עצבי הגולגולת

באתר zemaze.co.il, מיזם שיתופי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית ותרגום תוכן לעברית תמצאו תכנים בהם מופיע הערך עצבי הגולגולת.

קורטיזול גבוה, חרדה וערפל מוחי: המדריך לאיפוס עצב הואגוס והורדת סטרס

קורטיזול גבוה, חרדה וערפל מוחי

קורטיזול גבוה, חרדה וערפל מוחי: המדריך לאיפוס עצב הואגוס והורדת סטרס. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © motivationaldo, הערוץ של ד"ר אלן מנדל. המוטו של ד"ר מנדל הוא שלכל התסמינים יש סיבה והמטרה שלנו צריכה להיות הגעה לשורש הסיבה. בסרטון הפעם – האם הגוף שלכם תקוע במצב "הילחם או ברח"?

הקדמה

אנחנו חיים בעידן של סטרס כרוני מתמשך. אתם מרגישים את זה כעייפות כרונית, ערפל מוחי וחרדה קלה שפשוט לא עוברת. הבעיה היא שהגוף שלכם תקוע במערכת העצבים הסימפתטית "הילחם או ברח" כתוצאה מרמות גבוהות ומתמשכות של קורטיזול (הורמון הסטרס העיקרי).

הבשורות הטובות

יש לכם מכניזם פנימי שיכול להחזיר אתכם למצב "מנוחה ועיכול" והוא ממוקם בעצב הואגוס (Vagus Nerve). עצב הואגוס הוא הכביש המהיר המקשר בין המוח, הלב והמעיים, והוא המפתח להפעלת המערכת הפאראסימפתטית המרגיעה.

בניגוד לעצות כלליות על "נשימות עמוקות", המדריך הזה חושף 8 טכניקות ביולוגיות ומדעיות ספציפיות. מגרגור פשוט ועד חשיפה לקור. תוכלו לבצע את הטכניקות האלו בכל מקום כדי לאפס את עצב הואגוס ולהוריד מיידית את רמות החרדה והקורטיזול. זהו המדריך האולטימטיבי ללקיחת שליטה על המצב ההורמונלי והרגשי שלכם.

גילוי נאות

המידע הרפואי בערוץ וכאן באתר מסופק כמקור מידע בלבד. אין להשתמש בו או להסתמך עליו למטרות אבחון או טיפול כלשהן. המידע אינו מיועד לשמש כהכוונה למטופל ואינו יוצר כל קשר בין מטופל לרופא. אין להשתמש במידע כתחליף לאבחון וטיפול מקצועיים. התייעצו עם הרופא שלכם לפני קבלת החלטות רפואיות או לקבלת הדרכה בנוגע למצב רפואי ספציפי. ד"ר מנדל לא יישא באחריות לכל נזק, אובדן, פציעה או חבלות כלשהן שייגרמו כתוצאה מהסתמכות על המידע הכלול בערוץ או כאן באתר.

המדריך לאיפוס עצב הואגוס: שליטה בסטרס ובהורמון הקורטיזול

ברוכים הבאים, כאן ד"ר מנדל. רוב בעיות הבריאות מהן אנחנו סובלים קשורות למערכת העצבים הסימפתטית, תגובת ה-"הילחם או ברח". היום נתמקד במערכת הפאראסימפתטית ובעצב גולגולתי אחד ספציפי – עצב הואגוס. זהו העצב הארוך ביותר בגוף, העצב שיחולל שינוי בחייכם.

מהו עצב הואגוס?

עצב הואגוס מקשר את המוח שלכם לאיברים חשובים ברחבי הגוף, כולל המעיים והקיבה, הלב והריאות. כאשר אתם חושבים על "מנוחה ועיכול" זוהי מערכת העצבים הפאראסימפתטית וזהו עצב הואגוס שאיתו נעבוד.

גירוי נכון של עצב הואגוס יגרום להפחתת קצב הלב ולחץ הדם, לשיפור העיכול ופונקציות גופניות חיוביות רבות נוספות.

אם גופכם "נדלק" מהר מדי, קשה לכם לנוח, אתם סובלים מקשיי הירדמות או מחרדה, על ידי ביצוע הטכניקות הללו אתם תראו פלאים. עצב הואגוס עובד ישירות עם המוח והלב. ככל שהגוף שלכם נרגע אתם תרגישו שינויים מיידיים .

8 טכניקות ממוקדות לגירוי עצב הואגוס

  1. חשיפה לקור

הוכח כי חשיפה לקור מפעילה את עצב הואגוס. חשיפה קבועה לקור מורידה את תגובת ה-"הילחם או ברח" הסימפתטית ומגבירה את הפעילות הפאראסימפתטית דרך עצב הואגוס.

הפעולות האלה יפעילו את המערכת הפאראסימפתטית:

שהייה בטמפרטורות קרירות.

התזת מים קרים על הפנים.

מקלחת קרה קצרה.

  1. נשימה איטית ועמוקה

נשימה איטית ועמוקה היא דרך נוספת לגרות את עצב הואגוס ומסייעת בהפחתת חרדה וסטרס. רוב האנשים נושמים 10 עד 14 נשימות בדקה. אני ממליץ לכם לקחת כשש נשימות לאורך דקה שלמה.

שאפו עמוק ויפה מהסרעפת (הבטן צריכה להתרחב החוצה).

כאשר אתם נושפים, ודאו שהנשיפה היא ארוכה ואיטית.

תרגלו זאת מספר דקות בכל יום.

3 שירה, זמזום וגרגור

אם אתם אוהבים לשיר, לזמזם או לשאת מנטרות – עשו זאת! עצב הואגוס מחובר למיתרי הקול, ועל ידי הפעלת השרירים בחלק האחורי של הגרון, אתם מפעילים אותו. זה יסייע לגוף להמשיך להירגע.

גם גרגור מפעיל את עצב הואגוס ומסייע בהרגעה. גרגרו לעתים קרובות יותר.

  1. פרוביוטיקה (בריאות המעי)

מכיוון שעצב הואגוס קשור קשר הדוק למעיים, הגדלת כמות חיידקי המעיים הטובים (המיקרוביום) באמצעות פרוביוטיקה תסייע בשיפור תפקוד המוח. היא משפיעה לטובה על עצב הואגוס. ודאו שאתם מקבלים את הפרוביוטיקה הדרושה.

  1. מדיטציה

מדיטציה היא אחת מטכניקות הרגיעה המועדפות עליי. היא מגרה ישירות את עצב הואגוס ומגבירה את "טונוס הואגוס". זה מפחית באופן מיידי את פעילות ה-"הילחם או ברח" הסימפתטית ברחבי הגוף ומביא להאטה ולהרגעה.

  1. חומצות שומן אומגה 3

אומגה 3 הן חומצות שומנים חיוניים שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו. הן חייוניות לתפקוד החשמלי התקין של המוח ומערכת העצבים. ידוע שאומגה 3 מסייעת בגירוי עצב הואגוס. היא מפחיתה את קצב הלב ואת לחץ הדם ומאפשרת לכם להרגיש רגועים ושלווים.

  1. פעילות גופנית

אנחנו יודעים שפעילות גופנית טובה למערכת הלב וכלי הדם. היא גם מגבירה את הורמון הגדילה של המוח ותומכת במערכת המיטוכונדריה במוח. פעילות גופנית מגרה את עצב הואגוס. היא מגבירה את האנדורפינים בגוף, מה שגורם לכם להרגיש רגועים ושלווים.

  1. עיסוי

עיסוי עוזר גם הוא לגרות את עצב הואגוס. גם רפלקסולוגיה, עיסוי כפות הרגליים תפחית את התגובה הסימפתטית של "הילחם או ברח". עיסוי קל של סינוס הקרוטיד (אזור הממוקם ליד הצד הימני של הצוואר) יכול גם הוא לגרות את העצב.

לצחוק ולקחת שליטה

צחוק מפחית את הורמוני הסטרס העיקריים של הגוף, מגביר רגשות חיוביים וגורם למוח לשחרר הורמונים ספציפיים המשפרים את מצב הרוח. זה מגביר את האפקט הפאראסימפתטי, וגורם לגוף להרגיש מאוזן, רגוע ושליו.

עכשיו יש לכם את הכוח לשלוט במוח ובגוף שלכם באמצעות הטכניקות האלה, בכל זמן ובכל מקום.

 

אוזמפיק: כך המולקולה פועלת על המוח ומעוררת ירידה במשקל

איך אוזמפיק עובדת?

איך אוזמפיק עובדת? המדע שמאחורי הירידה במשקל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ניק סטרלינג ©sterlingmdphd. הערוץ מתמקד בנושאים כמו בריאות מטבולית וביצועים ספורטיביים. בסרטון הפעם, איך זריקת אוזמפיק (Ozempic) המיועדת בעיקר לטיפול בסוכרת, עוזרת לירידה במשקל? מה קורה כשמפסיקים להשתמש בתרופה ומהן תופעות הלוואי הנפוצות?

איך אוזמפיק עובדת? קראו את התרגום המלא של הסרטון

בעבר, אם רצינו לעזור למישהו לרדת במשקל באמצעות תרופות, האפשרויות שלנו היו די מוגבלות. עד שתרופות כמו אוזמפיק הגיעו והציעו כמה מהטיפולים הראשונים היעילים שעזרו לשבור חלק מהמחסומים לירידה במשקל. אבל מהי הראיה לכך שהתרופות האלה באמת עובדות? לכמה זמן הן פועלות? מה קורה כשמישהו מפסיק ליטול את התרופות האלה? וחשוב מכך, במה הן שונות מתרופות העבר? נדבר על האופן שבו תרופות אלה מכוונות לאתרים שמובילים לעלייה במשקל לאורך החיים ועל כך שהתהליך מתחיל במוח.

חלק מהשינויים החשובים ביותר שמתרחשים כשמישהו עולה במשקל לאורך החיים הם למעשה בלתי נראים. הם כוללים שינויים דלקתיים במוח כמו גליאוזיס והצטלקות. ואף שיבוש של האיתות הנוירולוגי הרגיל ששומר על המשקל שלנו מאוזן. אבל למרבה המזל, למדנו שיש במוח מתגים מסוימים שאפשר להפעיל כדי לסייע לירידה במשקל. כעת יש לנו כמה מהתרופות היעילות הראשונות שפועלות על המנופים האלה, כולל תרופות כמו אוזמפיק. תרופות אלה הן אגוניסטים לקולטן GLP-1, וביניהן סמגלוטייד, המשווקת בשם וויגובי, ו-לירגלוטייד. בגוף, תרופות אלה מנסות לחקות את ההשפעות של הורמון בשם GLP-1. הן עושות זאת באמצעות חיקוי צורתו וקישור לקולטן שלו. אז מאיפה מגיע GLP-1 ומה הוא עושה?

מה עושה ה-GLP-1?

GLP-1 הוא שרשרת של חומצות אמינו המיוצרות על ידי סוג של תאים במערכת העיכול הנקראים תאי L. ה-GLP-1 פועל כשליח המאפשר למעי שלנו לתקשר עם המוח ועם שאר חלקי הגוף. דוגמה, ה-GLP-1 מגביר את רגישות תאי הקיבה למתיחה ומאט את קצב התרוקנותההוא גם ממלא תפקיד קריטי בוויסות רמת הגלוקוז בדם, לחץ הדם ודלקת. בנוסף, ישנם מחקרים שהראו כי יש לו השפעות מגינות על מערכת העצבים והלב.

קולטני GLP-1 במוח

בתוך מערכת העצבים, קולטני ה-GLP-1 ממוקמים בכל חלקי המוח – אלו הם אותם המתגים שהזכרנו. אנחנו מוצאים את הקולטנים הללו בחלקים מגזע המוח. באזורים כמו גרעין המסילה הבודדת (nucleus tractus solitarius), המעורב בתחושת רעב ובצריכת מזון. פעילות דומה מתרחשת בחלקו התחתון של המוח (Area Postrema), האחראי על תחושת סלידה מטעם ועיבוד מידע תזונתי. אזור זה קולט אותות המגיעים ממערכת העיכול דרך העצב התועה (הואגוס), ומזהה הורמונים כמו גרלין, – הורמון הרעב שהקיבה מפרישה. משם, המידע ממשיך ישירות להיפותלמוס. למעשה, קולטני ה-GLP-1 פרוסים בנקודות אסטרטגיות בכל מערכת העצבים המרכזית.זה צריך להצביע על כך ש-GLP-1 הוא מולקולה חשובה מאוד.

