ניקולא סרקוזי – עלייתו ונפילתו של נשיא צרפת. בית משפט בפריז הרשיע בתאריך 25/09/2025 את נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, בקשירת קשר לביצוע פשע. ההרשעה מתייחסת למימון בלתי חוקי של קמפיין הבחירות שלו משנת 2007 על ידי משטר קדאפי. העונש שניתן הוא 5 שנות מאסר, כולל צורך לריצוי המאסר גם אם יגיש ערעור. בנוסף, סרקוזי גם חויב בקנס של 100,000 אירו.
ההרשעה כוללת הישענות על ראיות שמקורן בהאשמות שהמשטר הלובי העביר כסף במעטפות לקמפיין, בתמורה לטובות הנאה הדדיות דיפלומטיות ועסקיות. סרקוזי מכחיש את ההאשמות, הוא אמר שההחלטה הינה עוול משפטי ושבכוונתו לערער.
תרגום תוכן, סרטון ביוגרפי על ניקולא סרקוזי מערוץ היוטיוב © Spending Billions.
עלייתו של סרקוזי
הערוץ מסקר את חיי הסלבריטאים, המשפיענים והאנשים העשירים ביותר בעולם. הסרטון הפעם על נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי. באמצעות סדרת ראיונות עם פרשנים פוליטיים, עיתונאים וגורמים פנימיים, חשיפת השיטות בהן השתמש סרקוזי כדי להשיג ולשמר כוח.
בעולם הפוליטיקה, במיוחד במדינות מסוימות, יש אנשים שהם בבירור ההגדרה של כל מה שרע במערכת. הם מבלים פרקי זמן ממושכים בתפקידם תוך כדי מניפולציות כוח למען האינטרסים האישיים שלהם, ולעיתים קרובות חומקים מעונש. עם זאת, יש אנשים שחייהם הם פשוט סיפור אזהרה מתמשך. חייו של ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת לשעבר, הם דוגמה כזו.
מפוליטיקאי מוערך לפושע מורשע
לפני שניקולא סרקוזי הפך לדמות ציבורית מוכרת, לטוב ולרע, הוא היה פשוט ילד רגיל שגדל בפריז. הוריו היו מהגרים ממוצא יהודי-הונגרי וצרפתי והתגרשו כשהיה בן ארבע בלבד. אביו כמעט ולא היה נוכח בחייו ולפי דברי הנשיא לשעבר, הנטישה מצד אביו עיצבה במידה רבה את אופיו. עם זאת, מי שהשפיע עליו יותר היה סבו, שגידל אותו בפועל.
למרות שהמשפחה שלו לא הייתה יציבה, סרקוזי נולד עם כפית של כסף בפה. משפחתו הייתה עשירה משני הצדדים. אביו הרוויח הון מסוכנות פרסום וסבו מצד אמו היה בעלים של אחוזות רבות ברחבי צרפת. לאחר שאביו נטש את המשפחה, סרקוזי ואמו עברו להתגורר באחת מהאחוזות של סבו, בקהילה אמידה מאוד.
הערכה עצמית נמוכה
עם זאת, למרות עושרה של משפחתו, לסרקוזי הייתה הערכה עצמית נמוכה. חוויית בית הספר שלו הייתה פחות נעימה משניתן היה לצפות. הוא סבל מבריונות קשה מצד תלמידים עשירים וגבוהים ממנו ובנוסף לכך הוא לא נחשב לתלמיד מבריק במיוחד. הוא נאלץ לחזור על כמה כיתות, ובשלב מסוים הוצא מבית ספר יוקרתי בו למד והועבר לבית ספר קתולי פרטי בצידה השני של פריז.
המעבר לא תרם רבות ללימודיו ולפי הדיווחים הוא היה תלמיד בינוני במקרה הטוב.
למרות הכול, ניקולא היה נחוש להפוך לעורך דין. למרות שהמסלול היה ארוך וקשה, הוא הצליח. הוא עבר סדרת מבחנים בין התיכון לאוניברסיטה ולבסוף עבר את מבחני הלשכה והפך לעורך דין בתחום העסקים והמשפחה.
קשרים עם האנשים הנכונים
הקריירה המשפטית שלו הייתה מרשימה. הוא טיפל במספר לקוחות רבי השפעה, כולל באיל התקשורת האיטלקי סילביו ברלוסקוני. סרקוזי, שבעבר היה בחור ביישן, הפך למרצה מוכשר בעל כריזמה מרתיעה.
כניסה לחיים הציבוריים
בהדרגה, ניקולא החל להיכנס לחיים הציבוריים. את רוב תשומת הלב הוא היפנה מסיבות טובות. הוא החל לעסוק בפוליטיקה, קריירת עריכת הדין המצליחה שלו העניקה לו יתרון.
אבל בתקופת כניסתו לפוליטיקה חלו להיחשף צדדים מניפולטיביים באופיו. אם אפשר ללמוד דבר אחד על סרקוזי מעברו זו המחויבות הנחושה שלו לכל מטרה שהוא מציב לעצמו, לא משנה מה המחיר.
התכונה הזו התאימה לו בסגנון הפוליטי הישן, ולמרות שגרמה לו להסתבכויות רבות יש אנשים שממשיכים להעריך אותו בגללה. בתחילת דרכו הפוליטית, ניקולא היה "שחקן קטן במשחק גדול" שניסה למצוא את מקומו. את ההזדמנויות הראשונות קיבל בזכות קשרים שלו ושל אמו. בעזרת הקשרים האלו הוא קיבל משרות שונות, כולל תפקיד כסגן באסיפה הלאומית.
הקריירה הפוליטית שלו נסקה במהירות
כעבור כמה שנים הוא מונה לראש עירייתניי-סיר-סן (Neuilly sur seine) והפך לראש העיר הצעיר ביותר בצרפת. גם אם הקשרים סייעו לו להגיע לשם, תכונותיו כפוליטיקאי סייעו לו לשמר את מעמדו. בהמשך שימש במספר תפקידים נוספים, בהם כשר האוצר לזמן קצר ב-2004 ושתי קדנציות כשר הפנים. סרקוזי היה גם נשיא המפלגה השמרנית ה-UMP, תפקיד בו זכה כמעט פה אחד. עם תמיכת המפלגה ורבים מהאזרחים שהתרשמו ממנו כפוליטיקאי מבריק נבחר לנשיא צרפת.
תקופת הנשיאות
בעוד סגנון ההנהגה שלו עורר הערכה רבה, היו מי שביקרו אותו על האופן בו ניהל את המדינה. הוא יישם שורה של רפורמות שנתפסו כנועזות מדי, והיה מזוהה עם אורח חיים זוהר, מה שהוביל לכינוי "נשיא הבלינג-בלינג".
הנישואים לקרלה ברוני
נישואיו לאשתו השלישית, קרלה ברוני, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הוסיפו לשיח. ברוני, זמרת ודוגמנות לשעבר ממוצא איטלקי, לא התאימה לדמות המסורתית של "הגברת הראשונה". היחסים ביניהם חיזקו את הרושם שסרקוזי רדף אחר אורח חיים סלבס יותר מאשר שירות ציבורי.
מבקריו כינו אותו בור "היפראקטיבי" בתפקיד שדורש מסורתיות ואיפוק. כך או כך, הוא שירת כחמש שנים בתפקיד, אך הפסיד בבחירות החוזרות לפרנסואה הולנד מהמפלגה הסוציאליסטית.
הפרשיות
הפרשיות האפלות החלו לצוף לאחר עזיבתו את התפקיד. מאז הפסדו ב-2012, סרקוזי עמד בפני שלל אישומים פליליים – חלקם מהתקופה בה כיהן כנשיא.
מרבית האישומים נסובים סביב שחיתות: מתן שוחד, ניצול יכולת השפעה, הפרת אמונים ועוד. חלקם כה חמורים, עד שהוא עלול להישלח למאסר.
אחת השערוריות הראשונות הייתה הקשר הנטען בין לוב למסע הבחירות שלו ב-2007. זמן קצר לאחר שנבחר, אירח סרקוזי את מועמר קדאפי בצרפת, למרות התנגדות גורמים רבים בממשלה. היה ברור שזה צעד שנוי במחלוקת. לכאורה היה מדובר בביקור דיפלומטי. אבל ב-2011 נחשפה גרסה אחרת: סיף אל-אסלאם קדאפי, בנו של מועמר, טען בראיון לרשת אירופאית כי ממשלת לוב תרמה 50 מיליון אירו לקמפיין הבחירות של סרקוזי בתמורה לגישה והשפעה.
בפרספקטיבה הזו, הנוכחות של קדאפי בצרפת ומעורבות צרפת במלחמת האזרחים בלוב, נראים כחלק מהתמורה בדיוק כפי שסיף תיאר. וכמה שזה נשמע מופרך, זו רק אחת מחקירות רבות שסרקוזי היה נתון להן.
ניסיון לשחד שופט
ב-2020 הוא עמד לדין על ניסיון לשחד שופט במטרה להשיג הטבות. הפרשה החלה עוד ב- 2014 אז נטען כי ניסה לשחד את השופט ז’ילבר אזיבר, מבכירי בית המשפט לערעורים, כדי שיספק לו מידע מתוך חקירה אחרת שנגעה למימון בלתי חוקי של הקמפיין שלו מ-2007.
הציע לשופט משרה יוקרתית במונקו
סרקוזי הציע לאזיבר משרה יוקרתית במונקו. בעקבות החקירה הוחזק במעצר כ-15שעות ונחקר בחשד למתן שוחד, ניצול יכולת השפעה וקבלת מידע תוך הפרת חיסיון מקצועי.
המשפט נמשך 5 שנים
החקירה נמשכה כמעט 6 שנים, והמשפט נפתח בנובמבר 2020. אחת הראיות המרכזיות הייתה הקלטת שיחה בין סרקוזי לעורך דינו, טיירי הרצוג. בהקלטה נשמע סרקוזי אומר: "אם הוא יקודם, אני אעזור לו", בהתייחס לאזיבר. משפט שמעיד לכאורה על שוחד.
במהלך המשפט הכחיש סרקוזי כל אשמה, וצוות ההגנה טען שהראיות הושגו תוך פגיעה בפרטיותו.
הורשע בלקיחת שוחד
בסופו של דבר, הוא הורשע בשוחד, סחר בהשפעה ושימוש לא חוקי במידע. נגזרו עליו 3 שנות מאסר, שנתיים על תנאי, אחת בפועל. גם השופט אזיבר ועורך דינו הורשעו ונידונו לעונשים דומים.
כיום סרקוזי לא נכנס לכלא, שכן הערעור שהגיש מושהה, ועשוי להימשך זמן רב.
אף שאינו הנשיא הראשון בצרפת שהורשע, ייתכן שיהיה הראשון לרצות עונש מאסר בפועל, אם ערעורו יידחה.
פרשת "ביגמליון"
זמן קצר לאחר משפט השוחד, החלה חקירה פלילית נוספת, פרשת "ביגמליון", שעסקה בקמפיין הכושל שלו מ-2012. לפי החשדות, סרקוזי מימן את הקמפיין באמצעות כספים לא חוקיים, והעסיק חברת יח"צ להסתיר זאת. במקום להוציא את הכסף על מטרות לגיטימיות, הושקעו סכומים אדירים בעצרת ותעמולה ראוותנית. סה"כ הוצאו לפחות 42.8 מיליון אירו, כמעט פי שניים מהמגבלה החוקית.
נידון למעצר בית
על הפרשה הזו הוא נידון לשנת מאסר אחת, עם אפשרות לרצותה במאסר ביתי עם אזיק אלקטרוני.
הסוף עתידו הפוליטי?
עם כל האישומים הללו, אפשר לומר שקריירת הפוליטיקה של ניקולא סרקוזי עלתה בלהבות. ב-2017 ניסה לחזור לפוליטיקה והתמודד שוב. אבל מהמועמד האחד והיחיד של מפלגתו של פעם הגיע רק למקום השלישי בפריימריז. זה כבר לא עבד.
סרקוזי, שהכחיש את כל האישומים נגדו, טען שוב ושוב שמדובר בקנוניה שנועדה לחבל בקריירה שלו. הסיפור הקלאסי של נפילה ממעמד רם לתהום נגרם במידה רבה בגלל החלטות רעות שקיבל בעמדת כוח. אבל… מה אם הכול היה מזימה? ומה אם סרקוזי פשוט הסתבך בתוכה? כך או כך, הנזק נעשה – כנראה בצורה בלתי הפיכה. עם זאת, ניקולא סרקוזי ממשיך להיות דמות משפיעה בפוליטיקה הצרפתית.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
