מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © MSNBC. לפי עורכי הערוץ הרשמי של MSNBC הערוץ הוא המקור המוביל לניתוח מעמיק של החדשות, פרשנות פוליטית בעלת תובנות ונקודות מבט מגוונות.
בסרטון הפעם רייצ'ל מדאו בוחנת דרכים להבין את היקף הנזק שעשה דונלד טראמפ לכלכלת העולם. מדאו מזכירה לצופים מאיפה הגיע רעיון המכס שהפך לדבריה את דונלד טראמפ לאסון עולמי של איש אחד.
קרדיט תמונה: © Kaboompics.com
רקע
במסיבת העיתונאים אתמול (07/04/25) בבית הלבן, אחרי פגישתו עם בנימין נתניהו, הנשיא טראמפ הסביר את עמדתו לגבי המכסים שממשלו עומד להנחיל על מדינות העולם. במבט מהצד נראה שיש סיבה למהלכו של טראמפ, במשך עשרות שנים יפן, סין והאיחוד האירופי "מנצלים" באופן לא הוגן את ארה"ב שמפסידה טריליונים וכעת טראמפ הגיע לסדר את העניינים.
אף אחד מהעיתונאים לא שאל את טראמפ לגבי ההשלכות המיידיות שכבר משפיעות על כלכלת ארה"ב. נקודת המחלוקת העיקרית סביב מדיניות המכסים של טראמפ. האם היא משרתת את ארה״ב או פוגעת בה יותר משהיא עוזרת?
טראמפ הוא ידיד
אין ספק שטראמפ תומך בישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ברמת הגולן, הסכמי אברהם, נקיטת קו תקיף מול איראן, ברור שהוא איתנו. ועכשיו הוא יושב עם נתניהו, המנהיג הראשון איתו הוא דן בעניין המכסים שארה"ב הטילה על העולם ועונה לשאלות העיתונאים.
על פניו, כוונת טראמפ ניראת חיובית. הרעיון שטראמפ מקדם, לפיו סין, יפן והאיחוד האירופי מנצלים את אמריקה דרך סחר לא הוגן, זאת טענה שקיימת כבר שנים. יש בה מידה של אמת. סין לדוגמה נקטה במדיניות שמגבילה גישה של חברות זרות לשוק המקומי, מסבסדת חברות לאומיות, ולעיתים מבצעת גניבה טכנולוגית. תיקון עיוותים במסחר הבינלאומי זה רעיון שאינו בהכרח פסול. ממשלים קודמים, כולל ממשל אובמה ובוש, התלוננו על העניין אבל נמנעו מהמהלכים הדרסטיים שטראמפ נקט.
אז אנחנו הישראלים צופים במסיבת העיתונאים ואומרים לעצמנו שהכל יהיה בסדר. אבל יש כאן בעיה.
אז מה הבעיה? למה זה פוגע באמריקאים?
מכסים – מיסוי על יבואנים אמריקאים.
כשממשל טראמפ מטיל מכסים על מוצרים מסין, יפן, אירופה וכו', הוא לא מחייב את המדינות הזרות לשלם את המס אלא את החברות האמריקאיות שמייבאות את המוצרים. החברות, בתורן, מגלגלות את העלות הזו על הצרכנים האמריקאים. כלומר: המוצרים הופכים יקרים יותר עבור אזרחי ארה"ב.
נקמה מצד מדינות אחרות
בתגובה למכסים של טראמפ, מדינות אחרות מטילות מכסים נגדיים על מוצרים אמריקאים, כמו תוצרת חקלאית, מכוניות, פלדה וכו'. התוצאה היא שיצואנים אמריקאים נפגעים, מקומות עבודה נפגעים, חברות אמריקאיות מאבדות שווקים.
פגיעה באמון ובשווקים
שווקים כלכליים לא אוהבים חוסר יציבות. כשנשיא מכריז בפתאומיות על מכסים גורפים, בלי תהליך מוסדר או התייעצות עם מומחים, השוק מגיב בפאניקה. זה בדיוק מה שקרה בימים האחרונים: צניחות במדדים, מחיקות של טריליוני דולרים, ופחד ממשי ממיתון עולמי חדש.
היעדר אסטרטגיה כוללת
מבקרים טוענים שטראמפ לא מציע פתרון כולל לשוק הסחר העולמי. הוא לא מנסה לבנות קואליציה מול סין, או לגבש הסכמים חדשים אלא פשוט "יורה לכל הכיוונים". זה עלול להזיק גם לבני ברית, לא רק ליריבים. נראה שטראמפ מנסה לפתור בעיה אמיתית אבל עושה זאת בדרך שמתבררת בעיני רבים כבלתי שקולה, חסרת תכנון, ופוגעת בעיקר באמריקאים עצמם.
אפשר היה אולי לנסות לתקן עיוותים בסחר הבינלאומי בלי לגרום לפגיעה נרחבת בכלכלה האמריקאית ובעולם? במקום לפעול לבד ולתקוף את כולם בבת אחת, אפשר היה:
- לגבש קואליציה בינלאומית מול מדינות סוררות
- לגייס את אירופה, קנדה, יפן, אוסטרליה ואחרות לשיתוף פעולה מול סין
- לבנות חזית דיפלומטית וכלכלית שתלחץ על סין במסגרת מוסדות בינלאומיים כמו (WTO). כך ארה"ב לא הייתה נראית תוקפנית ובודדה, אלא מובילה של סדר עולמי מתוקן.
זו בעצם הדרך שאובמה ניסה לקדם דרך הסכם –TPP (השיתוף הטרנס־פסיפי), שנועד לאזן את ההשפעה של סין באסיה. טראמפ ביטל את ההסכם מייד עם כניסתו לבית הלבן.
תגובת שרשרת מסוכנת
במקום לירות מכסים בלי הבחנה על כל סקטור וסקטור (כמו אלומיניום, רכבים, מוצרי צריכה) אפשר היה לפתוח בשיחות עם כל מדינה בנפרד ולבקש תיקונים והקלות פרטניות. למשל, אפשר היה להסיר חסמים רגולטוריים על יצוא חקלאי אמריקאי, או לדרוש פתיחת שוק שירותים. זה לוקח יותר זמן, אבל מונע תגובת שרשרת מסוכנת של נקמה כלכלית. יש מגוון כלים כלכליים שאפשר להשתמש בהם. במקום להעניש יבוא, ניתן לתמרץ ייצור מקומי ולהעניק הטבות מס לחברות שמחזירות ייצור לארה"ב. כדי לשמר את היתרון התחרותי של ארה"ב אפשר להפנות משאבים להשקעה מסיבית בטכנולוגיה, חינוך ותשתיות. אפשר לאכוף באופן חזק יותר את זכויות הקניין הרוחני מול סין דרך מנגנונים משפטיים וכלכליים.
טראמפ רוצה להחזיר לאמריקה את כבודה אבל בדרך מוחק 6 טריליון דולר מהשווקים. חברות ענק קורסות, מחירים עולים, בורסות נופלות. מי שמשלם זה האזרחים.
איך הפגיעה באמריקה פוגעת גם בישראל?
טראמפ אוהב את ישראל. אבל אם הוא יפיל את הכלכלה האמריקאית גם אנחנו ניפול איתה. ברגע שהכלכלה האמריקאית נפגעת, זה לא נשאר שם. זה יגיע גם אלינו. שוקי ההון קשורים זה בזה. ירידות בבורסות האמריקאיות משפיעות על קרנות הפנסיה וההשקעות של ישראלים. שיבושים בסחר העולמי מעלים מחירים, כולל בישראל. כלכלה אמריקאית חלשה פחות מסוגלת לתמוך בישראל מדינית, ביטחונית ודיפלומטית. הפגיעה בענקיות טכנולוגיה כמו אפל, אמזון ואנבידיה פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל שמשולבת בהן.
הגיע הזמן לשים גבולות לסין ולגרמניה אבל לא במחיר של התאבדות כלכלית. המכסים שמטיל טראמפ על מדינות העולם אולי נראים כמו מהלך נועז כדי "לסדר את העניינים" אבל הם פוגעים בכלכלה האמריקאית באופן ישיר, ולפני שנדע, זה יפגע גם בנו. לא כל מהלך שמועיל לארה"ב תמיד יועיל לישראל.
חיפשנו סרטון מהימים האחרונים שמחזק את הדברים שהצגנו. בסרטון שעלה ליוטיוב לפני ארבעה ימים, Rachel Maddow טוענת שטראמפ גרם לאסון גדול לאמריקה. מה שמדהים הוא הטענה של רייצ'ל שהמקור למדיניות המכסים החדשה הוא "מזכר מזויף מאדם מזויף שלא קיים כלל" (Ron Vara) כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו. בדקנו בכמה מקורות וזה באמת נכון, אין אדם כזה בשם "רון וארה ".
תרגום הסרטון:
ראיתם כמובן מה קרה בשווקים היום. מדד הדאו ג'ונס צנח ביותר מ- 2,000 נקודות היום. זאת לא טעות דפוס. הדאו צנח ב- 2200 נקודות אתמול. אתמול והיום אלו הפעמים הראשונות אי פעם שהדאו ירד ביותר מ- 1500 נקודות בשני ימים רצופים. 1,600 נקודות אתמול, 2,200 נקודות היום. מדד S&P 500 ירד ב-10% בתוך יומיים. היום בלבד הוא ירד ב- 6%
רק בשביל ההקשר, כלומר, בין אם אתם עוקבים אחרי השווקים ובין אם לא, בין אם יש לכם כסף מושקע או קרן פנסיה או לא, רק כדי להבין את קנה המידה של מה שקורה, הנה שתי מדידות שיכולות לעזור לתפוס את גודל האירוע.
הראשונה היא "מתגי החירום" Circuit Breakers, אולי שמעתם על זה. לשווקים הפיננסיים יש מנגנוני חירום שנכנסים לפעולה כשיש התרסקות קיצונית. זאת מטאפורה קצת מעורבבת, אבל אתם מבינים למה הכוונה. קוראים לזה "ריסון מסחר". והם מפסיקים את המסחר אוטומטית ל-15 דקות כשדברים משתבשים בצורה בלתי נתפסת. הרף שבו מופעל מתג החירום הוא כש- S&P יורד ב-7% מהסגירה של היום הקודם. היום ה- S&P ירד ב-6%. אילו היינו מגיעים ל- 7%, המתג היה מופעל. היו "מכבים את האור" בשוק כדי להציל אותנו מעצמנו.
וזה מדד נוסף להמחשת חומרת המצב: מדד ה- VIX. בשונה מגרף שוק המניות שבו ירידה מצביעה על בעיה, ה- VIX, מדד התנודתיות, עולה כשהמצב רע. הוא מתנהג כמו מד מדידה של משברים כלכליים. אתם יכולים לראות שם רק כמה פסגות גבוהות באמת לאורך זמן. הראשונה הגדולה קרתה ב- 2008, האסון הכלכלי העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הפסגה הבאה – מרץ 2020, שזה המשבר הגלובלי האדיר שהקורונה גרמה לו, מגפה שקטלה מיליונים והשביתה את הפעילות הכלכלית כאילו הייתה הפסקת חשמל.
ועכשיו, תראו את הפסגה החדשה. זו של עכשיו. לא בגלל אסון כלכלי עצום או מגפה עולמית, אלא פשוט כי דונלד טראמפ שוב נשיא, עם הרעיונות המבריקים שלו. והיקף ההרס שהוא חולל בלתי נתפס.
אפשר לראות את כותבי הכותרות נאבקים למצוא את המילים הנכונות הלילה. הנה הכותרת הראשית של וול סטריט ג'ורנל:
"המניות האמריקאיות צנחו עוד. זה השבוע הגרוע ביותר מאז 2020" (שוב, שנת הקורונה).
"המכסים של טראמפ הציתו גל מכירות בן יומיים עם חשש גובר למיתון. יותר מ-6 טריליון דולר נמחקו מהשוק."
זה הניתוח המוביל באתר CNBC כל היום:
"רעיון המכסים של טראמפ הם טעות המדיניות הגדולה ביותר ב-95 השנים האחרונות."
והמאמר המערכתי המוביל ב- Financial Times:
"מעשה ההרס העצמי המדהים של אמריקה." "תראו מה עשינו לעצמנו" עם תמונה של טראמפ, שכאילו סוגרת את זה בסימן קריאה ויזואלי.
והציטוט המרכזי:
"אם ההחלטה תישאר בתוקף, החלטתו של טראמפ ב- 2 באפריל 2025 להחיל מכסים גורפים על שותפות הסחר של ארה"ב תיחשב לאחד ממעשי ההרס העצמי הכלכליים הגדולים בתולדות אמריקה.
פעולותיו יגרמו נזק עצום למשקי בית, עסקים ושווקים פיננסיים ברחבי העולם, ויטלטלו את הסדר הכלכלי הגלובלי שארה"ב נהנתה ממנו ועזרה לבנות אותו."
במקום אחר ב-FT תיארו את פעולותיו של טראמפ כ- "הרס עצמי מוזר" ו- "שיגעון כלכלי שנראה שעדיף שפסיכולוגים ינתחו ולא כלכלנים."
לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר, אמר: "מה שהוא עושה לכלכלה זה כמו מה שבריאתנות היא לביולוגיה, מה שאסטרולוגיה היא לאסטרונומיה, ומה שה- RFK חושב על חיסונים."
וול סטריט ג'ורנל מסכם הערב:
"מדד דאו ג'ונס היה האחרון מבין שלושת המדדים המרכזיים שנכנס לתיקון. מוגדר כירידה של 10% או יותר מהשיא האחרון. אחרי היום, הדאו ירד ב- 14.9% מהשיא האחרון. הנאסד״ק כבר בשוק דובי – ירידה של 22.7% מהשיא. כל ירידה של יותר מ-20% נחשבת שוק דובי."
שבעת המופלאים The Magnificent Seven
שבע מניות מובילות, כולל NVIDIA ו-Amazon איבדו יחד השבוע שווי שוק של 1.55 טריליון דולר. זה שיא היסטורי. Apple לבדה איבדה 443.5 מיליארד דולר בשווי שוק.
קשה לתפוס כמה נזק אדם אחד יכול לגרום. קשה אפילו יותר להבין שהוא יכול לעשות את כל זה עם כל כך מעט מחשבה. הייתם חושבים שזה דורש תוכנית גדולה ומוחות גדולים – "איך להרוס את הכלכלה של המדינה העשירה בעולם". אבל מסתבר שלא. זה לא דורש רעיון גדול או הרבה מוח. ואני יודעת, אולי אתם זוכרים את זה, אבל רק למקרה שלא, אני פשוט אזכיר את זה שוב לרגע כאן. אתם זוכרים מאיפה טראמפ בכלל קיבל את הרעיון של המכסים?
מצא לי יועץ כלכלי
אתם זוכרים מתי ולמה ואיך טראמפ התחיל בכלל לדבר על מכסים? זה היה בקמפיין הראשון שלו לנשיאות. לטראמפ לא היו יועצים כלכליים רשמיים, אז הוא אמר לחתנו, ג’ארד קושנר, למצוא לו יועץ כלכלי. טראמפ, לפי הדיווחים, נתן לג’ארד רעיונות כלליים לגבי מה שהוא חושב על נושאים כלכליים. משהו בסגנון: "תעשה שאני אראה קשוח. סין – רע. משהו כזה."
ואז ג’ארד החליט למצוא יועץ כלכלי לקמפיין של חמו על ידי כך שהוא פשוט נכנס לאתר של אמזון והתחיל לדפדף בין ספרים. לא ממש לקרוא אותם, אי אפשר לעשות את זה באתר. פשוט להסתכל על הכריכות ועל הכותרות. והוא מצא כותרת של ספר שהוא חשב שהיא ממש מגניבה. הכותרת הייתה "מוות מסין" (Death by China) וואו, מגניב! ממש מגניב! וזה כנראה כל מה שהיה צריך.
פיטר נבארו
ציטוט מ- 'וניטי פייר': "טראמפ נתן לג’ארד סיכום של דעותיו ואז ביקש ממנו לעשות קצת מחקר. קושנר פשוט הלך לאמזון ונתקל בכותרת של ספר Death by China שנכתב במשותף עם אדם בשם פיטר נבארו. ג’ארד התקשר לנבארו, תומך נלהב בצמצום הגירעון המסחרי, שנענה להצטרף לצוות בתור יועץ כלכלי. נבארו היה תומך נלהב במדיניות מכסים אגרסיבית.
אבל מאיפה בכלל פיטר נבארו קיבל את הרעיון שמכסים הם מדיניות טובה לאמריקה? מה הייתה ההצדקה שלו לזה? ובכן, כן הייתה לו “הצדקה”- ממומחה אמיתי, שהוא מצטט לפחות בשישה מספריו, כולל זה שג’ארד מצא באותו יום גורלי. בכל ספריו, פיטר נבארו מצטט מומחה לכלכלה בשם רון וארה (Ron Vara).
כשטראמפ נבחר לנשיאות ונכנס לבית הלבן, אותו רון וארה התחיל להפיץ מזכר ברחבי וושינגטון, שתמך בשימוש של טראמפ במכסים ובמדיניות סחר. לפי ה- "ניו יורק טיימס", המזכר נשלח מכתובת מייל שלכאורה שייכת לרון וארה. באיזשהו שלב, כתב רון וארה במזכר שטראמפ יכול "לרכוב על גבי המכסים אל הניצחון".
רון וארה לא קיים
הבעיה היא – רון וארה לא קיים. הוא מעולם לא היה קיים. המומחה הכלכלי שפיטר נבארו ציטט שוב ושוב כדי להצדיק את תמיכתו במכסים, האדם הזה פשוט דמות מומצאת. רון וארה הוא פיקציה. פיטר נבארו המציא אותו כדי שיוכל לצטט אותו שוב ושוב בספרים ההזויים שלו.
ומי זה בעצם רון וארה? רון וארה הוא אנגרמה של השם נבארו. כלומר אותן אותיות, פשוט בסדר אחר. אני, למשל, יכולה להפוך את שמי לאנגרמה כמו "מאצ'ו וודלר", אבל זה לא אומר שאני אנסה לשכנע אתכם לעשות מה שמאצ'ו וודלר רוצה, נכון?
הבסיס למחיקת שישה טריליון דולר
אבל זה באמת איך שממשל טראמפ גיבש את מדיניות המכסים שלו. ככה טראמפ הגיע בכלל לרעיון של מכסים – הפצה של מזכר מזויף מאדם מזויף עם כתובת אימייל מזויפת, כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו.
זה הבסיס האינטלקטואלי שעליו דונלד טראמפ מחק היום שישה טריליון דולר של עושר והשמיד את השווקים האמריקאיים, והביא את ארצות הברית והעולם כולו לסף דיכאון גדול מכוון, בסדר גודל של מה שחווינו ב-2008 או בזמן מגפת הקורונה ב-2020. רק שהפעם, האסון הגלובלי הגיע מהמוח הגדול של דונלד טראמפ.
מה האמריקאים חושבים?
טראמפ אולי חושב שזה איכשהו יסתדר. אבל העם האמריקאי ער ומודע לכך שזה לא הולך להסתדר. הנה סקר חדש של רויטרס/איפסוס:
- האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם תפקידו כנשיא? התנגדות ביתרון של 10 נקודות.
- האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם הכלכלה? התנגדות ביתרון של 15 נקודות.
- האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם סוגיית הסחר הבינלאומי? התנגדות ביתרון של 18 נקודות.
- האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם יוקר המחיה? התנגדות ביתרון של 27 נקודות.
- האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בניהול הממשלה הפדרלית? כישלון ביתרון של 20 נקודות.
- האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בגיבוש מדיניות כלכלית חדשה? כישלון ביתרון של 25 נקודות.
- האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בצמצום הממשלה מבלי לפגוע בשירותים חיוניים? כישלון ביתרון של 25 נקודות.
וזה לפני מה שהשווקים עשו ביומיים האחרונים. העם האמריקאי מבין את זה. הם ערים לכך. הם לא מוותרים.
