ההערכות של מכוני מחקר בינלאומיים (כמו SIPRI, IISS ו-FDD) ודוחות מודיעין מערביים מצביעות על כך שאיראן השקיעה למעלה מ-200 מיליארד דולר במימון וחימוש רשת הפרוקסי, פיתוח מערך הטילים הבליסטיים ותוכנית הגרעין ב-40 השנים האחרונות. מנגד, ההפסד המצטבר של איראן כתוצאה מהסנקציות מוערך בלמעלה מ-1.5 טריליון דולר במונחי אובדן הכנסות מנפט, פגיעה בתוצר (GDP) והקפאת נכסים.
ההוצאות המצטברות של איראן על טרור, חימוש וגרעין
מכיוון שחלק משמעותי מתקציבי משמרות המהפכה מנוהל מחוץ לתקציב המדינה הרשמי של איראן, מכוני המחקר מסתמכים על שילוב של נתוני תקציב רשמיים והערכות מודיעין גלויות.
- מימון ארגוני הפרוקסי (כ-30 עד 50 מיליארד דולר מצטבר): לפי הדוחות של מחלקת המדינה האמריקאית ומכון וושינגטון, איראן מעבירה מדי שנה בין 750 מיליון ל-4.6 מיליארד דולר לרשת השליחים שלה. ארגון חזבאללה בלבנון לבדו קיבל לאורך השנים כ-700 מיליון עד מיליארד דולר בשנה. בנוסף, איראן הזרימה מיליארדי דולרים כקווי אשראי ומענקים למשטר אסד בסוריה, למיליציות בעיראק ולחות'ים בתימן.
- תוכנית הטילים הבליסטיים והכטב"מים (כ-40 עד 50 מיליארד דולר מצטבר): איראן בנתה את מאגר הטילים הגדול ביותר במזרח התיכון. לפי מכון SIPRI, בשל אמצעי הפיקוח, איראן פיתחה תעשייה מקומית עצמאית, אשר פיתוחה וייצורה לאורך עשורים עלו עשרות מיליארדי דולרים. רק מתקפות הטילים הישירות שביצעה איראן בשנים האחרונות עלו למשטר מיליארדי דולרים בכל אירוע (למשל, שיגור אחד באוקטובר 2024 עלה כ-2.3 מיליארד דולר).
- תוכנית הגרעין (כ-100 מיליארד דולר מצטבר): לפי הערכות של מכוני מחקר בארה"ב (כמו קארנגי והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית), בניית מתקני העשרת האורניום בנתנז ובפורדו, כור המים הכבדים באראכ, רכש טכנולוגי והגנת המתקנים עלו למשלם המיסים האיראני כ-100 מיליארד דולר מאז שנות ה-80.
ההפסד המצטבר של איראן בעקבות הסנקציות
הסנקציות הבינלאומיות והאמריקאיות שהוטלו על איראן מאז 1979 (ובייחוד הסנקציות המשתקות מאז 2012) הסבו לכלכלה המקומית נזק חסר תקדים.
- אובדן הכנסות ישיר מנפט: הגבלת יצוא הנפט של איראן (שצנח בשיאו מ-2.5 מיליון חביות ביום לפחות מ-400 אלף) מנעה מהמשטר הכנסות ישירות המוערכות ב-50 עד 100 מיליארד דולר בכל שנה של סנקציות חריפות. לאורך עשורים, מדובר באובדן הכנסות ישיר של למעלה מ-600 מיליארד דולר.
- אובדן תוצר (GDP Growth): מחקרים שפורסמו ב-Journal of Comparative Economics מראים כי ללא הסנקציות, הכלכלה האיראנית הייתה צומחת בקצב שנתי של 4%-5% במקום כ-3% בממוצע. אובדן הפוטנציאל הכלכלי המצטבר (GDP Loss) לאורך 40 שנה חוצה את רף ה-1 עד 1.5 טריליון דולר.
- קצב צמיחה של כלכלת עולם שלישי: קצב הצמיחה המוערך ב- 3% מסתמך על מכירת חומרי גלם מוזלים לסין, בזמן שהתעשייה המקומית, שוק התעסוקה והאזרח הקטן נמצאים במשבר עמוק.
- אינפלציה דוהרת: מדד המחירים לצרכן באיראן נע סביב 40%-50% בשנים האחרונות. המחירים של מוצרי יסוד (בשר, חלב, דיור) מזנקים מהר יותר מהשכר.
- התרסקות המטבע: הריאל האיראני איבד למעלה מ-90% מערכו בעשור האחרון.
- צניחה ברמת החיים: לפי דוחות באיראן, כ-30% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני המוחלט.
-
נכסים מוקפאים: בין 100 ל-120 מיליארד דולר של כספים איראניים מוקפאים בחשבונות בנק ברחבי העולם (בסין, דרום קוריאה, עיראק ואירופה) ללא יכולת גישה חופשית של המשטר.
-
נזקי המערכה האחרונה: מחקרים עדכניים משנת 2026 (כמו של מכון FDD ובנקאים באיראן) מעריכים כי המלחמה הרב זירתית האחרונה, שכללה פגיעה בתשתיות איראניות ומצור ימי, עלתה לכלכלה האיראנית בנזקים ישירים ועקיפים של עוד כ-144 עד 195 מיליארד דולר.
תגובות פייסבוק