• קורונה (COVID-19): קופמנס הייתה חלק ממשלחת ארגון הבריאות העולמי לחקירת מקור הנגיף. היא ציינה בשלבים מוקדמים של ה-COVID-19 כי הידבקויות חוזרות אינן מפתיעות, שכן ההגנה ממחלות דרכי הנשימה אינה בהכרח לכל החיים.
• בטיחות מעבדה: היא הביעה את דעתה כי הסבירות שהנגיף דלף ממעבדה היא "לא סבירה באופן קיצוני".
• מחלות זואונוטיות (זליגת נגיפים מבעלי חיים): קופמנס עוסקת רבות במחקר המנטר וירוסים המועברים מבעלי חיים לבני אדם.
• פעילות עכשווית: היא התייחסה להתפתחותן של מחלות כמו אבעבועות הקוף (Mpox) והתריעה על סיכונים פוטנציאליים מנגיפים הטמונים בקרקע קפואה (פרמפרוסט).
  

נגיף ההאנטה

נגיף ההאנטה: זאת לא תיהיה מגפה עולמית

הריאיון עם פרופ' מריון קופמנס 

דייב פארינה:

היי לכולם, האינטרנט בוער כרגע מדיבורים על זן של נגיף ההאנטה, וכרגיל, תיאוריות קונספירציה משתלטות על השיח ומטביעות כל קול הגיוני. אני כאן כדי לנסות לעזור לאנשים להבין מה באמת קורה.

למי שעדיין לא שמע, ספינת קרוז יצאה מארגנטינה בחודש שעבר, ובהמשך התרחש עליה אירוע התפרצות של זן מסוים של נגיף ההאנטה. יש שישה מקרים מאומתים, שני מקרים חשודים ושלושה מקרי מוות.

מדובר בנגיפים שבדרך כלל מדביקים רק מכרסמים. אבל סוג אחד שנקרא ‘נגיף האנדים’ ידוע בכך שבמקרים נדירים הוא מסוגל לעבור מאדם לאדם. ובגלל הקרבה הפיזית הקיצונית על ספינת הקרוז, זה ככל הנראה מה שהוביל לשרשרת ההדבקה ולמקרי המוות.

מי שכבר ירד מהספינה הוכנס לבידוד. מומחים, כולל ארגון הבריאות העולמי וה־CDC האמריקאי, אומרים שהסיכון למגפה כמעט לא קיים בגלל יכולת ההדבקה הנמוכה מאוד של הנגיף.

אבל כמובן שזה לא עצר את הרשתות החברתיות מלהתפוצץ עם שלל טענות הזויות, קונספירציות ומכירת תוספים ותרופות פלא.

מריון, תודה שהצטרפת אליי. הרבה אנשים מדברים כרגע על נגיף ההאנטה, אז אולי נתחיל במידע בסיסי. מה ידוע על מקור הנגיף? למה קוראים לו ‘נגיף האנדים’?

מריון קופמנס:

כן, אנחנו יודעים לא מעט. נגיפי ההאנטה הם משפחה גדולה של נגיפים עם וריאנטים וקווי התפתחות גנטיים שונים. הם חיים בעיקר במכרסמים, חולדות ועכברים ובמהלך ההיסטוריה עברו למינים שונים באזורים שונים בעולם. לכן קיימים כיום סוגים שונים שהתפתחו בנפרד.

נגיף האנדים הוא אחד מ’נגיפי העולם החדש’. בצפון אמריקה מוכר במיוחד נגיף סין נומברה, ובדרום אמריקה נגיף האנדים בולט במיוחד כי בניגוד לשאר נגיפי ההאנטה, נראה שהוא מסוגל לעבור בין בני אדם, לפחות במקרים נדירים.

דייב פארינה:

אז הציבור אולי לא שמע על הנגיפים האלה, אבל הקהילה המדעית בהחלט מכירה אותם היטב. האם יש משהו מיוחד במבנה של הנגיף?

מריון קופמנס:

כן. מדובר בנגיף RNA חד-גדילי עם גנום מקוטע, מה שאומר שתיאורטית תמיד צריך לחשוב גם על אפשרות של ערבוב גנטי. מעבר לכך, אין לו מאפיינים יוצאי דופן במיוחד.

דייב פארינה:

ומה לגבי חומרת המחלה? עד כמה היא מסוכנת?

מריון קופמנס:

יש הבדל גדול בין נגיפי ההאנטה של "העולם הישן" לבין אלה של "העולם החדש". הנגיפים של העולם הישן גורמים בדרך כלל למחלה קלה יחסית עם תסמינים דמויי שפעת ובעיות בכליות. שיעור התמותה שם נמוך, בערך אחוז אחד. לעומת זאת, נגיפי העולם החדש עלולים לגרום לכשל נשימתי חריף מאוד. דוגמה מפורסמת היא נגיף Sin Nombre שהתפרץ בשנות ה־90.

נגיף האנדים מסוגל לגרום לתסמונת נשימתית חריפה דומה ל־ARDS, מצב שרבים מכירים מתקופת הקורונה. במקרה הזה שיעור התמותה כבר מגיע ל־30% עד 35%. בארגנטינה, למשל, נרשמו פחות ממאה מקרי הדבקה בשנה האחרונה וכשליש מהחולים מתו.

דייב פארינה:

אז מדובר במחלה רצינית מאוד. אבל רוב המומחים אומרים שאין חשש אמיתי למגפה. את מסכימה?

מריון קופמנס:

כן. אני מסכימה לחלוטין. הסיבה שלא ניתן לומר "אפס סיכון" היא שנגיף האנדים הוא החריג היחיד במשפחת נגיפי ההאנטה שבו נצפתה הדבקה בין בני אדם. אבל גם שם מדובר במקרים נדירים ומוגבלים מאוד, בעיקר בארגנטינה ובצ’ילה, ומעולם לא נראתה שרשרת הדבקה מואצת או רחבת היקף. המצב על ספינת הקרוז הוא יוצא דופן בגלל הקרבה הפיזית הקיצונית בין האנשים.

דייב פארינה:

האם יודעים אילו מוטציות מאפשרות את ההדבקה בין בני אדם?

מריון קופמנס:

יש מחקר שמצביע על כמה מוטציות מסוימות שנמצאו באשכול מקרים שבו נראתה הדבקה בין בני אדם. אבל זה עדיין לא מוכיח שהמוטציות עצמן גורמות לכך. יכול להיות שהן רק סימן גנטי של אותו אשכול הדבקה. כדי להבין את זה באמת צריך לבצע מחקרים השוואתיים בבעלי חיים כמו אוגרים, שמשמשים מודל מחקר לנגיפי ההאנטה.

דייב פארינה:

האם כבר ריצפו גנטית את הנגיף מהמקרים האחרונים?

מריון קופמנס:

כן. ריצוף גנטי כבר מתבצע. קולגות משווייץ העלו רצף גנטי ראשון לרשת, ומספר קבוצות חוקרים מנסות להבין האם קיימים שינויים מיוחדים בנגיף. זה לוקח זמן כי צריך לוודא שכל מוטציה שמזהים היא אמיתית ולא טעות טכנית.

דייב פארינה:

נראה שהקונצנזוס המדעי הוא שאין סיכון ממשי למגפה, אבל כן צריך להישאר ערניים.

מריון קופמנס:

בדיוק. חשוב ללמוד את הנגיף כי מדובר במחלה קשה. אחת השאלות המרכזיות כרגע היא האם כל מי שנדבק באמת מפתח מחלה קשה, או שיש גם מקרים א־סימפטומטיים שאנחנו לא מזהים. בנוסף, תקופת הדגירה עלולה להגיע ל־45 יום ואפילו חודשיים, ולכן עדיין בודקים האם מדובר בהדבקה בין בני אדם או במספר אנשים שנחשפו למקור משותף.

דייב פארינה:

יותר מדע, פחות היסטריה, זו כנראה הגישה הנכונה.

מריון קופמנס:

בהחלט. וירוסים קיימים בטבע. התפרצויות קיימות. זה חלק מהחיים על כדור הארץ. כשאנחנו משנים מערכות אקולוגיות ופוגעים בטבע, אנחנו גם מעלים את הסיכון למחלות חדשות.

דייב פארינה:

ראית איזשהו גוף רשמי שמדבר על סגרים או מסכות?

מריון קופמנס:

לא. בכלל לא. מה שכן קורה הוא שחלק מהמדינות מכניסות נוסעים מהספינה לבידוד ומעקב רפואי וזה הגיוני לחלוטין. זה נגיף שעלול להרוג אחד מכל שלושה חולים. הוא לא מדבק במיוחד, אבל חייבים להתייחס אליו ברצינות.

דייב פארינה:

אז המסר הוא פשוט: מי שנחשף צריך מעקב רציני. שאר העולם יכול להירגע.

מריון קופמנס:

נכון. וכן, ייתכן שנראה עוד כמה מקרים בשבועות הקרובים בגלל תקופת הדגירה הארוכה, אבל לאחר מכן ההתפרצות צפויה לדעוך.

דייב פארינה:

מה שמעניין כאן הוא שמדובר באירוע בינלאומי, ספינה עם נוסעים מעשרות מדינות. ועדיין יש רק שמונה מקרים מאומתים. אלפי אנשי מקצוע ברחבי העולם עובדים כרגע כדי לוודא שזה נעצר כאן. וזאת בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים היערכות למגפות, שיתוף מידע בינלאומי ושיתוף פעולה מדעי.

דייב פארינה מסכם

למרות שההתפרצות הזאת כמעט לא מהווה סיכון למגפה עולמית, מגפה נוספת תגיע בשלב כלשהו, בעוד שנה או בעוד מאה שנה. וכשזה יקרה, הקהילה המדעית וארגוני הבריאות יהיו אלה שינסו לצמצם את הנזק. לכן אנחנו צריכים הנהגה שתומכת במדע, כי בסופו של דבר, שום תוסף פלא או תרופת קסם לא יחליפו מדע אמיתי.

• • מקור ההדבקה: ההערכה היא שליאו סכילפרורד נדבק בנגיף כאשר צילם ציפורים מסוג "קרקרה הררית לבן גרון (White-throated caracara) במזבלה סמוך לעיר אושואיה (Ushuaia) שבדרום ארגנטינה. המקום ידוע כמוקד שמושך אליו מכרסמים.
  • הזמן: ההדבקה אירעה ככל הנראה בסוף חודש מרץ 2026, ימים ספורים לפני שסכילפרורד ואשתו, מרים (בת 69), עלו על ספינת ההונדיוס באושואיה ב-1 באפריל.
  • התפרצות הנגיף: סכילפרורד פיתח תסמינים ב-6 באפריל ונפטר על הספינה ב-11 באפריל. אשתו, מרים, נפטרה מאוחר יותר ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.
  • הסתייגות: גורמי בריאות רשמיים בארגנטינה ציינו כי מדובר בהיפותזה מובילה, אך מומחה אפידמיולוגיה מקומי טען כי הסיכוי להדבקה דווקא באושואיה הוא "אפסי" בשל תקופת הדגירה של הנגיף, וכי ייתכן שהם נדבקו באזור פטגוניה מוקדם יותר. 

הזווית הישראלית

נכון לעכשיו, הנגיף לא התפשט בישראל, למעט מקרה עם אדם שחזר ממזרח אירופה ופיתח תסמינים המאפיינים את המחלה. הרשויות בעולם ממשיכות לעקוב אחרי האירוע על ספינת הקרוז. בישראל כבר זוהו בעבר מקרים בודדים של נגיפי האנטה שמקורם במכרסמים, ולכן מומחים מדגישים שגם כאן חשוב להימנע ממגע עם הפרשות של עכברים וחולדות, במיוחד במחסנים, מרתפים ומבנים סגורים. עם זאת, לפי כל המידע הקיים כרגע, הסיכון למגפה עולמית נחשב נמוך מאוד.