איראן – מחאת החיג'אב. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של © Dhruv Rathee  מהודו.

הפגנות מחאה והפרות סדר

מאז ה- 16 בספטמבר 2022 נראות הפגנות מחאה והפרות סדר נגד ממשלת איראן. נשים מפגינות ברחובות, מדליקות מדורות ומציתות את החיג'אב שלהן.

 איך הכל התחיל?

הכל התחיל ב-13 בספטמבר 2022. מהסה אמיני ומשפחתה נסעו לבקר את קרוביהם ונעצרו על ידי משטרת המוסר. יומיים לאחר מכן משטרת טהראן פירסמה הודעה שהיא לקתה בהתקף לב ונפטרה למחרת. ממשלת איראן טענה שלאמיני היו מחלות קודמות והכחישה שאמיני הוכתה בידי השוטרים.

התגובות ברחבי המדינה

קבוצת האקרים הדליפה מסמכים רפואיים לערוץ הטלוויזיה 'איראן אינטרנשיונל' שמזוהה עם האופוזיציה ברפובליקה האיסלאמית, בין היתר בדיקת ה- CT של הגולגולת של אמיני, צילום שבר בעצמות, תיעוד דימום ובצקת במוח. ב-17 בספטמבר חשף מקור מבית החולים לכלי התקשורת האירניים שמהסתכלות על רקמת המוח שלה היה ברור שאמיני ספגה מכות חוזרות ונשנות בראשה. כאשר סריקות ה- CT של אמיני הופצו ברשת תומכי הממשלה טענו שהן מראות שאמיני עברה בעבר ניתוח מוחי והמבקרים טענו שהסריקות הראו בבירור שהיא הוכתה.

ד"ר חוסיין קרמפור, קצין רפואה בכיר במחוז הדרומי של איראן פירסם תמונות של אמיני מדממת בעת שאושפזה בבית החולים וטען שהתסמינים הראו בבירור שזה לא היה התקף לב ושככל הנראה היא הוכתה. ד"ר חוסיין כתב מכתב למוחמד רייזאדה, נשיא המועצה הרפואית האיראנית ודרש ממנו לומר את האמת.

הממשלה האיראנית פירסמה צילומי טלוויזיה במעגל סגור המראים אישה צעירה בתחנת המשטרה נופלת ארצה אבל אביה של אמיני טען שהסרטון שקרי ודרש מהמשטרה להציג את הצילומים של המצלמות הנוספות, המשטרה לא הגיבה לדרישה.

כשההפגנות החלו להתגבר נשיא איראן, אבראהים ראיסי העביר את תנחומיו למשפחתו של מהסה. בשיחת טלפון ב- 18 בספטמבר הוא הבטיח להם שתהיה חקירה של האירוע ושהאמת תתגלה. בנקודת הזמן הזו הנושא התפשט בעולם.

התגובות בעולם

ממלאת מקום הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם התבטאה נגד חוק החיג'אב ואמרה שהרשויות צריכות להפסיק לרדוף אחר נשים. גם ארה"ב פרסמה הצהרות. אמנסטי אינטרנשיונל הארגון הבינלאומי הלא ממשלתי לזכויות אדם דרש לחקור את האירוע.

המשך ההפגנות

ההפגנות המקומיות החלו ביום שבו אמיני אושפזה אבל עם הפצת החדשות והסרטונים ברשתות החברתיות  ההפגנות החלו להתפשט גם לערים אחרות. נשים רבות טענו שזה קרה גם להן, שמשטרת המוסר גררה אותן והיכתה אותן. סרטונים ברשתות החברתיות שהועלו על ידי נשים הראו כיצד משטרת המוסר התעללה בנשים. סרטונים ויראליים נוספים עלו לרשת עם נשים חותכות את שיערן, מורידות ומציתות את החיג'אב וקוראות סיסמאות כמו 'מוות לדיקטטור' ו- 'חופש חיי אישה'.

ההפגנות הפכו לאלימות, הרשויות השתמשו בגז מדמיע ובכוח קטלני. נכון ל- 16 באוקטובר 2022 לפחות 326 מפגינים נהרגו, מאות נפצעו ואלפי בני אדם נעצרו. קבוצת האקרים אנונימית פרצה שני אתרים ממשלתיים באיראן והעלתה בהם סרטון המציין כי האלימות נגד נשים באיראן מתרחשת כבר שנים רבות ושמהסה אמיני היא הקורבן האחרון של משטרת המוסר. סלבריטאים החלו לתמןך במפגינים, הכדורגלן עלי קרימי פירסם תמונה של מהסה אמיני.

ההיסטוריה

חשוב להכיר את ההיסטוריה. החיג'אב לא תמיד היה חובה באיראן. בשנת 1979 התרחשה באיראן המהפכה האסלאמית שהפכה את איראן ממדינה פרו-מערבית תחת שלטונו של השאה מוחמד רזה פהלווי לרפובליקה אסלאמית תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני. מוחמד רזה היה חילוני בעל השכלה זרה והשקפה מודרנית שנקט בצעדים לטובת החופש כמו איסור על פוליגמיה והעלאת גיל הנישואין המינימלי ל- 18 שנים. בתקופת שלטונו חל תיעוש ופיתוח כלכלי. אבל זה השתנה במרץ 1979, לאחר המהפכה התקבל חוק חדש שנשים יצטרכו לכסות את ראשן במקומות עבודה ואלפי נשים הפגינו ברחובות על כך שמטרת המהפכה לא הייתה לחזור לאחור.

אבל המצב החמיר. ב-1981 התקבל באיראן חוק חיג'אב מחייב. סעיף 638 לחוק קובע שיציאה של נשים למרחב הציבורי מבלי לחבוש חיג'אב זאת עבירה. בנוסף, החוקים הקודמים האוסרים על פוליגמיה והעלאת גיל הנישואין החוקי ל- 18 בוטלו גם הם.

ב-5 ביולי 2022 נשיא איראן, אבראהים ראיסי העביר חוק עם הגבלות חדשות לחוק החיג'אב הקיים. בנוסף, הממשלה טענה שחלק מהנשים לא לובשות את החיג'אב כראוי והחלה במאבק נגד חיג'אב לא תקין, לשם כך נעשה שימוש במשטרת המוסר. הממשלה הודיעה שלנשים אסור לנעול נעלי עקב וגרבונים ושהן חייבות לכסות את הצוואר והכתפיים שלהן.

מסעות המחאה באיראן

משנת 1979 ועד היום היו הפגנות רבות של נשים נגד חבישת החיג'אב. בשנת 2006 ניהלו נשים קמפיין עם מיליון חתימות לביטול כל החוקים המפלים נגד נשים באיראן. מאוחר יותר ב-2014 היה קמפיין 'My Stealthy Freedom' שבו נשים  שיתפו תמונות וסרטונים של עצמן תוך הפרה פומבית של חוקי החיג'אב, זה נתן השראה לכמה תנועות אחרות, ה- 12 ביולי מצוין כיום החיג'אב הלאומי במדינה, באותו יום היו הפגנות נרחבות במדינה ובמדיה החברתית. במהלך השנים נכלאו כמה דמויות בולטות בשל ההפגנות האלו ורבים נעצרו. רופא בשם פרהאד מייסמי יושב בכלא מאוגוסט 2018 על תמיכתו בנשים.

מחלוקת החיג'אב

מחלוקת החיג'אב הנוכחית מזכירה אירוע שהיה לאחרונה בהודו. בקרנטקה נאסר על תלמידות מוסלמיות במוסדות חינוך לחבוש חיג'אב. מצד אחד, יש נשים שדורשות את הזכות לחבוש חיג'אב, מצד שני נשים איראניות שלא רוצות לחבוש חיג'אב. במבט ראשון נראה ש- 2 המקרים האלו סותרים אבל שתי הבעיות האלה זהות. במספר מדינות אנשים ומשטרים מנסים להכתיב מה אנשים יכולים ללבוש או לא. נשים הן הסובלות העיקריות מהחוקים האלו ונשים פשוט רוצות את חופש הבחירה. בהודו יש הרבה חוקים והגבלות על נשים. הורים, קרובי משפחה והחברה אומרים לנשים איך להתלבש. כל הנטל של שמירת המסורת והתרבות נופל על כתפיהן של נערות ונשים. מנהלי המכללה מוציאים צווים האוסרים על בנות ללבוש ג'ינס, כדי לשמור על הגינות המוסד אבל כשנשים שרוצות לכסות את ראשן בחיג'אב הן לא יכולות. צריך לתת לנשים את חופש הבחירה, אסור להכריח נשים לחבוש חיג'אב וגם לא צריך להכריח אותן להוריד את החיג'אב.

האירוע האחרון בו מתה מהסה אמיני בגלל חוקי החיג'אב היה נקודת הטריגר. נשים ברחבי איראן הגיעו לגבול הסובלנות שלהן. אישה מתה, הן לא יכלו לסבול את זה יותר. כיצד יתפתחו ההפגנות לאחר מותה של מהסה אמיני? מה ישתנה באיראן? רק הזמן יגיד.