ים המלח לא רק נסוג, הוא קורס. בכל שנה המפלס צונח ב-1.1 מטרים. מעל 7,000 בולענים שנפערים ללא אזהרה הופכים את האזור לשדה קרב גיאולוגי. איך מעצמת טכנולוגיה והנדסה כמו ישראל ושותפות בינלאומיות נכשלו בפרויקט "תעלת הימים"?

צפינו בסקירה המעניינת של ערוץ © Grand Structures. זיקקנו עבורכם את הסיבות האמיתיות לקריסת הפרויקט ההנדסי הגדול ביותר במזרח התיכון.

כמה עלה תכנון תעלת הימים בזמן שים המלח מתייבש?

מי מייבש את ים המלח?

אל תטעו, לא מדובר בשינוי אקלים מקרי. זוהי תוצאה ישירה של החלטות אנושיות:

חניקת נהר הירדן: ישראל, ירדן וסוריה הקימו סכרים והטו את המים לטובת חקלאות ושתייה, מה שצמצם את זרימת המים לים המלח ב-92% דרמטיים.

אידוי תעשייתי: בריכות האידוי של מפעלי ים המלח (בישראל ובירדן) אחראיות לבדן לכ-23% מאובדן המים השנתי.

התחממות גלובלית: הטמפרטורות העולות מאיצות את קצב האידוי של המים המלוחים שנותרו.

חלום "תעלת הימים": הפתרון המושלם שנשאר על הנייר

התוכנית נשמעה כמו ניצחון הנדסי מוחלט. לחבר את ים סוף לים המלח בצינור ענק של 180 ק"מ, תוך ניצול הפרשי הגובה. תוך כדי, הרעיון היה לייצר חשמל, להתפיל מים לירדן ולהזרים את היתרה לים המלח. למרות הסכמים היסטוריים שנחתמו ב-2013 וב-2015, בשנת 2021 בוטל הפרויקט סופית.

למרות שהדחפורים לא הספיקו לחפור את התעלה כולה, המחדל הכלכלי עצום. מאות מיליוני דולרים כבר הושקעו לאורך עשורים במחקרי היתכנות, תכנון הנדסי יקר ומנהלות פרויקט. כל הכסף הזה ירד לטמיון. בזמן שהפוליטיקאים התדיינו על מיליארדים, הנזק מהבולענים והפגיעה בתיירות ובתשתיות עולה למשק הישראלי והירדני מיליארדים.

מדוע הפרויקט נכשל?

השיקול הכלכלי: ישראל נדרשה להשקיע מיליארדי שקלים בפרויקט שסיפק בעיקר מים וחשמל לירדן, ללא תמורה ישירה למשק המים הישראלי.

הפחד מ-"ים חלבי": מדענים הזהירו כי ערבוב מי ים רגילים עם המים הייחודיים של ים המלח עלול לגרום לפריחת אצות ושינוי צבע הים ללבן חלבי.

פוליטיקה אזורית: חוסר אמון כרוני ותקציבים לא יציבים הפכו את שיתוף הפעולה למשימה בלתי אפשרית.

מה נותר לעשות? האופציות שעל השולחן

הסרטון מציג שלוש דרכים אפשריות לעתיד, כולן מורכבות:

שיקום נהר הירדן: הפתרון הירוק נראה הנכון ביותר אבל הוא דורש ויתור על כמויות אדירות של מים לשתייה וחקלאות.

תעלה מהים התיכון: תוכנית ישראלית חדשה (2024) המציעה נתיב ישיר מהים התיכון לים המלח, שעוקף את הצורך בשיתוף פעולה ירדני.

השלמה עם המציאות: יש הטוענים שעלינו פשוט לתת לים למצוא את "נקודת האיזון" החדשה שלו, גם אם היא תהיה נמוכה בעשרות מטרים מהיום.

תמרור אזהרה עולמי

הסיפור הזה הוא לא רק מזרח תיכוני. אותם כוחות שמקטינים את ים המלח מנקזים כיום את אגם המלח הגדול ביוטה, את ימת ארל ואת אגם צ'אד. הכישלון של פרויקט תעלת הימים הוא תמרור אזהרה לכל מדינה שמנסה להציל מערכת אקולוגית גוססת באמצעות מגה פרויקטים הנדסיים בלבד, ללא גיבוי פוליטי וכלכלי רחב.

חומר למחשבה |  Zemaze

המקרה הזה מוכיח שטכנולוגיה והנדסה, חזקות ככל שיהיו, לא יכולות לנצח כשאין הסכמה פוליטית וכדאיות כלכלית. כשהמנהיגים לא מתואמים הטבע הוא זה שמשלם את המחיר. ים המלח הוא נכס היסטורי וטבעי חד-פעמי, אבל הוא גם שיעור יקר בניהול סדרי עדיפויות לאומיים.

מה דעתכם? האם ישראל צריכה להציל את ים המלח בכל מחיר, או שניתן לו פשוט למות?

מה זה Zemaze?

הזווית הייחודית שמשלימה לכם פערים. Zemaze הוא מגזין תוכן ישראלי המשלב אסטרטגיה ולייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב, מדריכי טיולים ומתכונים שנבחרו בקפידה. רוצים להבין את המגמות העולמיות ועדיין ליהנות מהדברים הקטנים של החיים? אתם במקום הנכון.