מדע

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו עשרות סרטונים בנושאי מדע.

איך כוח כבידה עובד

איך כוח המשיכה עובד

איך כוח כבידה עובד. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם –תורת היחסות הכללית אומרת לנו שכוח המשיכה אינו כוח, שדות כבידה אינם קיימים. עצמים נוטים לנוע בשבילים ישרים במרחב הזמן המעוקל.

הסרטון בחסות  Caseta by Lutron

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה

איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. 

בפתיח לסרטון הזה דרק כתב: "כל כך הרבה אנשים עזרו בסרטון הזה. פרופ' ג'ון ספרי, האנק גרין, הנרי רייך, CGP גריי, פרופ' פוליאקוף, אמא שלי צילמה לי בפארק סטנלי היפה וג'ן ס עזרה בגרסה הרביעית של התסריט".

עצים יוצרים לחצים שליליים עצומים של 10 של אטמוספרות על ידי אידוי מים מנקבוביות ננומטריות, מציצת מים עד 100 מטר במצב שבו הם צריכים להיות רותחים אבל לא יכולים כי צינורות הקסילם המושלמים אינם מכילים בועות אוויר, רק כדי שרובם יכולים להתאדות בתהליך של ספיגת כמה מולקולות של פחמן דו חמצני. לא הזכרתי את לכידות המים (שהם נדבקים לעצמם היטב) אבל זה מרומז בתיאור של לחץ שלילי, מתח פנים חזק וכו'.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

האם דמוקרטיות אפשריות?

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.

דמוקרטיה עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

זה לא שיפוט ערכי, לא הערה על טבע האדם ולא הצהרה על כמה נדירות ובלתי יציבות חברות דמוקרטיות היו לאורך ההיסטוריה של הציוויליזציה. הניסיון הנוכחי שלנו לדמוקרטיה, השיטות שבהן אנו משתמשים לבחירת מנהיגינו, הן ביסודן לא רציונליות. וזו עובדה מתמטית מבוססת היטב.
הסרטון הזה הוא על המתמטיקה שהוכיחה את העובדה הזו והובילה לפרס נובל. איך קבוצות של אנשים מקבלות החלטות והמלכודות שאליהן שיטות ההצבעה שלנו נופלות.

המנצח לוקח הכל

אחת הדרכים הפשוטות ביותר לקיים בחירות היא לבקש מהמצביעים לסמן בפתק הצבעה מועמד אחד כמועדף עליהם. וכאשר הקולות נספרים, המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח בבחירות. השיטה הזו נקראת "המנצח לוקח הכל". השם הזה לא כל כך מדויק. למעשה אין "קו סיום" שמועמדים צריכים לעבור. המנצח הוא פשוט זה שקיבל הכי הרבה קולות.
השיטה הזו קיימת כנראה מהעת העתיקה. היא שימשה לבחירת חברי בית הנבחרים באנגליה מאז המאה ה-14,
השיטה עדיין קיימת ב – 44 מדינות בעולם שמשתמשות בה לבחירת מנהיגיהן. 30 מתוך המדינות הללו היו בעבר מושבות בריטיות. ארצות הברית, בהיותה מושבה בריטית לשעבר, עדיין משתמשת במערכת הזו ברוב המדינות שלה כדי לבחור נציגים לחבר האלקטורים.

לא תמיד המפלגה השלטת נבחרה ע"י הרוב

אבל לשיטה הזו יש בעיות. כאשר בוחרים נציגים לפרלמנט, מתרחשים לא פעם מצבים שבהם רוב המדינה כלל לא הצביע למפלגה שלוקחת את השלטון. במאה השנים האחרונות, בפרלמנט הבריטי היו 21 פעמים שבהן מפלגה אחת החזיקה ברוב המושבים ורק בשתי בפעמים מתוכן, הרוב המצביע הצביע עבור אותה מפלגה. כלומר, מפלגה שמיעוט האזרחים הצביע עבורה עלולה להחזיק את כל הכוח בממשלה.

אפקט הספוילר

עוד תופעה שנגרמת כתוצאה מהשיטה הזו היא שמפלגות דומות גונבות קולות זו מזו. לדוגמה, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000, המאבק היה בעיקר בין אל גור לבין ג'ורג' בוש. באותה תקופה, לקביעת תוצאות הבחירות, כל מדינות ארה"ב השתמשו בשיטת "המנצח לוקח הכל".
בוש קיבל יותר קולות בפלורידה, אבל בהפרש זעום של פחות מ-600 קולות. אבל היה גם מועמד נוסף על פתקי ההצבעה – ראלף ניידר. ניידר היה מועמד מפלגת הירוקים והוא היה בבירור שמאלה מאל גור ומג'ורג' בוש. הוא קיבל כמעט 100,000 קולות בפלורידה. רוב תומכי ניידר העדיפו את גור על פני בוש, אבל בגלל ששיטת ההצבעה איפשרה להם להצביע רק עבור מועמד אחד, הם לא יכלו לבטא את העדפתם השנייה. בסופו של דבר, הצבעתם לניידר גרמה בפועל לניצחון של בוש. זו דוגמה למה שנקרא "אפקט הספוילר".

חוק דוברז'ה

כתוצאה מכך, שיטת "המנצח לוקח הכל" מעודדת מצביעים להצביע באופן אסטרטגי. נניח שיש חמש מפלגות – אחת מהן תהיה הקטנה ביותר, ולכן אין לה סיכוי לנצח. אם כך, מדוע להצביע עבורה? זה נכון גם אם יש ארבע מפלגות או שלוש. מערכת ההצבעה הזו מובילה לריכוז כוח במפלגות הגדולות ובסופו של דבר היא נוטה להוביל למערכת דו-מפלגתית. התופעה הזו כל כך נפוצה, עד שיש לה שם – "חוק דוברז'ה". כך ששיטת "המנצח לוקח הכל" אינה בחירה טובה במיוחד.

אז מה אפשר לעשות במקום?

אפשר לקבוע שמועמד יכול לנצח רק אם הוא מקבל רוב. כלומר לפחות 50% מהקולות ועוד קול אחד. אבל מה אם אף מועמד לא מקבל רוב? נוכל לפנות למצביעים שהצביעו למועמד עם הכי מעט קולות ולבקש מהם לבחור מחדש ולחזור על התהליך הזה שוב ושוב, תוך כדי סילוק המועמד עם הכי פחות קולות בכל שלב, עד שמועמד אחד יגיע לרוב הדרוש.

סיבוב שני מיידי, הצבעה בדירוג

אבל קיום בחירות מרובות זה מסובך. אז במקום זה, נוכל פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם מהאהוב עליהם ביותר ועד לפחות מועדף. ואם המועמד המועדף עליהם נפסל, נוכל לעבור להעדפה השנייה שלהם. בסיום ההצבעה, נספור את הבחירה הראשונה של כל מצביע. אם מועמד כלשהו מקבל רוב מוחלט של הקולות הוא המנצח. אבל אם לאף מועמד אין רוב, אז המועמד עם מספר הקולות הנמוך ביותר מודח והקולות שהיו שייכים לו עוברים להעדפה השנייה של אותם מצביעים. התהליך הזה ממשיך עד שנותר מועמד אחד עם רוב הקולות. מבחינה מתמטית זה זהה  לעריכת בחירות חוזרות, אבל זה חוסך זמן וטרחה ולכן נקרא "סיבוב שני מיידי". השיטה ידועה גם כ- "הצבעה לפי העדפה" או "הצבעה בדירוג". הסיבוב השני המיידי לא רק משפיע על המצביעים, אלא גם משנה את התנהגות המועמדים אחד כלפי השני.

לדוגמה, בבחירות לראשות עיריית מיניאפוליס בשנת 2013, השתמשו בהצבעה בדירוג. ראש העיר המכהן פרש, ופתאום צצו מכל עבר מועמדים שרצו להיות ראש העיר. בסך הכול, היו 35 מועמדים. אפשר היה לחשוב שבמצב כזה, כל מועמד ירצה "להפיל" מועמדים אחרים ולהבליט את עצמו. אבל זה לא מה שקרה. כל 35 המועמדים היו נחמדים זה לזה, אדיבים ומנומסים מאוד. עד כדי כך שבסוף העימות האחרון לפני הבחירות, כולם הצטרפו יחד ושרו "קומביה"  Kumbaya, my Lord, kumbaya.במקום שנאה, כעס והשמצות פוליטיות  נוצר מצב יוצא דופן שבו כולם ניסו להיות נחמדים ככל האפשר  כדי לזכות בהעדפות השנייה והשלישית של הבוחרים האחרים. אבל יש גם בעיה עם סיבוב שני מיידי. יש מקרים שבהם מועמד שמקבל פחות קולות בסיבוב הראשון – דווקא מגדיל את סיכוייו להיבחר בסוף.

מועמד גרוע זוכה

נניח שיש שלושה מועמדים:
איינשטיין, קירי ובוהר. איינשטיין ובוהר מייצגים עמדות מנוגדות, ואילו קירי נמצאת במרכז האידיאולוגי.

נניח שהתוצאות הראשוניות הן:

  • איינשטיין מקבל 25% מהקולות,
  • קירי מקבלת 30%,
  • בוהר מקבל 45%.

אף אחד לא קיבל רוב, ולכן איינשטיין מודח. הקולות של תומכיו עוברים להעדפה השנייה שלהם –  קירי. בסוף, קירי זוכה בבחירות. אבל עכשיו תארו לעצמכם שבוהר נושא נאום גרוע במיוחד או מציע מדיניות לא פופולרית  וכמה מתומכיו מחליטים לעבור ולהצביע לאיינשטיין. במצב כזה, קירי היא זו שמודחת ראשונה. וכיוון שהיא הייתה מועמדת מתונה, מחצית מתומכיה תומכים באיינשטיין והמחצית השנייה בבוהר. בשלב הבא, בוהר זוכה. כך יוצא שמועמד (בוהר) שקיבל תוצאה גרועה יותר בסיבוב הראשון דווקא מצליח לנצח בבחירות בסוף. ברור שזה לא משהו שאנחנו רוצים במערכת הצבעה.

