באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך רשת האינטרנט.
AsapSCIENCE הוא ערוץ יוטיוב מוביל של הקנדים מיטשל מופיט וגרגורי בראון. הערוץ מעלה סרטונים הקשורים למדע. נכון לחודש דצמבר 2018 ערוץ היוטיוב צבר 8,346,449 מנויים מנויים ו- 1,158,544,836 צפיות. הסרטון הפעם על השפעת המדיה החברתית על המוח שלנו.
מה זה פורטנייט? ערוץ היוטיוב טרגט דמוגרפיקס (Target Demographic) הינו ערוץ מידע על קומיקס, פאנדום, תרבות החנונים, סקירת סרטים ועוד. הסרטון הפעם – מה זה פורטנייט?
מה זה פורטנייט?
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
נאט וחברים Nat and Friends הוא ערוץ יוטיוב קטן אבל מעניין החוקר את טכנולוגיות חיי היום יום. בסרטונים של הערוץ ראיונות עם מהנדסים, חוקרים ומדענים. נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 209,744 מנויים ו- 30,523,581 צפיות.
בסרטון הנוכחי נאט ולו מסבירות מה קורה כשאנחנו מעלים סרטון ליוטיוב (חלק 2).
נאט וחברים Nat and Friends הוא ערוץ יוטיוב קטן אבל מעניין החוקר את טכנולוגיות חיי היום יום. בסרטונים של הערוץ ראיונות עם מהנדסים, חוקרים ומדענים. נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 209,744 מנויים ו- 30,523,581 צפיות.
בסרטון הנוכחי, מסע למעמקי האינטרנט, נאט ולו מתחקות אחרי מאות הסיבים האופטיים והכבלים שמחברים בין מדינות, ערים ומאגרי מידע המאפשרים לצפות בסרטונים, בחדשות ובתמונות מכל מקום בעולם באופן כמעט מיידי.
נאט וחברים Nat and Friends הוא ערוץ יוטיוב קטן אבל מעניין החוקר את טכנולוגיות חיי היום יום. בסרטונים של הערוץ ראיונות עם מהנדסים, חוקרים ומדענים. נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 209,744 מנויים ו- 30,523,581 צפיות. הסרטון הנוכחי – איך חימום פיצה במיקרוגל יכול לדפוק את ה-ווי פיי שלכם
נאט וחברים Nat and Friends הוא ערוץ יוטיוב קטן אבל מעניין החוקר את טכנולוגיות חיי היום יום. בסרטונים של הערוץ ראיונות עם מהנדסים, חוקרים ומדענים. נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 209,744 מנויים ו- 30,523,581 צפיות.
בסרטון הנוכחי נאט ולו מסבירות מה קורה כשאנחנו מעלים סרטון ליוטיוב (חלק 1).
מבוא ברור ואלגנטי לשאלה איך מחשבים חוסכים מקום בטקסט, ולמה קידוד הופמן הוא אבן יסוד בעולם הדחיסה.
איך מחשבים דוחסים טקסט © Tom Scott.
טקסט באנגלית נשמר במחשב כרצף של ביטים (0 ו-1). כל תו תופס בדרך כלל 8 ביטים (בית אחד). זה מאפשר 256 סימנים, מספרים וסימני פיסוק. השיטה הזו נוחה ומהירה לחיפוש ולחישוב אורך טקסט, אבל היא לא חסכונית בנפח.
איך משתמשים בפחות ביטים כדי לשמור את אותו טקסט, בלי לאבד שום מידע (דחיסה חסרת אובדן)? בטקסט אי אפשר “להחליק” טעויות כמו בתמונה או בווידאו. הרעיון הבסיסי הוא לתת קודים קצרים יותר לתווים שמופיעים הרבה וקודים ארוכים יותר לתווים נדירים. אבל אם עושים זאת בצורה נאיבית, נוצר בלבול, כי בלי הפרדה בין ביטים, אי אפשר לדעת איפה תו אחד נגמר והשני מתחיל.
הפתרון הגיע ב־1952 עם קידוד שהמציא המתמטיקאי דייוויד הופמן. זו שיטת היסוד של דחיסת טקסט מודרנית.
סופרים כמה פעמים כל תו מופיע בטקסט.
בונים “עץ הופמן” שמחבר כל פעם את שני התווים הכי נדירים.
מהעץ מתקבל קוד בינארי ייחודי לכל תו. אף קוד אינו התחלה של קוד אחר ולכן אין בלבול בפענוח.
תווים נפוצים מקבלים קודים קצרים, נדירים מקבלים קודים ארוכים יותר.
לדוגמה, מילות השיר Wild Wild West של ויל סמית’ נדחסו מכ-30,000 ביטים לכ-20,000 ביטים. זה חיסכון של כ-30%. צריך לשמור את עץ הקידוד עצמו ולכן זה פחות משתלם לטקסטים קצרים. מצד שני, זה משתלם מאוד לטקסטים גדולים.
איך מפענחים את הטקסט חזרה
הופמן הוכיח מתמטית שזו השיטה היעילה ביותר האפשרית לדחיסת תווים בודדים. כדי להשתפר מעבר לכך, צריך לדחוס רצפים של תווים. זה כבר הבסיס לשיטות מתקדמות יותר, כמו אלו שמשמשות בקובצי ZIP.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב של © Tom Scott.
תרגום לעברית: Ofek Zeevi
טום סקוט הוא אחד מיוצרי התוכן המוערכים ביוטיוב (לשעבר, שכן הוא פרש לאחרונה מהעלאות שבועיות אחרי עשור). טום, בהרגלו, מציג את הנושא הטכנולוגי מדעי הזה בצורה קלה להבנה.