פלסטינים

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו בסרטונים את הערך פלסטינים.

השם "פלסטין" נולד ברומא | ניסיון מחיקה היסטורי

השם "פלסטין" נולד ברומא. מי המציא אותו?

השם "פלסטין" נולד ברומא. מי המציא אותו? ניסיון מחיקה היסטורי. תרגום תוכן. סרטון מערוץ היוטיוב © StandWithUs שמטרתו להילחם באנטישמיות ולסייע לישראל ברחבי העולם. הסרטון הפעם – במסגרת דיון פוליטי טעון אנחנו שומעים לעיתים קרובות טענות היסטוריות של הפלסטינים. ראוי לשאול מהו עובדה ומהו בדיה.

היסטוריה

גרסאות מוקדמות של השם "פלסטין" מתייחסות לאזור קטן לחוף הים התיכון הגובל עם מצרים ולפלשתים. הפלשתים היו עם יווני קדום שנעלם עם הזמן ואינו קשור כלל לפלסטינים של היום.

הקיסר הרומי אדריאנוס

המילה "פלסטינה" שומשה לראשונה באופן רשמי על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס. בתקופת שלטונו, אדריאנוס טבח באוכלוסייה היהודית המורדת בממלכת יהודה, ושלח את רוב שארית היהודים לגלות. אדריאנוס היה נחוש למחוק אלפי שנות נוכחות יהודית בארץ. הנוכחות הזאת המתועדת בממצאים ארכאולוגיים נרחבים ובשמות מקומות שאנחנו עדיין משתמשים בהם כיום. זאת הסיבה שאדריאנוס החליט לשנות את שם הפרובינציה מ-"יהודה" ל-"סוריה פלשתינה", על שם אויביהם העתיקים של היהודים, הפלשתים שנעלמו.

תקופת האימפריה העות'מאנית

ממלכת יהודה הייתה המדינה העצמאית האחרונה שהתקיימה באזור. במשך מאות שנים חיו שם יהודים שנותרו, יחד עם קבוצות אחרות, תחת שלטון מעצמות זרות עוקבות. בתקופת האימפריה העות'מאנית, המילה "פלסטין" שימשה בעיקר כתיאור גיאוגרפי כללי של האזור שמדרום לסוריה. לכן, כאשר האזור עבר לשליטת הבריטים בתום מלחמת העולם הראשונה, היה טבעי שהם קראו לו "פלסטין".

המנדט הבריטי

חבר הלאומים, הגוף שקדם לאו"ם, העניק למעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה מנדטים לשלוט במזרח התיכון ולהכין את העמים המקומיים לעצמאות. השטח הזה נמסר למנדט הבריטי על פלסטין. שתי אוכלוסיות חיו תחת המנדט: ערבים ויהודים , שתיהן נחשבו "פלסטיניות". למשל, התזמורת הסימפונית של פלסטין, שהוקמה על ידי יהודים, הפכה עם קום המדינה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. הבנק "אנג'לו-פלסטיין" הפך לבנק לאומי לישראל. והפוסטר שמשמש כיום לעיתים לתעמולה אנטי-ישראלית, היה למעשה מודעת פרסום ציונית לתיירות ל"מולדת היהודית בפלסטין".

תום המנדט

בשנת 1947 פג תוקף המנדט, והאו"ם החליט לחלק את הארץ לשתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית. היהודים קיבלו את החלטת האו"ם, וקראו למדינתם "ישראל". העולם הערבי, לעומת זאת, דחה את תוכנית החלוקה, ומיד לאחר שהחייל הבריטי האחרון עזב תקף את שכנתו החדשה והעצמאית. לאחר המלחמה, ירדן סיפחה את הגדה המערבית, ומצרים השתלטה על רצועת עזה שתיהן היו אמורות להינתן לערבים כחלק מתוכנית החלוקה. אף אחת מהן לא ראתה צורך להקים מדינה פלסטינית עצמאית באותם אזורים. כתוצאה מכך, לא קמה מדינה ערבית בשטחי המנדט הבריטי לשעבר.

הארגון לשחרור פלסטין

הזהות הפלסטינית המשיכה להתגבש לאחר 1948, והגיעה לשיאה ב-1964 כאשר הליגה הערבית יזמה את הקמת אש"ף, הארגון לשחרור פלסטין והכריזה על הקבוצה הערבית הזו כעל "העם הפלסטיני".

אש"ף דרש את השליטה על כל שטח המנדט, קרא להשמדת מדינת ישראל, אבל לא התנגד לשלטון הירדני והמצרי על השטחים.

השאיפות הערביות המשיכו להתמקד רק בהשמדת מדינת ישראל, מה שהוביל למלחמה נוספת בשנת 1967, שבה ישראל השתלטה על שטחי המנדט לשעבר בגדה המערבית ובעזה.

למרות העובדות ההיסטוריות

ישראל והקהילה הבינלאומית הביעו תמיכה בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים, שוב ושוב, במסגרת הצעות שלום שהתבססו על פתרון שתי מדינות. למרבה הצער עבור כל תושבי האזור, פלסטינים ויהודים כאחד, המנהיגים הפלסטינים והערבים דחו את כל ההצעות הללו. הם ממשיכים להפיץ טענות היסטוריות שקריות בתקווה למחוק את הקשר היהודי לאזור ולשלול את זכויותיהם של היהודים בו.

סיכום

האם הטענות ההיסטוריות הללו לגבי הפלסטינים נכונות? לא. הטענות הללו שגויות.

ישו היה יהודי שחי בממלכת יהודה. הוא  נולד134  שנים לפני שהרומאים שינו את שמה של יהודה ל-"פלסטינה". זה קרה יותר מ-1900 שנה לפני השם שניתן תחת המנדט הבריטי וכמעט 2000 שנה לפני שהוא אומץ באופן נרחב על ידי אוכלוסייה ערבית באזור.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

איך הפכתי מאנטישמי לאוהד ישראל

מאנטישמי לאוהד ישראל.

איך הפכתי מאנטישמי לאוהד ישראל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Nikos Sotirakopoulos. המסע האישי של  ד"ר ניקוס סוטירקופולוס, אקדמאי, סופר, עמית במכון איין ראנד ומרצה לשעבר באנגליה.

מיהו ניקוס סוטירוקופולוס?

עד גיל 28 ניקוס היה אנטישמי מובהק ועבר מסע אישי עמוק שהוביל אותו לשינוי מוחלט. היום הוא תומך נלהב בזכות קיומה של ישראל ובמאבק בטרור האסלאמי.

בסרטון של כמעט 40 דקות ניקוס מתאר את מסעו והפיכתו מאנטישמי קנאי לתומך נלהב של העם היהודי ולקיומה של ישראל.

אנטישמיות מוקדמת

ניקוס גדל ביוון, מדינה עמוסה באנטישמיות, גם מהכנסייה וגם מהשמאל והימין הקיצוני. בגיל צעיר ניקוס היה אנטישמי קנאי שהאמין בתאוריות קונספירציה ושנאה כלפי יהודים וישראל. השקפותיו עוצבו על ידי גורמים תרבותיים ביוון, שם גדל, שכללו קנאות דתית, אנטי-אמריקנית ואנטי-קפיטליסטית. הוא היה פעיל בחוגי נוער קומוניסטי ורדיקלי, שם שנאת ישראל הייתה נפוצה. במהלך התקופה הזו הוא לא שמע על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

תקופת השנאה

ניקוס האמין בקונספירציות על שליטת היהודים בעולם. הוא קרא את הפרוטוקולים של זקני ציון והאמין שהם אמת. הוא היה היה אובססיבי בהפגנות אנטי-ישראליות ושיתף תכנים אנטישמיים ברשת עם תמונות של ישראל כתמנון בעל זרועות חונקות.

במהלך התקופה הזאת היה פעיל בתנועות קומוניסטיות. הוא תמך בחמאס וראה בפלסטינים לוחמי חירות, כמו שהיו היוונים מול העות’מאנים.

שינוי הדרגתי  

השינוי החל בשנת 2013. הוא החל להטיל ספק באמונותיו השמאלניות ורצה לחקור רעיונות חדשים.

ניקוס התחיל להתעניין בפילוסופיה ליברלית וכלכלה של האסכולה האוסטרית. הוא גילה את איין ראנד, ערכים של חירות, אינדיבידואליזם וחיים טובים. הוא הבין שאנטישמיות הייתה עבורו דרך להשליך כישלונות אישיים על האחר.

למרות זאת, נותרה בו חשדנותו כלפי הישראלים והוא עדיין ראה את ישראל כמדינה אגרסיבית ולא מוסרית. התפנית הגיעה כשהתחיל ללמוד על ההיסטוריה והעובדות של הסכסוך.

חשיפה לעובדות ולנרטיב אחר

ניקוס קיבל מידיד ישראלי את הספרDurable Peace  מאת בנימין נתניהו.

התגליות המרכזיות ששינו את דעתו:

גודלה של ישראל

ניקוס הופתע לגלות עד כמה ישראל קטנה, מה שגרם לו להבין את הסיכון הקיומי שהמדינה עומדת בפניו.

מלחמת 1948

העובדה שחמישה צבאות ערביים פלשו לישראל ביום הכרזת העצמאות ולא להיפך. הערבים דחו את תוכנית האו"ם שהייתה נותנת להם מדינה.

השטחים הכבושים

ההבנה שהגדה המערבית ורצועת עזה לא היו שייכות לפלסטינים לפני 1967 אלא למצרים ולירדן. במהלך שליטתן המדינות הערביות לא הקימו מדינה פלסטינית.

הצעות שלום והחזרת שטחים

ההבנה שהפלסטינים קיבלו הצעות למדינה לפחות חמש פעמים ודחו אותן בכל פעם. ישראל החזירה שטחים עצומים למצרים במסגרת הסכם שלום.

המסקנה

ניקוס הפנים שהנרטיב ששלט בו במשך שנים היה שקרי ומעוות. הוא הבין שישראל אינה גוליית אלא דוד, מדינה שורדת מוקפת אויבים.

חשיפה למבצעים וערכים

מעבר לעובדות, הערצתו לישראל התגבשה דרך חשיפה למבצעים כמו וחילוץ יהודי אתיופיה בשנות ה־80 ו-'מבצע אנטבה'. הוא התחיל לראות את ישראל כמדינה עם ערכים של גבורה ואהבת חיים. היום ניקוס רואה בישראל מקום של "גיבורים מודרניים" המחויבים להצלת עמם.

ישראל כסמל מוסרי

התמיכה שלו בישראל נובעת לא מהיסטוריה מקראית או שייכות שבטית, אלא מערכים:

ישראל היא חברה חופשית יחסית.

יש בה שוויון עקרוני בין ערבים, נוצרים, יהודים ושחורים.

היא עומדת מול אויבים שמקדשים מוות וטרור.

היא המדינה היחידה במזרח התיכון שמאפשרת לאנשים לחיות חיים טובים ולרדוף אחרי חלומותיהם.

המסר הסופי

ניקוס מקווה שסיפורו יעודד אחרים לא לוותר על ניסיונות להגיע לאנשים ולשתף חזון חיובי של חיים, חירות וחתירה לאושר. ניקוס מודה שבעבר לא באמת דאג לפלסטינים, הם היו רק כלי לשנאתו את ישראל. כיום הוא מזדהה עם הסובלים באמת, ילדים ואזרחים תמימים. אם תקום מדינה פלסטינית היא צריכה להיות חופשית ודמוקרטית ולא מדינת טרור.

חזון חיובי לחיים, חירות וגבורה

מה שגרם לניקוס להשתנות אלה לא גינויים, צעקות או סרטוני זוועה אלא מפגשים עם רעיונות טובים יותר. ניקוס הגיע לשינוי באמצעות פילוסופיה, היסטוריה וסיפורים מעוררי השראה.

בסוף הסרטון ניקוס קורא לצופים לא להתייאש מהאפשרות לשנות אנשים. כל סיפור, כל שיחה, כל מעשה טוב יכול לשתול ספק אצל מישהו אחר. אפשר לצאת גם מהמקום הכי חשוך של שנאה ואי-רציונליות אם נחשפים לרעיונות טובים יותר שמלמדים לאהוב חיים, חירות ואמת.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

הסרטון הפעם – בחברון ההיסטוריה והאמונה מתנגשות והופכות את האדמה המקודשת למיקרוקוסמוס של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אתרים קדושים משמשים זירת קרב ליראה ושליטה כאחד. כאן, מורשתו של אברהם מלבה את המתחים של ימינו כאשר זהות ודת משתלבות בפוליטיקה.

מנחה הסרטון הוא ירמיהו דנציג. ירמיהו הוא ישראלי יליד קליפורניה, בן למשפחה ירושלמית שורשית שעלתה ארצה כבר עם תלמידי הגר"א. הוא מתעקש על ההגדרה העצמית המאתגרת, שמחייבת קריאה לחיים משותפים בלי לוותר על הציונות.

האמונה מניעה כל צעד

ירמיהו דנציג:

כמעט מאה שנה, ישראלים ופלסטינים מצויים בעימות חריף, כששני הצדדים מתחרים על אותה פיסת אדמה קטנה. אבל זה לא רק מאבק על גבולות או משאבים. זה מאבק על עצם ההיסטוריה. ומעט מאוד מקומות כל כך רוויים בהיסטוריה כמו העיר העתיקה חברון, או בערבית – אל-ח'ליל. שמה של העיר פירושו "חבר" או "אחדות" בעברית ובערבית – שם אירוני לעיר שמופרדת ומדממת. כאן, שתי עלילות מתנגשות, כשהמאמינים הקנאיים ביותר תובעים עליה בעלות. כאן, האמונה מניעה כל צעד, כל נשימה, כל החלטה, לעיתים עם תוצאות קטלניות, הן לישראלים והן לפלסטינים. האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בעצם מלחמת דת?

היסטוריה משותפת בחברון

כדי להיות ברורים, אני לא טוען שלסכסוך הישראלי-פלסטיני יש סיבה אחת בלבד. מעט מאוד דברים בחיים הם פשוטים כל-כך. אבל אין זה מקרי שאתרים קדושים עמדו במרכזם של כמה מהפרקים המדממים ביותר בהיסטוריה של שני העמים. אחת האירוניוֹת הטרגיות של הסכסוך הזה היא ששני הצדדים חולקים דנ"א משותף ושניהם מייחסים את מוצאם לאותו אדם. ליהודים זהו אברהם אבינו, ולמוסלמים אִבְרָהִים חֲלִיל אַלְלָּה. ההיסטוריה הקדושה של חברון מתחילה איתו.

אחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה

חברון מוזכרת בתנ"ך בשמה 87 פעמים. אבל ההזכרה השנייה היא החשובה ביותר, כי מדובר באחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה. לעיני עדים רבים, אברהם משלם 400 שקל כסף בתמורה למערת המכפלה, המקום בו הוא קובר את אשתו שרה. שני פרקים אחר כך, הוא מצטרף אליה ונקבר שם גם הוא. לימים, כל שושלתו תיקבר באותו מקום. לא מפתיע אם כך שמדובר באחד האתרים הקדושים ביותר בדתות האברהמיות. כאן שוכב אבי שלוש הדתות, בשקט ובדממה, בעוד העולם סביבו גועש.

במשך מאות שנים, המקום לא היה יותר ממערה. עד שמלך יהודה הורדוס בנה מעליה מבנה מרשים, כשגגו פתוח לשמיים. המבנה הזה עדיין עומד מאחורי, אבל ייעודו השתנה במהלך הדורות. לאורך ההיסטוריה, לבני אדם יש נטייה לבנות אתרי קודש אחד על גבי השני. כאשר הנצרות הפכה לדת השלטת באזור, הביזנטים הפכו חלק מהמקום לכנסייה אבל אפשרו ליהודים להמשיך להתפלל שם. לאחר הכיבוש הערבי, שוב שונה המקום. המבנה הוסב לבית תפילה מוסלמי, ממש כמו קודם.

ההיסטוריה שלי, הסיפור שלי הוא הכי תקף

ישי פליישר, דוברו הבינלאומי של היישוב היהודי בחברון:

"האיזור הזה חושב היסטורית. הוא חושב דתית. חשוב לאנשים לדעת מי היה אברהם. הם צריכים לדעת שהם מצאצאיו ושהם אחראים למערת אברהם. בירושלים השאלה היא את מי אלוהים מעדיף? אלוהי היהודים או אלוהי המוסלמים? ובחברון? מי הוא הבן הנבחר של אברהם?"

ירמיהו דנציג:

אבל מאז מותו, אברהם שותק בשאלה הזו, ומשאיר לכל שליט חדש של חברון להחליט בעצמו. וכך עברה הבעלות על חברון מידי יהודים, לנוצרים, למוסלמים, שוב לנוצרים ושוב למוסלמים. כל חילוף שינה את מאזן הכוחות בעיר הקדושה. למרות תקופות של רדיפה, שליטים מקומיים תמיד אפשרו ליהודים להתפלל באתר הקדוש. עד שהגיעו הממלוכים, שאסרו לחלוטין על לא-מוסלמים להיכנס למערה.

ישי פליישר:

"במשך 700 שנה, לא הורשינו להיכנס למבנה שלנו. מערת המכפלה היא מבנה הורדוסי שנבנה ע"י מלך יהודי על קבר יהודי. תחת שלטון האסלאם, נאסר עלינו להיכנס לשם במשך 700 שנים".

ירמיהו דנציג:

רוב השנים הללו עברו בשקט יחסית עבור יהודי חברון, שחיו בקרב שכניהם המוסלמים מעמד שני, אבל קיימים. הקהילה נותרה קטנה, ענייה ויראת שמיים. ואז הגיעה מלחמת העולם הראשונה והיא טרפה את הקלפים. האימפריה העות'מאנית התמוטטה, אדמותיה חולקו בין הבריטים לצרפתים.

המנדט הבריטי

הבריטים, ששלטו בפלסטינה, לא התכוונו להישאר שם זמן רב. הם הבטיחו הבטחות עמומות גם לערבים וגם ליהודים. אבל שני הצדדים חשו אי נוחות גוברת. בזמן המלחמה, הבריטים שקלו הקמת מדינה ערבית עצמאית, אבל הרעיון נותר בגדר אפשרות בלבד. שנתיים לאחר מכן, הם הכעיסו את העולם הערבי כשהבטיחו ליהודים "בית לאומי בארץ ישראל". הערבים של פלסטין צפו בדאגה בזרם היהודים העולים לארץ, קונים קרקעות ובונים יישובים חדשים. למרות כל הסערה, חברון נותרה שקטה יחסית בשנות ה-20, בערך…

דו-קיום מורכב

לציפי שליסל שלמשפחתה שורשים עמוקים בעיר חברון הסבירה לי שהדו-קיום היה מורכב הרבה יותר ממה שנדמה.

ציפי שליסל:

"היה מיתוס שהיו יחסים טובים. בתוך כל זה, כשנכנסים לרזולוציה יותר מדויקת, היו כל הזמן תקלים".

ירמיהו דנציג:

יהודים היו מיעוטים במולדתם במשך מאות שנים, תלויים בגחמות של שכניהם ומנהיגיהם. כמו אחיהם במזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה, לא הייתה להם כמעט הגנה מרדיפות. הכול השתנה עם הופעת הציונות המדינית, תנועה שזעזעה את היהודים בכל העולם והזכירה להם שגורלם בידיהם, שעליהם להגן על עצמם. שהם זקוקים למדינה יהודית, לצבא יהודי, כדי להגן על זכויות שנמנעו מהם זמן כה רב, כולל הזכות להתפלל באתרים הקדושים.

עד בוא המשיח

אבל יהודי חברון בשנות ה-20 לא היו ציונים מדיניים. הם היו דתיים מאוד. להם, ההגנה באה מאלוהים, לא ממדינה או צבא. ולכן, עד בוא המשיח, הם ניסו להסתדר עם מה שיש. אבל לגורל היו תכניות אחרות. במהלך המאה הבאה, הם וצאצאיהם יצפו שוב ושוב באותו סיפור מתרחש מחדש.

טבח חברון 1929

בסוף העשור, קהילתה היהודית העתיקה של חברון תיעלם. הניצולים וצאצאיהם ישנו את דעתם לגבי עוצמת הציונות. אבל כאנשים יראי שמיים, ציונותם תקבל גוון דתי – כזה שילך ויתחזק עם כל טבח, מלחמה ועוול. הסבך הזה של אמונה דתית ושכנוע פוליטי לא היה נחלת היהודים בלבד. גם בצד המוסלמי הופיעו הדהודים לכך. צעיר לוהט בשם חאג' אמין אל-חוסייני היה הדמות המרכזית הראשונה בסכסוך הזה ששילב בין אמונה לאומית לאלימות. מבחינתו, לא הייתה כל סתירה בין אמונתו הדתית לבין נחישותו לטהר את פלסטין מיהודים.

החוסיינים באו ממשפחה של מנהיגים דתיים ואזרחיים, כולל 13 מראשי העיר ירושלים. הם התנגדו לציונות מההתחלה. חאג' אמין אף נמלט מירושלים לזמן קצר לפני שהבריטים הספיקו לעצור אותו על הסתה לאלימות נגד יהודים. אבל משפחת חוסייני הייתה חשובה ובעלת השפעה, והבריטים הבינו שאם ברצונם לשמור על השקט, עליהם לשמור על יחסים טובים עם האליטות הערביות בפלסטין. לכן, למרות שידעו שחאג' אמין הוא מסית, החליטו הבריטים שדרך ההרגעה הטובה ביותר היא… להעניק לו עוד כוח? כן, גם לי זה לא נשמע הגיוני, אבל בדיעבד הכול ברור יותר.

הנציב העליון הבריטי ביטל את האישומים נגדו והעניק לו תואר רשמי מפואר – "המופתי העליון של ירושלים". מופתי הוא מנהיג דתי מוסלמי, ותפקיד כזה קיים כמעט מראשית האסלאם. אבל התואר "המופתי העליון" היה המצאה בריטית, כמו גם "המועצה המוסלמית העליונה", שעליה שלט כעת המופתי. ייתכן שהתואר הומצא, אבל בפועל חאג' אמין היה כעת האדם החזק ביותר בפלסטין שאינו בריטי, הן מבחינה דתית והן אזרחית. הוא השתמש בסמכות הזו כדי להסית למלחמה דתית.

ירדנה שוורץ, מחברת הספר "רוחות רפאים של מלחמת קודש":

בשנת 1928, החל חאג' אמין להפיץ שמועה שהמשיכה להיות עיקשת גם עד היום, שהיהודים בפלסטין זוממים להרוס את מסגד אל-אקצא כדי לבנות מחדש את בית המקדש היהודי.

ירמיהו דנציג:

אל-אקצא, או הר הבית, אינו נמצא בחברון אלא בירושלים. בעבר עמדו שם שני בתי מקדש יהודיים. הכותל המערבי המפורסם הוא הקיר שהקיף את הצד המערבי של מתחם המקדש. במשך מאות שנים, זה היה המקום הקרוב ביותר שבו יכלו יהודים להתקרב לאתר הקדוש ביותר להם. אבל גם למוסלמים זהו מקום קדוש. לפי המסורת האסלאמית, מוחמד ערך מסע פלאי ממכה לירושלים על גבו של יצור מכונף. מהר הבית עלה מוחמד לשמיים. כאשר הצבאות המוסלמים כבשו את ירושלים, בנה הח'ליף כיפה מפוארת ישירות על גבי האתר הקדוש, כהכרה בקדושתו, ובכדי לסמן שלא משנה מהי ההיסטוריה. הר הבית שייך כעת לאסלאם. ככל הנראה הוא לא שיער שההחלטה הזו תוביל למאה של שפיכות דמים.

כאשר חאג' אמין התמנה למופתי העליון, המתיחות בין יהודים לערבים הייתה בשיאה. כל שינוי בסטטוס קוו היה עלול להצית את פלסטין. חאג' אמין הוסיף ממד רוחני לסכסוך כאשר הר הבית הפך לחזית הלחימה. תחת שלטונו, אתרים קדושים כבר לא היו רק מקומות פולחן, הם הפכו לסמלים של השאיפות הלאומיות של שני הצדדים, למבחן הלגיטימיות של זכות הקיום בארץ. אבל יותר מכך – הם הפכו לסמלים של "איזו היסטוריה נכונה יותר". של "מי צודק יותר". אז חאג' אמין אל-חוסייני החל בסדרת שיפוצים ממש מעל הכותל. יהודים נאלצו להתכופף כדי לא להיפגע מאבנים שנפלו בעת התפילה.

במקביל, הקריאות למואזין הלכו והתגברו בעוצמתן. צעירים ערביים יידו אבנים לעבר המתפללים היהודים. ואכן, היו יהודים שדרשו שליטה בלעדית בכותל. אבל רוב היהודים ורבים מהערבים חששו מלערער את הסטטוס קוו. כן, האתרים הקדושים היו חשובים לכולם, אבל לא כולם רצו להילחם עליהם, אלא אם הרגישו פרובוקציה מהצד השני. קיצוניות מזינה קיצוניות, וחאג' אמין היה מוכן להסלים.

בכל קיץ יהודים צמו ב-ט' באב, יום צום לזכר חורבן בית המקדש. ב-1929, ההכנות כללו תהלוכה בת כ-6,000 יהודים בתל אביב, שצעקו "הכותל שלנו!" מאות נוספים הגיעו לכותל, חלקם עם אלות. אף אחד לא נפגע, אבל המסר היה ברור: "היינו כאן קודם – ואיננו מפחדים מכם". אבל אולי היה עליהם לפחד. חאג' אמין התכונן לרגע כזה. העלונים כבר היו מודפסים, ובהם טענות שהיהודים לא רק מתכננים להשתלט על הכותל, אלא גם חיללו את כבוד האסלאם. תוך זמן קצר, פרץ המון מוסלמים צעירים ועצבניים מול הכותל. צעירים יהודים הקימו צוותי הגנה כדי להגן על המתפללים אבל זה היה מאוחר מדי. כל הארץ בערה. רוכבים ערביים בזזו חנויות, הכו עוברי אורח ובזזו בתים. בחברון, מספר קילומטרים משם, הקהילה היהודית כלל לא חששה.

ירדנה שוורץ:

כאשר ההגנה ביקרה בחברון והציעה הגנה או פינוי, מנהיגי הקהילה היהודית סירבו ואמרו: "ערביי חברון הם ידידינו. הם שכנינו. הם לעולם לא יפגעו בנו".

ירמיהו דנציג:

הם טעו. המהומות הגיעו לחברון. אבל בשלב הזה, זו כבר לא הייתה מהומה. זה היה טבח.

ירדנה שוורץ:

"נשים ונערות נאנסו לעיני בני משפחותיהן לפני שנרצחו. הורים נטבחו בידי שכניהם מול עיני ילדיהם. תינוקות נשחטו בזרועות אמותיהם. אנשים נשרפו למוות. והקהילה היהודית של חברון, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, שהתקיימה שם במשך אלפי שנים, חוסלה ופונתה בידי הבריטים ששלטו בפלסטין. נאמר להם לא לשוב לעולם".

ירמיהו דנציג:

הטבח לא רק חיסל קהילה עתיקה, הוא גם הרס כל שביב של אמון או תקווה לדו-קיום. רבים מיהודי חברון הלא-ציוניים, שהאמינו בשכניהם, הפכו לציונים. אם מאות שנים של דו-קיום חלקי לא הגנו עליהם, שום דבר לא יגן, פרט לאלוהים ולמדינה יהודית חזקה. כוחות ההגנה היהודיים, שהגנו על יישובים יהודיים בפלסטין, החלו לקחת את תפקידם ברצינות רבה יותר. במהלך שני העשורים הבאים, יתאחדו הכוחות הללו ויהפכו לצבא החזק ביותר במזרח התיכון. ובמהלך המאה הבאה הם וצאצאיהם יצפו באותו סיפור חוזר שוב ושוב.

המדינה המתהווה של ישראל

19 שנה לאחר טבח חברון, ישראל הכריזה על עצמאותה. למחרת, חמישה צבאות ערביים פלשו. לאחר שנה של מלחמה, המדינה היהודית יצאה פצועה ומוקטנת, אבל חיה. ירדן כבשה את הר הבית ואת הגדה המערבית. היא מנעה מכל היהודים גישה למקומות הקדושים שלהם. לא מישראלים, אלא מיהודים. כמעט שני עשורים חברון, כמו שאר הגדה המערבית, הייתה ריקה מיהודים ומלאה בפליטים ערבים. ואז הגיעה מלחמת ששת הימים.

חזרת היהודים לחברון

בשבוע אחד, ישראל נטלה שליטה על מזרח ירושלים והגדה המערבית מירדן, על סיני ועזה ממצרים ועל רמת הגולן מסוריה. ולאחר 40 שנה, יהודי חברון החלו לשוב הביתה.

ישי פליישר:

"וזה היה רק טבעי שאחרי ששחררנו את העיר, שנחזור קודם כל לכאן. הייתה משיכה עצומה חזרה לרכוש שלנו, וגם חזרה לקרבה אל האבות והאמהות".

ירמיהו דנציג:

הקרבה הזו להיסטוריה ולמקומות הקדושים מושכת סוג מסוים של אנשים. כאלה שאכפת להם מאוד מאוד מהעבר, וששמים את עצמם בחזית כדי לוודא שהוא לא יחזור על עצמו. אפשר לקרוא לאדם כזה קיצוני – והם אולי יענדו את התואר הזה בגאווה.

ישי פליישר:

מי מגיע ליחידות העלית בצבא? מי מגיע לשם? אנשים קיצוניים. והאנשים שחיים כאן הם בדיוק כאלה. הם סוג מסוים של עלית. הם מסורים בצורה קיצונית. הם מסורים להיסטוריה היהודית, לתנ"ך, לזכויות היהודיות. והם מבינים שיש להם תחושת מאבק שתמיד התקיימה, וכעת יש להם את היד, את היכולת לדחוף בחזרה נגד המתעללים שלנו. הם למדו היסטוריה ומחשבה יהודית, ויש להם תחושת זכויות חדה. וכן, יש כאן אנשים קשוחים".

זה מה שצריך להיות במזרח התיכון

ירמיהו דנציג:

בהתחלה, לממשלת ישראל לא הייתה כוונה לאפשר ליהודים לחזור לחברון. זו הייתה מרכז אוכלוסיה ערבי חשוב וקדוש לשלוש דתות. למעשה, הממשלה אף הטילה הגבלות על יהודים שביקשו להתפלל במערת המכפלה, מחשש לעורר את האוכלוסייה המקומית. אבל בסופו של דבר, כשמספיק יהודים עברו לחברון, הממשלה הקלה את ההגבלות. האמת היא שאף אחד לא ידע מה יקרה לגדה לאחר המלחמה. היו שתמכו בהחזרה חד צדדית שלה, אחרים דרשו לשמור על אזורים אסטרטגיים חיוניים לביטחון או לזהות הלאומית.

גם דוד בן גוריון

אפילו דוד בן גוריון, חילוני מובהק שתמך בהחזרת רוב השטחים, האמין שחברון צריכה להישאר בשליטה ישראלית. כך חשובה העיר לא רק לדתיים, אלא לדמות הישראלית ולסיפור היהודי כולו. אבל ככל שמקום מקודש יותר, כך הוא נוטה יותר להפוך לנקודת עימות. והחיים בחברון נותרו מתוחים לאורך שנות השמונים והתשעים.

הסכמי אוסלו והאינתיפאדה הראשונה

ב-1993, מנהיגים ישראלים ופלסטינים הכירו זה בלגיטימיות של זה לראשונה וחתמו על הסכם שנועד להוביל לשלום. שלום מעולם לא הגיע. במקום זאת, באו פיגועים גל של טרור והתרחבות ההתנחלויות.

הטרור והאלימות נמשכו

מאחורי דלתיים סגורות, יושב ראש אש"ף עודד ג'יהאד, גם כשחייך ולחץ ידיים עם ישראלים. כשאוטובוסים ובתי קפה התפוצצו, והאלימות התפשטה, רבים בשני הצדדים איבדו אמון. במיוחד עשרות אלפי ישראלים שחיו בגדה. הם חששו – האם ממשלתם תעקור אותם מבתיהם כדי לפנות מקום למדינה פלסטינית? ואם כן – האם זה יביא שקט או עוד פיגועים? אבל אחת המתקפות המזעזעות ביותר לא באה מחמאס או ג'יהאד איסלאמי, אלא מיהודי.

טרור יהודי

בקיץ 1980טרוריסטים יהודים, מודאגים מהסכם השלום עם מצרים וזועמים על פינוי ההתנחלויות בסיני, החלו לתקוף ערבים בגדה. ברוך גולדשטיין לא התחיל כחלק מהמחתרת הזו, אף שדתיותו הקצינה לחזון אפוקליפטי של יהודים כלוחמים קדושים. ביום-יום הוא היה רופא, שטיפל ביהודי קריית ארבע. ב-25 בפברואר 1994, קם מוקדם בבוקר, טבל במקווה, ויצא למערת המכפלה, שם קבורים אבותיו. באותה שנה חפפו חג פורים וחודש הרמדאן, והמסגד מעל הקבר היה עמוס מתפללים בתפילת שחר. ואז גולדשטיין שלף נשק אוטומטי, וירה שוב ושוב בקהל של 800 מוסלמים שהתפללו.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"צפירה בלתי פוסקת של אמבולנסים פילחה את הבוקר הישראלי כאשר גופה אחר גופה הוצאה ממסגד איברהימי. היה זה זמן קצר לאחר הזריחה כשהמתקפה החלה. המתפללים כרעו בתפילה. לפתע, ד"ר ברוך גולדשטיין, מתנחל יהודי מניו יורק, נכנס, חסם את היציאה היחידה ופתח באש".

ירמיהו דנציג:

זה היה טבח. 29 פלסטינים נהרגו. הירי פסק רק כשהקהל הכה את גולדשטיין למוות. אלימות פרצה בכל רחבי הגדה במחאה על הטבח.

הסכם חברון

ובכל זאת, השיחות לשלום המשיכו בקושי. שלוש שנים אחר כך, ישראל ואש"ף חתמו על הסכם שעדיין בתוקף. אש"ף קיבלה שליטה על 80% מחברון, המכונה כיום H1. צה"ל שולט ב-20% הנותרים, הכוללים את המערה, אלפי יהודים, ועשרות אלפי פלסטינים.

הגבלות תנועה ואיום הטרור

במשך שלושה עשורים, סבלו פלסטינים באיזור H2 מהגבלות חמורות על חירויות בסיסיות, בין היתר בעקבות האלימות שפרצה לאחר טבח גולדשטיין. הממשלה והקהילה היהודית בחברון טוענים שההגבלות נובעות מאיום הטרור המתמיד.

הטרור הוא בעיה אמיתית בחברון

ציפי שליסל יודעת את זה היטב:

ציפי שליסל:

"ואבא בעצם נהרג בבית שלו, נרצח לעיניה של אימא. והיא אמרה – איך אני אשאר עכשיו בבית אחרי מה שראיתי מול העיניים? מה אני אעשה עכשיו? מצד שני היא אמרה – אם אני אעזוב עכשיו את חברון זה ייתן מוטיבציה להרוג עוד יהודים".

ירמיהו דנציג:

רבים מהפלסטינים טוענים שההגבלות הן תירוץ להשתלטות על קרקע, לגרום לסבל כזה עד שיעזבו מרצון.

אבו חסן, פלסטיני תושב חברון:

"אנחנו אלה שזקוקים להגנה, לא להיפך. יש להם חיילים שמגנים עליהם. האנשים שלנו צריכים הגנה, לא מהחיילים, אלא מהמתנחלים. יש לי רכב עם לוחית צהובה. אני לא יכול לנהוג פה כי אם יגלו שאני פלסטיני תהיה בעיה".

ירמיהו דנציג:

ויש לך תעודת זהות כחולה.

אבו חסן:

"בדיוק. אני תושב ישראל. אני לא יכול להיכנס לפה ברכב כי אני ערבי. אתה מדבר על יותר מ-35,000 פלסטינים בצד ההוא. הם לא יכולים לנוע ברכב. הם צריכים לסחוב הכל ברגל, מהבית לצד השני, לקניות וכל דבר אחר. וכל ערב, בשמונה, הכל נסגר".

ירמיהו דנציג:

והם לא יכולים לנסוע ברכב?

אבו חסן:

"לא. הם לא יכולים".

הטרדות הדדיות

ירמיהו דנציג:

פלסטינים בחברון מתארים מציאות של הטרדות מצד יהודים, כלכלה חנוקה, ותחושת חנק מתמדת מההגבלות.

פלסטינית מתלוננת על המצב:

"קשה מאוד לחיות כאן. אנחנו מאוימים כל הזמו במחסומים. מתייחסים אלינו לא יפה. בעלי והילדים.הוחזקו על ידי הצבא במשך 20 ימים. כאן זה הבית שלי ונאסר אלינו לחצות את השטח הזה. יש לנו בעיות עם המחסומים מדי יום".

ירמיהו דנציג:

באופן מוזר, גם יהודי חברון מדווחים על תחושת חנק דומה. אף שהצבא מגן עליהם, הם יודעים שהישארותם בעיר תלויה בנוכחות צבאית כבדה, שמפרידה בינם לבין רוב חברון. הם מודעים לכך שבלי ההגנה הזו לא הייתה קיימת קהילה יהודית בעיר.

ישי פליישר:

"הצבא הבין שיש כאן מתיחות גדולה, ויצר אזור סטרילי. מה שהיה פעם הגטו היהודי, חזר להיות גטו סטרילי, שמאפשר לקהילה שלנו לחיות פה, בלי הטרדות ופגיעות. לצערי, הג'יהאדיזם מקיף אותנו. השנאה לישראל מקיפה אותנו. אני מרים ספר לימוד שילדים ערבים זרקו לרצפה, ואני לא יודע ערבית, אבל יש לי גוגל לנס ובינה מלאכותית. אני מתרגם. אתה לא תאמין. אתה לא תאמין לרמת השנאה שמושרשת בתוך החינוך הפלסטיני. שתיים ועוד שתיים שווה ארבעה יהודים מתים. זו המתמטיקה".

ציפי שליסל:

"המחבל שרצח את אבא שלי בחסות הסכם חברון ברח כמה מטרים לרשות הפלסטינית ולא תפסו אותו. הוא עשה אחר כך עוד פיגוע וברח ולאחר מכן עוד פיגוע בבאר שבע ושם תפסו אותו.השופט נתן לו שלושה מאסרי עולם ואמר שזה לא אנושי לנסות שוב ושוב להרוג יהודים. ואז הוא קם ואמר 'למה אתה אומר שאני לא אנושי? אני אדם טוב. אני עבדתי אצל יהודים, הפ סמכו עלי, הם נתנו לי את המפתחות של הבית. והוא תאר שהוא שמע דרשה על הר הבית ואז החליט שהוא הולך להרוג יהודים. וזה מה שקרה בפרעות תרפ"ט. הערבים שחיו כאן יחד שמעו את דרשות ההסתה ואת הטיעונים הדתיים והם קמו ורצחו את היהודים".

ירמיהו דנציג:

בחברון, ההיסטוריה נוכחת בכל צעד, בכל מבנה, בכל מפגש. אין פה 'עבר', אין 'היה'. זה כאילו אברהם עדיין מוסר את 400 השקלים. כאילו גרזני 1929 עדיין קוטעים איברים. כאילו קליעי 1994 עדיין יורים בקהל. זה כמו להיכנס לתוך התמצית המזוקקת ביותר של הסכסוך הזה – עז, מר, ובלתי נמנע.

רוב הישראלים והפלסטינים אינם מסוגלים לקבל את הנרטיב של הצד השני, את האמת של האחר

אבו חסן:

"כן, הטבח קרה, אבל הוא לא קרה נגד יהודים. אף משפחה יהודית לא נפגעה. הם נולדו פה. אף אחד מהם לא נפגע. רק היהודים שבאו עם אידיאולוגיה שונה, זה מה שקרה להם".

ירמיהו דנציג:

זה אולי מה שאבו חסן מאמין, אבל היהודים הראשונים שנהרגו היו ילידי המקום דוברי ערבית. וקהילת חברון לא הייתה ציונית. זה לא היה משנה אם היו ספרדים או אשכנזים, אם משפחותיהם גרו בעיר מאות שנים או אם הגיעו לישיבה ובמה האמינו. ההמון לא שאל אם מישהו ציוני לפני שרצח אותו. אבל זה נרטיב לא נוח. קל יותר להאמין שלטבח ב-1929 הייתה סיבה מעבר לקנאות דתית עיוורת. מן הצד השני, יש יהודים המאמינים שברוך גולדשטיין ידע מראש על טבח מתוכנן.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"הוא הקריב את חייו, את אשתו וילדיו, כי ידע מה הולך לקרות במערת המכפלה".

ירמיהו דנציג:

הם טוענים שהוא הגן על יהודי חברון. גם אם עשה זאת בדרך שרוב היהודים מגנים. אבל אין שום ראיה לכך. זה סיפור נוח – לא אמיתי. יש מי שמתייחסים אליו כאל גיבור ואף עולים לקברו.

 קטע משידורי הטלוויזיה, 3 עדויות של ישראלים:

"הדבר הכי מטריד זה לא שהערבים נהרגו, אלא שד"ר גולדשטיין נהרג".

"הוא עשה את מה שהיה צריך לעשות כדי להראות לעולם, לעם היהודי, שלא נסבול את הממשלה הזו".

"הלוואי וגם לי היה האומץ לעשות את זה".

אנשים נאמנים לנרטיב שלהם

ירמיהו דנציג:

אלו האנשים שמאמינים בנרטיבים הנוחים. הם אומרים שגולדשטיין היה צדיק, רופא עדין שטיפל בכולם. אבל כבר בצבא הוא סירב לטפל בלא-יהודים, כולל דרוזים ששירתו איתו. הם מצדיקים אותו באומרם שנשבר לאחר שחברו מת בזרועותיו. אבל רבים איבדו אהובים מול עיניהם ולא הלכו לטבוח בחפים מפשע. אנשים מאמינים בסיפורים שמתאימים לנרטיב שלהם, שמאשרים שהם "צודקים". אבל הנרטיבים השולטים בעיר מלאים סתירות ואמיתות חלקיות לא נוחות. האם גורל תושבי חברון נחרץ? האם יש דרך שמאפשרת לשני העמים לחיות בכבוד, ללא פחד או שנאה, באדמת אבותיהם? איך מתגברים על הסכסוך?

אבו חסן:

"אנחנו חייבים למצוא דרך שקשורה לבית שנולדנו בו. או שנחיה יחד – או שנמות יחד. אין דרך אחרת".

ירמיהו דנציג:

האם ייתכן שאבותינו הקבורים מתחת לאדמה הם אלו שיובילו לפתרון?

אבו חסן:

"המוסלמים מאמינים שאברהם הוא הנביא של כולם. הוא אבי כל הנביאים. הם מאמינים שהוא אב לכולנו. ואל תשכח, אברהם הביא לעולם שני בנים: יצחק וישמעאל. כלומר, יהודים ומוסלמים הם בני דודים, לא? נכון. ואנחנו מאותו המקום".

ישי פליישר:

"אחת הדרכים שלי לגשר בין יהודים לערבים היא לומר – יש לנו אב משותף. יש לנו משהו שאנחנו באמת יכולים להסכים עליו, לחלוק ולאהוב".

כשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים

ירמיהו דנציג:

התהלכתי ברחובות העתיקים של חברון, מלווה בישראלים ופלסטינים. כל אחד מהם מוכן לספר את סיפורו. אבל נוכחות בלתי נראית פסעה מאחורינו: רוחם של כל היהודים והערבים שמתו כאן, איש על ידי רעהו. תושבי חברון גדלו רדופים. לא בידי הדמויות המקראיות שמקדשות את המקום אלא בזעקות יקיריהם שנרצחו. וכשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים, הן בזיכרון העבר והן בחזון העתיד.

אולי יש דרך אחרת

אבל אולי יש דרך אחרת. דרך שמכבדת את העבר אבל מביטה קדימה.זה לא מקרה שההסכם ההיסטורי שהביא לנרמול היחסים בין ישראל למדינות המפרץ נקרא 'הסכמי אברהם'. האדם שהציב אותנו על מסלול ההתנגשות יכול להיות גם זה שישחרר אותנו. כולנו בניו של אברהם. כולנו שווים, חשובים, ואהובים. וככל שנכיר בכך, זה בזה, יש תקווה. לחברון ולאזור כולו.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

נאום יוסף חדאד באוקספורד

נאום יוסף חדאד באוקספורד

סרטון מערוץ היוטיוב של © יוסף חדאד Yoseph Haddad

נאום יוסף חדאד באוקספורד

נאום יוסף חדאד באוניברסיטת אוקספורד, דצמבר 2023. מטרת הדיבייט שנערך אחרי טבח ה-7 באוקטובר, הייתה להכריז על ישראל כמדינת אפרטהייד. במהלך הדיון הדוברים הישראלים הופרעו בקללות וצעקות. רוב הקהל היה תומך טרור ויוסף חדאד סולק מהדיון. בסופו של דבר האיגוד הצביע כצפוי נגד ישראל.

הנשיא של אוקספורד יונין אברהים עוסמאן לא נקט בשום פעולה מול אותם תומכי טרור. לדברי חדאד הנשיא, מצרי במקור, עזב את כסא הנשיא ועבר לקבוצה האנטי ישראלית.

יוּסֵף חדאד הוא ערבי-ישראלי נוצרי, פעיל הסברה ישראלית, עיתונאי, פעיל חברתי במגזר הערבי בישראל, אושיית רשת ומנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" הפועלת לחיבור החברה הערבית לחברה הישראלית.

חדאד נולד בחיפה לאם מורה ולאב כומר, איש עסקים וטייס אזרחי. בהמשך עברה המשפחה לנצרת, שם התחנך בבית הספר הטכנולוגי דון בוסקו. בשנת 2003 התנדב לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. סיים קורס מ"כים בהצטיינות ושרת כמפקד וסמל מחלקה בגדוד 51.

במלחמת לבנון השנייה נפצע קשה מטיל קורנט שנורה על ידי כוח חזבאללה. כף רגלו הימנית נקטעה. באשפוזו חוברה כף רגלו מחדש והוא עבר טיפול ושיקום במשך כשנה. הוא הוגדר כנכה צה"ל.מתמודד כתוצאה מהפציעה עם פוסט טראומה (PTSD).

בשנת 2006 חדאד החל את פעילותו בהסברה במסגרת ארגון נכי צה"ל. מאז הוא פועל למען ההסברה הישראלית נגד קמפיין החרם על ישראל של ה-BDS, ונגד תופעות האנטישמיות.

במאי 2018 הקים את עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" ובמסגרתה הוא מקדם פעילויות חינוך, חברה וקידום שילוב אזרחים ערבים-ישראלים מכל העדות הערביות בחברה הישראלית.

ההיסטוריה האמיתית של פלסטין

ההיסטוריה האמיתי של פלסטין

ההיסטוריה האמיתית של פלסטין. סרטון מערוץ היוטיוב של © יוסף חדאדYoseph Haddad

לאחרונה סלבריטאים ברשתות החברתיות משתמשים בדוגמאות להראות כביכול את ההיסטוריה האמיתית של פלסטין. אבל מסתבר שמה שהם מראים לא מדוייק. קחו לדוגמא את בלה חדיד ואת אביה המולטי מיליונר מוחמד חדיד. ברור שערבים היו כאן בארץ ישראל במשך מאות שנים, אבל אתם תופתעו לגלות את האמת ההיסטורית מאחורי הדוגמאות המשמשות לעתים קרובות להוכחה כביכול של היסטוריה פלסטינית.

יוּסֵף חדאד הוא ערבי-ישראלי נוצרי, פעיל הסברה ישראלית, עיתונאי, פעיל חברתי במגזר הערבי בישראל, אושיית רשת ומנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" הפועלת לחיבור החברה הערבית לחברה הישראלית.

חדאד נולד בחיפה לאם מורה ולאב כומר, איש עסקים וטייס אזרחי. בהמשך עברה המשפחה לנצרת, שם התחנך בבית הספר הטכנולוגי דון בוסקו. בשנת 2003 התנדב לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. סיים קורס מ"כים בהצטיינות ושרת כמפקד וסמל מחלקה בגדוד 51.

במלחמת לבנון השנייה נפצע קשה מטיל קורנט שנורה על ידי כוח חזבאללה. כף רגלו הימנית נקטעה. באשפוזו חוברה כף רגלו מחדש והוא עבר טיפול ושיקום במשך כשנה. הוא הוגדר כנכה צה"ל.מתמודד כתוצאה מהפציעה עם פוסט טראומה (PTSD).

בשנת 2006 חדאד החל את פעילותו בהסברה במסגרת ארגון נכי צה"ל. מאז הוא פועל למען ההסברה הישראלית נגד קמפיין החרם על ישראל של ה-BDS, ונגד תופעות האנטישמיות.

במאי 2018 הקים את עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" ובמסגרתה הוא מקדם פעילויות חינוך, חברה וקידום שילוב אזרחים ערבים-ישראלים מכל העדות הערביות בחברה הישראלית.

למה ישראל חייבת להשמיד את חמאס

למה ישראל חייבת להשמיד את חמאס

אפילו כשאנחנו מגנים את הזוועות שחמאס ביצע ב-7 באוקטובר 2023, רבים שואלים כעת, "למה הפלסטינים בעזה צריכים לשלם?" ו"למה ישראל גורמת להם לסבול?" תושבי עזה סובלים מידי ארגון הטרור הזה  במשך עשרות שנים. ההתקפה האחרונה על אזרחים ישראלים אילצה את ישראל להתחייב להשמיד את חמאס אחת ולתמיד. המלחמה הנוכחית הזו, הרסנית ומכוערת ככל שתהיה, תבטיח בסופו של דבר שגם לישראלים וגם לעזתים יהיה עתיד נקי מטרור, הרס ודם.

ישראל מתעקשת עכשיו שזו תהיה הפעם האחרונה שחמאס יורשה לרצוח אזרחים חפים מפשע, לקחת בני ערובה, לבצע זוועות זכויות אדם ולאיים על אזרחיה. חמאס התחיל במלחמה וישראל הולכת לסיים אותה. מלחמה היא הרסנית ולא הוגנת ומכוערת אבל זו הדרך היחידה להבטיח שכל אחד מהעם שחי בארץ הקודש, בין אם בישראל ובין אם בעזה,ייתקדם לעתיד נקי מטרור, הרס ודם.

בסרטון:

 תגובות לתקיפת חמאס באזרחים ישראלים    

למה פלסטינים צריכים לסבול על פשעי חמאס?   

איך נראים החיים של הפלסטינים בעזה 

חסימות מצריים וישראל על עזה   

טרור חמאס נגד פלסטינים בעזה 

הגישה הקודמת של ישראל לחמאס

איך ה-7 באוקטובר שינה הכל   

תגובה ישראלית לתקיפות חמאס   

 טרור נוסף של חמאס נגד פלסטינים בעזה   

למה ישראל הולכת להשמיד את חמאס    

איך להבטיח שכל האנשים באזור יוכלו לחיות ללא טרור

סרטונים קשורים

לשחרר את פלסטין? לא תודה!

הנכבה והנרטיב הערבי

מדוע פלסטין עדיין לא מדינה?

 

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

הנכבה והנרטיב הערבי

הנכבה והנרטיב הערבי

הנכבה והנרטיב הערבי. סרטון מערוץ היוטיוב © travelingisrael.com. הערוץ מסייע למטיילים המתכננים לטייל בישראל ומביא מידע על אתרים בישראל והחברה הישראלית

הסרטון מציג את הנרטיב הפלסטיני ומפריך אותו מנקודת מבט ישראלית/ציונית.

עיקרי התוכן של הסרטון

דחיית הנרטיב הפלסטיני הראשי

הסרטון מציג את טענת הצד הפלסטיני ("הציונים גנבו אדמות, טבחו בהם וגירשו אותם") ומיד מפרק אותה.

תוכנית החלוקה (1947)   

הסרטון טוען שהפלסטינים סירבו לתוכנית החלוקה ופתחו במלחמה נגד היהודים. הוא מדגיש שבעוד שהיהודים קיבלו את ההצעה, הערבים דחו אותה.

"ארץ ללא עם"  

הסרטון מפריך את הטענה שהציונות ראתה בארץ ישראל "ארץ ללא עם". מסמכים ציוניים הבטיחו שוויון זכויות לכל התושבים.

אלימות ערבית רציפה לפני 1948

הסרטון מציג את אירועי 1948 כהמשך לאלימות ערבית שהחלה שנים קודם לכן.

התקפות מוקדמות

תזכורת לתקיפות ופרעות נגד יהודים בשנים 1920, 1921, 1929 ובמהלך המרד הערבי (1936–1939). קהילות יהודיות עתיקות נמחו עוד לפני שהחלה הנקבה.

הקשר הנאצי

הקשרים בין מנהיגות ערביי ארץ ישראל, בראשות אמין אל-חוסייני, לגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. זה ההסבר לכך שהבריטים אימנו וחימשו את היישוב היהודי.

ניתוח אירועים קריטיים

הסרטון מתמקד באירועים ספציפיים ונותן פרשנות שונה לנרטיב המקובל:

דיר יאסין

הסרטון טוען שטבח דיר יאסין הוא אירוע קיצוני שלא ייצג את הנורמה. הוא מציין שהיהודים נלחמו בכפר לאחר שתושביו הפרו הסכם שלום מקומי, וכי הכוחות היהודיים נתנו לאזרחים זמן להתפנות.

תוכנית ד'   

הסרטון מציג את תוכנית ד' כתוכנית צבאית שנועדה להשיג שליטה על הדרכים לירושלים, שהייתה נתונה למצור ערבי. התוכנית נועדה להגן על היישוב היהודי לאחר הרציחות שקדמו לה.

קרב חיפה

הסרטון משתמש בחיפה כדוגמה למקרה שבו המנהיגות הערבית ברחה. פועלי ערב מנעו מתושבים ערבים מקומיים לשתף פעולה עם ראש העיר היהודי של חיפה, שביקש מהם להישאר.

סוגיית הפליטים הפלסטינים

הסרטון מסכם את סוגיית הפליטים עם דגש על כך שהם הקבוצה היחידה בעולם המעבירה את מעמד הפליטות לצאצאיה.

מניין הפליטים

הסרטון מפריך את המספר "6 מיליון פליטים". רק כ-700 אלף עזבו את בתיהם במקור. הגידול במספר נובע מההגדרה המיוחדת של אונר"א.

דחיית מדינה

הסרטון חוזר ומדגיש כי הפלסטינים דחו הצעות להקמת מדינה ב-1937, 1947, 1948 ו- 1967 (תחת שליטה ירדנית ומצרית). מכאן נובעת אחריותם לאי-פתרון בעייתם.

לשחרר את פלסטין? לא תודה!

לשחרר את פלסטין?

לשחרר את פלסטין?לא תודה!  סרטון מערוץ היוטיוב travelingisrael.com.

הערוץ מסייע למטיילים המתכננים לטייל בישראל ומביא מידע על אתרים בישראל והחברה הישראלית.

עיקרי התוכן של הסרטון

הסרטון מציג את "הנרטיב הישראלי" ומאתגר את "הנרטיב הפלסטיני" המקובל בתקשורת המערבית, באמצעות העיקרים הבאים:

קשר היסטורי וזהות

מעולם לא התקיימה ישות לאומית פלסטינית לפני המאה ה-20. עולי רגל במשך 3,000 שנה פגשו יהודים, ערבים, דרוזים וטורקים, אבל לא "פלסטינים".

הקשר היהודי המוצק והמתועד לארץ ישראל ולירושלים באמצעות התנ"ך, ממצאים ארכאולוגיים ועדויות היסטוריות.

ירושלים ודת

ירושלים מוזכרת כ-600 פעמים בתנ"ך ולא מוזכרת פעם אחת בקוראן. הקישור המוסלמי לירושלים מאוחר ומבוסס על מיקום בתי המקדש היהודיים (הר הבית).

תחת שלטון מוסלמי ירושלים הייתה בדרך כלל עיר מוזנחת ולא עיר בירה של אימפריה.

רכישת קרקעות והיסטוריית אלימות

תנועת ההתיישבות הציונית לא הייתה קולוניאליסטית  והיהודים רכשו קרקעות באופן חוקי. אין כפר אחד שהיהודים גנבו לפני מלחמת העצמאות .

לפני 1948 היו אירועי אלימות ערבית נגד יהודים  כמו טבח חברון ב- 1929. האלימות הפלסטינית החלה זמן רב לפני הקמת המדינה וה-"כיבוש".

הפתרון והרעיון הדו-מדינתי

הערבים דחו את תוכנית החלוקה של האו"ם ב-1947 והחלו מלחמה במטרה לחסל את המדינה היהודית.

הפלסטינים המשיכו לדחות הצעות שלום רבות, כולל זו של אהוד אולמרט ב-2008. ארגון אש"ף הוקם לפני מלחמת ששת הימים עם מטרה מוצהרת לחסל את ישראל.

הסכסוך אינו סביב קרקע, אלא סביב ערכים ודת (ג'יהאד). חוקת חמאס אומרת ש-"ישראל תתקיים עד שהאסלאם ימחק אותה").

פליטים וערכים

ההתמקדות הבינלאומית היא רק בפליטים הפלסטינים. מאות אלפי יהודים גורשו ממדינות ערב באותה תקופה, ואיש אינו דואג להם.

שלום יגיע רק כאשר ערכי העולם הערבי ישתנו לכיוון דמוקרטיה וסובלנות.

 

 

מי זה חמאס?

מי זה חמאס?

ב-7 באוקטובר 2023 תקף חמאס אזרחים ישראלים בעיירות וביישובים הדרומיים הגובלים ברצועת עזה, במה שהיה הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. ישראל הכריזה במהירות מלחמה נגד ארגון הטרור בעזה. כאשר מלחמות בין חמאס לישראל פורצות מדי כמה שנים, יש לתהות – מהו חמאס וכיצד הוא קם ככוח הבלעדי השולט כיום בעזה?

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

מהן ההתנחלויות / חלק 1

מהן התנחלויות חלק 1

מהן ההתנחלויות / חלק 1. סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות ולפתח דעות מושכלות במגוון רחב של נושאים. בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין הרבה מילים שמעוררות יותר מחלוקת מהמילה "התנחלויות". יש שחושבים שלישראלים יש זכות מלאה לגור בגדה המערבית וביהודה ושומרון. אחרים חושבים שנוכחות ישראל בשטחים הכבושים האלה היא אחת הסיבות המרכזיות לסכסוך המתמשך. וכמובן שיש דעות רבות מספור בין שני הקצוות האלו… סדרה של חמישה סרטונים כדי לבחון את הנושא השנוי במחלוקת מכל זווית אפשרית. חלק 1 – מהן ההתנחלויות וכיצד הן נוצרו.

לצפייה בפרק השני 

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

מהן ההתנחלויות / חלק 4

מהן התנחלויות חלק 4

מהן ההתנחלויות / חלק 4. סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות ולפתח דעות מושכלות במגוון רחב של נושאים. בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין הרבה מילים שמעוררות יותר מחלוקת מהמילה "התנחלויות". יש שחושבים שלישראלים יש זכות מלאה לגור בגדה המערבית וביהודה ושומרון. אחרים חושבים שנוכחות ישראל בשטחים הכבושים האלה היא אחת הסיבות המרכזיות לסכסוך המתמשך. וכמובן שיש דעות רבות מספור בין שני הקצוות האלו… סדרה של חמישה סרטונים לבחינת הנושא השנוי במחלוקת מכל זווית אפשרית. חלק 4 – הפלסטינים בגדה המערבית. עובדות שאספו ארגונים ומומחים שונים ועדויות אישיות  במטרה להשיג הבנה טובה יותר.

לצפייה בפרק החמישי 

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מהן ההתנחלויות / חלק 5

מהן התנחלויות

מהן ההתנחלויות / חלק 5. סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות ולפתח דעות מושכלות במגוון רחב של נושאים. בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין הרבה מילים שמעוררות יותר מחלוקת מהמילה "התנחלויות". יש שחושבים שלישראלים יש זכות מלאה לגור בגדה המערבית וביהודה ושומרון. אחרים חושבים שנוכחות ישראל בשטחים הכבושים האלה היא אחת הסיבות המרכזיות לסכסוך המתמשך. וכמובן שיש דעות רבות מספור בין שני הקצוות האלו… סדרה של חמישה סרטונים כדי לבחון את הנושא השנוי במחלוקת מכל זווית אפשרית.  

בפרק החמישי והאחרון של המיני-סדרה בנושא ההתנחלויות הישראליות מוצגים ששת הנושאים העיקריים שעומדים בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הניסיונות השונים להשגת שלום שנעשו במהלך השנים נבחנים. פתרונות הוצעו פעם אחר פעם, אך עד כה הם העלו חרס. אך אין פירוש הדבר שהשלום בלתי אפשרי. עברו 25 שנים מאז שישראל וירדן חתמו על הסכם שלום, ולמרות שלאחרונה היחסים די קרים, השלום מחזיק מעמד, כמו השלום שנחתם עם מצרים ב-1979. כך שאם מדינות אלו – שבעבר היו אויבותיה הגדולות ביותר של ישראל – יכולות להתגבר על המכשולים ולהשיג שלום, למה שלא יהיה שלום עם הפלסטינים?

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

נאום לפיד באו"ם כתוביות בעברית

נאום לפיד באו ם כתוביות בעברית

נאום לפיד באו"ם כתוביות בעברית

ראש הממשלה יאיר לפיד מעל במת העצרת הכללית עם חזון שתי המדינות, קורא למדינות העולם להציב איום צבאי על איראן לפני ישיבה לשולחן המו"מ ופנה לסעודיה: "ידינו מושתת לשלום".

סרטון מערוץ היוטיוב של © כאן, תאגיד השידור הישראלי

אוזי מאן מפרשן: סטיב ארווין הפלסטיני

אוזי מאן מפרשן: סטיב ארווין הפלסטיני

אוזי מאן Ozzy Man האוסטרלי עושה בערוץ היוטיוב שלו פרשנויות מצחיקות לאירועי ספורט, תכניות על בעלי חיים ותכניות ריאליטי. נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 3,590,000 מנויים ו- 994,172,055 צפיות. בסרטון הפעם אוזי מאן מפרשן: סטיב ארווין הפלסטיני.

ישראל

ישראל

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. בסרטון הנוכחי פול סוקר את ישראל ואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כפי שהוא אומר, הוא אינו מומחה לנושא ישראל ופלסטין. בנוסף לכך שלמד וחקר בעצמו פול יצר קשר עם ישראלים ופלסטינים שעזרו לו בהכנת הסרטון. למרות שהמידע בסרטון אינו מדויק ב- 100% מעניין לראות את ישראל מזווית אחרת. תרגום לעברית: יובל מוזס / Shahar Cohen / Yoni The K

למה אני תומכת בישראל

Support Israel

ערוץ היוטיוב 'מאחורי הבקשיס' (Behind The Bakshis)   הינו ערוץ הוולוגים של משפחת וקסמן-בקשי.(אשלי, עידן, ליה ארייה וג'נגו) וכפי שהם מסבירים בדף הבית שלהם, הם מעלים מה שבא להם, בלי חוקים, כל פעם משהו אחר… נכון לחודש יוני 2019 הערוץ צבר 128,926 מנויים ו- 38,969,212 צפיות. בסרטון הפעם אשלי מסבירה מדוע היא תומכת בישראל. תרגום לעברית: Moran Shap

התנחלויות ישראליות, הסבר

מהן ההתנחלויות הישראליות

התנחלויות ישראליות, הסבר. סרטון מערוץ היוטיוב © Vox שעוזר לנו להבין טוב יותר את העולם. מנחי הערוץ הם ברידג'ט הנווד, קת' ספנגלר, אדם פרילנדר, ג'ואי סנדאידיגו, קולמן לוונדס, קים מאס, לורה בולט, אד וגה ועם תמיכת מחקר של מליסה הירש. הסרטון הפעם – התנחלויות ישראליות, ההסבר | חלק 1. 

לסרטונים נוספים מערוץ Vox עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור 

פלסטיני חושף את התעללויות הרשות הפלסטינית

פלסטיני חושף את התעללויות הרשות הפלסטינית

UN Watch הוא ארגון חוץ-ממשלתי הממוקם בז'נבה ומגדיר את מטרתו כ"פיקוח על פעילות האו"ם לפי אמות המידה והעקרונות שנקבעו במגילת האומות המאוחדות". לארגון מעמד של יועץ מיוחד למועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות והוא משמש כארגון חבר במחלקת המידע הציבורי באו"ם. הארגון מקושר לוועד היהודי-אמריקני. ערוץ היוטיוב של UN Watch אינו ערוץ מוביל אבל ערוץ חשוב עם תכנים רלוונטים הקשורים גם לישראל. נכון לחודש נובמבר 2018 הערוץ צבר 52,362 מנויים ו- 17,013,628 צפיות. בסרטון הפעם, נאומו של מסעב חסן יוסף ח'ליל, בנו של השייח' חסן יוסף ח'ליל, ממנהיגי תנועת החמאס ביהודה ושומרון; מסוכני השב"כ החשובים בתולדות מדינת ישראל. בשב"כ כינו אותו "הנסיך הירוק", "נסיך" – עקב היותו בנו של בכיר חמאס, ו"ירוק" – בשל צבע הדגל של חמאס. יוסף המיר את דתו לנצרות (ויקופדיה)

ארגון UN Watch היה פעיל במאבק כנגד הפרת זכויות האדם שאירעו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובדארפור וכן נאבק כנגד אנטי-ישראליות והבעת רגשות אנטישמיים, הקיימות להשקפתו באו"ם. כמו כן מנטר הארגון את כישוריהן של המדינות המתמודדות לבחירות עבור מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם. אחת הביקורות המרכזיות על מועצת האו"ם לזכויות אדם היא שלמדינות רבות החברות במועצה קיימת היסטוריה בעייתית בנושא זכויות האדם. ארגון UN Watch תיאר את המועצה כגרועה לא פחות מקודמתה, ועדת האו"ם לזכויות אדם. קופי אנאן, מזכ"ל האו"ם לשעבר, שיבח את הארגון והמנהל הכללי של משרד האו"ם בז'נבה, סרגיי אורדזוניקידזה הכיר ב"עבודה החשובה של UN Watch בתמיכה ביישומם הצודק של ערכים ועקרונות מאמנת האומות המאוחדות ותמיכה בזכויות אדם לכל". סוכנות הידיעות הצרפתית תיארה את UN Watch הן כארגון ש"מגן על זכויות אדם בעולם" והן כ"קבוצה לוביסטית, בעלת קשרים חזקים לישראל". (ויקיפדיה) .

האם אתם עוברים בהצלחה את המבחן של ישראל?

האם אתם עוברים בהצלחה את המבחן של ישראל?

© PragerU פרגר יו הוא ערוץ היוטיוב של דניס פרגר (Dennis Prager) שדרן רדיו, סופר ופובליציסט יהודי אמריקאי ואוהד ישראל. PragerU פרגר יו הן ראשי התיבות של "אוניברסיטת פרגר". הערוץ מעלה סרטונים בנושאים עולמיים רבים כמו פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה מדע וטכנולוגיה ועוד. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר ‫3,080,000 ‏‬‏ ‏מנויים ו- 1,734,979,479 צפיות. הסרטון הפעם – האם אתם עוברים בהצלחה את המבחן של ישראל? על ההצלחה הישראלית מאז ועד היום. "המבחן הישראלי" מיועד לאלה המתבוננים מבחוץ על גאונות היהודים, מקנאים בהצלחה של הישראלים וכועסים על ישראל. תרגום לעברית: רמי הלוי / yuval yanko

האם ישראל מפלה לרעה ערבים?

האם ישראל מפלה לרעה ערבים?

© PragerU פרגר יו הוא ערוץ היוטיוב של דניס פרגר (Dennis Prager) שדרן רדיו, סופר ופובליציסט יהודי אמריקאי ואוהד ישראל. PragerU פרגר יו הן ראשי התיבות של "אוניברסיטת פרגר". הערוץ מעלה סרטונים בנושאים עולמיים רבים כמו פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה מדע וטכנולוגיה ועוד. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר ‫3,080,000 ‏‬‏ ‏מנויים ו- 1,734,979,479 צפיות. הסרטון הפעם עונה למאשימים את ישראל באפליה וגזענות. תרגום לעברית: יוסי (*סבס) ביינה.

קורס זריז | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | היסטוריה עולמית 223

קורס זריז | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | היסטוריה עולמית 223

ערוץ היוטיוב החינוכי קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse מעלה תכנים במגוון נושאים. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש נובמבר 2019 הערוץ צבר 10,477,732 מנויים ו- 1,150,514,290 צפיות. בסרטון הנוכחי ג'ון בוחן את היסטוריית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תרגום לעברית: איה ממן ונועם חרמון. 

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא סכסוך בין יהודים תושבי מדינת ישראל לבין ערבים-פלסטינים. יש המחשיבים את שנת 1860 כמועד תחילתו של הסכסוך בין הישראלים והפלסטינים מכיוון שבשנה זו הוקמה משכנות שאננים – השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, ציון דרך בהתפתחות היישוב בארץ ישראל ובכינונה של התנועה הציונית. כך למשל נמנים באופן רשמי נפגעי פעולות האיבה, החל משנה זו. שש סוגיות עיקריות, העומדות כיום במוקד המחלוקת בין הצדדים הן – גבולות הקבע, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, חלוקת משאבי המים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון והסדרי הביטחון. במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך, כגון תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית (עד 1948) או לצד מדינת ישראל (אחרי הקמתה), הידוע כפתרון שתי המדינות. פתרון אחר שהוצע ליישוב הסכסוך הוא "פתרון מדינה אחת" שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית, תוך שליטה מוגברת של אחד הצדדים או שלטון שוויוני. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות בתחומים רבים על אופי הפתרון וכן בשל אי אמון הדדי בין הצדדים. (לקוח מויקיפדיה)