האם אפשר באמת "לשדרג" את גוף האדם?

לפני לא הרבה שנים, המונח Biohacking היה מוכר בעיקר למדענים, מהנדסי ביוטכנולוגיה וחובבי טכנולוגיה מושבעים. כיום, הוא כבר הפך לאחד הטרנדים החמים ביותר בעולם הבריאות, עם סרטונים ברשתות החברתיות, קהילות ענק, סטארט-אפים שמגייסים מיליארדי דולרים ואנשים שמנסים לדחוף את גבולות הגוף האנושי באמצעות טכנולוגיה.

מה בעצם עומד מאחורי ההבטחות הללו?

האם מדובר במהפכה רפואית שתאפשר לנו לחיות זמן רב יותר ובבריאות טובה יותר, או שאולי זהו טרנד נוסף שמערבב בין מדע אמיתי, שיווק מתוחכם והבטחות שעדיין רחוקות מהמציאות?

השאלות הללו עומדות במרכזו של דיון עולמי שהולך וצובר תאוצה. בשנים האחרונות נכנסו לתחום לא רק חברות טכנולוגיה ורפואה, אלא גם מיליארדרים, יזמי בינה מלאכותית ומשפיעני רשת. כמעט מדי שבוע עולות "פריצות דרך" חדשות לשיפור הגוף, האטת ההזדקנות ואפילו הארכת תוחלת החיים.

במילים אחרות, ביו-האקינג אינו טכנולוגיה אחת, אלא תפיסת עולם שמבקשת להפוך את הגוף האנושי למערכת שניתן למדוד, לנתח ולשפר באופן מתמשך.

למה התחום הפך לטרנד דווקא עכשיו?

עד לפני עשור, רוב הטכנולוגיות הללו היו שמורות למעבדות מחקר, לבתי חולים או לספורטאי עילית. כיום, המצב השתנה לחלוטין. שעונים חכמים, טבעות חכמות, חיישני בריאות, אפליקציות בינה מלאכותית ומכשירים למדידת שינה זמינים כמעט לכל אחד. במקביל, התקדמות בתחומי הגנומיקה, הבינה המלאכותית והרפואה המותאמת אישית הפכה את ניטור הגוף לפשוט, מהיר וזול מאי פעם.

גם הרשתות החברתיות תרמו לזינוק בפופולריות של התחום. סרטונים שמבטיחים "להיראות צעיר בעשר שנים", "להעלות את רמת האנרגיה" או "להאט את ההזדקנות" זוכים למיליוני צפיות ומעודדים יותר ויותר אנשים להתנסות בשיטות חדשות.

התוצאה היא תעשייה עולמית שמגלגלת כבר כיום עשרות מיליארדי דולרים בשנה וצומחת בקצב מהיר.

בין מדע לשיווק

ככל שהפופולריות של הביו-האקינג גדלה, כך מתרבות גם השאלות. לצד מחקרים מבטיחים וטכנולוגיות רפואיות חדשניות, הופיעו גם אינספור מוצרים שמבטיחים תוצאות דרמטיות, לעיתים בלי גיבוי מדעי מספק. מדבקות "חכמות", תוספי תזונה יקרים, גאדג'טים מסתוריים ומכשירים עתידניים משווקים לעיתים כהבטחה לשיפור הבריאות, אף שהראיות ליעילותם עדיין מוגבלות.

הגבול בין חדשנות אמיתית לבין שיווק אגרסיבי הפך דק מאי פעם, ולכן גם חוקרים ורופאים קוראים לבחון כל טכנולוגיה על בסיס איכות המחקרים ולא על פי ההבטחות שמופיעות בפרסומות.

האם Bio-Hacking מתאים לכל אחד?

לא. חלק גדול משיטות הביו-האקינג מבוסס על שינויים פשוטים באורח החיים, אך התערבויות רפואיות, הורמונליות או גנטיות דורשות ליווי רפואי ואינן מתאימות לכל אדם.

הגישה הביקורתית והומוריסטית של Papa Meat

העניין הציבורי עלה שוב עם סרטון שפרסם לאחרונה היוצר האמריקאי Papa Meat. בסרטון שצבר קרוב למיליון וחצי צפיות תוך זמן קצר, Papa Meat מבקר בהומור את השיטה. הוא לועג לאובססיה ההולכת וגוברת אחר גאדג'טים, תוספי תזונה ומוצרים שמבטיחים לשנות את הגוף. השאלה היא האם צריך את כל הטכנולוגיה הזו, או שאנחנו מחפשים קיצור דרך במקום לאמץ הרגלי חיים בריאים? למרות הטון המשעשע, הסרטון נוגע בנקודה מהותית: לא כל מה שנמכר תחת הכותרת "Biohacking" מבוסס על מחקר מדעי מוצק.

