מערכת השמש

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו עשרות סרטונים תחת הערך מערכת השמש.  

הוכח מדעית: כוכבי הלכת של 'מלחמת הכוכבים' קיימים באמת!

הוכח מדעית: כוכבי הלכת של 'מלחמת הכוכבים' קיימים באמת!

הוכח מדעית: כוכבי הלכת של 'מלחמת הכוכבים' קיימים באמת! תרגום תוכן מערוץ היוטיוב © Epoch – Global. הערוץ מעלה חדשות מתפרצות, ניתוחים מעמיקים וסיפורים גלובליים מהעולם. מפוליטיקה וכלכלה ועד מדע, טכנולוגיה ותרבות, חדשות אובייקטיביות, מהירות ואמינות.

הסרטון הפעם – אסטרונומים גילו תגלית פורצת דרך. שלושה כוכבי לכת חיצוניים בגודל כדור הארץ המקיפים זוג כוכבים במערכת TOI-2267. המערכת ממוקמת במרחק של 120 שנות אור מכדור הארץ.

זוהי המערכת הכדורית הראשונה שאושרה שבה כוכבי לכת מקיפים את שני הכוכבים וחוצים אותם. מדענים חשבו בעבר שזה בלתי אפשרי עקב חוסר יציבות.

באמצעות חללית TESS של נאס"א התגלית עשויה לעצב מחדש את הבנתנו לגבי היווצרות כוכבי לכת. זאת הוכחה שעולמות ידידותיים לחיים עשויים להתקיים במקומות מוזרים בהרבה ממה שאי פעם דמיינו.

דמיינו לעצמכם שתי שמשות שוקעות באופק, בדיוק כמו על טטואין מ-"מלחמת הכוכבים". אסטרונומים גילו שלושה כוכבי לכת חיצוניים בגודל כדור הארץ המקיפים זוג כוכבים במערכת TOI227. וזה קורה במרחק של כ-120 שנות אור מאיתנו. המערכת הזו מיוחדת. זוהי מערכת הכוכבים הבינארית הראשונה הידועה שבה כוכבי לכת מקיפים את שני הכוכבים ועוברים עליהם. זהו אתגר משמעותי למה שמדענים חשבו שאפשרי. מערכות בינאריות נחשבו בעבר לבלתי יציבות להיווצרות כוכבי לכת. באמצעות נתונים מחללית הניסוי של נאס"א, חוקרים גילו שהעולמות הסלעיים האלה יכולים לשנות לחלוטין את האופן שבו אנחנו מבינים את היווצרות כוכבי הלכת בסביבות כפולות כוכבים דינמיות. התגלית הזו מוכיחה שהגלקסיה הזו מוזרה ומגוונת הרבה יותר ממה שאי פעם דמיינו.

הסבר (מערכת Zemaze)

הבעיה הכבידתית: למה זה אמור להיות בלתי אפשרי?

במשך שנים רבות אסטרונומים סברו שכוכבי לכת המקיפים שתי שמשות (כוכבי לכת סביב-בינאריים) לא יכולים לשרוד לאורך זמן. הבעיה נובעת מחוסר יציבות כבידתית.

כוחות משיכה משתנים

בניגוד לכוח משיכה מרכזי ויציב כמו השמש שלנו, כוכב לכת סביב-בינארי נתון למשיכה משני כוכבים בו-זמנית. המשיכה הזו משתנה באופן דרמטי כשהכוכבים מקיפים זה את זה ויוצרת שדה כבידה סבוך וכאוטי "בעיית שלושת הגופים").

גורל כוכב הלכת

חוסר היציבות החזוי הזה אמור היה לגרום לכוכב הלכת להיזרק מהמערכת לחלל הבין-כוכבי, להישאב לתוך אחד הכוכבים, או להתפרק.

ההוכחה

תגליות כמו Kepler-16b (כוכב הלכת הטאטואין הראשון שאושר) והתגלית האחרונה של TESS מוכיחות שכוכבי לכת מצליחים לשמור על מסלול יציב בתנאי שהם מקיפים את זוג הכוכבים במרחק בטוח שאינו באזור הכאוטי הקרוב (מסלול P-Type).

משימת TESS, מרגל החלל של נאס"א

מי שמאפשר את התגליות הללו הוא טלסקופ החלל Transiting Exoplanet Survey Satellite של נאס"א TESS. הטלסקופ ששוגר ב-2018, נשלח להחליף את טלסקופ קפלר ולהמשיך במשימה של איתור 'אקסו-פלנטות', כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.

שיטת ה-"טרנזיט" (ליקוי)

TESS לא "רואה" ישירות את כוכבי הלכת, אלא מודד את התעמעמות האור של כוכב כאשר כוכב לכת חולף לפניו מנקודת מבטנו.

היתרון

בניגוד לקפלר, TESS סורק שטח שמיים עצום ומתמקד בכוכבים קרובים ובהירים יחסית (בטווח של עד 300 שנות אור). הקרבה הזו מאפשרת לטלסקופים עתידיים כמו ג'יימס ווב, לחקור לעומק את האטמוספרות של העולמות ש- TESS גילה.

מערכת שלושה עולמות חדשים

המערכת  TOI-2267ממוקמת כ-74 שנות אור מכדור הארץ. היא מערכת בינארית (שני כוכבים), וגילוי שלושת כוכבי הלכת שם מורכב.

התגלית

TESS גילה לפחות שלושה מועמדים לכוכבי לכת קטנים יחסית, בגודל של כ-1 עד 1.1 רדיוס כדור הארץ.

המסלולים

כוכבי הלכת הללו מקיפים את אחד הכוכבים (כוכב  (A קרוב מאוד אליו. הם משלימים הקפה מלאה סביב השמש שלהם תוך ימים ספורים בלבד (כ-3.5 ימי כדור הארץ). למרות שהם לא מקיפים את שתי השמשות יחד (כמו טאטואין קלאסי), המערכת כולה היא בינארית והכוחות המורכבים בתוכה מציבים אתגר עצום למודלים של היווצרות כוכבי לכת.

היווצרות כוכבי לכת: בראשית

כדי להבין עד כמה המערכת הזו יוצאת דופן, צריך לחזור לבסיס

הדיסקה הקדם-פלנטרית

כל כוכב (שמש) נוצר מקריסה של ענן גז ואבק ענק (ערפילית). כתוצאה משימור התנע הזוויתי, הענן משתטח לדיסקה מסתובבת.

הצטברות חומר

בדיסקה הזו, חלקיקי אבק וקרח קטנים מתנגשים ונדבקים זה לזה, ויוצרים גושים בגודל קילומטרים (פלנטסימלים).

גידול כבידתי

הגופים האלו גדלים במשך מיליוני שנים כתוצאה מספיחת חומר נוסף ומשיכה כבידתית, עד שהם מגיעים לגודל של כוכבי לכת.

כוכבי הלכת הללו שוברים את החוקים המקובלים. הם מאתגרים באופן ישיר את המודלים הקלאסיים שחזו חוסר יציבות מוחלט במערכות כאלה. השאלה כעת היא: איך כוחות כבידה כה משתנים, הנובעים משתי שמשות, אפשרו לחומר להתגבש מלכתחילה ולשמור על מסלול יציב כנגד כל הסיכויים?

התגליות הללו הן ההבטחה לכך שהיקום מלא בהפתעות שמחכות רק שנביט עמוק יותר.

 

לוחות טקטוניים: הסבר פשוט ומקיף על כוחו האדיר של המנוע שמניע את כדור הארץ

לוחות טקטוניים. הסבר פשוט ומקיף

לוחות טקטוניים, הסבר. סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזאר. עורך המוזיקה: נתנאל שרדר

הסרטון מסביר בצורה פשוטה את תורת הלוחות הטקטוניים, התיאוריה המרכזית בגיאולוגיה שמסבירה את תנועת פני כדור הארץ.

מה גורם לפני כדור הארץ לזוז?

הליבה הפנימית של כדור הארץ חמה מאוד, כ-6,000° מעלות צלזיוס. והחום הזה גורם לזרמים של חומר מותך בשכבה החיצונית יותר, האסטנוספרה. זה כמו סיר מרק שרתח – החום גורם לתנועה איטית ומתמדת.

התנועה הזו גוררת את השכבה הקשיחה יותר מעליה, הנקראת הליתוספרה, שמורכבת מפלטות טקטוניות.

מהן הפלטות הטקטוניות?

הליתוספרה מחולקת לכ-15 פלטות גדולות (ועוד כמה קטנות יותר), שכל אחת מהן היא כמו "לוח ענק" הכולל כולל יבשות, אוקיינוסים וקרום סלעי.

הפלטות האלה צפות על האסטנוספרה הרכה והלוהטת, וזזות באיטיות רבה, כ-2-10 ס"מ בשנה.

סוגי גבולות בין פלטות ואיך הם יוצרים תופעות גיאולוגיות?

הסרטון מדגים באנימציה פשוטה את שלושת סוגי המפגשים בין הפלטות, שגורמים לרוב האירועים הדרמטיים על פני כדור הארץ:

גבולות התפשטות

הפלטות מתרחקות זו מזו. החומר החם מהליבה עולה למעלה, יוצר סדקים ומבקעים חדשים בקרום (כמו במדבר אפריקה או ברכס טיטוס באוקיינוס האטלנטי). זה יוצר רצועות ביניים של סלעים חדשים, שמתפשטות לאט.

גבולות התכנסות

הפלטות מתקרבות זו לזו. פלטה כבדה יותר (לרוב אוקיינוסית) שוקעת מתחת לפלטה קלה יותר (יבשתית) בתהליך שנקרא סובדוקציה. זה יוצר הרים (כמו האנדים), ברכות אוקיינוס עמוקות, ורעידות אדמה חזקות.

גבולות החלקה

הפלטות מחליקות זו לצד זו ללא התקרבות או התרחקות. זה גורם לחיכוך ולשחרור אנרגיה פתאומי, כמו רעידות אדמה, לדוגמה – שבר סן אנדראס בארה"ב.

מדוע זה חשוב?

התנועה הזו מסבירה את כל התופעות הגדולות: רעידות אדמה, התפרצויות געשיות, יצירת הרים ושינויי אקלים עתיקים (כמו פיצול פנגיאה, היבשת העתיקה).

תנועה איטית שמעצבת טת כדור הארץ

למרות שהתנועה איטית, היא מעצבת את כדור הארץ במשך מיליוני שנים והופכת אותו למקום דינמי ומסוכן אבל גם יפהפה.

הסרטון מסתיים בקריאה ללמוד עוד על גיאולוגיה, עם אנימציות צבעוניות ומשעשעות שמתארות את הפלטות כמו "גלשנים על גלי חום".

 

 

החייזרים כבר כאן

החייזרים כבר כאן

החייזרים כבר כאן. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי.  הסרטון הפעם –מדוע חייזרים כבר בדרך אלינו.

היקום הוא עצום ומורכב ממאות מיליארדי גלקסיות, טריליוני כוכבים, ועוד כוכבי לכת. אם אפילו השבר הקטן ביותר ניתן למגורים, אז היקום אמור להיות שוקק חיים. ובכל זאת איננו רואים דבר, רק ריקנות עצומה. איפה כל השאר? התשובה לחידה הזו יכולה להיות מרגשת כמו שהיא מצמררת: אנחנו מוקדמיּם, נולדנו כמעט לפני כל החיים האחרים – אבל בקרוב מאוד זה עשוי להשתנות. לא רק שחייזרים עשויים להופיע, הם יכולים להקיף אותנו במהירות. תחרות בלתי הפיכה על היקום עשויה להתחיל.

קרדיט תמונה: © Green_Grey Darya

מדענים חלוקים בדעתם בנוגע לקיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. יש הטוענים, על סמך מודלים סטטיסטיים, שמן ההכרח הוא כי קיימים חיים תבוניים בפלנטות רבות ביקום. אחד מהידועים שביניהם הוא פרופסור מיצ'יו קאקו, הטוען בביטחון מוחלט כי אכן יש חייזרים, שגם יש מהם שמפותחים מאיתנו במיליוני שנים. רבים אחרים טוענים כי הסבירות להיווצרות חיים תבוניים נמוכה כל כך, והיקום גדול ועתיק כל כך, עד כי אין שום סיכוי סביר שהאדם יגלה קיום חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. כסיוע לכך טוען פרדוקס פרמי, שמסתבר שכל ציוויליזציה שהייתה מתפתחת בקצב בו התפתחה הציוויליזציה האנושית, הייתה מגיעה לכל פינות הגלקסיה בתוך מספר מיליוני שנים; מכיוון שגיל גלקסיית שביל החלב מוערך ביותר מ־10 מיליארד שנים, לו היו חייזרים תבוניים במקום אחר, וודאי היו מגיעים לכאן כבר לפני זמן רב.(לקוח מויקיפדיה ©)

איך השמש בוערת

איך השמש פועלת

קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן

קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן

ערוץ היוטיוב מלודי שיפ melodysheep הוא פרויקט מוזיקה שנוצר על ידי אמן המוזיקה אלקטרונית מוושינגטון ג'ון ד. בוסוול. מטרת הפרויקט להפיץ ידע מדעי ופילוסופיה באמצעות רמיקסים מוסיקליים. ג'ון בוסוול יוצר מוזיקה על תולדות הכוכבים, היקום, החיים,
ג'ון לוקח מאמרים של מדענים, פיזיקאים ופילוסופים ומתרגם אותם למוזיקה. נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 834,000 מנויים ו-  159,974,429 צפיות. בסרטון הפעם – קפיצה בזמן לעתיד מסע לקץ הזמן.

 

קורס זריז | אסטרונומיה #12 | הירח

קורס זריז | אסטרונומיה #12 | הירח

קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. בסרטון הנוכחי פיל סוקר את הירח שלנו, החל מתכונות פני השטח, דרך הליבה ובחזרה לתיאוריות לגבי היווצרות הירח. הופק בשיתוף עם סקוורספייס / כתב והגיש: פיל פלייט / עריכת  תסריט: בלייק דה פסטינו  / ייעוץ: ד"ר מישל ת'אלר  בימוי / ניקולס ג'נקינס  פיקוח ועריכה: ניקול סוויני /  עיצוב סאונד מייקל ארנדה / גרפיקה: Thought Café. תרגום לעברית: Inbar Yekuel.

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו. אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת. הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו,  הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה עליה התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו. (לקוח מויקיפדיה)

 

קורס זריז | כוכב חמה | אסטרונומיה #13

קורס זריז | כוכב חמה | אסטרונומיה #13

ערוץ היוטיוב החינוכי קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse מעלה תכנים במגוון נושאים. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 10,477,732 מנויים ו- 1,150,514,290 צפיות. הסרטון הנוכחי, שיעור האסטרונומיה המתמקד בכוכב חמה. עריכה: בלייק דה פסטינו  ייעוץ: ד"ר מישל ת'אלר  /  בימוי: ניקולס ג'קסינס  /  עורכת: ניקול סוויני / גרפיקה:  Thought Café / תרגום לעברית: Inbar Yekuel

כוכב חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. מרחקו הממוצע ממנה הוא כ־58,000,000 קילומטרים, שהם כ־0.387 יחידות אסטרונומיות. מבחינת מסתו, הוא כוכב הלכת השמיני והקטן ביותר במערכת השמש, ואין לו ירחים. עד כה הגיעו לכוכב שני רכבי מחקר מכדור הארץ: הגשושית מארינר 10, שביקרה בו מספר פעמים החל משנת 1974, והגשושית בין השנים 2008–2015. כוכב חמה קטן בהרבה מכדור הארץ, ודומה בגודלו לירח. קוטרו 4,878 קילומטרים. כוח המשיכה על פניו קטן פי 2.5 מאשר על־פני כדור הארץ. כמו כן, אין לו ירחים, אין בו מים וכאמור אף לא אטמוספירה. אור השמש על פני כוכב חמה חזק פי 8.9 מאשר על כדור הארץ, ועוצמת הקרינה המגיעה אל פניו היא 9126.6 וואט למ"ר. פני השטח של כוכב חמה מכוסים מכתשים בדומה לירח. אחד ממאפייניו הבולטים ביותר של פני הכוכב (ממה שצולם) הוא Caloris Basin, מכתש שקוטרו כ־1350 ק"מ. (לקוח מויקיפדיה)

 

מניין הגיעו המים שעל פני כדור הארץ?

מניין הגיעו המים שעל פני כדור הארץ?

מניין הגיעו המים שעל פני כדור הארץ? סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם- הסרטון הפעם חוקר את מקור המים שעל פני כדור הארץ.

האטמוספרה שלנו דולפת

האטמוספרה שלנו דולפת. סרטון מערוץ היוטיוב כדור הארץ בדקה © MinuteEarth המעלה סרטונים מדעיים על כדור הארץ. יוצר הערוץ הוא הנרי רייך, שאר אנשי הערוץ הם דוד גולדנברג , אמילי אלרט, אלכס רייך, פטר רייך, קייט יושידה, אבר סלאזארעורך המוזיקה: נתנאל שרדר. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 2,760,000 מנויים ו- 418,656,876 צפיות. הסרטון הפעם – האטמוספרה שלנו דולפת.

מדוע אין היגיון בעונות השנה

בעונות השנה אין יותר הגיון

מדוע אין היגיון בעונות השנה. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD.הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.

הסרטון הפעם מתמודד עם המושג עונות השנה וכיצד הן נתפסות על ידי אנשים.

תרגום לעברית: בר פורטנוי.

עיקרי התוכן כוללים:

  1. הסבר על עונות השנה: הסרטון מסביר איך עונות מתרחשות כתוצאה ממחזוריות של השמש והשפעת הכדורים שהן מתנועעים סביב.

  2. הבנה פיזיקלית: הוא דן כיצד המיקום של כדור הארץ ביחס לשמש משפיע על הטמפרטורות והאקלימים בעונות שונות, ומשם יוצא לדיון על ההבנה המדעית של התופעה.

  3. אתגרים בהבנה: הסרטון מצביע על בעיות בתפיסות הפופולריות של עונות השנה, כגון הבדלים בין חצי הכדור הצפוני לדרומי, והשפעות גיאוגרפיות שונות על האקלים.

  4. השפעות תרבותיות: יש התייחסות גם להשפעות תרבותיות ולכיצד עונות השנה משפיעות על חיי היום-יום, חגים ופעילויות שונות במדינות שונות.

  5. מסקנות: הסרטון מסכם את החשיבות של הבנת העונות לא רק כקטגוריות פשוטות, אלא כתופעות מורכבות המושפעות מגורמים רבים.

 קרדיט תמונה: © Zeeshan Rahat Sultan

לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

ד"ר ג'ו הנסון

"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..

המדע ישפיע על חיי כולנו

ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.

רוחות של אבולוציה

אבולוציה

רוחות של אבולוציה. סרטון מערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © It's okay to be smart (זה בסדר להיות חכם). הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים. הסרטונים בערוץ נותנים לכם תשובות עמוקות לשאלות פשוטות על המדע והיקום. המארח ג'ו הנסון, PhD. הוא ביולוג מולקולרי, מתקשר מדעי ועיתונאי עטור פרסים.  

הסרטון הפעם – רוחות של אבולוציה.

קרדיט תמונה: © Pavel Danilyuk

הסרטון עוסק בתהליכים אבולוציוניים ובמינים שהיו קיימים בעבר אך נעלמו מהכדור הארץ.

עיקרי התוכן כוללים:

  1. מינים נכחדים: הסרטון מציין מינים שונים שהיו קיימים בעבר ונעלמו, כמו דינוזואריים ומינים אחרים, ומדבר על הסיבות להכחדתן.

  2. תהליכים אבולוציוניים: הוא מסביר כיצד האבולוציה פועלת וכיצד מינים מתפתחים ומשתנים עם הזמן, וכיצד שינויים סביבתיים יכולים להוביל להכחדה.

  3. השפעת האדם: הסרטון מדבר על השפעת הפעילות האנושית על מינים אחרים וכיצד זה משפיע על האבולוציה שלהם, עם דוגמאות לשינויי אקלים ולהכחדה המונית.

  4. רוחות האבולוציה: הכוונה היא לרמזים והשפעות שנשארו ממינים שהיו קיימים בעבר ועדיין משפיעים על המינים הקיימים כיום.

  5. הקשר בין עבר לעתיד: הסרטון מציע כי הבנת ההיסטוריה האבולוציונית יכולה לעזור לנו להבין את המינים הנוכחיים ולחזות את העתיד שלהם.

לסרטונים נוספים מהערוץ של ד"ר ג'ו הנסון עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

ד"ר ג'ו הנסון

"המדע הוא מדהים, יש כל כך הרבה לגלות. בואו נגלה דברים ביחד…וכן.. זה בסדר להיות חכמים." ד"ר ג'ו הנסון הוא מחנך, ביולוג וכותב מדע מאוסטין, טקסס, ארצות-הברית. להנסון דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת טקסס. הנסון הוא היוצר / כותב/ מנחה של ערוץ היוטיוב 'זה בסדר להיות חכם', ערוץ עטור פרסים של סטודיו 'פי בי אס' (PBS Digital Studios) (הפקה שעובדת עם יוצרים ומפיקים באינטרנט) הערוץ הינו ערוץ חינוכי המעלה שאלות מעניינות בנושאים שונים כמו: למה אנחנו צוחקים? למה יש מילים שאנחנו שוכחים לפעמים? למה אנחנו מגרדים? ועוד הרבה..

המדע ישפיע על חיי כולנו

ד"ר הנסון שואף להראות לעולם את כל הדברים המדהימים של המדע והוא עושה זאת בדרכים לא שגרתיות. לפי הנסון בעתיד המדע ישפיע על חיי כולנו והעתיד כבר כאן. אבל לא מספיק אנשים לוקחים חלק בעתיד הזה ומעט מדי אנשים לוקחים חלק במדע. הנסון אומר שבלי אשתו ושני הכלבים שלו, כל זה לא היה אפשרי. בנוסף לערוץ היוטיוב שלו, יש להנסון חשבון טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ואתר בלוג בו הוא כותב, מעלה תמונות וסרטונים.

מהיכן מגיע הזהב?

מהיכן מגיע הזהב?

ערוץ היוטיוב של טד (TED (Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת  "רעיונות ששווה להפיץ"  "Ideas Worth Spreading". נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TED צבר 14,900,400 מנויים ו- 1,564,900,476 צפיות, ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות וערוץ TedTalks צבר 20,800,000 מנויים ו- 3,735,606,385 צפיות. הסרטון הנוכחי –  מהיכן מגיע הזהב? תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers