות מדורג מעל A.

אבל לא שינינו את הדירוג היחסי של A מול  B. לכן A עדיין חייב להיות מדורג מעל B. ולא שינינו את הדירוג של C מול B כך ש-C עדיין חייב להיות מתחת ל- B.

לפי תנאי הטרנזיטיביות, אם  A עדיף על  B ו- B עדיף על  C אז A עדיף על C. אבל זה סותר את תנאי ההסכמה פה-אחד, מה שאומר שההנחה שלנו ש- B יכול להיות באמצע הייתה שגויה. ולכן, אם כולם מדרגים מועמד ראשון או אחרון, גם התוצאה הסופית חייבת לדרג אותו ראשון או אחרון.

כעת, נעשה ניסוי מחשבתי שבו כל מצביע מדרג את  B בתחתית הדירוג שלו ונשאיר את הדירוג של A  ו- C כרצונם. ובכן, לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, אנחנו יודעים ש-  B חייב להיות בתחתית הדירוג החברתי, ונקרא למצב הזה פרופיל 0.

כעת ניצור פרופיל 1, שהוא זהה לחלוטין לפרופיל 0, למעט מצביע אחד שהזיז את B מהתחתית לראש הרשימה. זה, כמובן, לא משנה את התוצאה החברתית מיד, אבל נוכל להמשיך בכך, וליצור פרופילים 2, 3, 4 וכן הלאה, כאשר בכל פעם עוד מצביע אחד מעביר את B מהתחתית לראש הרשימה. אם נמשיך בתהליך הזה, בסופו של דבר יהיה מצביע שהשינוי שלו – מהצבת B בתחתית להצבת B בראש יהפוך לראשונה את הדירוג החברתי, כך ש- B יהיה בראש הרשימה.

נקרא למצביע הזה "המצביע המכריע" ואת הפרופיל הזה נסמן כ- p. פרופיל o הוא אז הפרופיל שהיה ממש לפני השינוי המכריע. כעת ניצור פרופיל q שהוא זהה ל- p  אבל בו המצביע המכריע מעביר את A מעל B. לפי אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות, הדירוג החברתי חייב גם הוא לשים את A מעל B.

מכיוון שעבור כל המצביעים, היחס בין A ל- B נותר זהה למה שהיה בפרופיל o ו- B חייב להיות מדורג מעל C כי היחסים בין B ל-C  נותרו כפי שהיו בפרופיל p. אז לפי טרנזיטיביות, A חייב להיות מדורג מעל C בדירוג החברתי. וזה נכון ללא קשר לשינויים שיתר המצביעים מבצעים בין A ל-C כי השינויים האלה אינם משנים את המיקום של A ביחס ל- B או של C ביחס ל- B.  מכאן עולה שהמצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור, לפחות בכל הנוגע לקביעת העדפת החברה בין A  ל-C.

הדירוג החברתי תמיד יתיישר עם העדפתו של המצביע המכריע, בלי קשר להצבעות שאר המצביעים. כעת ניתן להריץ ניסוי מחשבתי דומה, שבו נציב את C בתחתית ונוכיח שגם כאן קיים דיקטטור שקובע את ההעדפה החברתית של A על B. ומסתבר שאותו מצביע שמכריע בין A  ל – C גם קובע את ההעדפה של A על B.  כלומר, המצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור מוחלט.

האם הדמוקרטיה נידונה לכישלון?

ובכן נראה ש- משפט אי-האפשרות של ארו Arrow’s Impossibility Theorem אומר שכן.

אם יש שלושה מועמדים או יותר, אין שיטת הצבעה מדורגת שיכולה לאחד את ההעדפות של הבוחרים בצורה רציונלית. תמיד יהיה צורך להתפשר על משהו. אבל למזלנו, המתמטיקאי דאנקן בלאק (Duncan Black). מצא משפט אופטימי יותר, שעשוי לשקף טוב יותר את המציאות.

אם הבוחרים והמועמדים פרוסים באופן טבעי לאורך ממד יחיד, למשל על סקאלה מליברלים לשמרנים, או כל סקאלה פוליטית אחרת, אז בלאק הראה שהעדפת הבוחר החציוני תשקף את החלטת הרוב. במקרים רבים, הבחירה של הבוחר החציוני תקבע את תוצאות הבחירות ובכך תספק תוצאה שמתיישרת עם העדפת רוב הבוחרים ותימנע מהפרדוקסים והסתירות שארו הדגיש.

חדשות טובות נוספות

משפט אי-האפשרות של ארו חל רק על שיטות הצבעה מדורגות, בהן הבוחרים מדרגים מועמדים זה מול זה.

אבל יש דרך נוספת, שיטות הצבעה מבוססות דירוג (Rated Voting Systems).

הגרסה הפשוטה ביותר נקראת "הצבעת אישור"(Approval Voting). בה במקום לדרג מועמדים, הבוחרים פשוט מסמנים את כל המועמדים שהם מאשרים.

יש גם גרסאות שבהן ניתן להצביע עד כמה תומכים במועמד, למשל בסקאלה של מ- 10- (התנגדות מוחלטת) עד 10+ (תמיכה מלאה).

מחקרים מראים שהצבעת אישור:

מגדילה את שיעור ההצבעה

מפחיתה קמפיינים שליליים

מונעת את "אפקט הספויילר" כאשר מועמד חסר סיכוי משנה את התוצאות

כך, הבוחרים יכולים להביע תמיכה במועמד בלי לדאוג לגודל המפלגה שלו. גם ספירת הקולות פשוטה. סופרים כמה אחוזים מכלל המצביעים אישרו כל מועמד והמועמד עם האישור הגבוה ביותר מנצח.

קנת' ארו היה סקפטי בתחילה לגבי שיטות הצבעה מבוססות דירוג. אבל לקראת סוף חייו הוא הודה שכנראה זו השיטה הטובה ביותר.

הצבעת אישור אינה חדשה

בין השנים 1294 ל-1621, הקרדינלים של הוותיקן השתמשו בה לבחירת האפיפיור. גם הבחירה במזכ"ל האו"ם מתבצעת באמצעותה. אבל משום מה היא לא נפוצה בבחירות בקנה מידה גדול וייתכן שיידרש ניסוי רחב יותר כדי לבחון אותה.

אז האם הדמוקרטיה בלתי אפשרית מתמטית?

כן, אם אנו משתמשים בהצבעה מדורגת, כפי שעושות רוב המדינות בבחירות להנהגתן. אבל יש שיטות טובות יותר, חלקן מסוגלות לייצג את רצון העם בצורה טובה יותר מאחרות.

שיטת "המנצח הוא הראשון" בה המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח, ניראת מגוחכת בהתחשב בכל הב

עיות

שלה. אבל רק בגלל שאין שיטה מושלמת, זה לא אומר שלא צריך לנסות לשפר. חשוב להיות מעורב פוליטית ולדאוג למה שקורה בעולם. כי זו אחת הדרכים הבודדות שבהן נוכל לשנות את  המציאות. כמו שווינסטון צ'רצ'יל אמר, "הדמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו".

הדמוקרטיה אינה מושלמת, אבל היא הדבר הטוב ביותר שיש לנו. המשחק אולי מכור, אבל זה המשחק היחיד בעיר. העולם משתנה, ואיך שהדברים עובדים היום לא מבטיח שכך יעבדו מחר. מבחירות לנשיאות ועד שיטות עבודה – השינויים בלתי נמנעים. ולמזלנו, יש דרך קלה להתכונן לכל מה שהעתיד יביא. על ידי הרחבת הידע ופיתוח חשיבה ביקורתית – קצת כל יום.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

המכונית הטובה בעולם שיאומי SU7 אולטרה

שיאומי SU7 אולטרה.

המכונית הטובה בעולם שיאומי SU7 אולטרה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Wallay Blue.

הערוץ מביא לכם את כל החדשות, השינויים, המחשבות וההשוואות הקשורות לעולם הרכב. הרכבים החשמליים העדכניים ביותר, מכוניות זולות, היברידיות פלאג-אין, מכוניות סולאריות ועוד.

שיאומי SU7 אולטרה

כאשר משהו נחשב לבלתי אפשרי, המשמעות היא פשוטה – השחקנים הנוכחיים במשחק אינם מסוגלים להשיגו.
עם זאת, כאשר נכנס שחקן חדש לזירה, מה שנחשב בעבר לבלתי ניתן להשגה הופך לפתע למציאות. זה בדיוק מה שאנחנו רואים עם הגעתו של כוח חדש, פורץ דרך ועוצמתי בעולם הרכב Xiaomi SU7 Ultra שיאומי SU7 אולטרה.

הרכב החשמלי הזה משלב את מיטב התכונות של יצרני הרכב האגדיים:
ביצועים מסעירים כמו של פורשה,
יכולת דריפטים של ב.מ.וו,
יוקרה ועידון של מרצדס-בנץ,
טכנולוגיה חכמה של טסלה – וכל זה במכונית אחת!

שינוי כללי המשחק בתעשיית הרכב

ה-שיאומי SU7 אולטרה כבר מגדיר מחדש את ההצלחה בענף, ומוכיח כי חדשנות ושאפתנות יכולות לשנות את פני השוק. אפילו ג'ים פארלי, מנכ"ל פורד, שיבח את הרכב בפומבי והכריז עליו כ- "המכונית הטובה בעולם". פארלי ייבא לעצמו יחידה מסין ונוהג בה בארה"ב כבר קרוב לשנה. זאת בהחלט מחמאה חסרת תקדים מאחת הדמויות הבולטות בתעשייה.

הצלחת המכירות והאסטרטגיה האגרסיבית של שיאומי

שיאומי נכנסה לתחום הרכב לפני ארבע שנים בלבד, אבל כבר הצליחה למכור מעל 200,000 יחידות של דגם ה-SU7 בשנה הראשונה בלבד. נכון ל-26 במרץ 2025, דגם ה-SU7 Ultra צבר מעל 19,000 הזמנות.

בצעד אסטרטגי מפתיע, שיאומי הורידה את המחיר של ה-SU7 אולטרה מ-112,000 דולר ל-73,000 דולר, מהלך שמאתגר ישירות דגמי יוקרה כמו:
Porsche Taycan Turbo S
Tesla Model S Plaid
Rimac Nevera
Lucid Air Sapphire

המחיר האטרקטיבי מושך את תשומת הלב של חובבי רכב ושל מומחים בתעשייה, אבל מה באמת הופך את ה-Xiaomi SU7 Ultra  למכונית פורצת דרך?

ביצועים עוצרי נשימה

האצה מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 1.9 שניות בלבד!
מהירות מרבית: 350 קמ"ש (217 מייל לשעה)
גרסה ללא הגבלת מהירות מגיעה ל-359 קמ"ש!

מדובר באחת המכוניות החשמליות המהירות בהיסטוריה. ההישג הזה ממקם את שיאומי כשחקן מרכזי בשוק הרכבים החשמליים.

עיצוב ומהנדסה ברמה הגבוהה ביותר

17 רכיבי סיבי פחמן – משפרים את האווירודינמיקה והופכים אותה למכונית ספורט חוקית לכביש.
סמל זהב 24 קראט במרכז מכסה המנוע – סמל ליוקרה וייחודיות (אבל גם יעד לגנבים פוטנציאליים).
ספוילר אחורי פעיל – מתרומם בלחיצת כפתור כמו ברכבי מירוץ.
גג עשוי כולו מסיבי פחמן – מקטין משקל ומשפר קשיחות מבנית.
חישוקי זהב 21 אינץ' עם צמיגי ביצועים Pelli P05 – אחיזה ושליטה מקסימליים.
מתלי אוויר מתכווננים – מאפשרים התאמה אישית של גובה הנסיעה.

מנועים עוצמתיים עם טכנולוגיה פורצת דרך

3 מנועים חשמליים מהפכניים שפותחו ע"י שיאומי עצמה

  • 2 מנועי Hyper Engine V8 בציר האחורי – מספקים כוח אדיר לגלגלים האחוריים.
  • 1 מנוע Hyper Engine V6 בציר הקדמי – מחלק כוח לגלגלים הקדמיים.
    תפוקה כוללת של 1,526 כוחות סוס ו-1,770 ניוטון מטר מומנט!

בטיחות וטכנולוגיה מתקדמת

שלדת אלומיניום ופלדה בחוזק גבוה (90.1% מהמבנה) – מספקת קשיחות מרבית.
מערכת מצלמות 360° ולידאר – תומכת בנהיגה אוטונומית.
בלימה אוטונומית בחירום – לשיפור הבטיחות.
סוללה מוגנת היטב עם 14 שכבות מיגון – כולל קורות פלדה וקירור מים מתקדם.
יכולת בידוד חום עד 1,000°C עם שימוש באירוג'ל!

תא נוסעים מפואר ועתידני

מושבים מרופדים בעור איכותי ואלקנטרה, בעיצוב שחור-צהוב ספורטיבי.
לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 7.1 אינץ' עם תצוגה חדה.
תצוגה עילית (HUD) – להקרנת מידע ישירות על השמשה.
מסך OLED בגודל 15 אינץ' – מרכז שליטה חכם עם חיבור 5G.
שליטה קולית חכמה עם AI לזיהוי פקודות והמלצות מותאמות אישית.
קונסולה מרכזית עם טעינה אלחוטית, מחזיקי כוסות ותא אחסון מוסתר.

העתיד של שיאומי בעולם הרכב

השלב הבא: SUV חשמלי חדש – Xiaomi Yu7
שיאומי כבר מפתחת SUV חשמלי מתקדם, שיתחרה בטסלה מודל Y. הדגם מציע טווח נסיעה של 770 ק"מ (478 מייל) וצפוי להפוך ללהיט הבא.

תודה שצפיתם!

 

תרגילים לצפיפות עצם

תרגילים לצפיפות עצם

תרגילים לצפיפות עצם. סרטון מערוץ היוטיוב © NutritionFacts.org של ד"ר מייקל גרגר (DrMichael Greger). מייקל גרגר הוא רופא טבעוני בעל מוניטין עולמי. לדבריו ערוץ היוטיוב שלו, עובדות על תזונה הוא המקור המדעי היחיד ללא מטרות רווח למידע מבוסס ראיות על תזונה.

הסרטון הפעם – כשמדובר בבריאות העצם, זה להשתמש בה או לאבד אותה. פעילות גופנית עם נשיאת משקל, עוצמה מספקת ותדירות גבוהה הכרחיות.

הסרטון עם כתוביות בעברית

תרגום: רותי לוי

קרדיט תמונה: ©:Mikhail Nilov

לסרטונים נוספים של ד"ר מייקל גרגר עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

האם כוח המשיכה הוא אשליה?

האם כוח המשיכה באמת קיים?

האם כוח המשיכה הוא אשליה? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.

ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.

מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.

מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.

הסרטון הפעם – רובנו מתייחסים לכוח המשיכה כחלק מהמציאות החיה שלנו. הפיזיקה הבסיסית מציגה לנו את מושג הכבידה מהצד הניוטוני. אבל כשאתה מתחיל לכלול את איינשטיין בהבנה של כוח הכבידה, הדברים הופכים מוזרים. האם ייתכן שכוח המשיכה פשוט לא קיים?

לסרטונים נוספים מערוץ PBS Space Time עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

ההריסות במיאנמר אחרי רעידת האדמה

מיאנמר אחרי רעידת האדמה.

ההריסות במיאנמר אחרי רעידת האדמה. סרטון מערוץ היוטיוב © Vulnerability המסקר אסונות טבע ואירועי אקלים על פני כדור הארץ.

הערוץ מסקר אסונות טבע כמו:

מצבי חירום גיאולוגיים: רעידת אדמה, התפרצות געשית, בוץ, מפולות.

מצבי חירום הידרולוגיים: שיטפונות, צונאמי, אסון לימנולוגי.

שריפות, שריפות יער.

מצבי חירום מטאורולוגיים: טורנדו, ציקלון, סופת שלגים, ברד, בצורת, טורנדו, ברד, הוריקן, צונאמי, סערות, סופות רעמים.

מעודכן לתאריך 30 במרץ 2025.

רעידת אדמה חזקה בעוצמה של שבע נקודות שבע הורגשה באזורים רבים, כולל תאילנד ודרום מערב סין. הממשלה בראשות הצבא של מיאנמר דיווחה כי למעלה מאלפיים בני אדם איבדו את חייהם. בנוסף, יותר משלושת אלפים תשע מאות אנשים נפצעו, המספרים צפויים לעלות. בתאילנד אושרו לפחות 19 הרוגים כתוצאה מהרעידות. לפי המכון הגיאולוגי של ארצות הברית מוקד רעידת האדמה נמצא שישה עשר קילומטרים צפונית-מערבית לסאגינג. סאגאינג נמצאת בסמיכות למנדליי, העיר השנייה בגודלה במיאנמר שאוכלוסייתה מונה כרבע מיליון איש. האזור הפגוע נמצא כמאתיים קילומטרים צפונית לבירת המדינה נייפידאו. מספר עיירות וכפרים הסמוכים למוקד דיווחו על נזק מבני משמעותי. מבנים התפוררו, כבישים נסדקו ומפולות קרקע חסמו נתיבי תחבורה מרכזיים. פעולות החילוץ נמשכות וניצולים עדיין מחולצים מההריסות.  שירותי החירום נאבקים להגיע ליישובים מרוחקים עקב נזקי תשתיות. בתי החולים המוצפים בחולים ופצועים סובלים ממחסור בציוד רפואי. הוקמו מקלטים זמניים לאלפי תושבים עקורים. בבנגקוק, תאילנד, הרעידות גרמו למספר מבנים להתנדנד, והובילו לפינויים המוניים. דיווחים מצביעים על כך שלפחות עשרה בניינים רבי קומות בבנגקוק ספגו נזק מבני. מים מבריכות שחייה על הגגות נראו נשפכים בגלל הרעד העז. הרשויות בתאילנד פרסו צוותי תגובת חירום כדי להעריך נזקים במחוזות הצפוניים. בסין הורגשה רעידת האדמה בחלקים ממחוזות יונאן וסצ'ואן, מה שהפעיל אזהרות בטיחות. סיסמולוגים מזהירים כי רעידות משנה שיהוו סיכונים נוספים עלולות להימשך בימים הקרובים. הממשלה הצבאית של מיאנמר הכריזה על מצב חירום באזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר. ארגוני סיוע בינלאומיים נערכים לשלוח ציוד סיוע למיאנמר. עם זאת, בקרות ממשלתיות קפדניות ושדות תעופה שניזוקו מאטים את המאמצים ההומניטריים. האסון החמיר עוד יותר את חוסר היציבות הכלכלית והפוליטית הקיימת במיאנמר. התושבים קוראים לסיוע נוסף מכיוון שמזון, מים וסיוע רפואי נותרו נדירים. היקף ההרס המלא עדיין לא ידוע ומאמצי ההצלה נמשכים.