המהפכה האיראנית

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך המהפכה האיראנית.

איראן 2026 – מהפכה אמיתית או טרגדיה ידועה מראש?

צילום אוויר של אלפי מפגינים איראנים ממלאים את השדרות המרכזיות בטהרן, ינואר 2026

האם אנחנו עדים לסוף שלטון האייתוללות או שההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה בטרגדיה מדממת? ניתוח של איש התקשורת סימון ויסלר (Simon Whistler) בערוץ הגאופוליטי © Warfronts שעלה ב-13/01/2026 מצית מחדש את הדילמה הגדולה שמסעירה את המערב ואת ישראל: האם זה הזמן להכות באיראן?

צילום אוויר של אלפי מפגינים איראנים ממלאים את השדרות המרכזיות בטהרן, ינואר 2026

נחשולי מפגינים בטהרן. תיעוד מהרשתות החברתיות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

זה לא עוד גל – זו שעת מבחן

ויסלר טוען שהפעם זה שונה. המחאות חוצות מחוזות ושכבות סוציו-אקונומיות, כשהמנוע העיקרי הוא הקריסה הכלכלית המוחלטת. כמעט כל התנאים למהפכה מוצלחת כבר קיימים: משבר פיננסי עמוק, אליטה שלטונית מפולגת ואופוזיציה עם נרטיב משותף. מה שחסר, לפי ויסלר, הוא ה-"פוש" הבינלאומי שיכריע את הכף מיידית.

מה סביר ומה מוגזם בניתוח של ויסלר?

בצד הסביר והמדויק:

  • קואליציה חברתית רחבה: בניגוד לעבר, המניע הכלכלי הצליח לאחד בין הליברלים בערים הגדולות לבין השכבות השמרניות בפריפריה. כולם מרגישים את החנק.

  • אלימות חריגה בעוצמתה: הדיווחים מהשטח מאשרים שהמשטר הסיר את הכפפות ומפעיל כוח צבאי ברוטלי (הערכות מדברות על כ-6,000 הרוגים).

  • חוסר אמון טוטאלי: נראה שהעם האיראני חצה את הרוביקון; אין יותר ציפייה ל-"רפורמות" מתוך המערכת, רק להחלפתה.

בצד המוגזם והפשטני:

  • אפקט ה-"זבנג וגמרנו": ההנחה שתקיפה חיצונית תפיל את המשטר תוך שבוע היא אופטימית מדי. היא מתעלמת מעומק מנגנוני הדיכוי והנאמנות של יחידות העילית.

  • הערכות הרוגים חסרות אימות: ויסלר נוטה לדרמטיזציה. המספרים של אלפי הרוגים ביום אחד קשים מאוד לאימות תחת האפלת אינטרנט.

  • התעלמות מתרחישי כאוס: הצגת ההתערבות כ-"כפתור קסם" מתעלמת מהסיכון של מלחמת אזרחים ארוכה או השתלטות של גורמים קיצוניים אחרים בוואקום שיווצר.

הזווית הישראלית: הזדמנות מול הימור מסוכן

עבור ישראל, המשטר האיראני נמצא בנקודת חולשה היסטורית, אבל זהו חבל דק מאוד:

  • ההזדמנות: פירוק האיום הגרעיני והטילים לדורות בזמן שהמשטר עסוק בהישרדות.

  • הסיכון: "אופציית שמשון" – ירי טילים נואש של המשטר או שלוחיו (חיזבאללה והמיליציות) כדי לאחד את העם מול "האויב הציוני".

אתם מוזמנים לצפות בסרטון המלא של סימון ויסלר מערוץ © Warfronts

קולות מהעולם: לקחי ההיסטוריה

שתי תגובות צדו את עיננו מספקות שיעור חשוב למי שחושב שהפתרון פשוט:

לקח רומניה 1989: "המהפכה ברומניה הצליחה רק כי הצבא עבר צד. זה קרה כששר ההגנה לא יכול היה לחיות עם עצמו אחרי 162 הרוגים. המפלצות באיראן כבר הרגו אלפים ולא הנידו עפעף. בלי סדק בצבא זה יהיה קשה הרבה יותר."

אזהרת מיאנמר 2022: "אני ממיאנמר. ב-2022 מיליונים יצאו לרחובות וביקשו עזרה מהמערב. כל מה שקיבלנו זה 'תנחומים' ו-'השתתפות בצער'. המשטר טבח באלפים תוך שבוע והיום אנחנו מדינה כושלת במלחמת אזרחים. אל תתנו לאיראן להפוך לעוד מיאנמר. הפעם יש לארה"ב נשיא חזק שמוכן לפעול, אל תבזבזו את זה."

הפרדוקס המהדהד: איפה המפגינים של עזה?

ארה"ב קרועה בין טראומת עיראק לבין הפיתוי להכריע את המערכה אחת ולתמיד. איראן של 2026 היא לא רק בעיה גאופוליטית, העם נחנק וזועק לעזרה. כפי שלמדנו ממיאנמר, שתיקה היא לפעמים גזר דין מוות.

למפגין האיראני אין ספונסרים

בינואר 2026, האבסורד המוסרי הופך לצורם: אותן ערים מערביות שרעדו משנאת ישראל בשנתיים האחרונות, מפגינות כעת שקט תעשייתי מבהיל מול גופות המפגינים בטהרן. הרחובות בלונדון, פריז וניו יורק שקטים בצורה מחרידה אל מול הטבח בטהרן. הסיבה לכך אינה מקרית, היא כספית. בניגוד למחאות נגד ישראל, שנהנו ממימון ומתשתית לוגיסטית משומנת של קטאר, איראן ואולי גם רוסיה וסין, למפגין האיראני אין מי שידפיס עבורו מיליוני שלטים או יממן קמפיינים ויראליים במיליארדי דולרים בטיקטוק. באיראן של 2026, כשהמשטר הוא זה שטובח בעמו, מנועי התעמולה של "ציר הרשע" דוממים. השקט המערבי הוא ההוכחה החזקה ביותר לכך שהמחאות הקודמות לא היו על "זכויות אדם", אלא על הנדסת תודעה ממומנת היטב.

למאמרים נוספים בנושא לחצו על הקישור איראן 

הזווית הייחודית שמשלימה לכם פערים. Zemaze הוא מגזין תוכן ישראלי המשלב אסטרטגיה ולייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב, מדריכי טיולים ומתכונים שנבחרו בקפידה. רוצים להבין את המגמות העולמיות ועדיין ליהנות מהדברים הקטנים של החיים? אתם במקום הנכון. 

ישראל-איראן | מלחמה בלתי נמנעת?

ישראל-איראן

סרטון מערוץ היוטיוב © Prof James Ker-Lindsay של פרופסור ג׳יימס קר-לינדזי, דוקטור בניתוח סכסוכים בינלאומיים. קר-לינדזי הוא עמית מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון ופרופסור אורח באוניברסיטת קנט. בסרטונים של ג׳יימס תמצאו מבט מושכל על יחסים בינלאומיים, סכסוכים וביטחון.  ג'יימס פירסם למעלה מתריסר ספרים על סכסוכים אתניים וסכסוכים טריטוריאליים. הסרטון הפעם על הפוטנציאל של הסלמת יחסי ישראל-איראן. 

העימותים האחרונים בין ישראל לחיזבאללה

העימותים האחרונים בין ישראל לחיזבאללה בדרום לבנון עשויים לסמן הסלמה משמעותית במזרח התיכון. ב-1 באוקטובר 2024 ישראל פתחה במבצע צבאי מצומצם נגד חיזבאללה. זה קרה לאחר שבועות של עלייה במתיחות, שורה של פיגועים, כולל חיסולו מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה. הסכסוך, שהתאפיין במלחמת פרוקסי בין ישראל לאיראן, מסתכן כעת בהתרחבות לעימות רחב היקף בין שתי המדינות. המבצעים הצבאיים של ישראל, לרבות תקיפות טכנולוגיות ותקיפות אוויריות, הטילו מכות קשות על חיזבאללה, אך הנוכחות הצבאית האיתנה של הקבוצה והגיבוי מאיראן מצביעים על הסלמה נוספת אפשרית. הסכסוך הזה נטוע עמוק בהיסטוריה של מתחים אזוריים. מאז שנות ה-70, איראן תומכת בחיזבאללה בלבנון ככוח פרוקסי נגד ישראל. בזמן שחיזבאללה התחזק פוליטית וצבאית,

נקודת מפנה קריטית בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון

המתיחות בין שני הצדדים גברה לאחרונה, במיוחד בעקבות מתקפת חמאס על ישראל באוקטובר 2024. איראן מאותתת לישראל כי סכסוך עשוי להסלים בעקבות הפעולות הישראליות להכרעת חיזבאללה.

סרטונים נוספים באותו נושא:

מדוע ישראל ואיראן שונאות אחת את השנייה?

 איראן לא חזקה כמו שזה נראה

סופו של המשטר באירן קרב

מלחמה עם איראן היא בלתי נמנעת

נשק הלייזר הישראלי כבר מוכן לפעולה

 

 

 

 

סיור בטהרן איראן

סיור בטהרן איראן

סיור בטהרן איראן. סרטון מערוץ היוטיוב © Reza and Mahsa Travellers, בעל ואישה מאוסאריה שאוהבים לטייל ולחלוק את החוויות שלהם.

סיור לילי בטהראן בירת איראן, ינואר 2023. מתחם ארמון גולסטאן המרכזי שלו, עם החדרים המעוטרים וכסא השיש שלו, היה מקום מושבה של הכוח של שושלת קאג'אר.

 

 

מוזיאון המכוניות הקלאסיות של איראן

מוזיאון רכבי האספנות באיראן
מוזיאון המכוניות הקלאסיות של איראן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של © Rahimi Amirreza.

המהפכה האיראנית 1979

לאחר המהפכה האיראנית ב-1979 השאה האחרון של איראן, מוחמד רזא שאה ומשפחתו ברחו מהמדינה והשאירו את רוב רכושם מאחור. רזא שאה היה ידוע באהבתו למכוניות ספורט. בזמן המהפכה רכבים מהאוסף שלו או הוחבאו. שני רולס-רויס שהיו בבריטניה לצורך שיקום לפני שפרצה המהפכה הוחזרו אחרי 11 שנים של מחלוקת משפטית. הרשויות באיראן מכרו יותר מאלף כבים לנסיך ערבי תמורת 5 מיליון דולר. למרות זאת עדיין יש כמה עשרות רכבים נדירים במוזיאון המכוניות הקלאסיות של איראן.

מוזיאון הרכב הלאומי של איראן

מוזיאון המכוניות הקלאסיות של איראן נבנה בשנת 2003 בקראג', כ-11 ק"מ מערבית לטהראן ונפתח מחדש ב-2021. המוזיאון מתגאה ב-40 מכוניות קלאסיות מהאוסף של השאה. בין המכוניות במוזיאון – מוריס אוקספורד אדומה שסומנה כמכונית הישנה ביותר באיראן, מרצדס בנץ 500K, כמה רולס רויסים עם חלונות חסיני כדורים, כמה פרארי ומזראטי.

הכרכרה של נאסרדין שאה

הכרכרה של השאה נאסרודין נבנתה בסכום של 5,000 טומאן. זאת הכרכרה המלכותית העתיקה ביותר באיראן והיא בת 170 שנה. הכרכרה יוצרה באוסטריה בהזמנה מיוחדת של השאה והיא מעוטרת בזהב. כשהשאה נאסר אלדין  נהרג אנשי החצר הכניסו אותו לכרכרה בישיבה. המטרה הייתה לגרום לאנשים לחשוב שהוא עדיין חי ולמנוע כאוס במדינה. מאוחר יותר, בתקופת פהלווי השתמשו בכרכרה לטקס ההכתרה.

רולס רויס ​​סילבר גוסט

אחמד שאה, השאה האחרון של שושלת קג'אר היה המלך השני שייבא מכוניות לאיראן. הרולס רויס ​​סילבר גוסט שבמוזיאון הוזמנה על ידו. המכונית הגיעה למהירות של 80 קמ"ש שהייתה גבוהה לאותה תקופה. זאת המכונית שנשלחה לאנגליה לשיקום לפני המהפכה באיראן וחזרה לאיראן לאחר המהפכה. הידיות  על ההגה הן ידיות ההילוכים.

פירס-ארו דגם A

לימוזינה בעלת שבעה מושבים בהזמנה אישית הנחשבת לאחת הלימוזינות הראשונות. יובאה לאיראן ע"י אלוף משנה רזאקולי חוסראווי. רזאקולי עמד בראשבנק פהלווי והיה הנציג הבלעדי של יבוא פירס-ארו לאיראן. המכונית הוזמנה עבור רזה שאה בשנת 1934. בבנייתה השתמשו ב-6 קילו זהב חברת פירס-ארו היא יצרנית מכוניות יוקרה מארה"ב. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. בשנים אלו, כל הנשיאים האמריקאים השתמשו במכונית הזו.

מרצדס-בנץ K500

מרצדס-בנץ K500 זו אחת המכוניות הנדירות במוזיאון והיקרה ביותר. המכונית יוצרה בשנת 1934. בשנת 1935 היטלר נתן אותה במתנה לנסיך הכתר של איראן מוחמד רזא פהלווי. המספר 500 מציין את נפח מנוע ה-5 ליטר של המכונית. אבל בדגם הזה המנוע הוחלף ל-5.4 ליטר. המודל הזה הוא היחיד שנותר בעולם וזאת הבנץ היקרה ביותר באיראן ואולי בעולם כולו.

למבורגיני מיורה

אחד הדגמים האגדיים והיוצאי דופן של למבורגיני ואחת המכוניות המיוחדות במוזיאון. המכונית יוצרה בין 1966 ל-1972 אחת מהמכוניות הללו הייתה בבעלותו של ניקולס קייג'. 764 יחידות יוצרו בסך הכל. השאה מוחמדרזה קנה שתיים מהמכוניות האלו עם תוספות ב-13 מיליון לירטות איטלקיות. שתי המכוניות כבר לא באיראן. המכונית שנמצאת במוזיאון הייתה של בתו של השאה- למבורגיני קונטאש מנוע 12 צילינדרים בשורה שיוצרה בשנות ה-70 והגיעה למהירות של 310 קמ"ש. המכונית שבמוזיאון הייתה מתנת יום ההולדת של אשרף פהלווי לנסיך ליום הולדתו ה-18 למבורגיני קונטאש הייתה אחת המכוניות הראשונות שדלתותיהן נפתחו כלפי מעלה.

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור