ברית המועצות

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך ברית המועצות.

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן

חייזרים הפכו חיילים לאבן.

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – הדיון על עב"מים וחיים חוץ-ארציים אינו תופעה חולפת של עניין ציבורי, אלא שילוב מורכב של מדע, אתיקה וסקרנות אנושית עמוקה. ככל שאנחנו נכנסים לעידן של חקירה מחודשת, הגילויים והתיאוריות סביב מפגשים אלה עשויים לעצב את הבנתנו את היקום ואת עצמנו. השילוב בין אמונה, ספקנות והאפשרות לגילוי ממשיך להזין את הקסם סביב מה שמעבר לגבולות עולמנו.

מפגש עב"ם מתקופת המלחמה הקרה

דו"ח מסווג של ה-CIA חושף מפגש בין חיילים סובייטים לעצם בלתי מזוהה באוקראינה, שבו פגיעת טיל הובילה להשלכות מטרידות.

בדיון האחרון בנוגע לעצמים בלתי מזוהים (עב"מים) ומפגשים אפשריים עם ישויות חוץ-ארציות, דו"ח מסווג של סוכנות הביון המרכזית, ה- CIA מתקופת המלחמה הקרה עורר עניין מחודש. הדו"ח מפרט מפגש לכאורה בין חיילים סובייטים לבין עב"ם באוקראינה, שלכאורה הסתיים בכך שהחיילים הפכו לאבן.

הדו"ח מתאר כיצד טיל ששוגר על ידי החיילים פגע בעב"ם, מה שהוביל למפגש קטסטרופלי שבו חמישה יצורים חוץ-ארציים יצאו מהעב"ם ולאחר מכן הפכו לאובייקט כדורי שהתפוצץ והפך 23 חיילים שנכחו באירוע לאבן. התופעה הזאת מעוררת שאלות מצמררות על יכולות חוצניות.

הסיפור הזה מעלה שאלות בנוגע למציאותם של עב"מים, לטכנולוגיה שייתכן שברשות ישויות חוץ-ארציות, ולהשלכות האפשריות על האנושות אם תיאורים מסוג זה נכונים.
עם עלייה בדיווחים על תצפיות עב"מים ותיאוריות על חוצנים, במיוחד לאחר הקמת כוח המשימה של משרד ההגנה בנושא, תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) בשנת 2020 הסקרנות הציבורית ממשיכה לגדול לגבי קיומם של חיים לא-אנושיים.
הדיון סביב עב"מים נע בין ספקנות לבין קסם, ומשקף את חיפוש האנושות אחר ידע והבנת היקום.

מעורבות הק.ג.ב

לאחר האירוע, הק.ג.ב. אסף לכאורה את החיילים שהפכו לאבן ואת שרידי העצם, מה שמעיד על הסתרה אפשרית בקנה מידה גדול.

השערות מדעיות

מדענים סובייטים שיערו שהפיצוץ האינטנסיבי עשוי היה לאדות את הלחות שבגוף החיילים, מה שהוביל להפיכתם לאבן גיר, שילוב של מדע ועל-טבעי.

חקירה מודרנית של עב"מים

הקמת כוח המשימה בנושא תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) מצביעה על שינוי בגישה הממשלתית לשקיפות בנוגע לתצפיות ודיווחים על עב"מים.

עניין ציבורי

הדיון על חיים חוץ-ארציים משתלב באמונות ותיאוריות חברתיות, ומשקף את המשיכה המתמשכת של האנושות אל הבלתי נודע.

הסתברות סטטיסטית

רבים מאמינים כי בשל גודלו העצום של היקום, הסבירות שהאנושות היא היחידה בו נמוכה. דבר שמצית מחדש את הוויכוח על קיום חיים מעבר לכדור הארץ.

תובנות עיקריות

שקיפות ממשלתית חסרת תקדים

פרסום מסמכים מסווגים, כולל הדו"ח על העב"ם, מסמן שינוי משמעותי בגישת הגופים הממשלתיים לנושא. העניין מעודד עניין ציבורי וחקר מדעי של תופעות אוויריות בלתי מזוהות. ההכרה בעב"מים ברמה הזו עשויה לקדם פתרונות לתעלומות ותיקות בנוגע לביטחון לאומי ולהשלכות האפשריות של טכנולוגיה חוצנית.

השפעה תרבותית של נרטיבים על עב"מים

השיח המתמשך סביב עב"מים משפיע רבות על התרבות הפופולרית, קולנוע, ספרות ותפיסות הציבור בנוגע לחקר החלל. ככל שסיפורים על חיים חוץ-ארציים מגיעים לקהל רחב יותר, הם מעוררים דמיון קולקטיבי שמטשטש את הגבול בין מדע בדיוני לבין מציאות אפשרית.

המדע של הלא מוסבר

ההשערות המדעיות בנוגע למפגשים עם עב"מים מדגישות את הצורך בגישה רב-תחומית להבנת התופעה. תיאוריות על שינויים קיצוניים בגוף האדם, כמו התאבנות, מרחיבות את הדיון המדעי בנוגע לתגובות ביולוגיות לאנרגיות או חומרים בלתי מוכרים, ודורשות חקירה קפדנית.

החיפוש האנושי אחר קשר

הרצון לתקשר עם חיים חוץ-ארציים משקף כמיהה אנושית עמוקה להבנה ולקשר שמעבר לכדור הארץ. כאשר האנושות מתמודדת עם שאלות קיומיות, הרעיון של מפגש עם ישויות אחרות משמש קטליזטור לבחינת מקומנו ביקום, ולשאיפה להבין את תכליתנו.

ספקנות מול אמונה

ככל שתצפיות בעב"מים מתרבות ודיווחים עולים, האיזון בין ספקנות לאמונה מעצב את הדיון הציבורי. הדגש על בדיקה רציונלית לצד פתיחות עשוי לעודד מחקרים מקיפים יותר על תופעות אוויריות בלתי מזוהות ועל השלכותיהן האפשריות על הציוויליזציה האנושית, תוך עידוד ספקנות בריאה שמחזקת חקירה אמיתית.

השלכות רחבות ליקום כולו

הדיון בטכנולוגיות שמעבר להבנת האדם מעלה השלכות משמעותיות על ביטחון לאומי ועל שיקולים אתיים בנוגע למפגשים עתידיים עם חיים תבוניים. קיומן האפשרי של טכנולוגיות מתקדמות מעלה שאלות על מוכנותנו ותגובותינו, בין אם מדובר במפגש עוין או ידידותי.

תובנות סטטיסטיות לגבי חיים מחוץ לכדור הארץ

הטענה כי גודלו של היקום מעיד סטטיסטית על קיום חיים תבוניים אחרים מהווה נדבך מרכזי בדיון באסטרוביולוגיה. קביעה זו לא רק מזינה ויכוחים פילוסופיים, אלא גם מדגישה את שאיפת הקהילה המדעית לחקור, לגלות ואולי אף ליצור קשר עם חיים חוץ-ארציים ומעודדת את האנושות להרחיב את גבולות החקר.

המאבק על גרינלנד

למה ארה"ב נטשה את בסיסיה בגרינלנד

המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

הרכב שכבש את אנטארקטיקה

ח'רקובצ'נקה - רכב השטח הסוביטי

הרכב שכבש את אנטארקטיקה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Found and Explained.

הערוץ מגדיר עצמו כ- "גן ההעדן ההנדסי ההאולטימטיבי" של YouTube" עם מטוסים, סירות, רכבות ועוד. הערוץ בוחן פלאים מכניים שאנחנו מכירים ואוהבים היום, אחרים שיתפרסמו מחר וכאלה שמעולם לא יצאו מלוח השרטוטים. ממעורפל עד למפורסם בעולם, הערוץ מוצא ומסביר דברים. יוצר הערוץ ניק, עיתונאי לשעבר ב- 'Simple Flying' ויוצר סרטים נלהב עם ידע מורכב בתעופה.

הסרטון הפעם עוסק ב- "ח'רקובצ'נקה" (kharkovchanka), רכב שטח סובייטי ייחודי. הרכב תוכנן במיוחד כדי להתמודד עם התנאים הקשים של אנטארקטיקה. הרכב פותח בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 במפעלים בחרקיב, אוקראינה.

הרכב היה מבוסס על טנק ה-  . הכלי שימש את המשלחות הסובייטיות לחקר אנטארקטיקה, ואיפשר להן לנוע למרחקים ארוכים בתנאים קיצוניים.

ה"ח'רקובצ'נקה" התאפיין ביכולת לשאת ציוד כבד וצוותים גדולים, מה שהפך אותו לכלי חיוני במחקר ובחקר היבשת הקפואה. הסרטון מציג את ההיסטוריה, הפיתוח והשימוש ברכב ומדגיש את תרומתו לחקר אנטארקטיקה בתקופה הסובייטית.​

הסרטון מתאר את ההקשר ההיסטורי של המירוץ לאנטארקטיקה בין המעצמות במהלך שנת 1957 כאשר ברית המועצות ביקשה לבסס את תביעותיה ביבשת הקפואה.

ב-1955 המשלחת הסובייטית הראשונה לאנטארקטיקה שהייתה מצויידת במשאיות צבאיות וטרקטורים חקלאיים נתקלה בקשיים לוגיסטיים. הדבר הוביל לפיתוח כלי רכב מתקדמים יותר.

הסרטון מדגיש את פיתוחם של טרקטורי ה- ATS המבוססים על שלדת טנק T-54. המכונות האלו הוכיחו עצמן כיעילות יותר בגרירת מטענים כבדים על פני השטח המושלג.

המשלחות הסובייטיות באנטארקטיקה התמודדו עם אתגרים רבים. זה כלל חוסר נקודות ציון, תקלות במצפן וקשיי ניווט, כל זה בטמפרטורות קיצוניות.

רכב השטח הייעודי תוכנן על ידי מפעל הנדסת התחבורה חרקוב. המאפיינים שלו היו תא סגור, בידוד משופר ומנוע טורבו דיזל חזק.

הסרטון מדגיש את התכונות הפנימיות של ה-"ח'רקובצ'נקה". היו בו מטבח קטן, חדר שינה, שירותים, סדנה ומעבדה. כל אלה הפכו אותו לבסיס נייד למשלחות מדעיות.

הסרטון מתאר את מסעותיהם של שלושת הרכבים מהדור הראשון לאנטארקטיקה ב-1959 שהגיעו בהצלחה לקוטב הדרומי.

הסרטון דן בפגמים ובאתגרים שעמם התמודדו הרכבים מהדור הראשון. צריכת דלק גבוהה, תקלות במסלולים ובידוד לקוי.

הדור השני יוצר עם שיפורים כמו מנוע חיצוני, בידוד משופר ומנוע עזר לחימום וחשמל.

היו תוכניות לפיתוח דור שלישי של הרכבים אבל הן בוטלו עקב נפילת ברית המועצות.

הכלים שנותרו המשיכו לשמש בפעולות רוסיות באנטארקטיקה עד לשנים האחרונות.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן מערוץ היוטיוב Found and Explained לחצו על הקישור

מה זה דיפ סטייט

Deep state דיפ סטייט

מה זה דיפ סטייט. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Johnny Harris. ג'וני האריס הוא עיתונאי עצמאי זוכה פרס אמי שעושה סרטונים שעוזרים לכם להבין טוב יותר את העולם. הסרטון הפעם דן בוויכוח המתמשך סביב האיזון בין ביטחון לחירות. הוא מעלה שאלות לגבי מידת השליטה של דיפ סטייט וההשלכות האפשריות של כוח בלתי מבוקר.

קרדיט תמונה: © UrbanOrigami

יום האישה הבין-לאומי 2025

יום האישה

יום האישה הבין-לאומי 2025. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב Office Holidays המעלה סרטונים הקשורים © לחגים ופסטיבלים.

ההקדמה לסרטון

קמפיין יום האישה הבין-לאומי 2025 הוא בסימן 'האצת פעולה'. באופן קולקטיבי, אנחנו יכולות ויכולים להאיץ צעד קדימה את הפעולה למען שוויון מגדרי.

קצב ההתקדמות הנוכחי איטי מדי

על פי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, בקצב ההתקדמות הנוכחי, ייקח עד שנת 2158 (בערך חמישה דורות מהיום) להגיע לשוויון מגדרי מלא.

התמקדות בצורך להאיץ את הפעולה מדגישה את החשיבות של נקיטת צעדים מהירים ונחרצים להשגת שוויון מגדרי. קיימת דחיפות להגברת הטיפול בחסמים העומדים בפני נשים, הן במישור האישי והן בתחום המקצועי.

יחד נוכל לשנות את המצב

ביחד, בואו נזרז את הפעולה כדי להאיץ את קצב ההתקדמות ברחבי העולם. בכל שנה ב-8 במרץ, העולם מתכנס כדי לחגוג את יום האישה הבין-לאומי. זהו יום המוקדש להוקרת ההישגים ולתרומות של נשים ברחבי העולם לאורך ההיסטוריה.

תנועה עולמית

שורשי יום האישה הבין-לאומי בתחילת המאה ה-20 כאשר נשים החלו לדרוש תנאי עבודה טובים יותר, שוויון זכויות וזכות הצבעה. יום האישה הבין-לאומי היא תנועה עולמית המכירה בהישגיהן החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים של נשים. זה יום הנועד להזכיר, להכיר ולהעריך את ההשפעה המדהימה שנשים עושות בכל תחום – ממדע וטכנולוגיה ועד לאמנויות ופוליטיקה. אבל לא מדובר רק בחגיגת הישגים. מדובר בהתמודדות עם האתגרים איתן נשים ברחבי העולם עדיין מתמודדות.

עניין של שוויון זכויות

אי השוויון בין המינים נמשך בצורות רבות – פערי שכר, גישה מוגבלת להשכלה ותת ייצוג בתפקידי מנהיגות. יום האישה הבין-לאומי הוא קריאה לפעולה לטפל בנושאים אלו ולחתור לשוויון. אחד המסרים המרכזיים של יום האישה הבין-לאומי הוא ששוויון מגדרי הוא לא רק עניין של נשים – זה עניין של זכויות אדם.

הזדמנות לחולל שינוי

זה דורש מאמצים קולקטיביים של כולם לשבירת מחסומים וייצירת עולם שוויוני יותר. אז איך אתם יכולים להיות מעורבים? תמכו בארגונים הפועלים למען שוויון מגדרי. חגגו עם הנשים בחייכם והעצימו את קולן. ביחד, נוכל ליצור שינוי חיובי. יום האישה הבין-לאומי הוא תזכורת לכך שכל יום הוא הזדמנות לחולל שינוי. בואו לשבור את ההטיה, להעצים נשים, ולבנות עולם שבו לכולם יש הזדמנות לשגשג. יום אישה שמח!

תוכן הסרטון

שורשי יום האישה הבין-לאומי

בכל שנה ב-8 במרץ העולם מתכנס כדי לחגוג את יום האישה הבין-לאומי היום הזה מוקדש לציון ההישגים ותרומת הנשים ברחבי העולם לאורך ההיסטוריה. שורשי יום האישה הבין-לאומי הם בתחילת המאה ה-20, כאשר נשים החלו לדרוש תנאי עבודה טובים יותר, שיוויון זכויות וזכות הצבעה. יום האישה הבין-לאומי הוקם לראשונה ב-1910 בועידת הנשים הסוציאליסטית בקופנהגן. האקטיביסטית לזכויות נשים גרמניות, התיאורטיקנית המרקסיסטית קלרה צטקין הייתה זאת שהעלתה את הרעיון. ברית המועצות הייתה המדינה הראשונה שהפכה את האירוע לחג רשמי בשנת 1917. תאריך ה-8 במרץ אומץ באופן ינלאומי ב-1921. בשנת 1977 האו"ם הכריז על ה-8 במרץ כיום האישה הבין-לאומי.

תנועה עולמית

כיום, יום האישה הפך לתנועה עולצית המכירה בהישגים כלכליים חברתיים, התרבותיים והפוליטיים של נשים. היום נחשב כחג רשמי ב-27 מדינות. אבל לא מדובר רק באירוע לציון ההישגים האלה. זה מתכתב גם עם אתגרים אתן נשים עדיין מתמודדות ברחבי העולם. אי השוויון מגדרי משך באופנים רבים – פערי שכר, גישה מוגבלת להשכלה ותת ייצוג בתפקידי מַנהִיגוּת. יום האישה הבין-לאומי הוא קריאה לפעולה לטיפול בבעיות האלו ולשאיפה לשוויון. אחד ממסרי המפתח של יום האישה הבין-לאומי הוא השוויון המגדרי. זה לא רק עניין של נשים, מדובר בזכויות אדם. נושא יום האישה הבין-לאומי 2025 הוא  'האצת פעולהזה. י

חייבים להאיץ את הפעולה

על פי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, בקצב ההתקדמות הנוכחי, ייקח עד שנת 2158, בערך חמישה דורות מהיום, להגיע לשוויון מגדרי מלא. האצת הפעולה פעולה מדגישה את חשיבות לנקיטת צעדים מהירים והחלטיים להשגת שיוויון מגדרי. מטרת קמפיין יום האישה הבין-לאומי 2025  היא האצת קצב ההתקדמות.

איך כולנו יכולים לעזור

אז איך אתם יכולים להיות מעורבים?  התחלו בחינוך של עצמכם ואחרים לאתגרים אתן נשים מתמודדות. תמכו בארגונים הפועלים למען שוויון מגדרי הוקירו את הנשים בחייכם ווחזקו את קולן . ביחד נוכל  ליצור שינוי יום האישה הבין-לאומי הוא תזכורת שכל יום הוא הזדמנות לעשות שינוי. בואו נשבור את ההטיה! נעצים נשים וונבנה עולם שבו לכולם יש הזדמנות לשגשג.

 יום אישה שמח!

מוסקביץ' רכב חשמלי תוצרת רוסיה

מוסקביץ' רכב חשמלי תוצרת רוסיה. סקירת ה- Moskvich 3e, המכונית החשמלית החדשה ביותר ברוסיה.סרטון מערוץ היוטיוב © Travelling with Russell

אחרי שנים של עבודה על ספינות שייט, ראסל האוסטרלי יוצר סרטונים במקומות שונים ברוסיה. מסופרמרקטים, קניונים ותערוכות דיג ועד ביקורות על דרגנועים.   

איך עובד קלצ'ניקוב

איך עובד קלצ'ניקוב. סרטון מערוץ היוטיוב של מאט רוטמן © Matt Rittman

מאט רוטמן הוא אמן / אנימטור תלת מימד מאיווה, ארה"ב. מאט מעיד על עצמו שתמיד ניהנה מאנימציה ואהב להמחיש איך דברים עובדים. מאט מתעניין במיוחד במכוניות, בנשק חם וכל דבר מכני. מטרת הערוץ היא לספק אנימציות מכניות קלות להבנה.

בסרטון הפעם – איך פועל רובה סער קלצ'ניקוב (קלאצ'ניקוב, קלשניקוב או בקיצור קלאץ' או AK-47). רובה הסער מתוצרת ברית המועצת (1947) עושה שימוש בתחמושת בקליבר 7.62 מ"מ. הקלשניקוב הוא רובה סער זול ונוח לתפעול, והינו רובה הסער הנפוץ והפופולרי ביותר בעולם. עד היום יוצרו ממנו קרוב ל-100 מיליון יחידות.

הטנקים הרוסיים המובילים

הטנקים הרוסיים הטובים ביותר

הטנקים הרוסיים המובילים. סרטון מערוץ היוטיוב © VSB defense, הערוץ הראשון בעולם שנוסד במטרה להשוות בין כוחות צבא של מדינות. עורכי הערוץ סוקרים ומדרגים את הכוחות הצבאיים העדכניים (צבאות, כוחות יבשה, חילות אוויר, כוחות חיל הים, כוחות מיוחדים ועוד) של יותר מ-100 מדינות. בערוץ תגלו את כלי הרכב, כלי הנשק, כלי הטיס, טנקים, רכבי קרב משוריינים צוללות ועוד. הערוץ עוקב אחרי כל הקשור לצבא ולקדמה טכנולוגית ומשאיר אתכם מעודכנים.

בסרטון הפעם – הטנקים הרוסיים המובילים:   ,T-72, T-80, T-90.

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

ולדימיר פוטין | השוואה לרוסי הממוצע

ערוץ היוטיוב © The Infographics Show (מופע אינפוגרפיקה) מעלה תכנים גיאו פוליטיים בצורה ברורה וקלה להבנה. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 12,234,989 מנויים ו- 4,476,134,722 צפיות. בסרטון הפעם – השוואת ולדימיר פוטין לרוסי הממוצע.

ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין (ברוסית: Влади́мир Влади́мирович Пу́тин, נולד ב-7 באוקטובר 1952 הוא מדינאי רוסי, ראש ממשלת רוסיה בשנים 1999-2000 ו-2008–2012, נשיאה בשנים 1999–2008 ושוב משנת 2012. משנת 2018 מכהן כנשיא בקדנציה הרביעית שלו. (לקוח מויקיפדיה)

פוטין: אל תתעסקו איתי | פרודיה

פוטין: אל תתעסקו איתי | פרודיה. פרודיה של הקומיקאי הסלובני ©  קלמן סלקוניה (Klemen Slakonja) על ולדימיר פוטין. פוטין מצטייר בצורה משעשעת כאיש החזק ביותר בעולם, מכבה מחצית מהעולם ומחליף את הדגל האמריקני על הירח בדגל הרוסי.

 

מי היה קרל מרקס?

© PragerU פרגר יו הוא ערוץ היוטיוב של דניס פרגר (Dennis Prager) שדרן רדיו, סופר ופובליציסט יהודי אמריקאי ואוהד ישראל. PragerU פרגר יו הן ראשי התיבות של "אוניברסיטת פרגר". הערוץ מעלה סרטונים בנושאים עולמיים רבים כמו פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה מדע וטכנולוגיה ועוד. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר ‫3,080,000 ‏‬‏ ‏מנויים ו- 1,734,979,479 צפיות. הסרטון הפעם – מי היה קרל מרקס?

מי היה קרל מרקס?

עלייתה ונפילתה של חומת ברלין

חומת ברלין

עלייתה ונפילתה של חומת ברלין. סרטון מערוץ היוטיוב של © Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED

ערוץ טד Ted (Technology, Entertainment, Design טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "Ideas Worth Spreading" ("רעיונות ששווה להפיץ").

© Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED מאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול ליהנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים.

הסרטון הפעם על עלייתה ונפילתה של חומת ברלין מהקמתה ב- 13 באוגוסט 1961 עד להריסתה בערב ה-9 בנובמבר 1989. תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

לסרטונים נוספים של Ted-Ed עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

חומת ברלין

המלחמה הקרה

המלחמה הקרה. סרטון מערוץ היוטיוב החינוכי © CrashCourse קראש קורס (קורס זריז). 

הערוץ מעלה תכנים במגוון נושאים. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). בפרק הנוכחי – ג'ון גרין סוקר את תולדות המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות. הפקה ובימוי:  סטן מולר / ניהול תסריט:  מרדית' דאנקו / מפיקה שותפה: דניקה ג'ונסון / כתבו: ראול מאייר וג'ון גרין / גרפיקה: ת'וט באבל.