חשיבה מדעית

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו עשרות סרטונים בנושא חשיבה מדעית.

חצבת האם כדאי לחסן נגדה

חצבת האם כדאי לחסן נגדה

חצבת האם כדאי לחסן נגדה?  סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell. הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי.  הסרטון הפעם – למה גורמת מחלת החצבת והאם כדאי לחסן נגדה.

חצבת האם כדאי לחסן נגדה

אישה צעירה חשה ברע | © Andrea Piacquadio

להבין את מערכת החיסון

לאחרונה מדברים הרבה על מחלת החצבת. למה החצבת גורמת, והאם כדאי לחסן נגדה? או שמא זו רק היסטריה?מחולל החצבת הוא וירוס. אוסף של חלבונים ו-RNA יחד עם עוד קצת חלבונים לצרכי רבייה. הוא אינו יכול להתרבות בעצמו אלא צריך לשם כך תא פונדקאי. על מנת להבין את החצבת, אנחנו צריכים להבין את מערכת החיסון עצמה.

בוודאי ראיתם את המערכת החזותית שפתחנו כאן עכשיו בואו נתמקד בחלקים של מערכת החיסון שרלוונטים לחצבת.

הזיהום מתחיל בריאות

נגיף החצבת נכנס לגוף דרך האף, הפה והעיניים. זיהום החצבת מתחיל בריאות. החצבת מדביקה ביעילות רבה את קו ההגנה הראשון של הגוף: המאקרופאג'ים, תאי ההגנה החזקים שמגנים על הריאות מזיהומים. הם חודרים לתא ומשתלטים עליו. הווירוס מתכנת מחדש את התא והופך אותו למרכז מסוכן לייצור נגיפים. כשהתא מתמלא בווירוסים, הם עוזבים את התא ההרוס ומתחילים מחזור הדבקה חדש. אבל למערכת החיסון יש כלי נשק רבי עוצמה נגד זיהומים נגיפיים:

תאי הרג טבעיים

התאים הללו מסיירים בתא ומחפשים תאים חולים. כשהם מאתרים תא חולה הם מאלצים אותו להתאבד.

התהליך הזה יעיל עד כדי כך שבעשרת הימים הראשונים אפילו לא תרגישו שנדבקתם בחצבת. ולכן החצבת כל כך בעייתית. אחרי תקופה מסוימת של לחימה ומוות, המאקרופאג'ים מתריעים בפני "מרכז המודיעין" של מערכת החיסון:

התאים הדנדריטיים

תפקיד התאים הדנדריטיים הוא לאסוף דוגמיות של הפולשים, לנדוד לקשרי הלימפה, ולהפעיל את כלי הנשק הכבדים שמחסלים את הזיהום בתהליך משולב ומהיר. אבל נגיף החצבת משתמש בטקטיקה נבזית. הוא מדביק את התאים הדנדריטיים עצמם ומשתמש בהם כסוסים טרויאנים שישאו אותו עמוק יותר לתוך הגוף. כעת התאים הנגועים מטיילים לקשר הלימפה הקרוב כדי להזהיר את תאי מערכת החיסון. כאשר הם מגיעים, הנגיפים מתפשטים אל תאי ה-B וה-T השכנים ומדביקים אותם. הם תוקפים את המערכת שנועדה להגן מפניהם. עכשיו דברים מתחילים להתרחש ממש מהר. מערכת הלימפה מפיצה את הנגיפים לכל עבר והם נכנסים לזרם הדם ומדביקים תאים שנקרים בדרכם. החצבת מדביקה איברים כמו הטחול, הכבד, המעיים, וכמובן הריאות. התסמינים כוללים חום גבוה מאוד, כאבי ראש, בחילה, ברונכיט וכמובן פריחה אופיינית. בריאות, מערכת החיסון תפקדה כראוי. אבל עכשיו מיליונים נגיפים תוקפים בשנית,

הורגים אינספור תאים, ומחסלים את מערכות ההגנה

בשלב זה, אתם מתחילים להשתעל ולהפיץ מיליוני וירוסים. בשלב הזה החצבת כל כך מדבקת, שאם תפגשו אדם שאינו מחוסן, יש סיכוי של כ-90% שתדביקו אותו. בהיעדר צבא הגנה בריאות, חיידקים ונגיפים אחרים שבדרך כלל לא גורמים לבעיות, נכנסים עכשיו לריאות ומתפתחים לזיהומי משנה נוספים שגורמים לדלקת ריאות, סיבת המוות העיקרית מהמחלה. מערכת החיסון שלכם כעת חלשה מאוד. גם מערכות הגנה נוספות נחלשות. הנגיף מתפשט בכל מקום ומדביק את העור בכל רחבי הגוף. כעת מופיעה הפריחה האופיינית למחלה.

עשוי להגיע למוח

במקרים מסויימים, הווירוס מגיע למוח וגורם שם לזיהומים. אם זה קורה, הסיכון למות הוא 40-20 אחוז, וייתכן נזק לטווח ארוך. אבל הגוף שלכם עוד לא אמר את המילה האחרונה בשלב הזה, והוא תוקף חזרה בעוצמה רבה. חלק מהתאים הדנדריטיים שורדים מספיק זמן כדי להפעיל את הכוחות האנטי-נגיפיים של הגוף. תאי פלזמה בקשרי הלימפה מתחילים לייצר מיליארדי נוגדנים, חלבונים זעירים שמסמנים תאים מודבקים להשמדה או נדבקים לווירוס עצמו.

תאי הרג T מציפים את הגוף והורגים תאים חולים על ימין ועל שמאל. אחרי שבועיים-שלושה, הגוף מצליח בדרך כלל להתגבר על הזיהום ומחסל אותו. אבל מערכת החיסון עדיין חלשה מאוד, ויידרשו לה שבועות עד חודשים להתאושש,

בזמן הזה הגוף יהיה רגיש לזיהומים. אבל אם הצלחתם להגיע לכאן, אתם מחוסנים: מערכת החיסון תזכור את הנגיף לתמיד. חצבת איננה בדיחה. אף על פי ש-84% מבני האדם מחוסנים נגד חצבת, בשנת 2014 נפטרו ממנה 122 אלף אנשים. יש אנשים שאינם יכולים לקבל חיסונים, מפני שהם צעירים מדי, עוברים כימותרפיה או חולים באיידס, או כי הם רגישים לרכיבי החיסון. הם צריכים שאנחנו נעצור את המחלה בשבילם. חיסון החצבת בטוח, זול וזמין.

אין יתרונות בלחלות במחלה עצמה. אתם לא מחזקים את מערכת החיסון, וזה לא "טבעי יותר". רוב בני האדם שלא מחסנים רוצים רק את מה שטוב לילדיהם, וזה מכובד. אבל אם תשאלו את עצמכם,

האם אני מסכן את חיי הילד שלי וילדים נוספים כשאני לא מחסן נגד חצבת?" התשובה העצובה היא שכן. בהחלט. אבל לא צריך לחפש אשמים. בואו נשלב כוחות כדי למגר את הנגיף. יחד נוכל לחסל את הווירוס הנורא הזה ונשלח אותו למקום הראוי לו: ספרי ההיסטוריה.

תרגום לעברית:  the Amara.org community

לכל מי שנולד בארץ ואינו יודע אם עשה חיסון חצבת

ניתן להתקשר למוקד משרד הבריאות למספר 6241010 08 שלוחה 9. במוקד יעדכנו אתכם אם קיבלתם חיסון ואם זה היה חיסון 1 או 2.

לסרטונים נוספים באותו נושא לחצו על הקישור

לסרטונים נוספים של פיליפ דטמר לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

לוחות טקטוניים: הסבר פשוט ומקיף על כוחו האדיר של המנוע שמניע את כדור הארץ

לוחות טקטוניים. הסבר פשוט ומקיף

לוחות טקטוניים, הסבר. סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזאר. עורך המוזיקה: נתנאל שרדר. 

הסרטון מסביר בצורה פשוטה את תורת הלוחות הטקטוניים, התיאוריה המרכזית בגיאולוגיה שמסבירה את תנועת פני כדור הארץ.

לוחות טקטוניים. הסבר פשוט ומקיף

המפה ממחישה את תיאוריית טקטוניקת הלוחות

מה גורם לפני כדור הארץ לזוז?

הליבה הפנימית של כדור הארץ חמה מאוד, כ-6,000° מעלות צלזיוס. והחום הזה גורם לזרמים של חומר מותך בשכבה החיצונית יותר, האסטנוספרה. זה כמו סיר מרק שרתח – החום גורם לתנועה איטית ומתמדת.

התנועה הזו גוררת את השכבה הקשיחה יותר מעליה, הנקראת הליתוספרה, שמורכבת מפלטות טקטוניות.

מהן הפלטות הטקטוניות?

הליתוספרה מחולקת לכ-15 פלטות גדולות (ועוד כמה קטנות יותר), שכל אחת מהן היא כמו "לוח ענק" הכולל כולל יבשות, אוקיינוסים וקרום סלעי.

הפלטות האלה צפות על האסטנוספרה הרכה והלוהטת, וזזות באיטיות רבה, כ-2-10 ס"מ בשנה.

סוגי גבולות בין פלטות ואיך הם יוצרים תופעות גיאולוגיות?

הסרטון מדגים באנימציה פשוטה את שלושת סוגי המפגשים בין הפלטות, שגורמים לרוב האירועים הדרמטיים על פני כדור הארץ:

גבולות התפשטות

הפלטות מתרחקות זו מזו. החומר החם מהליבה עולה למעלה, יוצר סדקים ומבקעים חדשים בקרום (כמו במדבר אפריקה או ברכס טיטוס באוקיינוס האטלנטי). זה יוצר רצועות ביניים של סלעים חדשים, שמתפשטות לאט.

גבולות התכנסות

הפלטות מתקרבות זו לזו. פלטה כבדה יותר (לרוב אוקיינוסית) שוקעת מתחת לפלטה קלה יותר (יבשתית) בתהליך שנקרא סובדוקציה. זה יוצר הרים (כמו האנדים), ברכות אוקיינוס עמוקות, ורעידות אדמה חזקות.

גבולות החלקה

הפלטות מחליקות זו לצד זו ללא התקרבות או התרחקות. זה גורם לחיכוך ולשחרור אנרגיה פתאומי, כמו רעידות אדמה, לדוגמה – שבר סן אנדראס בארה"ב.

מדוע זה חשוב?

התנועה הזו מסבירה את כל התופעות הגדולות: רעידות אדמה, התפרצויות געשיות, יצירת הרים ושינויי אקלים עתיקים (כמו פיצול פנגיאה, היבשת העתיקה).

תנועה איטית שמעצבת טת כדור הארץ

למרות שהתנועה איטית, היא מעצבת את כדור הארץ במשך מיליוני שנים והופכת אותו למקום דינמי ומסוכן אבל גם יפהפה.

הסרטון מסתיים בקריאה ללמוד עוד על גיאולוגיה, עם אנימציות צבעוניות ומשעשעות שמתארות את הפלטות כמו "גלשנים על גלי חום".

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מדע החשיבה

מדע החשיבה

מדע החשיבה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.

הסרטון הפעם – מדע החשיבה. איך המוח עובד, איך אנחנו לומדים ולמה לפעמים אנחנו עושים טעויות טיפשיות. חשיבה דורשת מאמץ וזה קצת לא נוח. כמו שאנחנו מבזבזים הרבה זמן בהתבטלות המוח שלנו עושה את אותו הדבר.

לרובנו, חשיבה היא פעולה לא נעימה. אנחנו ננסה להתחמק ממנה מתי שנוכל. חשיבה היא לא נוחה ודורשת מאמץ. התהליך של הקבצת מספר דברים ביחד לפי ידע קודם נקרא 'חלוקה לנתחים'. תוכלו לזכור 4-5 נתחים בזיכרון הקצר בו זמנית. ככל שהנתחים יותר גדולים כך תוכלו לזכו יותר מידע בו זמנית. למידה היא תהליך של יצירת נתחים על ידי חיבור ואחסון מידע בזיכרון טווח ארוך. כשאדם רק לומד לקשור שרוכים הוא לעתים מלחין איזה מנגינה שתזכיר לו מה השלבים תוך כדי שימוש בתהליך בכלל הזיכרון לטווח קצר. אך לאחר מספר פעמים של ביצוע הפעולה היא בסופו של דבר תהפוך לאוטומטית. מוזיקאים וספורטאים קוראים לזה 'זיכרון שריר'. למרות שכמובן הזיכרון לא בשריר, הוא עדיין במוח. ב-  99% מהפעמים מה שעשוי להיראות כיכולת 'על אנושית' מסתכם ביכולות אוטומטיות שפותחו על ידי תרגול חוזר.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

מבט יהודי לווירוס הקורונה

Coronavirus: The Jewish Perspective מבט יהודי לווירוס הקורונה

מבט יהודי לווירוס הקורונה. ערוץ היוטיוב של רבי מניס פרידמן Rabbi Manis Friedman הוא אומנם לא מהמובילים ביוטיוב אבל בהחלט ערוץ מעניין. רבי מניס פרידמן מביא את החכמה הקדומה של הקבלה לתקופה המודרנית. הסרטונים שלו מעוררים חשיבה על דרכי החסידות כנורמה. הסרטון  עלה לאוויר בחודש מרץ 2020 בעיצומה של התפשטות מגיפת הקורונה בעולם. 

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

רופא מציג 6 סיבות להיות אופטימיים לגבי וירוס הקורונה

רופא מציג 6 סיבות להיות אופטימיים לגבי וירוס הקורונה

רופא מציג 6 סיבות להיות אופטימיים לגבי וירוס הקורונה. ד"ר רוהין פרנסיס (Dr Rohin Francis) הוא קרדיולוג ידוע שמעלה בערוץ היוטיוב שלו Medlife Crisis סרטונים מדעיים ומבדחים.  ד"ר פרנסיס אומר שביכולתנו לנצח את הנגיף אבל שבינתיים עלינו לנקוט יוזמה. זאת הסתכלות מאוזנת על המצב בלי להפחיד ובלי להתעלם מהעובדות. 6 סיבות לנקוט יוזמה ולהישאר אופטימיים.

ד"ר רוהין פרנסיס, בעל תואר דוקטור בלונדון, הוא קרדיולוג, רופא פנימי וחוקר באוניברסיטה. בערוץ שלו תגלו נושאים לא שגרתיים שלא תמצאו במקומות אחרים. לדבריו קיים הרבה מדע גרוע ביוטיוב, במיוחד ברפואה.  

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

וייטנאם מנצחת את הקורונה | שיר הקורונה

וייטנאם מנצחת את הקורונה | שיר הקורונה

וייטנאם מנצחת את הקורונה | שיר הקורונה מערוץ היוטיוב הווייטנאמי MIN OFFICIAL

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

כמה הכחדות המוניות היו?

כמה הכחדות המוניות היו?

כמה הכחדות המוניות היו? סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. בסרטון הפעם – כמה הכחדות המוניות היו?

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

  

מדוע יין גורם לפה שלכם להרגיש יבש?

מדוע יין גורם לפה שלכם להרגיש יבש? סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם – למה יין גורם לפה שלנו להרגיש יבש?

האם תוכלו לשרוד התכווצות

איך לשרוד התכווצות

האם תוכלו לשרוד התכווצות. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD.הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.

הסרטון הפעם – הבעיה הקטנה עם ההתכווצות שלנו. תרגום לעברית: silvercorify

לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון לחצו על הקישור

ד"ר ג'ו הנסון

"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..

המדע ישפיע על חיי כולנו

ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.

 

 

 

 

אתם שניים

אתם שניים. תרגום לעברית: Zork Bork/Dror Fuchs/CanzonE/טום כרמין