חדשות בריאות

כאן תמצאו דיווחים ועדכונים מהארץ ומהעולם על אירועים בריאותיים משמעותיים. מערכת הבריאות בישראל, תרופות וסל הבריאות, התראות על מחלות, טכנולוגיות וחדשנות | Zemaze

התפרצות נגיף ניפה (Nipah) בהודו: כוננות גבוהה במערב בנגל

פורסם בתאריך ינואר 28, 2026 ע"י

מבנה מיקרוסקופי של נגיף הניפה (Nipah Virus) עם מעטפת ה-RNA. 
מעודכן לתאריך 28/01/2026

רשויות הבריאות במערב בנגל, הודו, מדווחות על התפרצות של נגיף הניפה (Nipah), מהלך שהוביל להידוק המעקב האפידמיולוגי ונקיטת אמצעי חירום. בתי החולים באזור נמצאים בכוננות שיא לבלימת התפשטות הנגיף, בעוד התושבים מתבקשים להקפיד על הנחיות הבטיחות: דיווח מוקדם על תסמינים והימנעות מוחלטת ממגע עם עטלפים או עם בני אדם שנדבקו. שיעור התמותה הגבוה של הנגיף ופוטנציאל ההעברה מאדם לאדם מעוררים חשש כבד ברחבי אסיה.

מבנה מיקרוסקופי של נגיף הניפה (Nipah Virus) עם מעטפת ה-RNA.

נגיף הניפה מסווג כאחד הפתוגנים המסוכנים בעולם בשל שיעור תמותה גבוה והיעדר חיסון.

מהו נגיף הניפה (Nipah virus)?

נגיף הניפה הוא פתוגן קטלני השייך לסוג הניפאה (Henipavirus) ממשפחת הפראמיקסו-וירידאה. זהו נגיף RNA חד-גדילי עטוף, המסוגל להדביק בעלי חיים ובני אדם כאחד. המחלה פוגעת בצורה קשה במערכת הנשימה ובמוח.

בשל היעדר חיסון או טיפול מאושר, ונוכח פוטנציאל ההתפרצות הנרחב, הנגיף מסווג ברמת בטיחות ביולוגית BSL-4, הדרגה המחמירה ביותר.

מקור הנגיף ודרכי הדבקה

עטלפי פירות מסוג Pteropus הם המאכסן הטבעי של הנגיף. הם נושאים אותו ללא תסמינים ומפרישים אותו ברוק, בשתן ובצואה.

דרכי המעבר העיקריות:

  • מגע ישיר: עם הפרשות עטלפים או בעלי חיים נגועים (כמו חזירים).
  • מזון מזוהם: צריכת פירות שלא נשטפו או מוהל דקלים שבאו במגע עם עטלפים.
  • העברה מאדם לאדם: מגע קרוב עם חולה נגוע, לרוב במסגרת ביתית או בבתי חולים.

תסמינים ואבחון

תקופת הדגירה נעה בין 5 ל-14 ימים. התסמינים מתחילים בחום, כאבי ראש ושרירים, ועלולים להידרדר להקאות וכאבי גרון. במקרים חמורים מתפתחת אנצפליטיס חריפה (נפיחות במוח) המובילה לבלבול, פרכוסים ותרדמת.

אבחון המחלה:

זיהוי הנגיף מתבצע באמצעות בדיקת RT-PCR לאיתור RNA של הנגיף, או בדיקות דם (ELISA) לזיהוי נוגדנים. בשל הסיכון הגבוה, הבדיקות מבוצעות אך ורק במעבדות BSL-4 מוסמכות.

האם קיים טיפול?

נכון להיום, אין תרופה אנטי-ויראלית מאושרת. הטיפול הניתן הוא תומך בלבד: מתן נוזלים, חמצן ואיזון פרכוסים. מחקרים בוחנים כעת טיפולים ניסיוניים בנוגדנים מונוקלונליים וחיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים.

האם דווחו מקרי הדבקה בישראל?

נכון להיום, לא דווחו מקרי הדבקה בנגיף ניפה בישראל. עם זאת, מערכת הבריאות נערכת לתרחישים של "ייבוא" המחלה ממדינות נגועות. משרד הבריאות פועל לפי פרוטוקולים מחמירים של ביולוגיה מסוכנת (בדומה לטיפול באבולה) ומפעיל מערך אפידמיולוגי ומעבדות מתקדמות לאיתור מוקדם. הציבור מתבקש לגלות ערנות ולדווח על תסמינים חריגים לאחר חזרה מאזורי סיכון בחו"ל.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב ©  Biology Goal

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

ספירולינה: האמת על היתרונות הקטנים, הרעלנים והסכנה האמיתית (ד"ר מייקל גרגר חושף)

פורסם בתאריך דצמבר 10, 2025 ע"י

ספירולינה: היתרונות ותופעות הלוואי

ספירולינה – תוסף התזונה הפופולארי

הספירולינה היא תוסף תזונה פופולארי שמוכר כבר שנים. היא מוכרת כעשירה בנוגדי חמצון וכמחזקת מערכת החיסון. יש לה אפקט מעורר והיא יכולה לעזור לספורטאים לסיוע בהתאוששות שרירים. היא אפילו משמשת כתוסף תזונה לאסטרונאוטים בחלל בשל צפיפותה התזונתית הגבוהה, משקלה הקל ואורך חיי המדף שלה. אך כפי שנאמר בסרטון יש לה גם חסרונות, תופעות לוואי אפשריות וקיים חשש להימצאות רעלנים. אם הספירולינה גדלה בסביבה מזוהמת, היא עלולה לקלוט מתכות כבדות. לכן, חשוב מאוד לרכוש מוצרים ממקור אמין ומפוקח. קבלת ייעוץ רפואי או דיאטני הכרחית לפני השימוש במוצר. הקפד לבצע זאת במיוחד אם אתם נוטלים תרופות, סובלים ממחלות כרוניות, בעיות בבלוטת התריס, או אם אתן בהיריון/מניקות (מערכת ZEMAZE).

התוכן הזה מיועד למטרות מידע בלבד. לקבלת אבחון או ייעוץ רפואי, עליך לפנות לאיש מקצוע.

מהם היתרונות והחסרונות בצריכת ספירולינה?

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © NutritionFacts.org של ד"ר מייקל גרגר © (Dr. Michael Greger). מייקל גרגר הוא רופא טבעוני בעל מוניטין עולמי. לדבריו, הערוץ שלו הוא המקור המדעי היחיד ללא מטרות רווח למידע מבוסס ראיות על תזונה. הסרטון הפעם על ספירולינה.

ספירולינה היא אצה כחולה/ירוקה מיקרוסקופית שפיגמנטי הקרוטנואידים שלה אחראים לגוון הכתום/ורוד של הפלמינגו. במינונים גבוהים מספיק, היא עלולה להפוך גם אותנו לכתומים, כמו באכילת יתר של גזר. אך הדבר נחשב שפיר וחולף מעצמו כשמפחיתים את צריכתה. שינוי הצבע המוזר ביותר שנתקלתי בו היה זה: "חלב אם בצבע ירוק בעקבות בליעת אצות כחולות/ירוקות". וואו! אך למרבה המזל, גם זה נעלם לאחר הפסקת השימוש.

נאמר כי לספירולינה יש השפעות בריאותיות מבטיחות שונות. יחד עם זאת, בנימה מנוגדת, ישנם רעלנים שעלולים לגרום להרעלה חריפה, סרטן, נזק לכבד והפרעות במערכת העיכול, עם צריכה לטווח ארוך שעלולה להוביל לאלצהיימר ולמחלת פרקינסון. ואותן השפעות בריאותיות מובטחות לכאורה, כמו "תרומה חשובה לתפקיד חיובי בטיפול בהתכווצויות שרירים", מבוססות על מחקר שבו הוזרק לעכברים פורמלדהיד וחומץ.

מה ספירולינה באמת יכולה לעשות בבני אדם?

ספירולינה יכולה לשפר את השליטה ברמת הסוכר בדם לטווח ארוך בחולדות, אך ככל הנראה לא בבני אדם. היא גם מאכזבת בכל הנוגע להשפעות אנטי דלקתיות או נוגדות חמצון. ספירולינה עשויה לסייע בהורדת כולסטרול, אולי בשל הפחתת ספיגת שומן, ולהוריד את לחץ הדם בארבע או חמש נקודות.

ניסוי עדכני חילק חולי אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית לקבלת גרם אחד ביום של ספירולינה או פלסבו למשך 12 שבועות. תוצאות הניסוי הראו כי החולים שקיבלו ספירולינה היו במצב קוגניטיבי טוב יותר במקצת מאשר אלו בקבוצת הביקורת. אז אלו הם חלק מהיתרונות הפוטנציאליים.

החשש מרעלנים

החשש הוא שלמרות שתוספי אצות כמו אצות כחולות/ירוקות, כלורלה וספירולינה מפורסמים כולם כמועילים, הם עלולים להזיק מכיוון שהם עשויים להכיל רעלני אצות. אף על פי שרוב הרעלנים נמצאים כמזהמים באצת Klamath Lake AFA כחולה/ירוקה, חלק מהרעלנים נמצאים גם בכמה תוספי ספירולינה. דגימות ספירולינה שנבדקו משווקים ברחבי העולם הראו תוצאות משתנות מאוד. החל מאי זיהוי ועד לרמות מדאיגות של רעלנים.

נוכחות של מזהמי אצות מייצרות רעלנים היא ההסבר הסביר ביותר לנוכחות רעלנים במוצרי ספירולינה. מכיוון שהיצרנים מגדלים ספירולינה בבריכות חיצוניות פתוחות, אשר פגיעות לזיהום על ידי מינים מייצרי רעלנים. היו קריאות לבקרה וניטור איכות מחמירים, אך נראה שזה לא יצא לפועל.

מחקר זה בחן מה גדל בחמישה מוצרי ספירולינה מסחריים, כולל כדורים ואבקות. מספר חיידקים שעלולים להיות פתוגניים זוהו במוצרים. רעלני אצות נמצאו בכל המוצרים ברמות שעלולות להוביל לכך שהצרכנים יחרגו מהמגבלות היומיות המומלצות. מחקר אחד של חמש אבקות חלבון עם ספירולינה מצא כי ארבע מהן אף הכילו BMAA. BMAA הוא נוירוטוקסין המקושר לכמה מחלות נוירודגנרטיביות מתקדמות כמו ALS, שדיברתי עליה בעבר.

חשיפה ארוכת טווח

ועדיין, מוצרי ספירולינה ממשיכים להיות מפורסמים כמוצרי ניקוי רעלים. אף על פי שספירולינה מזוהמת לעתים קרובות, רמות הרעלנים נמוכות באופן משמעותי מאלו שנמצאו בתוספי אצות כחולות/ירוקות אחרות. עם זאת, קיים חשש שחשיפה ארוכת טווח, אפילו לרמות נמוכות מאוד של רעלנים אלו, עלולה להגביר את הסיכון לסרטן הכבד. ישנם גם דיווחים על מקרים של נזק חריף לכבד שנקשר באופן זמני לצריכת ספירולינה. כמו גם נזק חריף לשרירים ותגובות אוטואימוניות נדירות לספירולינה, אצת AFA כחולה/ירוקה, או שתיהן. כולל הפרעות שלפוחיות שמטרידות מכדי להציג.

למדריכים נוספים בנושאי בריאות ואיכות חיים, לחצו על הקישור

 

הבינה המלאכותית מחוללת פריצת דרך בטיפול בחולים

פורסם בתאריך אוקטובר 14, 2025 ע"י

הבינה המלאכותית מחוללת פריצת דרך בטיפול בחולים

הבינה המלאכותית מחוללת פריצת דרך בטיפול בחולים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Stanford Medicine. סטנפורד רפואה היא מערכת בריאות אקדמית משולבת. היא כוללת את בית הספר לרפואה של סטנפורד ומערכות מתן שירותי בריאות למבוגרים ולילדים. יחד, יש להן את מלוא הפוטנציאל של הביו-רפואה באמצעות מחקר שיתופי, חינוך וטיפול קליני לחולים. התוכן המגוון של הערוץ כולל סיקור אירועים, מצגות, הרצאות וסיפורים נלווים על אנשי הרפואה של סטנפורד.

הפוטנציאל של ה- AI ברפואה

ב-'Frontiers in Medicine', האירוע השנתי המרכזי של סטנפורד מדיסין בשנת 2024, חקרו את החזית הבאה של הרפואה, הבינה המלאכותית, ואת הפוטנציאל שלה לשנות את בריאות האדם.

סטנפורד מדיסין מובילה במאמץ לשימוש אחראי במחקר ובטיפול בחולים

היישומים של הבינה המלאכותית ברפואה הם בלתי מוגבלים. משיפור הטיפול בחולים ועד לפענוח מערכות ביולוגיות מורכבות. גלו כיצד סטנפורד מדיסין מובילה את המאמץ להבטיח שימוש אחראי ב- AI במחקר ובטיפול בחולים. הנוכחים הם ד"ר דין לויד מיינור ודיוויד אנטוויסל, נשיא ומנכ"ל סטנפורד בריאות.

סיכום עיקרי הדברים  

ד"ר לויד מיינור (Dean Lloyd Minor) אחריות, הגינות וחינוך

המונח AI נטבע באוניברסיטה כבר בשנות ה-60. ד"ר מיינור התמקד במינוף ההיסטוריה ארוכת השנים של סטנפורד בתחום הבינה המלאכותית. הוא הדגיש את חובת המוסד להבטיח שהטכנולוגיה תשרת את האנושות באופן מיטבי.

יוזמת RAISE Health

Responsible AI for Safe and Equitable Health

סטנפורד השיקה את היוזמה שמטרתה לרתום את הבינה המלאכותית לשימוש אחראי, הוגן ובנוי-אמון בתחום הבריאות.

התמודדות עם הטיות (Bias)

אחת המטרות המרכזיות היא לוודא כי ה- AI לא מנציחה הטיות קיימות במערכות הבריאות, אלא להיפך, מזהה הטיות ומאפשרת להתגבר עליהן.

הצורך באמון ציבורי  

מיינור הדגיש כי מידת האמון שהציבור ייתן ב- AI היא שתקבע אם הטכנולוגיה תהיה כוח מניע לשיפור הנגישות וההגינות ברפואה, או שתידחה בספקנות.

הכשרת הדור הבא     

יש צורך לחשב מסלול מחדש בחינוך הרפואי. המטרה היא להכשיר מדענים ורופאים "דו-לשוניים" (Dual Lingual), כאלה שבנוסף לידע ברפואה ובביולוגיה בקיאים גם ביישומי AI ובקידום יכולותיה.

דיוויד אנטוויסל  (David Entwistle)

יישומים קליניים והפחתת עומס

מהצד הקליני של בית החולים, דיוויד אנטוויסל הציג דוגמאות קונקרטיות ומרגשות לשימוש ב- AI בטיפול היומיומי בחולים. הוא הדגיש שה- AI "מקדמת" (Enabler) אבל עדיין דורשת את הקלט האנושי.

בינה מלאכותית בפעולה

נכון לזמן הכנס, למעלה מ- 30 יישומי AI רצים בסביבה הקלינית של סטנפורד ומסייעים לרופאים.

חיזוי טיפולים   

מערכות AI מנתחות נתונים היסטוריים של מטופלים שטופלו בעבר בשיטות דומות. הן מספקות לרופא הערכות תוצאה בזמן אמת, זה מיידע ומייעל את תוכנית הטיפול הנוכחית.

אבחון חירום מהיר  

אלגוריתם AI חדש בחדר המיון מנתח נתוני מטופלים ומסוגל, תוך 10 דקות, לקבוע סיכון גבוה להתקף לב ואף להזמין בדיקת EKG באופן אוטומטי עוד לפני שהחולה נפגש עם הרופא.

הפחתת העומס האדמיניסטרטיבי 

סטנפורד משתפת פעולה עם חברות טכנולוגיה כמו Nuance מבית מיקרוסופט. הדבר משמש להקשבה קולית סביבתית בחדרי הבדיקות. המערכת מקליטה ומסכמת כל שיחת רופא-מטופל. כך היא משחררת את הצוות הרפואי מהצורך להקליד סיכומי פגישה ומאפשרת להם להתמקד בטיפול.

הסיכום של דיוויד אנטוויסל – פריצות הדרך האלו יאפשרו טיפול באופן שווה והוגן יותר בחולים.

 

 

 

פריצת דרך בטרשת נפוצה | חיידקי המעי שמעלים את הסיכון למחלה

פורסם בתאריך אוקטובר 14, 2025 ע"י

פריצת דרך בטרשת נפוצה

פריצת דרך בטרשת נפוצה | חיידקי המעי שמעלים את הסיכון למחלה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © AZPBS Now. הערוץ הוא המקום המושלם לשיחות על אירועים אקטואליים באריזונה, כולל "Arizona Horizon" ו-"Horizonte" מ-Arizona PBS. הסרטון הפעם על הקשר בין המעי-מוח ומה זה אומר בטיפול עתידי. מחקר מצא שחיידקי E.Tayi ו- Lachnoclostridium עשויים לגרום למחלה. שני המינים של חיידקי המעי הדק עשויים להיות קשורים לטרשת נפוצה. המחלה האוטואימונית כרונית פוגעת במערכת העצבים המרכזית. מתוך 51 חיידקים שנבדקו, נמצא כי E. Tayi ו-Lachnoclostridium מחלישים באופן פוטנציאלי את מחסום המעי, חושפים את מערכת החיסון ומשפיעים על המחלה.

ד"ר בארי הנדין הוא נוירולוג בכיר במרכז הרפואי באנר. הוא שוחח עם טד סיימונס מ-'אריזונה הורייזון' על ממצאי המחקר החדש. השניים דנו בטיפולים עתידיים ובתובנות חדשות על מחלת הטרשת הנפוצה.

באנר בפניקס היא שותפות רפואית-אוניברסיטאית בין מערכת הבריאות "באנר" לבין בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אריזונה. השותפות הזו מכונה 'באנר רפואה אוניברסיטאית'(Banner University Medicine)

תרגום הראיון

טד סיימונס:

פריצת דרך רפואית. מדענים חושבים שהם מצאו שני חיידקים מרכזיים הגורמים לטרשת נפוצה (MS). הממצאים התמקדו במחקר תאומים, שבו אחד האחים חולה והשני אינו חולה. אנחנו מברכים את ד"ר בארי הנדן, נוירולוג מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת באנר בפיניקס. תודה שהצטרפת אלינו.

ד"ר הנדן:

תודה רבה.

טד סיימונס:

אנחנו מדברים כאן על טרשת נפוצה. מהי טרשת נפוצה?

ד"ר הנדן:

אנחנו מגדירים טרשת נפוצה כהפרעה של המערכת החיסונית. במצב זה, המערכת פועלת בצורה משובשת ותוקפת את הגוף במקום להגן עליו. במקום לתקוף את הפתוגנים שהיא אמורה לתקוף, כמו חיידקים ווירוסים, היא מפרשת באופן שגוי ותוקפת את המיאלין (Myelin) של מערכת העצבים המרכזית: עצב הראייה, המוח וחוט השדרה.

טד סיימונס:

מה גורם לה ללכת לכיוון הזה?

ד"ר הנדן:

אנחנו מתקרבים יותר ויותר להבנה. זה שילוב של רגישות גנטית הכרוכה במספר גנים, וגורמים מעוררים (Triggers) שפועלים על אותם אנשים רגישים.

טד סיימונס:

ואנחנו מארחים אותך כאן כי ייתכן שיש קשר, או שאולי כבר יש קשר, לחיידקי המעיים. ספר לנו על זה.

ד"ר הנדן:

זהו גורם מעורר נוסף. הזכרת את מחקר התאומים. זה היה מחקר גרמני אלגנטי באמת, שבו הם בדקו שמונה זוגות של תאומים ומצאו שאם לקחו את המיקרוביום, כלומר את החיידקים מהמעי של התאומים שחלו ב-MS והזריקו אותם לעכברים פגיעים, שישה מתוך שמונה עכברים פיתחו תמונה עקבית של מחלה דמוית MS. אם הם לקחו את אותם מיקרובים ממעי של זוגות תאומים שלא חלו ב- MS, העכברים לא פיתחו MS. זה באמת הצביע על משהו שאנחנו יודעים כבר זמן מה. המיקרוביום במעי משפיע ישירות על המערכת החיסונית. הוא יכול לעורר דלקות או להרגיע אותן, בהתאם להרכבו.

טד סיימונס:

ושוב, החיידקים האלה נמצאים, ככל שאני מבין, באזור שבו יש הרבה תאי T פרו-דלקתיים ודברים שקורים. זה רמז שהם לא כאלה טובים בסביבה.

ד"ר הנדן:

זה נכון. המיקרוביום של המעי הוא ידידנו ואויבנו בו זמנית. כשהוא מתנהג יפה, הוא ידידנו, והוא מדבר עם המערכת החיסונית באופן פרודוקטיבי עבור המיקרובים והמערכת החיסונית כאחד. אבל לפעמים הוא מתנהג רע ויוצר תגובה דלקתית יותר וזה כנראה מה שגורם להחמרת המחלה.

טד סיימונס:

אוקיי, האם זה יכול להיות אוכל? האם זה יכול להיות גורמים חיצוניים? חשיפה? מה גורם לו להתנהג בצורה כזו?

ד"ר הנדן:

כל הגורמים שציינת. אנחנו יודעים שיש גורמים מעוררים מרובים באוכלוסייה הפגיעה. חוסר באור שמש, חוסר בויטמין D, אולי השמנת יתר בילדות. בצד הזיהומי, חשוב מכל, יש את הנגיף אפשטיין-באר (שגורם למחלת הנשיקה). הדיון הזה מתמקד במיקרוביום האנושי. אורח החיים והתזונה שלנו משפיעים ישירות על הסביבה הזו ויכולים להגביר או להפחית דלקות בגוף. הבחירות היומיומיות שלנו קובעות אם ניצור סביבה דלקתית או נשמור על בריאות המערכת.

טד סיימונס:

איך אנחנו צריכים לאכול כדי ליצור סביבה פחות דלקתית? איך מצמצמים את זה?

ד"ר הנדן:

אכילת מזונות טבעיים ועשירים בסיבים יוצרת סביבה ידידותית במעי. ככל שנפחית בצריכת מזון מעובד, נשפר את בריאות המערכת. שמירה על אורח חיים בריא מחזקת את המגמה הזו ומגנה על הגוף. האם אנחנו מתעמלים? הפסקנו לעשן? אנחנו צורכים אלכוהול באופן מתון? איך שאנחנו אוכלים, איך שאנחנו מתעמלים, איך שאנחנו חיים באורח החיים שלנו – כל אלה יוצרים שינויים במיקרוביום.

טד סיימונס:

אבל אפשר לעשות את כל זה והחיידקים האלה עדיין יכולים להיות שם, והם עדיין יכולים לצאת ולגרום נזק.

ד"ר הנדן:

זה ממש נכון. הכול קשור לרגישות. סביבה מושלמת שמונעת לחלוטין מחלות אינה קיימת במציאות. למרות זאת, לסביבה יש כוח להשפיע. השאלה האמיתית היא כיצד נשנה את הסיכויים ונשפר את בריאותנו.

טד סיימונס:

ממש בקצרה, האם זה יכול להיות מיושם על מצבים אחרים?

ד"ר הנדן:

כן, זה יכול להיות מיושם על מצבים רבים אחרים. זה כולל רבות מההפרעות האוטואימוניות או ההפרעות בתיווך המערכת החיסונית.

טד סיימונס:

דברים טובים. ד"ר בארי הנדן, חדשות מעודדות וטוב לשמוע. תודה שהצטרפת אלינו.

ד"ר הנדן:

תודה רבה.

 

בשורה עולמית: הטיפול הגנטי שהאט את מחלת הנטינגטון ב-75%!

פורסם בתאריך אוקטובר 5, 2025 ע"י

הטיפול הגנטי שהאט את מחלת הנטינגטון

בשורה עולמית: הטיפול הגנטי שהאט את מחלת הנטינגטון ב-75%! תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב  © insight reality. הערוץ מעלה סרטונים עם עובדות פסיכולוגיות מרתקות, טריקים חכמים לחשיבה וטיפים מעשיים לחיי היומיום.

השם 'מחלת הנטינגטון' מעורר צמרמורת בקרב אלה שמכירים את המאבק הממושך והקשה של החולים בה. זוהי מחלה ניוונית, חשוכת מרפא וקטלנית. היא נגרמת על ידי גן יחיד פגום ופוגעת באופן הדרגתי ביכולות התנועה, הקוגניציה והנפש. במשך עשרות שנים, ההתמודדות עם מחלת הנטינגטון הייתה מסע של תקווה נכזבת.

תוצאות דרמטיות בניסוי בבריטניה

נראה שאנחנו עומדים בפני רגע היסטורי. טיפול גנטי ניסיוני בבריטניה מציג נתונים דרמטיים ומדהימים. בניסויים התגלתה האטה משמעותית של עד 75% בהתקדמות המחלה. אם המחקרים יצליחו, מדובר לא רק בטיפול, אלא בשינוי פרדיגמה שמעניק תקווה מידית לחולים ולמשפחותיהם ברחבי העולם.

תרגום תוכן הסרטון

דמיינו שאתם מתמודדים עם מחלה שגונבת לאט את התודעה והתנועה שלכם, דור אחרי דור. מחלת הנטינגטון היא אחד מהמצבים הגנטיים האכזריים ביותר שיש בחוץ. זה כמו קוקטייל נורא של דמנציה, פרקינסון ומחלת נוירון מוטורי (ALS) , הכול יחד. במשך עשורים  משפחות צפו באהוביהם נמוגים, חסרי אונים לעצור זאת. אבל היום יש תקווה אמיתית. בפעם הראשונה אי פעם, רופאים טיפלו בהצלחה במחלת הנטינגטון. התוצאות הן לא פחות מיוצאות דופן.

גן פגום שעובר בתורשה

הנטינגטון נגרמת על ידי גן פגום שעובר במשפחות. הגן הזה הורג לאט את תאי המוח, מה שמוביל להידרדרות מנטלית ופיזית בלתי פוסקת. עד עכשיו לא הייתה שום דרך אפילו להאט אותה.

פריצת דרך היסטורית

צוות חוקרים בבריטניה בראשות הפרופסורים שרה טורזי ואד ויילד שינה את הסיפור הזה. הם היו חלוצים בפיתוח של צורה חדשה של טיפול גנטי, טיפול המכוון לשורש המחלה.

כך זה עובד

מטופלים עוברים ניתוח מוח עדין שנמשך עד 18 שעות. במהלך הזמן הזה הרופאים מעבירים את הטיפול ישירות למקום בו הוא נחוץ ביותר. מדובר בהליך מאתגר, התוצאות הן פורצות דרך. בניסוי הקליני, הירידה שבדרך כלל הייתה מתרחשת למשך שנה הואטה ב-75% מדהימים. כדי לשים את זה בפרספקטיבה, מה שלקח פעם שנה לוקח עכשיו ארבע שנים. זו לא רק סטטיסטיקה אלה עשרות שנים פוטנציאליות של איכות חיים טובה המוחזרות למטופלים ולמשפחותיהם.

המדע משיג את אחת המחלות ההרסניות ביותר שלנו

כשצוות המחקר ראה את הנתונים, הם לא יכלו לעצור את הדמעות. שנים של עבודה קשה ותקווה סוף סוף השתלמו. פרופסור טריזי אמרה ל- שזה יכול להיות עתיד שבו הנטינגטון היא לא גזר דין מוות אלא מצב שאנשים יכולים לחיות איתו.

כמובן שזו רק ההתחלה. הטיפול עדיין חדש ויש צורך בניסויים נוספים לפני שהוא יהפוך לזמין באופן נרחב. אבל עבור משפחות המושפעות מהנטינגטון, זו נקודת מפנה.

מה הלאה?

חוקרים כבר עובדים על ליטוש הטיפול והפיכתו לבטוח ונגיש יותר. עדיין יש דרך ארוכה לפנינו, אבל בפעם הראשונה, יש תקווה אמיתית באופק.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

קורונה – מה קורה כשנדבקים ומה אנחנו אמורים לעשות

פורסם בתאריך מרץ 20, 2020 ע"י

קורונה - מה קורה כשנדבקים ומה אנחנו אמורים לעשות
קורונה – מה קורה כשנדבקים ומה אנחנו אמורים לעשות. סרטון מערוץ היוטיוב הגרמני © Kurzgesagt – In a Nutshell (בקצרה על קצה המזלג, בגרמנית הכוונה – בקיצור על קליפת אגוז). הערוץ שנוסד על ידי פיליפ דטמר מעלה סרטוני אנימציה חינוכיים, בדרך כלל בנושאים מדעיים. בין היתר תמצאו בערוץ נושאים פוליטיים ופילוסופיים שונים כגון משבר המהגרים באירופה או על ניהיליזם אופטימי.  הסרטון הפעם –  נגיף הקורונה מה קורה כשנדבקים ומה אנחנו אמורים לעשות.

 

האם אנחנו מוכנים למגפה? ביל גייטס

פורסם בתאריך מרץ 15, 2020 ע"י

האם אנחנו מוכנים למגפה? ביל גייטס

האם אנחנו מוכנים למגפה? ביל גייטס. סרטון מערוץ היוטיוב © TED Talks. הערוץ מציג את ההרצאות וההופעות הטובות ביותר מכנס TED, שבו הוגי הדעות והעושים המובילים בעולם נותנים את הרצאת חייהם ב-18 דקות (או פחות). חפשו הרצאות בנושאים כמו טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד. אתם מוזמנים לקשר או להטמיע סרטונים אלה, להעביר אותם לאחרים ולשתף רעיונות אלה עם אנשים שאתם מכירים. הסרטון הפעם – האם אנחנו מוכנים למגפה? הרצאה של ביל גייטס שטען כבר לפני כמה שנים שאם משהו יהרוג מיליוני בני-אדם בעשורים הקרובים הכי סביר שזה יהיה נגיף מידבק ביותר ולא מלחמה. תרגום לעברית: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers. 

ועידת © TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא ועידהאקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא "רעיונות שכדאי להפיץ". בין המרצים בוועידה בעבר היו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר גורדון בראון, אל גור, ג'יימס ווטסון, מארי גל-מאן, ביל גייטס, סרגיי ברין, לארי פייג', בילי גרהאם, וג'ימי ויילס. טד נוסדה על ידי ריצ'רד סול וורמן והנרי מרקס בשנת 1984, עת נערכה במונטריי קליפורניה. מאז 1990, היא נערכת מדי שנה. בשנת 2002 העביר המייסד ריצ'רד וורמן את האחריות על הוועידה לאוצר הנוכחי, כריס אנדרסון. ב-2009 הועבר מקום כינוס הוועידה ללונג ביץ' עקב הפופולריות הרבה לה היא זוכה. באפריל 2010 נערכה ב"מרכז נא לגעת" שביפו "ועידת טד" של יום אחד, בשם "TEDx TelAviv", ביוזמת פעילים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. אירוע נוסף של TEDx TelAviv, התקיים ב-15 בפברואר 2016 באוניברסיטת תל אביב. (לקוח מויקיפדיה)

 

 

רובוטים מחלקים תרופות ומחטאים בבתי חולים בסין

פורסם בתאריך מרץ 10, 2020 ע"י

רובוטים מחלקים תרופות ומחטאים בבתי חולים בסין

ערוץ היוטיוב איציק הסיני כאן בבייג׳ינג הוא ערוץ היוטיוב של איציק הסיני שלמד עברית בסין, הגיע לישראל והפך לדמות תקשורתית מוכרת. בסרטון הפעם, טובה, שלמדה עברית לפני 15 שנים יחד עם איציק, יצאה לפגוש רובוטים שעושים עבודת חיטוי בבתי החולים בווהאן, נותנים שירות, עורכים בדיקות יומיות לחולים ומחלקים להם תרופות ואוכל. אם אתם רוצים לדעת עוד על איציק ושאלתם את עצמכם מאיפה העברית שלו, כנסו ללינק: https://www.youtube.com/watch?v=VFj1r..

 

סיור במפעלים שחזרו לעבוד אחרי התפשטות נגיף הקורונה עם טובה הסינית

פורסם בתאריך פברואר 23, 2020 ע"י

סיור במפעלים שחזרו לעבוד אחרי התפשטות נגיף הקורונה עם טובה הסינית

ערוץ היוטיוב איציק הסיני כאן בבייג׳ינג הוא ערוץ היוטיוב של איציק הסיני שלמד עברית בסין, הגיע לישראל והפך לדמות תקשורתית מוכרת בישראל. הסרטון הפעם – סיור במפעלים שחזרו לעבוד אחרי התפשטות נגיף הקורונה עם טובה הסינית. למרות שמגיפת הקורונה השפיעה קשה על כלכלת סין היא גם פתחה במקביל הזדמנויות חדשות. טובה שלמדה עברית לפני 15 שנים יחד עם איציק ביקרה ב- 4 חברות באזור שאנגחאי במזרח סין שהתחילו לעבוד שוב אחרי הבידוד בעקבות התפשטות הנגיף. טובה מבקרת אצל בעלת חממות שמגדלת ירקות ולא העלתה את מחיריהם, בעל מפעל למכשירי חשמל ששכר אוטובוסים כדי להביא את העובדים מהמפעל ובחזרה, מנהל חברת מוצרים רפואיים שמאפשר לעובדים לעבוד מהבית וממשיך לשלם להם משכורת מלאה ובעל חברה המספקת שירותים לחברות בארגון תחרויות קריוקי ובישול מקוונות.

אם אתם רוצים לדעת עוד על איציק ושאלתם את עצמכם מאיפה העברית שלו, כנסו ללינק: https://www.youtube.com/watch?v=VFj1r..

 

ד"ר ברוס ליפטון הדהים את העולם עם התגלית שלו

פורסם בתאריך אוקטובר 16, 2019 ע"י

ד"ר ברוס ליפטון הדהים את העולם עם התגלית שלו

ד"ר ברוס ליפטון הדהים את העולם עם התגלית שלו. ערוץ היוטיוב Be Inspired מעלה סרטוני מוטיבציה והשראה בנושאים שונים. בעל הערוץ מצהיר שהוא רוצה לעזור לאנשים ברגעים קשים בחייהם. אחד המבקרים כתב שלא רק שהערוץ מלמד אתכם, הוא גם מדליק את נשמתכם. הערוץ התחיל בחודש אפריל 2015 ובשנה הראשונה צבר 500,000 מנויים. נכון לחודש אוקטובר 2019 הערוץ צבר 5,728,000 מנויים ו – 250,535,255 צפיות. בסרטון הפעם, ד"ר ברוס ליפטון הדהים את העולם עם התגלית שלו, ד"ר ליפטון אומר שלקח 20 שנים עד שהמדע הודה במה שהוא דיבר עליו -אם אתה מבין אפיגנטיקה (התחום בביולוגיה העוסק בשינויים תורשתיים)  אתה לא זקוק לתעשיית התרופות.