הנכבה והנרטיב הערבי

הנכבה והנרטיב הערבי. סרטון מערוץ היוטיוב © travelingisrael.com. הערוץ מסייע למטיילים המתכננים לטייל בישראל ומביא מידע על אתרים בישראל והחברה הישראלית

הסרטון מציג את הנרטיב הפלסטיני ומפריך אותו מנקודת מבט ישראלית/ציונית.

עיקרי התוכן של הסרטון

דחיית הנרטיב הפלסטיני הראשי

הסרטון מציג את טענת הצד הפלסטיני ("הציונים גנבו אדמות, טבחו בהם וגירשו אותם") ומיד מפרק אותה.

תוכנית החלוקה (1947)   

הסרטון טוען שהפלסטינים סירבו לתוכנית החלוקה ופתחו במלחמה נגד היהודים. הוא מדגיש שבעוד שהיהודים קיבלו את ההצעה, הערבים דחו אותה.

"ארץ ללא עם"  

הסרטון מפריך את הטענה שהציונות ראתה בארץ ישראל "ארץ ללא עם". מסמכים ציוניים הבטיחו שוויון זכויות לכל התושבים.

אלימות ערבית רציפה לפני 1948

הסרטון מציג את אירועי 1948 כהמשך לאלימות ערבית שהחלה שנים קודם לכן.

התקפות מוקדמות

תזכורת לתקיפות ופרעות נגד יהודים בשנים 1920, 1921, 1929 ובמהלך המרד הערבי (1936–1939). קהילות יהודיות עתיקות נמחו עוד לפני שהחלה הנקבה.

הקשר הנאצי

הקשרים בין מנהיגות ערביי ארץ ישראל, בראשות אמין אל-חוסייני, לגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. זה ההסבר לכך שהבריטים אימנו וחימשו את היישוב היהודי.

ניתוח אירועים קריטיים

הסרטון מתמקד באירועים ספציפיים ונותן פרשנות שונה לנרטיב המקובל:

דיר יאסין

הסרטון טוען שטבח דיר יאסין הוא אירוע קיצוני שלא ייצג את הנורמה. הוא מציין שהיהודים נלחמו בכפר לאחר שתושביו הפרו הסכם שלום מקומי, וכי הכוחות היהודיים נתנו לאזרחים זמן להתפנות.

תוכנית ד'   

הסרטון מציג את תוכנית ד' כתוכנית צבאית שנועדה להשיג שליטה על הדרכים לירושלים, שהייתה נתונה למצור ערבי. התוכנית נועדה להגן על היישוב היהודי לאחר הרציחות שקדמו לה.

קרב חיפה

הסרטון משתמש בחיפה כדוגמה למקרה שבו המנהיגות הערבית ברחה. פועלי ערב מנעו מתושבים ערבים מקומיים לשתף פעולה עם ראש העיר היהודי של חיפה, שביקש מהם להישאר.

סוגיית הפליטים הפלסטינים

הסרטון מסכם את סוגיית הפליטים עם דגש על כך שהם הקבוצה היחידה בעולם המעבירה את מעמד הפליטות לצאצאיה.

מניין הפליטים

הסרטון מפריך את המספר "6 מיליון פליטים". רק כ-700 אלף עזבו את בתיהם במקור. הגידול במספר נובע מההגדרה המיוחדת של אונר"א.

דחיית מדינה

הסרטון חוזר ומדגיש כי הפלסטינים דחו הצעות להקמת מדינה ב-1937, 1947, 1948 ו- 1967 (תחת שליטה ירדנית ומצרית). מכאן נובעת אחריותם לאי-פתרון בעייתם.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *