מחקר חדש של בית הספר לעסקים של הרווארד ניתח את ההשפעה של מתן כלים בינה מלאכותית, לעובדי צווארון לבן ב-Boston Consulting Group. במחקר, יועצי ניהול שנאמר להם להשתמש ב-Chat GPT בעת ביצוע מערך משימות ייעוץ היו פרודוקטיביים בהרבה מעמיתיהם שלא קיבלו גישה לכלי. לא רק שיועצים בסיוע בינה מלאכותית ביצעו משימות מהר יותר ב-25% והשלימו 12% יותר משימות בסך הכל, אלא שגם עבודתם הוערכה כאיכותית ב-40% מאשר עמיתיהם ללא סיוע.

האם בינה מלאכותית באמת שימושית?

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © Patrick Boyle. פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו תמצאו סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

קרדיט תמונה © Ahasanara Akter

פטריק בויל מציג כאן ניתוח מפוכח ומבריק. הניתוח מהווה משקל נגד קריטי להייפ הבלתי פוסק ששומעים בסביבת ההייטק. בעוד שמנכ"לים כמו ג'נסן הואנג מאנבידיה מדברים על "נקודות מפנה" כדי להצדיק שווי שוק מטורף, בויל מוריד את הדיון לקרקע המציאות הניהולית.

שתי נקודות מפתח שעולות מהטקסט ויש להן משמעות בישראל:

1. מלכודת הג'נריות (צמצום השונות): הנתון לפיו ה-AI משפר את איכות הרעיונות אך הופך את כולם לזהים וגנריים הוא קריטי. בתרבות העסקית הישראלית, שבה הישרדות ותחרותיות נשענות על "חוצפה", יצירתיות ואלתור. הסתמכות יתר על AI עלולה להרוג את הייחודיות של חברות סטארט-אפ. מי שישכיל להשתמש ב-AI כבסיס בלבד, ויוסיף מעליו את הטוויסט האנושי הייחודי, הוא זה שינצח.

2. אסטרטגיות העבודה ("קנטאורים" ו"סייבורגים"): המושגים האלו מציעים מודל עבודה פרקטי. ה"קנטאור" הישראלי ידע לחלק את המשימות בצורה חדה למכונה ולחשיבה אנושית, בעוד ה"סייבורג" ישתלב איתה ברמת המשפט. המנצחים הגדולים של המהפכה הזו לא יהיו אלו שיחליפו את העובדים שלהם ברובוטים, אלא המנהלים שילמדו את העובדים שלהם לאמץ חשיבה ביקורתית ולא לקבל אף תשובה של צ'אטבוט כרורה מאליה.

כמו מהפכת המחשוב השולחני בשנות ה-90, הטכנולוגיה לא תעלים את המאמץ האנושי. היא פשוט תגדיר מחדש את הערך שלו.

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור