האם אנחנו עדים לסוף שלטון האייתוללות או שההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה בטרגדיה מדממת? ניתוח של איש התקשורת סימון ויסלר (Simon Whistler) בערוץ הגאופוליטי © Warfronts שעלה ב-13/01/2026 מצית מחדש את הדילמה הגדולה שמסעירה את המערב ואת ישראל: האם זה הזמן להכות באיראן?
נחשולי מפגינים בטהרן. תיעוד מהרשתות החברתיות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
זה לא עוד גל – זו שעת מבחן
ויסלר טוען שהפעם זה שונה. המחאות חוצות מחוזות ושכבות סוציו-אקונומיות, כשהמנוע העיקרי הוא הקריסה הכלכלית המוחלטת. כמעט כל התנאים למהפכה מוצלחת כבר קיימים: משבר פיננסי עמוק, אליטה שלטונית מפולגת ואופוזיציה עם נרטיב משותף. מה שחסר, לפי ויסלר, הוא ה-"פוש" הבינלאומי שיכריע את הכף מיידית.
מה סביר ומה מוגזם בניתוח של ויסלר?
בצד הסביר והמדויק:
-
קואליציה חברתית רחבה: בניגוד לעבר, המניע הכלכלי הצליח לאחד בין הליברלים בערים הגדולות לבין השכבות השמרניות בפריפריה. כולם מרגישים את החנק.
-
אלימות חריגה בעוצמתה: הדיווחים מהשטח מאשרים שהמשטר הסיר את הכפפות ומפעיל כוח צבאי ברוטלי (הערכות מדברות על כ-6,000 הרוגים).
-
חוסר אמון טוטאלי: נראה שהעם האיראני חצה את הרוביקון; אין יותר ציפייה ל-"רפורמות" מתוך המערכת, רק להחלפתה.
בצד המוגזם והפשטני:
-
אפקט ה-"זבנג וגמרנו": ההנחה שתקיפה חיצונית תפיל את המשטר תוך שבוע היא אופטימית מדי. היא מתעלמת מעומק מנגנוני הדיכוי והנאמנות של יחידות העילית.
-
הערכות הרוגים חסרות אימות: ויסלר נוטה לדרמטיזציה. המספרים של אלפי הרוגים ביום אחד קשים מאוד לאימות תחת האפלת אינטרנט.
-
התעלמות מתרחישי כאוס: הצגת ההתערבות כ-"כפתור קסם" מתעלמת מהסיכון של מלחמת אזרחים ארוכה או השתלטות של גורמים קיצוניים אחרים בוואקום שיווצר.
הזווית הישראלית: הזדמנות מול הימור מסוכן
עבור ישראל, המשטר האיראני נמצא בנקודת חולשה היסטורית, אבל זהו חבל דק מאוד:
-
ההזדמנות: פירוק האיום הגרעיני והטילים לדורות בזמן שהמשטר עסוק בהישרדות.
-
הסיכון: "אופציית שמשון" – ירי טילים נואש של המשטר או שלוחיו (חיזבאללה והמיליציות) כדי לאחד את העם מול "האויב הציוני".
אתם מוזמנים לצפות בסרטון המלא של סימון ויסלר מערוץ © Warfronts
קולות מהעולם: לקחי ההיסטוריה
שתי תגובות צדו את עיננו מספקות שיעור חשוב למי שחושב שהפתרון פשוט:
לקח רומניה 1989: "המהפכה ברומניה הצליחה רק כי הצבא עבר צד. זה קרה כששר ההגנה לא יכול היה לחיות עם עצמו אחרי 162 הרוגים. המפלצות באיראן כבר הרגו אלפים ולא הנידו עפעף. בלי סדק בצבא זה יהיה קשה הרבה יותר."
אזהרת מיאנמר 2022: "אני ממיאנמר. ב-2022 מיליונים יצאו לרחובות וביקשו עזרה מהמערב. כל מה שקיבלנו זה 'תנחומים' ו-'השתתפות בצער'. המשטר טבח באלפים תוך שבוע והיום אנחנו מדינה כושלת במלחמת אזרחים. אל תתנו לאיראן להפוך לעוד מיאנמר. הפעם יש לארה"ב נשיא חזק שמוכן לפעול, אל תבזבזו את זה."
הפרדוקס המהדהד: איפה המפגינים של עזה?
ארה"ב קרועה בין טראומת עיראק לבין הפיתוי להכריע את המערכה אחת ולתמיד. איראן של 2026 היא לא רק בעיה גאופוליטית, העם נחנק וזועק לעזרה. כפי שלמדנו ממיאנמר, שתיקה היא לפעמים גזר דין מוות.
למפגין האיראני אין ספונסרים
בינואר 2026, האבסורד המוסרי הופך לצורם: אותן ערים מערביות שרעדו משנאת ישראל בשנתיים האחרונות, מפגינות כעת שקט תעשייתי מבהיל מול גופות המפגינים בטהרן. הרחובות בלונדון, פריז וניו יורק שקטים בצורה מחרידה אל מול הטבח בטהרן. הסיבה לכך אינה מקרית, היא כספית. בניגוד למחאות נגד ישראל, שנהנו ממימון ומתשתית לוגיסטית משומנת של קטאר, איראן ואולי גם רוסיה וסין, למפגין האיראני אין מי שידפיס עבורו מיליוני שלטים או יממן קמפיינים ויראליים במיליארדי דולרים בטיקטוק. באיראן של 2026, כשהמשטר הוא זה שטובח בעמו, מנועי התעמולה של "ציר הרשע" דוממים. השקט המערבי הוא ההוכחה החזקה ביותר לכך שהמחאות הקודמות לא היו על "זכויות אדם", אלא על הנדסת תודעה ממומנת היטב.
למאמרים נוספים בנושא לחצו על הקישור איראן
הזווית הייחודית שמשלימה לכם פערים. Zemaze הוא מגזין תוכן ישראלי המשלב אסטרטגיה ולייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב, מדריכי טיולים ומתכונים שנבחרו בקפידה. רוצים להבין את המגמות העולמיות ועדיין ליהנות מהדברים הקטנים של החיים? אתם במקום הנכון.
