ננדי אוקורפור מציגה את רעיון הנובלה שלה “Binti”. זהו סיפור על נערה אפריקאית בעתיד הרחוק, שמתקבלת לאוניברסיטה היוקרתית ביותר בגלקסיה ומחליטה לעזוב את כוכב הלכת שלה. למרות המחיר החברתי והמשפחתי, בינטי, גאונה מתמטית משבט ההימבה, יוצאת למסע. היא נושאת עמה את תרבותה, זהותה והקשר העמוק לאדמה ולמורשתה. במהלך הסיפור היא אינה מתרחקת ממי שהיא, אלא הופכת לשלמה יותר.

ננדי משתמשת בסיפורה של בינטי כדי להסביר את מהות האפרופוטוריזם. מדובר בסוג של מדע בדיוני הנשען על שורשים אפריקאיים ולא על המסורת המערבית הקלאסית של הז’אנר. היא מדמה זאת לאינטליגנציה של תמנון לעומת זו של האדם. היא שונה אבל לא פחות מתוחכמת ומבוססת על קו התפתחות אחר. לדבריה, רוב המדע הבדיוני הקלאסי נכתב מנקודת מבט מערבית, לבנה וגברית, ולעיתים מתמקד בזרות, קולוניאליזם ופחד מה”אחר”.

ככותבת ניגרית-אמריקאית ננדי לא מצאה את עצמה בספרות המדע הבדיוני שעליה גדלה ובחרה בסיפורים שבהם דמויות אפריקאיות יוצאות לחלל כפי שהן, מבלי לוותר על תרבותן. ההשראה לכתיבתה הגיעה משורשיה הניגריים. בביקוריה בניגריה נחשפה למפגש הייחודי בין מסורת, רוחניות וטכנולוגיה מודרנית.

הרומן “Lagoon”

 הרומן עוסק בהגעת חייזרים ללגוס, עיר מודרנית, כאוטית ומחוברת טכנולוגית. העיר שזורה במיתולוגיה, אבות קדומים ורוחות. הסיפור משלב בין עבר, הווה ועתיד, בין טכנולוגיה לקוסמולוגיה אפריקאית ומסופר דרך דמות מיתית – עכביש קדום השוזר את המציאות.

לסיום ננדי טוענת שמדע בדיוני אפריקאי הוא כוח יוצר ומשחרר. הוא מאפשר לאפריקאים לדמיין עתידים משלהם, להניע שינוי חברתי ופוליטי, ולהעלות רעיונות וטכנולוגיות חדשים. השאלה “מה אם?” מוצגת ככלי רב-עוצמה לדמיון, זהות וחירות.