גיוס המתמטיקה לחקר מערכות הצבעה

בחירה חברתית

הבעיה הזו העסיקה גם את המתמטיקאי הצרפתי ניקולא דה קונדורסה. קונדורסה היה מהראשונים שניסו ליישם היגיון ומתמטיקה בחקר מערכות הצבעה, והוא נחשב למייסד של תחום מתמטי הנקרא "בחירה חברתית" Social Choice Theory.
קונדורסה חי בתקופת המהפכה הצרפתית, כך שהניסיון לגלות מהו רצון העם היה נושא חם במיוחד באותה תקופה. בשנת 1784, בן זמנו של קונדורסה, ז'אן-שארל דה בורדה, הציע שיטת הצבעה אחרת,שיטת בורדה.

שיטת בורדה

המצביעים מדרגים את המועמדים.

אם יש חמישה מועמדים

  • דירוג של מישהו במקום הראשון נותן לו 4 נקודות,

  • דירוג במקום השני נותן 3 נקודות,

  • וכן הלאה, כאשר המקום האחרון מקבל 0 נקודות.

אבל שיטת בורד בעייתית. הנקודות שכל מועמד מקבל תלויות במספר הכולל של המועמדים. כלומר, הוספת מועמדים חסרי סיכוי עלולה להשפיע על המנצח הסופי. קונדורסה שנא את השיטה הזו. הוא כתב שהיא "מועדת לטעויות כי היא מסתמכת על גורמים שאינם רלוונטיים לשיפוט". אז בשנת 1785, קונדורסה פרסם מאמר שבו הציע מערכת הצבעה חדשה אותה חשב להוגנת ביותר – כדי לנצח בבחירות, מועמד צריך לנצח כל מועמד אחר בקרב ראש-בראש. אבל איך מיישמים את זה עם יותר משני מועמדים? האם צריך לערוך המון בחירות נפרדות? לא בהכרח. אפשר פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם, כמו בהצבעה בדירוג, ואז לבדוק כמה מצביעים העדיפו כל מועמד על פני כל מועמד אחר.

זה נראה כמו שיטת ההצבעה ההוגנת ביותר. למעשה, השיטה הזו התגלתה 450 שנה קודם לכן על ידי רמון ליול, נזיר שחקר כיצד נבחרים מנהיגי הכנסייה. אבל הרעיונות של ליול לא זכו להכרה כי ספרו"Ars Eleccionis" אמנות הבחירות אבד, ונמצא מחדש רק בשנת 2001. לכן השיטה קרויה על שם קונדורסה ולא על שם ליול.

האם תמיד יהיה מנצח בשיטה הזו?

בואו נבדוק את השיטה על החלטה פשוטה: בחירת ארוחת ערב בינך לבין שני חברים. שלושתכם צריכים לבחור בין המבורגר, פיצה או סושי.

  • אתה הכי אוהב המבורגר,  פיצה היא הבחירה השנייה שלך וסושי במקום האחרון.

  • חברך הראשון מעדיף פיצה, אח"כ סושי ולבסוף המבורגר.

  • חברך השני אוהב סושי, אח"כ המבורגר ולבסוף פיצה.

איך תחליטו איזו ארוחה להזמין?

אם תבחרו בהמבורגרים, אפשר לטעון שסושי היה צריך לנצח במקום, כי שניים מכם מעדיפים סושי על פני המבורגר ורק אחד מעדיף המבורגר על סושי. עם זאת, באותו אופן ניתן לטעון שפיצה עדיפה על סושי והמבורגר עדיף על פיצה, בהפרש של שניים לאחד בכל פעם. כך נראה שאתה וחבריך תקועים בלולאה: המבורגר עדיף על פיצה, פיצה עדיפה על סושי, סושי עדיף על המבורגר, וחוזר חלילה.

פרדוקס ההצבעה

המצב הזה נקרא "פרדוקס קונדורסה" (Condorcet's Paradox). או "פרדוקס ההצבעה". קונדורסה מת לפני שהצליח לפתור את הבעיה הזו במערכת ההצבעה שלו. הוא היה פעיל פוליטית בזמן המהפכה הצרפתית, ואף ניסח טיוטה לחוקת צרפת.

בשנת 1793, בתקופת שלטון הטרור Reign of Terror, כאשר לה מונטן (La Montagne) עלה לשלטון, קונדורסה הוכרז כבוגד על כך שביקר את המשטר, ובפרט את החוקה החדשה שלהם. בשנה שלאחר מכן, הוא נעצר ומת בכלא.

במהלך 150 השנים הבאות, עשרות מתמטיקאים ניסו להציע מערכות הצבעה משלהם או לשפר את הרעיונות של קונדורסה ובורדה. אחד מהמתמטיקאים הללו היה צ'ארלס דודג'סון, המוכר יותר בשם לואיס קרול. כשהוא לא כתב את "אליס בארץ הפלאות", הוא ניסה למצוא שיטה הוגנת לעריכת בחירות. אבל לכל מערכת הצבעה היו בעיות דומות: או שהן יצרו "לולאות קונדורסה" או שמועמדים חסרי סיכוי השפיעו על תוצאות הבחירות.

בשנת 1951, קנת' ארו (Kenneth Arrow)  פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, ובה הציג חמש דרישות הגיוניות שכל מערכת הצבעה רציונלית צריכה לעמוד בהן:

  • תנאי ההסכמה פה-אחד (Unanimity)  
    אם כל חברי הקבוצה מעדיפים אפשרות אחת על פני אחרת, התוצאה צריכה לשקף זאת. לדוגמה, אם כל אחד מחברי הקבוצה מעדיף סושי על פני פיצה, אז הקבוצה כולה צריכה להעדיף סושי על פני פיצה.
  • אי-רודנות (Non-Dictatorship)
    אף קול בודד לא צריך לבטל את ההעדפות של כל השאר. אם כולם מצביעים לפיצה ורק אדם אחד מצביע לסושי, ברור שהקבוצה צריכה לבחור בפיצה. אם קול אחד מכריע, זו לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה.
  • דןמיין בלתי מוגבל (Unrestricted Domain)
    כל אחד צריך להיות חופשי להצביע איך שהוא רוצה, מערכת ההצבעה חייבת להפיק תוצאה על בסיס כל הפתקים – תמיד. היא לא יכולה להתעלם מקולות "בעייתיים" או לבחור באקראי. היא חייבת להגיע לאותה תוצאה עם אותו סט של קולות.
  • טרנזיטיביות (Transitivity)
    אם הקבוצה מעדיפה המבורגר על פני פיצה, ופיצה על פני סושי, אז היא חייבת גם להעדיף המבורגר על פני סושי.
  • אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות (Independence of Irrelevant Alternatives)  אם הקבוצה מעדיפה סושי על פני פיצה, הכנסת אפשרות חדשה, נגיד המבורגר, לא אמורה לשנות את ההעדפה של סושי על פני פיצה.

הקבוצה יכולה כמובן לדרג את ההמבורגר מעל שניהם, באמצע או למטה, אבל הדירוג של סושי מול פיצה צריך להישאר אותו דבר.

משפט אי-האפשרות של ארו

ארו הוכיח שזה בלתי אפשרי לקיים את כל חמש הדרישות הללו במערכת הצבעה מדורגת עם שלושה מועמדים או יותר. זהו משפט אי-האפשרות של ארו (Arrow’s Impossibility Theorem)  והוא היה כל כך פורץ דרך, שארו זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1972. עכשיו, אני רוצה להסביר גרסה של ההוכחה שלו, המבוססת על ניסוח של ג'אנאקופולוס (Geanakoplos).

נניח שיש שלושה מועמדים בבחירות:
אריסטו, בוהר וקירי
נסמן אותם כ- A, B, C 
יש לנו קבוצת מצביעים, אותם נסדר לפי מספרים:
מצביע 1, מצביע 2, מצביע 3 – עד מצביע N.

לכל מצביע יש חופש לדרג את A, B, C לפי העדפתו ואפילו מותר שיהיו שוויונות. הדבר הראשון שנראה הוא שאם כל המצביעים מדרגים מועמד מסוים ראשון או אחרון, החברה כולה חייבת גם לדרג אותו ראשון או אחרון.

נבחר באופן שרירותי את המועמד B. נניח שחצי מהמצביעים מדרגים את B ראשון והחצי השני מדרג את B אחרון.אז מערכת ההצבעה שלנו חייבת לשים את B או בראש או בתחתית. ונוכיח זאת על דרך השלילה.

נניח שזו תוצאת ההצבעה:
A מדורג מעל  B שמדורג מעל C. כלומר B יצא באמצע.

כעת, נניח שכל אחד מהמצביעים מזיז את C למקום הראשון, מעל A. לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, C חייב להיות מדורג מעל A.

אבל לא שינינו את הדירוג היחסי של A מול  B. לכן A עדיין חייב להיות מדורג מעל B. ולא שינינו את הדירוג של C מול B כך ש-C עדיין חייב להיות מתחת ל- B.

לפי תנאי הטרנזיטיביות, אם  A עדיף על  B ו- B עדיף על  C אז A עדיף על C. אבל זה סותר את תנאי ההסכמה פה-אחד, מה שאומר שההנחה שלנו ש- B יכול להיות באמצע הייתה שגויה. ולכן, אם כולם מדרגים מועמד ראשון או אחרון, גם התוצאה הסופית חייבת לדרג אותו ראשון או אחרון.

כעת, נעשה ניסוי מחשבתי שבו כל מצביע מדרג את  B בתחתית הדירוג שלו ונשאיר את הדירוג של A  ו- C כרצונם. ובכן, לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, אנחנו יודעים ש-  B חייב להיות בתחתית הדירוג החברתי, ונקרא למצב הזה פרופיל 0.

כעת ניצור פרופיל 1, שהוא זהה לחלוטין לפרופיל 0, למעט מצביע אחד שהזיז את B מהתחתית לראש הרשימה. זה, כמובן, לא משנה את התוצאה החברתית מיד, אבל נוכל להמשיך בכך, וליצור פרופילים 2, 3, 4 וכן הלאה, כאשר בכל פעם עוד מצביע אחד מעביר את B מהתחתית לראש הרשימה. אם נמשיך בתהליך הזה, בסופו של דבר יהיה מצביע שהשינוי שלו – מהצבת B בתחתית להצבת B בראש יהפוך לראשונה את הדירוג החברתי, כך ש- B יהיה בראש הרשימה.

נקרא למצביע הזה "המצביע המכריע" ואת הפרופיל הזה נסמן כ- p. פרופיל o הוא אז הפרופיל שהיה ממש לפני השינוי המכריע. כעת ניצור פרופיל q שהוא זהה ל- p  אבל בו המצביע המכריע מעביר את A מעל B. לפי אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות, הדירוג החברתי חייב גם הוא לשים את A מעל B.

מכיוון שעבור כל המצביעים, היחס בין A ל- B נותר זהה למה שהיה בפרופיל o ו- B חייב להיות מדורג מעל C כי היחסים בין B ל-C  נותרו כפי שהיו בפרופיל p. אז לפי טרנזיטיביות, A חייב להיות מדורג מעל C בדירוג החברתי. וזה נכון ללא קשר לשינויים שיתר המצביעים מבצעים בין A ל-C כי השינויים האלה אינם משנים את המיקום של A ביחס ל- B או של C ביחס ל- B.  מכאן עולה שהמצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור, לפחות בכל הנוגע לקביעת העדפת החברה בין A  ל-C.

הדירוג החברתי תמיד יתיישר עם העדפתו של המצביע המכריע, בלי קשר להצבעות שאר המצביעים. כעת ניתן להריץ ניסוי מחשבתי דומה, שבו נציב את C בתחתית ונוכיח שגם כאן קיים דיקטטור שקובע את ההעדפה החברתית של A על B. ומסתבר שאותו מצביע שמכריע בין A  ל – C גם קובע את ההעדפה של A על B.  כלומר, המצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור מוחלט.

האם הדמוקרטיה נידונה לכישלון?

ובכן נראה ש- משפט אי-האפשרות של ארו Arrow’s Impossibility Theorem אומר שכן.

אם יש שלושה מועמדים או יותר, אין שיטת הצבעה מדורגת שיכולה לאחד את ההעדפות של הבוחרים בצורה רציונלית. תמיד יהיה צורך להתפשר על משהו. אבל למזלנו, המתמטיקאי דאנקן בלאק (Duncan Black) מצא משפט אופטימי יותר, שעשוי לשקף טוב יותר את המציאות.

אם הבוחרים והמועמדים פרוסים באופן טבעי לאורך ממד יחיד, למשל על סקאלה מליברלים לשמרנים, או כל סקאלה פוליטית אחרת, אז בלאק הראה שהעדפת הבוחר החציוני תשקף את החלטת הרוב. במקרים רבים, הבחירה של הבוחר החציוני תקבע את תוצאות הבחירות ובכך תספק תוצאה שמתיישרת עם העדפת רוב הבוחרים ותימנע מהפרדוקסים והסתירות שארו הדגיש.

חדשות טובות נוספות

משפט אי-האפשרות של ארו חל רק על שיטות הצבעה מדורגות, בהן הבוחרים מדרגים מועמדים זה מול זה.

אבל יש דרך נוספת, שיטות הצבעה מבוססות דירוג (Rated Voting Systems).

הגרסה הפשוטה ביותר נקראת "הצבעת אישור"(Approval Voting)   בה במקום לדרג מועמדים, הבוחרים פשוט מסמנים את כל המועמדים שהם מאשרים.

יש גם גרסאות שבהן ניתן להצביע עד כמה תומכים במועמד, למשל בסקאלה של מ- 10- (התנגדות מוחלטת) עד 10+ (תמיכה מלאה).

מחקרים מראים שהצבעת אישור:

מגדילה את שיעור ההצבעה

מפחיתה קמפיינים שליליים

מונעת את "אפקט הספויילר" כאשר מועמד חסר סיכוי משנה את התוצאות

כך, הבוחרים יכולים להביע תמיכה במועמד בלי לדאוג לגודל המפלגה שלו. גם ספירת הקולות פשוטה – סופרים כמה אחוזים מכלל המצביעים אישרו כל מועמד והמועמד עם האישור הגבוה ביותר מנצח.

קנת' ארו היה סקפטי בתחילה לגבי שיטות הצבעה מבוססות דירוג. אבל לקראת סוף חייו הוא הודה שכנראה זו השיטה הטובה ביותר.

הצבעת אישור אינה חדשה

בין השנים 1294 ל-1621, הקרדינלים של הוותיקן השתמשו בה לבחירת האפיפיור. גם הבחירה במזכ"ל האו"ם מתבצעת באמצעותה. אבל משום מה היא לא נפוצה בבחירות בקנה מידה גדול וייתכן שיידרש ניסוי רחב יותר כדי לבחון אותה.

אז האם הדמוקרטיה בלתי אפשרית מתמטית?

כן, אם אנו משתמשים בהצבעה מדורגת, כפי שעושות רוב המדינות בבחירות להנהגתן. אבל יש שיטות טובות יותר, חלקן מסוגלות לייצג את רצון העם בצורה טובה יותר מאחרות.

שיטת "המנצח הוא הראשון" בה המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח, ניראת מגוחכת בהתחשב בכל הבעיות שלה. אבל רק בגלל שאין שיטה מושלמת, זה לא אומר שלא צריך לנסות לשפר. חשוב להיות מעורב פוליטית ולדאוג למה שקורה בעולם, כי זו אחת הדרכים הבודדות שבהן נוכל לשנות את  המציאות. כמו שווינסטון צ'רצ'יל אמר, "הדמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו".

הדמוקרטיה אינה מושלמת, אבל היא הדבר הטוב ביותר שיש לנו. המשחק אולי מכור, אבל זה המשחק היחיד בעיר. העולם משתנה, ואיך שהדברים עובדים היום לא מבטיח שכך יעבדו מחר. מבחירות לנשיאות ועד שיטות עבודה – השינויים בלתי נמנעים. ולמזלנו, יש דרך קלה להתכונן לכל מה שהעתיד יביא, על ידי הרחבת הידע ופיתוח חשיבה ביקורתית – קצת כל יום.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

איך הקונכיות האלה יודעות מה מזג האוויר בגרינלנד?

איך קונכיות יודעות מה מזג האוויר בגרינלנד?

איך הקונכיות האלה יודעות מה מזג האוויר בגרינלנד? סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם – איך קונכיות יודעות מה מזג האוויר בגרינלנד?

איך השמש בוערת

איך השמש פועלת

תורת היחסות של איינשטיין

תורת היחסות

תורת היחסות של איינשטיין. מרחב-זמן ותורת היחסות של איינשטיין מוסברים. סרטון מערוץ היוטיוב © Science ABC

אלברט איינשטיין הוא הפיזיקאי הפופולרי ביותר, הוא ניסח את תורת היחסות שנתנה את נוסחת שקילות מסת האנרגיה וקשורה ישירות להתרחבות הזמן. אבל מהי הרחבת זמן? הרחבת הזמן ומרחב-זמן קשורים זה בזה. איינשטיין תרם את אחת התרומות החשובות ביותר לפיזיקה והסביר את המושג מרחב הזמן. זהו מודל מתמטי הממזג את שלושת מימדי המרחב והממד האחד של הזמן לרצף ארבעה ממדי אחד. אבל חשוב מאוד להבין שתורת היחסות הכללית ותורת היחסות המיוחדת שונות. הסבר פשוט על הרחבת הזמן ותורת היחסות של איינשטיין וכיצד הזמן מאט ברכב נע.

איך הרדמה עובדת

הרדמה

איך הרדמה עובדת. סרטון מערוץ היוטיוב של © Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED

ערוץ טד Ted (Technology, Entertainment, Design טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "Ideas Worth Spreading" ("רעיונות ששווה להפיץ").

© Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED מאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול ליהנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים.

הסרטון הפעם – כשאתה בהרדמה אתה לא יכול לזוז, ליצור זיכרונות או להרגיש כאב. למרות שזה עשוי להיראות כאילו אתה ישן במשך הזמן הזה, אתה למעשה לא. מה קורה? סטיבן ג'נג מסביר את מה שאנחנו יודעים על המדע מאחורי ההרדמה. תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers.

לסרטונים נוספים של Ted-Ed עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור 

מה האסון הבא? ראיון עם ביל גייטס

מה האסון הבא?

מה האסון הבא? ראיון עם ביל גייטס. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – ריאיון עם ביל גייטס, האם קוביד-19 תהיה המגיפה האחרונה? איך הוא מתמודד עם מידע מוטעה ותיאוריות קונספירציה? ומה האסון הבא?

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

פיזיקה קוונטית בפשטות

ערוץ היוטיוב DoS – Domain of Science (דומיין המדע) הינו ערוץ שמעלה סרטוני מדע. נכון לפברואר 2022, הערוץ צבר 950 אלף מנויים ו-36,022,431 צפיות. בסרטון הפעם – פיזיקה קוונטית בפשטות.

פיזיקה קוונטית או מכניקה קוונטית, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות. התורה מספקת תיאור כמותי ויכולת ניבוי של שלל תופעות שלא ניתנות להסבר במסגרת המכניקה הקלאסית (זו שקדמה למכניקת הקוונטים) והאלקטרודינמיקה הקלאסית. (לקוח מויקיפדיה)

 

Coronavirus: The Jewish Perspective מבט יהודי לווירוס הקורונה

Coronavirus: The Jewish Perspective מבט יהודי לווירוס הקורונה. ערוץ היוטיוב של רבי מניס פרידמן Rabbi Manis Friedman הוא אומנם לא מהמובילים ביוטיוב אבל בהחלט ערוץ מעניין. רבי מניס פרידמן מביא את החכמה הקדומה של הקבלה לתקופה המודרנית. הסרטונים שלו מעוררים חשיבה על דרכי החסידות כנורמה. הסרטון  עלה לאוויר בחודש מרץ 2020 בעיצומה של התפשטות מגיפת הקורונה בעולם. 


 

 

רופא מציג 6 סיבות להיות אופטימיים לגבי וירוס הקורונה

רופא מציג 6 סיבות להיות אופטימיים לגבי וירוס הקורונה. ד"ר רוהין פרנסיס (Dr Rohin Francis) הוא קרדיולוג ידוע שמעלה בערוץ היוטיוב שלו Medlife Crisis סרטונים מדעיים ומבדחים.  ד"ר פרנסיס אומר שביכולתנו לנצח את הנגיף אבל שבינתיים עלינו לנקוט יוזמה. זאת הסתכלות מאוזנת על המצב בלי להפחיד ובלי להתעלם מהעובדות. 6 סיבות לנקוט יוזמה ולהישאר אופטימיים.

Doctor Gives 6 Reasons To Be Optimistic About Coronavirus

Dr Rohin Francis, PhD-ing in London, is a cardiologist, internal medicine doctor & university researcher that makes science videos and bad jokes. Offbeat topics you won't find elsewhere, enriched with a government-mandated dose of humor.  According to Dr Francis  there's a lot of bad science on YouTube, especially medicine, with quacks and clowns peddling garbage and that his YouTube channel Medlife Crisis is for people interested in science, comedy and mostly useless biological trivia and that "subscribing to his channel was found to be non-inferior to placebo

כמה הכחדות המוניות היו?

כמה הכחדות המוניות היו? סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. בסרטון הפעם – כמה הכחדות המוניות היו?

  

שום נגד סרטן והתקררות

ד"ר מייקל גרגר DrMichael Greger M.D)( הוא רופא טבעוני בעל מוניטין עולמי. ערוץ היוטיוב שלו עובדות על תזונה © (NutritionFacts.org) הוא לדבריו המקור המדעי היחיד ללא מטרות רווח למידע יומי מבוסס ראיות על תזונה. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 877,250 מנויים ו- 191,680,266 צפיות. הסרטון הפעם – היתרונות של שום נגד סרטן והתקררות.
לסרטונים נוספים של ד"ר מייקל גרגר עם כתו ביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

האם קיטוזיס מסוכן?

קיטוזיס

האם קיטוזיס מסוכן? סרטון מערוץ היוטיוב  מה שלמדתי © What I've Learned. הערוץ  מעלה סרטונים הבוחנים אמונות וטענות מודרניות, בעיקר בנושאי בריאות, גוף האדם ותזונה. נכון לחודש ינואר 2020 הערוץ צבר 1,270,826 מנויים ו- 96,104,081 צפיות. הסרטון הפעם – האם קיטוזיס מסוכן? לאחרונה, דיאטות דלות בפחמימות, צום לסירוגין או אפילו צום ממושך הפכו למאוד פופולריים. לכולם יש משהו משותף, הם גורמים לכם להיכנס למצב של קיטוזיס, מצב בו הגוף משתמש בעיקר בשומן, שומן מהתזונה או מהגוף. תרגום לעברית: Daniel Ram

 

האם הדינוזאורים באמת נכחדו?

דינוזאורים

האם הדינוזאורים באמת נכחדו? סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.  

הסרטון הפעם – האם הדינוזאורים באמת נכחדו? תרגום לעברית: silvercorify \ Elee Shimshoni

קרדיטמ תמונה © Mike Bird

הסרטון עוסק בשאלה האם דינוזואריים באמת נכחדו או אם ישנם מינים ששרדו מהם. עיקרי התוכן כוללים:

  1. הכחדת הדינוזואריים: הסיפור על הכחדת הדינוזואריים בסוף תקופת הקרטיקון, כולל הסיבות המובילות לכך, כמו פגיעת אסטרואיד ושינויים אקלימיים.

  2. סוגי דינוזואריים: הסבר על סוגים שונים של דינוזואריים, מהמאורצות המפורסמות ועד המינים הפחות מוכרים, וכיצד הם התאימו את עצמם לסביבות השונות.

  3. קשר ליונקים ולציפורים: הסרטון מדגיש את הקשר בין דינוזואריים לציפורים המודרניות, ומציג את הטענה כי ציפורים הן למעשה צאצאות של דינוזואריים.

  4. ראיות מדעיות: הוא מציע הוכחות מדעיות שונות לגבי ההכחדה, כמו מאובנים, חומרים גנטיים ושיטות מחקר נוספות שמסייעות להבנת ההיסטוריה האבולוציונית.

  5. שאלות ותיאוריות חדשות: הסרטון מדבר על תיאוריות חדשות שמאתגרות את ההבנה המסורתית של הכחדת הדינוזואריים, כולל רעיונות על מינים שהתקיימו זמן רב לאחר התקופה שבהם נחשבו לנכחדים.

לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

ד"ר ג'ו הנסון

"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..

המדע ישפיע על חיי כולנו

ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.

משוואה דיפרנציאלית

ערוץ היוטיוב של אקדמיית קהאן, ארגון אמריקאי שנוסד על ידי סלמן קהאן מעלה שיעורים בנושאים שונים, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, היסטוריה, כלכלה ועוד נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 10,168,157 מנויים ו-1,180,284,736 צפיות. הסרטון הפעם – משוואה דיפרנציאלית.

 

קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן

ערוץ היוטיוב מלודי שיפ melodysheep הוא פרויקט מוזיקה שנוצר על ידי אמן המוזיקה אלקטרונית מוושינגטון ג'ון ד. בוסוול. מטרת הפרויקט להפיץ ידע מדעי ופילוסופיה באמצעות רמיקסים מוסיקליים. ג'ון בוסוול יוצר מוזיקה על תולדות הכוכבים, היקום, החיים,
ג'ון לוקח מאמרים של מדענים, פיזיקאים ופילוסופים ומתרגם אותם למוזיקה. נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 834,000 מנויים ו-  159,974,429 צפיות. בסרטון הפעם – קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן.

 

אנרגיית ההיתוך מוסברת

אנרגיית ההיתוך מוסברת. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי.  הסרטון הפעם – אנרגיית ההיתוך מוסברת, כיצד פועל היתוך גרעיני והאם הוא רעיון טוב? תרגום לעברית: Kfir Krakauer

האדם הראשון לא היה קיים

מי היה האדם הראשון

האדם הראשון לא היה קיים. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.

הסרטון הפעם –  אם היינו מסתכלים מיליוני דורות אחורה דרך האבולוציה, לא היינו רואים אדם, אלא דג. אז מתי הופיע האדם הראשון? התשובה תפתיע אתכם.

תרגום לעברית: Elee Shimshoni מכון דוידסון – סרטוני מדע  /  Nitsan Even

לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

ד"ר ג'ו הנסון

"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..

המדע ישפיע על חיי כולנו

ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.

כיצד חימום ענבים במיקרוגל יוצר פלזמה

איך חימום ענבים במיקרוגל יוצר פלזמה.

כיצד חימום ענבים במיקרוגל יוצר פלזמה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם- כיצד חימום ענבים במיקרוגל יוצר פלזמה. תרגום לעברית: The Faraday Effect

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

כיצד חימום ענבים במיקרוגל יוצר פלזמה

דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.

הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.

לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע.

עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.

מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.

מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.

איך המדיה החברתית משפיעה על המוח

AsapSCIENCE הוא ערוץ יוטיוב מוביל של הקנדים מיטשל מופיט וגרגורי בראון. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים למדע. נכון לחודש דצמבר 2018 ערוץ היוטיוב צבר 8,346,449 מנויים מנויים ו- 1,158,544,836 צפיות. הסרטון הפעם על השפעת המדיה החברתית על המוח שלנו. תרגום לעברית: Nitsan Even 

 

ירח דם זאבי

נבואת ירח הדם, סוף העולם הגיע. ב- 21/01/2019 הירח יהפוך אדום וסוף העולם יגיע. כך טוענים תיאורטיקנים שלדבריהם ניתן למצוא לכך רמזים בספר חזון יוחנן, פרק ו', פסוק 12: "וארא בפתחו את-החותם הששי והנה רעש גדול ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם". ליקוי הירח "ירח הדם" מתרחש כשהירח נכנס תחת הצל של כדור הארץ. בערך פעמיים בשנה הירח המלא חוצה את מישור התנועה של כדור הארץ וזה חוסם את אור השמש ומחשיך לכמה שעות את הירח, כשרק קרני שמש אדומות מצליחות לעבור דרך אטמוספירת הארץ ולהאיר אותו. אחרי כל הנבואות גם מצד הרבנים, סרטון של נוצרי שמצהיר בערוץ היוטיוב שלו שהוא ממתין לחזרתו של ישו אבל לא מאמין שהפעם זה יקרה.

ירח דם זאבי

החלפות פנים, סרטונים לא אתיים והלם העתיד

החלפות פנים, סרטונים לא אתיים והלם העתיד. סרטון מערוץ היוטיוב של © Tom Scott 

טום סקוט הבריטי (נולד ב- 1984) הוא מחנך, מפתח ויוטיובר. הסרטונים שלו עוסקים בידע והעשרה הקשורים למקומות בעולם. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר 6.000,000‏‏ ‏מנויים‏ ו- 1,611,392,875 צפיות. תוכלו למצוא את טום בטוויטר בפייסבוק  ובאינסטגרם. הסרטון הפעם – טום מדמיין אפליקציה שבעזרתה נוכל לשתול את הפנים שלנו בתוך סצנות מסרטים ולאחר בדיקה מסתבר שהעתיד כבר כאן… תרגום לעברית: Adam Tsahor