הפעלת "מתג" ה-GLP-1 (הקולטנים)

אם GLP-1 מציע מולקולה טבעית לוויסות משקל, מדוע אנחנו לא יכולים פשוט לתת את זה? ובכן, GLP-1 מחזיק מעמד בזרם הדם במשך כחמש דקות בלבד לפני שהוא מתפרק על ידי אנזים הנקרא DPP-4. ניתן לעכב את האנזים הזה כדי למנוע את פירוק ה-GLP-1. למעשה יש לנו תרופות שעושות בדיוק את זה. אבל דרך אחרת לטפל בבעיה זו היא ליצור מולקולה מחקה שיכולה להפעיל את קולטני ה-GLP-1. וזה מה שעושות תרופות כמו אוזמפיק, סמגלוטייד ולירגלוטייד. המולקולות האלו מחקות את ההשפעות של GLP-1 בגוף מכיוון שהצורות שלהן דומות מאוד, ההבדל הוא שהן מותאמות לחזק את הקישור לקולטן או להיות עמידות להרס על ידי אנזימים.

בעבר התווכחו חוקרים אם התרופות הללו מסוגלות לחצות את מחסום הדם-מוח. כיום ישנן ראיות מוצקות לכך שהן חודרות למערכת העצבים המרכזית. שם, הן מפעילות את קולטני ה-GLP-1 באזורי המוח שהזכרנו, כמו ההיפותלמוס וגזע המוח, ובכך מעודדות ירידה במשקל. הדרך העיקרית שבה תרופות אלה פועלות היא על ידי הפחתת התיאבון וצמצום צריכת המזון. עכשיו, עד כמה התרופות האלה כמו סמגלוטייד או אגוניסטים של קולטן GLP-1, באמת עובדות? לאחר שהבנו את המנגנון במוח, הגיע הזמן לבחון את התוצאות בשטח. הנה הנתונים העולים מהמחקרים הקליניים שבחנו את השפעת הסמגלוטייד על בני אדם.

ניסויים קליניים – סמגלוטייד לירידה במשקל

כעת נסקור את ממצאי המחקרים הקליניים בהשתתפות בני אדם. לפני שנמשיך, חשוב לי להדגיש: התוכן כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי. מאחר שכל גוף מגיב אחרת, התייעצו תמיד עם הרופא שלכם לפני שתקבלו החלטות בריאותיות. כמו כן, אין לי כל קשר לתרופות אלה או ליצרני התרופות.

ב-2021 פרסם כתב העת 'New England Journal of Medicine' את תוצאות מחקר המפתח בשם Step 1, שהיה ניסוי מבוקר אקראי, כפול סמיות, גדול, שבדק כיצד סמגלוטייד משפיע על משקל הגוף. במחקר זה, החוקרים הקצו באקראי 1,961 מבוגרים עם עודף משקל או השמנה וללא סוכרת, לטיפול של 68 שבועות עם סמגלוטייד בתוספת התערבות באורח חיים, שכללה דיאטה מופחתת קלוריות ופעילות גופנית, או פלצבו בתוספת התערבות באורח חיים.

כדי להימנע מתופעות לוואי במערכת העיכול, שעלולות להיות נפוצות עם תרופות אלה, המינון של סמגלוטייד החל במינון נמוך והוגדל כל ארבעה שבועות עד להשגת מינון תחזוקה בשבוע ה-16. בסוף 68 השבועות, הקבוצה שקיבלה סמגלוטייד עם התערבות באורח חיים רשמה ירידה של 14.9% במשקל הגוף, בהשוואה ל-2.4% בלבד בקבוצת הפלצבו. כלומר, בהשוואה לקבוצת הפלצבו, קבוצת סמגלוטייד חוותה ירידה גדולה יותר במשקל ב-12.4% במשך 68 שבועות.

סמגלוטייד ובריאות לבבית ומטבולית

מעבר לירידה רבה יותר במשקל, המשתתפים שקיבלו סמגלוטייד גם חוו שיפור בכמה גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, כולל היקף מותניים, לחץ דם, רמות המוגלובין מסוכר, רמות שומנים, חלבון C-ריאקטיבי (סמן דלקת) ורמות גלוקוז. תוצאות אלו היו מעודדות כי הן הצביעו על כך שסמגלוטייד יכול להשפיע על סיכון קרדיו-מטבולי מעבר להפחתת מספר על המשקל בלבד.

לכמה זמן סמגלוטייד עובד?

מאחר שהשבת משקל היא בעיה מאתגרת בטיפול בהשמנה, שאלה מרכזית היא האם אגוניסטי קולטן GLP-1 ממשיכים לפעול מספר שנים לאחר הטיפול. לפני קצת יותר משנה, מחקר בשם Step 5 שפורסם ב-'Nature Medicine' לימד אותנו שלושה דברים חשובים:

  1. הירידה במשקל עם סמגלוטייד נראתה כמתייצבת מעט לאחר כשנה או 68 שבועות.

  2. ירידות המשקל אכן נשמרו עד כשנתיים או 104 שבועות.

  3. השיפורים בסיכון קרדיו-מטבולי נשמרו גם עם טיפול ארוך יותר.

נדרשים עדיין נתוני מעקב ארוכי טווח, אך באופן כללי התוצאות מעודדות.

עלייה במשקל לאחר הפסקת סמאגלוטייד

השאלה הבאה היא מה קורה כאשר מפסיקים להשתמש בסמגלוטייד. ב-2021 פורסם ב-Journal of the American' Medical Association' מחקר Step 4, שבחן את השפעות הפסקת סמגלוטייד. במחקר זה כל המשתתפים התחילו עם 20 שבועות שימוש בסמגלוטייד עם התערבות באורח חיים, ולאחר מכן הוקצו באקראי לאחת משתי אפשרויות:

  1. להמשיך בתרופה (סמגלוטייד + התערבות באורח חיים)

  2. לעבור לפלצבו + התערבות באורח חיים

התברר שכאשר המשתתפים הפסיקו עם סמגלוטייד, הם החזירו כ-6.9% ממשקל גופם לאחר כשנה (48 שבועות).

אבל אם הסיבה להשבת המשקל היא שתקופת הטיפול לא הייתה ארוכה מספיק, ניסוי ההמשך של Step 1 בחן את השבת המשקל לאחר תקופת טיפול ארוכה יותר – הפסקת התרופה לאחר 68 שבועות במקום 20 שבועות. החוקרים מצאו שכעבור שנה מהפסקת סמגלוטייד, המשתתפים החזירו בערך שני שלישים מהמשקל שהורידו בתחילה. כאמור, המשתתפים שהחזירו את רוב המשקל היו אלו שהורידו את המשקל הרב ביותר בזמן הטיפול.

בעיה משמעותית במחקר זה היא שלצד הפסקת התרופה, גם ההמלצות באורח חיים הופסקו, כולל ייעוץ תזונתי, דיאטה מופחתת קלוריות ופעילות גופנית, כך שהמשתתפים לא קיבלו באמת סיכוי הוגן לשמור על הירידה במשקל לאחר הפסקת התרופה.

תופעות לוואי של אגוניסטי קולטן GLP-1

אגוניסטי GLP-1 גורמים לתחושת שובע ופועלים על חלקי המוח שאחראים על בחילות. לכן חלק מתופעות הלוואי המרכזיות הן בעיות במערכת העיכול כגון בחילה, הקאות ושלשולים. לעיתים ראיתי מטופלים שלא מצליחים 'לשמור על האוכל' לאחר תחילת התרופות, מה שעלול להוביל להתייבשות ובעיות נוספות כמו פגיעה בכליות. עם זאת, כפי שידוע עד כה, אנשים נוטים להסתדר עם התרופות, לפחות בטווח הקצר.

יש גם סיבות מסוימות שבגללן אדם עשוי להימנע מנטילת אגוניסטי GLP-1. יש יותר מדי סיבות כדי לפרט כאן, לכן יש לשאול את הרופא. מחקרים מסוימים הצביעו על סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים, כמו סרטן בלוטת התריס וסרטן הלבלב. יש גם דיווחים על דלקת לבלב או אבנים בכיס המרה. דיווחים אחרונים כוללים מחשבות אובדניות, בעיקר במחקרים של ירידה משמעותית במשקל, כמו מחקר ההרעבה במינסוטה, שבו רבים מהנבדקים חוו דיכאון חמור. עדיין לא ברור אם מחשבות אובדניות או נטיות לדיכאון קשורות לתרופה עצמה או לירידה המהירה במשקל.

נקודות למחשבה

  1. תרופות אלה פועלות על המוח ויעילות מאוד לסיוע בירידה במשקל.

  2. הן גם יעילות במידה ניכרת בשיפור גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.

  3. כאשר מפסיקים עם התרופות, השבת המשקל היא דבר שכיח. נדרשים נתונים ארוכי טווח כדי לראות מתי היא מתייצבת.

תוכלו לבקר באתר של ד"ר ניק סטרלינג כאן

*תוכן הפודקאסט אינו ייעוץ רפואי ואין לפרשו כייעוץ רפואי. יש להתייעץ עם רופא לפני יישום כל טיפול או שינוי אורח חיים. סרטון זה אינו מחליף מידע שניתן ע"י ספקי שירותי בריאות רשמיים או מקורות בריאות ציבוריים.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישורים    אורח חיים בריא  בריאות  מחלות

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

איך להאט את ההזדקנות? 6 הרגלים מוכחים מדעית | מדריך מקיף

הרגלים מוכחים להאטת ההזדקנות

איך להאט את ההזדקנות? 6 הרגלים מוכחים מדעית | מדריך מקיף. מצאנו סרטון מצוין בערוץ היוטיוב © NeuroFuel של ד"ר אנדרו הוברמן. לאחר שתרגמנו את תוכן הסרטון הוא הפך לאחרונה לפרטי ואינו זמין לצפייה. אנחנו מכבדים את החלטתו של ד"ר הוברמן ולכן הסרנו את התרגום המדויק מהאתר, נביא כאן רק את עיקרי הדברים.

כמה מילים על ערוץ היוטיוב של ד"ר הוברמן

בערוץ תמצאו את מנת המוטיבציה היומית שלכם מגובה במדע! הסרטונים בערוץ, בהשראת תורתו של ד"ר אנדרו הוברמן, מפרקים את מדעי המוח החדשניים לכלים מעשיים לריכוז, משמעת וביצועים מנטליים.

איך להאט את ההזדקנות? עיקרי התוכן מהסרטון

ד"ר הוברמן משתף 6 הרגלים מגובים מדעית שבאמת מאטים את ההזדקנות. לא מדובר במיתוסים או טרנדים, אלא באסטרטגיות מוכחות המבוססות על מדעי המוח ומחקר אריכות ימים. למדו כיצד להגן על המוח, השרירים, העור ורמות האנרגיה שלכם ככל שאתם מתבגרים. השינויים היומיומיים הפשוטים האלה יכולים להאט משמעותית את השעון הביולוגי ולשפר את איכות החיים.

התוכן הזה מיועד למטרות מידע בלבד. לקבלת אבחון או ייעוץ רפואי, עליכם לפנות לאיש מקצוע.

המפתח הוא המוח

אם תאמצו הרגלי מוח יומיומיים, תשמרו על נעוריכם גם אחרי גיל 50/ כדורים לא יעשו זאת עבורכם. חוקרים ממכון 'באק' (Buck) גילו כי הדרך שבה אנו חיים קובעת כמה מהר התאים שלנו מזדקנים/ הגנטיקה משחקת תפקיד משני בלבד. פחות מ-25% מאריכות החיים נקבעת על ידי ה- DNA/ השאר נקבע על ידי איך שאנחנו חיים, ההרגלים שלנו, הקצב, הגישה שלנו והסביבה.

האמת המגובה על ידי מדעי המוח  – המוח דינמי גם אחרי גיל 50

המוח הוא איבר דינמי. גם אחרי גיל 50 הוא עדיין גמיש עצבית ויש לו את היכולת להסתגל, לחווט מחדש ולהתחזק. זה חל לא רק על לימוד שפה או תחביב חדש אלא גם על חוסן, מצב רוח, ניידות, שימור שרירים, מיקוד, ואפילו תפקודי עור ומערכת החיסון. ההזדקנות אינה רק עניין של שחיקה. היא גם עניין של אותות ותגובות. וההרגלים שלך הם האותות.

שליחת אותות שגויים למוח

רוב האנשים שולחים לגופם אותות שגויים. תזמון שינה לקוי, חוסר גיוון בתנועה, קצב המעורר הפרעות ביולוגיות (צירקדי), לחץ כרוני, כל אלה מאיצים את ההזדקנות מבפנים החוצה.

שישה הרגלי זהב

ישנם שישה הרגלי זהב שלפי מדעי המוח יכולים להאט ובחלק מהתחומים גם לגרום להיפוך סימני ההזדקנות הפיזיולוגית אחרי גיל 50. כל הרגל מגובה במחקר מעשי עם כלים ברורים, במטרה לתכנת מחדש את הגוף שלכם לצעירות וחיוניות. מדובר לא רק במראה, אלא בדרך שבה אתם זזים, חושבים ומתאוששים.

אור השמש

קורה שאחרי לילה אחד של שינה לקויה המוח מטושטש והגוף כואב.יש לזה סיבה, והיא מתחילה בשמש. מה שקורה במוח שלכם כשאתם רואים אור שמש בבוקר הוא עמוק. בתוך ההיפותלמוס שוכן הגרעין הסופרה כיאסמטי, או ה-SCN, השעון הצירקדי הראשי. המצבור הזה של כ-20,000 נוירונים מווסת כמעט כל מערכת בגוף שלכם: הורמונים, עיכול, קוגניציה, תפקוד חיסוני ואפילו התבטאות הגנים.

הקצב הצירקדי

מחקר מ-2021 ב-'Nature Communications' קובע כי שיבוש השעון הביולוגי מאיץ את ההזדקנות. לפי החוקרים, חשיפה לא סדירה לאור ושינה לקויה מעלות משמעותית את רמת הדלקת בגוף ופוגעות בתפקוד הקוגניטיבי ובלב. במילים פשוטות: תזמון ההרגלים שלכם קובע כמה מהר תזדקנו. אפילו אם ההרגלים שלכם בריאים.

חשיפה לאור שמש טבעי

לפי מחקרים, הנה מה שיקרה לכם אם תחשפו את עיניכם לאור שמש טבעי תוך 30-60 דקות

5-10 דקות של אור טבעי בבוקר עוזרות לקבוע את הקצב הצירקדי ליום כולו. זה מדכא את המלטונין, מעלה את הקורטיזול בצורה בריאה, ומאותת למוח שהגיע הזמן להיות ערני, מרוכז ומלא אנרגיה.

חשיפה לאור בוקר

חשיפה לאור בוקר גם משפרת את אותות הדופמין. זה קריטי, לא רק למוטיבציה ולדחף, אלא גם לשליטה מוטורית, ללמידה ולויסות רגשי. חוקרים מאוניברסיטת בזל מצאו ב-2019 כי שמירה על אותות צירקדיים קבועים מחזקת את זיכרון העבודה אצל מבוגרים. המשתתפים במחקר הפגינו זמני תגובה מהירים יותר וסבלו פחות מדיכאון בהשוואה לאחרים.

קצבים צירקדיים גם מווסתים ייצור קולגן ותיקון עור. מאמר משנת 2020 ב- 'Cell Reports' מצא שתאי עור מתחדשים בצורה היעילה ביותר בלילה רק אם הקצב הצירקדי מתואם כראוי. אם מפספסים את אות הבוקר, מנגנוני התיקון הליליים נחלשים. לכן, ההרגל הזה הוא לא רק כדי להרגיש ערניים, הוא מאט את ההזדקנות הביולוגית במוח, בעור, בהורמונים ובמטבוליזם.

אימוני כוח

אם אתם רוצים להישאר צעירים אחרי גיל 50, אחד הכלים החזקים והפחות מנוצלים הוא אימוני כוח. אבל לא כאלה שמשאירים אתכם מותשים שעות ארוכות. למעשה, פרצי כוח קצרים ועצימים הם אולי הנוסחה המדויקת שהמוח והגוף שלכם צריכים להיפוך הירידה בתפקוד כתוצאה מהזדקנות.

איבוד מסת השריר בכל עשור

אחרי גיל 30, אנחנו מאבדים כ-38% מסת שריר בכל עשור. המצב הזה הידוע כ- 'סרקופניה'. אבל סרקופניה אינה רק אובדן כוח. היא משפיעה ישירות על המטבוליזם, ויסות הסוכר בדם, צפיפות העצם ואפילו הקוגניציה.

שימור כוח השריר

מחקר חשוב מהרווארד שפורסם ב-2022 ב- 'JAMA Network Open' הראה ששימור כוח שרירי, במיוחד ברגליים, הוא אחד הגורמים החזויים ביותר לאריכות ימים בקרב מבוגרים. הנה מה שמראה המחקר: אימוני התנגדות לא רק משמרים את השריר, הם מפעילים מסלולי 'נגד הזדקנות' ברמה התאית.

שילוב אימוני כוח

מחקר משנת 2019 ב- 'Cell Metabolism' הוכיח שאימוני כוח מגבירים את הביטוי של גנים המעורבים בתפקוד המיטוכונדריה ובסינתזת חלבונים. גם אצל מבוגרים מעל גיל 65.

אמצו שגרה של שניים עד שלושה אימוני כוח קצרים בשבוע המבוססים על תנועות מורכבות. אימון כזה דורש רק 20-30 דקות, וניתן להשתמש במשקל גוף, משקולות יד קטלבל או רצועות התנגדות. תנועות כמו סקוואטים, שכיבות סמיכה, דדליפט ורצועות מספיקות כדי להפעיל סיבי שריר מסוג 2, סיבי השריר המהירים שדועכים הכי מהר עם הגיל, אבל הם גם המגנים הטובים ביותר על הבריאות המטבולית ועמידות בפני פציעות.

הצעה למסגרת שבועית:

יום שני – אימון כוח לכל הגוף, 30 דקות. יום חמישי – התמקדות בחלק העליון של הגוף, 20-25 דקות. שבת – אימון עליון או מעגלי אופציונלי, 20 דקות.

מה עושים אימוני הכוח?

אימוני כוח מגדילים את רמות גורם הנויורוטרופיה המוחי (BDNF), מולקולה חיונית לפלסטיות המוחית, המכונה לעיתים "דשן למוח". הוא תומך בזיכרון, מגן מפני ירידה קוגניטיבית ומשפר ויסות רגשי. מחקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית מראים שאימוני התנגדות יכולים לשפר משמעותית את תפקודי הניהול ולצמצם תסמיני חרדה ודיכאון אצל מבוגרים.

זה לא דורש הרבה זמן. שני אימונים בשבוע בעוצמה בינונית עד גבוהה הוכחו כמסוגלים להחזיר אובדן שריר, לשפר רגישות לאינסולין ולהעלות באופן טבעי את רמות הטסטוסטרון וההורמון הגדילה.

צום

צום הפך לסיסמה אופנתית בתחום הבריאות, ובצדק. אבל המדע מגלה ניואנס חשוב: איך ומתי אתם צמים חשוב יותר מאשר רק לוותר על ארוחת בוקר. מה שקורה בגופכם במהלך צום הוא ריקוד ביולוגי אלגנטי בין שני מסלולים מרכזיים: חלבון MTOR שמקדם גדילה, בניית שרירים ותיקון. ואוטופגיה, שמפרקת תאים וחלבונים פגומים.

אנחנו לעיתים מתמודדים עם שני אתגרים מתחרים. אנחנו זקוקים לאוטופאגיה כדי לנקות תאים פגומים ולהפחית דלקות, אבל צריכים גם את ה-MTOR כדי לשמור על מסת השריר והכוח, במיוחד בגיל מבוגר, כשסרקופניה נכנסת לפעולה.

השימוש הנכון בצום

אז איך משתמשים בצום כדי לתמוך באריכות ימים מבלי להקריב מסת שריר או בריאות הורמונלית? הנה מה שמראים המחקרים.

חוקרים בכתב העת 'Cell Metabolism' (2016) מצאו במחקר משנת 2016 כי ריכוז הארוחות בתוך חלון של 8 עד 10 שעות ביום משפר את רגישות האינסולין. שיטה זו מפחיתה דלקות ומגבירה את האוטופגיה (ניקוי התאים) מבלי שתצטרכו לקצץ בכמות הקלוריות. למבוגרים ההבחנה הזו היא קריטית. הגבלת קלוריות עלולה לפעמים לגרום לחוסרי תזונה או אובדן שריר. אבל תזמון האכילה, אפילו כשאוכלים מספיק, יכול לעורר יתרונות לאריכות ימים.

חלון עקבי של 8-10 שעות

רצוי להתחיל בסביבות 8-10 בבוקר ולסיים עד 6-7 בערב. הימנעו מאכילה מאוחרת בלילה, שכן האכילה בלילה מפריעה לסנכרון הצירקדי ומגבירה אגירת שומן ודלקת.

בימי אימון כוח, שברו את הצום מיד לאחר האימון עם חלבון לתמיכה ב-MTOR ובהתאוששות. בימי מנוחה, האריכו מעט את חלון הצום כדי להגביר את האוטופגיה.

גם צום של 12 שעות, למשל מ-7 בערב עד 7 בבוקר, הוכח כמועיל לבריאות המיטוכונדריה ולהורדת לחץ הדם, במיוחד אצל מבוגרים. אין צורך באמצעים קיצוניים.

דוגמה אמיתית

במכון 'סולק' (Salk) הוכיחו במחקר כי חלון אכילה מוקדם מוריד את רמות הכולסטרול ומשפר את ויסות הסוכר בעכברים. למרות שהעכברים אכלו כמות קלוריות זהה, צמצום זמן האכילה האט משמעותית את תהליכי ההזדקנות שלהם בהשוואה לעכברים שאכלו לאורך כל היום. מחקרים אנושיים מראים תוצאות דומות.

מה קורה במוח שלכם כשאתם צמים?

כשאתם צמים אתם מעלים את ייצור הקטונים – מולקולות המשמשות דלק נקי לנוירונים, משפרות ריכוז ומפחיתות לחץ חמצוני. בנוסף, הצום מפחית דלקות נוירולוגית, שהן גורם מרכזי לירידה בזיכרון, ערפול מוחי ואפילו הפרעות במצב הרוח. אז צום הוא לא מניעה אלא תזמון אסטרטגי. שינוי פשוט של מתי אתם אוכלים יכול לשלוח לגוף שלכם אות חזק: הגיע הזמן לרפא, לנקות ולהחזיר את הצעירות מבפנים.

אתם מה שאתם אוכלים

המזונות שאנחנו אוכלים משפיעים לא רק על המותניים שלנו. הם מעצבים את כימיית המוח, ויסות הרגשות, חדות הקוגניציה ואפילו המוטיבציה לזוז ולהתחבר.

המוח צורך המון אנרגיה

המוח מהווה כ-2% ממשקל הגוף אבל צורך מעל 20% מאנרגיית הגוף, בעיקר בצורת גלוקוז וחומצות שומן. אבל הנה האתגר: אחרי גיל 50, יכולת המוח לחדש אנרגיה בצורה יעילה מתחילה לרדת. המשמעות היא שבחירות תזונתיות גרועות לא משפיעות רק על המעיים שלכם, אלא פוגעות ישירות בביצועים המנטליים, במצב הרוח ובעמידות שלכם.

אז מה המוח באמת רוצה?

ראשית, חומצות שומן אומגה 3, במיוחד DHA. מחקרים כמו מחקר ה- 'Framingham Offspring' משנת 2014 מראים שרמות גבוהות של DHA קשורות לנפח מוח גדול יותר ולזיכרון טוב יותר במבוגרים. DHA תומך במבנה ממברנות הנוירונים, משפר תפקוד סינפטי ומפחית דלקות נוירולוגית.

שנית, חלבונים עשירים בטירוזין כמו בשר הודו, ביצים, יוגורט וגבינת קוטג’ מזינים מוטיבציה, דחף ויסות רגשי. עם הירידה הטבעית בדופמין עם הגיל, מילוי חומרי הגלם האלה נעשה קריטי.

