פורסם בתאריך אפריל 9, 2018 ע"י זה מה זה
ערוץ היוטיוב של אקדמיית קהאן, ארגון אמריקאי שנוסד על ידי סלמן קהאן מעלה שיעורים בנושאים שונים, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, היסטוריה, כלכלה ועוד נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 10,168,157 מנויים ו-1,180,284,736 צפיות. בפרק הנוכחי בביולוגיה הסבר על הנשימה התאית.
אקדמיית קהאן (khan academy) הוא ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 2006 על ידי סלמן קהאן במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשיעורים מוקלטים, בנושאים מגוונים, בכל זמן ובכל מקום. באתר האינטרנט של אקדמיית קהאן קיימים כ-3,000 סרטונים בני 10 דקות בממוצע כל אחד, שעוסקים במגוון נושאי לימוד: מתמטיקה, היסטוריה, בריאות ורפואה, כלכלה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, כימיה אורגנית, אזרחות אמריקאית, תולדות האמנות, מיקרו-כלכלה, מקרו-כלכלה ומדעי המחשב. הפרויקט נתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס וחברת גוגל. בשיעורים המוקלטים לא רואים פניו של קהאן. הצופה רואה מסך שחור המדמה לוח כיתה שעליו מסביר קהאן את השיעור באמצעות קולו תוך שהוא משרטט תרשימים באמצעות סמן עכבר ופותר תרגילים. בתי ספר בקליפורניה שהשתתפו בניסוי למידה על פי שיעוריו של קהאן, הפכו למעשה את היוצרות בין לימוד פרונטלי ושעורי בית: שעורי הבית הם צפייה בסרטונים של קהאן אודות חומר לימודי חדש ואילו בכיתה המורה רק עובר בין התלמידים הפותרים תרגילים ומסייע למתקשים. ביוזמת שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, מכון דוידסון לחינוך מדעי ואיגוד האינטרנט הישראלי החל פרויקט של תרגום הסרטונים לעברית. (לקוח מויקיפדיה)
מעגל קרבס
פורסם בתאריך אוקטובר 7, 2019 ע"י זה מה זה
ערוץ היוטיוב © Osmosis.org (אוסמוזה) הינו פלטפורמת למידה מובילה לרפואה ובריאות. חזון הערוץ הוא – "כל מי שאכפת לו ממישהו ילמד מהערוץ". התכנים המיועדים לציבור הרחב ותכנים מעמיקים יותר המיועדים לסטודנטים ולעוסקים ברפואה. נכון לחודש נובמבר 2022 הערוץ צבר 2,610,000 מנויים ו- 131,384,434 צפיות. הסרטון הפעם – רגישות יתר מסוג I רגישות יתר מתווכת IgE – גורמים, תסמינים, פתולוגיה.
רגישות יתר מסוג I (רגישות יתר מתווכת IgE)
פורסם בתאריך אוקטובר 5, 2019 ע"י זה מה זה
ג'ייקוב מאגולן: קורס מזורז בכימיה אורגנית. סרטון מערוץ היוטיוב © TED Talks. הערוץ מציג את ההרצאות וההופעות הטובות ביותר מכנס TED, שבו הוגי הדעות והעושים המובילים בעולם נותנים את הרצאת חייהם ב-18 דקות (או פחות). חפשו הרצאות בנושאים כמו טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד. אתם מוזמנים לקשר או להטמיע סרטונים אלה, להעביר אותם לאחרים ולשתף רעיונות אלה עם אנשים שאתם מכירים.
בסרטון הנוכחי, ג'ייקוב מאגולן: קורס מזורז בכימיה אורגנית. תרגום לעברית: Shlomo Adam עריכה: Ido Dekkers
ועידת © TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא ועידהאקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא "רעיונות שכדאי להפיץ". בין המרצים בוועידה בעבר היו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר גורדון בראון, אל גור, ג'יימס ווטסון, מארי גל-מאן, ביל גייטס, סרגיי ברין, לארי פייג', בילי גרהאם, וג'ימי ויילס. טד נוסדה על ידי ריצ'רד סול וורמן והנרי מרקס בשנת 1984, עת נערכה במונטריי קליפורניה. מאז 1990, היא נערכת מדי שנה. בשנת 2002 העביר המייסד ריצ'רד וורמן את האחריות על הוועידה לאוצר הנוכחי, כריס אנדרסון. ב-2009 הועבר מקום כינוס הוועידה ללונג ביץ' עקב הפופולריות הרבה לה היא זוכה. באפריל 2010 נערכה ב"מרכז נא לגעת" שביפו "ועידת טד" של יום אחד, בשם "TEDx TelAviv", ביוזמת פעילים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. אירוע נוסף של TEDx TelAviv, התקיים ב-15 בפברואר 2016 באוניברסיטת תל אביב. (לקוח מויקיפדיה)
פורסם בתאריך אפריל 9, 2018 ע"י זה מה זה
ההנדסה הגנטית תשנה הכל לתמיד. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי. הסרטון הפעם משווה את ההתפתחות בתחום המחשבים משנות ה-80 ועד היום למה שעומד לקרות בשנים הבאות עם ההנדסה הגנטית. תרגום לעברית: Yoav Katz / Kfir Krakauer
פורסם בתאריך אפריל 7, 2018 ע"י זה מה זה
איך קפאין שומר אותנו ערים? סרטון מערוץ היוטיוב של © Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED.
ערוץ טד Ted (Technology, Entertainment, Design טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "Ideas Worth Spreading" ("רעיונות ששווה להפיץ").
© Ted-Ed, הפלטפורמה של © TEDמאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול ליהנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים.
הסרטון הנוכחי על קפאין מועבר על ידי חנן קאסם ונוצר על ידי אדריאטיק אנימציה. תרגום לעברית: Ido Dekkers מבקרת: Sigal Tifferet
קרדיט תמונה: © Ri_Ya
לסרטונים נוספים של Ted-Ed עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור
לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור הזה
פורסם בתאריך אפריל 9, 2018 ע"י זה מה זה
הגרעין. סרטון מערוץ היוטיוב החינוכי © CrashCourse קראש קורס (קורס זריז).
הערוץ מעלה תכנים במגוון נושאים. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). הפרק הנוכחי על הגַרעִין. האנק מנסה לשכנע אותנו שכימיה היא לא עינוי אלא המדע המדהים ביותר. הפקה בימוי צילום ועריכה: ניק ג'נקינס / יועץ לענייני כימיה: ד"ר הייקו לנגר / סאונד וגרפיקה: מיכאל ארנדה.
פורסם בתאריך אפריל 8, 2018 ע"י זה מה זה
טעם וריח – קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. הסרטון הנוכחי מתמקד בקולטן הכימי בגופנו המעביר לנו את תחושות הטעם והריח.
חוש הטעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד לקליטת טעמי המזון ותחושתם, שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן מהמרקם, מ"קור" או "חום" (דוגמת החריפות שאינה טעם אלא תחושה). חוש הטעם תורם ליכולתם של בעלי חיים לשער את מידת התועלת שיכול הגוף להפיק מהמזון או הנזק שעלול להיגרם מצריכתו. תמהיל הטעמים של המזון מעובד במוח ומעורר תחושה של עונג,סיפוק או סלידה ואף בחילה. חוש הריח הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר. החוש קיים בקרב בעלי חיים שחיים מעל המים, ובמים בקרב בעלי חיים החיים בתוך המים. בעלי חוליות חשים בריח באפיתל הרחה המצוי באף, ומעבדים אותו במערכת ההרחה. שני החושים טעם וריח, בנויים על כימורצפטורים (חלבון המצוי על קרום תא או בציטופלסמה). שני החושים תלויים בריכוזים של חומרים שמומסים בדרך כלל בנוזל. שניהם פועלים בדרך כלל בשילוב האחד עם השני, ומסייעים לזהות את טיב המזון, ולהימנע, לדוגמה, מאכילת מזון רעיל או מקולקל. כ־80% מטעמו של האוכל נקבע על ידי חוש הריח. (לקוח מויקיפדיה)
פורסם בתאריך אפריל 8, 2018 ע"י זה מה זה
סטויכיומטריה – קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. בסרטון הנוכחי הנק מסביר על הסטויכיומטריה המאפשרת לנו להבין את סולם הכימיה. כתב: בלייק דה פסטינו / הפקה בימוי צילום ועריכה: ניק ג'נקינס / יועץ לענייני כימיה: ד"ר הייקו לנגר / סאונד וגרפיקה: מיכאל ארנדה. תרגום לעברית: Aaron Silvera / Daniella Philippiya Ginzburg.
סטויכיומטריה היא תחום בכימיה העוסק בכמויות ובריכוז החומרים המשתתפים בתגובות כימיות. הסטויכיומטריה מנסה לחשב ולחזות את כמות התוצרים שיתקבלו מכמות מסוימת של מגיבים בתגובה כימית. שני הנתונים העיקריים בהם נעשה שימוש בסטויכיומטריה הם כמות החומר (נמדדת במולים) והמסה המולרית של החומר (נמדדת בגרם למול). הסטויכיומטריה מחשבת את המסות היחסיות של היסודות בתרכובות השונות המשתתפות בתגובה. לדוגמה, אטומי המימן במים מהווים 11% מִמַסת המים, ואטומי החמצן מהווים 89%. חישוב זה יכול לעזור לחזות את כמות התוצרים שתתקבל בתגובה שבה משתתפים מים. הסטויכיומטריה אינה מתעסקת במהירותן של תגובות כימיות או בהשפעתם של גורמים שונים, כמו טמפרטורה, על מהירות התגובה או על כמות התוצרים המתקבלת. התחומים העוסקים בנושאים אלו הם קינטיקה ותרמודינמיקה. לסטויכיומטריה חשיבות רבה בתעשייה הכימית. בעזרתה מתאפשר למפעלים לכוון בדייקנות את כמות התוצר שיתקבל וכן את כמות הפסולת ממנה יש להיפטר. (לקוח מויקיפדיה)
פורסם בתאריך מרץ 26, 2018 ע"י זה מה זה
האם היקום צפוי?
האם היקום (ואנחנו בתוכו) דטרמיניסטי וצפוי לחלוטין, או שיש בו אקראיות אמיתית ומכאן גם חופש רצון? כדי לענות על השאלה הזאת דרק מולר מחבר בין פיזיקה, תורת המידע, אנטרופיה ומכניקת הקוונטים.
הדמיה שמייצגת חור שחור שנמצא בקרבת מרכז שביל החלב. קרדיט תמונה © Veritasium
דטרמיניזם ו"השד של לפלס"
- היקום מורכב מ-12 חלקיקים יסודיים ו-4 כוחות שפועלים בצורה חוקית וצפויה.
- לפי “השד של לפלס”: אם נדע בדיוק את מיקומו ומהירותו של כל חלקיק — נוכל לדעת את כל עתיד היקום.
במצב כזה:
אפילו ההתנהגות האנושית הייתה קבועה מראש
מה זה בעצם “מידע”?
מידע קשור ל־סדר ודפוסים:
- DNA – סדר של מולקולות
- וידאו – סדר של פיקסלים
- שפה – סדר של אותיות ומילים
אבל:
- לא כל חלק במידע שווה בערכו
- דברים שקל לנבא הם יתירות (Redundancy)
לדוגמה:
- אחרי Q כמעט תמיד תבוא U – מעט מידע
- בגלל זה שפות ווידאו ניתנים לדחיסה
מידע, אקראיות ואנטרופיה
- כל דבר שאינו אקראי ניתן לדחיסה
- ככל שמשהו יותר צפוי → פחות מידע
- הדבר שמכיל הכי הרבה מידע הוא רצף אקראי לחלוטין
- אקראיות מוחלטת = אנטרופיה מקסימלית
המסקנה: מידע = אנטרופיה
הבעיה: מידע בלי משמעות
מידע אקראי לגמרי (רעש לבן): לא ניתן לדחיסה אבל גם חסר משמעות
וגם:
- DNA אקראי לא יוצר חיים
- אותיות אקראיות לא יוצרות מילים
אנחנו כבני אדם מוצאים משמעות באמצע:
- לא סדר מושלם
- לא כאוס מוחלט
אלא כמורכבות עם דפוסים
מדע כ”דחיסה של היקום”
חוק אחד מסביר אינספור תופעות
זה מאפשר:
הסתירה: החוק השני של התרמודינמיקה
אבל בפועל:
- האנטרופיה גדלה עם הזמן
- כלומר: כמות המידע ביקום עולה
השאלה הגדולה: מאיפה מגיע המידע החדש?
התשובה האפשרית: מכניקת הקוונטים
- מכניקת הקוונטים היא הסתברותית, לא דטרמיניסטית
- אי אפשר לדעת בוודאות היכן יהיה חלקיק. זאת רק הסתברות
- כאשר מודדים חלקיק נוצר מידע חדש שלא היה ניתן לחיזוי
איינשטיין שנא את זה (“אלוהים לא משחק בקוביות”)
אבל ייתכן ש:
- הקוונטים אקראיים באמת
- וכל מדידה יוצרת מידע חדש מעלה אנטרופיה
חופש רצון, כאוס ואפקט הפרפר
- מערכות כאוטיות רגישות מאוד לשינויים זעירים
- אירוע קוונטי קטן יכול לגרום להשפעה עצומה בהמשך
- ייתכן שגם המוח האנושי הוא מערכת כזו
המסקנה:
חופש הרצון שלנו עשוי לנבוע מאקראיות קוונטית
המסקנה
- היקום אינו צפוי לחלוטין
- האקראיות אינה “קללה” אלא תנאי להפתעה, ליצירתיות ולחופש
רק ביקום שבו האנטרופיה גדלה:
- העתיד אינו קבוע מראש
- לחיים יש משמעות אמיתית
ערוץ היוטיוב החינוכי וריטסיום © Veritasium "אלמנט של אמת" הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.
אז מה לא אקראי?
צפו בסרטון שבו דרק מולר מנתח את המידע שבאקראיות. מה היה קורה לו היינו יכולים לקבוע את העמדות והמהירויות של כל אחד ואחד מחלקיקי היקום?
תרגום לעברית: לרין דגש
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
