ב-Zemaze אנחנו מרכזים עבורכם את מיטב התוכן של היוצרים והמומחים המובילים בעולם. החל מניתוחים גאופוליטיים של האנליסטים הבולטים ברשת, דרך חידושים פורצי דרך של מומחי הרפואה והמדע ועד לסקירות העדכניות ביותר של מומחי הרכב ומובילי דעת קהל בתחומי הלייף-סטייל.
אנחנו סורקים את הרעש הגלובלי כדי להביא לכם תוכן איכותי, מתורגם ומונגש, שנותן זווית חדשה על כל מה שקורה עכשיו – בכל תחומי החיים.
100 הצבאות החזקים ביותר בעולם בשנת 2025. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.
הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם – כולנו יודעים שריצ'רד האמונד אוהב רכבי שטח. ריצ'רד לוקח אותנו לגילוי מחדש של הלנד רובר האגדי.
"אולי אתם כבר יודעים את זה, אבל אני אוהב רכבי שטח. יש משהו ברכב 4X4. עוד לפני העובדה שזאת רוח של הרפתקה, זה עניין של עיצוב שמשרת את הפונקציה. מכונה שנועדה לעשות את העבודה. לעשות את מה שאתה רוצה וצריך שהיא תעשה.
והיום, אני רוצה לספר לכם סיפור על אחת כזאת. לא על זאת שאתם רואים פה, אליה נגיע עוד מעט. יש רכבי שטח שכבשו הרים ומדבריות, אבל זהו סיפור על רכב שטח מסוים אחד שבעצם יצר תופעה.
לפני 75 שנה בדיוק ירד מהמפעל אבי אבות כל רכבי ה- 4X4 שהפך לאיקון. לנד רובר מספר אחת, מספר רישוי JUE 477 או בקיצור -JWY. זה היה הרכב הראשון מתוך שני מיליון. והסיפור שלו לא דומה לשום דבר אחר".
"זה היה הלנד רובר הראשון שיוצר אי פעם וככל הנראה נמסר ב- 29 ביולי 1948. לפי הרשומות, הוא היה אמור להימסר למלך, אבל ברגע האחרון זה השתנה ובסוף הוא נשלח לפרופסור יואן מוּרן מאוניברסיטת ניוקאסל. בשנות ה- 70 המוקדמות הוא נמכר לחקלאי בצפון־מזרח אנגליה במחיר נמוך מאוד ומאז ההיסטוריה שלו נעשתה עמומה".
"במשך עשורים הלנד רובר המקורי היה לא יותר מאשר מיתוס".
"מאז שאני ילד אני מתעניין בלנד רובר הקלאסיים. וזהו אולי הרכב הכי חשוב בתולדות המותג שפשוט נעלם מעל פני האדמה. אנשים מכל העולם שאלו – איפה הוא? האם נשאר משהו ממנו? אולי הוא פורק? אולי חלקים ממנו נטמעו ברכבים אחרים? היו שמועות שהוא נמצא באיזושהי חווה אי שם בצפון־מזרח אנגליה. והסיפור הוא שיום אחד, בשעת דמדומים, כשהשלג מסביב הפשיר, גילו אותו. הוא היה שם, אחרי שהיה מוסתר כמעט 50 שנה כשאנשים הפכו את החיפוש אחריו לפרויקט חיים".
"השמועות התבררו כנכונות. ה- JUE 477 צצה מחדש בחווה בנורת' מברלנד. אבל השנים לא עשו לה טוב".
"אחרי עשורים של עמידה בשדה ובאסם בלי גג המצב שלה היה עגום. אבל באופן מפתיע היא עדיין הייתה שלמה. לצערנו, החקלאי מת, ומשפחתו החליטה למכור את הרכב".
"לאור העיסוק שלי בהערכת רכבי וינטג' וקלאסיים וההיכרות העמוקה שלי עם סדרה 1 של לנד רובר, המשפחה מצאה אותי ושאלה אם אוכל לדבר איתם על רכב חשוב שיש ברשותם. אחרי כמה חודשים, סוף־סוף הגעתי לראות אותו. בשלב הזה כבר העבירו אותו לאסם אבן ישן בכפר קטן, סמוי מהעין. וכשדלתות האסם נפתחו, הוא היה שם. ללא עורערין, בלי שום ספק. לנד רובר מספר אחת. בתור חובב לנד רובר מושבע מגיל צעיר, לעמוד פנים מול פנים עם JWY זה היה פשוט לא ייאמן. במשך כמעט 50 שנה הטבע התעלל בה. וזה היה ככל הנראה המצב הכי גרוע שראיתי ברכב מהסוג הזה. היא כמעט נשברה לשניים. מצב נורא".
"למרות המראה שלה, המשפחה החליטה לערוך מכירה פומבית עם הצעות סגורות. הצעה אחת בלבד לקניית הלנד רובר הראשונה שיוצרה אי פעם".
"קיבלת רשות לבדוק את הרכב ואז היית צריך לקחת החלטה ולהציע מחיר. למזלנו, ג'ים והצוות שלו הוזמנו להשתתף ועוד יותר למזלנו, הם בחרו במספר הנכון".
"היה צורך הרבה אומץ ורוח חלוצית כדי לחשוב בכלל על שיקום הרכב הזה והחזרתו לחיים".
"הרוכש החדש, אולי הבעלים הכי משמעותי של רכבי שטח אי פעם, היה היזם, תעשיין והרפתקן בשם סר ג'ים ראטקליף".
"שמחנו מאוד לזכות במכירה. היינו אז בעיצומו של פרויקט הגרנדייר שאותו תיארנו כיורש הרוחני של הלנד רובר.וכשדיברנו על לנד רובר, התכוונו מראש לדגם האייקוני ההוא. בזמנו ה- JWY היה רכב השטח הטוב ביותר בדורו, כמו שאנחנו מאמינים שהגרנדייר הוא כיום. כשראינו שהוא עומד למכירה החלטנו לנסות. היה כמובן גם חשש שנצטרך לשחזר את המכונית הזאת".
"כעת כשה- JWY בידים של הבעלים החדשים באה גם ההחלטה לשקם את הרכב. ועבור ג'ים והצוות שלו היה רק אדם אחד מתאים למשימה".
"זה היה הלם. זה יכול היה להיות הדבר הכי גדול שעשיתי אי־פעם או ההחלטה הכי גרועה. כי הרכב היה במצב כל־כך רע. אם הייתי שוגה בהערכת היקף העבודה או תהליך השחזור הייתי הורס פריט היסטורי של ממש. אבל התגובה הייתה "יש לנו אמון מלא בך ובצוות הקטן שלך, אנחנו איתך". הסכמנו על תקופה של שנתיים לשיקום ה- JWY. בחודשים הבאים פירקנו בזהירות את כל הרכב לחלקים. בחַנו כל פרט ופרט. להפתעתנו ה- JWY הייתה שלמה בצורה מדהימה. כמעט כל הרכיבים המרכזיים היו שם ובמצב מקורי ממש טוב. אבל השלדה שהיא הזהות של הרכב הייתה הבעיה. היא הייתה עקומה, רקובה, הרוסה לגמרי. ועדיין, לא היה שום ספק, זו הייתה השלדה המקורית".
"הדבר הקל היה לזרוק אותה ולבנות שלדה חדשה. לשים לה פאנלים חדשים, מנוע חדש… אבל זו לא הייתה הרוח של תהליך השחזור הזה.
הרוח הייתה מאוד פשוטה – לשמר כל מה שאפשר לשמר. הנשמה, התחושה, ה- די-אן-איי נשמרו בכל מקום שזה היה אפשרי. מהמנוע ועד לבורג הבודד האחרון".
"לאחר שנתיים של מחקר מדוקדק, שיקום זהיר והמון אהבה, ה- JWY הייתה מוכנה להימסר חזרה לבעליה".
"הרגשתי כל רגש אפשרי כשמסרנו אותה לסר ג’ים.
לראות אותו נוהג בה, נוסע בדרך, זה היה הרגע הכי טוב. החיוך שלו פשוט האיר את הפנים כשראה אותה בפעם הראשונה".
"זו באמת הייתה מכונית מופלאה. היא הייתה קשוחה, פרקטית, רכב שיכול להגיע לכל מקום. מאוד אותנטית אבל נראית פשוט נהדר. באמת רכב מהמם".
"עם סיום השחזור אני לא חושב שמישהו ידע מה יקרה איתה. היה לה פוטנציאל להישמר במוזיאון".
"אז מה יקרה הלאה? למען האמת, לא באמת ידעתי. למעשה אני חושב שאף אחד לא באמת ידע".
"וכך JWY ניצלה מגורל חלוד וחזרה למצב תקין כשהיא עדיין עונדת את המרכב החבוט שלה כאות של כבוד. וכאן הסיפור נהיה מעניין. כי בנקודה הזו, הייתם מצפים שהרכב המיוחד הזה, החד פעמי, יקר הערך, ישמר איפשהו, אולי במוזיאון. אבל מכוניות לא נבנות כדי לשבת במוזיאונים. בטח שלא רכבי שטח כמו זה. הן נבנות לנסוע, להרפתקאות. אז זה בדיוק מה שהם עשו. לקחו את ה- JWY להרפתקה. הרפתקה ענקית".
"זהו אחד האזורים האחרונים הבאמת פראיים על פני כדור הארץ. מסע אמיתי בסביבה הכי קשה שיש. הערכתי את הביטחון שלו".
"אנחנו חולמים מדי פעם על מסעות כאלה, משהו לא שגרתי. אז חשבנו: טיול קטן ליום ההולדת, חוצים את מדבר גובי…מה כבר יכול להשתבש?"
"לשמוע שהלנד רובר הקטן והעיקש הזה לא יישב באיזה אוסף אלא ייסע אלפי קילומטרים לאורך מונגוליה לכיוון סין, להיות כנים, זו הייתה החדשה הכי טובה בעולם".
"התוכנית הייתה ברורה: שיירה של רכבי וינטג’ יוצאת למסע יבשתי אדיר באזורים שהם מהקשים והבלתי מיושבים ביותר על פני כדור הארץ".
"התחלנו להרכיב רשימה של רכבים… לא הייתי משתמש במילה “מתאימים”, כי חוץ מהגרנדייר בחרנו כנראה את הרכבים הכי פחות מתאימים שיש. אבל זה בדיוק חלק מהאתגר".
"מצפון מונגוליה השיירה תתקדם דרומה, תחצה את מדבר גובי, אלפי קילומטרים של טבע פראי".
"כל בעל לנד רובר אוהב טיול דרכים, אוהב סיפורי שטח. אבל מעטים מהם באמת עושים את זה".
"כאן היינו ועשינו משהו שאני לא חושב שמישהו עשה אי פעם. ואני גם לא חושב שמישהו יעשה את זה שוב".
הגרנדיירים, הדגם החדש של אינאוס שנועד ללכת לכל מקום ולעשות הכול ליוו את השיירה, תומכים לאורך כל הדרך".
"ארץ מדהימה, אבל קשה ברמות לכלי רכב. זו הנהיגה הכי קשה שעשיתי אי־פעם. הגרנדיירים היו סוסי העבודה של המסע. הם נשאו ציוד, מזון, כלים, חלקי חילוף. עמוסים עד הסוף ועבדו קשה. הם היו מצילי חיים".
"העובדה שה-JWY עשתה את זה בסטייל ובחן זה היה פשוט מדהים".
"ה- JWY הייתה כוכבת. פשוט לא ייאמן".
"אני חייב לומר שאני מוריד בפניה את הכובע. היא הייתה נחושה להראות לנו ממה היא עשויה. היא פשוט לא עשתה שום טעות. נסעה בצורה מושלמת ללא דופי כל הדרך. במדבר היא הייתה מופלאה, עשתה כל מה שנדרש ממנה".
"המכונית הקטנה הזאת התמודדה עם כל מה שנקרה בדרכה. היא עברה הכול, לא נתקעה לרגע. התמודדה בשטח עם דרכים מטורפות בהן הרעידות מפרקות מכוניות לגורמים. היא לא החסירה פעימה".
"ה- JWY עשתה כל מה שנדרש ממנה והיו לה נימוסים לאורך כל החודש במונגוליה. זה מדהים למכונית שנבנתה ב- 1948והושארה להירקב בשדה למשך כל כך הרבה זמן".
"כל אלה שנהגו בה אהבו אותה. נהגו בה בעדינות, בכבוד. והיא החזירה באותו אופן. דאגה לך, לקחה אותך בבטחה, פשוט מדהים".
"לראות אותה יחד עם הגרנדיירים זו הייתה חוויה ממש מרגשת, הראשונה אי פעם מול הדור החדש. אני באמת מאמין שהגרנדייר הוא רכב השטח הכי טוב בעולם היום וזו הייתה סצנה מרהיבה. לפעמים זה אפילו היה ממש מרגש".
"במשך שלושה שבועות נסעה שיירת הרכבים במדבר, בדיונות, במישורים, בהרים. מסע הרפתקאות שמתאים לרכבי השטח הכי קשוחים שיש ומחווה הולמת נפלאה לגיבור מוטורי אמיתי".
"השקעתי כל־כך הרבה זמן ואנרגיה ב- JWY. להיות חלק מהמסע הזה ולראות אותה מצליחה זה פשוט לא ייאמן. אני מלא גאווה".
"היא גמאה אלפי קילומטרים והוסיפה פרק חדש להיסטוריה של הלנד רובר האגדי הזה".
"זה ממש רגע של העברת הלפיד. ה- די-אן-איי עובר הלאה. כי הלנד רובר הראשון נבנה למטרה ברורה – ליצור רכב שטח סופר-קשוח, שיכול לנסוע בכל מקום, ולהימכר בכל מקום".
"אני חושב שמה שנעשה כאן פשוט מדהים. זאת עדות לאיכות המקורית של הבנייה. עדות לשיקום של הצוות של ג’וליאן. עדות לגישה של ג’ים לכל הפרויקט".
"כל המסע הזה מבטא את הגישה של ג’ים לעסקים ולחיים. גישה שונה, אבל מוצלחת".
"זה סיפור מעורר השראה. ומה יקרה הלאה? השמיים הם הגבול".
"הפרק הזה בסיפורה של ה- JWY מסתיים כאן. אבל מי יודע מה מצפה לרכב הקטן, העיקש והאמיץ הזה. והסיפור ממשיך להיכתב על ידי רכבים כמו הגרנדייר. רוח ההרפתקה, להתקדם עוד קילומטר, לעשות את הבלתי אפשרי. זו מורשת של ממש.
מייק, לכמה זמן יש לנו את הגרנדייר?
"יש לך אותו לסופ"ש".
"אני חושב שאמשוך את זה לשבוע. כדאי שנכיר אחד את השני קצת יותר טוב… נראה לי שנהיה חברים טובים".
לסרטוני נוספים דומים לחצו על הקישור רכב אספנות
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
רנו 5 החשמלית החדשה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם ריצ'רד האמונד סוף סוף מאחורי ההגה של המכונית שעושה גלים בשוק החשמל. האם הוא אוהב או שונא את הרנו 5 החדשה?
מעולם לא הייתה לי רנו 5, אבל פעם נהג אוטובוס בבלקבורן תקף אותי עם מוט ברזל בזמן שנהגתי ברנו של החברה שלי ואהבתי את זה. לא את זה שתקפו אותי, אלא את הרנו 5. היא הייתה זולה. היא הייתה קטנה, חלשה. היא רעשה כמו קופסת עוגיות מלאה בכפיות. אבל הייתה לה אישיות. היא שידרה אופי.
וזאת לא. היא לא זולה. לא קטנה. ולא רועשת. למעשה, היא כמעט לא משמיעה קול בכלל. היא חשמלית. אז באיזה אופן בכלל זאת רנו 5? היא הוצגה לראשונה כרכב קונספט בשנת 2021. ואז, כמו תמיד, נכנסו לתמונה אנשי עסקים וכשהרכב האמיתי הגיע, זה לא היה זה. רגע, לא, זה לא מה שקרה. כשהרכב האמיתי הגיע הוא היה מדהים בדיוק כמו הקונספט. תסתכלו עליו! הוא מלא ברמיזות וסגנון שמתייחסים לרנו 5 המקורית.
זו עבודת עיצוב חכמה, ולדעתי, הוא נראה פשוט מבריק. הוא נמרץ – לא טיל. הגרסה הבסיסית מפיקה 148 כוחות סוס. יש גרסאות חזקות יותר, עד 200. 0 ל-100? בערך 8 שניות. למעשה, היא נבחרה לרכב החשמלי הטוב ביותר בהרבה עיתוני רכב. אבל לדעתי הם טועים. כי בואו נשכח מזה שהוא חשמלי לרגע. בואו נבחן אותו פשוט כרכב, כלי שאמור לעזור לך לנוע, לחיות. אז היום אני הולך לעשות בדיוק את זה. אשתמש בו ביום רגיל שלי, ואבדוק איך הוא מסתדר. עכשיו אני נוסע לעבודה ל- "Smallest Cog" ואחר כך לפגישה חשובה ואז הביתה. נראה אם אפשר לחיות עם זה.
והנה משהו שלא נתקלתי בו כבר זמן מה. דלת תא מטען שנסגרת עם צליל קטן וחלול. היא אפילו רועדת. תראו את זה. אני אוהב את זה. בימינו, אפילו מכוניות קטנות נסגרות כמו כספות בבנק. אבל זאת לא אמורה להיות רולס-רויס. זו מכונית קטנה, משעשעת, לא רכב יוקרתי. והיא גם לא אמורה להיות כזו.
בואו נהיה כנים, 24 אלף פאונד (117,307 ש"ח, מחיר משוער בישראל 160,000ש"ח) זה הרבה כסף. רוב האנשים לא יכולים סתם ללכת לסוכנות ולזרוק עשרות אלפים על רכב חדש. אבל למי שכן, זו בערך העלות של קליאו ברמת גימור בינונית. אז בעולם של היום, זו מכונית זולה. והיתרון בדלתות קליק-קטנות? אין בהן שכבות של בידוד אז הרכב קל. טוב, לא כמו לוטוס 7. אבל במשקל של 1,450 ק"ג לעומת רכבים חשמליים ששוקלים יותר מהבתים שהם חונים לידם, זה נחשב קל.
אני חושב שהם כיוונו את ההיגוי להיות חד וישיר. צריך להזיז הרבה את ההגה כדי להישאר בקו ישר. וזה מצוין, כי כשהרכב פונה הוא פשוט פונה. המונח המקצועי הוא 'בלתי יציב דינמית'. אבל זה חלק מהכיף. למרות שהמתלים "אנלוגיים", הם לא מיושנים. המתלה האחורי נלקח מדאצ'יה דאסטר והוא פשוט עובד.
זה רכב כייפי לנהיגה ויש בו את כל הטכנולוגיה שאתה מצפה להן היום. ניווט, אפל קארפליי, מסכי אנדרואיד, עזרי נתיב, כל הדברים האלה. אבל החלק הכי טוב? כל התחכום הזה משתלב בתוך תא נוסעים שהוא פשוט כיף להיות בו. אני שמח כאן. פרט חביב – כל הבדים עשויים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים.
וזו הבעיה היחידה שלי עם הרכב: ידית העברת ההילוכים מסתתרת בין ים הידיות שבצד ימין של ההגה. אז אני תמיד יוצא לנסיעה כשהווישרים מופעלים קודם. עוד דבר – בלימה רגנרטיבית.יש רק שני מצבים: מצב D קל, מצב B חזק. הייתי שמח לעוד מצב בין לבין.
וזהו. זה כל מה שיש לי להעיר. מבחינתי, הרכב הזה – מהפכה. עד עכשיו, רוב הרכבים החשמליים היו משעממים. כמו לקנות מדיח כלים. זה היה נראה כמו עונש קולקטיבי לאנושות על שריפת דלקים. אבל הרכב הזה מוכיח שלא חייבים להיות משעממים. והוא גם מצביע על הכיוון של העתיד.
לא כל העולם יהיה חשמלי. העתיד יכלול מנועי בעירה עם דלקים סינתטיים, תאי דלק מימניים, וטכנולוגיות שעוד לא הומצאו. אבל הכי חשוב – העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם. לא צריך להיות עולם של "סגפנות טכנולוגית", בלי נשמה. העתיד יכול להיות כיפי, מגניב ומשחרר. והרכב הזה מוכיח את זה. ואני מת על זה.
לסרטונים נוספים מערוץ © DRIVETRIBE לחצו על הקישור
למה אף אחד לא מדד את מהירות האור. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – תלמידי הפיזיקה לומדים שמהירות האור, c, זהה לכל הצופים האינרציאליים, אבל אף אחד מעולם לא מדד אותה בפועל בכיוון אחד.
דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.
הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.
לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.
מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.
מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.
למאמרים נוספים על תורת היחסות לחצו על הקישור
איך להכין גרפן. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך יוצרים גרפן? אתם צריכים עיפרון (אינו מכיל עופרת אלא גרפיט), נייר דבק ומינון בריא של עבודה קשה.
דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.
הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.
לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.
מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.
מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.
המדע של שש דרגות של הפרדה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – האם כל האנשים על פני כדור הארץ באמת מחוברים באמצעות שישה שלבים בלבד? יש בזה הרבה יותר מדע ממה שציפיתי בהתחלה. מסתבר שרשתות מסודרות עם מידה קטנה של אקראיות הופכות לרשתות של עבודה קטנה. זו הסיבה שהמכרים שלך מתגלים כחשובים יותר בחיפוש עבודה ובמציאת הזדמנויות חדשות מאשר חברים קרובים.
דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.
לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.
מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.
מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
איך כוח הכבידה עובד. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם –תורת היחסות הכללית אומרת לנו שכוח המשיכה אינו כוח, שדות כבידה אינם קיימים. עצמים נוטים לנוע בשבילים ישרים במרחב הזמן המעוקל.
הסרטון בחסות Caseta by Lutron
דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.
הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.
לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.
מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.
מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.
למאמרים וסרטונים נוספים על תורת היחסות לחצו על הקישור
איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה. סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. הסרטון הפעם – איך עצים מכופפים את חוקי הפיזיקה.
בפתיח לסרטון הזה דרק כתב: "כל כך הרבה אנשים עזרו בסרטון הזה. פרופ' ג'ון ספרי, האנק גרין, הנרי רייך, CGP גריי, פרופ' פוליאקוף, אמא שלי צילמה לי בפארק סטנלי היפה וג'ן ס עזרה בגרסה הרביעית של התסריט".
עצים יוצרים לחצים שליליים עצומים של 10 של אטמוספרות על ידי אידוי מים מנקבוביות ננומטריות, מציצת מים עד 100 מטר במצב שבו הם צריכים להיות רותחים אבל לא יכולים כי צינורות הקסילם המושלמים אינם מכילים בועות אוויר, רק כדי שרובם יכולים להתאדות בתהליך של ספיגת כמה מולקולות של פחמן דו חמצני. לא הזכרתי את לכידות המים (שהם נדבקים לעצמם היטב) אבל זה מרומז בתיאור של לחץ שלילי, מתח פנים חזק וכו'.
דרק מולר הוא, יוצר קולנוע מתקשר מדעי ומגיש טלוויזיה. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירת ערוצי YouTube Veritasium ו-2Veritasium.
הסרטונים בערוצים האלה נצפו יותר מ-65 מיליון פעמים. כ-1.4 מיליון אנשים נרשמו. מולר כותב, מביים, סרט, עורך, הנפשה ומככב בסרטוני המדע הללו.
לפי מולר המטרה של סרטיו היא להראות את "הרלוונטיות, המובנות והיעדר תצוגה יבשה, משעממת בסגנון ספרי לימוד" של המדע. עבודתו הוצגה ב-Scientific American, Wired, Gizmodo ו-i09.
מולר נולד בטרראלגון, ויקטוריה, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קווינס עם תואר B.Sc בפיזיקה הנדסית בשנת 2004 והשלים דוקטורט במחקר חינוך פיזיקה מאוניברסיטת סידני בשנת 2008. התזה שלו, "עיצוב מולטימדיה אפקטיבית לחינוך פיזיקה", הייתה נושא ההרצאה שלו ב-TEDxSydney. בשנת 2012.
מאז הופיע מולר כמגיש טלוויזיה בתוכנית הטלוויזיה של אוסטרליה Catalyst 2011, דיווח על סיפורים מדעיים מרחבי העולם. מולר הופיע גם ברשת הטלוויזיה האוסטרלית Ten בתור 'Why Guy' בתוכנית ארוחת הבוקר. עקבו אחריו בטוויטר ב-@veritasium.
מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב ©Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.
זה לא שיפוט ערכי או הצהרה על אי יציבות חברות דמוקרטיות לאורך ההיסטוריה. הניסיון הנוכחי שלנו לדמוקרטיה, השיטות שבהן אנו משתמשים לבחירת מנהיגינו, הן ביסודן לא רציונליות. וזו עובדה מתמטית מבוססת היטב.
הסרטון הזה הוא על המתמטיקה שהוכיחה את העובדה הזו והובילה לפרס נובל. איך קבוצות של אנשים מקבלות החלטות והמלכודות שאליהן שיטות ההצבעה שלנו נופלות.
בשיטת 'המנצח לוקח הכל', הבוחרים מסמנים מועמד מועדף אחד בלבד. כאן אין מקום למורכבות: סופרים את הקולות, והמועמד שגרף את מרב הקולות – לוקח את הקופה. השם הזה לא כל כך מדויק. למעשה אין "קו סיום" שמועמדים צריכים לעבור. המנצח הוא פשוט זה שקיבל הכי הרבה קולות.
השיטה הזו קיימת כנראה מהעת העתיקה. היא שימשה לבחירת חברי בית הנבחרים באנגליה מאז המאה ה-14.
השיטה עדיין קיימת ב – 44 מדינות בעולם המשתמשות בה לבחירת מנהיגיהן. 30 מתוך המדינות הללו היו בעבר מושבות בריטיות. ארצות הברית, בהיותה מושבה בריטית לשעבר, עדיין משתמשת במערכת הזו ברוב המדינות שלה כדי לבחור נציגים לחבר האלקטורים.
אבל לשיטה הזו יש בעיות. כאשר בוחרים נציגים לפרלמנט, מתרחשים לא פעם מצבים שבהם רוב המדינה כלל לא הצביע למפלגה שלוקחת את השלטון.
מתוך 21 פעמים שבהן מפלגה תפסה את השלטון במאה האחרונה, רק פעמיים היא באמת קיבלה את רוב קולות הבוחרים. ב-19 מקרים אחרים, הממשלה שלטה בבריטניה בניגוד לרצון רוב הציבור. ב-19 מקרים אחרים, הממשלה שלטה בבריטניה בלי שרוב הציבור בחר בה.. כלומר, מפלגה שמיעוט האזרחים הצביע עבורה עלולה להחזיק את כל הכוח בממשלה.
עוד תופעה שנגרמת כתוצאה מהשיטה הזו היא שמפלגות דומות גונבות קולות זו מזו. לדוגמה, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000, המאבק היה בעיקר בין אל גור לבין ג'ורג' בוש. באותה תקופה, לקביעת תוצאות הבחירות, כל מדינות ארה"ב השתמשו בשיטת "המנצח לוקח הכל".
"אפקט הספוילר" הכריע את הבחירות בארה"ב: בשנת 2000, ראלף ניידר 'שרף' לאל גור את הבית הלבן. ניידר גרף כמעט 100,000 קולות בפלורידה – קולות שהגיעו ברובם מהאגף השמאלי והיו אמורים להבטיח לגור ניצחון קל. במקום זאת, שיטת 'המועמד היחיד' כבלה את המצביעים: הם לא יכלו לסמן את גור כעדיפות שנייה, והצבעת המחאה שלהם לניידר הגישה את הנשיאות לג'ורג' בוש על מגש של כסף, בהפרש של פחות מ-600 קולות בלבד.
כתוצאה מכך, שיטת "המנצח לוקח הכל" מעודדת מצביעים להצביע באופן אסטרטגי. נניח שיש חמש מפלגות – אחת מהן תהיה הקטנה ביותר, ולכן אין לה סיכוי לנצח. אם כך, מדוע להצביע עבורה? זה נכון גם אם יש ארבע מפלגות או שלוש. מערכת ההצבעה הזו מובילה לריכוז כוח במפלגות הגדולות ובסופו של דבר היא נוטה להוביל למערכת דו-מפלגתית. התופעה הזו כל כך נפוצה, עד שיש לה שם – "חוק דוברז'ה". כך ששיטת "המנצח לוקח הכל" אינה בחירה טובה במיוחד.
אפשר לקבוע שמועמד יכול לנצח רק אם הוא מקבל רוב. כלומר לפחות 50% מהקולות ועוד קול אחד. אבל מה אם אף מועמד לא מקבל רוב? נוכל לפנות למצביעים שהצביעו למועמד עם הכי מעט קולות ולבקש מהם לבחור מחדש ולחזור על התהליך הזה שוב ושוב, תוך כדי סילוק המועמד עם הכי פחות קולות בכל שלב, עד שמועמד אחד יגיע לרוב הדרוש.
אבל קיום בחירות מרובות זה מסובך. אז במקום זה, נוכל פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם מהאהוב עליהם ביותר ועד לפחות מועדף. ואם המועמד המועדף עליהם נפסל, נוכל לעבור להעדפה השנייה שלהם. בסיום ההצבעה, נספור את הבחירה הראשונה של כל מצביע. שיטת 'הסיבוב השני המיידי' מחסלת את הדילמה של הבוחר. במקום לספור קולות פעם אחת ולוותר על הרוב, המערכת מנקה את השטח: המועמד החלש ביותר מודח, והקולות שלו נודדים אוטומטית להעדפה השנייה של המצביעים. התהליך חוזר על עצמו עד שמנצח אחד גורף רוב מוחלט. זוהי מתמטיקה פשוטה שחוסכת זמן, מונעת טרחה ומייצרת הכרעה דמוקרטית אמיתית בסיבוב אחד. השיטה ידועה גם כ- "הצבעה לפי העדפה" או "הצבעה בדירוג". הסיבוב השני המיידי לא רק משפיע על המצביעים, אלא גם משנה את התנהגות המועמדים אחד כלפי השני.
לדוגמה, בבחירות לראשות עיריית מיניאפוליס בשנת 2013, השתמשו בהצבעה בדירוג. פרישת ראש העיר הריצה 35 מועמדים לתפקיד. במגרש צפוף כזה, כל מועמד חייב להפיל את יריביו כדי להבליט את עצמו. אבל זה לא מה שקרה. כל 35 המועמדים היו נחמדים זה לזה, אדיבים ומנומסים מאוד. עד כדי כך שבסוף העימות האחרון לפני הבחירות, כולם הצטרפו יחד ושרו "קומביה" Kumbaya, my Lord, kumbaya.…במקום שנאה, כעס והשמצות פוליטיות נוצר מצב יוצא דופן שבו כולם ניסו להיות נחמדים ככל האפשר כדי לזכות בהעדפות השנייה והשלישית של הבוחרים האחרים. אבל יש גם בעיה עם סיבוב שני מיידי. באופן אבסורדי, צבירת פחות קולות בסיבוב הראשון עשויה לסלול את הדרך לניצחון הסופי. המערכת מעניקה יתרון טקטי למועמד שמפגר בהתחלה, אך מצליח לסחוף אליו את קולות המודחים בשלבים המכריעים.
נניח שיש שלושה מועמדים:
איינשטיין, קירי ובוהר. איינשטיין ובוהר מייצגים עמדות מנוגדות, ואילו קירי נמצאת במרכז האידיאולוגי.נניח שהתוצאות הראשוניות הן:
- איינשטיין מקבל 25% מהקולות,
- קירי מקבלת 30%,
- בוהר מקבל 45%.
אף אחד לא קיבל רוב, ולכן איינשטיין מודח. הקולות של תומכיו עוברים להעדפה השנייה שלהם – קירי. בסוף, קירי זוכה בבחירות. אבל עכשיו תארו לעצמכם שבוהר נושא נאום גרוע במיוחד או מציע מדיניות לא פופולרית וכמה מתומכיו מחליטים לעבור ולהצביע לאיינשטיין. במצב כזה, קירי היא זו שמודחת ראשונה.
כך השיטה מעוותת את המציאות: מועמדת מתונה מודחת, וקולותיה מתפצלים שווה בשווה בין שני הקטבים. במצב כזה, המועמד שפיגר בסיבוב הראשון (בוהר) עוקף את כולם ומנצח בזכות 'קולות יד שנייה'. התוצאה ברורה: המערכת מכתירה מנצח שרוב הבוחרים כלל לא רצו בו מלכתחילה.
בחירה חברתית
הבעיה הזו העסיקה גם את המתמטיקאי הצרפתי ניקולא דה קונדורסה. קונדורסה רתם את ההיגיון והמתמטיקה כדי לפצח את מערכות ההצבעה. בעבודתו הוא ייסד את תורת הבחירה חברתית (Social Choice Theory) – תחום שמעצב עד היום את האסטרטגיה הפוליטית המודרנית."
קונדורסה חי בתקופת המהפכה הצרפתית, כך שהניסיון לגלות מהו רצון העם היה נושא חם במיוחד באותה תקופה. בשנת 1784, בן זמנו של קונדורסה, ז'אן-שארל דה בורדה, הציע שיטת הצבעה אחרת,שיטת בורדה.
שיטת בורדה
המצביעים מדרגים את המועמדים.
אם יש חמישה מועמדים –
דירוג של מישהו במקום הראשון נותן לו 4 נקודות,
דירוג במקום השני נותן 3 נקודות,
וכן הלאה, כאשר המקום האחרון מקבל 0 נקודות.
שיטת בורדה (Borda) מעוותת את התוצאה: הוספת מועמדים חסרי סיכוי משנה את זהות המנצח. קונדורסה תיעב את המנגנון הזה וטען שהוא מסתמכת על גורמים לא רלוונטיים. בשנת 1785 הוא הציע חלופה: המנצח חייב להביס כל יריב בקרב 'ראש בראש'. במקום מערכות בחירות אינסופיות, המצביעים פשוט מדרגים את העדפותיהם והמערכת מחשבת מי גובר על מי בכל שילוב אפשרי.
זה נראה כמו שיטת ההצבעה ההוגנת ביותר. למעשה, השיטה הזו התגלתה 450 שנה קודם לכן על ידי רמון ליול, נזיר שחקר כיצד נבחרים מנהיגי הכנסייה. אבל הרעיונות של ליול לא זכו להכרה כי ספרו"Ars Eleccionis" אמנות הבחירות אבד, ונמצא מחדש רק בשנת 2001. לכן השיטה קרויה על שם קונדורסה ולא על שם ליול.
בואו נבדוק את השיטה על החלטה פשוטה: בחירת ארוחת ערב בינך לבין שני חברים. שלושתכם צריכים לבחור בין המבורגר, פיצה או סושי.
אתה הכי אוהב המבורגר, פיצה היא הבחירה השנייה שלך וסושי במקום האחרון.
חברך הראשון מעדיף פיצה, אח"כ סושי ולבסוף המבורגר.
חברך השני אוהב סושי, אח"כ המבורגר ולבסוף פיצה.
אם תבחרו בהמבורגרים, אפשר לטעון שסושי היה צריך לנצח במקום. שניים מכם מעדיפים סושי על פני המבורגר ורק אחד מעדיף המבורגר על סושי. עם זאת, באותו אופן ניתן לטעון שפיצה עדיפה על סושי והמבורגר עדיף על פיצה, בהפרש של שניים לאחד בכל פעם. כך נראה שאתה וחבריך תקועים בלולאה. המבורגר עדיף על פיצה, פיצה עדיפה על סושי, סושי עדיף על המבורגר וחוזר חלילה.
המצב הזה נקרא "פרדוקס קונדורסה" (Condorcet's Paradox). או "פרדוקס ההצבעה". קונדורסה מת לפני שהצליח לפתור את הבעיה הזו במערכת ההצבעה שלו. הוא היה פעיל פוליטית בזמן המהפכה הצרפתית, ואף ניסח טיוטה לחוקת צרפת.
בשנת 1793, בתקופת שלטון הטרור Reign of Terror, כאשר לה מונטן (La Montagne) עלה לשלטון, קונדורסה הוכרז כבוגד על כך שביקר את המשטר, ובפרט את החוקה החדשה שלהם. בשנה שלאחר מכן, הוא נעצר ומת בכלא.
במהלך 150 השנים הבאות, עשרות מתמטיקאים ניסו להציע מערכות הצבעה משלהם או לשפר את הרעיונות של קונדורסה ובורדה. אחד מהמתמטיקאים הללו היה צ'ארלס דודג'סון, המוכר יותר בשם לואיס קרול. כשהוא לא כתב את "אליס בארץ הפלאות", הוא ניסה למצוא שיטה הוגנת לעריכת בחירות. אבל לכל מערכת הצבעה היו בעיות דומות: או שהן יצרו "לולאות קונדורסה" או שמועמדים חסרי סיכוי השפיעו על תוצאות הבחירות.
בשנת 1951,קנת' ארו (Kenneth Arrow) פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, ובה הציג חמש דרישות הגיוניות שכל מערכת הצבעה רציונלית צריכה לעמוד בהן:
הקבוצה יכולה כמובן לדרג את ההמבורגר מעל שניהם, באמצע או למטה, אבל הדירוג של סושי מול פיצה צריך להישאר אותו דבר.
ארו הוכיח שזה בלתי אפשרי לקיים את כל חמש הדרישות הללו במערכת הצבעה מדורגת עם שלושה מועמדים או יותר. זהו משפט אי-האפשרות של ארו (Arrow’s Impossibility Theorem). והוא היה כל כך פורץ דרך, שארו זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1972. עכשיו, אני רוצה להסביר גרסה של ההוכחה שלו, המבוססת על ניסוח של ג'אנאקופולוס (Geanakoplos).
אריסטו, בוהר וקירי
נסמן אותם כ- A, B, C
יש לנו קבוצת מצביעים, אותם נסדר לפי מספרים:
מצביע 1, מצביע 2, מצביע 3 – עד מצביע N.
חוקי המשחק ברורים: כל מצביע מדרג את המועמדים (A, B, C) כראות עיניו, כולל האפשרות להעניק להם ניקוד זהה. העיקרון המכריע כאן הוא 'הסכמה מוחלטת' – אם כלל הבוחרים מציבים מועמד מסוים בראש הרשימה (או בתחתיתה), המערכת חייבת לאמץ את הדירוג הזה כעובדה חברתית מוגמרת.
נבחר באופן שרירותי את המועמד B. נניח שחצי מהמצביעים מדרגים את B ראשון והחצי השני מדרג את B אחרון.אז מערכת ההצבעה שלנו חייבת לשים את B או בראש או בתחתית. ונוכיח זאת על דרך השלילה.
נניח שזו תוצאת ההצבעה:
A מדורג מעל B שמדורג מעל C. כלומר B יצא באמצע.
כעת, נניח שכל אחד מהמצביעים מזיז את C למקום הראשון, מעל A. לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, C חייב להיות מדורג מעל A.
אבל לא שינינו את הדירוג היחסי של A מול B. לכן A עדיין חייב להיות מדורג מעל B. ולא שינינו את הדירוג של C מול B כך ש-C עדיין חייב להיות מתחת ל- B.
לפי תנאי הטרנזיטיביות, אם A עדיף על B ו- B עדיף על C אז A עדיף על C. אבל זה סותר את תנאי ההסכמה פה-אחד, מה שאומר שההנחה שלנו ש- B יכול להיות באמצע הייתה שגויה. ולכן, אם כולם מדרגים מועמד ראשון או אחרון, גם התוצאה הסופית חייבת לדרג אותו ראשון או אחרון.
כעת, נעשה ניסוי מחשבתי שבו כל מצביע מדרג את B בתחתית הדירוג שלו ונשאיר את הדירוג של A ו- C כרצונם. ובכן, לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, אנחנו יודעים ש- B חייב להיות בתחתית הדירוג החברתי, ונקרא למצב הזה פרופיל 0.
כעת ניצור פרופיל 1, שהוא זהה לחלוטין לפרופיל 0, למעט מצביע אחד שהזיז את B מהתחתית לראש הרשימה. זה, כמובן, לא משנה את התוצאה החברתית מיד, אבל נוכל להמשיך בכך, וליצור פרופילים 2, 3, 4 וכן הלאה, כאשר בכל פעם עוד מצביע אחד מעביר את B מהתחתית לראש הרשימה. אם נמשיך בתהליך הזה, בסופו של דבר יהיה מצביע שהשינוי שלו – מהצבת B בתחתית להצבת B בראש יהפוך לראשונה את הדירוג החברתי, כך ש- B יהיה בראש הרשימה.
נקרא למצביע הזה "המצביע המכריע" ואת הפרופיל הזה נסמן כ- p. פרופיל o הוא אז הפרופיל שהיה ממש לפני השינוי המכריע. כעת ניצור פרופיל q שהוא זהה ל- p. אבל כאן המצביע המכריע מעביר את A מעל B. לפי אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות, הדירוג החברתי חייב גם הוא לשים את A מעל B.
מכיוון שעבור כל המצביעים, היחס בין A ל- B נותר זהה למה שהיה בפרופיל o ו- B חייב להיות מדורג מעל C כי היחסים בין B ל-C נותרו כפי שהיו בפרופיל p. אז לפי טרנזיטיביות, A חייב להיות מדורג מעל C בדירוג החברתי. וזה נכון ללא קשר לשינויים שיתר המצביעים מבצעים בין A ל-C כי השינויים האלה אינם משנים את המיקום של A ביחס ל- B או של C ביחס ל- B. מכאן עולה שהמצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור, לפחות בכל הנוגע לקביעת העדפת החברה בין A ל-C.
הדירוג החברתי תמיד יתיישר עם העדפתו של המצביע המכריע, בלי קשר להצבעות שאר המצביעים. כעת ניתן להריץ ניסוי מחשבתי דומה, שבו נציב את C בתחתית ונוכיח שגם כאן קיים דיקטטור שקובע את ההעדפה החברתית של A על B. ומסתבר שאותו מצביע שמכריע בין A ל – C גם קובע את ההעדפה של A על B. כלומר, המצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור מוחלט.
ובכן נראה ש- משפט אי-האפשרות של ארו Arrow’s Impossibility Theorem אומר שכן.
אם יש שלושה מועמדים או יותר, אין שיטת הצבעה מדורגת שיכולה לאחד את ההעדפות של הבוחרים בצורה רציונלית. תמיד יהיה צורך להתפשר על משהו. אבל למזלנו, המתמטיקאי דאנקן בלאק (Duncan Black). מצא משפט אופטימי יותר, שעשוי לשקף טוב יותר את המציאות.
כשהבוחרים והמועמדים פרוסים באופן טבעי לאורך ממד יחיד, בלאק הראה שהעדפת הבוחר החציוני תשקף את החלטת הרוב. למשל בסקאלה מליברלים לשמרנים, או כל סקאלה פוליטית אחרת. אז במקרים רבים, הבחירה של הבוחר החציוני תקבע את תוצאות הבחירות. בכך היא תספק תוצאה שמתיישרת עם העדפת רוב הבוחרים ותימנע מהפרדוקסים והסתירות שארו הדגיש.
משפט אי-האפשרות של ארו חל רק על שיטות הצבעה מדורגות, בהן הבוחרים מדרגים מועמדים זה מול זה.
אבל יש דרך נוספת, שיטות הצבעה מבוססות דירוג (Rated Voting Systems).
הגרסה הפשוטה ביותר נקראת "הצבעת אישור"(Approval Voting). בה במקום לדרג מועמדים, הבוחרים פשוט מסמנים את כל המועמדים שהם מאשרים.
יש גם גרסאות שבהן ניתן להצביע עד כמה תומכים במועמד. למשל בסקאלה של מ- 10- (התנגדות מוחלטת) עד 10+ (תמיכה מלאה).
מגדילה את שיעור ההצבעה
מפחיתה קמפיינים שליליים
מונעת את "אפקט הספויילר" כאשר מועמד חסר סיכוי משנה את התוצאות
כך, הבוחרים יכולים להביע תמיכה במועמד בלי לדאוג לגודל המפלגה שלו. גם ספירת הקולות פשוטה. סופרים כמה אחוזים מכלל המצביעים אישרו כל מועמד והמועמד עם האישור הגבוה ביותר מנצח.
קנת' ארו היה סקפטי בתחילה לגבי שיטות הצבעה מבוססות דירוג. אבל לקראת סוף חייו הוא הודה שכנראה זו השיטה הטובה ביותר.
בין השנים 1294 ל-1621, הקרדינלים של הוותיקן השתמשו בה לבחירת האפיפיור. גם הבחירה במזכ"ל האו"ם מתבצעת באמצעותה. אבל משום מה היא לא נפוצה בבחירות. בקנה מידה גדול ייתכן שיידרש ניסוי רחב יותר כדי לבחון אותה.
כן, אם אנו משתמשים בהצבעה מדורגת, כפי שעושות רוב המדינות בבחירות להנהגתן. אבל יש שיטות טובות יותר, חלקן מסוגלות לייצג את רצון העם בצורה טובה יותר מאחרות.
שיטת "המנצח הוא הראשון" בה המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח, ניראת מגוחכת בהתחשב בכל הבעיות שלה. אבל רק בגלל שאין שיטה מושלמת, זה לא אומר שלא צריך לנסות לשפר. חשוב להיות מעורב פוליטית ולדאוג למה שקורה בעולם. כי זו אחת הדרכים הבודדות שבהן נוכל לשנות את המציאות. כמו שווינסטון צ'רצ'יל אמר, "הדמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו".
הדמוקרטיה אינה מושלמת, אבל היא הדבר הטוב ביותר שיש לנו. המשחק אולי מכור, אבל זה המשחק היחיד בעיר. העולם משתנה, ואיך שהדברים עובדים היום לא מבטיח שכך יעבדו מחר. מבחירות לנשיאות ועד שיטות עבודה – השינויים בלתי נמנעים. ולמזלנו, יש דרך קלה להתכונן לכל מה שהעתיד יביא. על ידי הרחבת הידע ופיתוח חשיבה ביקורתית – קצת כל יום.
תרגילים לצפיפות העצם. סרטון מערוץ היוטיוב © NutritionFacts.org של ד"ר מייקל גרגר (Dr. Michael Greger). מייקל גרגר הוא רופא טבעוני בעל מוניטין עולמי. לדבריו ערוץ היוטיוב שלו, עובדות על תזונה הוא המקור המדעי היחיד ללא מטרות רווח למידע מבוסס ראיות על תזונה.הסרטון הפעם – כשמדובר בבריאות העצם, זה להשתמש בה או לאבד אותה. פעילות גופנית עם נשיאת משקל, עוצמה מספקת ותדירות גבוהה הכרחיות.
תרגום: רותי לוי
קרדיט תמונה: ©:Mikhail Nilov
לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישורים אורח חיים בריא בריאות מחלות מזונות-על
האם כוח המשיכה הוא אשליה? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.
ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.
מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.
מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.
הסרטון הפעם – רובנו מתייחסים לכוח המשיכה כחלק מהמציאות החיה שלנו. הפיזיקה הבסיסית מציגה לנו את מושג הכבידה מהצד הניוטוני. אבל כשאתה מתחיל לכלול את איינשטיין בהבנה של כוח הכבידה, הדברים הופכים מוזרים. האם ייתכן שכוח המשיכה פשוט לא קיים?
האם צריכים ליישב את נוגה במקום מאדים? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.
ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.
מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.
מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.
הסרטון הפעם – זה די ברור שאנחנו אובססיביים לרעיון שהמאדים הוא מושבה פוטנציאלית לתושבי כדור הארץ. אבל האם זו באמת האפשרות הטובה ביותר? האם יש מקום טוב יותר עבורנו להתיישב במערכת השמש שלנו? מה עם ונוס? אין ספק שטמפרטורת פני השטח היא מעל 450 מעלות צלזיוס, עם לחץ מטורף. אבל אולי יש דרך חכמה לעקוף את זה? מה שהופך את נוגה לאופציה טובה יותר לקולוניזציה לטווח ארוך מאשר מאדים.
מה קורה בקצה היקום? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.
ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.
מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.
מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.
הסרטון הפעם – הרבה אנשים מאמינים שהיקום הוא אינסופי. אבל יש אפשרות כי זה לא כך. מה שאומר שיכול להיות קצה ליקום. מה קורה בקצה הזה? האם יש מסעדה? הצטרפו אל מאט בפרק הזה של מרחב-זמן כשהוא בוחן את המרחבים הגדולים ביותר של היקום שלנו. אז מה אתם מוצאים כשאתם מגיעים לקצה? עוד יקום? יקום בועה? חזרה לנקודת ההתחלה? צפו בפרק הזה של מרחב-זמן כדי לגלות!
לסרטונים נוספים מערוץ © PBS Space Time לחצו על הקישור
למאמרים נוספים על תורת היחסות לחצו על הקישור
הצבא האמריקאי במאה ה-20. סרטון מערוץ היוטיוב © World at War. תפקידו של החייל האמריקאי בהגנה על ערכים אמריקאים ועל התפתחותם של סכסוכים עכשוויים.
סרט תיעודי מרתק המתעמק בהיסטוריה של הצבא האמריקאי במאה ה-20. הסרט מדגיש את מחויבות הלוחמים, הקורבנות והחידושים הצבאיים שעיצבו את הלוחמה המודרנית. הסרט בוחן אסטרטגיות צבאיות, טכניקות לחימה מתפתחות, ואת המחיר האנושי של מלחמה. ממלחמת העולם השנייה ועד מלחמת וייטנאם, כולל הסכסוך הקוריאני, קטעי ארכיון ועדויות עוצמתיות.
ברלין אחרי מלחמת העולם בצבעים. סרטון מערוץ היוטיוב © World at War.
ב-6 במאי 1945 הוורמאכט חותם על הכניעה ללא תנאי בכל החזיתות. מלחמת העולם השנייה באירופה מסתיימת יומיים לאחר מכן. בלונדון הולנד ובצ'כוסלובקיה חוגגים ברחובות. באוגסבורג, צוות של "פרויקט הסרט המיוחד 186" מצלם את המובסים, ביניהם סגנו של היטלר, הרמן גרינג. בתחילת יולי מורשים לצלם גם צוותי הצילום האמריקאים בברלין. הם מצליחים לצלם תמונות צבעוניות ייחודיות של הבירה ההרוסה ותושביה. בעוד שג'ורג' סטיבנס לא מקבל אישור לצלם את ועידת פוטסדאם, מייג'ור לוטון רשאי להיות נוכח בפגישה הראשונה של נשיא ארה"ב הארי טרומן עם שליט הקרמלין יוסיף סטלין.
איך טרנזיסטורים עובדים? סרטון מערוץ היוטיוב © Learn Engineering (למד הנדסה). הערוץ נוסד ע"י סבין מתיו. מטרת הערוץ להגיש שיעורי הנדסה איכותיים, להבהיר תפיסות מוטעות ולהסביר טכנולוגיות מסובכות בצורה פשוטה.
הסרטון הפעם מסביר איך טרנזיסטורים עובדים.
המצאת הטרנזיסטורים חוללה מהפכה בתרבות האנושית כמו שלא עשתה אף טכנולוגיה אחרת. הסרטון מדגים את פעולתו של טרנזיסטור צומת דו-קוטבי (BJT) עם היישומים המעשיים שלו כגון טרנזיסטור כמגבר. יחד עם עבודת טרנזיסטור של דיודה הסרטון מכסה את הנושאים הבאים – מבנה אטום הסיליקון, סימום, סימום מסוג N, סימום מסוג P, עבודה של דיודה, עבודה של טרנזיסטור NPN והגברה דו-שלבית.
אמצעי האבטחה של הבית הלבן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Top Fives.
עם כ-6,000 מבקרים ביום הבית הלבן הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בעולם. הוא מלא בהיסטוריה עשירה ומפוארת, מאות ואלפי ראשי מדינות ומפורסמים עברו דרך חומות הבניין. הבית הלבן הוא גם המקום שבו גר נשיא של ארצות הברית עם משפחתו. זהו אחד המתקנים המאובטחים ביותר בעולם ויש בו את כל אמצעי האבטחה העדכניים ביותר כדי להבטיח שהמשפחה הראשונה תהיה בטוחה. ויש כאן כמה כללים די אינטנסיביים. אף אחד לא נכנס או יוצא בלי שצוותי האבטחה ידעו וכמעט כל מה שאתה רואה בבית הלבן נופל תחת מדיניות "הסתכל אבל אל תיגע".
וושינגטון די.סי. היא אזור אסור לטיסה. עדיף לשמור על השמיים מעל הבית הלבן נקיים. נמל התעופה הקרוב הוא נמל התעופה הלאומי רונלד רייגן בווירג'יניה. כל מטוס שלא אמור לנחות שם או שסטה ממסלולו מקבל אזהרה מיידית. כל מטוס שאינו נענה מיידית לאזהרות מסתכן מול מערכת טילי קרקע-אוויר. וזאת לא רק מערכת הגנה בודדת אחת אלא הרבה טילים. הטילים מוצבים מסביב למתחם, זה לא משנה מאיזו זווית יגיע המטוס. במשך שנים היו שמועות שמערכת הטילים ממוקמת על גג הבית הלבן עצמו. לעולם לא נוכל לדעת אם זה נכון. דבר אחד שאנחנו כן יודעים בוודאות הוא שיש הרבה מערכות לייזר לזיהוי איומים מוטסים אפשריים. המערכות האלה מתריעות על הצורך במערכות הגנה אווירית.
האיום של מלחמה גרעינית הוא מאוד אמיתי. גם אם לא לכולן, להרבה ממעצמות העולם יש גישה לנשק להשמדה המונית. עבודת הנשיא לניהל המדינה כרוכה גם במה שיתרחש באירוע של מתקפה גרעינית על ארצות הברית. הבית הלבן עצמו לא ממש מוגן נשק גרעיני אבל יש בו בונקר. המנהרה התת קרקעית נבנתה בשנת 1987 במהלך שלטונו של רייגן. אפילו הנשיא ג'ורג' בוש צולם בחלל החירום לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר שאישרו את אמיתות קיומה. ב-2010 נערכו חפירות במדשאות הבית הלבן במשך שנתיים ורבים שיערו שנבנה שם בונקר תת קרקעי חדשני נוסף. מאז עדיין לא פרסם מה בדיוק נבנה שם.
כשמסתכלים על הבית הלבן מהחזית לא קשה להבחין בכל החלונות. יש בערך 72 מהצד הזה בלבד. אבל לבית הזה יש למעשה 147 חלונות בסך הכל. גם כשהנשיא עומד בחדר הסגלגל הוא עם הגב לחלון. אם יש לך מוח פלילי זה נראה כמו 147 הזדמנויות שונות. למרבה המזל, אתה טועה. כל אחד חלונות הבית הלבן עשוי מזכוכית עבה במיוחד חסינת כדורים. הסיכויים שמישהו יגיע קרוב מספיק לבית הלבן עם נשק הוא די קלוש אבל לאחרונה בשנת 2012 מישהו הצליחו לחמוק מבעד לסדקים ולנסות לירות מבעד לחלונות עם רובה רב עוצמה ממרחק של יותר מ-2000 רגל. אבל זה היה חסר תועלת, הזכוכית הבליסטית המחוזקת תפסה את הקליע ללא כל בעיה. אבל תאמינו או לא, הטכנולוגיה הזו חדשה יחסית בבית הלבן והותקנה רק בעשורים האחרונים. אחרי אירוע הטרור באוקלהומה סיטי. אבל מה שיותר מעניין הוא שהנשיא לא מורשה לפתוח את החלונות ביום יפה. כי מה שווה חלון חסין כדורים אם הוא פתוח?
אי אפשר לקבל רשימה של מאפייני האבטחה של הבית הלבן בלי לדבר על אנשי ונשות השירות החשאי. השירות החשאי הוא קו ההגנה הראשון והאחרון של נשיא ארצות הברית. והם תרתי משמע ימסרו את חייהם בלי מחשבה שניה בהגנה על הנשיא.
השירות שנוסד ב-1865 עבר הכשרה מיוחדת כדי להגן על דיירי הבית הלבן ובני משפחותיהם מהרגע שהם נכנסים למשרד ובמשך 10 השנים הבאות לאחר סיום כהונתם. זוהי אחת ההגנות הטובות ביותר שתמצא אי פעם. הם כל הזמן עוברים הכשרה המדמה החל ממישהו שרץ על מדשאות הבית הלבן ועד למתקפה גרעינית. הם ממש מוכנים לכל דבר ולעיתים קרובות ניתן לראות אותם מפטרלים על מדשאת הבית הלבן חמושים באקדחים, רובי ציד ורובי סער. ועל כל חבר בשירות החשאי שאתה יכול לראות יש עוד שניים שאתה לא יכול לראות כי הם מסתתרים לעתים קרובות ומחכים להתפרץ לזירה.
השירות החשאי מעסיק בממוצע 3,200 סוכנים מתוכם 1,300 תחת מדים והשאר בתפקידים טכניים ומנהלתיים. כשזה מגיע לחייו של נשיא ארה"ב, השירות החשאי נמצא בכל צעד ושעל במשרד ואפילו בשירותים. וכשהם מסתובבים בחוץ השירות החשאי מוודא שהנשיא לעולם לא יהיה במרחק של יותר מ-10 דקות ממרכז טראומה והם אפילו יישאו שקיות דם של הנשיא אם יהיה צורך בחירום בעירוי דם. הם החברים הכי טובים של הנשיא והאויב הגרוע ביותר של האיש הרע. ואם אי פעם תראו את צוות התקיפה החמוש בכבדות פורץ מרצועת ההבטחה הכדורים יתעופפו באוויר.
כשכל כך הרבה מאיתנו נולדו וגדלו בעידן של האקרים, מחשבים ותוכנות זדוניות, שחקנים רעים נמצאים בעלייה. וב-2020 היו כמה מפריצות הנתונים הגרועות ביותר אי פעם. תארו לעצמכם אם ההאקרים הללו היו מוצאים את דרכם למסד הנתונים של הבית הלבן והיו מחזיקים בסודות לאומיים תמורת כופר של מיליוני או אפילו מיליארדי קריפטו דולרים. זה לא יהיה טוב במיוחד, למרבה המזל, כמה מהנשיאים האמריקאים האחרונים ציינו את הצורך באבטחת סייבר ותעדפו את חיזוק הגנות הסייבר הללו. ולכן הסוכנויות והממשל הפדרלי משפרים כל הזמן את טכנולוגיות ההגנה שלהם. הבית הלבן השיק לאחרונה תוכנית פעולה ציבורית-פרטית לחיזוק אבטחת הסייבר ואמצעי הגנה ברשת כדי לא רק לשמור על בטיחות אלא גם להטיל אחריות על פושעי תוכנות כופר במלוא היקף החוק, זהו אמצעי אבטחה אחד של הבית הלבן שאינכם יכול לראות.
עם בונקרים תת קרקעיים סודיים, כלבי שמירה וטילים נגד מטוסים הייתם חושבים שבבית הלבן הכל מכוסה. הגדר לא תמיד הקיפה את הבית הלבן. הייתה נקודת זמן קצרה שבה שטחי הבית הלבן היו פתוחים לכולם. זו הייתה תקופה שונה בהרבה. בשנת 1801 הנשיא תומס ג'פרסון הציב את הגדר הראשונה. הגדר הייתה נמוכה ונראה כי הייתה יותר לקישוט ולטקסים מאשר מחסום פונקציונלי. הגדר עברה שינויים במהלך השנים. מה שהיה פעם מחסום פשוט הוא כיום גדר פלדה בגובה 11 רגל עם קצוות מחודדים. התכונה המגניבה ביותר של הגדר הזו היא טכנולוגיית חישת הלחץ הנסתרת. ברגע שמישהו נוגע בה הגדר נותנת משמעות חדשה ל- "אתה יכול להסתכל אבל בלי ידיים".
בעוד שהמרחב האווירי מעל הבית הלבן הוא אזור אסור לטיסה כבר זמן מה, הם היו די לא מוכנים לתחילת ונגישות טכנולוגיית רחפנים. הבית הלבן למד את זה בדרך הקשה בתחילת 2015 כשרחפן נמצא על מדשאת הבית הלבן. באופן מפתיע הרחפן לא זוהה כשהיה באוויר בגלל היעדר חתימת חום. אבל ברגע שהוא פגע בקרקע כל האזעקות המתאימות פעלו. כל סוכן במקום נכנס למצב קרב. צוותי אבטחה הגיעו במהירות לזירה וחיפשו את המפעיל. למרבה המזל למרות שזה לא היה איזה כוח מרושע אלא דווקא עובדי הבית הלבן שנהנו בסוף המשמרת שלהם. בסופו של יום הם חשפו פירצה די גדולה באבטחת הבית הלבן והוכיחו שלפעמים צריך ללמוד בדרך הקשה. אז מאז לבית הלבן יש מל"טים משלו. כולם מצויידים במצלמות אבטחה כדי לתת לצוותים מבט ממעוף הציפור על המתחם. ניתן להשתמש בהן אפילו להפלת מל"טים אחרים.
הם אולי לא מלהיבים כמו טילים, מל"טים או לייזרים בלתי נראים, אבל הבית הלבן מוקף בשפע של מחסומי בטון ופלדה כדי למנוע מכלי רכב לא רצויים לעשות את דרכם פנימה. אולי אנחנו לא חושבים על זה לעתים קרובות אבל כלי רכב יכולים לשמש איל חבטות קטלני להפליא עשוי מתכת מעוותת שנוסע עד 100 מייל לשעה וזה לא מסוג הדברים שהנשיא ומאבטחי הבית הלבן רוצים שיפרצו להם בדלת. יש להגן על המתחם אפילו מהאיומים הבסיסיים ביותר, ולכן הצורך במחסומי הרכבים שנמצאים בכל מקום. רבים מהם תוכננו במיוחד וחזקים מספיק כדי לעצור מכונית דוהרת. מתה על עקבותיה. חשבו על המחסומים הללו כעל חומות מודרניות המקיפות טירה מבוצרת. נכון לשנת 2017 המדרכות מסביב לבית הלבן היו סגורות עם מחסומים על מנת לשמור באופן קבוע מרחק של 5 מטרים גם מהולכי רגל.
ניסיונות התנקשות באמצעות הרעלה הם עדיין עניין. אמצעי הנגד נגדה הוא בדיוק כמו מימי הביניים. לנשיאים יש מספר טועמי אוכל שתפקידם היחיד הוא לוודא ששום דבר לא יחליק לארוחות שלהם. ב-2013 ברק אובמה סירב לאכול ארוחת ערב באירוע בבית הלבן, כי הבודק שלו לא היה שם. אבל אף אחד לא מתעסק עם מוצרי המזון גם לפני הכנת האוכל. כמובן שכל שף בבית הלבן עובר בדיקה קפדנית לפני שהוא מקבל את המשרה. אם משהו רע עושה את דרכו לארוחה הבוחן יהיה הראשון לדעת והצוות הרפואי של הבית הלבן יהיה כנראה השני.
בעוד שמתחם הבית הלבן רואה בערך 30,000 מבקרים ביום, רק מעטים נבחרים מורשים להיכנס פנימה, יש שפע של סיורים בכל יום, שכולם מוצעים ב-11 שפות שונות, אבל הכניסה לאחת מהקבוצות האלה היא לא משימה קלה, כי הם לא יכולים פשוט להכניס לכאן כל אחד. אם אתה רוצה לערוך סיור בבית הלבן זה לא משנה מי אתה, תתכונן להגיש את הבקשה שלך לפחות 21 יום מראש. לא רק שזה נותן לאבטחה ספירת ראשים מדויקת ליום, אלא גם מאפשר להם לערוך בדיקות רקע מקיפות לכל מבקר פוטנציאלי. זה נשמע כמו סיוט בירוקרטי אחד גדול אבל זה חייב להיעשות. אנחנו כנראה מדברים על הרשעות פליליות ומקומות תעסוקה קודמים. זה גם לא מפתיע שחלק גדול מהבית הלבן אסור אפילו במהלך סיור מודרך בליווי מאבטחים ברמה גבוהה. חלק מחדרי הבית הלבן פשוט יצטרכו להישאר סוד מהעם לנצח, ובזמן שנשיאת נשק עשויה להיות חוקית בארצות הברית, עדיף להשאיר אותו בבית לפני ההליכה לבית הלבן.
בוחן רעלים אינו הדרך היחידה שבה נשיא אמריקאי יכול למנוע מחלה אינטנסיבית או אפילו מוות. זרימת אוויר חשובה כאשר רואים כיצד זכוכית חסינת כדורים מרתיעה, הבית הלבן צריך מערכת סינון אוויר טובה. זה אולי נשמע טיפשי אבל הצורך באוויר נקי חשוב למדי. תחשבו על כמות האנשים החיים ועובדים בבית הלבן. עכשיו תוסיפו את כל המבקרים שמגיעים דרך הדלתות כל יום. רק דמיינו שאם אחד מהם היה חולה בשפעת או משהו גרוע אפילו יותר, קל מדי למחלות להתפשט בסביבה צפופה ובסופו של דבר למצוא את דרכם אל אדם העומד בראש. וברגע שזה קורה הכל נגמר. זו הסיבה שמערכת סינון האוויר המתקדמת בבית הלבן היא כל כך חשובה כי לא כל האיומים יהיו ניראים לעין.
בזמן שאנחנו יודעים שלאבטחת הבית הלבן יש עיניים מרובות בשמיים עם המל"טים שלהם. אי אפשר לשכוח את הבחורים שעל הגג. גג הבית הלבן מרוצף ביורים חמושים ברובי צלפים שסוקרים את הסצנה מדי יום ביומו. הם בכוננות מתמדת, לבושים בשחור ועובדים בזוגות. הצלפים האלה על הגג מפחידים להפליא וכדי להפוך את הדברים אפילו ליותר רציניים, הם ממש מהטובים בעולם, בעיקר חיילים לשעבר. צלפי הבית הלבן חייבים להוכיח את ערכם מדי חודש בתרגילים. הם חייבים לפגוע בצורה מושלמת במטרות ממרחק של 1,000 מטרים ואם אתה מפספס אתה בחוץ, תחזור בחודש הבא. הנשיא לא יכול להרשות לעצמו לקבל שום דבר מלבד הטוב ביותר בכל הקשור לבטיחותו. ורק כדי להראות כמה הם טובים, לפעמים כשהשמש בחוץ והשמים בהירים אפשר לראות את הצלפים האלה, מה שמאפשר לך לדעת שהם תמיד צופים.
כל מי שמסתתר בשיחים המטופחים האלה ייתגלה ע"י חיישני האינפרא-אדום. הלייזרים שלהם מכסים את השמים ואת מה שקורה מתחת לאדמה. אף אחד ושום דבר לא בטוח מהם. הם בהחלט מאפשרים לצוותי האבטחה להבין טוב יותר את הדברים.
כלבים הם לא רק החברים הכי טובים של האדם אלא גם של נשיאים. די אופייני לחיות המחמד של הנשיא להסתובב בשטח הבית הלבן. אבל אל תתפלאו לראות כמה כלבי שמירה נאמנים. בני אדם לא תמיד יכולים לנוע כל כך מהר על שתי רגליים. כלבי השמירה הוכיחו את ערכם שנה אחר שנה. הכלבים, במיוחד רועים בלגיים, שימשו את השירות החשאי מאז 1975. ולמרות שהם מוכנים לרדוף ולנשוך תוקף, הם עדיין בטוחים בקרבת ילדים. כדי להתקבל לשירות החשאי כלב צריך להשלים קורס הכשרה של 20 שבועות. בדרך כלל הם יכולים לעבוד עד גיל 10.
בשנים האחרונות הכלבים הוריקן וג'ורדן נחלצו להציל את הנשיא אובמה. הכלבים נפרסו בטירוף ורצו לעבר התוקף במהירות של 30 קמ"ש. בטוח שהפורץ קיבל כמה ליקוקים במהלך ההתגוששות. הם הורידו אותו והחזיקו אותם שם עד שהמאמנים שלהם הגיעו למקום. בנוסף להסגת גבול, תקיפת כלבי שמירה נחשבת לתקיפת קצין בתפקיד.
איכשהו מצלמות אבטחה מסביב לשעון וחיישני אינפרא אדום פשוט לא מספיקים. לכן הבית הלבן מלא ברפידות לחץ ממוקמות בקפידה ומוסתרות היטב. חיישנים מתחת לדשא מזהירים את האבטחה על כל מבקר לא רצוי. החיישנים ממוקמים גם בכל הרצפה. חיישני הרצפה יודעים היכן הנשיא נמצא בכל עת. אנשי האבטחה צריכים פשוט לעקוב אחר הצעדים כדי לראות לאן הוא הלך מהחדר הסגלגל. חשבו על זה כמו על מפת השודדים הפועלת 24 שעות ביממה. אם משהו משתבש, רוב הסיכויים שבחדר האבטחה יידעו על זה אפילו לפני הנשיא. אבל התפעול של רפידות הלחץ האלה זאת לא משימה קלה. הבית הלבן הוא בגובה שש קומות ו-55,000 רגל מרובע. הוא מאכלס מאות אנשי צוות, זה הרבה תנועה רגלית מדי יום. נראה שחבר'ה האלה נתונים ללחץ מתמיד.
הרכב שכבש את אנטארקטיקה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Found and Explained.
הערוץ מגדיר עצמו כ- "גן ההעדן ההנדסי ההאולטימטיבי" של YouTube" עם מטוסים, סירות, רכבות ועוד. הערוץ בוחן פלאים מכניים שאנחנו מכירים ואוהבים היום, אחרים שיתפרסמו מחר וכאלה שמעולם לא יצאו מלוח השרטוטים. ממעורפל עד למפורסם בעולם, הערוץ מוצא ומסביר דברים. יוצר הערוץ ניק, עיתונאי לשעבר ב- 'Simple Flying' ויוצר סרטים נלהב עם ידע מורכב בתעופה.
הסרטון הפעם עוסק ב- "ח'רקובצ'נקה" (kharkovchanka), רכב שטח סובייטי ייחודי. הרכב תוכנן במיוחד כדי להתמודד עם התנאים הקשים של אנטארקטיקה. הרכב פותח בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 במפעלים בחרקיב, אוקראינה.
הרכב היה מבוסס על טנק ה- . הכלי שימש את המשלחות הסובייטיות לחקר אנטארקטיקה, ואיפשר להן לנוע למרחקים ארוכים בתנאים קיצוניים.
ה"ח'רקובצ'נקה" התאפיין ביכולת לשאת ציוד כבד וצוותים גדולים, מה שהפך אותו לכלי חיוני במחקר ובחקר היבשת הקפואה. הסרטון מציג את ההיסטוריה, הפיתוח והשימוש ברכב ומדגיש את תרומתו לחקר אנטארקטיקה בתקופה הסובייטית.
הסרטון מתאר את ההקשר ההיסטורי של המירוץ לאנטארקטיקה בין המעצמות במהלך שנת 1957 כאשר ברית המועצות ביקשה לבסס את תביעותיה ביבשת הקפואה.
ב-1955 המשלחת הסובייטית הראשונה לאנטארקטיקה שהייתה מצויידת במשאיות צבאיות וטרקטורים חקלאיים נתקלה בקשיים לוגיסטיים. הדבר הוביל לפיתוח כלי רכב מתקדמים יותר.
הסרטון מדגיש את פיתוחם של טרקטורי ה- ATS המבוססים על שלדת טנק T-54. המכונות האלו הוכיחו עצמן כיעילות יותר בגרירת מטענים כבדים על פני השטח המושלג.
המשלחות הסובייטיות באנטארקטיקה התמודדו עם אתגרים רבים. זה כלל חוסר נקודות ציון, תקלות במצפן וקשיי ניווט, כל זה בטמפרטורות קיצוניות.
רכב השטח הייעודי תוכנן על ידי מפעל הנדסת התחבורה חרקוב. המאפיינים שלו היו תא סגור, בידוד משופר ומנוע טורבו דיזל חזק.
הסרטון מדגיש את התכונות הפנימיות של ה-"ח'רקובצ'נקה". היו בו מטבח קטן, חדר שינה, שירותים, סדנה ומעבדה. כל אלה הפכו אותו לבסיס נייד למשלחות מדעיות.
הסרטון מתאר את מסעותיהם של שלושת הרכבים מהדור הראשון לאנטארקטיקה ב-1959 שהגיעו בהצלחה לקוטב הדרומי.
הסרטון דן בפגמים ובאתגרים שעמם התמודדו הרכבים מהדור הראשון. צריכת דלק גבוהה, תקלות במסלולים ובידוד לקוי.
הדור השני יוצר עם שיפורים כמו מנוע חיצוני, בידוד משופר ומנוע עזר לחימום וחשמל.
היו תוכניות לפיתוח דור שלישי של הרכבים אבל הן בוטלו עקב נפילת ברית המועצות.
הכלים שנותרו המשיכו לשמש בפעולות רוסיות באנטארקטיקה עד לשנים האחרונות.
פרויקט הרכבת השאפתני של היטלר. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Found and Explained.
הערוץ מגדיר עצמו כ- "גן ההעדן ההנדסי ההאולטימטיבי" של YouTube" עם מטוסים, סירות, רכבות ועוד. הערוץ בוחן פלאים מכניים שאנחנו מכירים ואוהבים היום, אחרים שיתפרסמו מחר וכאלה שמעולם לא יצאו מלוח השרטוטים. ממעורפל עד למפורסם בעולם, הערוץ מוצא ומסביר דברים.
ה-"ברייטשפורבאן" (Breitspurbahn) שתוכנן להיות רשת מסילות ברוחב של 3 מטרים, הרבה יותר רחב מהסטנדרט המקובל. הרעיון היה ליצור רכבות גדולות במיוחד שיכלו לשאת מספר רב של נוסעים וסחורות, כחלק מחזון התפשטות האימפריה הנאצית.
הסרטון משווה את הפרויקט לסרט "רכבת הקרח" (Snowpiercer), המדמיין רכבת ענקית הנעה בעולם קפוא. הוא מדגיש את ההיבטים ההנדסיים והלוגיסטיים של הפרויקט, כמו גם את ההשפעה הפוטנציאלית שלו על התחבורה באירופה אילו היה מתממש.
פרויקט הרכבת השאפתני של אדולף היטלר נועד לחבר פינות מרוחקות של אימפריה חזויה, הרייך השלישי הגדול. הרכבות היו אמורות להיות עצומות, ברוחב שישה מטרים. תוכננו דירות יוקרה, בתי קולנוע, בריכות שחייה, מכלאות כלבים. תותחי נ"מ היו אמורים להיות מוצבים על הרכבות שתוכננו לחצות את אירופה ומעבר לה. המטרה הייתה לחבר ערים גרמניות גדולות וגם להגיע ליעדים רחוקים כמו הודו וולדיווסטוק.
הקטרים היו אמורים להיות מונעים בקיטור, טורבינת גז, חשמל ודיזל הידראולי. הספקי המנועים השונים נעו בין 15,300 ל-24,700 כוח סוס.
קרונות הנוסעים היו אמורים להיות באורך 42 מטר, ברוחב שישה מטרים ובגובה שבעה מטרים. עם מתקנים יוקרתיים כמו חדרי אוכל גדולים, ברים, טרקלינים, סיפון תצפית, בתי קולנוע, מספרה, סאונה ובריכת שחייה .
המסילות היו אמורות להיות רחבות יותר ממסילות רגילות, ברוחב של 3 מטרים, כדי להכיל את הרכבות הענקיות.
שום דבר לא היה גדול מדי או בלתי אפשרי לביצוע עבור מה שהפיהרר דמיין. לא משנה עד כמה הרעיון היה מופרך, עבור אימפריה עצומה היה צורך בפתרון תחבורה עצום.
ה- ברייטשפורבאן (Breitspurbahn) שמשמעותו בגרמנית "מסילת רכבת רחבת-פס", היה אחד מאותם מיזמי תשתית ענקיים.
הקווים הראשונים של מערכת הרכבות תוכננו לחבר בין הערים הגרמניות המבורג, ברלין, נירנברג, מינכן ולינץ.
תוכניות נוספות, שאפתניות אף יותר, היו בגדר שיעור בגאוגרפיה אירופית. למשל, קו מזרח-מערב אמור היה לחבר בין רוסטוב שברוסיה לפריז, עם תחנות ביניים בקייב שבאוקראינה, קרקוב שבפולין וברלין.
קו צפון-דרום-מזרח תוכנן לחבר בין המבורג לאיסטנבול שבטורקיה, עם תחנות בוינה, בודפשט ובלגרד.
נתיבים נוספים כללו קווים בין דרזדן שבמזרח גרמניה לרומא, ובין מינכן למדריד.
בשלבים הראשונים של הפרויקט הוצעו גם נתיבים אקזוטיים ליעדים מרוחקים כמו הודו וולדיווסטוק שבמזרח הרחוק של רוסיה. דובר גם על אפשרות שהרכבת תגיע לאלסקה וקנדה.
נקודה חשובה שיש לשים לב אליה היא שההנחה הייתה שהיעדים יהיו תחת שליטתה הישירה או העקיפה של גרמניה הנאצית.
בפרויקט הוצעו לא פחות מ-41 עיצובים שונים עבור קטרי הברייטשפורבאן, שסופקו על ידי חברות שונות שהיו מעורבות בפרויקט.
הוחלט כי קטרי הרכבות לנוסעים יהיו בעיקר חשמליים או דיזל-הידראוליים, בעוד שקטרי הרכבות להובלת מטען יישארו מבוססים על מנועי קיטור קונבנציונליים.
נדרשו קטרים בעלי ביצועים גבוהים שיוכלו לגרור קרונות דו-קומתיים בני 8 סרנים, באורך של 42 מטרים, רוחב של 6 מטרים וגובה של 7 מטרים. לקרונות הנוסעים היו אמורות להיות דלתות הולנדיות עם מדרגות נשלפות.
הרכבות של ברייטשפורבאן תוכננו להיות שיא הפאר והיוקרה. העיצובים המוצעים כללו קרונות עם חדרי אוכל גדולים, ברים וסלונים, מסלול הליכה ומרפסת תצפית.
קרונות הדואר והמטען יכלו לשאת עד שמונה מכוניות. הקרונות נבנו עם מקום נרחב לאנשי צוות, לאחסון תחמושת ולמקלעי נ"מ בקוטר 20 מ"מ. עלה הרעיון כי קטר המטען יוכל לגרור ספינה גדולה!
