עדכון: נכון ל-09/09/26 מספר ההרוגים הרשמי בנפאל וטיבט עמד על יותר מ-1,400 בני אדם ומספר הנעדרים עולה על 5,000 בני אדם.
האסון התרחש ב-26 באוגוסט באזור Rasuwa שבצפון נפאל, סמוך לגבול עם טיבט. קירות של בוץ, סלעים, קרח ומים זרמו במורד העמק, הרסו בתים, גשרים, כבישים ותשתיות חשמל וסחפו כלי רכב ואנשים. גם בצד הטיבטי של הגבול, באזור Gyirong, דווח על הרס כבד ונעדרים.
תיעוד רגע הפגיעה: נחשול אדיר של בוץ וסלעים מתרסק לתוך מתחם חניה ומבנים במעבר הגבול ג'ירונג (Gyirong) שבצד הטיבטי. צילום מתוך התיעוד שהופץ ברשתות.
מה קרה באירוע השיטפון בנפאל?
| נתוני האסון (מעודכן ל-27 באוגוסט 2026) | |
| מוקד האסון | אזור Rasuwa (נפאל) ו-Gyirong (טיבט) |
| מספר הרוגים מאומת | 162 |
| מנותקי קשר / נעדרים | למעלה מ-579 תיירים (בהם ישראלי אחד מנותק קשר) |
| נזק תשתיות מרכזי | השבתת כ-12% מיכולת ייצור החשמל ההידרואלקטרית בנפאל |
| גורם אפשרי | מפולת קרח וסלע או התרוקנות פתאומית של אגם קרחוני (GLOF) |
162 הרוגים ומאות נעדרים
ממדי האסון התבררו בהדרגה ככל שכוחות החילוץ הצליחו להגיע לאזורים שנפגעו. נכון ל-27 באוגוסט דווח על לפחות 162 הרוגים בעוד שמאות בני אדם עדיין מוגדרים נעדרים. יותר מ-579 תיירים דווחו כנעדרים, בהם מאות אזרחים זרים.
המספר הגבוה של הנעדרים קשור בין היתר לכך שהאזור משמש מסלול מעבר לתיירים, מטיילים ועולי רגל בדרכם לאתרים כמו הר קאילאש ואגם מנאסרובאר בטיבט.
גם בצד הסיני של הגבול נרשמו נפגעים. הדיווחים כוללים הרוגים ונעדרים באזור הטיבטי של Gyirong, לאחר שהזרימה האדירה פגעה במעבר הגבול ובתשתיות באזור.
הרשויות מנסות לאתר מטייל ישראלי אחד
תשתיות נהרסו והחילוץ מתנהל מהאוויר
בגלל תנאי השטח הקשים, חלק מהאזורים שנפגעו אינם נגישים בקלות מהקרקע. צבא נפאל, המשטרה וצוותי חילוץ משתמשים במסוקים כדי לחפש ניצולים ולהגיע לאזורים מבודדים.
גם הודו ומדינות נוספות הציעו סיוע, בעוד סין מנהלת פעולות חילוץ באזור הטיבטי של הגבול.
סרטון Channel 4: "לא היה לאן לברוח"
סרטון של Channel 4 News ממחיש כמה מהר הפך האירוע מאירוע טבע קיצוני לאסון רחב היקף.
בעדויות מתארים התושבים גל מים ובוץ שהגיע במהירות עצומה, בתוך זמן קצר נהרסו מבנים, גשרים ותשתיות. עוצמת הגל הייתה כזו שבאזורים מסוימים פשוט לא היה לאנשים לאן לברוח.
הסרטון מתאר גם את הקושי של צוותי ההצלה להגיע לאזורים שנפגעו ואת השימוש במסוקים כדי לאתר ולחלץ אנשים.
איך שיטפון כזה יכול להיווצר?
שיטפון בזק נוצר כאשר כמות גדולה של מים מגיעה במהירות לערוץ נחל או נהר. אבל בהרי ההימלאיה קיים מנגנון מסוכן אפילו יותר: קרחונים ואגמים קרחוניים יכולים לאגור כמויות עצומות של מים וחומר קפוא בגובה רב.
כאשר קרח, סלע או שלג קורסים אל ערוץ מים, הם יכולים ליצור חסימה טבעית. מאחורי החסימה מצטברים מים. אם המחסום קורס, המים משתחררים בבת אחת ויוצרים גל שמתקדם במורד העמק כשהוא נושא איתו סלעים, בוץ, קרח ועצים.
זהו אחד המנגנונים האפשריים שנבדקים כעת בנוגע לאסון בנהר Bhote Koshi. מומחים עדיין חלוקים בשאלה אם מדובר באירוע שהחל בקריסת קרחון, במפולת קרח וסלע שיצרה אגם זמני, או בשילוב של כמה תהליכים.
למה השיטפון היה כל כך הרסני?
הגיאוגרפיה של ההימלאיה הופכת אירועים כאלה למסוכנים במיוחד. נהרות רבים זורמים בתוך עמקים צרים ותלולים. לכן כאשר כמות גדולה של מים וחומר משתחררת בבת אחת, היא אינה מתפזרת על שטח רחב, מתרכזת בתוך ערוץ צר ומתקדמת במהירות עצומה.
המים הופכים למעין תערובת כבדה של בוץ, סלעים וקרח. התערובת הזאת מסוגלת להרוס גשרים, לסחוף כלי רכב ולפגוע במבנים לאורך הנהר.
בדיווחים מהאירוע תוארו כבישים וגשרים שנהרסו, כלי רכב שנסחפו ומבנים שנפגעו לאורך עמק הנהר.
האם יש קשר לשינויי האקלים?
האסון מעלה שוב את השאלה לגבי השפעת ההתחממות הגלובלית על הקרחונים בהימלאיה. כאשר הטמפרטורות עולות קרחונים נסוגים ומשתנים ובמקביל יכולים להיווצר או לגדול אגמים קרחוניים. שינוי במבנה הקרחון או באגם יכול להגדיל את הסיכון לקריסות ולשיטפונות פתאומיים.
מומחים מזהירים כי שינויי האקלים עשויים להגדיל את הסיכון לסוגים מסוימים של אסונות הקשורים לקרחונים ולאגמים קרחוניים באזור ההימלאיה. עם זאת, אי אפשר לקבוע שאסון בודד נגרם ישירות משינויי האקלים. כדי לקבוע זאת נדרשת בדיקה מדעית של התנאים שהובילו לאירוע הספציפי.
הסכנה אינה תיאורטית בלבד. באזור נרשמו גם בעבר אירועי הצפה הקשורים לקרחונים ולנהר Bhote Koshi, כולל שיטפון משמעותי בשנת 2025.
האם צפוי גל שיטפון נוסף?
גם לאחר שהגל הראשון עבר, אזורים שנמצאים במורד הנהר עלולים להישאר בסיכון. לפי מומחים שצוטטו בדיווחים המקומיים, חסימה שנוצרה במעלה הנהר עלולה ליצור תנאים לגל נוסף אם היא תקרוס. הרשויות כבר הזהירו תושבים באזורים הנמוכים לאורך הנהר להתרחק מאפיקי המים ולהישאר ערניים.
מה אנחנו עדיין לא יודעים?
כמה מהשאלות החשובות ביותר עדיין פתוחות:
- מה היה הגורם המדויק לקריסת הקרח והסלע?
- האם אגם קרחוני אכן נפרץ, או שנוצר אגם זמני בעקבות מפולת?
- כמה אנשים עדיין נמצאים באזורים מבודדים?
- מהו המספר הסופי של ההרוגים?
- האם החסימה שנותרה במעלה הנהר עלולה לגרום לגל נוסף?
- מה היה תפקידם של הטמפרטורות המשתנות ותנאי הקרח באזור?
התשובות צפויות להתברר רק לאחר שהחילוץ יסתיים והחוקרים יוכלו לנתח תמונות לוויין, נתונים הידרולוגיים ועדויות מהשטח.
אסון מקומי שממחיש סכנה רחבה יותר
האירוע בנפאל הוא הרבה מעבר לשיטפון חריג נוסף. הוא ממחיש את הסכנה שנוצרת כאשר התחממות אקלימית, קרחונים משתנים, אגמים בגובה רב וגיאוגרפיה הררית קיצונית נפגשים באותו אזור.
הבעיה המרכזית היא לא רק כמות המים. כאשר מערכת טבעית שנמצאת בגובה של אלפי מטרים משתחררת בבת אחת, היא יכולה להפוך בתוך דקות לזרם הרסני שמגיע ליישובים הנמצאים עשרות קילומטרים במורד הנהר.
לכן מדענים ורשויות באזור משקיעים יותר ויותר במעקב לווייני אחר קרחונים ואגמים קרחוניים ובמערכות התרעה מוקדמת.
צפו בסרטון מערוץ © Channel 4 News
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. מגזין התוכן הישראלי שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מביאים ניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
