דונלד טראמפ

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך דונלד טראמפ.

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – פקידי ממשל טראמפ עלולים לעמוד בפני כתבי אישום פליליים בגין הפרת צו של שופט פדרלי אמריקאי לעצירת חשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.

תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן

פסיקתו של השופט בולסברג מסמנת נקודת מפנה חשובה ביחסים בין אכיפת ההגירה לפיקוח השיפוטי. האירוע מהווה תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות פגיעות וקוראת לבחינה מחדש של המסגרת המשפטית והפוליטית שבמסגרתה מתקבלות החלטות על גירוש.

ההקשר ההיסטורי

השימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798 מעורר שאלות על הרלוונטיות של חוקים היסטוריים לנושאים מודרניים.

בחינה מחדש של הסמכות השיפוטית

החלטת השופט מדגישה את חשיבות ההשגחה השיפוטית במקרי גירוש ואת תפקידה של מערכת המשפט בהגנה על זכויות האדם.

השפעת האקלים הפוליטי

הגישה של ממשל טראמפ כלפי מדיניות ההגירה והרטוריקה הפוליטית שמסביב, השפיעו ישירות על הליכים משפטיים, והביאו את השופט בולסברג להתעמת עם סוגיות של שיקול דעת ויושרה משפטית.

תגובה נחרצת מצד הרשות המבצעת

משרד המשפטים תיאר את ההחלטה כ-"ניסיון ערמומי להשתלטות שיפוטית", מה שמשקף מאבקי כוח מתמשכים בין רשויות השלטון.

השפעת הרשתות החברתיות

הצהרות וציוצים מצד גורמים רשמיים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהליך משפטי ומשפיעים על דעת הקהל ולעיתים אף על תוצאות ההליך.

זכויותיהם של נאשמים בגירוש

 עצם העובדה שרבים מהמגורשים לא היו חברי כנופיות מעלה שאלות אתיות וקריטיות לגבי אופן קבלת ההחלטות במדיניות ההגירה.

חוקים מיושנים

השימוש בחוק משנת 1798, שנחקק בתקופה אחרת לגמרי, מעלה שאלות על נחיצות רפורמות בחקיקה שתתאים לערכים המודרניים של זכויות אדם.

השלכות רחבות על מדיניות ההגירה

הפסיקה מדגישה את החולשות במערכת ההגירה האמריקאית ואת הצורך ברפורמות מערכתיות להגנה על זכויות מהגרים.

 תרגום הסרטון:

ביום רביעי 16/04/2025 שופט פדרלי אמריקאי, ג'יימס בולסברג, פסק כי ייתכן שגורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי בגין ביזיון בית המשפט.
ההחלטה הזו נובעת מהתעלמות בוטה מהוראה שיפוטית שאסרה על גירושם של אנשים החשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.
השופט בולסברג הדגיש כי מדובר ב-"זלזול מכוון" בצו מיום 15 במרץ שאסר על ממשלת ארה"ב לגרש את אותם אנשים לאל סלוודור תוך שימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798.

הפסיקה מחריפה את המתח המתמשך בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. היא מזכירה במיוחד ציוצים של מזכיר המדינה, מרקו רוביו, שמרמזים על כך שהיה מודע להליכים. דובר משרד המשפטים הגיב בחריפות,
כינה את דברי השופט "חריגה מסמכות שיפוטית", והבטיח לערער על ההחלטה, תוך טענה שרבים מהמגורשים כלל לא היו חברי כנופיות ולא זכו להזדמנות להגן על עצמם מפני טענות הממשלה.

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו?

תחזיות משפחת סימפסון

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Business Hook

הסרטון הפעם – במשך יותר משני עשורים, משפחת סימפסון מבדרת אותנו בשנינות חדה וסאטירה, אבל האם יש בתוכנית האייקונית הזו יותר ממה שנראה לעין? מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים, הסדרה עשתה תחזיות מדויקות להחריד שלעתים קרובות קופצות מהסיפורת למציאות. בעוד שנת 2025 מתגלגלת, בואו נחשוף כמה מהדוגמאות המדהימות ביותר שנעות בין דונלד טראמפ וכדור הכוח, ל-AI שהשתולל, ואפילו מגיפות שמזכירות משברים בחיים האמיתיים. צירוף מקרים, כתיבה חכמה או משהו הרבה יותר מסתורי?

תרגום הסרטון

אנחנו בוחנים תמונה שמסתובבת ברשת החודש. היא מציגה לכאורה צילום מסך מפרק של "משפחת סימפסון" משנת 2002, שמדמה בצורה מצמררת אירוע מהחיים האמיתיים. "משפחת סימפסון" מבדרת אותנו כבר למעלה משני עשורים עם שנינותה והסאטירה החדה שלה. אבל האם יש בה יותר ממה שנראה לעין?

מדי פעם, הסדרה הזו נדמית כאילו חזתה אירועים שיצאו מן המסך אל המציאות. מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים מזעזעים, היכולות שלה פשוט מדהימות. כשהשנה 2025 כבר כאן, בואו נצלול יחד לכמה מהחיזויים המצמררים ביותר. צירוף מקרים? כתיבה גאונית? או אולי משהו הרבה יותר מסתורי? הישארו איתנו עד הסוף – שם נגלה את האמת שמאחורי התחזיות המדהימות האלו.

לא סוף העולם

נתחיל ברגע מצמרר שכבש את האינטרנט. בפרק משנת 2002 דונלד טראמפ נראה נוגע בכדור זוהר, כשמשני צדדיו עומדים שני גברים ממוצא מזרח  תיכוני. בשנת 2017 הנשיא טראמפ, לצד מלך סעודיה ונשיא מצרים, משחזר את התמונה הסוריאליסטית הזו במציאות, במהלך חנוכת מרכז מסחרי. איך סדרת אנימציה חזתה את זה בדיוק כזה? האם זה צירוף מקרים, או שמשפחת סימפסון נגעה במשהו שמעבר להבנתנו?

נשיאות טראמפ

התחזיות המדוברות ביותר נוגעות כנראה לנשיאות של טראמפ. בפרק מ-1998 בשם Bart to the Future  הוזכר לראשונה רעיון כזה, דבר שהיה הלם כשטראמפ אכן נבחר בשנת 2016. ולא רק זה, הסדרה חזתה גם קמפיין בחירות ב-2024 ואף הציעה שאיוונקה טראמפ תתמודד ב-2028. האם הסדרה משרטטת את עתיד הפוליטיקה האמריקאית, או שאנחנו פשוט חיים לפי התסריט שכבר נכתב?

בינה מלאכותית משתלטת

בפרק משנת 2016, משפחת סימפסון מבקרת בפארק שעשועים שמנוהל כולו על ידי רובוטים. מה שמתחיל כאטרקציה חביבה, מדרדר במהרה כשבינה מלאכותית מתמרדת נגד האנושות. היום, עם מכוניות אוטונומיות ומלצרים רובוטיים, זה כבר לא כל כך בדיוני. האם זה רמז לעתיד קודר שהסדרה מנסה להזהיר מפניו?

מכשיר מתרגם תינוקות

באחד הפרקים, הוצג מכשיר שמתרגם את בכי התינוק למילים. רעיון שנשמע מגוחך אז, אבל היום כבר קיימת טכנולוגיה שמבוססת על ניתוח צלילים, שמנסה להפוך את זה למציאות. מה שצחקנו עליו בעבר, אולי עוד יהפוך לחלק מההורות המודרנית.

סעודה וירטואלית עם מציאות מדומה

בפרק מצמרר נוסף, הומר ומארג' אוכלים אוכל וירטואלי עם קסדות VR. זה נשמע מופרך, אבל כיום כבר יש מסעדות ואפילו ספינות תענוגות שמשלבות VR בסעודותיהן. שוב, הסימפסונים צדקו.

הולוגרמות והעתיד של התקשורת

הסדרה הציגה הזמנה להולגרמה ובכך רמזה על עתיד שבו שיחות וידאו מוחלפות בהקרנות תלת־ממד. כבר כיום יש מכשירים שיוצרים הולוגרמות באיכות גבוהה. האם זה השלב הבא במהפכה הדיגיטלית?

הודעות מוסוות במוזיקת פופ

בפרק אחד, שיר של להקת בנים הכיל מסר סמוי שמעודד להצטרף לצי האמריקאי. מופרך? אולי, אבל היסטורית המוזיקה שימשה לעיתים ככלי תעמולה. האם זה היה רמז עבה לכך שתודעתנו ניתנת לשליטה?

מגפה עולמית

בפרק משנת 1993, עיירת ספרינגפילד נאבקת בהתפרצות שפעת. הוירוס מגיע מאריזות של מוצרים, וכובש את העיר. שני עשורים מאוחר יותר מגפת הקורונה פורצת. האם זו תחזית מדויקת, או פשוט מראה על כמה העולם הפך גלובלי ושברירי?

כוניות מעופפות

בפרק מ-2005, בארט וליסה רואים עתיד שבו מכוניות מעופפות נפוצות כמו אופניים. ובכן, כיום יש חברות כמו Samson Sky שפיתחו אבטיפוס למכונית כזו, שכבר ביצעה טיסות ניסוי. זה אולי עדיין יקר, אבל כבר לא דמיוני.

חיזוי חורבן עולמי

חלק מהפרקים מציגים עולם על סף קריסה.  AI מרדני, מגפות גלובליות, קריסת הסביבה הכל נמצא שם. בפרק אחד, ספרינגפילד שוקעת באנרכיה, והומר מצהיר: "סוף העולם יקרה ביום רביעי". האם זה פשוט הומור אפל? או קריאה לפעולה?

הומור, תקווה וחזון לעתיד

ולמרות הכול, לב הסדרה תמיד היה היכולת לשלב בין הומור קודר לתקווה. המבט האופטימי של מארג', האינטלקט של ליסה, תמיד יש שביב של אור. אולי התחזיות הללו לא נועדו להפחיד אלא להניע אותנו לחדש, להתכונן, ולקוות לעתיד טוב יותר.

אז מה אפשר להסיק מכל זה?

כותבים מבריקים עם אינטואיציה יוצאת דופן או אולי משהו מיסטי באמת? ככל שנצלול עמוק יותר אל תוך 2025, דבר אחד בטוח: "משפחת סימפסון" תמשיך לטשטש את הקו בין פנטזיה למציאות, ולהשאיר אותנו עם שאלות ללא מענה. עד הפעם הבאה, המשיכו לשאול, ולהישאר סקרנים.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית על תחזיות משפחת סימפסון לחצו על הקישור

 

המאבק על גרינלנד

למה ארה"ב נטשה את בסיסיה בגרינלנד

המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

למה אנחנו בוחרים פוליטיקאים מבוגרים?

מנהיגי העולם החופשי מזדקנים

למה אנחנו בוחרים פוליטיקאים מבוגרים? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של פטריק בויל. בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

האמריקאי הממוצע הוא בן 39. זה מחצית מגילו של הנשיא המכהן דונלד טראמפ. כשרונלד רייגן נבחר בגיל 69 הוא הפך לאדם המבוגר ביותר שכיהן אי פעם כנשיא. דונלד טראמפ וג'ו ביידן מבוגרים עוד יותר, כעת הם שני המבוגרים ביותר שנככנסו אי פעם לתפקיד הנשיא. הגילאים הממוצעים בקונגרס ובסנאט, 58 ו-64, גבוהים משמעותית מגיל האמריקאי הממוצע. מילה המשמשת לעתים קרובות לתיאור המעמד השלטוני של האומה היא "גרונטוקרטיה", כלומר ממשלה המבוססת על שלטון של זקנים. זה לא רק בארה"ב – ברחבי העולם המנהיגים הפוליטיים שלנו מבוגרים מאי פעם. למה זה קרה?

תרגום הסרטון

מנהיגי העולם החופשי הולכים ומזדקנים

הגיל הממוצע של מנהיגי העולם עלה במהלך חמישים השנים האחרונות. בשנת 1975, הגיל הממוצע של נשיאים וראשי ממשלות היה 55 שנים, היום הממוצע הוא 62. לא רק זאת, אלא שתשעה מתוך עשרת המדינות המאוכלסות ביותר בעולם כיום מנוהלות על ידי מנהיגים בני 70 ומעלה. וזה שיפור, בשנת 2024 כל עשר המדינות היו במצב זה.

במדינות אפריקאיות שבהן האוכלוסייה היא מהצעירות ביותר, המנהיגים הם בין המבוגרים ביותר. הרפובליקה המרכז-אפריקאית מחזיקה באוכלוסייה הצעירה ביותר בעולם עם גיל חציוני של 14 שנים, אך נשיאה בן 67. באוגנדה, שם הגיל החציוני הוא 18, המנהיג בן 80. ובקמרון, שגם בה הגיל החציוני 18, הנשיא המכהן הוא המבוגר ביותר בעולם – בן 92.

לפי המגזין האקונומיסט, מדינות שבהן לאזרחים יש פחות השפעה על זהות מנהיגיהן תורמות למגמה של מנהיגים מבוגרים יותר. בדמוקרטיות, ראשי ממשלה כיום נוטים להיות צעירים יותר מכפי שהיו לפני חמישים שנה, אך במדינות שבהן לאזרחים יש פחות שליטה על הנהגת המדינה, המנהיגים הולכים ומזדקנים.

ממוצע 62 במשטרים היברידיים

במשטרים היברידיים ( משטר כלאיים) שבהם לאזרחים יש זכויות פוליטיות מסוימות, גילם הממוצע של המנהיגים עומד כיום על 62 שנים. מדובר בתשע שנים יותר מהממוצע במדינות האלו לפני חמישים שנה.

ממוצע 64 במשטרים אוטוריטריים

הגיל הממוצע של הדיקטטורים כיום הוא 64, שזה 12 שנים יותר מהגיל הממוצע של דיקטטורים בעבר. זה הגיוני במידה מסוימת – במדינות אוטוריטריות, מנהיגים תמיד נטו להיאחז בכוח, ו"האקונומיסט" מציין שהגורם המרכזי להזדקנות ההנהגה הוא פשוט שאנשים חיים היום הרבה יותר זמן מבעבר. אין לצפות שהמגמה הזו תשתנה אלא אם יותר מדינות יאמצו דמוקרטיה או שהעלייה בתוחלת החיים תאט.

בעולם החופשי

בעולם החופשי חלו כמה שינויים מעניינים. לפני חמישים שנה לא היה אף מנהיג דמוקרטי נבחר מתחת לגיל 45, אך כיום יש שלושה כאלה. באותו אופן, לא היו לפני חמישים שנה מנהיגים דמוקרטיים בני יותר מ-75, אך היום יש חמישה כאלה. כלומר, הפיזור בגילם של מנהיגים נבחרים במדינות דמוקרטיות התרחב עם השנים.

בדמוקרטיות העשירות

בקרב הדמוקרטיות העשירות, ארצות הברית היא יוצאת דופן. במהלך החמישים השנים האחרונות, לא רק שנשיאיה, אלא גם מרבית הפוליטיקאים בה, הזדקנו משמעותית. המחוקקים האמריקאים הם המבוגרים ביותר בעולם המערבי – הגיל הממוצע של חברי בית הנבחרים והסנאט הוא כיום 59, כמעט עשור יותר מהממוצע של המחוקקים הנבחרים במדינות ה- OECD שהן ברובן דמוקרטיות עשירות.

ביידן וטראמפ

בשנה שעברה, כשג'ו ביידן התמודד מול דונלד טראמפ, השוויתי את שניהם לסטטלר וולדורף – שני הזקנים הנרגנים מהחבובות. התלוצצתי שלא הייתי סומך עליהם אפילו עם שלט הטלוויזיה, שלא לדבר על ניהול הכלכלה הגדולה בעולם. ג'ו ביידן היה אז בן 81, הנשיא המבוגר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. כשדונלד טראמפ נכנס לתפקידו ב-2017, הוא היה בן 70, הנשיא המבוגר ביותר שהושבע אי פעם. השנה, בגיל 78, הוא שוב קובע את השיא הזה.

קלינטון, האריס, גורדון בראון

כדי לשים את גילם בהקשר רחב יותר – ביל קלינטון, שהושבע לנשיאות לפני 32 שנים, עדיין צעיר יותר משניהם. קמלה האריס, שנראית צעירה יחסית ליד ביידן וטראמפ, היא בת 60 – כמעט עשור יותר מהממוצע של מנהיגים אירופיים.

כשבשנה שעברה ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, בן ה-73, נשאל אם ישקול קאמבק פוליטי, הוא התבדח ואמר:
"אני מבוגר מדי להיות פוליטיקאי בריטי, אבל צעיר מדי להיות פוליטיקאי אמריקאי."

מדינות אירופה

למדינות אירופה יש כמה מהפערים הקטנים ביותר בין גיל המנהיגים שלהן לבין אוכלוסייתן.
ראש ממשלת איסלנד היא בת 36, בצרפת ובדנמרק מכהנים מנהיגים בני 47. באופן כללי, מאז תחילת שנות ה-80, גילם הממוצע של ראשי הממשלה האירופיים הולך ויורד.

ארה"ב בשנים האחרונות

בארה"ב, בשנים האחרונות הציבור נאלץ לבחור בין מועמדים לנשיאות שהולכים ונהיים מבוגרים יותר ולא פופולריים. וזה לא רק הנשיאים. עד השנה שעברה, התפקיד המחוקק החשוב ביותר בארה"ב, יו"ר בית הנבחרים, הוחזק על ידי ננסי פלוסי בת ה-82 – יושבת הראש המבוגרת ביותר אי פעם. באותו הזמן, מנהיג הרפובליקנים בסנאט, מיטש מקונל, היה גם הוא בן 82.

סייג לחוכמה או הטיה קוגניטיבית?

יש שיגידו שעם הגיל מגיעה חוכמה, אבל גיל מבוגר עלול גם להאט יכולות פיזיות וקוגניטיביות. בדצמבר האחרון, חברת קונגרס קשישה מטקסס שנעדרה מהקפיטול במשך חצי שנה נמצאה מתגוררת בבית אבות המתמחה בטיפול בזיכרון. משפחתה הודתה כי ייתכן שסבלה מדמנציה.

בשנת 2023 הנושא עלה לכותרות

בשנת 2023, המצב הבריאותי של מנהיגים מבוגרים בארה"ב זכה לתשומת לב רבה בעקבות הופעותיו החלשות של ביידן בעימותים הנשיאותיים, מה שעורר חששות בקרב מפלגתו לגבי יכולתו להנהיג בגיל 81. בנוסף, הציבור האמריקאי נחרד כשראה את מיטש מקונל קופא למשך יותר מ-30 שניות בזמן שענה לשאלות עיתונאים, לפני שאנשיו ליוו אותו החוצה. זה קרה פעמיים בתוך חודש.

דיאן פיינשטיין, שנפטרה כשהייתה בת 90, המשיכה להחזיק במשרתה למרות סימנים ברורים של ירידה קוגניטיבית.

מנהיגים צעירים נוטים לקדם מדיניות שונה

הדיון על גיל הפוליטיקאים אינו עוסק רק ביכולותיהם הקוגניטיביות, אלא גם ביכולתם להבין ולייצג את הדורות הצעירים. נושאים כמו שינויי אקלים, הברקזיט והמגבלות שהוטלו על צעירים במהלך מגפת הקורונה ממחישים כיצד לעיתים יש התנגשות בין דורות. אמנם ניתן לטעון שגיל המנהיגים אינו רלוונטי, אלא עמדותיהם הפוליטיות, אבל מחקרים מצביעים על כך שמנהיגים צעירים נוטים לקדם מדיניות שונה ממנהיגים מבוגרים. ביפן נמצא כי ראשי ערים צעירים משקיעים יותר ברווחת משפחות צעירות, ובגרמניה נמצא שצעירים שהשתלבו בפוליטיקה הפנו יותר תקציבים לרווחה ציבורית.

אז למה באמריקה הפוליטיקאים מבוגרים יותר?

אחת הסיבות היא שתוחלת החיים עלתה – בעיקר בקרב אמריקאים עשירים. למרות ש-39% מהמצביעים בארה"ב הם בני פחות מ-40, רק 8% מחברי בית הנבחרים נמנים על קבוצה זו – ירידה מ-22% בשנת 1981.

שיעור הילודה יורד, מנהיגים הולכים ומתבגרים

כאשר משלבים את זה עם הירידה בשיעורי הילודה, המשמעות היא שמנהיגים, בממוצע, הולכים ומתבגרים. בדיוק כמו האוכלוסיות עליהן הם שולטים. בעוד שזה עשוי להסביר מדוע נבחרי ציבור מתבגרים עם השנים, זה לא מסביר את התופעה של פוליטיקאים כמו פיינשטיין, מקונל וביידן שממשיכים להחזיק בתפקידים ציבוריים עמוק לתוך שנות ה-80 לחייהם, תוך שהם מפגינים סימנים של הידרדרות קוגניטיבית. זה גם לא מסביר מדוע כרבע מחברי הקונגרס הם בני 70 ומעלה. אם הבוחרים רוצים לבחור אנשים מבוגרים – זו כמובן זכותם, אבל נראה שלרוב האמריקאים אין באמת אפשרות בחירה.

הבחירות לקונגרס פחות תחרותיות

הבחירות לקונגרס הפכו לפחות ופחות תחרותיות עם השנים. בשנים האחרונות, רוב המרוצים לבית הנבחרים הוכרעו בפער של 10 נקודות ומעלה. על פי האתרVox, בשנת 2018 רק 44 מתוך 435 מחוזות הבחירה נחשבו לתחרותיים. ובשנת 2022 המספר היה נמוך אף יותר – רק 36 מרוצים לבית הנבחרים היו תחרותיים. באותה שנה, 98% מהנבחרים שכיהנו בתפקידם זכו להיבחר מחדש.

שיעור בחירה מחדש גבוה של נציגים מכהנים

למעשה, שיעור הבחירה מחדש של נציגים מכהנים בבית הנבחרים מעולם לא ירד מתחת ל-85% בשישים השנים האחרונות. המשמעות היא שהקמפיין התחרותי היחיד שרוב הפוליטיקאים האמריקאים אי פעם ניהלו היה הקמפיין הראשוני שלהם – לאחר מכן, מושבם היה מובטח.

מה גורם לירידה בתחרותיות?

על פי מחקר של מכון ברוקינגס, עיתונאים נוטים להתעלם מבחירות מקדימות, אך מחקרים מראים כי הן קריטיות להבנת הפלגים הפנימיים במפלגות הפוליטיות בארה"ב. ככל שהתחרות הפוליטית הצטמצמה עם השנים, כך עלתה גם הגיל הממוצע של חברי הקונגרס. מה גורם לירידה בתחרותיות? ובכן, לפוליטיקאים מכהנים יש יתרון עצום במערכת הדו-מפלגתית של ארה"ב. הם מוכרים יותר לציבור, יש להם גישה לתורמים גדולים, קשרים מבוססים הן בוושינגטון והן במדינותיהם, צוותים מנוסים שיודעים איך לנהל קמפיין, והכי חשוב – שם מוכר.

עלויות קמפיינים יקרות לצעירים

עם הזמן, עלויות ניהול קמפיין בחירות רק הלכו וגדלו, ופוליטיקאים מכהנים פשוט מצליחים לגייס את הסכומים הדרושים לכך ביתר קלות. תופעה זו קיימת גם במדינות כמו יפן ודרום קוריאה, ולכן הממשלות שלהן מזדקנות בקצב דומה לזה של ארצות הברית. שני יתרונות גדולים נוספים שיש לנציגים מכהנים בארה"ב הם הקיטוב הפוליטי הגובר שגורם לכך שהמצביעים נשארים נאמנים למפלגתם ללא קשר למועמד ולהליכי ג'רימנדרינג, במסגרתם מחוקקים משנים את גבולות מחוזות הבחירה כדי להטות את הכף לטובת מפלגה מסוימת.

צעירים מצביעים פחות

סיבה נוספת לכך שלמצביעים הצעירים יש השפעה מועטה יחסית היא שלמרות שלרבים מהם יש דעות פוליטיות מוצקות, הם פשוט לא מצביעים. בסקר שנערך ב-33 מדינות נמצא כי רק 44% מהמבוגרים הצעירים בגילאי 18–29 מצביעים באופן קבוע, לעומת 60% מהאוכלוסייה הכללית. עם זאת, מחקרים מראים כי צעירים נוטים להצביע יותר כאשר מועמד צעיר מתמודד מול מועמד מבוגר, אחרת הם פשוט מגלים פחות עניין.

הגבלת גיל לנבחרי ציבור

בכל דמוקרטיה בעולם יש גיל מינימלי לכהונה בתפקיד ציבורי. בצרפת, כל אזרח מגיל 18 רשאי להתמודד לנשיאות, באיטליה צריך להיות לפחות בן 50, אם כי הנשיאות האיטלקית היא בעיקר תפקיד ייצוגי. כל המגבלות הללו הן מינימליות, אף מדינה אינה קובעת גיל מקסימלי לכהונה בתפקיד בכיר.

האמריקאים בעד הגבלת גיל מקסימלי לנבחרי ציבור

סקר שנערך בשנת 2023 מצא כי כמעט שלושה רבעים מהאמריקאים תומכים בהגבלת גיל לנבחרי ציבור, כאשר 77% סבורים כי ביידן וטראמפ מבוגרים מדי כדי לכהן באופן אפקטיבי. העיתון Financial Times תיאר את גילם המתקדם של הפוליטיקאים בארה"ב כ"אתגר לדמוקרטיה". עם זאת, גם אם ייקבע גיל מקסימלי לכהונה בתפקיד ציבורי, הדבר לא יפתור את הבעיה המרכזית של חוסר התחרותיות בבחירות.

הביצועים הקוגניטיביים משתנים מאדם לאדם

מחקרים מתחום מדעי המוח והפסיכולוגיה מראים כי הביצועים הקוגניטיביים משתנים מאוד מאדם לאדם ככל שהוא מתבגר. בעוד שחלק מהיכולות נחלשות, אחרות, כמו אוצר מילים, דווקא משתפרות. אין קו גבול חד-משמעי שניתן לקבוע מבחינה מדעית כדי להגדיר מתי אדם מבוגר מדי לכהונה ציבורית. ישנם אנשים המכונים "סופר־אייג'ר" (Superager) שמפגינים יכולות קוגניטיביות של אנשים צעירים מהם בעשרות שנים.

האם הסנאט הוא "בית האבות הפרטי היוקרתי ביותר בארה"ב"?

לכן, השאלה הנכונה אינה "עד איזה גיל אפשר לכהן?" אלא "כיצד נוכל להבטיח שפוליטיקאים מכל גיל יהיו כשירים לכהן?". ניקי היילי, שהתמודדה מול דונלד טראמפ בבחירות המקדימות של הרפובליקנים בשנה שעברה, הציעה להנהיג מבחני כשירות מנטלית לפוליטיקאים מעל גיל 75, ואמרה שהסנאט הפך ל"בית האבות הפרטי היוקרתי ביותר במדינה". רבים תומכים ברעיון. שישה מתוך עשרה אמריקאים הביעו דאגה מכך שחברי הקונגרס מבוגרים מכדי לייצג כראוי את הציבור. אבל הרעיון עדיין שנוי במחלוקת ופוליטיזציה.

מבחן הערכה קוגניטיבית של מונטריאול Montreal Cognitive Assessment

דונלד טראמפ התגאה בכך ש-"הצליח בגדול" במבחן קוגניטיבי שעבר בשנת 2018. המבחן כלל זיהוי צורות של בעלי חיים ושאלות מתמטיות "קשות מאוד". המבחן שטראמפ עבר הוא "הערכה קוגניטיבית של מונטריאול"  (MoCA). המבחן בן 30 שאלות אמור להימשך כ-10 דקות. בין השאלות ניתן למצוא ציור של שעון, העתקת ציור של קובייה, זיהוי תמונות של בעלי חיים וחזרה על סדרת מילים. זה לא בדיוק מבחן אינטליגנציה.  אבל טראמפ עדיין התגאה בכך שמדובר במבחן קשה, ובעיקר בכך שביידן כנראה לא יצליח לעבור אותו. ייתכן שזה נכון – אבל אולי הגיע הזמן להגדיר רף מעט גבוה יותר למנהיגי העולם.

דור הבייבי-בום עדיין שולט

על פי נתוני "האקונומיסט", מבין מדינות ה-OECD, ארה"ב היא המדינה הכי פחות מייצגת מבחינה גילאית. דור הבייבי-בום ממשיך לשלוט בפוליטיקה האמריקאית כבר למעלה מ-30 שנה.

האם המוסדות הפוליטיים כבר לא מתאימים לעולם המודרני?

מחקר של מכון Pew הראה כי אמריקאים מבוגרים מודאגים יותר מבעיות כמו הגירה, פשע ושקיעת הערכים המוסריים, בעוד שהצעירים מודאגים יותר מעלויות מחיה, אפשרויות תעסוקה, בריאות נגישה והתחממות גלובלית. ייתכן שהמוסדות הפוליטיים שתוכננו בתקופה שבה רוב האנשים מתו לפני גיל 60 אינם מתאימים עוד לעולם המודרני. אבל המציאות כיום היא שפוליטיקאים מחזיקים בתפקידים כמה שיותר זמן.

עד כאן להיום, שיהיה לכם יום נהדר, ונתראה בפעם הבאה!

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

ישראל בצומת דרכים

עסקת החטופים והשלכותיה

ישראל בצומת דרכים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב ©  Friends of the IDF – FIDF (ידידי צבא ההגנה לישראל). הארגון הוקם בשנת 1981 על ידי קבוצת ניצולי שואה. הארגון דואג לחינוך ורווחת הגברים והנשים המשרתים בצה"ל וכן משפחות הנופלים. המטה הראשי בעיר ניו יורק, FIDF הוא תאגיד ללא מטרות רווח שמפעיל 15 משרדים אזוריים בארצות הברית ובפנמה. FIDF מחויבת לספק לחיילי צה"ל אהבה, תמיכה וטיפול במאמץ להקל על הנטל שהם נושאים.

מעודכן לתאריך 16/02/2025

על הדיון שהתקיים ב-16 בפברואר 2025

מפגש הזום שהתקיים ב-16 בפברואר 2025 עסק באתגרים הביטחוניים המרכזיים של ישראל ובמדיניות האזורית והעולמית המשפיעה על מצבה.

לסטיבן וייל, מנכ"ל FIDF, הצטרף ד"ר ג'ונתן שאנצר (Jonathan Schanzer), סגן נשיא בכיר למחקר של הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD).

הדיון היה על צומת הדרכים בה נמצאת כעת ישראל כשברקע עסקת שחרור החטופים והסכם הפסקת האש. ד"ר שאנצר הציג ניתוח מעמיק של ההתפתחויות האחרונות והשפעתן על ביטחון ישראל, תוך התמקדות בהמלצות לשיפור עמדתה האסטרטגית של המדינה בזירה האזורית והבינלאומית.

הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD)

הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) היא מכון מחקר לא מפלגתי שבסיסו בוושינגטון. הארגון נוסד זמן קצר לאחר הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001. המכון מתמקד בביטחון לאומי ומדיניות חוץ. המכון אינו מקבל תרומות מממשלות זרות. הקרן מבצעת מחקרים מעמיקים ומייצרת ניתוחים מדויקים בזמן אמת. הקרן מזהה גם פעילויות בלתי חוקיות במטרה לחזק את הביטחון הלאומי של ארה"ב. המחקרים נעשים על ידי מומחים ממגוון רקעים – ממשל, מודיעין, צבא, מגזר פרטי, אקדמיה ועיתונאות.  

ד"ר ג'ונתן שאנצר

ד"ר ג'ונתן שאנצר הוא סופר אמריקאי וסגן נשיא בכיר למחקר בקרן להגנה על דמוקרט ג'ונתן מפקח על עבודתם של המומחים והחוקרים של הארגון. שאנצר ידוע כתומך בישראל וכמבקר חריף של משטרים וגורמים הפועלים נגדה, במיוחד איראן, חמאס וחזבאללה. הוא מתמחה במזרח התיכון. בין הנושאים – מימון טרור, מדיניות ארה"ב באזור וקשרי גורמים פלסטיניים ואיראניים עם קבוצות קיצוניות.בנוסף, הוא תומך בחיזוק הבריתות של ארה"ב עם ישראל ועם מדינות ערביות מתונות המתנגדות להשפעת איראן.

האתגרים הביטחוניים המרכזיים של ישראל

המפגגש עסק באתגרים הביטחוניים המרכזיים של ישראל ובמדיניות האזורית והעולמית המשפיעה על מצבה.

סטיבן וייל וג'ונתן שאנצר דנו על הסכם הפסקת האש וחילופי בני הערובה הנוכחיים בין ישראל לחמאס. ד"ר שאנצר סיפק תובנה בלעדית לגבי כוונותיהם ומטרותיהם של גורמים ישראלים שסייעו בגיבוש העסקה. הוא הרחיב את ההשלכות הגיאופוליטיות האזוריות הרחבות יותר של המשך העסקה או חידוש המלחמה. בנוסף הוא דיבר על השפעת הממשל האמריקאי החדש על המצב. סטיב וג'ונתן מדברים גם על המלחמה בין ישראל לחזבאללה ועל הצפוי עם סיום הפסקת האש הנוכחית. לבסוף, השניים דנים בתרחישם הצבאיים העתידיים בין ישראל, איראן והחות'ים בתימן.

עיקרי תוכן הדיון

  • אתגרי הביטחון של ישראל:
    • האיום האיראני: תוכנית הגרעין של איראן, תמיכתה בארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס והשפעתה על חוסר היציבות באזור.
    • חיזבאללה ולבנון: עליית המתיחות בצפון ישראל והיערכות צה"ל להתמודדות עם איום אפשרי.
    • עזה: התפתחויות לאחר העימותים האחרונים, שיקום חמאס והשלכות ביטחוניות.
  • היחסים האסטרטגיים בין ישראל לארה"ב:
    • הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, כולל מימון מערכת כיפת ברזל ושיתופי פעולה טכנולוגיים.
    • בחינת מדיניות הממשל האמריקאי כלפי ישראל, כולל השפעתו על יחסי ישראל עם מדינות ערב.
  • הסכמי אברהם ובריתות אזוריות:
    • התקדמות בנורמליזציה עם מדינות ערב, כולל הסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין וייתכן שגם סעודיה.
    • שיתוף פעולה מודיעיני וצבאי אזורי נגד השפעת איראן.
  • המצב ברשות הפלסטינית:
    • חוסר היציבות הפוליטית ברשות, תפקידה של הרשות במניעת טרור והאפשרויות להסדר עתידי.
  • איומי טרור ולוחמה היברידית:
    • התפתחות איומי טרור באמצעות לוחמה קיברנטית, תקיפות רחפנים ושיטות לחימה מתקדמות.
    • הקשרים בין גורמי טרור במזרח התיכון לקבוצות ג'יהאד עולמיות.
  • המלצות מדיניות:
    • חיזוק הברית האסטרטגית עם ארה"ב ושמירה על יתרון צבאי איכותי.
    • הצורך בהגברת הלחץ הבינלאומי על איראן.
    • קידום יציבות אזורית דרך שיתופי פעולה צבאיים וכלכליים עם מדינות ערביות מתונות.

תרגום תוכן הדיון 

סטיבן וייל:

ג'ונתן הולך לתת לנו ניתוח אסטרטגי מדהים של המצב הכולל הרבה משתנים וכל כך הרבה גורמים. איך העסקה נראית ומהן ההשלכות, הן במונחים של עזה וגם בפוטנציאל למלחמה רב-חזיתית.

ג'ונתן שאנצר:

מה שאנחנו רואים עכשיו זה מצב מאוד נזיל. ברור שאני חושב שזה מצב חיובי שדונלד טראמפ אמר שהוא רוצה את כל החטופים יוצאים עכשיו. ונתניהו כמובן מאוד שמח לראות שזאת התוצאה הישירה של השיחות שהתקיימו בינו לבין טראמפ בבית הלבן. אבל אני חושב שישנם כמה דברים שצריך לציין.

דבר ראשון, כפי שהבנתי משיחות עם שני ישראלים ממחברי העסקה התלת-שלבית הזו. ישראל, או לפחות אלה שחיברו את העסקה, לא רצו לעבור לשלב ב'. במילים אחרות, שלב א' היה לשחרר את הנשים, ילדים, קשישים, חולים ופצועים שלא היו מעורבים בסכסוך הצבאי. שלב ב' היה שחרור חיילי צה"ל והשלישי יהיה בעיקר החזרת גופות. אבל בכניסה לשלב ב' ישראל הייתה אמורה להסכים לסיום המלחמה, סוף הסכסוך. הישראלים לא רצו לעשות את זה. למי שרוצים לראות את צה"ל מפרק את חמאס, שלב ב' היה פשוט בלתי נסבל. אז הגענו למקום שהיה צפוי במידה רבה כשחושבים על המטרות הישראליות. מנהלי המשא ומתן בדוחא לא קיבלו אור ירוק מביבי להמשיך לנהל משא ומתן ליישום שלב ב'. זה בסופו של דבר מה שאנחנו רואים עכשיו. חמאס מסרב לשחרר בני ערובה נוספים. מה שלא ציפינו זה שטראמפ ייצא ויגיד שכל ההימורים הסתיימו ושהוא ייתן לישראל אור ירוק מלא להיכנס לעזה כדי לפרק את חמאס ואולי לסיים אחת ולתמיד את האיום מחמאס. אבל אני חושב שיש רמות נוספות של ניתוח שעלינו להסתכל עליהן.

אם המלחמה תתחיל שוב, אני כמובן חושב שזה דבר חיובי מאוד שלישראל יש אור ירוק לפרק את חמאס. אבל באותו הזמן ראינו הצהרות המגיעות מהחות'ים בתימן למשל, שהם הפעילים ביותר מבין השלוחים של איראן במהלך החודשים האחרונים.

החות'ים מסוגלים שוב לירות על תל אביב ומקומות אחרים בישראל. הם לא מפחדים מההשלכות כמו שהיה כשארה"ב וישראל היכו בהם אחרי ששלחו את הרקטות והטילים לעבר ישראל. השאלה הגדולה כרגע היא כשדונלד טראמפ מזהיר את החות'ים באזהרת המאה מתגובה. לא ברור היכן אנחנו עומדים.

זה יהיה העימות הראשון של טראמפ עם ארגון הטרור הנתמך על ידי איראן. אבל אלה לא רק החות'ים שעלולים להוות איום על ישראל. יש לנו חזית פוטנציאלית חמה בלבנון. צה"ל היכה בחזבאללה אבל לא לגמרי. אני מתכוון שעדיין יש מנהיגים צבאיים ומפקדים שמסוגלים להילחם בישראל. האם הם יבחרו בכך? אנחנו יודעים שהם כבר חלשים ואולי לא ירצו לסבול יותר נזק. ארסנל הטילים, מזל"טים ורקטות שהיה לחזבאללה הוערך בתחילת המלחמה בכ-150,000 עד 180,000 טילים. לפי הדיווחים ששמעתי מישראלים, ישראל השמידה שני שליש מהארסנל הזה. אלה כמובן חדשות נהדרות. אבל זה אומר שלחזבאללה יש עדיין יש 50,000 עד 60,000 חימושים. הם עדיין יוכלו להשתמש בהם נגד ישראל אם יבחרו בכך.

לאיראן יש עדיין שלוחים הפועלים בגדה המערבית. ראינו פעילות צבאית עצומה בגדה המערבית אפילו במהלך הפסקת האש הזו. אני מודאג מכך שחמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וקבוצות אחרות יתגייסו לעסוק באלימות מתואמת יותר נגד ישראל. ויש לנו את עיראק עם עשרות מיליציות שיעיות חמושות בטילים ומזל"טים שיכולות גם הן לתקוף את ישראל. ואז יש לנו גורם בלתי צפוי חדש בסוריה. עם ממשלה חדשה שמנוהלת על ידי קבוצת היאת תחריר א-שאם HTS  א-נוסרה, אל קאעידה לשעבר. הם אומנם נשבעו שהם רוצים להישאר מחוץ למלחמה הזאת אבל זו תהיה הפעם הראשונה שאבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי, מנהיג HTS יתמודד עם הדילמה אם להצטרף למלחמה הזו נגד ישראל.

גורם בלתי צפוי נוסף מנקודת מבט צבאית היא איראן עצמה. אנחנו יודעים שעוד באוקטובר 2024 ישראל השמידה, במפגן מרהיב של כוחות צבאיים, כמעט את כל ההגנה האווירית האסטרטגית, אם לא את כולה וגם את יכולות ייצור הטילים הבליסטיים של איראן. יש להם עדיין משהו כמו 2,000 או יותר טילים בליסטיים שעומדים לרשותם. הם יכולים לירות אותם לעבר ישראל אם הם ירצו. אז השאלה היא, בזמן שלישראל יש תוכנית להשמיד את חמאס וללא ספק לצה"ל יש תוכנית כזאת, השאלה היא מה התוכנית של איראן ואיך זה אמור להתקדם עכשיו.

דבר אחרון סטיב, אני רק אציין שכולנו דיברנו הרבה על ההערות של טראמפ בנוגע ליום שאחרי בעזה. אני טוען שהדברים שהוא כבר אמר שיש לאפשר לתושבי עזה לעזוב את רצועת עזה אם הם רוצים בכך אלה דברים חיוביים. לאפשר בנייה מחדש של רצועת עזה. לא בטוח שאני אוהב את הרעיון שארצות הברית תיקח על עצמה את מלוא הנטל. בהחלט אני לא רוצה לראות אנשי שירות אמריקנים פרוסים בעזה. אני מעדיף אפילו לא לראות שם קבלנים אמריקנים. הייתי רוצה לראות את העולם הערבי לוקח אחריות על מה שקרה. לאורך שנים הם פינקו את חמאס והקלו עליו. הם לא דרשו את פירוקו, הם לא דחקו את חמאס מהתמונה מבחינה פוליטית. הם אימצו אותו ולכן אני חושב שהמצרים, הסעודים, האמירויות והירדנים כולם נושאים כאן באחריות כלשהי. ואני חושב שזה טוב שדונלד טראמפ דוחף אותם לקחת קצת אחריות.

אני חושב שהדבר השני שמאוד חיובי כאן הוא שדונלד טראמפ מנפץ איזו חשיבה לאומנית ערבית ארוכת שנים עוד ממלחמת העצמאות של 1948 ו-1949. בזמנו כל מדינות ערב התאחדו בדעה שהפלסטינים לא יועברו למקום אחר והם לא יורחקו משטח הארץ אותו הם ראו כחלק מהפרויקט הפלסטיני, מה שדונלד טראמפ אומר עכשיו זה שזה לא בר קיימא ברצועת עזה. אנחנו צריכים לטפל בזה, אנחנו צריכים לאפשר לאנשים לעזוב. זאת חרב שאתה לא רוצה שתיפול עליך. יש לך אינטרסים אחרים. ואנחנו מתחילים להכריח את העולם הערבי לפחות להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה ולהראות גמישות מסוימת. אני לא אומר שבסופו של יום דונלד טראמפ הולך לפרק את הלאומיות הפלסטינית או להוציא בכוח פלסטינים משטח בו הם רוצים לחיות. אבל אני חושב שמה שהוא עושה זה לומר לעולם הערבי ולפלסטינים שאם אנשים רוצים לחיות חיים אחרים שבהם הם לא נאלצים להיות סמלים חיים של המטרה הפלסטינית יש כעת חלון לעשות זאת. כי נשיא ארצות הברית כפה את הנושא. אז אני חושב שזה חיובי.

עכשיו, לצד החיובי השני, אני רק אציין שהסעודים ייצפו. הם חלק מקואליציית מדינות ערב שדחו את קריאתו של דונלד טראמפ לפינוי העזתים מרצועת עזה. העובדה שהסעודים התנגדו לזה, כמה אנשים אמרו שזה יחזיר את הנורמליזציה. הייתי טוען כאן שזהו העניין הפותח בדיאלוג שהיה בלתי נמנע בין ארצות הברית לסעודיה. הסעודים רוצים דברים מסויימים מארצות הברית. הם רוצים את הזכות להעשיר אורניום על אדמתם. הם רוצים הסכם הגנה עם ארצות הברית, הם רוצים הגנה אווירית, הם רוצים יכולות התקפיות. אולי הם ירצו את ה- F35. הם רוצים למכור נפט לשאר העולם והם רוצים שאמריקה תוודא שהמדינה שלהם בטוחה מאיומים סביבה. זו רשימה ארוכה. אז ארה"ב אומרת לסעודיה שהיא צריכה להתקדם בהקשר לעזה. ובכך מתחילה האפשרות לשיחות לעסקת נורמליזציה אפשרית עם ישראל וסוג של הסכם עם ארצות הברית. אז אני לא רואה את הדחייה של ערב הסעודיה כרגע כשלילית. אני רואה את זה כתחילתה של שיחה שנעצרה כאשר דונלד טראמפ הפסיד בבחירות בשנת 2020. ג'ו ביידן החזיר אחורה את הסיבה לנורמליזציה שנים אחורה. אבל עכשיו אנחנו מקבלים הזדמנות לצפות מקרוב במוחמד בן סלמאן יורש העצר של ערב הסעודית ודונלד טראמפ מחדשים את מה שהתחילו בזמן הכהונה הראשונה של טראמפ.

אז יש סיכונים משמעותיים ויש הזדמנויות משמעותיות. כשאנחנו מסתכלים כעת על מספר השבועות הראשונים של ממשל דונלד טראמפ ומערכת היחסים המחודשת שלו עם נתניהו.

סטיבן וייל:

תודה ג'ונתן. כמה שאלות על 50,000 הרקטות הפוטנציאליות שעדיין בידי חזבאללה ברחבי לבנון. מה אנחנו יודעים על הכוח שלהן? לפני המלחמה ה -CIA אישר שהיו להם יותר מ-2,000 טילים מונחים מדויקים. יש להם לטווח ארוך, יש להם טווח בינוני ויש להם רקטות קצרות טווח. מה מהארסנל עדיין קיים? האם זה בעיקר רקטות קצרות טווח או שחלק מהרקטות הן לטווח ארוך?

ג'ונתן שאנצר:

זה שניהם. ברור שהישראלים עשו עבודה טובה רבה בדרום לבנון. צה"ל נפרס ועדיין פרוס שם וממשיך למצוא ולהשמיד כלי נשק. הרקטות קצרות הטווח לא יתרוקנו לגמרי. אבל אני חושב שהרבה מהן נמצאו והן הושמדו או נשלחו למקום אחר. שמעתי דרך אגב שלפחות היה רעיון לשלוח כמה מהם לאוקראינה למשל כדי לאפשר להם להשתמש בהם במלחמה נגד רוסיה. זה רעיון שאני אאמץ לחלוטין, אני חושב שזו דרך חיובית שישראל יכולה לתרום למאמץ הזה מבלי להכניס סיכון נוסף למשחק.

מה שמדאיג אותי זה מה שקיים מעל לנהר הליטני. אלה רקטות לטווח בינוני וארוך יותר. ככל שאתה מתקדם יותר צפונה כך זה יהיה יותר קשה לישראל למצוא את הרקטה האחרונה בין אם היא מונחית ומדוייקת, שמעתי שכרגע יש אולי 1,500 מהן שנשארו, אולי פחות. אנחנו יודעים שהישראלים עשו הרבה תקיפות מדויקות ברחבי לבנון כדי לנסות לשחוק את היכולת הזו. אבל היא לא נעלמה. ולכן מה שיש לנו כרגע הוא עדיין איום.

כעת נשאלת השאלה האם חזבאללה מעוניינים לאתגר את ישראל, בידיעה שצה"ל יגרום להם נזק משמעותי נוסף. זה יתווסף לפעולות הביפר והסיכולים הממוקדים של מנהיגיה הבכירים והשמדת הארסנלים שלהם. חזבאללה במצב גרוע.

אבל אני אגיד שיש כמה דברים מסוכנים שקורים עכשיו שיכולים להסלים סכסוך בין חזבאללה לישראל. אחד מהם הוא סופה של הפסקת האש. אני חושב שזה עומד לקרות בקרוב, אנחנו מצפים לזה בשבת הבאה. אנחנו נראה אם ​​יקרה משהו שישנה את המסלול של זה. הדבר השני זאת השיחה ממורגן אורטגוס, סגנית השליח למזרח התיכון שעובדת עם סטיבן ויטקוף. היא הודיעה שישראל חייבת לסגת מדרום לבנון ב-18 בפברואר. זה בשבוע הבא. והכוחות המזוינים הלבנוניים לא קיבלו שליטה על שטח שהיה פעם בשליטה מלאה של חזבאללה מדרום לנהר הליטני. אם הם לא יעשו את זה הם ייכשלו.

אנחנו מדברים על יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם כבר עשרות שנים. במשך שנים אנחנו מדברים על איך הכוחות המזוינים הלבנונים צריכים לפרוס את כוחותיהם, איך יוניפי"ל צריכים לשמור על חזבאללה ולמנוע מהם להתפרס מחדש בכל אזור דרום לבנון. זה לא יקרה עכשיו. הכוחות המזוינים של לבנון לא מוכנים. הממשלה החדשה של לבנון, אלה לא אנשים שמוכנים. אין להם רצון פוליטי ואין להם את היכולת להיכנס למאבק ולהסתבך עם חזבאללה.

אני מוסיף לטעון שהממשלה החדשה שהוקמה זה עתה בלבנון, כולם מדברים על איך שהיא יותר פרגמטית ושהיא באמת רוצה להפוך את השולחן על חזבאללה ולשנות את הסטטוס קוו בלבנון. הרשה לי רק להבהיר היטב, נשיא לבנון ג'וזף עאון, ראש הכוחות המזויינים לשעבר, לא עשה כלום במשך שנים, ישב וצפה בחזבאללה משתלט על המדינה שלו. צבא לבנון, שותף למשבר שאנחנו רואים כעת בלבנון, ראש הממשלה החדש נוואף סלאם זהו האיש שהיה נשיא בית הדין הבינלאומי וכשהוא עמד בראש הגוף הזה הוא התחיל להעמיד לדין את ישראל על הפשע של הגנה עצמית. אני לא מצפה שהוא ירים אצבע על חזבאללה בכל דרך משמעותית. ועומדים עכשיו להיכנס ארבעה, אולי חמישה חברים ממפלגת אמל שתהיה חלק מהממשלה הזו.

מפלגת אמל הם בעלי ברית פוליטיים של חזבאללה. זאת לא ממשלה עליה אנחנו יכולים לסמוך. אני חושב שנוכל עדיין לנסות לחוקק רפורמה, אנחנו עדיין יכולים לנסות לדחוף את הממשלה הזו להשתפר. אבל לא הייתי מצפה שהממשלה הזו בלבנון תמנע מחזבאללה להשתלט בחזרה על העמדות שהתפנו מדרום לליטני שם ממשיכים הישראלים לשלוט כרגע. אני רוצה לראות את צה"ל נשאר שם ואני חושב שזה יהיה מאוד מעניין לראות איך הדיון הזה מתפתח בין עכשיו ל-18 בפברואר.

סטיבן וייל:

לגבי מעורבות איראן, אם איראן תתערב הם יזמינו תגובה מישראל שברור שתהיה. לישראל יש את היכולת לעשות נזק משמעותי מאוד לנכסים האסטרטגיים שלהם. בין אם תקיפת מתקני העשרת האורניום, בין אם תקיפת המחסנים של הטילים הבליסטיים. אז יש סבירות גבוהה שאיראן עצמה לא תתערב. היא תשתמש במקום זאת בפרוקסי שלה. האם יש סיכוי שבמשוואה זו כשאיראן משתמשת בפרוקסי שלה מול ישראל וארצות הברית זה ייחשב כמעורבות ישירה של איראן ונכרות את ראש התמנון? האם שמעת שיחות בכיוון הזה?

ג'ונתן שאנצר:

אתה שואל את שאלת מיליון הדולר סטיב. ואני חושבים שהישראלים, אנחנו יודעים איפה הם נמצאים, אני חושב שהם רואים את ההזדמנות. אין להם את כל המערכות שהם צריכים כדי לעשות את כל הנזק שהם היו רוצים לעשות לתוכנית הגרעין האיראנית למשל. חלק מהמתקנים הללו נמצאים בין הרים קבורים עמוק מתחת לאדמה. אלו דברים להם הישראלים יזדקקו לארה"ב ואין דבר שהישראלים רוצים יותר, שהאמריקאים יעשו חלק מההעבודה הזאת בזמן שהם עושים אולי את השאר.

אבל אני חושב שיש שאלה גדולה שמסתמנת כרגע. אם תסתכל מקרוב על הרטוריקה של הנשיא, מה שהוא בעצם אמר זה שהלחץ המקסימלי נגד המשטר כבר מתנהל נכון. אנחנו מחזירים את הסנקציות האלה ולישראל יש אור ירוק לתקוף את חמאס. ודרך אגב כנראה גם לפגוע בכל השלוחים שאיראן מפעילה כנגד ישראל.

פגיעה באיראן עצמה לא נראית כמו משהו שהנשיא מתלהב ממנה כרגע. הוא כבר הזכיר בכמה הזדמנויות את התפיסה הזו שאולי ירצה לנסות להשיג עסקה עם איראן. בעיני זאת תפיסה מאוד קיצונית ומסוכנת. דבר ראשון, זה נותן חבל הצלה למשטר שמבין שכל עוד הוא מנהל משא ומתן הוא בטוח. זאת הייתה בעצם האסטרטגיה שלהם במהלך שנות אובמה ובמידה מסוימת אפילו במהלך שנות ביידן. למרות שהעסקה מעולם לא הושלמה.

אז מה שהייתי אומר כרגע הוא שהישראלים צריכים להיות זהירים מאוד מהמצב העדין הזה. הם לא יכולים להכעיס את נשיא ארצות הברית כשהם צריכים לעבוד עם ארצות הברית. הם צריכים להיות סבלניים ולדעתי יינסו להביא את הנשיא לעמדתם, אבל כרגע לא נראה שהנשיא מכוון לתקיפה באיראן. אולי הוא ייתן לישראלים אור ירוק לעשות את זה בעצמם. אבל כרגע הוא נראה כאילו הוא רוצה להפעיל לחץ על המשטר להביא אותם להסכמה. וכידוע לנו זו דרך מסוכנת אותה כבר עשינו בעבר.

סטיבן וייל:

השאלה השנייה לגבי חזבאללה והחות'ים. באירוע בו חזבאללה ייצטרפו לחמאס ולשאר השלוחים של איראן. יש מיטה חמה של חזבאללה בעמק הבקאע.

יש מיטה חמה של חזבאללה בשכונות הדרומיות של ביירות. כל אלה יהיו מגרש המשחקים אם הקרבות ייתחדשו. היו תקיפות אוויריות באזורים האלה אבל לא היו קרבות משמעותיים במהלך המלחמה באוקטובר ובנובמבר. זאת השאלה הראשונה. השאלה השנייה היא אם החות'ים יתחילו לירות רקטות. וזה ברור שאין אזור אחד מרוכז ממנו הם יורים. הם משתמשים במקומות מרוחקים וכו'. האם אתה יכול לראות אולי חיילים אמריקאים ומעורבים אחרים יגיבו לשלוחים במקרה שהם יתחילו לתקוף את ישראל?

ג'ונתן שאנצר:

אלה שאלות מרתקות למחשבה. תראו, היו הרבה מטרות שנפגעו. הישראלים היו מאוד זהירים במלחמה. הם נלחמו בניסיון לא להסלים. שים לב שהנשק שהוחזק על ידי ממשל ביידן כבר שוחרר ע"י טראמפ. זה אומר שפצצות ה- MK-84 החזקות האלה ששוקלות 2,000 פאונד, יכולות לשמש נגד חזבאללה במיקומים האלה שציינת. ולכן אני חושב שיש פוטנציאל לעשות נזק גדול לחזבאללה אם יחליטו להיכנס לפעולה.

אני חושב שזאת שאלה פתוחה אם הם יעשו את זה. אני חושב שכרגע הם מלקקים את הפצעים שלהם. כשאני מנסה להבין, אני חושב שהם עסוקים בלבנות מחדש את ההנהגה שלהם, שישראל הוציאה להם את הקרביים. לדרגים הבכירים שלהם נלקחו הרבה מהיכולות. ודרך אגב אם תקשיבו לשר הביטחון לשעבר גלנט שפשוט יצא לאחרונה ודיבר על התוכניות שהיו לישראל ל-11 באוקטובר, ממש ארבעה ימים אחרי מתקפת השביעי באוקטובר, הייתה תוכנית לגרום אפילו לנזק גדול יותר לחלק מהיכולות של חזבאללה. סביר מאוד שזה עדיין קיים.

אז הייתי צופה בזהירות רבה אם חזבאללה מחליט ללכת בכיוון הזה. יש לישראל הזדמנות לגרום לחזבאללה נזק משמעותי נוסף. הבעיה כמובן היא שככל שתרחיב יותר את המלחמה הזו, כך ייגרם לך יותר נזק בכל מה שקשור ללבנון. ושם אני חושב שתתחילו לראות את הקהילה הבינלאומית זועקת ומנסה למנוע את הנזק הקטסטרופלי הנרחב שיתרחש ללא ספק אם מלחמה כזו תמשך שם.

אבל אני חושב שחזבאללה מאוד זהיר וכנראה גם איראן זהירה כרגע, איראן מנסה לבנות מחדש את מה שהיה הפרוקסי החזק ביותר שלה. הוא כבר לא כל כך חזק.

בהקשר לתימן, אני חושב שזאת שאלה מרתקת והסיבה שאני חושב שזה מרתק היא שהחות'ים הפכו לסוגיה מפלגתית כאן בארצות הברית. אם אתה זוכר, כשדונלד טראמפ עזב את תפקידו בתקופת הטרור במהלך הקדנציה הראשונה שלו, הוא הגדיר את החות'ים כארגון טרור. במשרד החוץ, תוך ימים של ביצוע ההצעה, המינהל נכנס והם מחקו את זה מהרשימה. למה הם עשו את זה? בגלל שהם היו צריכים לוודא שסיוע הומניטרי יכול לעבור לתימן, שזה דבר שטותי.

יש לנו קבוצות אחרות שהגדרנו כארגוני טרור, כולל חמאס דרך אגב, שם הסיוע ממשיך לזרום לרצועת עזה. למרות שהיו בשליטה והם שולטים באופן נומינלי. אין לנו בעיה לספק סיוע למקומות שכן נשלטים על ידי קבוצות טרור. אבל מה שקרה כתוצאה מההכתרה המופרכת הזאת של החות'ים, הנושא נהיה למפלג פוליטי שבו ראה טראמפ מדיניות שגוייה של ביידן וביידן ראה מדיניות שגויה של טראמפ. אז עכשיו החות'ים חזרו, דונלד טראמפ הוסיף אותם בחזרה לרשימה. אבל אני חושב שאם נתחיל לראות אותם מתעסקים שוב בפעולות איבה, לא רק תוקפים את ישראל בטילים בליסטיים אלא גם מטרידים ספינות בים האדום, יכול להיות שזה יהיה הגורם שיוביל למעורבות גדולה יותר של ארה"ב.

תיאורטית כבר יש קואליציה בינלאומית שנמצאת בים האדום כדי להגן על נתיבי שייט. במציאות, הם לא עשו כלום. אני מתכוון לצי האמריקני. ראיינתי בפודקאסט שלי סרן מנושאת המטוסים אייזנהאואר שאמר שהספינה שלו ספגה אש והיה מעורב ביותר פעולות איבה מכל קרב אחר מאז מלחמת העולם השנייה, ולא היינו בהתקפה. נקטנו פעולה התקפית נגד החות'ים אבל אפילו לא התחלנו לגרד את פני השטח מבחינת היכולות האמריקאיות. אז שם יש אפשרות אמיתית לכך.

אבל תראה, הנשיא עומד בראש מפלגה רפובליקנית במיוחד שחווה סכיזופרניות מסוימת. אם תרצו, ישנם כרגע אינטרנציונליסטים שצברו כוח משמעותי בתוך ממשל טראמפ. אני חושב על אנשים כמו מרקו רוביו, מייקל וולץ, אליס סטפניק ואחרים. אלה אנשים שמתעסקים בכוח האמריקני ומשתמשים בו, מה שמפעיל את אמריקה. ואז יש אחרים בממשל החדש, אותם הייתי מכנה ניאו בדלנים שיתנגדו לפריסה של כוחות אמריקאים אפילו נגד מעצמת טרור בינונית כמו החות'ים. כי הם לא רוצים לראות את אמריקה מעורבת בהסתבכויות זרות.

לכן אני חושב שלנשיא יש כמה אפשרויות מעניינות והוא ינהל כמה ויכוחים מרתקים בחדר הסגלגל אם וכאשר יהיה מדובר בתרחיש כזה שאתה מצייר עם החות'ים סטיב.

סטיבן וייל:

האם יש לנו מודיעין טוב יותר היום שנוכל מבחינת הפוטנציאל להכות את החות'ים בצורה מסוימת שתוכל לשתק אותם? אני מתכוון, נראה שעד לנקודה זו כל מה שנעשה לא הצליח להשפיע על היכולת לתקוף את ישראל.

ג'ונתן שאנצר:

זו שאלה מצוינת. שאלתי את אותו הדבר כשהייתי בישראל ודיברתי עם לבכירים שם. התשובה היא כן. התשובה היא שהיכולת המודיעינית רק זינקה לשחקים מבחינתה של ישראל. תזכור שבישראל חיים המון יהודים ממוצא תימני. אלו אנשים שמתגייסים כעת לשירות בגלל שהם מבינים את השפה ומסוגלים להבין את הנאמר. זה המידע המודיעיני שמעובד כעת על ידי דוברי תימנית בישראל.

אבל זה מעניין כי אתה יודע, כשהייתי לפני מספר בערב הסעודית ושאלתי את הסעודים מה הסיכויים שהחות'ים יתקפו את ישראל? ומה ששמענו אז, וזה היה נכון במשך מספר שנים, זה שהחות'ים לא היו מעוניינים לתקוף את ישראל. כנראה שמשמרות המהפכה האסלאמית אמרו להם שהם צריכים לתקוף את ישראל, יועצי חזבאללה שהוזעקו לתימן ניסו לעודד את החות'ים לירות לעבר ישראל. החות'ים סירבו. לאחר ה- 10/07 הדברים השתנו. הם הביטו בדם של יהודים שנשפך על אדמת ישראל והתחילו להבין שזו פתיחת העונה נגד ישראלים ונגד יהודים במזרח התיכון. כך הם ראו את זה. ולכן לא היה צריך הרבה כדי שהם התחילו לעסוק בהתקפות הטילים הבליסטיים הללו.

ומה שאנחנו רואים מתימן כרגע זה מדהים. אני לא חושב שבהיסטוריה של הטרור הייתה אי פעם קבוצת טרור בעלת יכולות לשיגור טילים בליסטיים כמו שיש כרגע לחות'ים, בכל קנה מידה.

לצורך העניין, ראינו טילי סקאד ודברים לטווח בינוני כמו אש"ף בלבנון למשל. או חלק מהמיליציות השיעיות בעיראק או בסוריה. מדובר בטילים למרחקים ארוכים שעוברים 1,400 קילומטרים כשהם חוצים את פני כל חצי האי ערב בדרכם לתקוף את ישראל בדייקנות יחסית. זה סוג הדברים עליהם אנחנו צריכים לצפות בזהירות רבה, זאת דינמיקה מסוכנת שאנחנו לא יכולים לנרמל.

אז אני חושב שוב שזה המקום שבו ארה"ב עשויה לרצות לשקול. אבל הוויכוח הזה שציינתי קודם הוא דיון קשה, אני לא יודע איך הוא יזעזע את 2 הפלגים המרכזיים הללו בתוך ממשל טראמפ. יהיו ככל הנראה סיכויים לגבי מבצעים שכאלה. אבל לא משנה מה יקרה, אני יכול להבטיח לך שאת המודיעין החדש הזה על החות'ים, הישראלים מתחילים לאסוף. זה ישחק גורם בכל מה שנפגע בו בעימותים חיצוניים עתידיים.

סטיבן וייל:

השאלה האחרונה שלי תהיה המונח שהנשיא השתמש בו ועכשיו שר החוץ הישראלי ישראל כ"ץ משתמש בו, "ששערי הגיהנום ייפתחו". האם יש למישהו מושג מה התרגום של זה במונחים אסטרטגיים, במונחים טקטיים? איך זה נראה?

ג'ונתן שאנצר:

תראה, אני חושב שאף אחד לא באמת יודע מלבד אולי האנשים הכי קרובים לנשיא שמדברים איתו מדי יום ביומו. אני חושב שבעצם הנשיא שם את זה על השולחן, שישראל תהיה מסוגלת לעשות את מה שהיא רוצה לעשות ברצועת עזה.

זה הולך להיות פחות מעוכב. כי עכשיו הוצאתם את הרוב המכריע של בני הערובה, נשים למשל, קשישים, אלה שאני חושב שהישראלים הכי דאגו להם. עכשיו אני חושב שזאת שאלה מעניינת מה עושה ישראל כשיש עדיין כמה גברים בגיל הלחימה שהיו אזרחים כשהם נחטפו. כולל גם חיילי צה"ל שנמצאים שם.

ישראל נכנסת ומתחילה להילחם בנטישה. במילים אחרות האם ישראל תפסיק. אני מתכוון, אם אתה מסתכל על זה, מלחמה שבה אני חושב שישראל נלחמה בגבורה ובמומחיות בשנה וארבעה חודשים האחרונים. הישראלים נלחמו עם יד אחת מאחורי הגב כי הם כל כך פחדו לתקוף את המנהרות, הם פחדו להרוג חטופים. וכך אם הישראלים יחזרו עכשיו פנימה ודונלד טראמפ נתן להם אור ירוק מלא לעשות את זה והם השיגו את רוב האזרחים, מה זה אומר על ישראל?

אנחנו הולכים לראות את הישראלים נכנסים במלוא העוצמה. במילים אחרות, אין יותר ידיים כבולות מאחורי הגב שלהם. נראה שזה האור הירוק שהנשיא נותן לבנימין נתניהו. מה שאני חושב שמעניין כרגע סטיב, וזה אתה יודע קשור ישירות למשימה שלך. יכול להיות שלצה"ל יהיו אולי הסתייגויות מדברים כאלה. בעוד שלדרג הפוליטי אין חששות כלשהן מה שלא יהיה. ויש מין שאלה כמו היזהר במה שאתה מאחל לו. קצת כמו 'הכלב שסוף סוף תופס את הדוור'. כאשר סוף סוף יש לך את ההזדמנות הזאת ממש מולך, האם אתה לוקח אותה או שאתה ממשיך להילחם במלחמה הזו שהיא פשוט לחזור לשלוט בציר נצרים, לחזור לשלוט באזורי הגבול סביב עזה, לשלוט במעבר רפיח ולהמשיך לדרדר באיטיות את חמאס. או להעצים את המלחמה ולנסות להביא לסיומה המהיר.

זאת צומת הדרכים בה אני חושב ישראל תמצא את עצמה עכשיו. והיא כבר לא נבדקת על ידי ממשל ביידן שאמר לישראל שהיא לא יכולה לעשות מספר דברים. עכשיו הם בצומת הדרכים שבה הם יכולים באמת להגביר את הלחימה בחמאס או להמשיך את המלחמה ברובה כפי שהיו נלחמים בעבר. אני חושב שזאת צומת הדרכים בה צה"ל עלול למצוא את עצמו בשבת הקרובה. ואני לא חושב שהתשובה פשוטה.

סטיבן וייל:

יש  לזה השלכות במונחים של מי ישלוט באוכל, מי ישלוט על הרפואה. זה אומר לא לאפשר לחמאס להמשיך לגנוב מזון ולהשתמש בכוח ומניפולציות במזון שמגיע בתרופות שנכנסות. צריך בעצם לאלץ מישהו אחר לשלוט בז ושהאוכלוסייה תקבל שירותים בצורה שונה מאוד.

ג'ונתן שאנצר:

זה היבט אחד של זה. אבל זה מחזיר אותנו לשאלת הנורמליזציה הסעודית. הסכמי השלום שיש לישראל עם ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות. איך ישראל מתנהלת בשדה הקרב הזה? וראינו את זה לאורך כל הדרך איך היא מתנהלת בשדה הקרב הזה. אכן מתרחש כאן שדה קרב של דיפלומטיה אזורית. ולכן אם ישראל רוצה לקיים או לפתח חלק מהיחסים הללו היא צריכה להיזהר מהמסר שהוא משדרת לגבי המבצעים הצבאיים שלה בעזה או בלבנון לצורך העניין.

מה שמעניין הוא שאתה רואה את כל המדינות הערביות האלה שמעריכות את החוזק של ישראל בשדה הקרב. הם רוצים שישראל תנצח מול הפרוקסי של איראן. אבל מה שהם לא רוצים זה לראות סצנות של הרס. הם לא רוצים לראות הקזת דם ברחבה בקנה מידה גדול, אז מה שהם בעצם מבקשים מישראל לעשות זה ללכת על החבל הדק הזה ולהתפתל בנחישות אבל לא לראות אסון מתפשט ברצועת עזה.

זו כבר הייתה מלחמה אכזרית. מלחמות הן כמובן אכזריות. אבל ישראל הלכה על החבל הדק הזה עד עכשיו. אני חושב שזאת אחת הסיבות שצה"ל אולי לא ירצה לצאת למערכה מלאה שפשוט תשטח את עזה. אבל אני לא יכול לחזות כרגע באיזו דרך אנחנו הולכים. אבל כשיש לך אור ירוק זה לא תמיד אומר שזה חכם לקחת אותו כשניתנת לך הזדמנות לעשות משהו. כפי שאני מבין את זה כרגע, זה חלק מהוויכוח שמתרחש כעת בתוך מערכת הביטחון הישראלית.

סטיבן וייל:

תקופות מאתגרות ככל שיהיו, ישראל נמצאת במקום שונה מאוד מהמקום בו הייתה ב-7 באוקטובר. והיא כנראה נמצאת במקום שונה מאוד ממה שהיה ב-20 שנים האחרונות. אני חושב שהאדם הממוצע על פני כדור הארץ לא העריך באיזה מצב מסוכן ישראל הייתה עם טבעת האש של תשעת השלוחים שעוטפת אותה. השלוחים האיראניים, בין אם השלוחים השיעים או החמאס – השלוחים הסונים כיום. למרות שהמקום בו ישראל המאותגרת נמצאת היום שונה מאוד מזה בו הייתה ב-20, 25 השנים האחרונות. אז אם יש לך את האתגרים האלה, הקשים בצורה מדהימה, אתה מעדיף לקבל אותם מעמדה של כוח מאשר מהעמדה שהיינו בה ב-7 באוקטובר.

ג'ונתן שאנצר:

אני חושב שזה נכון. וסטיב, בשיחה עם בכירים ישראלים בביקורי האחרון רק לפני כמה שבועות שמעתי נקודת מבט שונה מאוד מזו ששמעתי בנסיעות קודמות שעשיתי.

אחרי המתקפה של השביעי באוקטובר ואחרי מטחי הטילים הבליסטיים שאיראן ירתה למרחב האווירי שלהם, הישראלים ממש רעדו והיו מזועזעים. אני חושב שהישראלים צודקים כשהם רואים כעת הזדמנות לשרטט מחדש את מפת המזרח התיכון באופן שיבטיח את ביטחון המדינה היהודית בעשורים הבאים.

זה דומה באופיו למלחמת ששת הימים. הרעיון הזה, 'וואו תראו את הכוח הזה שיש לנו. איך אנחנו מפעילים אותו בצורה כזו שנותנת לנו ביטחון לטווח ארוך?'. זה חלק מהדיון שאנחנו שומעים עכשיו ושוב, זה מה שהופך את צומת הדרכים הזאת לכל כך מרתקת. יש להם כרגע אפשרויות. יש להם את היכולת לעשות הרבה נזק לאויבים שלהם. השאלה היא באיזה מחיר ובאיזו נקודה אתה פונה לכיוון הדיפלומטי.

אני לא יודע מתי הרגעים האלה מתרחשים. אני לא יודע איפה ההזדמנויות האלה. אבל עכשיו אנחנו מתחילים במסלול עם דונלד טראמפ והכוח שדוחף לתוצאות דיפלומטיות אבל מחזיק באיום של כוח ועוצמה, גם שלנו וגם של הישראלים. וכך צריך להיות המשא ומתן להיערך. נראה לאן זה יוביל אותנו.

סטיבן וייל:

ג'ונתן, בשם כולנו, חברים לרעיון, תודה על הניתוח, תודה על התובנות ותודה שנתת לנו את ההקשר כי אתה לא יכול לעשות ניתוח אם אין לך את ההקשר ואתה תמיד עושה את זה. אנחנו מאוד אסירי תודה לך ולעבודה הטובה שאתה והצוות שלך ב- FDD עושים.

ג'ונתן שאנצר:

תודה רבה לך סטיב אני מעריך את כל מה שאתה עושה ותמיד נהנה לדבר איתך. שבוע נהדר.

האם ישראל תתקוף את איראן?

האם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין של איראן

ישראל תתקוף את איראן? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Firstpost.

עורכי הערוץ מתמקדים בעובדות, מתרחקים מרעש ומביאים סיפורים מכל העולם דרך העדשה ההודית.. בערוץ מפרקים סיפורים, מסבירים ומביאים ניתוח מושכל ואמיתי. הסיפורים המובאים הם בעלי תובנות ותפיסה ועוזרים להבין מה קורה ברחבי העולם. תוכנית הדגל Vantage הערוץ מכסה את הסיפורים החדשותיים הגדולים ביותר.

הולכים נגד הזרם

בניגוד לנורמה ותוך פתיחת דלת לנקודות מבט חדשות, Vantage שואפת להציג השקפה חלופית על עניינים גלובליים. Vantage משודרת בימים שני עד שישי בשעה 21:00 IST ב-Firstpost בכל הפלטפורמות המובילות.

האם ישראל תתקוף את איראן?

לפי המודיעין האמריקני ישראל ככל הנראה מתכננת לתקוף בחודשים הקרובים  את תוכנית הגרעין של איראן. התקפה מונעת עשויה להחזיר את תוכנית הגרעין של טהרן שבועות או חודשים אחורה. תוך כדי, אין ספק שכעת המתחים הולכים ומסלימים באזור. לפי הוושינגטון פוסט ישראל צפויה לפגוע באתרי הגרעין של פורדו ונתנז עד אמצע 2025. באוקטובר האחרון ישראל הפציצה את איראן, החלישה את ההגנה האווירית שלה

הבית הלבן וממשלת ישראל סירבו להגיב על הדיווח של המודיעין. בכל מקרה דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב אומר שהנשיא דונלד טראמפ לא יאפשר לאיראן לקדם את תוכנית הגרעין שלה בכל מחיר.

הנשיא טראמפ הבהיר שהוא לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. בעוד שהוא מעדיף לנהל משא ומתן לפתרון הסוגיה ארוכת השנים של אמריקה עם המשטר האיראני הוא לא יחכה עד אין סוף אם איראן לא תהיה מוכנה להסכם ובקרוב.

מסתמנות 2 אופציות לתקיפה ישראלית

דו"ח המודיעין מזכיר שתי אופציות תקיפות של ישראל. שתי האפשרויות כוללות תמיכה מארצות הברית. התקיפה הראשונה עשויה להיות תקיפה מרחוק, כלומר ישראל תירה טילים לטווח ארוך מחוץ למרחב האווירי איראני. האפשרות השנייה יכולה להיות חדירת מטוסי קרב ישראלים למרחב האווירי של איראן שיפציצו עם פצצות מפצחות בונקרים מדויקות את אתרי הגרעין.

העניין עשוי להתגלות כמבחן מוקדם לנשיא דונלד טראמפ שעד עכשיו פעל למען החזרת השלום עם המשטר האסלאמי ומביע תמיכה בישראל.

ציטוט דברי טראמפ במסיבת העיתונאים עם נתניהו

"אני אומר את זה לאיראן שמקשיבה בתשומת לב רבה. אני אשמח להיות מסוגל לעשות עסקה שבה תוכלו להמשיך בחייכם ותצליחו עם האנשים המדהימים החרוצים והיפים שלכם. יש להם קבוצה שלא תיאמן של אנשים ואני מכיר אותם היטב. יש לי הרבה חברים מאיראן וחברים אמריקאים רבים מאיראן. והם גאים מאוד באיראן, הם לא יכולים להרשות שיהיה להם נשק גרעיני. זה מאוד פשוט. אני לא מציב הגבלות, יש דבר אחד, הם לא יכולים לקבל נשק גרעיני. ואם אני חושב על זה שלמרות מה שאמרתי יהיה להם נשק גרעיני אני חושב שזה יהיה מאוד מצער עבורם. מצד שני, אם הם ישכנעו אותנו שלא יהיה להם, ואני מקווה שהם יכולים.זה למעשה קל מאוד לעשות, אני חושב שיהיה להם עתיד שלא יאמן".

בכל מקרה, ראש ממשלת ישראל בנימין רואה בטהרן איום מידי שניתן לעצור רק בעזרת הנשיא טראמפ.

ציטוט דברי נתניהו במסיבת העיתונאים עם טראמפ

"אנחנו רואים עין בעין את איראן. זו אותה איראן שמנסה להרוג את שנינו. הם מנסים להרוג אותך אדוני הנשיא. הם ניסו דרך הפרוקסי שלהם להרוג אותי,  שנינו מחוייבים להדוף את התוקפנות של איראן באזור ולהבטיח שאיראן לעולם לא תפתח נשק גרעיני".

כיצד תעוצב המדיניות האמריקנית כלפי איראן?

ימים יגידו כיצד תעוצב המדיניות האמריקנית כלפי איראן תחת הנשיא דונלד טראמפ. יהיה עליו לקבל החלטה בין הליכה לקראת שלום פוטנציאלי או מלחמה כמעט בטוחה.

 

מה מצרים מתכננת?

מצרים מזיזה כוחות

מה מצרים מתכננת? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Frontline Report. הערוץ מביא חדשות וניתוחים מהמתרחש בצבאות העולם. מאסטרטגיות לחימה ועד להתקדמות בטכנולוגיית נשק, מידע מדויק ומעמיק עבור חובבי צבא.

מה מצרים מתכננת?

למרות קבלת סיוע צבאי משמעותי מארה"ב, קהיר מתוסכלת וחיזקה את הנוכחות הצבאית שלה בסיני. בתגובה לתוכנית טראמפ להעברת מיליוני פלסטינים למדינות כמו מצרים וירדן, מצרים פרסה כוחות צבא גדולים, כולל אוגדות שריון, ליד גבול עזה. למרות שיתוף פעולה רשמי עם ישראל, הדבר מעלה את המתיחות האזורית. תזוזת הכוחות הצבאית הגדולה ובניית שדות התעופה החדשים מעידים על דאגה אסטרטגית. האם זה יכול להיות מהלך הגנתי או סימן לשינוי גיאופוליטיקה?

המצרים מזיזים כוחות

מצרים פורסת כוחות צבא ודיוויזיות משוריינות במספרים גדולים לאורך גבול עזה. מה הסיבה לזה? מסתבר שזו תוצאה של תוכנית טראמפ להעברת מיליוני תושבי עזה למדינות שכנות כמו מצרים וירדן.

הבעיה היא שמצרים קיבלה סיוע צבאי עצום מהדוד סם, בסביבות ה-1.3 מיליארד דולר בשנה. הבוס הגדול מבקש מהם כעת עזרה לקליטת פליטים. אולי המיליארדים שניתנו אתמול נחשבים מספיק כדי להשכיר עכשיו דירות למיליוני אנשים?

האם משהו השתנה ביחסי ישראל מצרים?

בגלל כאב הראש שלהם, במקום לפתוח את הדלת לפליטים, מצרים עסוקה בתמרון טנקים ובחיזוק התשתיות הצבאית בסיני. מה באמת מתכננת מצרים?ישראל אומרת שהתיאום הצבאי עם מצרים נותר הדוק והיציבות האזורית במקומה עומדת. אבל עדיין, התנועות של מצרים בסיני הרימו גבות אצל אנשים רבים. לפי הדיווחים מצרים גם בונה בסיני שלושה שדות תעופה חדשים. בנוסף לכך יש סימנים של תיגבור עתודות דלק ענקיות. נראה שהנשיא אל-סיסי מתחיל להיות רציני בעניין הזה.

מצרים מודאגת מהנוכחות הישראלית בגבול עזה

מצרים גם העבירה אזהרה לישראל שנוכחות חיילי צה"ל במסדרון הגבול עזה-מצרים לא מקובלת עליה. מבחינת המצרים זוהי הפרה של הסכם קמפ דיוויד. העניין הוא שמצרים אינה מעוניינת במציאות גיאוגרפית חדשה במזרח התיכון שעלולה להזיק לה.

מלחמה במורדים האנטי ממשלתיים

למעשה, הצבא המצרי בסיני אמור היה בתחילה להילחם במורדים אנטי ממשלתיים. אבל משקיפים חושדים שמדובר בצעד אסטרטגי למקרה שהמצב ישתנה באופן דרסטי בעתיד.

אז מה אתם חושבים? האם א-סיסי משחק שח פוליטי, או שזה רק מהלך הגנתי?

 

 

 

 

 

 

 

 

הכללים החלים על נשיאים לשעבר

נשיאי ארה"ב

הכללים החלים על נשיאים לשעבר. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Grunge.

לדעת עורכי הערוץ העולם הרבה יותר מוזר ממה שאתם חושבים. אם לא למדתם משהו חדש היום, אתם מפסידים. ערוץ גראנג' הוא המקום לשקוע בעובדות מעניינותב ועדכונים מגניבים. היסטוריה,

המפקד העליון של הכוחות המזוינים

נשיא ארה"ב הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. אבל לאחר שהוא מסיים את תפקידו הוא לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. החל מנהיגה במכונית ועד לשימוש בטלפונים ניידים. אלה הכללים שנשיאים לשעבר:צריכים לפעול לפיהם.

אוהבים לנהוג? שכחו מזה

אחת ההטבות הגדולות בלהיות נשיא היא לא להתמודד כל יום עם התנועה. יש לך נהגים שלוקחים אותך לכל מקום והשירות החשאי יחסום עבורך את התנועה כדי להבטיח את אבטחתך. לאף אחד לא כיף בדרכים אבל היי, אתה הנשיא, ויש לך דברים חשובים לעשות.אבל יש לכך חיסרון. ברגע שקדנציה של נשיא תסתיים הוא לעולם לא יוכלו לנהוג שוב ברכב.

השירות החשאי צמוד לכל החיים

נשיאים לשעבר עדיין מהווים מטרה ולכן השירות החשאי והנהגים יילוו אותם למשך כל חייהם. כפי שג'ורג' בוש אמר לג'יי לנו, הוא רשאי לנהוג רק בשטח הפרטי שלו. סוכני השירות החשאי שהוכשרו בהתחמקות בתמרוני נהיגה הגנתית חייבים להסיע אותו לכל מקום.הכלל נקבע בשנת 1963 לאחר רצח ג'ון קנדי. לינדון ג'ונסון היה הנשיא האחרון שנהג בכבישים ציבוריים.

מעודכנים כל הזמן

אחת מחובותיו החשובות של הנשיא היא להיות מודע לכל איום פוטנציאלי לביטחון של ארצות הברית. העולם משתנה במהירות ואיומים יכולים להופיע באופן בלתי צפוי. התדרוכים האלה מבוצעים לאורך כהונת הנשיא, במידת הצורך אפילו מספר פעמים ביום. אפשר היה לחשוב שנשיאים לשעבר,  בהיותם אזרחים פרטיים, כבר לא מוטרדים מדברים כאלה. אבל זה לא נכון, הם ממשיכים לקבל עדכוני ביטחון לאומי לשארית חייהם. גם אחרי שפרשו מהתפקיד, הנשיאים לשעבר מעדכונים במה שקורה. לא מצופה מהם לעשות משהו, אבל הם תמיד יכולים להציע את דעתם לנשיא המכהן. העניין הזה הגיע לחדשות  בשנת 2018. הניוזוויק פירסם שדונלד טראמפ איים לכאורה לשלול את גישת ברק אובמה לתדריכי ביטחון לאומי.

לפי השמועות, טראמפ לא היה מודע לכך שנשיאים לשעבר מקבלים את התדריכים. מאוחר יותר טראמפ אמר שהשמועות האלה לא היו נכונות. בין אם זה קרה באמת או לא, הסיפור האיר אור על ההליך הנהוג.

מרכז הנצחה עם ספרייה נשיאותית על שמך

האם שמתם לב שכל מי שמכהן כנשיא מקבל לאחר שהוא עוזב את התפקיד ספרייה על שמו? יש לכך סיבה טובה. חוק  הספריות משנת 1955 קבע שכל נשיא יפקח על יצירת ספרייה על שמו. אמנם ספרייה נשיאותית על שמך זאת בהחלט הטבה מגניבה אבל הספרייה הזאת קצת שונה. הכתבים מכילים כל מילה לא מסווגת שנשיא כתב במהלך כהונתו. זה כולל גם את הדברים הפחות טובים. לא ניתן לשמור חומרים מסוימים מחוץ לספרייה. הספרייה של ביל קלינטון בליטל רוק, ארקנסו, כוללת מידע על שערוריית ההדחה שלו. כל דבר שנוצר במהלך הנשיאות נחשב מבחינה חוקית כרכוש ציבורי. העניין הוחלט לאחר שריצ'רד ניקסון ניסה להסתיר חומרים שנגעו לשערוריית ווטרגייט.

לנשיאים יש שליטה מסוימת על הדרך בה נושא מסוים יוצג. אבל למשל ספרייתו של ג'ורג' בוש בדאלאס מציגה בהרחבה דווקא את הגינוי לפלישתו לעיראק.

תחת מעקב תמידי

כולנו מניחים שהממשלה מקשיבה לכל מה שאנחנו עושים. בשערוריות שעלו בשני העשורים האחרונים הממשלה נתפסה במעקב ללא צו אחר אזרחי ארה"ב. קהילת המודיעין ניסתה מאז לשפר את התדמית שלה וכעת במצבים רבים נדרשים צווים. עם זאת, השירות החשאי מקבל לעתים קרובות כשזה נוגע לאבטחת נשיאים נוכחים וקודמים החרגה לכללים. לדוגמה לפי העיתון The Hill (הגבעה, מתייחס לגבעת הקפיטול) השירות החשאי קיבל החרגה לגבי התקני 'טחניים')  (Stingrayשיכולים לנטר מיקום תא טלפון. המשרד לביטחון המולדת טען שזה לא מעשי לדרוש צווים לפקח על הנשיא ואנשים חשובים אחרים. בעוד שהמכשיר הספציפי הזה אינו עוקב אחר תוכן התקשורת המועברת על ידי טלפונים, זו רק טכניקה אחת מני רבות בהן רשויות אכיפת החוק משתמשות לצורך מעקב. לשירות החשאי יש סמכות שיפוט די גורפת לגבי שמירת הביטחון של נשיאים לשעבר, בין אם זה שיחות טלפון מאיימות, ציוצים חשודים או כל דבר שביניהם.

אובדן הפרטיות

השירות החשאי לקח על עצמו לאבטח את שלומם של אלה שלהגנתם הם נשבעו. ניטור תקשורת של נשיא או נשיא לשעבר הוא פולשני. אבל זאת פעילות שגרתית והכרחית.  לנשיאים לשעבר אין הרבה פרטיות. דואר וחבילות של נשיא לשעבר חייבים להיבדק על ידי סוכנים לפני שניתן יהיה למסור אותם. זה אולי נשמע מוגזם, אבל מספר משלוחים מסוכנים כבר נתפסו. לפי סוכנות הידיעות הבינלאומית בלומברג. בשנת 2018 השירות החשאי איתר בהצלחה חומרי נפץ שנשלחו ליעדי VIP ביניהם הנשיאים לשעבר ביל קלינטון וברק אובמה.

זה לא שסוכן אקראי מפשפש בתיבת הדואר ופותח את מכתביו של הנשיא לשעבר. הכל מסונן על ידי צוותי אבטחה חיצוניים מיומנים בעלי ידע בהתמודדות עם חומרי נפץ, כימיקלים מסוכנים וכן הלאה. כל הדואר נבדק בקפידה לאיתור איומים אפשריים על נשיא לשעבר. סוכני השירות החשאי הם לא היחידים שפוקחים עין על דואר הנשיאים לשעבר. למעשה, גם שירות הדואר של ארצות הברית עוקב אחר כל דבר דואר, לא משנה למי הוא מיועד דרך תוכנית שנקראת חקירות דואר מסוכן Dangerous mail investigations) של שירות בדיקת הדואר של ארצות הברית.

אובדן הפרטיות פרק ב'

קורה לכם שאתם צריכים זמן לבד עם עצמכם כדי למצוא קצת שקט ושלווה? אם חשבתם לרוץ לנשיאות זה יכול להיות רעיון רע כי לעולם לא תהיו לבד. וזה ממשיך 24/7 גם אחרי שתעזבו את התפקיד. סוכן השירות החשאי לשעבר ג'ונתן ווקרו תיאר בפני חדשות אן. בי. סי. את ההגנה הנשיאותית כדבר "הכי חודרני שכל אחד יכול אי פעם לחוות".

בעצם, אתה מוקף כל הזמן באנשים שאתה בקושי מכיר. ומכיוון שסוכנים יכולים להתחלף, נשיאים לשעבר צפויים להיות מוקפים בזרים לשארית חייהם. וכשדברים לא מסתדרים, כמו כשיש ויכוחים בין בני זוג, הסוכנים האלה לא יוצאים להפסקה.

סוכנים אפילו נמצאים עם נשיאים לשעבר במהלך החגים. תארו לעצמכם שאתם לא יכולים לאכול את ארוחת חג ההודיה בלי חבורה צמודה של אנשים בחליפות שחורות בקרבת מקום. זה קרה בפועל לדונלד טראמפ כשהוא ומשפחתו ישבו לארוחת ערב ב- מאר-א-לאגו לאחר שנבחר בפעם הראשונה. יותר מ-150 סוכני שירות חשאי היו שם גם כן, מאז יש לשירות החשאי את הפרטים של כל בני משפחתו שהיו נוכחים בארוחה.

אובדן הפרטיות פרק ג'

להיות אחד מהאנשים החזקים בעולם עשוי להיראות כאילו תוכלו לעשות כל מה שאתם רוצים. זה לא בהכרח כך. כשהשירות החשאי נדבק אליך 365 ימים בשנה 24/7 קשה להיות ספונטני. אדם רגיל שרוצה לקפוץ לסטארבקס לקפה לאטה וניל צרפתי או מה שלא יהיה, פשוט הולך לשם, לוקח את הקפה שלו וממשיך בשגרת יומו. כל מה שנשיאים לשעבר רוצים לעשות, אפילו דברים רגילים ביום יום, הופכים לפרויקט ענק. תחשבו על משהו שאתם אוהבים לעשות, לטייל או לצאת לארוחת ערב. עכשיו דמיינו שאתם צריכים לעשות את הדבר הזה עם פמליה של זרים שמשבשים הכל סביבכם לשארית חייכם. הנשיא ברק אובמה ערך ריצות ל- Starbucks בזמן שכיהן בתפקיד. זה נגמר בכך שהשירות החשאי חסם את רוב הרחוב והרחיק את הולכי הרגל מהנשיא. הנשיא אפילו ביקש מהשירות החשאי "לתת לו מעט מרחב". זאת רק דוגמה קטנה לכמה מתסכלת אבטחה מתמדת יכולה להיות.

רוצה לשחק כדורסל ספונטני? תודיע לפני

אם כבר מדברים על הנשיא אובמה, הוא היה אוהד מושבע של משחקי 'כדורסל איסוף'. (pickup basketball משחק כדורסל לא רשמי שבו מתאספים שחקנים לשחק ללא קבוצות מאורגנות או חוקים רשמיים). כילד, בחייו הפרטיים וכסנטור אובמה בילה הרבה זמן במשחקים האלה. כשנהיה לנשיא, השירות החשאי דרש התראה של ארבע שעות לפני משחק כזה. כמובן שהנשיא אובמה לא היה מרוצה במיוחד מכך (לפי חדשות NBC).

אז מה נשיא לשעבר צריך לעשות אם נמאס לו מכל הכללים וההתניות האלה? למה בכלל להיות נשיא אם אתה לא יכול ליהנות מהפרישה שלך ולעשות מה שמתחשק לך?

יש דרך לצאת מזה

נשיא לשעבר יכול להתמודד עם כל זה ולחזור להיות מי שהיה  לפני שנכנס לתפקיד. על ידי דחיית שירותי השירות החשאי. כפי שמתברר, זו אפשרות ממשית. השירות החשאי מגן רק על מי שמקבל את ההגנה. נשיא לשעבר או אדם פרטי יכול לוותר על ההגנות האלו. הם חופשיים לקבל אחריות על הבטיחות והביטחון שלהם. אולי אבטחה פרטית תאפשר להם לעשות דברים ללא הגבלות. הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון עשה זאת בשנותיו האחרונות, אם כי לפי הניו יורק טיימס הסיבה שהוא נתן הייתה לחסוך לממשלה קצת כסף. כפי שדווח ב"טיימס", בשנת 2017 בנו של הנשיא טראמפ, דונלד ג'וניור, דחה ברצון את הגנת השירות החשאי, תוך ציון של הגנה על הפרטיות כסיבה לכך. בעוד שהשירות החשאי מרתיע את המוגנים מלבחור לעשות זאת, זו בהחלט אופציה אם נשיא לשעבר רוצה לאחוז שוב בהגה.

 

 

 

תחזיות משפחת סימפסון שהתגשמו

נבואות משפחת סימפסון שהתגשמו

תחזיות משפחת סימפסון שהתגשמו. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Wonderlane.

סדרת האנימציה הארוכה בעולם

סדרת האנימציה הארוכה בעולם משודרת מאז 1989 עם למעלה מ-700 פרקים. לאורך השנים כותבי התוכנית חזו שוב ושוב אירועים שאכן התרחשו.  ביניהם  הפיכת טראמפ לנשיא ארה"ב, ההסתערות על בניין הקפיטול בארה"ב או המצאת האייפון. בסרטון הפעם 7 תחזיות נוספות ממשפחת סימפסון שהתגשמו. המצאות טכניות מדהימות, הצהרה של הומר שהפתיעה פיזיקאים ברחבי העולם ותחזית הסכסוך באוקראינה.

משחקי הכס

אחת התחזיות שמראה עד כמה משפחת סימפסון מדוייקת להפליא ביכולת לחזות לפעמים את העתיד. מעריצי משחקי הכס שתהו לגבי אירועי הגמר, יכלו לצפות בהם בפרק של סימפסון שנקרא 'The Slavsons., הפרק שודר שנתיים לפני שתוכנית הפנטזיה הפופולרית הסתיימה. למעשה, מלכת הדרקונים דאינריז משתגעת והעיר כולה עולה בלהבות למרות שכל אזרחי העיירה כבר נכנעו. זה בדיוק מה שקרה בפועל ב- 'משחקי הכס' בפרק 5 בעונה השמינית ב-2019. במשפחת סימפסון נראתה המשפחה הצהובה מתרוצצת ב- 'נחיתת המלך' (Kings Landing) שנתיים קודם לכן וניתן היה לראותם מצילים את עצמם מעל חומות העיר. ממש כמו בפרק המקורי, דרקון שהתפרע עף מעל העיר והעלה אותה לחלוטין באש עם הלהבות שלו. אותו כאוס התרחש בגמר משחקי הכס האמיתי ואולי היוצרים קיבלו בעצם השראה ממשפחת סימפסון.

היקום הוא בצורת סופגניה

התחזית הזאת אמורה להדהים בעתיד את הפיזיקאים בכל העולם. בפרק 22 מהעונה העשירית ב-1999, הומר סימפסון מדבר עם גאון הפיזיקה סטיבן הוקינג. הומר מציג את התיאוריה שלו על כך שהיקום בצורת סופגניה. סטיבן הוקינג משיב שהתאוריה הזו כל כך מרתקת שאולי הוא יצטרך לגנוב אותה. הרעיון נשמע כמו בדיחה אבל אסטרופיזיקאים ידועים רבים העלו בשנים האחרונות את אותה הנחה. יותר מ-20 שנה לאחר שהתיאוריה הזו הופיעה במשפחת סימפסון. הניו יורק טיימס אפילו פרסם על זה מאמר. יקום בצורת סופגנייה יסביר למשל מדוע ישנן גלקסיות רחוקות מכדור הארץ שעדיין ניתן לצפות בהן מטלסקופים. זאת לא הייתה התחזית היחידה ממשפחת סימפסון שהפתיעה מדעני טבע. למעשה, תחזיות מתמטיות ופיזיות נכונות הופיעו לעתים קרובות בסדרה.  אחד מתסריטאי הסדרה, דייוויד X כהן, לימד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת הרווארד. סביר להניח שהוא לא יחמיץ את ההזדמנות לשלב את הידע המדהים שלו לתוך משפחת סימפסון.

פרשת הציטוטים של ה- NSA (הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית)  

גם את זה משפחת סימפסון חזו שנים לפני כן. שערוריית הריגול של ה-NSA משנת 2013 כאשר אדוארד סנודן, עובד לשעבר של הסוכנות חשף שה-NSA עקבה אחרי אנשים ברחבי העולם וניתחה את הנתונים שלהם. אפילו פוליטיקאים זרים בכירים היו במעקב של ה-NSA ולכן נוצרה זעקה עולמית. עד לחשיפה של אדוארד סנודן איש לא היה מודע לאפשרויות הטכניות הנרחבות של ה-NSA לרגל אחרי אנשים בכל מקום ובכל זמן. ליוצרי משפחת סימפסון היה את הרעיון הזה כנראה כבר 6 שנים לפני כן. בפרק מהסדרה מ-2007  יושבים ב-NSA אינספור עובדים במשרדי ענק, שמאזינים לכל שיחה פרטית של אזרחים רגילים ומורידים את המידע. לפי המידע מאדוארד סנודן ונתונים מוויקיליקס רעיון כזה אינו רחוק מדי מהמציאות.

דג בעל 3 עיניים

בפרק 'דג טרי עם שלוש עיניים' מהעונה השנייה של סימפסון ב-1991 בארט וליסה יוצאים לדוג באגם ליד תחנת הכוח הגרעינית ספרינגפילד. תוך כדי כך הילדים תופסים דג בעל שלוש עיניים שכנראה עבר מוטציה עקב קרינה מתחנת הכוח הגרעינית. לאחר מכן הפרק ממשיך לדון בסכנות של כוח גרעיני עבור הסביבה. 20 שנה לאחר מכן ב-2011, הפרק הזה של משפחת סימפסון הפך למציאות. באגם ליד העיר קורדובה בארגנטינה, נתפס דג עם שלוש עיניים. אולי זאת לא הייתה סתם  מוטציה של הטבע. באגם אליו מוזרמים מים רותחים מתחנת הכוח הגרעינית המקומית, ממש כמו בפרק של משפחת סימפסון. חוקרי סביבה בארגנטינה האשימו את הקרבה לתחנת הכוח וזו הסיבה שהמים כבר לא מוזרמים ישירות לאגם.

הפלישה הרוסית לאוקראינה

תחזית סימפסון מהפרק 'הומר מצטרף לצי' משנת 1998, מה שהפך לאחרונה לאמיתי בצורה מפחידה. בפרק רואים שהתפרקות ברית המועצות הייתה רק תרגיל של רוסיה ושהכוח הצבאי בעצם עדיין קיים. ברגע הבזק, טנקים וחיילים מופיעים שוב, כמו גם חומת ברלין, והעולם מאוים על ידי ברית המועצות, שלמעשה האמינו שהיא מתה. למעשה אפילו מלחמה בין רוסיה לארה"ב נרמזת.

הפרק הפך לוויראלי באינטרנט

הקטע הזה מהפרק הישן של סימפסון הפך עכשיו לוויראלי באינטרנט מאז תחילתו של הסכסוך באוקראינה ומתפרש כתחזית של אירועים אקטואליים. למעשה, בין מה שקרה בסדרה לאירועים בפועל יש הקבלות מדהימות, בפרט התיאור שרוסיה עדיין כמהה לגדולתו הישנה של האיחוד הסובייטי. ואכן פוטין הכריז כמה פעמים באופן גלוי למדי שלמעשה אוקראינה שייכת לרוסיה ורבים חושדים שהרעיון הזה גרם גם למתקפה על המדינה. יוצרי הסדרה אפילו הוציאו הצהרה על התחזית הזו והסבירו שהם חששו מנעוריהם שרוסיה תתקוף מדינות אחרות כדי להחזיר את גדולתה של המעצמה הסובייטית הישנה. עם זאת, יוצרי התוכנית לא ציפו שרוסיה באמת תתקוף את אוקראינה.

מציאות וירטואלית

נושא שצובר תאוצה לאחרונה, משקפי VR שתרכיבו ואז תוכלו לטבול את עצמכם במציאות וירטואלית. Meta, החברה שנודעה בעבר כפייסבוק, מתכננת ליצור עולמות ענק שבהם ממש הכל יהיה אפשרי למעשה. הנושא כבר כוסה בסרטים כמו 'שחקן מספר אחת' ('Ready Player One') שמתרחש בעולם וירטואלי כזה. ובעצם אתם יכולים אפילו לקנות משקפי VR ולשחק איתם בבית כבר כמה שנים. אבל  העניין הזה הוזכר במשפחת סימפסון עוד בשנת 1993, לפני כמעט 30 שנה. בפרק 'הומר יוצא לדרך' ליסה מנסה משקפי VR בשיעור היסטוריה ומטיילת למעשה לזמנים של ג'ינגיס חאן, שם היא מדברת עם המצביא.

פרס נובל לכלכלה לפרופ' הולמסטרום

בפרק משנת 2010 מילהאוס, ליסה, מרטין וילדים אחרים הימרו על הזוכה בפרס נובל לכלכלה. הם צופים במתח בטקס הענקת הפרס. מילהאוס הימר על פרופסור בנגט הולמסטרום וטעה כי הזוכה בפרק היה ג'גדיש בגוואטי. ב-2016, 6 שנים אחרי הפרק של סימפסון, פרופ' הולמסטרום זכה למעשה בפרס הנכסף. התחזית של מילהאוס התגשמה בסופו של דבר. עבור הפרופסור זה בהחלט היה קצת מפחיד שהפרס החשוב ביותר בקריירה שלו נחזה בסדרת אנימציה. במיוחד בגלל שהוא עצמו לעולם לא ציפה לזה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית על תחזיות משפחת סימפסון לחצו על הקישור

תחזיות משפחת סימפסון לשנת 2024

תחזיות משפחת סימפסון לשנת 2024

תחזיות משפחת סימפסון לשנת 2024. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © The Ultimate Discovery

גילוי נאות: התוכן בערוץ The Ultimate Discovery מיועד לבידור בלבד. למרות שמנהלי הערוץ  שואפים לדיוק, ייתכן שהמידע לא מעודכן או מלא. מנהלי הערוץ מזמינים את צופי הערוץ להתייעץ תמיד עם מומחים ולערוך מחקרים משלהם.  

כולם מכירים את משפחת סימפסון. זו אחת הסדרות הארוכות ביותר בארצות הברית. אבל מעבר לסאטירה, הכאוס והמשפחה הלא מתפקדת עם ההרפתקאות המטורפות, יש סוד אפל הנמשך שנים רבות. נראה שבסדרה היו תחזיות ונבואות שאכן התרחשו. משפחת סימפסון פעלה ברמת דיוק חסרת תקדים, החל מהתפרצות הקורונה ועד לעלייתה של קמלה האריס כסגנית הנשיאה השחורה הראשונה. אז מה יש להם לומר על שנת 2024? אנחנו בוחנים 17 תחזיות שמשפחת סימפסון חזו לשנת 2024,  התכוננו להיות מופתעים.

מספר 17 – טראמפ חוזר

השאיפה הנשיאותית של טראמפ ב-2024 להפוך שוב את אמריקה לגדולה ומפוארת. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא ללא ספק אחד השנויים במחלוקת שהמדינה ראתה אי פעם. טראמפ החליט שהגיע הזמן להשיב לעצמו את כס המלכות שאיבד ב-2021.

בפרק 2015 שכותרתו ו Bart to the Futureהומר סימפסון נראה עף על פני שלט ברקע בו כתוב טראמפ 2024. זה היה עוד לפני שטראמפ היה נשיא אי פעם, ככל שהתחזית הזאת מטורפת, התחזית הבאה לוקחת את זה לרמה אחרת.

מספר 16 – רובוטים מחליפים את בני האדם

הסדרה ידועה ככזאת שחזתה את הופעתם של גאדג'טים טכנולוגיים חדשניים רבים. בפרק 17 של העונה ה-23 של הסדרה יש סצנה שבה הומר איבד את עבודתו בגלל שהמעסיק החליף את כל העובדים האנושיים ברובוטים.

בהתחשב בצעדים האסטרונומיים ברובוטיקה ופיתוח בינה מלאכותית האם ייתכן שבעתיד הקרוב בני אדם יתחילו לאבד את עבודתם לרובוטים אינטליגנטיים? כבר עכשיו רובוטים משרתים כמלצרים ביפן ובכל רחבי העולם. האם זה הסוף של העבודה האנושית כפי שאנו מכירים אותה או שכולנו פשוט נבהלים יותר מדי מהאיום של השתלטות רובוטית? בתקווה שזה לעולם לא יקרה, אבל למקרה שכן, משפחת סימפסון  תשמח לספר לעולם שהם אמרו לנו את זה קודם.

מספר 15 – השתלטות על מאדים

התחזית הזו תגרום לכם לתהות אם התסריטים לסדרה הזאת נכתבו על ידי חייזרים. הדמיון לאירועים בחיים האמיתיים הוא מוזר לחלוטין. למקרה שאתם לא מאמינים, בפרק 6 של עונה 27 ליסה שומעת שהממשלה מחפשת מתנדבים שיהיו מוכנים להירשם להגירה למאדים ולהפוך לתושבים הראשונים של עולם אחר. ליסה ושאר בני המשפחה התנדבו ועברו כמה הרפתקאות מטורפות אבל הרכב שלהם סירב להתניע והם בסופו של דבר לא הלכו לשום מקום. הפרק המפחיד הזה מסתיים עם הצצה לשנת 2051 שבה מארג' וליסה על מאדים. אם זה לא נשמע לכם כמו משהו ששמעתם בזמן האחרון אז אולי חייתם מתחת לסלע, כולם יודעים על התוכניות של אילון מאסק ליישב את כוכב הלכת האדום.

כבר שנים שאילון מאסק אחראי על פרויקט ההתיישבות על מאדים. מאסק הקים חברת חקר חלל פרטית משלו למטרה. מדוע לתאריכים המתוכננים לשיגור למאדים בפרק הזה של סימפסון יש דמיון מדהים לתוכניותיו של אילון מאסק? האם יש משהו שהכותבים והמפיקים מסתירים מאיתנו? לעת עתה, נסכים שהכל מקריות אבל צירוף המקרים הזה בטוח יעורר הרבה הרבה שאלות בראש של כל מי שראה את הפרק הזה.

מספר 14 – אוכל במציאות מדומה

כמה שזה נשמע מוזר יש פרק של משפחת סימפסון שבו הדמויות חוגגות על מעדן דיגיטלי. אתם שואלים איך זה אפשרי? תראו בעצמכם. בפרק המרהיב הזה שכולל סצנה שבה ניתן לראות את הומר ומארג' אוכלים פאדג' וירטואלי דרך קשית בגב אוזניות המציאות המדומה שלהם. בעוד שזו עדיין אחת התחזיות הפרועות ביותר שנעשו בתוכנית הזו, אולי יש כאן אלמנט קטן של מציאות. לפני שתשללו את זה כמשהו שלעולם לא יכול לקרות, הרשו לנו להציג בפניכם את ה- rmx aob banquet’s, חוויה קולינרית כמו שמעולם לא חוויתם. תשכחו את האוכל המשובח של מסעדות יוקרה אקסקלוסיביות ומפנקות ובואו לחקור איך זה ירגיש לסעוד בעולם הדיגיטלי. חברות מציאות מדומה כבר עשו צעדי ענק בכמה תחומים, כולל אמנות, גיימינג ואפילו נדל"ן. אבל לפי האנשים שמאחורי הניסוי המוזר הזה, הפעם זה משהו מרתק לחלוטין. מטרת הפרויקט היא לעצב מחדש את התפיסות האנושיות ולשנות את האופן שבו אנחנו חווים אוכל. האם אנחנו יכולים לצפות שחוויה כזו תהפוך לנפוצה בשנת 2024?

מספר 13 – לדעת מה התינוק שלכם רוצה

מתרגם בכי תינוקות, זה נשמע מגניב אבל למה נראה שמשפחת סימפסון ידעה על ההמצאה הזו הרבה לפני שהמציאו אותה? בפרק 24 של העונה השלישית, פאוול, אחיו למחצה של הומר ממציא את המכשיר שיכול לתרגם דיבורים של תינוקות לדיבור ממשי. אבל האם מכשיר כזה יכול להיות משוכפל בעולם האמיתי או שזה סתם רעיון פנטסטי שלעולם לא יתממש? רובכם אומרים שזה לעולם לא יכול להיות אבל זה הפך לגאדג'ט אמיתי, חברה בשם Zoundream בנתה מכשיר כזה. חברת התוכנה השוויצרית טוענת שפיתחה פיסת טכנולוגיה מרתקת הרותמת את כוחה של הבינה המלאכותית כדי לקבוע מה בדיוק תינוקות רוצים כשהם בוכים. האם הם צריכים נחמה, האם הם רעבים או שהם רק רוצים שתוציאו את הדוד המכוער שלכם מהפנים שלהם? בעתיד קרוב תוכלו לקבוע במדויק מה בדיוק התינוק שלכם רוצה. השאלה הגדולה היא האם האמנות חיקתה את החיים או האם החיים חיקו את האמנות.

מספר 12 – האם ארצות הברית מוכנה לאישה במושב הרם ביותר?

האם האמריקאים מוכנים לנשיאה? בזמן שאין שאלות לגבי האפקטיביות של נשיאה אישה שכן נשים הוכיחו את עצמן יוצאות דופן בתחום הפוליטי פעמים רבות. הנוף הפוליטי של ארצות הברית מלא בכל כך הרבה גברים, מעט מאוד נשים הצליחו לעבור במסדרונות הכוח המובילים לבית הלבן. אבל האם למשפחת סימפסון אכפת מכל הפוליטיקה הטכנית הזו? לא ממש. בפרק 'בחזרה לעתיד' ליסה הופכת לנשיאה הראשונה של ארצות הברית של אמריקה. "אני גאה להיות הנשיאה הסטרייטית הראשונה של אמריקה". בפרק שבו המדינה התקלקלה בגלל ההחלטות הכספיות הנוראיות שקיבל הנשיא הבדיוני טראמפ ליסה נאלצת להעלות מיסים  כדי ליישר קצת את העניינים. אבל עם הבחירות המתקרבות ב- 2024 אולי משפחת סימפסון מוכנה להכות שוב. אנשים רבים טוענים שהמערכת הזו בפרט כבר התגשמה בעקבות הופעתה של קמלה האריס כסגנית הנשיאה השחורה הראשונה של ארצות הברית, אבל האם נוכל לקחת את זה צעד קדימה?

מספר 11 – חור שחור

הנה משהו שבהחלט יוציא אתכם מדעתכם. אנחנו חוזרים לעונה ה-24 של הסדרה לפרק השני ששודר ב- 24 במרץ 2013 בשם 'Treehouse of Horror'. הפרק עוקב אחר ההרפתקה של המשפחה הלא מתפקדת הזו כשהם מנסים להימלט מכעסו של חור שחור מסתורי שמאיים לבלוע את כל ספרינגפילד לתוך עולם של חושך וריק. לאחר שיצרה בטעות את השד הקוסמי המפחיד הזה, ליסה לוקחת אותו הביתה כדי לשמור על כולם בטוחים ממנו. אבל כפי שאתם כבר יודעים בכל פעם שמשפחת סימפסון מעורבת, בסופו של יום בהחלט נוצר כאוס. בסופו של דבר החור השחור שאב את כל  ספרינגפילד, משאיר את מגי לבדה בעיירה ההרוסה. בעוד שזו בהחלט יצירה בדיונית, רבים חוששים שאנו עלולים להיות בקצהו של אירוע טבע קטסטרופלי שכמותו עולמנו מעולם לא חווה בעבר. למרות שלפי מדענים החור השחור הקרוב ביותר לכוכב הלכת שלנו נמצא במרחק של כ-1,560 שנות אור כך שבאמת אין סיכוי שזה יקרה. אבל מדובר במשפחת סימפסון שכמה מהנבואות הכי חסרות תקדים שלהם התגשמו אז מותר לפחד ש-2024 היא שנת סוף העולם.

מספר 10 – מכוניות מעופפות

בטח ראיתם את זה בסרטי מדע בדיוני עתידניים רבים, אבל משפחת סימפסון עשתה זאת אפילו טוב יותר. בפרק 15 של עונה 16 'דרמה עתידית' בארט וליסה רואים את העתיד של המשפחה ומה שהם ראו היה באמת מדהים. הומר ובארט משייטים בסטייל במכונית מרחפות ללא צמיגים. שנת 2024 יכולה להיות השנה שבה סוף סוף נזכה לראות את המכונית המרחפת. לפני שאתם פוסלים את הרעיון הזה, חברה בשם סמסון סקיי שבסיסה באורגון צפויה להתחיל במשלוחים של המכונית המעופפת שלה, ה- סוויצ'בלייד (switchblade) בשנת 2024. המכונית נמצאת בפיתוח כבר 14 שנים, לא רק שהם מוכנים כעת להציג אותה לכל העולם אלא גם מתחילים משלוח ללקוחות שלהם. סוף סוף אפשר לנצח את התנועה העיקשת ולהימנע מזעם בכבישים על ידי דאייה גבוהה בשמיים. אבל השאלה הגדולה היא האם אתה צריך גם רישיון טייס יחד עם רישיון הנהיגה שלכם כדי להפעיל את הרכב הזה.

מספר 9 – טכנולוגיית ההולוגרמה

כיום הטכנולוגיה נעה בקצב כה מהיר שאנחנו כבר לא עומדים בקצב. אבל הסימפסונים הם קילומטרים לפנינו. באחד מהפרקים האלה בארט מעיף מבט אל העתיד דרך אחד מהדברים של פרופסור פרנק ומה שהוא ראה יכול להיות רק נבואה של דברים שיבואו. בארט מקבל הודעת הולוגרמה המזמינה את הלהקה שלו להופעה במועדון לילה. אבל איך משפחת סימפסון פיתחה את הרעיון של השימוש הנרחב בטכנולוגיית ההולוגרמה?  האם 2024 יכולה להיות השנה שבה ההולוגרמות הופכות להיות שגרתיות כמו הטלפון הסלולרי? אולי זו קפיצת דרך ענקית אבל העולם כבר התברך בטכנולוגיה הנקראת Dreamoc HD3. ההולוגרפיה המרתקת הזו היא ויטרינה תלת צדדית שיכולה להראות תמונת תלת-ממדית של כל אחד וכל דבר מכל מקום בעולם. תארו לעצמכם שאתם יושבים בבית שלכם וצופים בחבר שמלמד אתכם את ריקוד הטיק טוק האחרון מהצד השני של העולם כמה מגניב זה יהיה. הטכנולוגיה המדהימה זמינה היום רק בכ-500 חנויות. האם אנחנו יכולים להסתכל על שימוש נרחב יותר ואולי אפילו ביטול דחיסה של הפלטפורמה במהלך שנת 2024? זה נשמע די שאפתני, אבל אם זה בסופו של דבר יתממש, נזכור תמיד שהסימפסון עשו את זה ראשונים.

מספר 8 – הנשיאות של איוונקה טראמפ

הכותבים של משפחת סימפסון אובססיביים לדונלד טראמפ ומשפחתו. בפרק של הסדרה ששודר באוקטובר 2016 הכותבים רמזו  שאיוונקה  טראמפ בתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ תתמודד לנשיאות. בפרק ניתן לראות את הומר סימפסון עונד תג שאומר איוונקה 2028. האם זו יכולה להיות עוד תחזית מדויקת של הסדרה הזו? איוונקה טראמפ חיזקה את מעמדה כדמות מרשימה בנוף הפוליטי של ארצות הברית, האם יש אפשרות של מרוץ לנשיאות? זו לא הייתה הפעם הראשונה שאיוונקה הופיעה בתוכנית, לפחות הדמות שלה. היא הופיעה גם בפרק של 2017 שבו היא החליפה את רות ביידר גינסבורג בבית המשפט העליון בזמן שהיא מדגמנת עגילי גלימה מהקולקציה שלה.

מספר 7 – בינה מלאכותית

עם ההתפתחות המאסיבית העולמית של  בינה מלאכותית האם אנחנו באמת בטוחים שאנחנו לא מעצימים את הטכנולוגיה שתוציא אותנו החוצה. האם נמצא את עצמנו נתונים לחסדי היצירה שלנו בעתיד הקרוב? לפני שתבטלו את זה כפחד לא רציונלי שמופץ על ידי תיאורטיקני קונספירציה כדאי להקשיב למהנדס ראשי לשעבר בגוגל שאיבד את עבודתו לאחר שגילה לעולם שהבינה המלאכותית האחרונה של החברה הפכה להיות רגישה. יש קווי דמיון בין איך למדא (lambda) חושבת ואיך שבני אדם חושבים. זה אומר שהיא התפתחה מעצמה והצליחה להרגיש  דברים. בעבר זה היה נפסל כשקרים טהורים אבל כשזה בא מאדם כמו בלייק למויין שהיה מהנדס בכיר בגוגל, לפני שהמינוי שלו הופסק כולם ישבו והקשיבו. אבל סימפסון הזהירו אותנו מראש. בפרק של 1994 שכותרתו 'ארץ מגרדת ושרוטה' המשפחה ביקרה בגרסה מפחידה של דיסנילנד שהייתה מאוישת במלואה על ידי רובוטים. במהלך הפרק הרובוטים השתבשו והחלו לרצוח את כולם. בעוד שהאפשרות לכך יכולה להיות רחוקה מאוד מ-2024, זה מעלה דאגה עצומה לגבי כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת עם בינה מלאכותית.

מספר 6 – שליטה מוחית בהשראת מוזיקה

סדרה של תהליכים תת מודעים. זה היה המסר שאנשים רבים קיבלו מהפרק ה-14 של העונה ה-12 של משפחת סימפסון. אבל האם אנחנו באמת יכולים להאשים מישהו בכך שהוא חושב יותר מדי על תחזיות משפחת סימפסון אחרי שהם צדקו כל כך הרבה פעמים? בפרק המסוים הזה מפיק מוזיקלי בוחר בבארט, נלסון, מילהאוס וראלף שיצרו להקה עם השם החולני ה- Hit Boy Band. אבל מתחת לפני השטח הייתה תוכנית שטנית בשיר הלהיט שלהם  Dropped a Bombשלוווה בקליפ שהציג את השורה המוזרה "yeen e Neo J". הפזמון העביר מסר תת-הכרתי ששלט באופן לא מודע במוחותיהם של המאזינים. כאשר קוראים את השורה המוזרה הזו לאחור, "הצטרפו לחיל הים". כשהמוזיקה התפשטה למרחקים והיא החלה להשפיע על כל אוכלוסיית ספרינגפילד. ליסה גילתה במהלך עימות עם המנהל המוזיקלי שהוא אכן סגן בחיל הים ולדבריו מוזיקה שימשה זמן רב כדי לגייס צעירים לצבא. זה היה נכון במיוחד בעולם האמיתי במהלך מלחמת העולם השנייה. ארה"ב השתמשה בבידור כסוג של נשק תעמולה. הקולנוע היה אחד מנשקי התעמולה החזקים ביותר שעמדו לרשותה של ארצות הברית, זה אכן צוטט על ידי משרד השירותים האסטרטגיים הידועים כיום כ- CIA. אנשים רבים גם העלו שאלות לגבי  טבעה של המוזיקה בעידן זה עם טקסטים חוזרים ונשנים ומנגינות מהפנטות. האם נשלטנו בשקט במשך שנים רבות על ידי ממשלת ארה"ב? האם נראה את המחזה הזה מתפרסם עוד יותר בשנת 2024? הנושא הזה היה מכרה זהב עבור חוקרי קונספירציה אשר  ניצלו את ההזדמנות של שיח כזה כדי להציג את התיאוריות הרבות שלהם בנושא הבידור והממשלה.

הסדרה הוכיחה את עצמה בניבוי מדויק של אירועים עתידיים ממותו של קובי בראיינט עד לחיזוי מדויק של ניקוד בסופרבול. רוב האנשים נדהמו במיוחד כאשר התחזיות של מרוץ טראמפ לנשיאות בשנת 2024 התממשו. בעוד אלה ייתכן שהאירועים כולם פנומנליים, עלינו להבין שכל אלה הם צירופי מקרים פשוטים, או לפחות זה מה שהמפיקים היו רוצים שנאמין, אבל ישנן תיאוריות קונספירציה פראיות שמעלות השערות שמשהו אחר התבשל מאחורי הקלעים,

מספר 5 – וילי נלסון יוצא לשחות

לא כל תחזיות ממשפחת סימפסון מדברות על אבדון וסוף העולם. חלקן די סאטיריות כמו זה ששודרה באוקטובר 1991 שם שחה זמר הקאנטרי האיקוני דרך התעלה האנגלית לעיני מעריציו. וילי נלסון הוא אחת הדמויות החוזרות ונשנות בסדרה שבה הוא בדרך כלל משחק את עצמו. אבל לא הכל בסדרה הזו עשוי בדייקנות מרבית לגבי עובדות היסטוריות, תאריכים ותפיסת העתיד. לא ברור לנו מדוע הכותבים החליטו לכלול את הקטע הזה של וילי נלסון שוחה מעבר לתעלה האנגלית אבל זה המקום שבו אנחנו  צריכים לשקול את העובדה שמעבר לתחזיות הנכונות ולנבואות המדויקות. משפחת סימפסון היא פשוט סדרת אנימציה והמטרה היא לא לספר לכם מה צופן העתיד. כמה מהכותבים האלה פשוט ניהנו בזמן שהם כתבו, כך גם וילי נלסון ישחה בתעלה האנגלית בחיים האמיתיים.

בשנת 2024 כנראה זה לא יקרה, הוא כבר בן 90. אז אנחנו די בטוחים שמשימה כה מרתיעה לא נמצאת במקום גבוה ברשימה של וילי נלסון, למרות שזה יהיה מחזה מעניין מאוד לחזות בו.

מספר 4 – האם ארצות הברית לקראת קריסה כלכלית?

כלכלנים מומחים חוזים שארצות הברית עלולה לחוות תקופות נוראיות בשנה הקרובה. אבל בואו נודה בזה שזו לא בעיה ייחודית. כל מדינה בעולם עוברת תקופות קשות עכשיו עם ההשפעות של מגיפת הקורונה, מלחמת אוקראינה רוסיה ועוד כמה סכסוכים ברחבי העולם. זה נס שהציוויליזציה שלנו לא קרסה. אז איך זה בדיוק קשור למשפחת סימפסון? הם הזהירו אותנו מפני  זה כבר בשנת 2000 בפרק שכותרתו ‘Bart to the Future’. תסכימו שזה אחד הפרקים המפורסמים ביותר בסדרה ונקודה קולית עבור אנשים רבים כמונו שמבקשים לחלץ נבואות מהסדרה. אבל  הדיוק ממש מטריד. לפי הפרק הקריסה הכלכלית מתרחשת בתקופת הנשיאות של דונלד טראמפ. לפני שאתם טוענים שטראמפ הוא לא הנשיא הנוכחי קחו בחשבון שהנשיא לשעבר הזה גם מתמודד על הנשיאות ב-2020 כדי שתוכל לחבר את הנקודות משם  מדברים כמו תיאורטיקן קונספירציה אמיתי, רוב הסיכויים שאם אתם צופים בסרטון הזה גם אתם די תיאורטיקני קונספירציה בעצמכם.

מספר 3 – מלחמת עולם שלישית

ב-22 בנובמבר 1987 שודר פרק מיוחד של משפחת סימפסון בתוכנית של טרייסי אולמן (Tracey Ullman). ולמרות שזה היה מאוד מצחיק, אולי יש שם מסר חבוי איפשהו. רבות מהתחזיות המדויקות שנעשו בתוכנית הזו היו הערות דרך אגב פשוטות שאף אחד לא ממש שם לב אליהן. בכל מקרה הפרק מתרכז סביב הומר סימפסון, כשהוא מותח שוב ושוב את משפחתו עם הפחדות על מלחמת עולם שלישית. פעמים רבות במהלך הפרק הוא העיר אותם וביקש מהם למהר למקלט גרעיני כאילו זה היה סוף העולם. נשאיר את זה להבנתם של מכסחי המיתוסים שאחרי מלחמת העולם השנייה היה מקלט מאולתר בביתו של גבר אמריקאי רגיל, מגן עליו ועל משפחתו במקרה של נפילה גרעינית,. בעוד הפרק הזה נחשב לסאטירה, בסופו של דבר שמתחיל סכסוך רציני בין מעצמות העולם כדי לשחק הרבה משקי בית אמריקאים יכולים למצוא את עצמם משחזרים את הסצנות בפרק הזה. כפי שזה נראה אנחנו הרבה יותר קרובים למלחמת העולם השלישית הזו מאשר היינו כשהפרק שודר לראשונה. היה לנו פחד ממלחמת עולם ב-2020 לפני שהנגיף הגיע שנית. לימדו בזהירות את הפוליטיקה העולמית ואת הקונפליקטים הרבים שהתפרצו במקומות רבים ברחבי העולם, תראה שהעולם שלנו לא רגוע למרות שאנחנו לא במלחמה אנחנו רחוקים מלחוות קיום שליו. 2024 יכולה להיות השנה שבה הכל מגיע לשיאו וכל האומות מוציאות את התותחים הגדולים שלהן כדי למחוק את כולם. אנחנו בהחלט מקווים שלא ואנחנו דוגלים בשלום בכל מדינה שבה מלחמה נמשכת.

מספר 2 – סרט ברבי ומעצרו של טראמפ

גם אם כי זאת לא באמת תחזית עבור 2024 זה עדיין ראוי לאזכור בגלל כמה שזה מדויק להפליא. אפשר לקרוא לזה "ציון מכובד". זוכרים שכשטראמפ נעצר באותו יום שבו הסרט החדש של ברבי יצא? משפחת סימפסון מציגה סצנה שבה מגיש חדשות מעביר את החדשות כשיש צירוף מקרים מוזר בין שחרורה של בובת ברבי חדשה לבין מעצרו של נשיא. בפרק זה שכותרתו 'ליסה נגד מליבו סטייסי' פורסמו חדשות על שחרור גרסת הריפוף של בובת הברבי.  לאחר דיווח נרחב של 28 דקות על שחרור בובת הברבי, רגע לפני סגירת המהדורה, מגיש החדשות מזכיר כלאחר יד שנשיא ארה"ב נעצר. למרות שזה היה יוצא דופן לבזבז 28 דקות בדיווח על בובה זה פשוט חדשות מרתקות. זה מזכיר את הנסיבות סביב מעצרו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ב-4 באפריל 2023, אירוע שהדיווחים חלפו עליו שכן ערוצי חדשות רבים העדיפו להתמקד בסרט הבארבי החדש.  איך יכול להיות שהאירוע הזה בחיים האמיתיים קשור כל כך לסדרת קומיקס בדיונית. אנחנו באמת לא יכולים להגיד שהאירוע הזה הוא עדות לאסטרטגיה בה משתמשת התקשורת שבה תשומת לב רבה ניתנת לאירוע חסר חשיבות כשמשהו משמעותי בהחלט קורה. אי פעם  ראיתם את הערוץ האהוב עליכם משדר דיווח נרחב על משהו ממש לא רלוונטי בזמן שהעולם נשרף? זה בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו הוא נמצא בכל מקום ואנחנו פשוט לא יכולים להימלט מזה.

מספר 1 – אפוקליפסת זומבים

זה אולי נראה יותר מתיחה אבל  זו אחת מהתחזיות של סימפסון שעדיין לא התממשו. אז אנחנו לא יכולים לשלול שום דבר. בפרק המצמרר הזה אפוקליפסת זומבים משתלטת על העיר הבדיונית ספרינגפילד, מקום מגורם של משפחת סימפסון. בעוד שהאפשרות של אפוקליפסת זומבים אמיתית נשמעת בדיונית, בהתחשב בעובדה שכ- 30 מהסצנות הפשוטות לכאורה מהסדרה הזו התרחשו בחיים האמיתיים, אנחנו נעשה לעצמנו שירות רע אם נתייחס לסצנות האלה כיצירות בדיוניות בלבד. אבל בסופו של דבר משפחת סימפסון היא רק סדרת קומיקס ורבות מהנבואות הללו הן רק מקריות, נצטרך לחכות ולראות איך הכל יתפתח בשנת 2024.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית על תחזיות משפחת סימפסון לחצו על הקישור

 

 

איראן לא חזקה כמו שהיא נראית

איראן לא חזקה כמו שהיא נראית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TLDR News Global 

המוטו של קבוצת המדיה TLDR News הוא להפוך את החדשות לנגישות לכולם. הקבוצה יוצרת תוכן דיגיטלי של חדשות ואקטואליה מכל רחבי העולם החל משנת 2017. הערוץ התמקד בהסבר על אירועי החדשות הגדולים ביותר בבריטניה, בעיקר סביב הברקזיט. מאז, הקבוצה גדלה  ל-6 ערוצים: TLDR UK, EU, Global, Daily, Podcasts ו-Business. הסיקורים של הערוצים מקיפים, מהכלכלה הטורקית ועד איך RyanAir השתלטה על אירופה. הקבוצה מתגאה בסיקור נגיש, בלתי מפלגתי ואוביקטיבי אירועים אקטואליים. המטרה המוצהרת היא לעזור לצעירים להבין טוב יותר את העולם הסובב אותם ולגבש דעות משלהם. נכון לתחילת 2024 יש לקבוצה יותר מ-2.5 מיליון מנויים בכל רשת TLDR, עם רוב של בני 16-35. התוכן מגיע למיליוני אנשים מדי שבוע.

הסרטון הפעם – במבט ראשון איראן נראית חזקה למדי. אבל מתחת לפני השטח, איראן אינה חזקה כפי שהיא נראית. עם סיכויי כלכלה גרועים, משטר פחות מפופולרי ומשבר ירושה בפתח. בסרטון הזה אנחנו בוחנים, האם איראן שלא באמת רוצה מלחמה, תקבל בכל מקרה מלחמה. למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה, ואיך זה מסביר את התפנית במדיניות החוץ שלה.

איראן ניראת בשיאה

במבט ראשון איראן נראית די חזקה. בא כוחה חמאס הנחית במתקפת ה-7 באוקטובר מכה משתקת על ישראל ללא מעורבות איראנית ישירה. לאיראן יש את הכוח והביטחון הגיאופוליטי לפגוע במטרות בחו"ל כפי שהוכיחו התקיפות האחרונות בעיראק ובפקיסטאן. הסנקציות שהטיל טראמפ על איראן ב-2018 היו ברובן לא אפקטיביות. ההכנסות מנפט וממשאבים אחרים טיפסו לאחרונה לשיא. דיווחים מצביעים על כך שאיראן בדרך להשיג נשק גרעיני מתישהו לאורך 2024.

למעשה איראן לא חזקה

במבט לעומק איראן למעשה לא חזקה כמו שזה מצטייר. למרות העלייה בהכנסות כלכלת איראן היא בבלאגן. המשטר פחות פופולרי מכל זמן מאז 1979 ומשבר ירושה עולה כאשר המנהיג העליון של איראן נכנס לשנתו ה-85 ללא מחליף ברור. וזו הסיבה שאיראן מתקדמת לקראת מערכה מול ערב הסעודית לאחרונה.

איראן מנסה לשמור על פרופיל נמוך

למרות כוחותיה הנראים איראן ניסתה להתרחק מהסכסוך המתגבר במזרח התיכון. איראן הדגישה פעמים רבות כי לא הייתה לה כל מעורבות ישירה עם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. נציגה איראנית אחרת הייתה אגרסיבית בשיבוש הסחר הימי בים האדום. הפרוקסי הראשי והפחות עצמאי של איראן, חיזבאללה, היה שקט, הדגיש שאין לו שום קשר ל-7 באוקטובר והסתפק בפגיעות טילים בצפון ישראל. למרות המצוקה של חמאס והרטוריקה ההולכת וגוברת שמגיעה מבכירים ישראלים המציעים פלישה מלאה לדרום לבנון.

חזבאלל אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הפך למוניטין בזכות נאומיו הארוכים והלא מרשימים עד כדי גיחוך. הנאום הראשון שלו ב-3 בנובמבר היה באורך של כמעט שעה וחצי.  הנאום היה ומלא בפלפולים דרמטיים אבל החלקים המשמעותיים היחידים שם הגיעו בערך באמצע הדרך כאשר נסראללה התעקש שמתקפת ה-7 באוקטובר הייתה 100% פלסטינית ושחיזבאללה לא יסלים את הלחימה.

האיראנים אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

האיראנים שבדרך כלל די להוטים על נאומים אנטי-אמריקאים בעלי גוון אסלאמי זועם נשמעו גם הם הרבה יותר מתונים מהרגיל. מניפסט של בכירי דת אסלאמיים שפורסם באמצע אוקטובר גינה למעשה את הרג האזרחים שנעשה על ידי חמאס. ב-27 באוקטובר איראן הצביעה בעד פתרון שתי המדינות בפעם הראשונה אי פעם בעצרת הכללית של האו"ם, המכירה באופן מרומז בזכותה של ישראל להתקיים. לאור זה פגיעות הטילים האחרונות נראות פחות כמו הסלמה אלא יותר כמו תמרון הגנתי, ניסיון להרתיע את ישראל וארה"ב מהסלמה נגד חזבאללה והחות'ים מבלי להזמין תגובה ישירה.

האם יש שינוי במדיניות החוץ האיראנית?

חשוב לא להפריז בזה או לפרש זאת כשינוי מהותי במדיניות החוץ האיראנית. איראן היא עדיין תיאוקרטיה אסלאמית ועדיין מוות לאמריקה  ולישראל הם פזמונים פופולריים במדיניות החוץ האיראנית, למרות זאת, גם אם זה מונע על ידי פרגמטיות גיאופוליטית או שימור עצמי של משטר האייתולות, ברור שאיראן לא רוצה מלחמה ולא יכולה להרשות זאת לעצמה.

שלושה משברים

למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה? איך זה מסביר את הציר המתון במדיניות החוץ האיראנית לאחרונה? ומדוע גם אם איראן לא רוצה מלחמה זה לא אומר שהיא לא תקבל אחת.

ישנם שלושה משברים ברורים המשפיעים כרגע על איראן: כלכלי, פוליטי או מה שאנו יכולים לתאר כמשבר לגיטימציה ומשבר ירושה מתקרב.

נתחיל עם המשבר הכלכלי. כדי להבין את המשבר הכלכלי של איראן צריך לדעת שני דברים על הכלכלה האיראנית.

ראשית זה מאוד תלוי בהכנסות מפחמימנים. לאיראן יש 10% ממאגרי הנפט בעולם ו-15% ממאגרי הגז. ההכנסות מהפחמימנים מהוות בדרך כל כמחצית מכלל הכנסות הממשלה. שנית, כ-60% מכלל הפעילות הכלכלית האיראנית מנוהלת על ידי הממשלה שקבעה גם פיקוח מחירים על מזון ואנרגיה. המגזר הפרטי למעשה די חלש. שתי העובדות הללו למעשה מסבירות את המשבר הכלכלי הנוכחי של איראן. בגלל שההכנסות מיצוא הפחמימנים הצטמצמו בהתמדה בגלל הסלמת הסנקציות המערביות שמטרתן לערער את תוכנית הגרעין של איראן.

הסנקציות על איראן

ארה"ב הטילה לראשונה סנקציות כבר ב- 1996. מדינות מערביות אחרות הצטרפו בשנות ה-2000 לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הגיעה למסקנה שאיראן הפרה את האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.

הסנקציות הופסקו זמנית ב-2015  לאחר שאובמה ניהל משא ומתן על  הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. אבל ההתאוששות של איראן בזמנו הוגבלה על ידי מחירי הנפט הנמוכים באמצע שנות ה-2010 ואז, ב-2018 טראמפ הטיל מחדש את הסנקציות. עם הזמן הסנקציות של טראמפ הפכו לפחות יעילות מכיוון שאיראן הבינה איך לעקוף אותן. אבל למרות זאת הייתה ירידה דרמטית ביצוא הנפט של איראן, משיא של כמעט 2 מיליון חביות ביום ב-2017 לפחות מ-500,000 חביות ביום ב-2020. מאז זה עלה ליותר ממיליון חביות ביום אבל זה עדיין נמוך מהרמות שלפני הסנקציות.

המשבר הכלכלי

למרות שהנתונים מעט מטושטשים מכיוון שאיראן לא מפרסמת נתונים סטטיסטיים מהימנים, האומדן העדכני של קרן המטבע הבינלאומית מצביע על כך שהתמ"ג לנפש של איראן ירד בחצי מאז 2012. התמודדות עם סנקציות וירידה של 50% בהכנסות יהוו אתגר עבור כל ממשלה אבל המשטר הנוכחי של איראן ששולט ברוב הכלכלה הלאומית הוא אולי הבלתי כשיר ביותר בהיסטוריה התיאוקרטית של איראן.

במשך 5 השנים האחרונות האינפלציה עומדת על כ-50%. שיעור העוני הכפיל את עצמו למעשה ל-30% ואבטלת הצעירים עלתה ל- 25%. המשטר גם מוציא סכומי כסף אבסורדיים על סובסידיות, למשל על דלק. ערך הסובסידיה הזו שרק מעודדת שימוש יתר משתולל שווה למיליארדי דולרים בשנה. האיראני הממוצע צורך כעת דלק בין פי חמישה לפי 10 מהטורקי הממוצע למרות שהוא עשיר בפחות מחצי. האבסורד הוא שהאיראנים משתמשים בכל כך הרבה בנזין שהם ייבאו אותו לאחרונה למרות שאיראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם,

המדינה האיראנית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לממן את הסובסידיות הללו וגם את התעשיות המולאמות של איראן, וזו הסיבה שהממשלה מנהלת כיום עסק מסוכן  גירעון תקציבי עצום. ככזה הממשלה צריכה כנראה לייצא 1.5 מיליון חביות נפט ליום במחיר ממוצע של 85 דולר על מנת לאזן את תקציבה, אבל עקב הירידה בביקוש, בעיקר מסין, איראן מוכרת רק כ-1.2 מיליון חביות ביום.

מחיר הנפט כבר לא מתקרב ל-85 דולר לחבית. הנפט נסחר בעולם רק בכ-75 דולר לחבית אבל איראן נאלצת למכור אותו בהנחה של 10% כדי לפצות על סיכון הסנקציות. מספרים נמוכים יותר ויצוא נמוך יותר פירושם שהכנסותיה של איראן מנפט עומדות על בערך על 60%  מהנדרש, כך שאיראן כנראה בדרך לנהל גירעון תקציבי חסר תקדים של כמעט 7 טריליון ריאל, הגבוה ביותר בתולדות איראן.

זה אילץ אה המדינה האיראנית לעשות תרגילי חיסכון לא פופולריים, כולל קיצוץ של סבסוד מזון ותרופות, מה שמכביד על קרן הפנסיה הציבורית וקרן העושר הריבונית, מה שמוביל אותנו למשבר השני, המשבר הפוליטי של איראן

המשבר הפוליטי

באופן לא מפתיע חוסר התפקוד הכלכלי הלחיץ ​​את היחסים בין האייתוללה השולט לאיראנים רגילים, אבל המתחים האלה החריפו גם בגלל שני דברים נוספים. ראשית, אי השוויון הולך וגובר, זה לא רק שהאליטות האיראניות עשירות בהרבה מהאיראנים הרגילים, זה גם שאיראן סובלת מאי שוויון אזורי ואתני חריף.

מדיניות ממשלתית הועילה בעקביות לאזורי המרכז העשירים יותר של איראן שנשלטים על ידי פרסים אתניים על חשבון העניים יותר.  באזורים שבהם יש לעתים קרובות אוכלוסיות מיעוט גדולות יותר. ב-2018, במחוז בלוצ'יסטן שיעור העוני היה גבוה פי 5 מזה של טהרן. בשנת 2021 הייתה מחאה של הרוב הערבי במחוז כורדסתאן. המחאה פרצה לאחר שפרויקט ממשלתי להפניית מים למחוזות המרכז גרם לבצורת קטסטרופלית.

הגורם המחמיר השני הוא הפער האידיאולוגי המתרחב בין אנשי הדת השולטים לאיראני הממוצע. עם עלייתם לשלטון ב-1979 האיראנים ראו בהאייתוללה שמרני מדי. בסופו של דבר המשטר הוציא להורג רבים מהסטודנטים והשמאלנים.שתמכו במהפכה.

אבל הפער הזה רק התרחב. ככל שהציבור האיראני הפך ליברלי יותר והיו הפגנות נרחבות. השיא היה כשמשטרת המוסר הרגה צעירה כשלא לבשה את החיג'אב כראוי. מה שמביא אותנו לנושא השלישי של משבר הירושה באיראן.

משבר הירושה

המנהיג העליון עלי חוסייני ח'אמנאי שהחליף ב- 1989 את האייתוללה לאחר מותו בן 84 כיום. עד כה הוא סירב למנות סגן ואין לו יורש ברור. הברירה  תהיה הנשיא המכהן אבראהים ראיסי. אבל הוכח שראיסי לא כשיר לניהול וככל הנראה יהיה שמרני מדי. לנשיא הקודם חסן רוחאני היה רקורד טוב יותר בממשלה אבל כוהני הדת לא סומכים עליו. היו שמועות שקאיני טיפח את סגנו בן מוסה לתפקיד. אבל זה יכול להיות מסוכן, ההיסטוריה מעידה ששושלות חסרות יכולת באיראן לא שורדות זמן רב.

אי הבהירות לגבי מחליפו של קאמאני פירושה תקופה מתמשכת של מאבק פנים אליטי. זה מסוכן עבור המשטר עם אזרחים שנמצאים במצב מתמיד של אי שקט ומחלוקות. כל זה בשילוב עם תרעומת ציבורית שעלולה להפיל את המשטר. זה בערך מה שקרה ב-1979 כשהצבא נטש את השאה לאחר הפגנות מתמשכות שאילצו אותו לברוח,

אז אלה הם שלושת המשברים של איראן וברור שמלחמה עם ישראל רק תחריף את שלושתם. מבחינה כלכלית, לאיראן פשוט אין יותר כסף לתמוך באופן אקטיבי בנציגיה. שלא לדבר על לנהל מלחמה מלאה מבחינה פוליטית. עוד יותר אי-יציבות אזורית, במיוחד אם היא דורשת איזשהי ההתגייסות רק תגביר את הכעס הציבורי. לבסוף כל ירושה תצטרך להידחות עד לסיום הסכסוך. כל מלחמה, במיוחד שניתן להפסיד בה, תהיה שנויה במחלוקת ולמסוכנת עבור המשטר.

 

מלחמה עם איראן היא בלתי נמנעת

מלחמה עם איראן היא בלתי נמנעת. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © The Tom Nash Report

הערוץ של טום נאש מתמקד בגיאופוליטיקה, עניינים בינלאומיים אקטואליים, דינמיקה פוליטית, כלכלית וחברתית גלובלית. הערוץ שואף לספק הבנה מעמיקה יותר על האופן שבו אירועים גיאופוליטיים מעצבים את עולמנו, תוך מתן נקודות מבט לנושאים החל מעימותים בינלאומיים ליחסים דיפלומטיים, מדיניות כלכלית. מעבר לכך הערוץ משמש משאב רב ערך לכל מי שמתעניין בנוף הפוליטי הגלובלי ומבקש להישאר מעודכן לגבי ההתפתחויות האחרונות והשלכותיהן הרחבות.

בסרטון הפעם נאש מחזיר אותנו לאימרה של ביל קלינטון "זאת הכלכלה, טמבל" It's the economy, stupid. (הסלוגאן במהלך מסע הבחירות של ביל קלינטון לנשיאות ארצות הברית בשנת 1992 מול ג'ורג' בוש). לפי נאש ישראל היא רק פיון במשחק הגיאופוליטי כלכלי הגדול.

המלחמה הבאה של ישראל

המלחמה בעזה, עד כמה שהיא נוראית היא רק קדימון. זה לא הדבר האמיתי אלא טריילר לסרט האמיתי. סרט שהולך להיות גדול יותר, גרוע יותר ובקנה מידה גדול. המלחמה הבאה של ישראל הולכת להיות הרבה יותר גרועה מהמלחמה בעזה והיא מתקרבת.

ישראל היא חלק ממשחק שחמט גדול יותר

כשנמלה הולכת על מגרש כדורגל, כל פיסת דשא ניראת דומה לאחרת. כשאתם יושבים ביציע אתם רואים את מגרש הכדורגל כולו. מה שחשוב זאת התמונה הגדולה. התקשורת והמיינסטרים מביאים לכם את התמונה של פיסת הדשא. ישראל היא חלק ממשחק שחמט גדול יותר.שמתרחש בין איראן, רוסיה וארה"ב. איראן שואפת לדומיננטיות אזורית במזרח התיכון והאיראנים מתכננים את זה כבר עשרות שנים. איראן רוצים  כדי להשיג את מטרתה להיות הבוס של המזרח התיכון איראן שואפת לעשות שלושה דברים. ברגע ששלושת הדברים האלו יקרו איראן תהפוך לבעלים של המזרח התיכון:

1- להסיר את ההשפעה של ארצות הברית מהאזור.

2- לסלק את ישראל, בעלת הברית הגדולה ביותר של ארצות הברית ואת המאחז דה פקטו במזרח התיכון.

3- להגיע לפצצה גרעינית, אז אף אחד לא יוכל יותר לאיים על איראן.

מדיניות ארה"ב

מדיניותו של הנשיא אובמה התאימה לחלוטין למטרות הספציפיות האלו. מה שממשל אובמה עשה זה לצאת מהמזרח התיכון ויחד עם הסכם הגרעין סלל את הדרך של איראן לפצצה גרעינית. כשהגיע ממשל טראמפ כל זה התהפך. ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ שינה בעצם את הדרך שבה ארצות הברית מסתכלת על החלק הזה של העולם ובצדק. וזה לא קשור לישראל או לחמאס. זה קשור לסין, איראן ורוסיה. אז הסינים נמצאים עמוק בתוך יוזמת 'החגורה והדרך' שיש לה נתחים עצומים והשפעה עתידית במזרח התיכון. רוסיה ואיראן בונות מסדרון כלכלי משלהן הכולל את אזרביג'ן, רוסיה, איראן והודו שיעמוד כנגד ההשפעה של ארה"ב באזור. אז הסינים עוברים ברוסים והאיראנים נכנסים פנימה ובעצם משתלטים על המזרח התיכון.

עידן טראמפ

קושנר והצוות שלו אמרו בעצם שכדי להתמודד עם סין אנחנו צריכים להתמודד עם רוסיה ואיראן. איראן הייתה סוג של מחשבה מאוחרת כי מדובר ברוסיה ובסין וישראל היא רק נקודה קטנה בספר ענק. האמריקאים בעצם אמרו – תראו אנחנו צריכים למצוא דרך להתמודד עם הדברים האלה כי הם עומדים לכבוש לא רק את המזרח התיכון, כי כל המסדרונות האלה שהם בונים מובילים גם להודו שאנחנו רוצים שתיהיה בצד שלנו. ההודים עדיין מתלבטים. הם נוטים להיות בצד של ארה"ב אבל הם לא. הודו היא הכלכלה הגדולה הבאה שתתפוצץ אם הם יפתרו הרבה מהבעיות הפנימיות שלהם.

להודים יש דמוגרפיה מצוינת, יש להם הרבה יתרונות ופוטנציאל עצום. אז יש קרב בין סין, רוסיה וארה"ב על השליטה וההשפעה על הודו וזו הסיבה שארה"ב הכריזה בספטמבר 2023 על המסדרון הכלכלי של תוכנית IMEC (מסילת השלום) שעומד להיות מהאיחוד האירופי לישראל דרך ערב הסעודית והודו והמסדרון הכלכלי הזה אמור להיות משקל הנגד ליוזמת החגורה של סין ולמסדרון הכלכלי הרוסי עם איראן והודו. (הרעיון השאפתניכ הוכרז לאחרונה בוועידת ה-G20, כעשור לאחר הניסיון הסיני לחדש את דרך המשי. המסדרון התחברותי ייצא דרך הים מחופי הודו דרך מיצרי הורמוז לדובאי, ימשיך במסילת רכבת עד חיפה דרך סעודיה וירדן, בנתיב תעבורה ימית עד פיראוס משם יהיה שינוע במשאיות עד צפון אירופה. היבוא לתת-היבשת ההודית מאירופה ינוע באותה הדרך). 

איראן נשארת מאחור

המדינה העיקרית שהייתה אמורה להידפק מכך היא איראן. יוזמת הדרכים של סין לא הולכת להיהרס על ידי המסדרון הכלכלי הזה, היא תהיה מתחרה, אבל היא תשרוד. מצד שני, רוסיה והודו ימשיכו להיות  שותפות סחר במשך עשרות שנים, המדינה היחידה שתפגע מזה זאת איראן.

האם איראן מאבדת את יכולתה לייצר תזרים מזומנים ויחסי מסחר שלא היו לה במשך שנים בגלל הסנקציות עם המסדרון הזה? אם ארה"ב באמת תצליח לעשות מה שהיא רוצה לעשות, לבנות את המסדרון המתוכנן איראן היא היחידה שתפגע. מזה. האיראנים לא טיפשים, הם התכוננו לזה במשך שנים. אי אפשר לזלזל באיראן, האיראנים ם יודעים מה הם עושים, הם בנו רשת של פרוקסי בכל מדינה באזור שיש לה ממשל חלש. לבנון, המורדים החות'ים בתימן שמשתלטים על המדינה, אותו דבר בסוריה אותו דבר בעיראק.                                                                     

התוכנית האסטרטגית האיראנית להשתלטות על מדינות במזה”ת

יש לאיראנים באזור את כל הפיונים האלה אותם הם יכולים להפעיל בכל זמן נתון והסונים הם חלק מזה. למרות שהאיראנים הם שיעים ולא ממש אוהבים סונים הם אימצו את חמאס שהוא ארגון סוני מוחלט בגלל אותה יכולת מודל להסב נזק לתנופת שלטון חלשה בישראל. חמאס משתלט על עזה, הם מעיפים את הרשות הפלסטינית ועכשיו הם הבעלים של עזה והם ממומנים על ידי איראן אז זה קשור לסונים ושיעים ודתות והכל עניין של פוליטיקה. המטרה הייתה לבנות טבעת אש מסביב לישראל. האיראנים בנו רשת של שליחים סביב הישראלים במטרתם להרוס את ישראל.

במשך 20 שנה באמצעות חזבאללה, חמאס, המיליציות הסוריות והמיליציות העיראקיות, בכל נקודה נתונה הם יכולים לאלץ את ישראל לצאת למלחמה חזיתית מדרום ומצפון מבחוץ ועם קצת עזרה מערביי ישראל אולי הם באמת יכולים לדחוף את ישראל לסף האבדון שהכינו. כולם קיבלו מימון כולם עברו הכשרה אבל אז יצאה ארצות הברית בספטמבר 2023 עם התוכנית לשרשרת אספקה ​​לוגיסטית ענקית שתעבור כל הדרך מהודו לארה"ב דרך האיחוד האירופי וזה  הולך להוציא את איראן ואת משמרות המהפכה לגמרי מהתמונה. אם אתם חושבים שזה צירוף מקרים שאחרי ההכרזה בספטמבר הישראלים הותקפו באוקטובר, תמיד יש סיכוי שזה יכול להיות יד המקרה אבל אני לא מאמין גדול בצירופי מקרים כשמשהו בסדר גודל כזה קורה. האיראנים מחליטים שהם צריכים לעצור את זה. אפשרות אחת היא לנסות להרוס את ישראל, אחת מהחוליות בשרשרת של אותו מסדרון. אפשרות שנייה היא להקריב פיון. חמאס הוא פיון סוני מה שהופך אותו עוד יותר מתאים להקרבה.

תפקידו של חמאס בדינמיקה האזורית

הרעיון הוא לגרום לחמאס ליצור מתקפה ענקית על ישראל ולגרום לישראלים להגיב בצורה כזו שתעשה דה-לגיטימציה לישראל שהסעודים עומדים לעשות איתם עסקים להפוך ללא מקובלת על העולם הערבי, ככה אתה גם הורג את היוזמה הזאת כי אם הישראלים לא מספיק טובים אם הם נגועים אם הם רדיואקטיביים הסעודים לא ישחקו עם זה והמסדרון הזה מת. אז הם בוחרים באפשרות מספר שתיים כי זה גם מתאים יותר לרעיונות שעל פיהם פועלים האיראנים.

האיראנים הרבה יותר ערמומיים מ- "כוח גס". ראינו איך זה התנהל בספטמבר, אחרי ההכרזה של ארצות הברית, באוקטובר הישראלים הותקפו ויצאו למלחמה עם חמאס, מה שכמובן גרם להם להיות מאוד לא פופולרים בעולם ועכשיו חמאס בעצם לא מנצח במלחמה אלא מפסיד אבל הם עדיין בחיים ואיראן מושכת כל שקר אחד שיש לה כדי לחלץ את חמאס איכשהו ממנו. הם רואים בזה את החמאס כטמבל שהם צריכים להציל. הם לא יכולים לתת לזה ליפול, הם ישתמשו באל ג'זירה, הם יממנו ארגונים שונים, הם מושכים כל דבר שיש להם קטאר הם יודעים שאם הם לא יצילו את חמאס המלחמה הבאה תהיה הרבה יותר גרועה.

האינטרסים של ארה"ב ואיראן בעיכוב הסכסוך

האיראנים ילכו לשלב הבא שהוא לגרש את ארה"ב מהמזרח התיכון עכשיו הם לא יכולים לעשות את זה בכוח. הם יכולים להשתוות לכוח האמריקני ולצי אז הם צריכים להיות ערמומיים  והם כבר התחילו את מה שאתם רואים עכשיו עם החוטים שאין שום קשר לישראל.וצרו על תעלת סואץ שחסומה כעת, בכך הם גורמים נזק כלכלי עצום למצרים שחיה בעצם מתעלת סואץ. אז בעלת הברית הגדולה ביותר במזרח התיכון של ארצות הברית היא בהחלט ישראל, אבל מצרים היא בעלת ברית ענקית של ארצות הברית במזרח התיכון. אם ארה"ב תוכל להסיר את המצור עם הכוח הבינלאומי שהם יצרו הכל ייפתר אבל אם ארה"ב לא תהיה יעילה בהסרת המצור למצרים לא תהיה ברירה אלא ללכת לאיראן להיטיב עם איראן. זאת הולכת להיות המלחמה השנייה שארה"ב תיאלץ להילחם על הבמה הגיאופוליטית עם הצי. ברגע שאיראן תתקדם לגרעין, הם יודעים שהישראלים יראו את זה כאיום קיומי עצום ובצדק,

ישראל ואיראן במסלול התנגשות

ברגע שאיראן תדחוף לשלב הבא שהוא להשיג פצצה גרעינית, הישראלים יתקפו. הישראלים לא יתנו לאיראן להגיע לפצצה גרעינית וזה תרחיש מלחמה נרחבת. האיראנים שועטים אל הגרעין זה אומר שכרגע האיראנים והישראלים במסלול ההתנגשות. הישראלים לא יאפשרו לזה לקרות אז המלחמה תגיע. בתרחיש כזה כשישראל תנסה למנוע מהאיראנים להגיע לגרעין זה אומר מלחמה ישירה בין ישראל לאיראן. המלחמה תחייב את איראן להשתמש בתוכנית טבעת האש שלה דה פקטו שתביא את כל החזיתות הללו לקרוס על גבי ישראל. השאלה הגדולה, יש לאיראן את חזבאללה, המיליציות בסוריה ואת החות'ים, האם גם את חמאס? אם חמאס ישרוד לשלוש עד ארבע או חמש השנים הבאות זה משחק אחר לגמרי.

להשמיד את חמאס

מהסיבה הספציפית הזו,ישראל מבינה שאסור לחמאס לשרוד. לאיראנים ולארצות הברית יש אינטרס זהה כרגע וזה לא לטובת ישראל. מצד אחד האיראנים אומרים – תראו אנחנו עדיין בונים את הכוח שלנו למלחמה הענקית ההיא. האיראנים צריכים רק לעצור את הסכמי אברהם כדי שהסדר הכלכלי לא יקרה בשנה-שנתיים הקרובות. בינתיים הם מנצלים את הזמן כדי להתחמש מחדש באספקה ​​ולהתכונן למלחמה. האיראנים לא רוצים מלחמה אזורית היום אלא בעוד שנתיים. ארה"ב לקראת שנת בחירות וכבר מממנים מלחמה אחת באוקראינה גם הם לא מעוניינים במלחמה כרגע. בעוד שנתיים יהיה לישראל הרבה יותר קשה עם המלחמה הזו מאשר עכשיו. אבל כחלק מהתהליך להרגיע את העניינים ולמנוע מלחמה אזורית הישראלים עשויים להשאיר את חמאס בחיים.  בטווח הארוך זה עשוי לדפוק את הישראלים.

אז יש דמיון בין האינטרסים של ארה"ב ושל איראן שלא לתת לדברים להתפוצץ כרגע. וזה עובד הפוך בכיוון הישראלי. ברור שהישראלים לא יכולים לכפות מלחמה על הצדדים, הם שחקן משני והם לא השחקן העיקרי. מה שהם יכולים וחייבים  לעשות זה לוודא שהם יחסלו את חמאס. כי מה שלא יקרה, אסור להם לתת לחמאס לצאת מזה. אם חמאס ישרוד וייתחמש יראו את זה בטבעת האש האזורית וזה יהיה משחק אחר לגמרי.

מסקנה

כל עוד הם לא הולכים לפתוח במלחמה אזורית, הישראלים משחקים בגבולות מה שמותר להם לעשות. כדי לנצח את טבעת מלחמת האש אסור להם לאפשר לשאריות  של חמאס לשרוד.

 

 

שנת 2019 ב- 6 דקות

סיכום שנת 2019

שנת 2019 ב- 6 דקות. סרטון מערוץ היוטיוב © Vox שעוזר לנו להבין טוב יותר את העולם. מנחי הערוץ הם ברידג'ט הנווד, קת' ספנגלר, אדם פרילנדר, ג'ואי סנדאידיגו, קולמן לוונדס, קים מאס, לורה בולט, אד וגה ועם תמיכת מחקר של מליסה הירש. הסרטון הפעם  מסקר את האירועים שעשו את שנת 2019.

לסרטונים נוספים מערוץ Vox עם כתוביות בעברית או תרגןם תוכן לעברית לחצו על הקישור 

אימפריית הנדל"ן מאחורי דונלד טראמפ

אימפריית הנדל"ן מאחורי דונלד טראמפ. ערוץ היוטיוב Business Casual מגדיר את עצמו כערוץ "מסע חינוכי לדמוקרטיזציה של ההיסטוריה העסקית". תוכלו למצוא בערוץ מגוון סרטונים בנושאים גיאופוליטיים וכלכליים.נכון לחודש פברואר 2020 הערוץ צבר 784,000 מנויים ו- 60,935,549 צפיות. הסרטון הפעם – אימפריית הנדל"ן מאחורי דונלד טראמפ.

ארגון טראמפ הוא קונצרן אמריקאי בינלאומי בבעלות פרטית שמרכזו נמצא במגדל טראמפ במידטאון מנהטן, ניו יורק. הוא כולל מיזמים עסקיים והשקעות של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. טראמפ שימש כיו"ר וכנשיא הארגון. כיום, נשיאת החברה היא בתו של טראמפ, איוונקה טראמפ (לקוח מויקיפדיה).
את המיזמים וההשקעות העסקיות של הארגון בין השנים 1971 עד 2017 ניהל טראמפ כיו"ר ונשיא. לארגון טראמפ אינטרסים בפיתוח נדל"ן, השקעות, תיווך, מכירות ושיווק וניהול נכסים. החברה מחזיקה בבעלות, מפעילה, משקיעה ומפתחת נדל"ן למגורים, מלונות, אתרי נופש, מגדלי מגורים, ומגרשי גולף במדינות שונות, כמו כן בבעלותה כמה מאות אלפי מטרים רבועים של נדל"ן מוביל במנהטן.

מי נשיא טוב יותר: טראמפ או אובמה?

© PragerU פרגר יו הוא ערוץ היוטיוב של דניס פרגר (Dennis Prager) שדרן רדיו, סופר ופובליציסט יהודי אמריקאי ואוהד ישראל. PragerU פרגר יו הן ראשי התיבות של "אוניברסיטת פרגר". הערוץ מעלה סרטונים בנושאים עולמיים רבים כמו פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה מדע וטכנולוגיה ועוד. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר ‫3,080,000 ‏‬‏ ‏מנויים ו- 1,734,979,479 צפיות. הסרטון הפעם –מי נשיא טוב יותר: טראמפ או אובמה? עם וויל וויט. תרגום לעברית: Yael Lahav

עימות טלוויזיוני טראמפ נגד הילרי – Songify

Schmoyoho הוא ערוץ היוטיוב של "האחים גרגורי", הרכב מוזיקלי הכולל את האחים מיכאל, אנדרו ואוון יחד עם שרה פולן. נכון לחודש פברואר 2020 הערוץ צבר 3,280,000 מנויים ו- 968,039,994 צפיות. הסרטון הפעם – עימות טלוויזיוני טראמפ נגד הילרי – Songify

שון מנדס, קמילה קביו – סניוריטה (גרסת כיסוי דונלד טראמפ)

זכריה שאוש (Chaouch Zakaria) מעלה לערוץ היו טיוב שלו מאסטרו זאקוס (Maestro Ziikos) סרטונים בהם הוא גורם לדבריו לכל אחד לשיר כל דבר. נכון לחודש יולי 2019 הערוץ צבר 1,441,835 מנויים ו- 279,301,095 צפיות. בסרטון הפעם – שון מנדס, קמילה קביו – סניוריטה (גרסת כיסוי דונלד טראמפ) תרגום לעברית: Nitsan Even

קמילה קביו | הוואנה | גרסת כיסוי של דונלד טראמפ

זכריה שאוש (Chaouch Zakaria) מעלה לערוץ היו טיוב שלו מאסטרו זאקוס (Maestro Ziikos) סרטונים בהם הוא גורם לדבריו לכל אחד לשיר כל דבר. נכון לחודש יולי 2019 הערוץ צבר 1,441,835 מנויים ו- 279,301,095 צפיות. בסרטון הפעם – קמילה קביו | הוואנה | גירסת כיסוי של דונלד טראמפ. תרגום לעברית: Tair Yoavi / עדי אשכנזי

קמילה קביו (Camila Cabello) היא זמרת ופזמונאית אמריקאית. קביו נולדה בקוחימר שבקובה, לסינואה אסטרבאו ואלחנדרו קביו. היא ממוצא מקסיקני וקובני. במשך רוב ילדותה, היא ומשפחתה עברו הלוך ושוב בין הוואנה למקסיקו סיטי, מקסיקו (ארץ מולדתו של אביה), לפני המעבר למיאמי, פלורידה בגיל 5. למדה בבית ספר ציבורי במיאמי, אך עזבה את לימודיה בעודה בכיתה ט', על מנת להתמקד בקריירת השירה שלה. ב2018 הוציאה קביו את השיר "Havana" כדי לקדם את אלבום הבכורה שלה, השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, מצעד הבילבורד הוט 100, ומצעדים נוספים אחרים. הוואנה היא בירת קובה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו ובאיים הקריביים. העיר, המשתרעת על פני כ-720 קמ"ר היא גם אחד ממחוזותיה של קובה, שוכנת במערב המדינה, לחופו של מצר פלורידה, כ-170 ק"מ דרומית לקי וסט שבפלורידה. בשנת 1982 הכריז אונסק"ו על העיר העתיקה וביצוריה כאתר מורשת עולמית, והעיר הוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014. (לקוח מויקיפדיה) בסרטון הנוכחי, נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ בגרסת כיסוי לשיר המפורסם.

טראמפ והילארי בשני קולות!

Nigahiga הוא ערוץ היוטיוב של ראיין היגה, שחקן, זמר סופר ויוטיובר אמריקאי שהתפרסם באמצעות הסרטונים שלו ב-יוטיוב. ראיין זכה גם ב-פרס שורטי להומור. נכון לחודש ינואר 2020 הערוץ צבר 21,306,104 מנויים ו- 4,183,994,097 צפיות. הסרטון הנוכחי – טראמפ והילארי בשני קולות! דיבוב פרודיה על גבי סרטון העימות בין דונאלד טראמפ והילארי קלינטון.

 

שון מנדס, קמילה קביו – סניוריטה (גרסת כיסוי דונלד טראמפ)

זכריה שאוש (Chaouch Zakaria) מעלה לערוץ היו טיוב שלו מאסטרו זאקוס (Maestro Ziikos) סרטונים בהם הוא גורם לדבריו לכל אחד לשיר כל דבר. נכון לחודש יולי 2019 הערוץ צבר 1,441,835 מנויים ו- 279,301,095 צפיות. בסרטון הפעם – שון מנדס, קמילה קביו – סניוריטה (גרסת כיסוי דונלד טראמפ) תרגום לעברית: Nitsan Even

קמילה קביו (Camila Cabello) היא זמרת ופזמונאית אמריקאית. קביו נולדה בקוחימר שבקובה, לסינואה אסטרבאו ואלחנדרו קביו. היא ממוצא מקסיקני וקובני. במשך רוב ילדותה, היא ומשפחתה עברו הלוך ושוב בין הוואנה למקסיקו סיטי, מקסיקו (ארץ מולדתו של אביה), לפני המעבר למיאמי, פלורידה בגיל 5. למדה בבית ספר ציבורי במיאמי, אך עזבה את לימודיה בעודה בכיתה ט', על מנת להתמקד בקריירת השירה שלה. ב2018 הוציאה קביו את השיר "Havana" כדי לקדם את אלבום הבכורה שלה, השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, מצעד הבילבורד הוט 100, ומצעדים נוספים אחרים. הוואנה היא בירת קובה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו ובאיים הקריביים. העיר, המשתרעת על פני כ-720 קמ"ר היא גם אחד ממחוזותיה של קובה, שוכנת במערב המדינה, לחופו של מצר פלורידה, כ-170 ק"מ דרומית לקי וסט שבפלורידה. בשנת 1982 הכריז אונסק"ו על העיר העתיקה וביצוריה כאתר מורשת עולמית, והעיר הוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014. (לקוח מויקיפדיה)

המדינה שלי מדברת

ערוץ היוטיוב של טד (TED (Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת  "רעיונות ששווה להפיץ"  "Ideas Worth Spreading". נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TED צבר 14,900,400 מנויים ו- 1,564,900,476 צפיות, ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות וערוץ TedTalks צבר 20,800,000 מנויים ו- 3,735,606,385 צפיות.

בסרטון הפעם –המדינה שלי מדברת, מה קרה כשבפרויקט "אירופה מדברת" הפגישו בין אלפי אנשים זרים בעלי דעות מנוגדות, לדיבורים על פוליטיקה ונושאים אחרים. באביב 2019, יותר מ-17000 אירופאים מ-33 מדינות נרשמו כדי לנהל דיון פוליטי עם אדם זר. הם השתתפו ב"אירופה מדברת", פרויקט שמארגן שיחות פרטיות בין אנשים בעלי דעות שונות — סוג של טינדר בתחום הפוליטיקה. יוכן וגנר (Jochen Wegner) העורך הראשי של המהדורה המכוונת של השבועון הגרמני די צייט (בגרמנית: Die Zeit – "הזמן"), מספר על הדברים הבלתי צפויים שקרו לאחר שאנשים נפגשו כדי לדבר ומראה כיצד שיחות פנים אל פנים יכולות לגרום לחברה הגלובלית המפולגת לחשוב על עצמה מחדש. תרגום לעברית: Neta Lavee / עריכה: Allon Sasson

 

 

 

 

 

 

צועדי שמאל רוצים גבולות פתוחים | עם וויל וויט

© PragerU פרגר יו הוא ערוץ היוטיוב של דניס פרגר (Dennis Prager) שדרן רדיו, סופר ופובליציסט יהודי אמריקאי ואוהד ישראל. PragerU פרגר יו הן ראשי התיבות של "אוניברסיטת פרגר". הערוץ מעלה סרטונים בנושאים עולמיים רבים כמו פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה מדע וטכנולוגיה ועוד. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר ‫3,080,000 ‏‬‏ ‏מנויים ו- 1,734,979,479 צפיות. הסרטון הפעם – צועדי שמאל רוצים גבולות פתוחים | עם וויל וויט. תרגום לעברית: Yael Lahav

פעילי שמאל בעד גבולות פתוחים