אורכה הכולל של כל רכבת היה אמור להיות כ-500 מטרים. הקיבולת המתוכננת נעה בין 2,000 ל-4,000 נוסעים. וכל זה במהירויות מרשימות של עד 250 קמ"ש.
מרכבה – הטנק הטוב בעולם! תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Found and Explained.
הערוץ מגדיר עצמו כ- "גן ההעדן ההנדסי ההאולטימטיבי" של YouTube" עם מטוסים, סירות, רכבות ועוד. הערוץ בוחן פלאים מכניים שאנחנו מכירים ואוהבים היום, אחרים שיתפרסמו מחר וכאלה שמעולם לא יצאו מלוח השרטוטים. ממעורפל עד למפורסם בעולם, הערוץ מוצא ומסביר דברים. יוצר הערוץ ניק, עיתונאי לשעבר ב- 'Simple Flying' ויוצר סרטים נלהב עם ידע מורכב בתעופה. הסרטון הפעם עוסק בסיפורו של טנק המרכבה הישראלי, תוך התמקדות ב-Mk1.
רקע
הסרטון מתחיל בהצגת טנק המרכבה בשנת 1979, תוך הדגשת ייעודו הייחודי להצלת חיים ולא רק להצגת יכולות טכנולוגיות. מודגש הצורך של ישראל בטנק חדש בשנות ה-60, עקב טנקים מיושנים שהיו בשימוש.
פיתוח
הסרטון מתאר את הנסיבות שהובילו לפיתוח המרכבה, כולל סירוב בריטי למכור טנקי צ'יפטן לישראל והלקחים ממלחמת יום כיפור. מודגש הנושא של בטיחות הצוות בתכנון הטנק.
עיצוב ייחודי / העיצוב הייחודי של המרכבה, הכולל תא מטען אחורי המשמש גם לפינוי פצועים, הפך אותו לאחד הטנקים המתקדמים בעולם.
הסבר על התכונות הייחודיות של המרכבה. מיקום המנוע בחזית להגנה על הצוות. שימוש במיכל הסולר כחלק מהשריון ודלת אחורית לפינוי מהיר של הצוות. הוא גם מזכיר את חוסר היכולת של הטנק לשאת חיילים, בניגוד לטענות שהועלו בעבר.
ביצועים
טנק המרכבה Mk1 לא היה הטנק המהיר או החזק ביותר. אבל הוא תוכנן ללוחמה טקטית ואיטית. מוזכרים השימוש בתותח 105 מ"מ ומרגמת ה-60 מ"מ הייחודית של המפקד.
שירות מבצעי
השירות המבצעי הראשון של המרכבה במלחמת לבנון הראשונה ב-1982. הטנק היה יעיל ביותר בהגנה על צוותי הטנקים. בעקבות המלחמה נעשו שדרוגים למרכבה Mk1. לאחר המלחמה, בין היתר הוספת שריון \ושיפור מערכות בקרת האש.
סיכום
הסרטון מסכם \שהמרכבה Mk1 היה טנק ייחודי ששם דגש על בטיחות הצוות. הטנק מילא תפקיד חשוב בהתפתחות דוקטרינת הלחימה של צה"ל. דגמי המרכבה המתקדמים יותר (Mk3 ו-Mk4) ראויים לסרטון נפרד.
בעלי חיים שונים נכנסים למצבי האטה ביולוגית כדי לשרוד תנאים קשים, בעיקר חורף. האם בני אדם יכולים גם כן לעשות את זה?
ישנם צבים שסופגים חמצן דרך העור ובמקרים נדירים גם דרך פי הטבעת. למורים מאטים קצב לב ונשימה בצורה קיצונית, דובים ממחזרים פסולת כדי לא לאבד שריר בחורף. כל אלה הם דוגמאות ליכולת להעביר את החיים להילוך איטי.
דוב בתרדמת חורף
שינה היא מצב פעיל יחסית, בעוד שתרדמת היא כמו “כיבוי מנוע”. במצב כזה מתרחשת האטה של חילוף החומרים, קצב הלב, הנשימה וטמפרטורת הגוף.
Torpor – האטה זמנית (כמו אצל יונקי דבש בלילה).
Estivation – האטה בתקופות חמות ויבשות.
Brumation – תרדמת אצל זוחלים.
Hibernation – תרדמת חורף אמיתית, בעיקר אצל יונקים.
בהסבר על תרדמת חורף נאמר שהיא מופעלת ע"י שינויי עונות ומוחזקת ע"י שינויים מוחיים והורמונליים. בעלי החיים צוברים שומן חום, מורידים את טמפרטורת הגוף (לעיתים עד מתחת לאפס), מתעוררים מדי פעם לזמן קצר, כמעט לא מייצרים פסולת, ואפילו חיים יותר זמן. מעניין לציין שהם לא באמת ישנים בזמן התרדמה.
בני אדם התפתחו באפריקה, בלי חורפים קיצוניים.
תמיד הייתה גישה יחסית למזון.
במקום תרדמת, התפתחנו כפותרים בעיות: בגדים, אש, אגירת מזון והגירה.
תרדמת גורמת לאובדן קשרים עצביים במוח – מחיר שבני אדם לא יכלו להרשות לעצמם.
עם זאת, ייתכן שאבות קדומים של בני אדם כן עברו סוג של תרדמה, ולכן ייתכן שהיכולת עדיין “מקודדת” בגנטיקה שלנו.
טיפול בפציעות קשות ומחלות ע"י האטת הגוף
הארכת חיים
ובעיקר: מסעות חלל ארוכים, שבהם תרדמת אנושית יכולה להיות קריטית
אין מניעה ביולוגית עקרונית לכך שבני אדם יוכלו להיכנס לתרדמת, אבל הטכנולוגיה והידע עדיין לא שם. אם נפתור את האתגרים אולי יום אחד נישן כמו דובים… בדרך לכוכבים
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © Be Smart של ד"ר ג'ו הנסון
"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..
ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.
איך אמבטיות קרח משפיעות על הגוף. היתרונות הבריאותיים של אמבטיות קרח. איך הן משפיעות על הגוף, החל מהתאוששות פיזית ועד לשיפור במצבי הרוח ובריאות כללית.
אדם עוסק בטבילה קרה
מה קורה בגוף כשאנחנו במי קרח?
נראה שהיום כולם צוללים לאמבטיית קרח, או לכל הפחות, צופים באנשים אחרים שעושים את זה. ג'וש קמרון צילם את תהליך אמבטיית הקרח בזמן שד"ר סוזנה סוברג, מדענית חילוף החומרים מסבירה מה קורה בגופו. ד"ר סאוברג מפרקת את האופן שבו הגוף מגיב לצלילה הקרה. איזה סוג של יתרונות בריאותיים אנחנוו רואים בכניסה למים וביציאה מהמים.
להלחץ כדי להפחית לחץ
ד"ר סוזנה סוברג היא המייסדת והמנכ"לית של http://www.soeberginstitute.com, מכון בריאות מקוון. היא בעלת דוקטורט בחילוף החומרים ומתמחה בנשימה פונקציונלית, חשיפה לקור וחום לצורך ייעול בריאותי. בבית הספר המקוון שלה היא מלמדת כיצד "להלחץ כדי להפחית לחץ" באמצעות גורמי לחץ טבעיים. התגליות המדעיות שלה הראו את הסף המינימלי לכמה קור וחום אנחנו צריכים כדי לקצור את היתרונות הבריאותיים. היא מחברת הספר "שחיית חורף" – רב המכר מספר אחת באמזון בשחייה.
קרדיט תמונה: © Olavi Anttila
השפעה על זרימת הדם:
כיצד חשיפה למים קרים גורמת לכיווץ כלי הדם ובהמשך להרחבתם, מה שמסייע לשיפור זרימת הדם בגוף ולשחרור רעלים מהשרירים.
הפחתת דלקות והתאוששות שרירית:
אמבט הקרח מסייע בהפחתת דלקות ונפיחות לאחר אימונים אינטנסיביים, ובכך מקדם התאוששות מהירה יותר של השרירים.
השפעות על מערכת החיסון:
חשיפה לטמפרטורות נמוכות יכולה לעודד את המערכת החיסונית ולגרום לגוף להתרגל לתנאי קור, מה שמעלה את עמידותו.
הפחתת רמות סטרס ושיפור מצב הרוח:
אמבט הקרח מעודד הפרשת אנדורפינים (הורמוני האושר), מה שעשוי לשפר את מצב הרוח ולהפחית תחושות של סטרס.
השפעות ארוכות טווח וחוסן גוף:
אימוץ שגרה הכוללת אמבטיות קרח עשוי לשפר את חוסן הגוף לטווח הארוך ולהכין אותו טוב יותר להתמודדות עם מצבי לחץ וטמפרטורות קיצוניות
זה לא רק אתם. נראה שכולם עושים קפיצות למים קרים או צופים באחרים שעושים זאת. אנחנו נביא את "קולד פלאנגר' ג'וש קמרון" לצלם את התהליך. זה מה שקורה בגופו. קודם כל, הלם הקור – שבו הקור יכול פשוט לקחת את הנשימה מאיתנו.
ברגע שנכנסים למים, תפעילו את ההיפרוונטילציה שלכם. וזה בגלל שעדיין אינכם מותאמים לקור.
גופו נכנס למצב "הילחם או ברח" בעקבות הלם הקור.
כל תא בגופכם יושפע מהמתח הזה, שהוא מאוד עוצמתי עבורכם.
מתח זעיר עשוי להרגיש ככאב ברגע הנתון, אך יש לו תועלות לטווח ארוך.
זה יעזור לבריאות הכללית שלכם על ידי הגברת המטבוליזם, וישפיע גם על השרירים, על אחסון השומן, וגם ישפר את האיזון המנטלי.
העור שולח אותות למוח ברגע שהגוף מתחיל להתקרר.
מרכז ויסות הטמפרטורה מקבל את האות ואומר: "וואו, זו חירום". זה יגרום לעלייה מיידית בנוראדרנלין בגוף, כדי להפעיל את מערכת "הילחם או ברח". תוך כמה דקות תהיה עלייה עצומה של כ-2.5 פעמים ברמת הנוראדרנלין.
נוראדרנלין פועל על מה שנקרא שומן חום, סוג של רקמת שומן ששומרת על חום הגוף על ידי פירוק מולקולות גלוקוז ושומן. הוא לא רק מפעיל את שומן החום, אלא גם מוודא שהכלי הדם מתכווצים בידיים וברגליים.
כך אנחנו יכולים לשמור את הדם החם במרכז הגוף שלנו, כי זה שומר על האיברים החיוניים שלנו.
הפעלת שומן החום תורמת לתועלות לטווח ארוך.
מדענים גילו שאם אפשר להעלות את המטבוליזם על ידי הפעלת שומן החום, זה יכול להיות אמצעי למניעת מחלות סגנון חיים כגון סוכרת סוג 2. ככל שנשאר יותר זמן במים, כך אתם מאבדים יותר חום, ואז יש הפעלה של השרירים.
והשרירים הראשונים שמתחילים לרעוד נמצאים בחזה וברגליים.
השריר הפקטורלי הגדול, שהוא שריר החזה, וגם הפמוריס – השריר הגדול בשוק. וכשאתם מרגישים שהשרירים מתנודדים, זה הזמן לקום. קיבלתם את כל התועלות שאתם צריכים. ככל שאתם עושים יותר "קולד פלאנג'", הגוף מקבל יותר תועלות.
זה כולל עלייה בדופמין.
הדופמין שנוצר כתוצאה מהטבלות במים קרים גבוה באותה מידה כמו ניקוטין או קוקאין. אז זה בהחלט הג'אנק הכי טבעי שאתם יכולים לקבל. הדופמין נותן לכם דחיפה ומוטיבציה.
תיהיה עלייה של 2.5 פעמים מעל קו הבסיס בדופמין. זה לא יתמוסס מיד ברגע שאתם קמים.
וזה נמשך שעות לאחר מכן.
עלייה בסרוטונין.
כך, אחרי שלוש פעמים, אחרי ארבע פעמים, אתם גם מפעילים את טון הווגוס שלכם.
וזה נותן לכם תחושת איזון מנטלי כי זה מעלה את הסרוטונין במוח.
זה לא משהו שמתקבל ממקלחות קרים, למשל. אתם מקבלים את זה מהטבלות במים קרים.
ועלייה באוקסיטוצין.
מחקרים בעכברים הראו שיש עלייה באוקסיטוצין. ואוקסיטוצין הוא "תרופת האהבה" שלנו, תרופה טבעית במוח, שעלייה בה מתרחשת בכל פעם שאנחנו מתאהבים, מקיימים יחסי מין, אוכלים שוקולד, מתנשקים וכדומה.
אין צורך בהכרח לטבול את כל הגוף במים קרים כדי להפיק את התועלות.
מצאתי מחקר מעניין מקנדה מקבוצת מדענים. הם חישבו כמה חום אתם מאבדים כשאתם טובלים את הגוף במים קרים עד לצוואר, לעומת כמה חום אתם מאבדים גם כשאתם טובלים את הראש. טבילה עד לצוואר – אתם מאבדים 11% מהחום מהראש. אבל אם גם טובלים את הראש, אתם מגדילים את איבוד החום ב-36%.
למעשה, טבילת הידיים יכולה להיות בעלת תועלת דומה.
מצאתי מחקר מעניין בדייגים. הם עובדים במים קרים כשהידיים שלהם טבולות במשך שעות רבות. המדענים מצאו שהם מותאמים לקור, כך שההתאמה לקור לא נובעת רק מחשיפת כל הגוף עד לצוואר. אפשר לחשוף גם חלקים מהגוף ולקבל אפקט מערכתית.
לבסוף, ה"אפטר דרופ" (After Drop).
כשאתם קמים, אתם באמת תרגישו יותר קרים. כל השרירים שלכם יתחילו לרעוד כי בזמן שאתם במים, הגוף מנסה לחלוטין לחסום את הקור, אך כשאתם קמים, כלי הדם מתרחבים והדם החם מהליבה זורם לכיוונים – לאצבעות ולרקמות הקרה בשרירים. במרכז הגוף יש קולטנים ששולחים אות למוח שאומר, "אוי, עכשיו הדם התקרר בהרבה". זהו ירידה בטמפרטורת הליבה והשרירים יתחילו לרעוד עוד יותר כי עכשיו אתם קרירים יותר. זה נורמלי לחלוטין – פשוט תמשיכו לנוע, אל תשבו על הספה. העיקרון הזה נקרא "עיקרון סוברג" ונקרא על שם פרופסור מסטנפורד.
הטבלות במים קרים הן תרגול עם היסטוריה ארוכה, כבר במצרים העתיקה.
התרבות הראשונה הזו, בנו את הימים, הנהרות והמקורות התרמיים סביבם. בימי מצרים, המים שימשו למטרות היגייניות וטיפוליות.
וכך גם עם היוונים.
היפוקרטס אמר שבגלל חוסר האיזון שיש לנו, הנוזלים בגוף עלולים להיתקע, והאיזון הזה ניתן לשחזר על ידי טבילה במים קרים וחמים.
קריינית:
אבל המחקר על מה שקורה בגוף והתועלות הפוטנציאליות של הקור הוא יחסית חדש.
הטיטניק טבע ב-15 באפריל 1912, וזה היה אסון גדול. אבל זהו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה אנחנו באמת יודעים כמה זמן גוף האדם יכול להיות במים קרים לפני שהוא סובל מהיפותרמיה. מאז, אנשים חשבו "וואו, מים קרים עלולים להיות מסוכנים מאוד". לא השתפרו הדברים כאשר נכנסנו למלחמת העולם השנייה, שבה התבצעו ניסויים נאציים במחנות הריכוז בדאכאו כדי לבדוק כמה זמן ניתן לקרר את גוף האדם לפני שמת. לקח עשרות שנים עד שמדענים התחילו שוב לחקור את הפיזיולוגיה האנושית ומים קרים. בשישים ושבעים, חזרו מחקרים שבהם ניתן לראות מה קורה כששמים אנשים במים קרים.
קפיצות למים קרים פעם בשבוע יכולות להניב תועלות לטווח ארוך.
תועלת נוספת מהטבלות במים קרים היא עלייה במטבוליזם. רק 11 דקות בשבוע, המחולקות על 2–3 ימים, יובילו לעלייה בטרמוגנזה בגוף – כך שתתחממו יותר, תשפרו את הרגישות לאינסולין ותשיגו איזון גלוקוז טוב יותר, כלומר תסירו את הגלוקוז מהדם בצורה יעילה יותר כאשר אתם מותאמים לקור.
אותו מחקר של ד"ר סוברג ועמיתיה מציע לשלב גם חום.
ראינו שגם שימוש בסאונה – 57 דקות המחולקות על 2–3 ימים, 10–15 דקות בכל פעם – יכול להעלות את המטבוליזם ולהוריד את טמפרטורת הליבה, דבר שהוא טוב, כי אז יהיה לכם סף גבוה יותר להתמודדות עם היפותרמיה. התועלות לטווח ארוך של הטבלות במים קרים נראות בכך שתהיו בעלי ויסות טמפרטורה טוב יותר בגוף. תהפכו לאנשים "חמים" יותר פיזית, וככל הנראה גם רגשית. זה עשוי להסביר את האווירה החברית הקיימת במועדוני שחייה בחורף, שבה אנשים חווים תחושת הכרת תודה – אולי בשל העלייה המשמעותית באוקסיטוצין.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © WIRED. יוצרי הערוץ מתארים אותו במשפט קצר אחד: "המקום שבו מחר נעשה אמיתי".
מה זה גישת אג׳ייל (Agile). תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Simplilearn. הערוץ הוא ספק ההדרכות המקוונת המוביל בעולם. עד לתחילת שנת 2025 הוא סייע ליותר מ-8 מיליון אנשי מקצוע ותאגידים לרכישת כישורים להצלחה בכלכלה הדיגיטלית. הערוץ משתף פעולה עם האוניברסיטאות ועם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. יחד, אנו מעניקים לכם כישורים עדכניים בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר, ניהול המוצר ופיתוח התוכנה, כדי שתזכו בקריירות המתגמלות ביותר. בין אם אתם בוגרים טריים, אנשי מקצוע ותיקים או מנהלים בכירים הרוצים לשפר את מיומנויות הארגון שלכם, ל- Simplilearn יש את הפתרון בשבילכם.
הסרטון הפעם – מבוא בשש דקות לגישת אג׳ייל (Agile) או ״מתודלוגיית אג׳ייל״. שיטת האג'ייל מקדמת ניהול פרויקטים מודרני ומייעלת את הביצועים של צוותים בארגונים גדולים. הסרטון מסביר מה זה אג׳ייל ומה זה יכול לעשות בשבילכם. בנוסף, תבינו גם מדוע משתמשים באג׳ייל בתעשיית ה-IT.
מיד לאחר סיום לימודיו בסטנפורד, קיבל אלכס הצעת ראיון מחברת Star Trek Technologies. הוא ניגש בהתלהבות להכנות לקראת הראיון, אך המונח 'דאונטיים' (Downtime) עצר אותו. אלכס הבין שהוא זקוק להסבר מקצועי ופנה לדודו ג'ון שיסייע לו להבין את המושג.
ג'ון הסביר כי דאונטיים הוא פרק זמן מסוים שמוקצב לפריסת עדכונים או שינויים במוצר בסביבת תוכנה בזמן אמת. הדבר קורה מכיוון שרוב התוכנות בהן אנחנו משתמשים היום מפותחות בשיטת "מודל מפל המים" ("Waterfall model"). לדוגמה, חברת Cisco, אחת המובילות בעולם בתחום ה- IT והרשתות, משתמשת בשיטת Agile עבור פלטפורמת חיוב המנויים שלה SBP. במקור התוכנה פותחה בשיטת מודל מפל המים, לאחר המעבר ל- Agile מוצרי Cisco שיפרו את יעילותם הכוללת. שגיאות הופחתו ב-40% לעומת הגרסאות הקודמות ויעילות הסרת התקלות עלתה ב-14%.
דאונטיים מהווה חלק בלתי נפרד ממודל מפל המים המסורתי. במודל זה, המפתחים בונים את המוצר כיחידה אחת ומתקדמים לשלב הבא רק לאחר שהם משלימים את השלב הקודם במלואו. הוספת תכונות חדשות או עדכון תכונות קיימות במוצר שמבוסס על מודל המפל דורשת פרק זמן מסוים, "דאונטיים", כדי למנוע הפרעות בתהליך העבודה של הארגון. כל זאת מכיוון שביצוע שינויים במוצר מבוסס מפל המים עלול לגרום לתוצאות לא רצויות או לכישלון המוצר.
מודל מפל המים מציע את הגישה המסורתית לפיתוח תוכנה. בשיטה זו, פלט משלב אחד הופך מיד לקלט עבור השלב הבא. המפתחים מקדמים את הפרויקט בסדרת שלבים ליניארית, כאשר כל שלב מייצר מסמכים ותוצרים ספציפיים. מבנה זה מונע חפיפות ויוצר תלות ישירה בין השלבים. השיטה מצטיינת בפשטותה; המנהלים מגדירים ומתעדים את כל הדרישות מראש, בעוד הטכנולוגיה נשארת יציבה לאורך כל התהליך. כך אין צורך בדרישות עמומות. בנוסף, הגרסה הסופית של התוכנה זמינה רק לאחר סיום כל תהליך מחזור חיי הפיתוח. אם תהיה סטייה השינויים במודל המפל כוללים סיכון גבוה, כיוון שהם מצריכים גרסה חדשה ומעודכנת של התוכנה כולה עם חזרה על כל השלבים.
לדוגמה, במכשיר 'הקש ושלם', המערכת מאמתת תחילה את יתרת החשבון של הלקוח ורק אז מבצעת את עסקת ההעברה. אלא שבמידה ולא מתבצעת בדיקת תקינות, לא ניתן להתחיל בעסקה.
ג'ון: נכון, המפתחים הציגו את שיטת ה-Agile כדי לפתור את הכשלים של מודל המפל. בשיטה זו, הצוותים מחלקים את המוצר למיקרו-שירותים או לשלבים קטנים. החלוקה הזו מאפשרת להם לבצע ולהטמיע שינויים במהירות תוך כדי תנועה, מבלי לעצור למשימות קודמות. כך הם מונעים את זמן ההשבתה (Downtime) בעת פריסת השינויים. זאת בניגוד למודל המפל, שבו המוצר מתפקד כיחידה אחת קשיחה שבה כל תהליך בולם את הבא אחריו ומייצר דאונטיים.
מוצרים מבוססי Agile מפותחים תוך שימוש במחזור החיים של Agile. תחילה, המוצר המפותח מיושם בסביבת עבודה אמיתית לצורך קבלת ביקורות מלקוחות ובעלי עניין, כדי לבדוק את תוצרי המוצר והתפקוד שלו. לאחר קבלת הביקורות מהלקוחות, המוצר הרשמי מושק בסביבת עבודה בזמן אמת. שיטת Agile מתמקדת במתן מענה מקסימלי לצרכי הלקוח באמצעות ניצול יעיל של המשאבים והימנעות מסיכונים או סטיות נוספות במוצר. לדוגמה, השקת גרסת בטא נסיונית של התוכנה ללקוח, שתאפשר לו להתנסות במוצר ולספק משוב לשיפור ובחינה מחדש של המוצר. בין הדוגמאות לכך – Adobe, Adobe Illustrator ו- Photoshop.
ג'ון: חברות עוברות ל-Agile בשל הגמישות והיתרונות שהיא מציעה על פני מערכות מסורתיות. לדוגמה, כאשר חברת Sony אימצה את Agile בסביבת העבודה האינטראקטיבית שלה, היא הבחינה בשינוי משמעותי. זמן התכנון קוצר ב-28% והדאונטיים הוקטן למקסימום, מה שחסך לחברה 30 מיליון דולר בשנה."
שיטת Agile שואפת למלא את דרישות הלקוח במקסימום אפשרי, תוך הטמעת שינויים בסביבה המתפתחת במהירות. עקרונות המנשר של Agile מציגות סט חדשני של כללים ופרוטוקולים המסייעים למפתחים להתגבר על האתגרים שמציגות השיטות המסורתיות של מודל המפל, ובכך להפוך את Agile לגמישה ויעילה.
אנחנו מקווים שנהניתם מהסרטון. אם כן, לייק יוערך מאוד. זכרו להירשם לערוץ שלנו וללחוץ על סמל הפעמון לקבלת עדכונים על טכנולוגיות ומגמות עדכניות. תודה שצפיתם, והמשיכו להתעדכן ב- "Simplylearn".
מזונות לשיפור מצב הרוח. סרטון מערוץ היוטיוב © NutritionFacts.org של ד"ר מייקל גרגר (Dr. Michael Greger). מייקל גרגר הוא רופא טבעוני בעל מוניטין עולמי. לדבריו ערוץ היוטיוב שלו, עובדות על תזונה הוא המקור המדעי היחיד ללא מטרות רווח למידע מבוסס ראיות על תזונה. הסרטון הפעם – איך תוכנית תזונה מבוססת צמחים משמעותית דיכאון וחרדה ומגבירה את הפרודוקטיביות.
סקירה שיטתית מ- 2014 ומטא-אנליזה של דפוסים תזונתיים ודיכאון הגיעו למסקנה שתזונה בריאה קשורה באופן מובהק לסיכויים מופחתים לדיכאון.
אבל מתוך 21 מחקרים שהם יכלו למצוא בספרות הרפואית, הם הצליחו למצוא רק ניסוי אקראי מבוקר אחד, וזו נחשבת לצורת המחקר שמספקת את הרמה הגבוהה ביותר של ראיות.
הפסקת צריכת בשר, דגים, עוף וביצים, שיפרה מספר מדדים של מצב רוח, תוך שבועיים בלבד.
ידענו שאלה שאוכלים מזון מבוסס צמחים נוטים להיות בעלי מצבי רוח בריאים יותר, פחות מתח, חרדה, דיכאון, כעס, עוינות ועייפות. אבל אתם לא יכולים לדעת אם זאת הייתה הסיבה עד שתעמידו את זה למבחן. אז מה יכול להסביר תוצאות כאלה?
הסרטון עם כתוביות בעברית
קרדיט תמונה ©:@freepik
