באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו עשרות סרטונים תחת הערך כדור הארץ.
מה זה סופר ירח דם, האירוע שצפוי להתרחש ב-7 בספטמבר 2025. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © Be Smart המעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטון הפעם על "סופר ירח דם" ("Super Blood Moon"), צירוף של שני אירועים אסטרונומיים. סופר-ירח הוא מצב בו הירח המלא קרוב לכדור הארץ ונראה גדול ובהיר יותר. בליקוי ירח דם הירח נכנס לצל כדור הארץ וצבעו האדום. השילוב נדיר וגורם לירח להיראות מלא, גדול, בהיר ואדמדם בו-זמנית.
איך לוויינים עובדים? ערוץ היוטיוב ArvinAsh© מעלה סרטוני הסברה קצרים על נושאים מורכבים ושאלות גדולות, בפשטות. הפעם, איך לוויין עובד? איך הוא משוגר לחלל? איך הוא נשאר במסלולו?
כמה פעמים שמעתם מישהו מתאר קונספט קשה בביטוי "זה לא מדע טילים", כלומר, זה לא כל כך קשה להבנה כמו מדע טילים? מדע טילים הוא שם נרדף לנושאים מסובכים. לא היה נחמד להיות מסוגלים להגיד משהו כמו, "ובכן, אני למעשה מבין במדע טילים, ואני חושב שזה יותר קשה ממדע טילים"? לאחר שתצפו בסרטון של היום, אני חושב שבהחלט תוכלו להגיד בדיוק את זה, כי אני הולך להראות לכם איך לווייני תקשורת עובדים, ואיך הם משוגרים למסלול.
למרות שיש כמה סוגים שונים של לוויינים, הסוגים האלה הם ככל הנראה בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על חיינו היומיומיים. אבל כדי להבין מה הדברים האלה עושים ואיך הם משוגרים, תצטרכו ללמוד משהו על… ניחשתם נכון, מדע טילים. ואני מקווה שתגלו שזה באמת לא קשה כפי שזה נשמע.
אם אי פעם השתמשתם באפליקציית GPS למציאת מסלול, או אם בדקתם את מזג האוויר בעיר שלכם, או צפיתם בשידור טלוויזיה חי ממדינה זרה, יצרתם אינטראקציה עם לוויין. לוויינים משפיעים על חיי היומיום שלנו.
יש כמעט 3,000 לוויינים פעילים, בבעלות של יותר מ-100 מדינות שונות, המקיפים את כדור הארץ ממש עכשיו. ואלפים נוספים שמתוכננים לפעול בעתיד. כ-550 מהם נמצאים במה שנקרא מסלולים גאוסטציונריים. לווייני תקשורת נמצאים בדרך כלל במסלולים כאלה. זה אומר שהלוויין נראה נייח בהשוואה לסיבוב כדור הארץ. הוא נשאר באותה נקודה בשמיים בכל עת. במילים אחרות, אפשר לכוון את צלחת הלוויין שלכם שקולטת את תוכניות הטלוויזיה האהובות עליכם למצב אחד, ולעולם לא תצטרכו לשנות את הכיוון שלה.
אז השאלה היא איך מדענים מחשבים היכן למקם את הלוויין כך שישאר באותה נקודה בחלל? מכניקת מסלולים מבוססת על חוקי התנועה הפלנטרית של קפלר, שפורסמו כבר בשנת 1609. גם חוקי הגרביטציה האוניברסליים של ניוטון, שפורסמו ב-Principia Mathematica בסביבות 1687, ממלאים תפקיד בחישובים רבים.
חוקי קפלר מאפשרים לנו לחשב את המחזור והמהירות של לוויין כזה. המהירות היא שורש ריבועי של mu חלקי r, כאשר mu הוא הפרמטר הכבידה הסטנדרטי, שהוא קבוע הכבידה של ניוטון כפול מסת כוכב הלכת. r הוא רדיוס הלוויין ממרכז כדור הארץ. והמחזור מחושב לפי הנוסחה: T = 2π√r^3/mu. שימו לב שהמהירות והמחזור תלויים רק ברדיוס הלוויין, ולא במסה שלו.
מסלול גאוסטציונרי הוא מעגלי, ומכיוון שגובה הלוויין אינו משתנה, מהירותו חייבת להיות קבועה. אם תעשו את החישובים, תגלו שהמסלול הגאוסטציונרי נמצא במרחק של 35,786 ק"מ מקו המשווה. מחזור המסלול הוא 23.93 שעות, או 23 שעות ו-56 דקות. אולי תהיתם, למה זה לא בדיוק 24 שעות? ובכן, 23 שעות ו-56 דקות למעשה שוות ליממה סדרלית אחת. זהו הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב אחד ביחס למסגרת ייחוס שאינה מסתובבת.
הסיבה שאנחנו בדרך כלל סופרים 24 שעות כיממה אחת, היא מכיוון ש-24 שעות זה הזמן המדויק שהשמש חוזרת לאותה נקודה בשמיים מדי יום. אבל אתם צריכים לזכור שכדור הארץ נע ביחס לשמש. כדור הארץ נע ב-1/365 מהמעגל סביב השמש בזמן הזה. זה בערך 4 דקות. במילים אחרות, כדור הארץ צריך להסתובב עוד קצת, בערך 4 דקות, כדי שהשמש תהיה בדיוק מעליו. אבל סיבוב מלא סביב צירו נמשך בפועל 4 דקות פחות מכך.
כעת השאלה היא איך לוויין תקשורת מוכנס למסלול כזה? השלב הראשון הוא לשגר את הלוויין על טיל שיש לו קיבולת מטען כדי לשאת את הלוויין למסלול זה, ויכול להעניק את המהירות הדרושה כדי לשמור על מסלול זה. בארצות הברית, הטיל המרכזי למשימה זו הוא האטלס V.
טיל זה שוקל כ-317,000 ק"ג בזמן השיגור ויכול לשגר כ-12,700 ק"ג למסלול גאוסטציונרי. 90% ממשקלו הוא הדלק, שזה אופייני לטילים. המנוע הראשי מופעל על ידי חמצן נוזלי ו- RP-1, שהיא צורה מזוקקת מאוד של נפט, בדומה לדלק סילוני.
איך טיל עובד? ראשית, טיל לא זקוק לאטמוספירה כדי לחמצן את הדלק כמו שמנוע סילון עושה. הסיבה לכך היא שהוא נושא את המחמצן שלו. זה מאפשר לו לתפקד בחלל החיצון שבו אין אטמוספירה. מנוע סילון לא יעבוד שם כי אין חמצן זמין לשריפת הדלק.
מנועי טילים הם יישום של החוק השלישי של ניוטון, לכל פעולה, יש תגובה שווה והפוכה. שריפת הדלק גורמת לגזי פליטה בלחץ גבוה להיפלט במהירות על-קולית. התאוצה לאחור של מסת הדלק העוזבת את הזרבובית של הטיל גורמת לתגובה השווה וההפוכה של דחף קדימה שמניע את הטיל קדימה או כלפי מעלה במהלך השיגור. צורת הזרבובית של הטיל מתוכננת להגביר את מהירות גזי הפליטה עוד יותר כדי להגביר את הדחף שלו. הדחף הגבוה ביותר מושג כאשר קצב זרימת המסה של הדלק ומהירות היציאה של ההנעה גבוהים על פי משוואה זו.
הדלק צריך להיות מסופק בנפח ובלחץ גבוהים כדי לקבל את הדחף הנדרש להרמה. לחץ זה מסופק על ידי משאבות דלק שמגבירות את לחץ הגזים לפני כניסתם לתא הבעירה. מכיוון שמשאבות אלו יכולות להגביר את הלחץ, אין צורך לדחוס את הדלקים בלחץ כל כך גבוה. וניתן להפחית את עובי מיכלי האחסון שלהם, מה שגורם לחיסכון במשקל, וקיבולת מטען מוגברת.
כעת אולי תשאלו, איך מופעלות המשאבות הללו? הן מופעלות בדרך כלל על ידי שימוש בכמות קטנה של דלק כדי להניע טורבינה שמניעה את המשאבה. שמירה על טיסה יציבה וישרה היא אתגר. בעבר, טילים יוצבו באמצעות סנפירים גדולים. לשם טיסה יציבה, מרכז הלחץ, שבו פועל הכוח האווירודינמי, חייב להיות נמוך יותר ממרכז הכובד. הסיבה לכך היא שאם זווית ההתקפה שלו משתנה ביחס לנתיב הטיסה שלו, הכוח הפועל מתחת למרכז הכובד יכול להחזיר את היציבות שמיישרת מחדש את חרטום הטיל.
עם זאת, טילים מודרניים לא משתמשים בסנפירים, בגלל המשקל הנוסף והגרר האווירודינמי שהם גורמים. היציבות מגיעה מסיבוב זרבובית הדחף כדי לשמור עליה יציבה. זה נקרא דחף ממוזער.
מסלול גאוסינכרוני מושג בשלבים. בדרך כלל, הטיל ייקח את הלוויין לגובה המסלול שלו, אבל המסלול ההתחלתי הוא אליפטי. מסלול אליפטי זה צריך להשתנות למסלול מעגלי כדי להפוך לגאוסטציונרי.
אז לדוגמה, מסלול אליפטי עשוי לקחת את הלוויין לגובה של 150 ק"מ, בנקודה הנמוכה ביותר שלו, הנקראת פריגיאה. ולמסלול הגיאוסטציונרי של 35,786 ק"מ בגובה הגבוה ביותר שלו, ה-אפוגיאה. אנחנו יכולים להשתמש בחוקי קפלר כדי לחשב את המהירויות שיהיו לו בנקודות אלה – כ-36,500 קמ"ש בפריגיאה, ו-5,800 קמ"ש באפוגיאה.
הלוויין ממשיך במסלול אליפטי עד שמשהו משנה את מסלולו. שינוי זה נעשה ע"י האצת הטיל בדיוק בזמן הנכון כדי להפוך את המסלול בהדרגה למעגלי. המנועים צריכים להיות מופעלים בדיוק באפוגיאה כדי להאיץ את החללית מ-5,800 קמ"ש ל-11,000 קמ"ש. זו המהירות שהיא צריכה כדי לשמור על מסלול גאוסטציונרי מעגלי.
כפי שאתם יכולים כנראה להבין, יש רק מסלול גאוסטציונרי אחד. והוא נמצא בגובה של 35,786 ק"מ מעל קו המשווה של כדור הארץ. אין מסלול גאוסטציונרי אחר. ויש 500 לוויינים בגובה הזה. ה-"נדל"ן" הזה, אפילו בחלל, הוא מוגבל. ההיקף הכולל הזמין הוא כ-265,000 ק"מ. זו לא הייתה בעיה אם כל אחד מ-500 הלוויינים היה ממוקם במרחק שווה זה מזה והיה מרווח של 500 ק"מ ביניהם.
אבל זו לא הדרך שבה העולם עובד. יש הרבה יותר לוויינים מעל האזורים המפותחים של כדור הארץ. הם לפעמים במרחק של פחות מ-10 ק"מ זה מזה. והמהירות שבה הם צריכים לנוע היא 11,000 קמ"ש, או 3 ק"מ בשנייה, אין הרבה מקום. הם מרוחקים פחות מ-4 שניות זה מזה. לכן זה שטח נדל"ני יקר, כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם. והוא מנוהל על ידי ארגון האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה (ITU) שמקצה לכל לוויין מיקום ספציפי במסלול.
בנוסף, אם הטיל לא משוגר מקו המשווה, המסלול שלו לא יהיה באמת גאוסטציונרי. מכיוון שהוא לא יהיה בקו ישר או באותו מישור ביחס לקו המשווה. אז לדוגמה, כאשר לוויינים משוגרים מקייפ קנוורל, פלורידה, שנמצא בקו רוחב של כ-28.5 מעלות צפון, המסלול יהיה נטוי ב-28.5 מעלות מקו המשווה. מה שדורש תיקון = שימוש ביותר דלק.
לכן, זה מועיל למדינות לשגר את הטילים שלהן קרוב ככל האפשר לקו המשווה כך שפחות דלק טילים נדרש כדי לבצע התאמה כזו. בנוסף, שיגור קרוב לקו המשווה נותן לטיל אינרציה נוספת בגלל מהירות הסיבוב הגדולה יותר של כדור הארץ ליד קו המשווה, כך שהטיל המשוגר כבר ינוע במהירות הסיבוב של כדור הארץ בקו המשווה לפני השיגור.
שימו לב שלא כל לווייני התקשורת ממוקמים במסלולים גאוסטציונריים. חלקם ממוקמים גם במסלול נמוך סביב כדור הארץ. לווייני מסלול נמוך (LEO) סביב כדור הארץ יכולים לשרת את אותה פונקציה, אבל צריכים להשתמש בהרבה מהם כשהם נעים במהירויות כה גבוהות. וחייבת להיות העברה מתמדת של שידורים מלוויין אחד למשנהו. אבל היתרון הוא שלוויינים אלה זולים יותר לשיגור וזולים יותר לייצור מכיוון שהם לא צריכים להיות חזקים כל כך, מכיוון שמרחקי השידור קצרים בהרבה.
אז מה קורה עכשיו, כשסוף סוף יש לנו את הלוויין שלנו במסלול סביב כדור הארץ, התאמנו אותו כדי שיהיה לו מסלול גאוסטציונרי מעגלי, הצבנו אותו במקום הנכון שהוקצה על ידי ה-ITU והתאמנו את זווית המסלול שלו כך שיהיה באותו מישור כמו קו המשווה?
הדבר הראשון שקורה הוא שלוחות סולאריים נפרשים כדי לספק ללוויין כוח. הפונקציה העיקרית של הלוויין היא לקלוט אותות מכדור הארץ בעיקר בצורת שידורי רדיו, להגביר אותם, ולשדר אותם בחזרה בתדר שונה אל פני כדור הארץ. השינוי בתדר משמש למניעת הפרעה של אותות נכנסים עם אותות יוצאים.
מכיוון שגלי רדיו הם צורה של קרינה אלקטרומגנטית, כמו אור, הם לא מתעקמים הרבה עם קימור כדור הארץ. אחרי הכל, הפוטונים מהירים מדי. תפקיד הלוויין הוא לשדר גלי רדיו למרחקים ארוכים. אחרת, זה ידרוש שרשרת של אלפי תחנות ממסר על פני כדור הארץ כדי לבצע את אותה משימה.
לוויינים אלה בדרך כלל כוללים לפחות שתי אנטנות שעשויות להיות מכוונות לשתי נקודות שונות בקרקע. כל אחת מהן משמשת הן לשידורים נכנסים והן לשידורים יוצאים. אנטנות אלה בדרך כלל גדולות ככל האפשר כדי לקלוט אותות חלשות יותר מכדור הארץ. אבל הקוטר מוגבל ל- 3 מטרים, עקב מגבלות הגודל בתוך הטיל.
מסלול גאוסטציונרי נקרא לפעמים "מסלול קלארק", על שם סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק, שכתב את "2001: אודיסיאה בחלל". הוא היה האדם הראשון שפירט את התועלת של מסלול כזה בסיפור שכתב עוד בשנת 1945. זה אומר לכם שמדע בדיוני יכול לפעמים לחזות עובדות מדעיות עתידיות.
בפעם הבאה שאתם צופים בטלוויזיה לווינית, משתמשים ב-GPS, מאזינים לרדיו או בודקים את מזג האוויר. תחשבו על מדע הטילים והטכנולוגיה המדהימה שמאפשרת לנו ליהנות מהטכנולוגיות המדהימות האלה.
מה קורה בקצה היקום? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.
ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.
מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.
מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.
הסרטון הפעם – הרבה אנשים מאמינים שהיקום הוא אינסופי. אבל יש אפשרות כי זה לא כך. מה שאומר שיכול להיות קצה ליקום. מה קורה בקצה הזה? האם יש מסעדה? הצטרפו אל מאט בפרק הזה של מרחב-זמן כשהוא בוחן את המרחבים הגדולים ביותר של היקום שלנו. אז מה אתם מוצאים כשאתם מגיעים לקצה? עוד יקום? יקום בועה? חזרה לנקודת ההתחלה? צפו בפרק הזה של מרחב-זמן כדי לגלות!
לסרטונים נוספים מערוץ PBS Space Time עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור
איך הקונכיות האלה יודעות מה מזג האוויר בגרינלנד? סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזאר. עורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם – איך קונכיות יודעות מה מזג האוויר בגרינלנד?
החייזרים כבר כאן. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם –מדוע חייזרים כבר בדרך אלינו.
היקום הוא עצום ומורכב ממאות מיליארדי גלקסיות, טריליוני כוכבים, ועוד כוכבי לכת. אם אפילו השבר הקטן ביותר ניתן למגורים, אז היקום אמור להיות שוקק חיים. ובכל זאת איננו רואים דבר, רק ריקנות עצומה. איפה כל השאר? התשובה לחידה הזו יכולה להיות מרגשת כמו שהיא מצמררת: אנחנו מוקדמיּם, נולדנו כמעט לפני כל החיים האחרים – אבל בקרוב מאוד זה עשוי להשתנות. לא רק שחייזרים עשויים להופיע, הם יכולים להקיף אותנו במהירות. תחרות בלתי הפיכה על היקום עשויה להתחיל.
קרדיט תמונה: © Green_Grey Darya
מדענים חלוקים בדעתם בנוגע לקיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. יש הטוענים, על סמך מודלים סטטיסטיים, שמן ההכרח הוא כי קיימים חיים תבוניים בפלנטות רבות ביקום. אחד מהידועים שביניהם הוא פרופסור מיצ'יו קאקו, הטוען בביטחון מוחלט כי אכן יש חייזרים, שגם יש מהם שמפותחים מאיתנו במיליוני שנים. רבים אחרים טוענים כי הסבירות להיווצרות חיים תבוניים נמוכה כל כך, והיקום גדול ועתיק כל כך, עד כי אין שום סיכוי סביר שהאדם יגלה קיום חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. כסיוע לכך טוען פרדוקס פרמי, שמסתבר שכל ציוויליזציה שהייתה מתפתחת בקצב בו התפתחה הציוויליזציה האנושית, הייתה מגיעה לכל פינות הגלקסיה בתוך מספר מיליוני שנים; מכיוון שגיל גלקסיית שביל החלב מוערך ביותר מ־10 מיליארד שנים, לו היו חייזרים תבוניים במקום אחר, וודאי היו מגיעים לכאן כבר לפני זמן רב.(לקוח מויקיפדיה ©)
בערוץ היוטיוב של © Netflix נטפליקס, שירות הבידור המוביל בעולם, תמצאו מגוון רחב של סדרות וסרטים. נכון לחודש ינואר 2022 הערוץ צבר 22.8M מנויים ו- 4,966,339,105 צפיות. הסרטון הפעם- עולמות קפואים מהסדרה המקורית כוכב הלכת המופלא. תרגום לעברית: אדוה לנציאנו.
סרטון מערוץ היוטיוב © Vsauce3
בסרטון הפעם – וופי גולדברג חברה ל- © Extinction Rebellion ומקריינת סרטון מצויר שמתרחש כביכול בעתיד ומראה את השפעות ההתחממות הגלובלית. האם נוכל לשנות את התחזיות לשנת 2050?
לסרטונים נוספים על מפגעי טבע עם תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור שיטפונות
ערוץ היוטיוב של דסטין סנדלין, מחכימים כל יום © SmarterEveryDay עוסק בתגליות ומחקרים. נכון לחודש מרץ 2022 הערוץ צבר 10,300,891 מנויים ו- 1,026,022,514 צפיות. בסרטון הנוכחי – דסטין צילם בחצי כדה"א הצפוני ו- דֵרֶק מערוץ היוטיוב Veritasium צילם באותו זמן בחצי כדה"א הדרומי במטרה לבדוק אם המים בשני חצאי כדור הארץ מסתובבים לאותו כיוון.
האמת על מערבולת השירותים – חצי הכדור הצפוני
50 שנה לנחיתה על הירח. שרבוט גוגל (Google Doodle) "דודל" הוא איור המבוסס על סמלילה של גוגל. ערוץ היוטיוב GoogleDoodles מעלה שרבוטים לאירועים הקשורים למפורסמים. נכון לחודש ינואר 2022 הערוץ צבר 2,200,000 מנויים ו- 441,690,158 צפיות. משימת אפולו 11 של נאס"א בחודש יולי 1969 שינתה את עולמנו על ידי הנחיתה המוצלחת של בני אדם על פני הירח והחזרתם הביתה בשלום בפעם הראשונה בהיסטוריה. דודל לוקח אותנו דרך המסע אל הירח ובחזרה עם ידע ממקור ראשון, אסטרונאוט לשעבר וטייס מודול הפיקוד של אפולו 11 מייקל קולינס.
לוחות טקטוניים, הסבר. סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזאר. עורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם – הסבר על לוחות טקטוניים.
לוחות טקטוניים
האם הדינוזאורים באמת נכחדו? סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.
הסרטון הפעם – האם הדינוזאורים באמת נכחדו? תרגום לעברית: silvercorify \ Elee Shimshoni.
קרדיטמ תמונה © Mike Bird
הסרטון עוסק בשאלה האם דינוזואריים באמת נכחדו או אם ישנם מינים ששרדו מהם. עיקרי התוכן כוללים:
הכחדת הדינוזואריים: הסיפור על הכחדת הדינוזואריים בסוף תקופת הקרטיקון, כולל הסיבות המובילות לכך, כמו פגיעת אסטרואיד ושינויים אקלימיים.
סוגי דינוזואריים: הסבר על סוגים שונים של דינוזואריים, מהמאורצות המפורסמות ועד המינים הפחות מוכרים, וכיצד הם התאימו את עצמם לסביבות השונות.
קשר ליונקים ולציפורים: הסרטון מדגיש את הקשר בין דינוזואריים לציפורים המודרניות, ומציג את הטענה כי ציפורים הן למעשה צאצאות של דינוזואריים.
ראיות מדעיות: הוא מציע הוכחות מדעיות שונות לגבי ההכחדה, כמו מאובנים, חומרים גנטיים ושיטות מחקר נוספות שמסייעות להבנת ההיסטוריה האבולוציונית.
שאלות ותיאוריות חדשות: הסרטון מדבר על תיאוריות חדשות שמאתגרות את ההבנה המסורתית של הכחדת הדינוזואריים, כולל רעיונות על מינים שהתקיימו זמן רב לאחר התקופה שבהם נחשבו לנכחדים.
לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור
"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..
ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.
ערוץ היוטיוב של טד (TED (Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ" "Ideas Worth Spreading". נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TED צבר 14,900,400 מנויים ו- 1,564,900,476 צפיות, ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות וערוץ TedTalks צבר 20,800,000 מנויים ו- 3,735,606,385 צפיות.
בסרטון הפעם –המדינה שלי מדברת, מה קרה כשבפרויקט "אירופה מדברת" הפגישו בין אלפי אנשים זרים בעלי דעות מנוגדות, לדיבורים על פוליטיקה ונושאים אחרים. באביב 2019, יותר מ-17000 אירופאים מ-33 מדינות נרשמו כדי לנהל דיון פוליטי עם אדם זר. הם השתתפו ב"אירופה מדברת", פרויקט שמארגן שיחות פרטיות בין אנשים בעלי דעות שונות — סוג של טינדר בתחום הפוליטיקה. יוכן וגנר (Jochen Wegner) העורך הראשי של המהדורה המכוונת של השבועון הגרמני די צייט (בגרמנית: Die Zeit – "הזמן"), מספר על הדברים הבלתי צפויים שקרו לאחר שאנשים נפגשו כדי לדבר ומראה כיצד שיחות פנים אל פנים יכולות לגרום לחברה הגלובלית המפולגת לחשוב על עצמה מחדש. תרגום לעברית: Neta Lavee / עריכה: Allon Sasson
ערוץ היוטיוב של טד (TED (Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ" "Ideas Worth Spreading". נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TED צבר 14,900,400 מנויים ו- 1,564,900,476 צפיות, ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות וערוץ TedTalks צבר 20,800,000 מנויים ו- 3,735,606,385 צפיות. הסרטון הנוכחי – למה חשוב שתהפכו לפעילי אקלים, הרצאתה של לואיזה נויבאואר. תרגום לעברית: Shlomo Adam עריכה: Sigal Tifferet
ערוץ היוטיוב מלודי שיפ melodysheep הוא פרויקט מוזיקה שנוצר על ידי אמן המוזיקה אלקטרונית מוושינגטון ג'ון ד. בוסוול. מטרת הפרויקט להפיץ ידע מדעי ופילוסופיה באמצעות רמיקסים מוסיקליים. ג'ון בוסוול יוצר מוזיקה על תולדות הכוכבים, היקום, החיים,
ג'ון לוקח מאמרים של מדענים, פיזיקאים ופילוסופים ומתרגם אותם למוזיקה. נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 834,000 מנויים ו- 159,974,429 צפיות. בסרטון הפעם – קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן.
אנרגיית ההיתוך מוסברת. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם – אנרגיית ההיתוך מוסברת, כיצד פועל היתוך גרעיני והאם הוא רעיון טוב? תרגום לעברית: Kfir Krakauer
ערוץ היוטיוב של טד (TED (Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ" "Ideas Worth Spreading". נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TED צבר 14,900,400 מנויים ו- 1,564,900,476 צפיות, ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות וערוץ TedTalks צבר 20,800,000 מנויים ו- 3,735,606,385 צפיות. הסרטון הנוכחי – שינוי האקלים – גרטה תונברג | מדוע צריכים לפעול עכשיו, הפעילה הפוליטית השוודית גרטה טונברג הפועלת לעצירת ההתחממות העולמית ושינויי האקלים. תרגום לעברית: Shlomo Adam עריכה: Sigal Tifferet
האדם הראשון לא היה קיים. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.
הסרטון הפעם – אם היינו מסתכלים מיליוני דורות אחורה דרך האבולוציה, לא היינו רואים אדם, אלא דג. אז מתי הופיע האדם הראשון? התשובה תפתיע אתכם.
"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..
ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.
זיהום הפלסטיק.סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם על הפלסטיק שחדר לחיינו ומסכן את בריאותנו. תרגום לעברית: Adam Tzaidi
זיהום הפלסטיק
הים העמוק מה מסתתר במקום המבודד ביותר בכדור הארץ?סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם – הים העמוק מה מסתתר במקום המבודד ביותר בכדור הארץ?
הדבר המסוכן ביותר ביקום – כוכב מוזר. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם על כוכבי נייטרונים שהם בעצם גרעיני אטום ענקיים עם מסה של השמש! הסביבה בליבתו של כוכב נייטרונים היא כה קיצונית, שחוקי הפיזיקה הגרעינית בהם משתנים. עובדה שעלולה להוביל ליצירתו של חומר מוזר ומסוכן ביותר. תרגום לעברית: Ran Fisher
כוכב מוזר
חייזרים מתחת לקרח – חיים על כוכבי לכת תועים. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם – חייזרים מתחת לקרח – חיים על כוכבי לכת תועים.
חייזרים מתחת לקרח
מה היה קורה אם היינו מפוצצים בבת אחת את כל פצצות האטום? סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם – מה היה קורה אם היינו מפוצצים בבת אחת את כל פצצות האטום? מעלה תסריט דמיוני של פיצוץ כל הנשק הגרעיני שבכדור הארץ.
פצצת אטום
המקורות הקוסמיים של המים על פני כדור הארץ. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.
הסרטון הפעם – המקורות הקוסמיים של המים על פני כדור הארץ. תרגום לעברית: עלי שמשוני מכון דוידסון לחינוך מדעי
"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..
ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.