לא כל ביו-האקינג נראה כמו סרט מדע בדיוני

כששומעים את המונח Biohacking, רבים מדמיינים שבבים מושתלים, רובוטים או ניסויים עתידניים. בפועל, חלק גדול מהתחום מורכב דווקא מהרגלים יומיומיים שכל אחד יכול ליישם. החל משינה מספקת ותזונה מאוזנת ועד מעקב אחר מדדים בריאותיים באמצעות מכשירים חכמים. הטכנולוגיות המתקדמות אמנם מושכות את מרבית תשומת הלב, אך לא מעט מומחים טוענים שהשינויים המשמעותיים ביותר בבריאות מגיעים דווקא מהבסיס: אורח חיים בריא ועקבי.

דרכים פשוטות להתחיל בבית

• ניטור שינה: הקפדה על היגיינת שינה קבועה והחשכת חדר מוחלטת.
• חשיפה לשמש בבוקר: איפוס השעון הצירקדי (הביולוגי) באמצעות חשיפה לאור שמש טבעי בדקות הראשונות לאחר היקיצה.
• ניהול צריכת קפאין: דחיית כוס הקפה הראשונה ל-1.5 עד 2 שעות לאחר היקיצה כדי לאפשר לגוף להתעורר טבעית.
• מקלחות קרות: הוספת חצי דקה של מים קרים בסוף המקלחת להגברת האנרגיה והפחתת דלקתיות.

חלק משיטות הביו-האקינג הקיצוניות או השימוש בתוספים אינם מפוקחים. מומלץ להתייעץ עם רופא לפני ביצוע שינויים דרסטיים. 

ה-Biohacking כבר אינו רעיון שולי של חובבי טכנולוגיה, אלא תנועה עולמית שמחברת בין רפואה, מדע, בינה מלאכותית והרצון האנושי העתיק להאריך חיים ולשפר את איכותם.

אבל האם ההבטחות הגדולות באמת מגובות במדע? אילו שיטות כבר הוכיחו את עצמן, ואילו עדיין שנויות במחלוקת? ומה באמת חושבים החוקרים על התחום?

אילו טכנולוגיות כבר משנות את הרפואה ואילו עדיין מעוררות סימני שאלה?

אחד הדברים שמבלבלים את הציבור היא העובדה שהמונח Biohacking כולל שני עולמות שונים לחלוטין. מצד אחד ניצבות טכנולוגיות רפואיות מבוססות מחקר שכבר מצילות חיים בבתי חולים. מצד שני נמצאים מוצרים, גאדג'טים ותוספי תזונה שמבטיחים "לשדרג את הגוף" אך לעיתים נשענים על ראיות חלקיות בלבד. חשוב להבין את ההבדל בין שני העולמות

השתלות וממשקי מוח-מחשב

בשנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה בתחום Brain-Computer Interfaces (BCI) – מערכות המחברות בין המוח למחשב.

בניסויים קליניים הצליחו חוקרים לאפשר למשותקים לשלוט בסמן מחשב באמצעות המחשבה בלבד, להפעיל זרועות רובוטיות ואף להקליד משפטים במהירות שלא הייתה אפשרית בעבר.

הטכנולוגיות הללו אינן מיועדות לאנשים בריאים המבקשים "לשדרג" את עצמם, אלא לחולים שאיבדו יכולות בסיסיות בעקבות פציעה או מחלה נוירולוגית. במילים אחרות, כאן מדובר ברפואה של ממש, לא בגימיקים.

גירוי מוחי לטיפול במחלות

תחום נוסף שמתקדם במהירות הוא גירוי חשמלי של המוח. מערכות כמו Deep Brain Stimulation (DBS) משמשות כבר כיום לטיפול בפרקינסון, רעד בלתי נשלט והפרעות נוירולוגיות נוספות. חוקרים בודקים כיום האם ניתן להשתמש בטכנולוגיות דומות גם לטיפול בדיכאון עמיד, OCD, אפילפסיה ואף כאב כרוני. למרות שהרעיון של השתלת אלקטרודות במוח נשמע דרמטי, מדובר בטכנולוגיה רפואית שעברה שנים רבות של מחקר ופיתוח.

חיישנים לבישים שמזהים מחלות בזמן אמת

שעונים חכמים וצמידי בריאות כבר אינם מודדים רק צעדים. דור חדש של חיישנים מסוגל לעקוב אחר:

• קצב לב.
• רמות חמצן בדם.
• איכות השינה.
• חום גוף.
• שונות קצב הלב (HRV).
• פעילות גופנית.

במקרים מסוימים הם אף מצליחים לזהות הפרעות קצב לב או להתריע על סימנים מוקדמים של מחלה לפני הופעת תסמינים ברורים. ככל שהבינה המלאכותית משתפרת, מערכות כאלה יהפכו בעתיד לכלי רפואי משמעותי הרבה יותר.

עריכת גנים – אולי המהפכה הגדולה ביותר

במעבדות ברחבי העולם עובדים על פתרונות למחלות נדירות, סרטן ואף מחלות ניווניות. אחת הטכנולוגיות המסקרנות ביותר היא CRISPR, המאפשרת לערוך מקטעים ב-DNA בדיוק חסר תקדים. כבר כיום קיימים טיפולים שאושרו למחלות גנטיות מסוימות. עם זאת, כאשר הדיון עובר מ"ריפוי מחלות" ל"שיפור בני אדם בריאים", מתחילות לעלות שאלות אתיות עמוקות.

השאלות שהמדע עדיין רחוק מלפתור:

• האם ראוי לשנות גנים כדי לשפר זיכרון?
• להגדיל מסת שריר?
• או אולי להאריך את תוחלת החיים?

מה לגבי כל מוצרי ה-Biohacking שמציפים את הרשת?

כאן נכנסת נקודת המבט של יוצר הסרטון Papa Meat. לדבריו, הרשתות החברתיות הפכו את ה-Biohacking לתעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים, כאשר לצד מחקרים רציניים מופיעים אינספור מוצרים שמבטיחים "לשדרג את הגוף" כמעט ללא מאמץ:

• מסכות LED
• תוספי תזונה
• מדבקות שונות
• מגנטים
• גאדג'טים יקרים
• מכשירים להאטת ההזדקנות

כולם משווקים באמצעות סרטונים קצרים, המלצות של משפיענים והבטחות שנשמעות מדעיות. הבעיה היא שלא כל טענה מגובה במחקרים איכותיים. בסרטון מודגש כי לא מעט מהעצות ברשת נועדו בעיקר למכור מוצרים, ולעיתים הן נשענות על מחקרים קטנים, ראיות חלשות או פרשנות יצירתית במיוחד של הנתונים. זו בדיוק הסיבה שמומחים ממליצים להבחין בין טכנולוגיה רפואית שעברה ניסויים קליניים לבין טרנד שיווקי שמבטיח הרבה יותר ממה שהוא מסוגל לספק.

אז האם אפשר באמת "לתכנת מחדש" את גיל הגוף?

זוהי אולי השאלה המרכזית של כל תנועת ה-Biohacking המודרנית. התשובה הקצרה היא: לא, לפחות לא במובן שבו רבים מדמיינים זאת. נכון להיום, המדע עדיין לא מצא דרך לעצור את ההזדקנות, ובוודאי שלא להפוך אדם בן 60 לביולוגית בן 30. עם זאת, מחקרים רבים מצביעים על כך שניתן להשפיע על חלק מהתהליכים הביולוגיים הקשורים להזדקנות, להאט אותם במידה מסוימת ואולי אף לשפר מדדים מסוימים של בריאות הגוף.

מהו בכלל "גיל ביולוגי"?

המספר שמופיע בתעודת הזהות נקרא גיל כרונולוגי. לעומתו, גיל ביולוגי מנסה להעריך עד כמה הגוף עצמו "מבוגר" מבחינה פיזיולוגית.

שני אנשים בני 50 יכולים להיות שונים לחלוטין:

• אחד עשוי לסבול מלחץ דם גבוה, סוכרת ודלקת כרונית.
• השני עשוי להיות בכושר גופני מצוין עם מדדים הדומים לאדם צעיר בהרבה.

זו הסיבה שחוקרים החלו לפתח שיטות למדידת גיל ביולוגי באמצעות:

• סמנים בדם.
• דפוסי מתילציה של DNA.
• תפקוד מערכת החיסון.
• מצב כלי הדם.
• הרכב הגוף.

האיש שמנסה לנצח את הזמן

אחת הדמויות הבולטות ביותר בתחום הוא היזם האמריקאי בריאן ג'ונסון. ג'ונסון השקיע מיליוני דולרים בפרויקט בשם Blueprint, במסגרתו צוות רופאים ומדענים עוקב אחר מאות מדדים בגופו.

שגרת היום שלו כוללת:

• ניטור רפואי רציף.
• תזונה קפדנית במיוחד.
• פעילות גופנית יומית.
• בדיקות דם תכופות.
• עשרות תוספי תזונה.
• מעקב שינה מתקדם.

לדבריו, חלק ממדדי הגוף שלו דומים לאלו של אדם צעיר משמעותית מגילו הכרונולוגי. אולם גם במקרה שלו, אין הוכחה שהוא עצר את ההזדקנות עצמה. מה שניתן לומר בזהירות הוא שהוא מנסה למקסם את הבריאות ולהפחית גורמי סיכון.

מעניין לציין כי למרות ההקפדה הקיצונית של ג'ונסון על בריאותו, הוא אובחן לאחרונה ב-גסטריטיס אוטואימונית (AIG), מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את דופן הקיבה. כמו ברוב המחלות האוטואימוניות, לרפואה המודרנית אין תשובה חד-משמעית של "סיבה ותוצאה" למחלה, אלא שילוב של גנטיקה, כשל במערכת החיסון וטריגרים סביבתיים.

כשג'ונסון שיתף את האבחנה, הוא הצביע על שני גורמים מרכזיים מהעבר שלו, הראשון הוא נטייה גנטית ומחלה אוטואימונית קודמת בה אובחן כבר בגיל 21, מה שהעמיד אותו בסיכון גבוה לפתח כשל חיסוני נוסף. הגורם השני הוא סטרס קיצוני ודיכאון כרוני עמוק שחווה במשך שנים כיזם הייטק שחוק.

מה באמת עובד לפי המדע?

באופן אירוני, ככל שהמחקר מתקדם, כך מתברר שחלק גדול מהגורמים המשפיעים ביותר על הזדקנות אינם גאדג'טים יקרים אלא הרגלים מוכרים למדי.

מחקרים מצביעים שוב ושוב על קשר בין אריכות חיים לבין:

• פעילות גופנית קבועה.
• שינה איכותית.
• הימנעות מעישון.
• שמירה על משקל תקין.
• תזונה מאוזנת.
• הפחתת מתח כרוני.
• קשרים חברתיים חזקים.

במילים אחרות, "ההאקים" החזקים ביותר עשויים להיות דווקא הפחות נוצצים.

ומה לגבי תוספים ותרופות אנטי-אייג'ינג?

כאן התמונה מורכבת הרבה יותר.

חומרים כמו:

• NMN
• רסברטרול (Resveratrol)
• מטפורמין
• ראפאמיצין (Rapamycin)

נחקרים כיום בהקשר של הזדקנות ואריכות חיים. חלקם הציגו תוצאות מעניינות בבעלי חיים, אך ברוב המקרים עדיין חסרות הוכחות חד-משמעיות לכך שהם מאריכים חיים בבני אדם בריאים. זו בדיוק אחת הנקודות שעליהן מבקרים רבים בתחום מצביעים: לעיתים ההבטחות השיווקיות רצות הרבה לפני הראיות המדעיות.

העתיד: הארכת חיים או שיפור איכות החיים?

ייתכן שהשאלה החשובה ביותר אינה "איך נחיה עד גיל 150?", אלא "איך נישאר בריאים ועצמאיים זמן רב יותר?". חוקרים רבים סבורים שכבר בעשורים הקרובים נראה התקדמות משמעותית בתחומים כמו:

• רפואה מותאמת אישית.
• ניטור בריאות בזמן אמת.
• טיפולים גנטיים.
• בינה מלאכותית רפואית.
• רפואה רגנרטיבית המבוססת על תאי גזע.

אבל גם הם מדגישים כי אין כיום "כפתור קסם" שמבטל את תהליך ההזדקנות.

האם ישראל נחשבת לשחקנית בתחום הביו-האקינג?

ישראל מובילה בתחומי הבריאות הדיגיטלית, הבינה המלאכותית, המכשור הרפואי והרפואה המותאמת אישית. אף שהמונח "Bio-Hacking" פחות נפוץ בארץ, רבות מהטכנולוגיות הישראליות משתלבות במגמה העולמית של ניטור ושיפור הבריאות.

השורה התחתונה

תנועת ה-Biohacking נעה על הגבול שבין מדע מתקדם, ניסויים עצמיים, חזון עתידני ולעיתים גם שיווק אגרסיבי. הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כבר מצליחות לשפר חיים, לרפא מחלות ולהחזיר יכולות שאבדו. מנגד, לא מעט מוצרים והבטחות עדיין מקדימים את המדע.

נכון להיום, נראה שהדרך הבטוחה ביותר להאט את קצב ההזדקנות אינה עוברת דרך שבב מושתל או גלולת פלא, אלא דרך שילוב של רפואה מבוססת ראיות, אורח חיים בריא וטכנולוגיות חדשות שנבחנות בקפדנות במעבדות ברחבי העולם.

והאם נוכל יום אחד "לתכנת מחדש" את גיל הגוף? המדע עדיין לא הגיע לשם. אבל בפעם הראשונה בהיסטוריה, יש חוקרים שמאמינים שהרעיון כבר אינו שייך רק לספרי המדע הבדיוני.

צפו בסרטון The Strange World Of Biohacking מערוץ © Papa Meat     

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. אנחנו מגזין תוכן ישראלי המשלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.