סוף דיבידנד השלום. סרטון מערוץ היוטיוב של פטריק בויל, מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

סוף דיבידנד השלום

הפלישה של רוסיה לאוקראינה הייתה קריאת השכמה לכל ממשלות המערב בנוגע לדיבידנד השלום. לצד עלייתה של סין, האיום של איראן חמושה בנשק גרעיני וחוסר היציבות באפריקה, העידן החדש של הסכסוך העולמי אילץ ממשלות ברחבי העולם להתחייב להוצאות ביטחוניות נוספות. האם מצביעים ברחבי העולם יסכימו עם המחיר הגבוה של ההרתעה הצבאית? האם אנחנו קרובים יותר לשלום עולמי או למלחמת עולם שלישית?

דיבידנד השלום

דיבידנד השלום היה רעיון שזכה לפופולריות על ידי ג'ורג' בוש ומרגרט תאצ'ר בעקבות קריסת ברית המועצות. המונח שימש לתיאור היתרונות הכלכליים של הוצאות ביטחון מופחתות. לאחר נפילת חומת ברלין מדינות מערביות אכן הוציאו נתח נמוך יותר מהתמ"ג על הגנה. אם נסתכל על הוצאות הביטחון ככפל של הוצאות הבריאות, ניתן לראות שגם בארצות הברית וגם בבריטניה דיבידנד השלום עזר לממן דברים אחרים. טריליוני הדולרים שהוצאו על צבאות המלחמה הקרה ומערכות הנשק הופנו לאט לאט לשירותי בריאות, דיור ובתי ספר. בשלושים השנים מאז נפילת מסך הברזל, הדמוקרטיות המערביות החלו להאמין כי עידן העימות העולמי הוא נחלת העבר. כל זה הסתיים בפתאומיות עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה. כמובן שזו לא רק רוסיה, אסטרטגיית ההגנה הלאומית של ארה"ב, שפורסמה בשנה שעברה, הצהירהשסין מייצגת את "האתגר המקיף והרציני ביותר לארה"ב.

המלחמה באוקראינה הוכיחה שמלחמות מעצמות גדולות הן סכסוכים תעשייתיים. המאמץ לפרוס, לחמש, להזין ולאספק כוחות הוא משימה ענקית. הצריכה והשמדת ציוד צבאי דורשת בסיס תעשייתי בקנה מידה גדול לאספקה ​​מחדש. כדי לחדש את המלאי שנשלח לאוקראינה צבא ארה"ב מתכנן להגדיל את הייצור של פגזי ארטילריה ב-500 אחוז בתוך שנתיים. זאת הרחבת הייצור הגדולה ביותר מאז מלחמת קוריאה. 

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור