סרטון מעניין מערוץ היוטיוב © Sciencerely של קלמנס שטיינק, דוקטורנט מגרמניה, על אורח החיים היושבני שלנו. מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את ההשפעות השליליות של ישיבה ממושכת?
ישיבה לאורך כל היום פוגעת בכם
בצעו אדפטציה של הרגלי התנועה שלכם: אורח החיים המודרני כובל אותנו לכיסא, אך ישיבה ממושכת היא גורם סיכון אקטיבי להשמנת יתר, לחץ דם גבוה ושבץ. אל תתנו לישיבה לקצר לכם את החיים; רתמו את התובנות המחקריות כדי לקום, לנוע ולנטרל את נזקי הישיבה בטרם עת.
פצחו את הסכנות הנסתרות של העבודה המשרדית: הכיסא הנוח שלכם הוא למעשה גורם סיכון דרמטי, המשתווה להשמנת יתר או לעישון. אל תתעלמו מהמסקנות המדעיות על נזקי הישיבה הממושכת; בחנו כיצד הרגלי העבודה שלכם פוגעים בגוף באופן אקטיבי ונטרלו את הסיכון כבר עכשיו.
מה מניע את מגפת הישיבה: מדוע בחרנו להפסיק לנוע?
הסיפור שלנו היום מתחיל במאה ה-19. המהפכה התעשייתית התעצמה וחברות רבות גדלו דרמטית. לפתע בנקים, יצרני טקסטיל וחברות ביטוח הניבו הכנסות חסרות תקדים. בחנו את הולדת המשרד המודרני: כשהעבודה הפכה למורכבת מדי, אנשי עסקים חכמים רתמו צבא של עובדים לניהול הררי הניירת. הם הקימו קומות שלמות ובנייני ענק שהוקדשו למשימה אחת – דחיסת מעמד העובדים החדש לתוך חללים סגורים שפצחו את שיטת העבודה המשרדית המוכרת לנו היום. אנשים נמשכו אליהם כיוון שהם נתפסו כעבודות נוחות ויציבות. ובעוד שתאונות העבודה בדרך כלל פחתו, עובדי המשרד עמדו בפני סכנות חדשות, אך יעברו שנים עד שהן יוכרו.
במהלך השנים, יזמים הקימו בנייני משרדים מאסיביים ורחבי ידיים. בניין האמפייר סטייט, מרכז רוקפלר או מגדל שאנגחאי הם רק כמה דוגמאות, וגורדי שחקים עזרו לעמוד בדרישה ההולכת וגוברת לשטח משרדי. מאז שנות ה-50, מספר המשרות המשרדיות עלה ב-83 אחוזים. במקביל, מספר המשרות הפעילות פיזית צנח מ-50% ב-1960 לפחות מ-20% כיום. וזה רק חלק אחד מהעניין. ככל שאנשים הפכו לפחות פעילים בשעות העבודה שלהם, גם פעילויות הפנאי השתנו.
טלויזיה, משחקי מחשב ורשתות חברתיות
בניגוד ללפני כמה עשורים, כשאנשים נהנו בעיקר לבלות בחוץ, עכשיו הם נוטים להעדיף פעילויות בתוך הבית כמו צפייה בסרטים, סדרות טלוויזיה או עיסוק ברשתות חברתיות. המבוגר הממוצע מבלה מעל 2.5 שעות ביום ברשתות חברתיות, מה שכשלעצמו מהווה בעיה. כתוצאה מכך, יותר ויותר אנשים הפכו ללא פעילים פיזית. פתאום היו אנשים שקבעו שיאים בהם בילו מעל 145 שעות במשחקי וידאו או מעל 94 שעות בצפייה מרתונית בטלוויזיה.
השילוב של עבודות יושבניות ופעילויות פנאי הכרוכות במעט תנועה פיזית הביא לכך שאנשים פחות פעילים פיזית מאי פעם. זה כבר גרוע מספיק, אבל אם המצב במשרדים היה גרוע, מגפת ה-COVID-19 האיצה את המגמה והפכה את העבודה מהבית לסטנדרט חדש. למרות היתרונות, המציאות האקטיבית דעכה – כיום אנחנו יושבים שעות ממושכות מאי פעם. נתחו את הנתון הבא: 40% מהעובדים מבלים כיום מעל 8 שעות ביום בישיבה. בצעו אדפטציה של סביבת העבודה הביתית שלכם לפני שהסטטיסטיקה תהפוך למציאות הבריאותית שלכם.
איך הישיבה הורסת את הגוף שלנו?
המחקרים המוצגים בסרטון זה הוקצו ספציפית לחקירה של ההשפעות של ישיבה ממושכת על גופנו. חלק מההשפעות השליליות של ישיבה ממושכת דומות לאלו של חוסר פעילות גופנית באופן כללי. כשאנחנו יושבים, אנחנו מעבירים את משקל פלג הגוף העליון לירכיים. לחץ מופעל על עמוד השדרה ועל הרקמות המקיפות את הירכיים.
אם אנחנו יושבים כמה שעות ביום, זרימת הדם שלנו פוחתת והעיכול שלנו מאט. בשלב מסוים נרגיש תחושת צריבה בירכיים, וזו התגובה הישירה של הגוף שלנו ללחץ שאנו מפעילים עליהן. אם תחושת הצריבה נמשכת, תאים ברקמה עלולים להתחיל למות. בטווח הארוך, ישיבה ממושכת עלולה לשחוק דיסקים בעמוד השדרה ולהוביל לנזקים עצביים. במיוחד כשהיציבה לקויה, היא יכולה להוביל לנזקים מתמשכים לגופנו. אבל מלבד פגיעה באנטומיה שלנו, הישיבה גורמת לעוד משהו..
כולסטרול וסוכר בדם
במחקר אחד, המשתתפים ניסו לא לזוז במשך מספר ימים. המטרה הייתה לגלות כיצד חוסר תנועה מוחלט משפיע על גופנו. חוסר התנועה שיבש את רמות הכולסטרול והסוכר בדם של המשתתפים והזניק את תגובת האינסולין שלהם ב-67 אחוזים. זו אחת הסיבות לכך שחוסר פעילות גופנית קשור לסוכרת מסוג 2. וזה לא הכל; דם יכול להצטבר ברגליים, מה שיכול להפחית את כמות הדם והחמצן שמגיעים למוח. כתוצאה מכך, המוח שלנו לא מקבל מספיק חמצן ופעילותו נפגעת.
המוח
מחקרים מדעיים כבר מזהים קשר ישיר בין ישיבה ממושכת לבין דילול האונה הטמפורלית המדיאלית – האזור במוח שאחראי על הזיכרון שלכם. למרות שהוויכוח המדעי נמשך, חוקרים רבים מסמנים את חוסר הפעילות כגורם אפשרי להתפתחות דמנציה ודיכאון. אל תחכו לקישור המדעי הסופי; בצעו אדפטציה של סביבת העבודה שלכם עכשיו כדי להגן אקטיבית על היכולות הקוגניטיביות שלכם.
הלב
הירידה בזרימת הדם משפיעה גם על הלב שלנו. הלב מאמץ את שריריו ושואב דם בעוצמה כדי לפצות על הזרימה המופחתת, ובכך מעלה את לחץ הדם. העומס המתמשך שוחק את שריר הלב ומזניק את הסיכון להתקף לב ב-147 אחוזים. כן, זה המון. וזה אפילו לא לוקח עשורים עד שמצב כה חמור מתעורר. אפילו צעירים בריאים בדרך כלל יכולים לסבול מסיבוכים רציניים.
סיפורו של KL
ישיבה ממושכת יכולה להוביל למה שיש המכנים "פקקת גיימרים". פקקת גיימרים מתרחשת אצל אנשים שמשחקים משחקי וידאו במשך שעות ארוכות. קחו את המקרה של KL. KL הוא גבר בן 31 שעבד כצבע חוץ ונהנה לשחק במשחקי מחשב. הוא שיחק על הספה שלו ברוב שעות הפנאי שלו. ביום שנראה רגיל, הוא התחיל את אחד מסבבי המשחקים שלו. לפתע כפות ידיו הפכו למיוזעות, ברכיו נחלשו וזרועותיו הפכו כבדות.
כשאמו הביאה לו ספגטי, הוא חש כאב באחת מרגליו. בתחילה KL החליט להתעלם מהכאב ולהמשיך לשחק. לאחר שלושה ימים, לעומת זאת, רגלו הייתה נפוחה מתמיד, ולכן הוא החליט ללכת לבית החולים. בבדיקה הרופאים הבינו מהר מאוד שוריד ברגלו היה בגודל חריג. האולטרסאונד זיהה קרישי דם ברגלו.
במקרה של KL, חוסר התנועה הביא לירידה בזרימת הדם, במיוחד בורידים. כתוצאה מכך, טסיות הדם שלו התקרבו והחלו להידבק זו לזו. טסיות דם בדרך כלל חשובות לעצירת דימום לאחר פציעה. הן עושות זאת על ידי שחרור מולקולות לסביבה הגורמות להפעלה של מה שמכונה גורמי קרישה. גורמי הקרישה יחד עם טסיות הדם עוצרים את הדימום. סבבי המשחקים המופרזים גרמו לטסיות ברגלו של KL לשלוח את הסימן הלא נכון וליצור את קריש הדם בוריד שלו.
KL היה בר מזל, שכן במקרים חמורים קרישי דם יכולים לנוע בגוף ולחסום את זרימת הדם במקום אחר. קריש הדם עלול להגיע למוח ולגרום לשבץ, או לעבור לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי. וזה יכול להפוך לסכנת חיים. למרבה המזל, הרופאים גילו את קריש הדם של KL מוקדם והעניקו לו את הטיפול הנדרש. הוא שוחרר מבית החולים לאחר שהפנים שיעור יקר ערך: עליו להפוך לגיימר פעיל יותר.
סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן
רגע לפני פתרון הסיבוכים, הכירו בעובדה המכרעת: ישיבה ממושכת מזניקה את הסיכון לסרטן – כך קובע המחקר הדינמי בתחום. זכרו זאת כשאתם בוחנים את הרגלי היום-יום שלכם. מחקר גדול עקב אחר למעלה מ-240,000 מבוגרים שלא סבלו מסרטן, מחלות לב או ריאות בהתחלה.
במשך שמונה שנים וחצי, צפייה של מעל שבע שעות בטלוויזיה ביום הקפיצה את הסיכון לחלות בסרטן לשיא בקרב המשתתפים. מחקר אחר כלל כ-490,000 גברים ונשים בגילאי 50 עד 71 ועקב אחר התנהגותם. מתברר ששעות צפייה מרובות בטלוויזיה מעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס בקרב גברים ולסרטן רירית הרחם בקרב נשים. שוב, לא לגמרי ברור כיצד ישיבה ממושכת תורמת לסרטן, אך כרגע מוצע כי לא הישיבה, אלא חוסר הפעילות הגופנית הנובע ממנה הם האשמים.
חוסר פעילות גופנית יכול לשנות את רמות הורמוני המין או להגביר דלקתיות בגוף, שניהם יכולים להיות גורמי סיכון לכמה סוגי סרטן. אך שוב, איננו מבינים עד הסוף איך זה עובד. עם זאת, ראינו שישיבה ממושכת יכולה להזיק לגופנו בדרכים שונות. אז מה אנחנו יכולים לעשות בנידון?
מה אנחנו יכולים לעשות?
גם כשנבחר לצמצם את הישיבה בזמננו הפנוי, סביבת העבודה תמשיך לכבול רבים מאיתנו לכיסא שעות ארוכות. אז אנחנו צריכים פתרון לזה. הנה מה שאתם יכולים לעשות כדי להילחם בהשפעות השליליות של ישיבה ממושכת:
תנועה
פעילות גופנית ותנועה מרובה מנטרלות את סיכוני הישיבה הממושכת. פעילות אירובית קבועה יכולה לעזור להוריד את לחץ הדם, את הסיכון לחלות בסוכרת או במחלות לב. אפילו כמויות קטנות של פעילות גופנית כמו הליכה מהירה במשך 15 דקות יכולות לשפר את זרימת הדם, מה שיכול להפחית חלק מתופעות הלוואי של ישיבה ממושכת.
למען האמת, כשכתבתי את תסריט הסרטון, ציפיתי שזה יהיה הפתרון האולטימטיבי. פשוט מתאמנים ואז אין יותר השפעות שליליות של ישיבה. אבל מתברר שזה מורכב יותר. פעילות גופנית מתונה עוזרת רק במידה מסוימת.
גם אנשים אתלטיים מגדילים את הסיכון למחלות לב או סוכרת במידה והם צוברים 10 שעות ישיבה ביום. לכן, בעוד שפעילות גופנית עשויה לעזור לרסן חלק מההשפעות השליליות של ישיבה ממושכת, היא אינה הפתרון האולטימטיבי. במקום זאת, עלינו לשמור על זרימת הדם שלנו לאורך כל היום. ויש כבר כמה אפשרויות להגברת התנועה במהלך שעות העבודה.
שולחנות עמידה והליכונים
שולחנות עמידה מקודמים כחלופות בריאות לריסון החסרונות של ישיבה ממושכת. עמידה עוזרת להפחית את הסיכון לכאבי גב שאנו עלולים לחוות כשאנו יושבים. עם זאת, שאר היתרונות הם ספקולטיביים יותר, כגון הפחתת הסיכון להשמנת יתר, סוכרת, סרטן או מחלות לב. זו גם הסיבה שחלק מהאנשים שמים עכשיו הליכונים מתחת לשולחנות שלהם. שולחנות הליכון עוזרים לרסן את הסיכון לפתח כאבי גב, אך נראה שהם גם משפרים את זרימת הדם ולחץ הדם שלנו, ומדענים כבר יכלו להראות שזה עוזר לפעילות.
במחקר אחד, אנשים התבקשו להעמיד פנים שהם צריכים לספר לבוס על מידע בהודעת טקסט או אימייל כלשהו תוך 40 דקות. המשתתפים שיננו הודעות טקסט במקביל לקבלת אימיילים, כשעליהם להחליט אילו הודעות לפתוח ולסכם עבור המעסיק. בתום 40 הדקות, הם השיבו על שאלות בנוגע לתוכן ההודעות והאימיילים. משתמשי שולחן הליכון היו בסיכוי גבוה ב-30-35% לענות על שאלות נכון. בעוד שחלק מההשפעות ארוכות הטווח של שולחנות הליכון עדיין צריכות להיבדק, נראה שזה עוזר לפחות במידה מסוימת.
הפסקות
אבל יש נשק סודי אחרון: לקיחת הפסקות. ההצעה היא שקימה כל 30 דקות כשאנחנו יושבים כדי להסתובב מעט היא הפתרון הטוב ביותר. זה אומר שכשאנחנו בעבודה אנחנו יכולים לקום, ללכת קצת, אולי לדבר עם קולגה. זו דרך טובה לשמור על זרימת דם קבועה תוך הימנעות מכל תופעות הלוואי של הישיבה. אז כן, קחו הפסקה.
עבודות משרדיות חוללו מהפכה בכלכלה העולמית. אך למרות שחלל המשרד בטוח בדרך כלל, ישיבה ממושכת עלולה להזיק לגופנו. ישיבה לפרקי זמן ארוכים קשורה לכאבי גב, הפרעות בחילוף החומרים, מחלות לב, שבץ, דמנציה וצורות שונות של סרטן.
למרבה המזל, יש כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות. מודלים חדשים של מקומות עבודה מעודדים תנועה בזמן שאנחנו עובדים. הצעד הזה אכן עוזר אבל יש פתרון פשוט יותר… קחו הפסקה מדי פעם וצאו לטיול. אילו דברים אתם עושים כדי להישאר פעילים?
עודכן לאחרונה: ינואר 2026
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
