מי הם הישראלים? סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

מייסדי המדינה שאפו לאחדות, כוח וסוף מוחלט לגלות. כמעט מאה שנה לאחר מכן, ישראל היא בית למשהו מבולגן ומפואר הרבה יותר.

הישראלים הם פסיפס של סתירות. חילונים ואדוקים, מזרחיים ומערביים, שמחים, מבולגנים, תוססים ומחוברים בלהט. ישראל כיום היא פחות זהות אחת ויותר מקהלה. לעיתים צורמת, אבל תמיד, באופן חד משמעי, ישראלית.

איך הישראלי אמור להראות?

עוד לפני שהמדינה קמה, מייסדיה חלמו על האופן שבו הישראלי צריך להיות. שזוף, שרירי מעבודה בשדות ומוכן להגן על עצמו מפני הכול, החל מיתושים ועד לפולשים. יהודי שמשיב לעצמו את כוחו ומשיל מעליו אלפיים שנות גלות. היהודי החדש יהיה חסר פחד, כי לא יהיה לו ממה לפחד. הוא ידבר בשפת אבותיו ויעבוד באדמת אבותיו ויבנה אוטופיה יהודית שבה ילדיו יגדלו בטוחים וחופשיים. קל לדמיין את היהודי החזק והחסון שחי בארץ זבת חלב ודבש. אבל חלום לחוד, ומציאות לחוד. אחרי כמעט מאה שנים של מציאות קשה, אני תוהה לעתים קרובות – האם אנחנו הישראלים שמייסדינו דמיינו?

הגדרת הזהויות הישראליות

ישראל היא בית ל-10 מיליון בני אדם, מה שאומר 10 מיליון סיפורים מורכבים. בין אם אנחנו יהודים או ערבים, בין אם אנחנו עולים חדשים או נמצאים כאן כבר 20 דורות. אף אחד מאיתנו לא נכנס בקלות לתוך הקופסה. אבל אם מבלים כאן מספיק זמן, מתחילים להבחין בטרנדים, במיוחד בקרב יהודים ישראלים. מתחילים לסווג אנשים לקטגוריות, ומנסים להבין איך אומה של פליטים וניצולי שואה הפכה לכזאת. מדינה זעירה, מגוונת ומפולגת, מלאה באנשי הייטק וחקלאים, חוקרים והיפים, אנשים אדוקים בלבוש דתי, וגם חרדים בסתר עם שרשרת זהב על הצוואר וסיגריה תלויה בזווית הפה. מהצד, זו אומה של אנשים עם מעט מאוד דברים במשותף.

טסטמוניאלס

• "אני מאמן למין טנטרי, ואני עובד עם נשים וזוגות, ומנסה לשנות את העולם דרך מין".
• "קודם כל, אני הומו. אז זה הדבר הראשון שעולה לי בראש. והדבר השני, אני אתאיסט. טוב, לא מאמין באלוהים".

מה חזו מייסדי ישראל?

אני חושב שאפשר לומר בבטחה שזה לא בדיוק מה שמייסדי ישראל חזו. אחרי הכול, הם בנו חברה שעדיין לא הייתה קיימת. היו כל כך הרבה דברים שהם לא יכלו לחזות. הם ידעו שהמדינה החדשה הזאת תהיה מרכז ליהודים מכל העולם, שיהודים דתיים וחילונים יחיו זה לצד זה, למרות חזונם המנוגד לגבי היהדות. שהם יצטרכו ליצור תרבות לאומית חדשה שתאחד 2,000 שנות של מסורות גלויות. אבל אף אחד לא יכול היה לנבא את השילוב הכאוטי, התוסס, הרב-שכבתי שיווצר כשאתיאיסטים מוצהרים יתנגשו עם אנשים מאמינים. או כשיהודים מכל רחבי העולם יתחילו להתערבב ולהתחתן, וייצרו משפחות חדשות עם שילובים בלתי סבירים של תרבויות ומנהגים. מייסדי ישראל לא ידעו מה הם לא יודעים, ובכל זאת, הם קיוו שלא משנה מי יהיו הישראלים העתידיים, הם יתאחדו סביב תחושה של גורל משותף. לקח זמן להגיע לשם.

תרבות ייחודית

אבל אחרי כמעט 80 שנה של הניסוי הישראלי ההומה הזה, יש לנו בהחלט תרבות ייחודית. עם התרבות הזאת מגיעים כל הסטריאוטיפים  המצחיקים והמגוחכים, שאנחנו גם לועגים להם וגם מאמצים אותם.

טסטמוניאלס

• "ישראלים הם רועשים, וישראלים הם שבטיים".
• "הסטריאוטיפים על ישראלים, לדעתי, הם רועשים, חבורתיים, וזה כיף. זה חלק מהכיף בלהיות ישראלי".

תרבות משתנה

ולעתים קרובות כיף להיות ישראלי. יש לנו אלפי שנות של תרבות יהודית שאפשר לשאוב ממנה, ואנחנו מומחים בלהפוך כל דבר לבדיחה, במיוחד את הטראומה הבין-דורית שלנו. אבל לקח לנו זמן לפתח את סוגי הבדיחות העצמיות האלה. בחמש השנים הראשונות לקיומה, ישראל יותר מהכפילה את האוכלוסייה שלה וקלטה גל אחרי גל של פליטים יהודים מכל העולם. כל גל כזה שינה את התרבות הישראלית.

לא חזו את גירוש היהודים מהמדינות המוסלמיות

מייסדי המדינה היו מודעים לכך שלמדינות השכנות אין עניין לחלוק גבול עם מדינה יהודית. אבל מעטים חזו שהעולם המוסלמי יגרש בקרוב מאות אלפי יהודים, שרבים מהם נושלו מנכסיהם ונשלחו עם בגדיהם בלבד. ואף אחד לא ניבא שהפליטים הללו ישנו לחלוטין את אופייה של ישראל. מייסדי ישראל חזו אוטופיה סוציאליסטית בסגנון אירופי, מלאה בחילונים אידיאליסטים שעובדים בשדות ביום וקוראים שפינוזה בלילה. הם לא לקחו בחשבון סוגים אחרים של יהודים, עם רעיונות משלהם לגבי מה זה אומר להיות יהודי. אבל כשהתפוצה היהודית הרחבה סוף סוף חזרה הביתה, המזרח התנגש חזיתית במערב, והתוצאות לא תמיד היו יפות.

רוב מזרחי

עד שנות ה-70, רוב העולים לישראל הגיעו ממדינות ערביות ומוסלמיות. היהודים האלה נודעו בשם "מזרחיים". התווית הזו יצרה הבחנה כוזבת בין יהודי המזרח, שנתפסו כנחשלים ופרימיטיביים, לבין יהודי המערב, שנחשבו לנאורים. בעיני אשכנזים רבים, מזרחים רבים נראו ונשמעו כמעט בדיוק כמו שכניהם הערבים. ובישראל המוקדמת, הערבים היו האויב. זה שם את היהודים המזרחים במצב מוזר וסותר. הם היו יותר מדי יהודים עבור שכניהם הערבים, ויותר מדי ערבים עבור היהודים האשכנזים, תלוי את מי שואלים. הטראומה הזאת עדיין כואבת. ובכל זאת,

סטריאוטיפים על ישראלים מזרחים ואשכנזים

למרות הטראומות המוקדמות הללו, גם אשכנזים וגם מזרחים לועגים לסטריאוטיפים של עצמם ושל האחרים. הסטריאוטיפים הם שטותיים, אבל הם צצים שוב ושוב. זה הולך בערך כך: מזרחים מזוהים עם שמחה, עם אוכל טוב ומוזיקה. אשכנזים, לעומת זאת, הם חסרי הומור ונוקשים, עם חוש חזק של גינונים וקולינריה לא מעוררת השראה. לפני 70 שנה, הסטריאוטיפים האלה אולי נשאו טינה אמיתית, וכמה מבוגרים שחוו אפליה באופן ישיר עדיין כועסים על הדרך שבה התייחסו אליהם בשנים הראשונות של ישראל. אבל עבור הצעירים היום, סטריאוטיפים אתניים הם רק עוד נושא לצחוק עליו, ואפילו לחגוג אותו.

טסטמוניאלס

• "אני אחרי יום אחד בתל אביב. אני אחרי חודש גר בתל אביב. מה קורה כפרה? מאיפה אתה"?
• "יו! מה זה על ארץ ישראל? הארץ הכי טובה בעולם"!

וכולם מסכימים, אם אתם רוצים לחגוג, אתם חייבים ללמוד מהקהילה המזרחית. אני מזרחי. במהלך השנים, התרבות האשכנזית והמזרחית התמזגו זו בזו, ויצרו משהו חדש וייחודי: הזהות הישראלית. והיום, התרבות הישראלית מושרשת היטב בגאווה במזרח התיכון. למעשה, בשנת 2014, זמר מזרחי פופולרי הוציא שיר בשם "לא מאירופה", שלועג לרצון של הישראלים להיות מעודנים ומערביים. השיר מסתיים בתזכורת לישראלים: "אתה לא מלונדון או מאמסטרדם. לא משנה לאן תלך, אתה לא יכול לברוח מהישראליות שלך".

היתוך תרבותי לזהות ישראלית

הישראליות הזאת היא בעצמה ערבוב של מזרח ומערב, שמרן וליברלי, דתי וחילוני.

טסטמוניאלס

• "פעם אמרנו שיש את יהודי המזרח, ויש את האשכנזים, יהודי המערב. אבל כל כך הרבה היום הם תוצר של נישואי תערובת. לאבא של החבר הכי טוב של הבן שלי יש אבא שהוא חצי תוניסאי, חצי טורקי, ואמא שהיא אשכנזייה רוסייה. אז מה לעזאזל הילד הזה? נכון? והתשובה היא, הוא פשוט יונתן, זה מה שהוא, נכון?"

ואני חושב שהשילוב הזה של הזהויות יצר תחושה מאוחדת יותר של ישראליות, גם כאשר הקיטוב הפוליטי עלה.

עבור אנשים מסוימים, הישראליות הזאת היא כל מה שחשוב. אז כשביקשתי מהם להזדהות עם הרקע האתני שלהם, הם הסתכלו עליי כאילו הייתי חייזר.

אחדות ישראלית ומחלוקת

למעשה, ככל שדיברתי עם יותר אנשים, שמעתי יותר וריאציות של זה. למרות חילוקי דעות עמוקים ומתמשכים, נראה שלחץ חיצוני קירב את הישראלים זה לזה יותר מאי פעם, ושינה את תחושת הזהות שלהם. המזרח התיכון מפורסם בחום ובהכנסת אורחים שלו.

ובהקשר הזה, הישראלים דומים בדיוק לכל שכניהם. למרות שישראל מפורסמת כל כך, היא קטנטנה באופן מפתיע, מה שהופך את התנגשויות התרבויות שלה לבולטות עוד יותר. זו הגזמה לומר שכולם מכירים את כולם, אבל כולם קשורים זה לזה בצורה כלשהי, בדומה למשחק הטריוויה "שש דרגות לקווין בייקון", רק בלי הבייקון. וזו אחת הסיבות לכך שלישראלים, בדומה לעמים אחרים בים התיכון, יש מוניטין של אנשים מעורבים מאוד בחיי האחר.

מה זה אומר להיות ישראלי? טסטמוניאלס

איך הייתם מתארים מה זה להיות ישראלי?

"מרגיש לי להיות עצמאי, חופשי."

"תארים שאני חושבת עליהם כשאני חושבת על ישראלים: המוניים, נוסעים בחבורות, יש להם משפחות גדולות. דעתניים, מעורבים עמוקות באנשים שסביבם, בפוליטיקה. יש לנו נתונים מעניינים שהם אנשים מאוד שמחים. אז מה אני חושבת כשאני חושבת על ישראלים? אני חושבת על אנשים שמחים שצועקים זה על זה על חיי החברה שלהם, בעצם."

"אנחנו צועקים לא רק על חיי החברה שלנו.  אנחנו צועקים על הכול, כולל על איך שאנחנו רוצים שהמדינה שלנו תיראה. שמעתם על הביטוי, שני יהודים, שלוש דעות? ובכן, יש מעל 7 מיליון יהודים בישראל, והדעות שלנו מפוזרות לכל עבר, במיוחד כשזה נוגע לדת המשותפת שלנו."

דעות חרדיות על הישראלים

אז כתוב שחיים מאושרים הם חיים ללא אינטרנט וסרטים, וזה קצת אירוני כי אנחנו כאן היום כדי לצלם וידאו על החברה הישראלית. ועכשיו אנחנו במאה שערים, אחת הקהילות החרדיות הגדולות בישראל, כדי לשאול אותם איך הם מגדירים את עצמם, איך הם רואים את עצמם בחברה הישראלית. אבל לא כולם מסכימים איך צריכים להיראות החיים בארץ הקודש. ולמרות שחילונים ודתיים חולקים את אותם המרחבים ומדברים באותה שפה, הם יכולים באותה מידה לחיות במדינות שונות.

טסטמוניאלס

"עבור יהודים חרדים רבים, להיות ישראלי זה לחיות בארץ ישראל. זהו. לא מדובר על היתוך של מזרח ומערב, של ימין ושמאל, של דתיים וחילונים. כי עבור חלק גדול מהקהילה החרדית, ישראליות היא משמעותית רק אם היא חלק בלתי נפרד מזהות יהודית דתית. וזה יוצר מתחים אמיתיים, כי כמובן, 20% מישראל אינם יהודים, ואלה שכן יהודים לא בהכרח דתיים כלל."

כיצד הדת חודרת לתרבות הישראלית

אבל גם הישראלי החילוני ביותר לא יכול באמת לברוח מהדת ולרוב גם לא רוצה. היא נמצאת בכל מקום, חודרת לתרבות בצורות שהן גם עדינות וגם ברורות. לפעמים אנשים מופתעים לגלות שמייסדי ישראל היו ברובם לא-דתיים, לפחות במובן המסורתי, ובמקרים מסוימים, עוינים באופן פעיל לדת. הם עשו הבחנה בין להיות יהודי מבחינה תרבותית לבין שמירה על ההלכה היהודית או אמונה באלוהי ישראל. עבורם, התנ"ך היה חפץ תרבותי והיסטורי, לא דברי אלוהים. למרות שזה לא מנע מדוד בן גוריון להשתמש בציטוטים מהתנ"ך כדי לנצח בוויכוחים עם עמיתיו הדתיים בכנסת ולחילונים מוצהרים להשתמש בתנ"ך כקלף מנצח. כל כך קטנוני, כל כך ישראלי, אני אוהב את זה.

בישראל, חילוני לא תמיד אומר חילוני

בישראל, ובחלק גדול מהמזרח התיכון, הקווים בין תרבות ואמונה יכולים להיות מטושטשים בקלות. אתה יכול לאכול ארוחת ערב שישי עם המשפחה שלך ואז ללכת למועדון, בלי לראות שום סתירה בין השניים. רוב הישראלים נופלים איפשהו באמצע הספקטרום שבין שמירה קפדנית על ההלכה היהודית לבין ניתוק מוחלט מהדת. כי ישראל היא מדינה יהודית, לא משנה איזו צורה היהדות שלך לובשת. ועבור רבים, היהדות שלהם בלתי נפרדת מהאהבה שלהם למדינה. כשכוכב הפופ הישראלי, עומר אדם, התבקש לנקוב בדבר הכי ישראלי שעולה לו בראש, הוא ענה "תפילין". והשילוב הזה של טקס יהודי ותרבות פופ עברית הוא מה שהגדיר את המיינסטרים הישראלי. עומר אדם שר על אהבה רומנטית ועל תרבות המסיבות של תל אביב ודובאי. לא בדיוק נושאים דתיים, אבל בישראל, אתה לא חייב להיות שומר מצוות באופן מסורתי כדי להיות מסורתי.

המחנה הדתי-לאומי

עבור חלק מהישראלים, שמירה על המסורת היא חלק בלתי נפרד מהישראליות, נישואים מושלמים בין זהות דתית ללאומית. הישראלים האלה מכונים "דתיים לאומיים". במובנים מסוימים, הקהילה הדתית-לאומית בישראל רואים את עצמם כישראלים מודרניים, ממשיכי דרכם של אבותינו מהתנ"ך. הנביא יחזקאל ניבא על קהילה שתקום לחיים מעצמות יבשות. ועבור ישראלים רבים, לא רק הדתיים, הנבואה הזאת מהדהדת לאורך הדורות. במשך מאות שנים היינו מפוזרים בכל העולם. חלקנו דת וזהות, אבל לא תרבות לאומית. ואז חזרנו הביתה ובנינו את התרבות הזאת יחד.

למה זה נהדר להיות ישראלי?

יש כל כך הרבה דברים בחברה היפה והמפולגת הזאת שמייסדיה לא יכלו לדמיין. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא באמת מבינים עליהם, על איך זה היה לבנות מדינה מאפס, ליצור מקלט בטוח, לאחד עם מפוזר. אבל ממרחק של כמעט 80 שנה, יש כמה דברים שאנחנו יודעים בוודאות. ייתכן שלא כולנו נראים כמו היהודי החדש החסון והשרירי שמייסדינו חזו. יכול להיות שאנחנו לא סוציאליסטים חילוניים כמוהם. ייתכן שאנחנו לא מסכימים זה עם זה על הרבה דברים.מלבד חוסר הוודאות והכאוס, למרות שפיכות הדמים, למרות המריבות שלעתים קרובות מפרידות בינינו. אנחנו ברי מזל כי אנחנו חיים בארץ אבותינו. אנחנו ברי מזל כי אנחנו זוכים להתאחד, כולנו מרקעים שונים, עם אותם שורשים קדומים, וליצור חברה חדשה בארץ עתיקה מאוד.

אז מי הם הישראלים?

הישראלים הם ערבוב הומה של מזרח ומערב, של מסורת מהעולם הישן ומודרניות חדשנית. חברה קולקטיביסטית עם נטייה אינדיבידואליסטית עקשנית. חברה שבה כולם מתערבים בעניינים של כולם. כמו אחים ואחיות. אולי לא תמיד נסתדר. אבל כמו אחים ואחיות, אנחנו שם אחד בשביל השני, לא משנה מה. אנחנו המשפחה הכי רועשת, הכי שבטית והכי דרמטית שאתם יכולים לדמיין. אנחנו שזורים זה בזה, מחוברים בקשר ההיסטוריה ובאפשרויות האינסופיות של עתידנו המשותף.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור