פריצת דרך ברפואה

באתר zemaze.co.il, מיזם שיתופי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית ותרגום תוכן לעברית תמצאו תכנים בהם מופיע הערך פריצת דרך ברפואה.

15 תגליות רפואיות של ה-AI

מערכת בינה מלאכותית מסמנת גידול סרטני בשלב מוקדם על גבי סריקת ממוגרפיה

עולם הרפואה עובר בשנים האחרונות טרנספורמציה דרמטית, כאשר הבינה המלאכותית מפצחת תעלומות ומבצעת תגליות שנחשבו עד לא מזמן למדע בדיוני. החל מזיהוי דפוסי מחלה חבויים ועד לפיתוח תרופות מותאמות אישית בתוך שבועות ספורים בלבד, ה-AI משנה את הדרך שבה אנחנו מטפלים בגוף האנושי.

ההתפתחויות הללו משפיעות ישירות גם על מרכזי המחקר והחולים בארץ. אלו הן 15 התגליות המטורפות ביותר של הבינה המלאכותית ברפואה העולמית.

מערכת בינה מלאכותית מסמנת גידול סרטני בשלב מוקדם על גבי סריקת ממוגרפיה

מערכת AI מזהה ומסמנת גידולים זעירים

המהפכה האבחנתית: לראות את המחלה שנים לפני הסימפטומים

15. זיהוי מחלות מתוך דפוסי שינה

מודל AI ייחודי שהתאמן על פני כ-600,000 שעות שינה של 65,000 בני אדם, מסוגל כיום לחזות למעלה מ-130 מצבים בריאותיים שונים. המערכת מזהה פרקינסון, דמנציה, מחלות לב וסרטן בדיוק מדהים של עד 89%. הגוף שלנו פולט אותות קבועים שרופאים בשר ודם אינם מסוגלים לראות, אך ה-AI מבחינה בהם ומזהה מחלות שנים לפני הופעת התסמינים הראשונים.

14. מפת הדרכים של הביולוגיה האנושית

חוקרים השתמשו בלמידת מכונה כדי למפות למעלה מ-10 מיליון תאי מוח בתוך שעות בודדות בלבד. ה-AI לא רק מיפתה את התאים, אלא גילתה סוגי תאים ואזורים חדשים לחלוטין במוח שלא היו מוכרים למדע. מאגר המידע כולל כעת מעל 3,000 סוגי תאי מוח שונים, סוג של "גוגל מאפס" עבור הגוף האנושי שמשנה את כל מה שחשבנו על תודעה ועל פיתוח תרופות.

13. גילוי אלצהיימר 10 שנים מראש

מערכות בינה מלאכותית מנתחות כיום סריקות מוח, בדיקות דם ומדדים קוגניטיביים יחד, ומזהות סמנים ביולוגיים המסוגלים לנבא את מחלת האלצהיימר עד כעשור לפני התפרצותה, בדיוק יוצא דופן של 95%. הגילוי המוקדם הזה פותח, לראשונה בהיסטוריה, את הדלת לרפואה מונעת אמיתית.

12. פיצוח מוטציות גנטיות נדירות

מערכת AI ניתחה נתונים של כ-30,000 חולים שסבלו ממחלות שלא אובחנו מעולם והצליחה לפתור כשליש מהמקרים הללו. המערכת גילתה למעלה מ-100 וריאנטים גנטיים חדשים הגורמים למחלות, ופתרה תעלומות רפואיות של שנים בשבריר מהזמן.

הנדסת ביולוגיה: כשה-AI מייצרת תרופות מאפס

11. חיזוי אינטראקציות בין חלבונים

הבינה המלאכותית חזתה קרוב ל-18,000 אינטראקציות בין חלבונים ברמת דיוק של 90%. מתוך אלו, למעלה מ-3,600 אינטראקציות היו לא מוכרות למדע. בכך, ה-AI פותחת מסלולים ביולוגיים חדשים לחלוטין שיכולים להוביל לריפוי סרטן ומחלות אוטו-אימוניות.

10. מציאת מטרות תרופתיות חבויות

באמצעות אימון על פני 1,400 תרופות ומאות סוגי תאי סרטן, ה-AI מצליחה לחזות כיצד תרופות קיימות משפיעות על הגוף בדרכים שלא ציפינו להן. באחד המקרים, המערכת גילתה כי תרופה המיועדת לסרטן הדם מסוגלת לטפל ביעילות גם בסרטן הריאות. התיאוריה נבדקה והוכתרה בהצלחה.

9. האנטיביוטיקה שנולדה במחשב: האליצין (Halicin)

חוקרים השתמשו בלמידה עמוקה כדי לסרוק מעל 100 מיליון תרכובות כימיות בימים ספורים. המערכת גילתה אנטיביוטיקה חדשה לחלוטין בשם האליצין. חיידקים אינם מסוגלים לפתח עמידות אליה גם לאחר חשיפה ממושכת, פריצת דרך שיכולה להציל מיליוני חיים מפני מגיפות עתידיות.

8. ייצור מולקולות להשמדת חיידקי על

הבינה המלאכותית לא רק מוצאת תרכובות קיימות, היא מייצרת מולקולות חדשות מאפס. אלגוריתמים של AI גנרטיבי עיצבו מעל 36 מיליון מולקולות פוטנציאליות המטרגטות חיידקי על עמידים (כמו MRSA). ניסויים בבעלי חיים הראו כי חלק מהמולקולות הללו העלימו זיהומים לחלוטין.

7. עיצוב חלבונים שלא קיימים בטבע

מודל AI הצליח לפתור 41 מתוך 41 אתגרים מורכבים של עיצוב חלבונים מהיסוד. החלבונים הללו מתוכננים במיוחד כדי לתקשר עם ה-DNA, לתקוף מחלות ספציפיות או לשמש כחיסונים מותאמים.

6. מיפוי המבנה של כל חלבון מוכר למדע

מערכת בינה מלאכותית שחררה תחזיות מבנה עבור למעלה מ-200 מיליון חלבונים. למעשה, מדובר בכל חלבון מוכר שקיים על פני כדור הארץ. למעלה מ-3 מיליון חוקרים ברחבי העולם משתמשים כיום בנתונים הללו, ומה שדרש בעבר שנים של עבודה במעבדה לוקח כעת שניות ספורות.

קיצור לוחות הזמנים: תרופות בשבועות במקום בשנים

5. מתכנון לניסוי קליני ב-46 ימים בלבד

בינה מלאכותית הצליחה לתכנן תרופה מועמדת בתוך 46 ימים בלבד, תהליך שבדרך כלל אורך כ-5 שנים. התרופה כבר עברה לשלבי ניסוי והציגה שיפורים מדידים אצל חולים. מדובר בהאצה של פי 15 מהקצב המסורתי.

4. תרופות פסיכיאטריות וסרטניות ממוקדות

תרופה פסיכיאטרית שעיצבה ה-AI עברה משלב הקונספט לניסויים בבני אדם בפחות מ-12 חודשים. בתחום האונקולוגי, ה-AI יצרה תרופה שתוקפת קווי גידול ספציפיים בדיוק הגבוה פי 5,000 מהמקובל. ניסויים ראשוניים כבר הציגו נסיגה חלקית של הגידולים אצל חולים.

3. מציאת מזור למחלות נדירות

מערכת בינה מלאכותית ניתחה מעל 6,000 מקרים של חולים הסובלים ממחלות נדירות, והציגה אחוזי אבחון גבוהים יותר מרופאים מומחים. בנוסף, המערכת סרקה אלפי תרופות קיימות ומצאה שילוב שהכניס חולה במצב קריטי להפוגה של שנתיים.

2. עריכה גנטית מותאמת אישית (CRISPR)

עבור תינוק שנולד עם הפרעה גנטית קשה, ה-AI פיתחה טיפול מבוסס קריספר המותאם אישית ל-DNA הספציפי שלו בתוך שישה חודשים בלבד. התהליך אורך בדרך כלל שנים, הילד הציג שיפור דרמטי ללא תופעות לוואי משמעותיות.

1. ניצחון מוחץ על סרטן השד בממוגרפיה

במחקר שכלל מעל 100,000 נשים, מערכות AI הפועלות לצד רופאים זיהו גידולים סרטניים ב-81% מהמקרים. הרופאים לעומת זאת זיהו 74% בלבד. המערכת מגלה את המחלה בשלב המוקדם ביותר בו היא הכי ניתנת לריפוי. שילוב ה-AI הפחית את הופעת מקרי הסרטן האגרסיביים בין הבדיקות ב-27%.

אסטרטגיה וחדשנות ישראלית: ה-GEO SEO של עולם ה-HealthTech

ישראל תופסת מקום מרכזי במהפכה הזו. חברות סטארט אפ ישראליות ומרכזים רפואיים מובילים (כמו איכילוב, שיבא והטכניון) משלבים כיום כלי AI מתקדמים בניתוח גנומי ובאבחון הדמיות רדיו-אקטיביות. פיתוחים מקומיים מאפשרים לחזות אירועי לב ושבץ מוחי על בסיס צילומי CT שגרתיים, ומציבים את הרפואה הציבורית בישראל בחזית העולמית של האבחון המניעתי.

כיצד משפיעה מהפכת הבינה המלאכותית הרפואית על החולה הישראלי?

בתי חולים מובילים בישראל כבר מטמיעים מערכות AI בניתוח צילומי דימות (רנטגן, CT וממוגרפיה). הטכנולוגיה מקצרת באופן דרמטי את זמני ההמתנה לפענוח, מונעת טעויות אנוש של רופאים עמוסים, ומאפשרת לגלות גידולים ומחלות לב בשלבים ראשוניים וכמעט בלתי נראים.

האם תרופות שפותחו על ידי בינה מלאכותית בטוחות לשימוש כמו תרופות רגילות?

כן בהחלט. ה-AI מקצרת ומייעלת רק את שלב התכנון, הסריקה וההתאמה של המולקולות. מרגע שהמערכת מזהה או מעצבת את התרופה, היא מחויבת לעבור את כל מסלול הניסויים הקליניים הקפדני בבני אדם (שלבי פאזה 1, 2 ו-3) ולקבל את אישור ה-FDA או משרד הבריאות לפני הפצתה.

מהו חיסון מותאם אישית המבוסס על עיצוב חלבונים ב-AI?

באמצעות מיפוי ה-DNA של המטופל או אפיון ספציפי של הגידול הסרטני שלו, מערכות AI מעצבות חלבונים ייחודיים שאינם קיימים בטבע. החלבונים האלו מתפקדים כחיסון ומאמנים את מערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף אך ורק את התאים החולים, ללא פגיעה ברקמות בריאות.

צפו בסרטון מערוץ © Auto AI Uncovered 

למאמרים וסרטונים נוספים על פריצות דרך ברפואה לחצו על הקישור 

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

מהפכה עולמית בישראל: מדפסת תלת-ממד החזירה לאישה עיוורת את מאור עיניה

תמונת תקריב מפורטת של עין אנושית עם קשתית בצבעי לוז, המייצגת ראייה ששוחזרה לאחר השתלת קרנית פורצת דרך בישראל.

בפריצת דרך רפואית היסטורית רופאים בישראל ביצעו בהצלחה את ההשתלה הראשונה בעולם באמצעות קרנית מודפסת בתלת-ממד מלא. ללא רקמת תורם. ללא השתלה מסורתית. רק הדפסה ביולוגית מדויקת ומדע חדשני.

תמונת תקריב מפורטת של עין אנושית עם קשתית בצבעי לוז, המייצגת ראייה ששוחזרה לאחר השתלת קרנית פורצת דרך בישראל.

קרדיט: © theuncoverreality

קרנית תלת ממד המחקה את העין האנושית

עיוורון קרנית משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, בעיקר בשל מחסור בתרומת קרניות. החידוש הזה יכול לשנות הכל. באמצעות דיו ביולוגי העשוי מקולגן ותאים חיים, מדענים ישראלים הצליחו להדפיס קרנית המחקה מקרוב את העין האנושית הטבעית. לאחר מכן, מנתחים השתילו אותה בחולה עיוורת, ופתחו אפשרויות חדשות לשיקום הראייה בעתיד.

התקדמות רפואית אמיתית

זה לא מדע בדיוני, זוהי התקדמות רפואית אמיתית שיכולה להגדיר מחדש את טיפולי העיניים, השתלות איברים ורפואה רגנרטיבית. החל מאופן פעולתה של הדפסה ביולוגית בתלת-ממד ועד מדוע תגלית זו חשובה ברחבי העולם,  

האם הייתם מאמינים שמדפסת עזרה לאישה עיוורת לראות שוב? לא משקפיים, לא קסם, אלא מדפסת תלת-ממד. ברחבי העולם, מיליוני בני אדם מאבדים את מאור עיניהם בעקבות מחלות קרנית. אך המציאות המורכבת היא שעל כל 70 אנשים הזקוקים להשתלת קרנית, ישנה רק קרנית זמינה אחת בלבד מתורם. המשמעות עבור חולים רבים היא רשימות המתנה ארוכות, ועבור חלקם, חיים שלמים בחשיכה.

השתלת הקרנית המודפסת הראשונה בעולם

רופאים ישראלים ביצעו את השתלת הקרנית הראשונה בעולם שנוצרה כולה באמצעות הדפסת תלת-ממד. פריצת הדרך הזו מייתרת את הצורך בתרומת איבר ישירה: המדענים פשוט הדפיסו את הקרנית החדשה מתאים אנושיים, שהונדסו במעבדה. המטופלת, אישה בת 70 שהייתה עיוורת בעין אחת, חזרה לראות בעקבות הניתוח. לראשונה בהיסטוריה, קרנית שהודפסה במעבדה הצליחה לשחזר ראייה אנושית.

פריצת הדרך שמשנה את כל מה שהכרנו

מקרנית של תורם אחד בלבד, מדענים מסוגלים כעת לייצר מאות שתלים זהים. כל שתל כזה הוא שקוף, חזק ומוכן לשימוש מיידי. לא עוד שנים של המתנה מורטת עצבים, לא עוד מחסור בתרומות. ההישג הרפואי היוצא דופן הזה מעניק עכשיו תקווה אמיתית למיליוני בני אדם. הוא בונה עתיד חדש שבו המדע מנצח את העיוורון לפי דרישה, ומזכיר לכולנו שרפואה מתקדמת לא רק משנה חיים – היא ממש מחזירה את מאור העיניים.

מהי השתלת קרנית מודפסת בתלת־ממד?

מדובר ביצירת רקמת קרנית מתאי אדם במעבדה באמצעות טכנולוגיית הדפסה ביולוגית, ללא צורך בתרומת איבר ישיר.

האם ההליך בוצע בהצלחה?

כן. לפי הדיווח, מטופלת עיוורת בת 70 חזרה לראות לאחר ההשתלה.

למה זה נחשב פריצת דרך עולמית?

כי הוא עשוי לפתור את המחסור החמור בתרומות קרנית בעולם, שבו רק אחת מתוך 70 בקשות מקבלת תרומה.

האם הטכנולוגיה כבר זמינה לכלל הציבור?

עדיין מדובר בשלבים ראשוניים, אך יש צפי להרחבת השימוש בשנים הקרובות.

האם זה יכול להחליף תרומות איברים בעתיד?

ייתכן חלקית. הטכנולוגיה יכולה להפחית תלות בתרומות, אך לא בהכרח להחליף לחלוטין.

צפו בסרטון מערוץ © uncover reality

למאמרים וסרטונים דומים לחצו על הקישור פריצות דרך ברפואה

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

היסטוריה ברמב"ם: הושתלה קרנית מודפסת תלת-ממד – סוף למשבר התורמים?

היסטוריה ברמב"ם: הושתלה קרנית מודפסת תלת-ממד

היסטוריה ברמב"ם: הושתלה קרנית מודפסת תלת-ממד – סוף למשבר התורמים? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב היווני © VoiceNewsGr המסקר פריצות דרך והתפתחויות עולמיות.

השתלת קרנית מודפסת תלת-ממד (רמב"ם, 2025)

תרגום הסרטון, הקלטה של אריה באט (Aryeh Batt), המנכ"ל והמייסד השותף של Precise Bio, המתאר את התהליך. מעודכן לתאריך 20/11/2025.

האתגר הגלובלי והפריצוה ההיסטרית

הכול הלך נהדר, זו פריצת דרך היסטורית. מטופלים, תלוי היכן אתה נמצא בעולם, יכולים לחכות שנה או שנתיים עד שיגיע תורם לקבל השתלת קרנית. על כל מטופל שמקבל היום השתלת קרנית בעולם, ישנם בין 70 ל-100 שלא יקבלו. אנחנו מדברים על למעלה מ-12 מיליון אנשים בעולם שלא יקבלו קרנית ויהפכו לעיוורים.

המסע הטכנולוגי (10 שנים)

זה היה מסע ארוך… זה הפיתוח של ביולוגיה תאית, חומרים ביולוגיים וטכנולוגיות רבות סביבם, טכנולוגיות שקשורות לטכנולוגיית ההדפסה וטכנולוגיות שקשורות לבקרת איכות. ב- Precise Bio היינו צריכים לפתח את היכולת שיהיה לנו קו ייצור שניתן לאשר אותו רגולטורית, מבוקר איכותית, נבדק במלואו. כל הדברים האלה פותחו במהלך 10 השנים האחרונות, וכמובן, זה נעשה תחת הנחיות הרשויות הרגולטוריות ובשיתוף פעולה עם הרופאים. כל הטכנולוגיות שפיתחנו במהלך 10 השנים האלה התנקזו באותו רגע ספציפי שבו השתלנו את הרקמה הזו לעין האנושית,

היתרון המדהים של הקרנית המודפסת

זו הפעם הראשונה שבני אדם קיבלו קרנית מודפסת. זו לא קרנית מעין של נפטר. זה ייחודי מכיוון שבאופן הזה, אנחנו יכולים לייצר 400 קרניות מקרנית של נפטר אחד. זה מדהים, אנחנו יכולים לתת הזדמנות לאלפי מטופלים לראות שוב. "מה שעשינו הוא לקחת קרנית בודדת מתורם בריא שהלך לעולמו, והצלחנו ליצור 300 קרניות באמצעות מתודולוגיות הרחבה (XVO Expansion) ומדפסות תלת-ממד קנייניות ייחודיות. הקרנית הזו עבדה באופן מדהים לחלוטין; היא נפתחה בקלות רבה, קלה לפריסה וקלה להצבה בתוך עין המטופלת. ואני מצפה להחלמה טובה מאוד.

הוכחת היתכנות וחזון לעתיד

הפלטפורמה הזו מוכיחה שאתה יכול להרחיב תאים אנושיים במעבדה, ואז להדפיס אותם על כל שכבה שאתה צריך, והרקמה הזו תהיה יציבה ותעבוד. מה שהוכחנו היום הוא שזה אפשרי: שאפשר להדפיס רקמה אנושית מתאים אנושיים, מחומרים טבעיים, להביא אותה לידי הרופא המנתח והוא יכול להשתיל אותה בעין של מטופל. אנחנו מתחילים עם העין, אבל אותה טכנולוגיה היא למעשה פלטפורמה שניתן להשתמש בה במקומות אחרים. בעבר, הדפסנו רקמת לב ותאי כבד.

אם אתה רוצה לחזות את העתיד, צור אותו

בעתיד נוכל לעשות חלקים שונים של כליות. יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות… אני באמת מקווה שזה יוכל לשרת מטופלים ולעזור לנו לטפל בעיוורון קרנית הפיך. אברהם לינקולן אמר: 'אם אתה רוצה לחזות את העתיד, צור אותו'.

המשמעות של פריצת הדרך הזאת (מערכת Zemaze)

המקום של ישראל ברפואה הרגנרטיבית

ישראל נמצאת מזה עשור בחזית הפיתוח של חלופות איבריות. זו לא הפעם הראשונה שחברות ישראליות מציגות פריצות דרך בתחום.

הפריצה הראשונה (קרנית סינתטית)

כבר ב-2021, חברה ישראלית אחרת CorNeatVision השתילה בהצלחה קרנית סינתטית שאינה רקמה חיה. ההישג הנוכחי של Precise מביא את הפיתוח צעד אחד קדימה. זוהי רקמה חיה שגודלה מתאים אנושיים, מה שמפחית משמעותית את סיכון הדחייה ומבטיח אינטגרציה טבעית יותר בגוף.

הכוח האקדמי-צבאי

הפיתוח מתבסס על ידע רב-תחומי שקיים בישראל, המשלב מדענים, מומחי הנדסת רקמות ומהנדסי תלת-ממד, שיצאו לרוב מהרקע הצבאי-טכנולוגי.

הקרנית כמחולל

הקרנית היא איבר יחסית פשוט ונגיש מבחינה כירורגית. הצלחה בהדפסת קרנית מוכיחה את היתכנות הפלטפורמה כולה, ומאפשרת למפתחים לעבור לאיברים מורכבים יותר (כליות, לב, כבד),

3 ההשלכות הדרמטיות של קרנית המעבדה

היכולת לייצר רקמה אנושית חיה "על פי דרישה" משנה את כללי המשחק של רפואת ההשתלות

סוף למשבר התורמים וההמתנה

היקף הבעיה

כיום, 1 מתוך 70-100 ממתינים יקבלו קרנית. היכולת לייצר 400 קרניות מתורם אחד יוצרת שפע במקום מחסור.

המשמעות היא קיצור רדיקלי של תורי ההמתנה (שעשויים להימשך שנים) ברחבי העולם. זה הופך את העיוורון הקרניתי לניתן לריפוי כמעט בכל מקום.

רפואה אישית והיעדר דחייה

המודל האידיאלי

בעתיד, אם הטכנולוגיה תבשיל, ניתן יהיה לגדל רקמה מודפסת באמצעות תאי המטופל עצמו, תאי גזע או תאים שעובדו .

ההשלכות

השתלה של "חלק חילוף" המבוסס על הדי.אן.איי של המטופל מבטלת כמעט לחלוטין את הצורך בתרופות לדיכוי מערכת החיסון, שהן קשות, יקרות ומסוכנות.

שער הכניסה לאיברים מורכבים

פלטפורמת הדפסת רקמות

ההצלחה של Precise Bio מוכיחה שהטכנולוגיה שלהם עובדת כפלטפורמה להדפסת רקמות חיות. תשומת הלב עוברת כעת למידת המורכבות.

הצעד הבא

הניסויים הבאים צפויים להתמקד בייצור רקמות מורכבות יותר, כמו חלקי כליות, רקמת לב פעילה או כבד, בדרך להדפסת איברים מלאים ופונקציונליים שיכולים להציל מיליוני חיים. ההשתלה ברמב"ם היא למעשה יריית הפתיחה לעידן חדש ברפואת ההשתלות כולה.

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

פריצת דרך בטרשת נפוצה | חיידקי המעי שמעלים את הסיכון למחלה

פריצת דרך בטרשת נפוצה

פריצת דרך בטרשת נפוצה | חיידקי המעי שמעלים את הסיכון למחלה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © AZPBS Now. הערוץ הוא המקום המושלם לשיחות על אירועים אקטואליים באריזונה, כולל "Arizona Horizon" ו-"Horizonte" מ-Arizona PBS. הסרטון הפעם על הקשר בין המעי-מוח ומה זה אומר בטיפול עתידי. מחקר מצא שחיידקי E.Tayi ו- Lachnoclostridium עשויים לגרום למחלה. שני המינים של חיידקי המעי הדק עשויים להיות קשורים לטרשת נפוצה. המחלה האוטואימונית כרונית פוגעת במערכת העצבים המרכזית. מתוך 51 חיידקים שנבדקו, נמצא כי E. Tayi ו-Lachnoclostridium מחלישים באופן פוטנציאלי את מחסום המעי, חושפים את מערכת החיסון ומשפיעים על המחלה.

"</p

ד"ר בארי הנדין הוא נוירולוג בכיר במרכז הרפואי באנר. הוא שוחח עם טד סיימונס מ-'אריזונה הורייזון' על ממצאי המחקר החדש. השניים דנו בטיפולים עתידיים ובתובנות חדשות על מחלת הטרשת הנפוצה.

באנר בפניקס היא שותפות רפואית-אוניברסיטאית בין מערכת הבריאות "באנר" לבין בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אריזונה. השותפות הזו מכונה 'באנר רפואה אוניברסיטאית'(Banner University Medicine)

הפרעה של המערכת החיסונית

תרגום הריאיון

טד סיימונס:

פריצת דרך רפואית. מדענים חושבים שהם מצאו שני חיידקים מרכזיים הגורמים לטרשת נפוצה (MS). הממצאים התמקדו במחקר תאומים, שבו אחד האחים חולה והשני אינו חולה. אנחנו מברכים את ד"ר בארי הנדן, נוירולוג מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת באנר בפיניקס. תודה שהצטרפת אלינו.

ד"ר הנדן:

תודה רבה.

טד סיימונס:

אנחנו מדברים כאן על טרשת נפוצה. מהי טרשת נפוצה?

ד"ר הנדן:

אנחנו מגדירים טרשת נפוצה כהפרעה של המערכת החיסונית. במצב זה, המערכת פועלת בצורה משובשת ותוקפת את הגוף במקום להגן עליו. במקום לתקוף את הפתוגנים שהיא אמורה לתקוף, כמו חיידקים ווירוסים, היא מפרשת באופן שגוי ותוקפת את המיאלין (Myelin) של מערכת העצבים המרכזית: עצב הראייה, המוח וחוט השדרה.

טד סיימונס:

מה גורם לה ללכת לכיוון הזה?

ד"ר הנדן:

אנחנו מתקרבים יותר ויותר להבנה. זה שילוב של רגישות גנטית הכרוכה במספר גנים, וגורמים מעוררים (Triggers) שפועלים על אותם אנשים רגישים.

טד סיימונס:

ואנחנו מארחים אותך כאן כי ייתכן שיש קשר, או שאולי כבר יש קשר, לחיידקי המעיים. ספר לנו על זה.

ד"ר הנדן:

זהו גורם מעורר נוסף. הזכרת את מחקר התאומים. זה היה מחקר גרמני אלגנטי באמת, שבו הם בדקו שמונה זוגות של תאומים ומצאו שאם לקחו את המיקרוביום, כלומר את החיידקים מהמעי של התאומים שחלו ב-MS והזריקו אותם לעכברים פגיעים, שישה מתוך שמונה עכברים פיתחו תמונה עקבית של מחלה דמוית MS. אם הם לקחו את אותם מיקרובים ממעי של זוגות תאומים שלא חלו ב- MS, העכברים לא פיתחו MS. זה באמת הצביע על משהו שאנחנו יודעים כבר זמן מה. המיקרוביום במעי משפיע ישירות על המערכת החיסונית. הוא יכול לעורר דלקות או להרגיע אותן, בהתאם להרכבו.

טד סיימונס:

ושוב, החיידקים האלה נמצאים, ככל שאני מבין, באזור שבו יש הרבה תאי T פרו-דלקתיים ודברים שקורים. זה רמז שהם לא כאלה טובים בסביבה.

ד"ר הנדן:

זה נכון. המיקרוביום של המעי הוא ידידנו ואויבנו בו זמנית. כשהוא מתנהג יפה, הוא ידידנו, והוא מדבר עם המערכת החיסונית באופן פרודוקטיבי עבור המיקרובים והמערכת החיסונית כאחד. אבל לפעמים הוא מתנהג רע ויוצר תגובה דלקתית יותר וזה כנראה מה שגורם להחמרת המחלה.

טד סיימונס:

אוקיי, האם זה יכול להיות אוכל? האם זה יכול להיות גורמים חיצוניים? חשיפה? מה גורם לו להתנהג בצורה כזו?

ד"ר הנדן:

כל הגורמים שציינת. אנחנו יודעים שיש גורמים מעוררים מרובים באוכלוסייה הפגיעה. חוסר באור שמש, חוסר בויטמין D, אולי השמנת יתר בילדות. בצד הזיהומי, חשוב מכל, יש את הנגיף אפשטיין-באר (שגורם למחלת הנשיקה). הדיון הזה מתמקד במיקרוביום האנושי. אורח החיים והתזונה שלנו משפיעים ישירות על הסביבה הזו ויכולים להגביר או להפחית דלקות בגוף. הבחירות היומיומיות שלנו קובעות אם ניצור סביבה דלקתית או נשמור על בריאות המערכת.

טד סיימונס:

איך אנחנו צריכים לאכול כדי ליצור סביבה פחות דלקתית? איך מצמצמים את זה?

ד"ר הנדן:

אכילת מזונות טבעיים ועשירים בסיבים יוצרת סביבה ידידותית במעי. ככל שנפחית בצריכת מזון מעובד, נשפר את בריאות המערכת. שמירה על אורח חיים בריא מחזקת את המגמה הזו ומגנה על הגוף. האם אנחנו מתעמלים? הפסקנו לעשן? אנחנו צורכים אלכוהול באופן מתון? איך שאנחנו אוכלים, איך שאנחנו מתעמלים, איך שאנחנו חיים באורח החיים שלנו – כל אלה יוצרים שינויים במיקרוביום.

טד סיימונס:

אבל אפשר לעשות את כל זה והחיידקים האלה עדיין יכולים להיות שם, והם עדיין יכולים לצאת ולגרום נזק.

ד"ר הנדן:

זה ממש נכון. הכול קשור לרגישות. סביבה מושלמת שמונעת לחלוטין מחלות אינה קיימת במציאות. למרות זאת, לסביבה יש כוח להשפיע. השאלה האמיתית היא כיצד נשנה את הסיכויים ונשפר את בריאותנו.

טד סיימונס:

ממש בקצרה, האם זה יכול להיות מיושם על מצבים אחרים?

ד"ר הנדן:

כן, זה יכול להיות מיושם על מצבים רבים אחרים. זה כולל רבות מההפרעות האוטואימוניות או ההפרעות בתיווך המערכת החיסונית.

טד סיימונס:

דברים טובים. ד"ר בארי הנדן, חדשות מעודדות וטוב לשמוע. תודה שהצטרפת אלינו.

ד"ר הנדן:

תודה רבה.