שלישית, פוליפנולים הנמצאים בפירות יער, שוקולד כהה, שמן זית ותה ירוק. התרכובות הצמחיות האלה מגנות על המוח מפני לחץ חמצוני ותומכות ב- BDNF, גורם גדילה חיוני לפלסטיות נוירולוגית וללמידה. מאמר שפורסם ב-2020 ב-'Frontiers in Aging Neuroscience', מצאו החוקרים כי צריכה גבוהה של פוליפנולים מפחיתה את הסיכון לדמנציה ומשפרת את זיכרון העבודה.

רביעית, מגנזיום ו-ויטמיני B החיוניים לייצור נוירוטרנסמיטורים ולמטבוליזם של אנרגיה. החומרים האלה לעיתים מתדלדלים במבוגרים, במיוחד אם יש רמות גבוהות של לחץ או בעיות עיכול.

פרוטוקול מעשי למעקב

בנו תחילה את הצלחת שלכם סביב חלבון. שאפו ל- 30-40 גרם חלבון בכל ארוחה, מפוזרים לאורך היום. מדי יום הוסיפו חומצות שומן אומגה 3 מדגים שומניים כמו סלמון או סרדינים, או מאצות אם אתם טבעונים. כללו 1-2 כוסות של ירקות או פירות יער בעלי צבעים עזים לפחות בשתי ארוחות ביום. שתו תה ירוק באמצע הבוקר או מוקדם אחר הצהריים, שתייה שתומכת בבריאות המוח וערנות עדינה ללא גירוי יתר.

מה קורה במוח כשאתם עושים את זה?

אתם ממש משפרים את הארכיטקטורה של הנוירונים שלכם, מחזקים את שכבות השומן המבודדות את חיווט המוח, מגבירים את גמישות קרומי התא ומחזקים את הכימיקלים המאותתים שמווסתים מחשבה, רגש ואנרגיה. והנה משהו שאולי תמצאו מעורר השראה: מחקר מאוניברסיטת אילינוי מראה שתבניות תזונה עשירות בפלבנואידים ושומנים בריאים יכולות להאט ירידה קוגניטיבית בעד כ-30% בעשור, ללא תלות בפעילות גופנית או רמת השכלה.

אז המסר פשוט: האכילו את המוח שלכם כאילו שזה חשוב, כי זה אכן חשוב.

דלקות כרוניות

דלקת כרונית מאיצה הזדקנות יותר מכל דבר אחר.  דלקת כרונית נמוכה, שמתבשלת בשקט מתחת לפני השטח, מחריפה את מערכת החיסון שלכם, מאיצה את התדרדרות המפרקים, מטשטשת את המוח ואפילו מזקנת את העור. התופעה הזו מוכרת בקהילה המדעית בשם 'דלקת הזדקנות'.

מחקר מכונן שפורסם ב-'Nature Reviews Immunology' הראה שדלקת כרונית היא מניע מרכזי כמעט לכל מחלות הגיל: מחלות לב, ירידה קוגניטיבית, דלקת מפרקים ואפילו סוגים מסוימים של סרטן. זה גם אחד הגורמים הגדולים לעייפות, התאוששות לקויה ורגישות רגשית בגיל הביניים ומעבר לו.

אין צורך בתרופות כדי להילחם בזה. צריך איזון במערכת העצבים, כי דלקת היא לא רק עניין של מערכת החיסון, היא נשלטת בקפידה על ידי המערכת האוטונומית, במיוחד על ידי עצב הואגוס.

כשגופכם נמצא במצב מתמיד של "לחימה או בריחה", ציטוקינים פרו-דלקתיים שוטפים את המערכת שלכם. אבל כאשר אתם מפעילים את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, צד המנוחה והעיכול, הדלקת יורדת. אז איך מורידים את הדלקת מדי יום בדרך טבעית ובתמיכה מדעית?

שלושה כלים יומיים פשוטים להפחתת דלקות

נשימה איטית דרך האף

במיוחד נשימת 4-7-8. שאפו דרך האף במשך 4 שניות, החזיקו 7 שניות, נשפו 8 שניות. זה מפעיל את עצב הואגוס ומפחית קורטיזול. לפי מחקר משנת 2017 מאוניברסיטת דרום קרוליינה, שלוש עד ארבע סבבים בלבד יכולים להוריד סמני דלקת כמו IL6 ו-CRP.

חשיפה קצרה ובטוחה לקור

כמה שניות של מים קרים על הפנים או הצוואר העליון מפעילות את המערכת הפאראסימפתטית. מחקר של ד"ר רונדה פטריק וכתב העת 'Journal of Neuroimmunology' מראה שחשיפה לקור מפחיתה אותות דלקת ומשפרת עמידות חיסונית, במיוחד במבוגרים מעל גיל 50.

מגע עם טבע ומרחבים ירוקים

רק 20 דקות בפארק, יער או גינה, אפילו הליכה ללא טלפון, הורידו קורטיזול, שיפרו את שונות קצב הלב ודיכאו ציטוקינים דלקתיים. מחקר משנת 2019 שפורסם ב-'Frontiers in Psychology' מצא שחשיפה לטבע משפרת סמני חיסון אפילו יותר ממנוחה בתוך הבית.

מה קורה במוח כשאתם עושים את הדברים האלה? אתם מפעילים את הקורטקס הפרה-פרונטלי, האזור האחראי על תפקוד ביצועי, ויסות רגשי ושליטה בדחפים, תוך כדי דיכוי האמיגדלה, מרכז זיהוי הפחד והאיומים. השילוב הזה משפר את היכולת שלכם לחשוב בבירור, להתאושש מהר יותר ולשמור על איזון רגשי. כל אלה תומכים במצב פנימי צעיר ועמיד.

אז במקום להוסיף משהו מסובך, חשבו על ההרגל הזה כהתקררות יומית למערכת העצבים שלכם. 15 דקות בלבד של התאוששות מכוונת ביום יכולות להפוך את האותות הפנימיים שמובילים להזדקנות מוקדמת. אין צורך להילחם בדלקות, פשוט תפסיק להזין אותן. ורוגע הוא התרופה הטובה ביותר.

לנצח את הבדידות

לפי מחקר הרווארד על התפתחות מבוגרים, המחקר הארוך ביותר על רווחת האדם בהיסטוריה, החיזוי החזק ביותר לבריאות ואושר בגיל מבוגר אינו כולסטרול, הכנסה או IQ אלא איכות מערכות יחסים קרובות. לא מספר החברים ברשתות החברתיות, לא אם אתם נשואים או לא. אלא עומק הקשר האמיתי והמשמעותי.

מה קורה במוח כשאתם חווים קשר אותנטי, שיחה מעומק הלב, מבט בעיניים, צחוק משותף או מגע פיזי? התהליך הביוכימי הוא עמוק. אתם משחררים אוקסיטוצין, נוירופפטיד שמפחית קורטיזול, מוריד דלקות ומחזק את מערכת העצבים הפאראסימפתטית. כמו כן, אתם מעלים דופמין וסרוטונין שמשפרים מוטיבציה, ויסות רגשי ולמידה.

לעומת זאת, בידוד חברתי ובדידות, אפילו כשאתם מוקפים פיזית באנשים, פועלים כגורם לחץ ביולוגי. מטה-אנליזה משנת 2015 שפורסמה ב-'Perspectives on Psychological Science' הראתה שבדידות מגבירה את סיכון התמותה ב- 26%, מה שמתחרה בעישון והשמנה.

בדידות משכתבת את מרכזי האיום במוח, מגבירה את רגישות האמיגדלה ומחלישה את ההגנות החיסוניות. לכן, אנשים ללא קשרים חברתיים חזקים חווים שיעורי דלקות גבוהים יותר, ירידה קוגניטיבית ודיכאון. במיוחד אחרי גיל 50.

אז מה הכלי? העדיפו קשר מכוון פנים אל פנים, לא כטרנד, אלא כפרוטוקול בריאות יומיומי.

כמה דרכים מבוססות מדע ליישום

ערכו אינטראקציה פנים אל פנים לפחות 3-4 פעמים בשבוע. אפילו 10 דקות של מבט בעיניים ונוכחות משותפת משפרות אותות אוקסיטוצין וטון וגאלי.

הפכו מגע לחלק מהשגרה שלכם. חיבוקים, לחיצות יד, ומגע עדין כשזה בטוח ומקובל, מורידים דופק ומרגיעים את מערכת העצבים.

הקשיבו לעומק. כאשר אתם נוכחים באופן מלא עם מישהו, ללא טלפון וללא מולטיטסקינג, אתם מסנכרנים גלי מוח. זו תופעה שנקראת 'תהודה עצבית', שמקדמת אמפתיה ואמון.

אפילו חיות מחמד יכולות לעזור. ליטוף של כלב או חתול מעלה אוקסיטוצין, מפחית קורטיזול ומחקה רבות מהשפעות הקשר האנושי.

אמנו את היכולת שלכם להתחבר

אפשר לאמן את היכולת להתחבר, להיפתח ולהקשיב. והפרס אינו רק רגשי, הוא פיזיולוגי. הוא מתבטא במערכת החיסון, בלחץ הדם, בשינה ובמוח שלכם בצורה ממשית ומדידה.

קשר שומר עליכם בחיים

כשאתם בונים את ההרגלים האלה, מסנכרנים את הקצב שלכם, מאמנים את הכוח שלכם, מזינים את מוחכם, אל תשכחו את הפרוטוקול האנושי ביותר מכולם: היו עם אנשים שגורמים לכם להרגיש נראים, בטוחים ומוגנים.

אנחנו נוטים לראות את הזדקנות כירידה איטית ובלתי נמנעת. אבל מדעי המוח, מדעי ההתנהגות ואפיגנטיקה מספרים סיפור מלא תקווה יותר. כיצד אנו מזדקנים מושפע עמוקות מאופן חיינו. המוח שלכם הוא פלסטי. הגוף שלכם תגובתי. וגם אחרי 50, 60 או 70, עדיין לא מאוחר מדי לשלוח לו את האותות הנכונים. אותות שאומרים לגדול, להתחזק, להתחדש, להחלים.

סיכום ששת ההרגלים שבהישג יד

סנכרנו את גופכם עם השמש כדי לעגן את הקצב הצירקדי ולתמוך בכל דבר מהמצב הרגשי ועד תיקון העור/ הרימו משקולות, אבל לא לאורך זמן. כדי להפעיל גנים נגד הזדקנות ולהחזיר את כוח השריר והקוגניציה. צומו. אבל תזמנו נכון כדי לאזן בין אוטופאגיה לשמירה על מסת השריר דרך מסלולי MTOR.

הזינו את המוח במה שהוא רוצה. אומגה 3, פוליפנולים, חלבונים ומיקרונוטריינטים התומכים בפלסטיות נוירולוגית ואנרגיה. קררו את הדלקות היומיות שלכם דרך נשימה, קור וטבע. אזנו את מערכת העצבים והגנו על התאים. התחברו כדי להישאר בחיים על ידי בניית מערכות יחסים שמזינות את הביולוגיה שלכם, לא רק את הרגשות.

אלה לא טרנדים. אלה כלים שמושרשים במחקר, מתחדדים על ידי הפיזיולוגיה ומוכנים לשימוש, צעד קטן בכל פעם.

הרעיון המרכזי

אין צורך לשנות את חייכם בין לילה. שינוי לא דורש עוצמה, אלא עקביות. בחרו הרגל אחד ונסו אותו כבר היום. אולי זו חשיפה לשמש בתוך 30 דקות מהקימה. אולי אימון כוח של 20 דקות או הליכה ללא טלפון עם מישהו שאתם אוהבים. אלה הצירים הקטנים שמניעים את הדלתות הגדולות. וזכרו, להישאר צעיר זה לא רק להוסיף שנים לחיים אלא להוסיף חיים לשנים.

בהירות מנטלית, איזון רגשי, כוח פיזי ותחושת משמעות מחוברת. אלה סימני הצעירות האמיתיים, והם בהישג יד. בקהילה הזו כאן אנחנו גדלים יחד עם המדע, בכוונה ובלב. עד הפעם הבאה, הישארו סקרנים ועם הרגליים על הקרקע.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישורים                      אורח חיים בריא    בריאות    מחלות    מזונות-על

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו