תרגום תוכן לעברית

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו תרגום תוכן לעברית של סרטונים משפות שונות.

עובדות צבאיות אוקראיניות

עובדות צבאיות אוקראיניות. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

תרגום הסרטון

הסיפורים האלה נשמעים מזויפים אבל הם כולם אמיתיים. מחקלאים שגונבים טנקים ועד צלפים ששברו שיאי עולם, המאבק של אוקראינה נגד רוסיה מלא ברגעים שנשמעים כלקוחים מסרטי פעולה. גלו 25 עובדות על צבא אוקראינה שלא יאומנו, המוכיחות שהאמת מוזרה יותר מסיפורת. מאגדות בשדה הקרב ועד ללוחמת סייבר וכלי נשק שנעשו בעבודה עצמית. הרגעים המדהימים האלה מוכיחים שהמאבק ההישרדותי של אוקראינה לא היה פחות מאגדי.

מס' 1 – שיא עולמי בירי צליפה מרחוק

צלף אוקראיני ביצע באישור את הירייה הארוכה ביותר בהיסטוריה. ההצלחה של אוקראינה נגד רוסיה הייתה לא פחות מהיסטורית, ולכן זה רק הגיוני להתחיל עם שיא עולמי, מקום בהיסטוריה, אם תרצו. בשנת 2023, צלף אוקראיני ביצע את ירית ההרג באישור הארוכה ביותר שתועדה אי פעם – 3.8 קילומטרים. זה 12,467 רגל או יותר מ-42 מגרשי כדורגל. לקליע לקח תשע שניות שלמות להגיע למטרה שלו. אבל זה אפילו לא החלק הכי מדהים. הצלף מאחורי היריה האגדית הזו לא השתייך בכלל לכוחות המיוחדים. מדובר בויאצ'סלב קובלסקי, איש עסקים לשעבר בן 58 שהצטרף ללחימה לאחר הפלישה הרוסית. הוא בילה שעות בטמפרטורות קפואות, חישב את מהירות הרוח, הלחות ואפילו את קימור כדור הארץ לפני שירה. התגובה של קובלסקי לאחר הפגיעה? "שישבו בבית וייפחדו". זה נשמע משפט שלקוח מסרט פעולה!

מס' 2 – חקלאים אוקראינים חוטפים טנקים רוסיים

חקלאים אוקראינים חטפו טנקים רוסיים באמצעות טרקטורים. נראה שכולם באוקראינה חזקים. אנשי עסקים לשעבר מבצעים יריות צלפים היסטוריות, וחקלאים… גונבים טנקים עם טרקטורים? כן, זה אמיתי! בתחילת הפלישה הרוסית, סרטונים של חקלאים אוקראינים שגוררים באדישות טנקים וכלי רכב משוריינים רוסיים נטושים עם הטרקטורים שלהם הציפו את הרשתות החברתיות. קטע אחד אפילו הראה אדם רץ אחרי הטנק הגנוב שלו בזמן שעוברי אורח צחקו. "חטיבת הטרקטורים" הפכה לסמל של החוסן האוקראיני, והוכיחה שאפילו אזרחים יכולים להשפיל את אחד הצבאות הגדולים בעולם. אבל חקלאים לא היו רק לוחמים ראויים. הם היו חיוניים למאמץ המלחמתי של אוקראינה. החקלאות מהווה כמעט מחצית מהיצוא של אוקראינה, ולמרות ההפצצות, מוקשים ומחסור בדלק, הם המשיכו לעבוד. רבים תרמו מזון לחיילים ולפליטים, בעוד שאחרים נטלו נשק בעצמם. כפי שאמר אחד החקלאים, "יש לנו סוג חדש של צבא – זה צבא של חקלאים".

מס' 3 – סבתות עם כלי נשק מתוצרת ביתית

כוחות ההגנה הטריטוריאלית של אוקראינה כללו סבתות עם כלי נשק תוצרת ביתית. אנחנו לא יכולים לדבר על לוחמה של אזרחים חזקים מבלי להזכיר את המתנדבים המדהימים של אוקראינה. כשרוסיה פלשה, אזרחים רגילים – סבתות, תקליטנים, עובדי בניין, התגייסו להגן על ארצם עם כל מה שהיה להם בהישג יד. וכך, סבתות בלביב הכינו בקבוקי תבערה, בעוד שעובדי בניין הפכו את אתרי הבנייה למפעלים למחסומים נגד טנקים. תקליטנים החליפו ציוד מסיבות בפצצות תבערה ומפתחי תוכנה עברו מקידוד להכנת רשתות הסוואה. ברחבי הערים, אנשים ציירו סיסמאות מתריסות, ריתכו מכשולים ואיישו מחסומים מאולתרים. כל האנשים האלו הוכיחו שהתנגדות לא דורשת צבא. היא דורשת אחדות ורצון להילחם על מה שנכון.

מס' 4 – לוחמת סייבר

צבא ה- IT האוקראיני פתח באחת ממערכות לוחמת הסייבר הגדולות ביותר אי פעם. צבא האקרים מתנדבים זה, שהוקם בתגובה לפלישה הרוסית בשנת 2022, ניהל מלחמת סייבר בלתי פוסקת, עם משתתפים מכל העולם. באמצעות מתקפת מניעת שירות מבוזרת (Distributed Denial of Service) חזקה, הם למעשה הביאו את התשתית הרוסית על ברכיה. זהו מהלך נועז נגד מדינה שהייתה ידועה בעבר בזכות יכולות הסייבר שלה. בשנת 2024, לוחמי הסייבר האוקראינים טענו כי פתחו במתקפת ה-DDoS הגדולה ביותר בהיסטוריה, ששיתקה את מערכת הבנקאות הרוסית. ההשפעה? יותר ממיליארד דולר נזק כלכלי. בשיאו, לצבא ה- IT היו מאות אלפי מתנדבים. גם כשהמלחמה נמשכה, הוא עדיין היה חזק, מונע על ידי קבוצה מחויבת של האקרים נלהבים. ההתקפות שלהם היו חכמות, משבשות ומתזמנות בצורה מושלמת, משהו שרוסיה יודעת עליו מעט מאוד.

מס' 5 – מיג-29 טס בגובה צמרות העצים

כדי לחמוק מטילים רוסיים, טייס אוקראיני הטיס את מטוסו בגובה צמרות העצים. אמיצים ככל שהיו האזרחים האוקראינים מול התוקפנות, אי אפשר להתעלם מהגבורה הטהורה של חייליה. זה קרה במיוחד כשביצעו מעשים מדהימים כמו בסרט "אהבה בשחקים". קחו לדוגמה את הסיפור המדהים של טייס אוקראיני שהטיס את ה- מיג-29 שלו בגובה צמרות העצים כדי להתחמק מטילים רוסיים. בצילומים עוצרי נשימה, הטייס נראה מרחף ממש מעל הקרקע, כשהעצים כמעט נוגעים בכנפיים, והכל תוך כדי התחמקות מטילי קרקע-אוויר קטלניים. התמרונים החדים להתחמקות, בשילוב עם אמצעי נגד כמו רקטות הטעיה, שמרו אותו מחוץ להישג ידם של כלי הנשק הרוסיים. משחק החתול ועכבר הזה עם טילים רוסיים הוכיח שוב שעליונותה האווירית של רוסיה הייתה נחלת העבר. חיל האוויר האוקראיני הפך את השמיים למגרש המשחקים שלו!

מס' 6 – רופא פוגע בטיל עם מקלע

חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט באמצעות תת מקלע בלבד. בפעלול מדהים נוסף, בסגנון שנראה כלקוח מסרטים, חייל אוקראיני הפיל טיל שיוט רוסי עם מקלע בלבד. כן, שמעתם נכון. המהלך המטורף הזה התרחש ב-12 ביוני 2024, מעל אזור קייב במהלך תקיפה אווירית רוסית מאסיבית. כשנשמעה האזעקה, סרגיי, רופא לשעבר שהפך לחייל, שמע את האזעקה וראה את הטיל מגיע ישר לעבר ואסילקיב, עיר במרחק של 16 קילומטרים דרומית לקייב. ללא היסוס, הוא פתח באש וכך פשוט, הטיל סטה ממסלולו וצלל ארצה. רק כשסרגיי ראה את ההריסות הוא האמין שזה אמיתי.

מס' 7 – הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים

אלוף קרבות האוויר, הפך לאגדה. אנחנו לא יכולים לדבר על חיילים אוקראינים אגדיים בלי להזכיר את האיש, המיתוס, האגדה בעצמו – רוח הרפאים של קייב. אם כי, כפי שהתברר, הוא היה יותר מיתוס ואגדה מאשר אדם בודד. בתחילת הפלישה הרוסית, הסיפור על טייס מיג-29 אוקראיני שהפיל 40 מטוסים רוסיים, התפשט כאש בשדה קוצים. "רוח הרפאים" הפך לתופעה ברשתות החברתיות – גיבור שנתן תקווה לאוקראינים. אפילו חשבונות הממשלה של אוקראינה הזינו את האגדה, עם דיווחים שגויים שציינו את מייג'ור סטפן טרבאלקה כטייס האס. האמת? רוח הרפאים של קייב מעולם לא היה אמיתי. הוא היה סמל, מיתוס מעורר מורל שנוצר כדי לגלם את הטייסים האמיצים של אוקראינה. במציאות, רוסיה איבדה פחות מ-30 מטוסים עד אז, רובם מטילים קרקע-אוויר. אבל בעוד שרוח הרפאים אולי היה בדיוני, ההתנגדות האוקראינית בשמיים הייתה אמיתית מאוד. וזה? זה אגדי.

מס' 8 – צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד השמיד שבעה כלי רכב רוסיים ביומיים

הנה דוגמה נוספת למה שניתן לעשות כשעובדים יחד. בתוך יומיים בלבד, צוות טילי ג'אוולין אוקראיני בודד מחטיבת הנחתים ה-36, השמיד שלושה טנקים רוסיים וארבעה כלי רכב קרביים מסוג BMD4 בקורסק. שבעת כלי הרכב המשוריינים הלכו. אוקראינה קיבלה יותר מ-10,000 טילי ג'אוולין בשלוש שנים, וכל אחד ואחד מהם החזיק את הכוחות הרוסיים בכוננות. אחרי הכל, הטיל שעולה 200,000 דולר יכול לפגוע במטרות במרחק של יותר משלושה קילומטרים בדיוק רב, מה שהופך אותו לנשק המושלם במלחמת ההיי-טק  הזו. הלקח? במלחמה מודרנית, זה לא רק עניין של צבא גדול יותר. זה עניין של יכולת הסתגלות, דיוק וניצול כל יריה.

מס' 9 – אופנועי ים לפעולות צבאיות

אם כבר מדברים על יכולת הסתגלות, הכוחות המיוחדים של אוקראינה הפכו כלי לא צפוי לנשק – אופנועי ים. בפשיטות אמפיביות נועזות, צוותים קטנים דהרו על פני מים פתוחים באמצעות כלי רכב מהירים ובפרופיל נמוך כדי להתחמק מגילוי. במבצע אחד באוקטובר, 10 חיילי גדוד ברטסטבו חדרו לקרים, עקפו ארבע סירות סיור רוסיות מסוג ראפטור, כל אחת מאוישת על ידי 20 חיילים ומצוידת במקלעים כבדים ובתותח 30 מילימטר. רוסיה ניסתה לעשות את אותו הדבר, אבל היא שילמה את המחיר. צוות אופנועי ים רוסי שנע לאורך נהר הדנייפר אותר ונפל למארב של מל"טים אוקראיניים מסוג FPV. למרות אמצעי הגנה של לוחמה אלקטרונית, שני מל"טים מסוג שוריקן 10 פגעו, והשמידו את אופנוע הים ורוכביו. כשנהר הדנייפר הוצף במל"טים ומוקשים, הכוחות הרוסיים צמצמו בסופו של דבר את פעולות הנהר, בעוד שאוקראינה המשיכה לתמרן אותם בכל צעד. חדשנות מנצחת במלחמות!

מס' 10 – סימולציות שדה קרב במציאות מדומה

חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולציות שדה קרב במציאות מדומה. החדשנות העבירה את האימונים לשלב הבא באוקראינה. באמצעות מציאות מדומה (VR), חיילים נכנסו לתרחישי קרב מציאותיים שחידדו את כישוריהם מבלי לירות יריה אמיתית אחת. תארו לעצמכם – חיילים חובשים משקפי VR ומוצאים את עצמם מוקפים במראות וקולות של ירי והתפוצצויות מתקרבים. עליהם להגיב באופן מיידי, תוך הסתמכות על האימונים וחושיהם כדי לזהות איומים. זה אינטנסיבי, סוחף ומכין אותם רגשית לתוהו ובוהו של שדה הקרב. עשרות אלפי חיילים אוקראינים התאמנו באמצעות סימולטורי VR האלה והתכוננו לכל דבר, החל מהתקפות מל"טים ועד לאיומי טילים. הטכנולוגיה אפשרה לחיילים להתאמן על מערכות נגד מטוסים, נשק קל ואפילו נשק נגד טנקים ועזרה להם לפתח זיכרון שרירים מבלי להשתמש בתחמושת חיה. זו אחת העובדות המטורפות ברשימה שלנו. אבל בקרוב, כולם יעשו את זה. כפי שאמר אחד המפתחים, "מערכות האימון העתידיות יהיו רק במרחב וירטואלי". אני מקווה שמלחמות העתיד יעשו את אותו הדבר!"

מס' 11 – שימוש בנשק שהודפס בתלת מימד

אוקראינה השתמשה בשדה הקרב בנשק שהודפס בתלת מימד. אוקראינה השתמשה בפלישה כדי ליצור מגמה נוספת שעשויה להפוך בקרוב לנורמה – נשק שהודפס בתלת מימד. במהלך מהפכני, תועדו סדנאות אוקראיניות מדפיסות רימונים, פצצות ואפילו רכיבי מל"טים כדי לתדלק את המאבק נגד רוסיה. והם עשו זאת במלוא המרץ! בתוך ארבעה חודשים בלבד, קבוצה אחת ייצרה לא פחות מ-30,000 פצצות שהודפסו בתלת מימד. חלקן עלו רק 3.85 דולר לייצור – מחיר שלא נשמע עליו בכל הנוגע לצבא. אבל השינוי האמיתי במשחק הוא לא רק העלות והמהירות. כלי נשק אלה שהודפסו בתלת מימד הם גם קלים יותר ונוחים לנשיאה, מה שמעניק לחיילים ניידות רבה יותר בשדה הקרב. עתיד הלוחמה מודפס בזמן שאתם צופים בסרטון זה – וזה אחד שתוכלו לשאת בכיס.

מס' 12 – תעלות כמו במלחמת העולם הראשונה

כוחות אוקראינה השתמשו בתעלות בסגנון מלחמת העולם הראשונה. הכוחות האוקראינים לא רק נלחמו בעתיד. כשעלה הצורך, הם חזרו ישר לעבר. בשדות הקרב של באחמוט, לוחמת תעלות – שנחשבה לשריד ממלחמת העולם הראשונה – הפכה לצורך אכזרי. חיילים התכופפו בתעלות מתפתלות, עמוק בבוץ עד הברכיים, בזמן שאש ארטילרית ירדה כמו סערה בלתי פוסקת. השקט המצמרר בין ההפגזות נשבר רק על ידי הזמזום המתמיד של מל"טים מעל – צופים, מחכים. באופן אירוני, דווקא הטכנולוגיה המודרנית הכריחה את הטקטיקה הישנה הזו לחזור להיות רלוונטית. עם מל"טים שהפכו כל תנועה לנראית, עמדות הגנה היו הדרך היחידה לשרוד. ודבר אחד בטוח – הישרדות היא נצחית!

מס' 13 – לוחמת פרטיזנים

כדי לארוב לכוחות רוסיים בשטחים הכבושים אוקראינה השתמשה בלוחמת פרטיזנים. העובדה האחרונה מחזירה אותנו למלחמת העולם הראשונה, אבל עכשיו הגיע הזמן שאוקראינה תתעל את רוח הגרילה של מלחמת העולם השנייה. בדיוק כפי שפרטיזנים סובייטים ניהלו פעם התקוממות אכזרית נגד הכובשים הנאצים, פרטיזנים אוקראינים מודרניים הפכו את חייהם של הכוחות הרוסיים שמאחורי קווי האויב לגיהינום. מה האסטרטגיה שלהם? לפגוע במשתפי פעולה ולחבל בלוגיסטיקה. מפברואר עד נובמבר 2022 בלבד, תועדו לפחות 31 ניסיונות התנקשות, עם מכוניות תופת, ירי ואפילו רעל שחיסלו פקידים פרו-רוסים. בחרסון ובזפוריז'יה, מחסני נשק ורשתות סודיות – שהוכנו זמן רב לפני הפלישה – עוזרים למורדים לתקוף ולהיעלם. בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, הכובשים אולי החזיקו באדמה אבל הם מעולם לא יכלו להחזיק באנשים.

מס' 14 – אוקראינה פלשה בחזרה לרוסיה

אוקראינה הראתה שגם לרוסיה היו בעיות בשמירה על שטחים, ולא רק של אוקראינה, אלא גם שלה עצמה. הפלישה לקורסק ב-2024 הייתה מדהימה – התקדמות של 35 קילומטרים, כיבוש של למעלה מ-100 יישובים וכיבוש של למעלה מ-1,300 קילומטרים רבועים. יותר מ-909 חיילים רוסים נלקחו בשבי, גשרים נהרסו, והכוחות האוקראינים התבצרו. זה היה הכיבוש הזר הראשון של אדמה רוסית מאז מלחמת העולם השנייה, וזה ערער את אשליית חסינות הקרמלין עד היסוד. אבל קורסק לא היה אירוע חד פעמי. כשכוחות רוסים התקשו לדחוף את אוקראינה החוצה, פרצה חזית נוספת. חיילים אוקראינים הסתננו לבלגורוד, ונלחמו ישירות בכוחות רוסים. מוסקבה המעיטה בערך האירוע, קייב שמרה על שקט, אבל דיווחים על קרבות ותקיפות מל"טים החלו לזרום. מי ידע שאוקראינה יכולה לעבור מהגנה ל-"עיצוב מחדש" של שטח רוסי בצורה כזו?

מס' 15 – הטבעת ספינה אוקראינית

אוקראינה הטביעה את ספינת הדגל שלה כדי למנוע מרוסיה לתפוס אותה. רוסיה אכן כבשה שטחים גדולים של אוקראינה והרסה ציוד רב של המדינה. אבל אוקראינה בחרה שלא להוסיף ספינת דגל יקרה לרשימה הזו. בשנת 2022, עם התקדמות הפלישה הרוסית, אוקראינה עמדה בפני החלטה גורלית – לאפשר לרוסיה לתפוס את ספינת הדגל שלה, ההטמן סהאידאצ'ני, או להטביע אותה כדי למנוע את נפילתה לידי האויב. התשובה? להטביע אותה. מלחים אוקראינים פוצצו את הפריגטה הזו בזמן שעגנה לצורך תיקונים במיקולאייב, ובכך הבטיחו שהיא לא תוכל לשמש את הרוסים. כך, זו כבר לא הייתה ספינה – זה היה סמל לנחישות האוקראינית. הטבעתה הייתה מעשה של התרסה ששיגר מסר ברור – אוקראינה לא תוותר על נשמתה, אפילו לא מול סיכויים עצומים.

מס' 16 – אוקראינה בנתה את המטוס הגדול בעולם

יש ציוד מונומנטלי אחד שאוקראינה לא הצליחה להציל – האנטונוב An-225 "מריה". מטוס עצום זה היה מסוגל לשאת 640 טונות, עם מוטת כנפיים רחבה כמו מגרש כדורגל. באורך של 84 מטרים ובמשקל של יותר מ-280 טון, הוא יכול היה לשאת מטען של עד 250 טון למרחקים של 4000 קילומטרים. רק מטוס An-225 אחד נבנה אי פעם, והוא היה סמל ליכולות ההנדסיות של אוקראינה. לכן, כשהמטוס הזה נהרס בשנת 2022, זה לא היה רק אובדן של מטוס – זו הייתה אובדן של סמל. המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם. אבל זה בהחלט לא הסוף. מנהיגי אוקראינה נשבעו לבנות מחדש את ה – An-225 ובנחישות המאפיינת אותם, המטוס ללא ספק יקום לתחייה, גדול וחזק יותר מאי פעם!

מס' 17 – טנק חדש מכלים רוסיים מרובים

אוקראינה יצרה טנק "פרנקנשטיין" מכלי רכב רוסיים מרובים. מבניית מטוסים שוברי שיאים ועד יצירת טנקים מחלקי גרוטאות, אוקראינה יכולה לעשות הכל. כשרוסיה הסתערה עם טנקי ה-T-90 המתקדמים שלה וכוחות טנקים עצומים, אוקראינה לא נסוגה. במקום זאת, היא הפכה ליצירתית. הכירו את הטנק "פרנקנשטיין" – תערובת של חלקים משופצים ממכונות רוסיות הרוסות, שרותכו יחד למכונת מלחמה היברידית מתפקדת. הצריח מוגן בשריון דינמי ששופץ מטנק T-90M, אחד הטנקים המתקדמים ביותר של רוסיה,  נראה כי גם מגן התותח כולל רכיבי T-90M . בינתיים, המרכב חוזק בשריון נוסף ומגני צד הדומים לאלה שנמצאים ב-T-80BVM. מהנדסים אוקראינים לקחו את מה שהם יכלו לשפץ והפכו את זה לחיה משלהם. ועם רוסיה שאיבדה כמעט 4,000 טנקים תוך קצת יותר משלוש שנים, לאוקראינה עשויים להיות עוד הרבה חלקים לעבוד איתם.

מס' 18 – החזרת טנקים רוסיים שנפגעו לשימוש

אוקראינה תיקנה והשתמשה בטנקים רוסיים שנתפסו נגד רוסיה. לא כל הטנקים הרוסיים שאבדו בקרב נהרסו לחלוטין ורק חלקים מהם שרדו. לפחות 384 ננטשו, ו-533 נתפסו. אבל אל דאגה – הם בוודאי לא הלכו לאיבוד. אוקראינה השתמשה במהירות בחלק מהטנקים שנתפסו האלה. מחלקת התיקונים של חטיבת הטנקים השלישית הפכה טנקי T-72 ו- T-80 פגומים למכונות מתפקדות לחלוטין על ידי שימוש בחלקים מכלי רכב רוסיים אחרים. הם החליפו מנועים, מרכבים ואפילו השתמשו בהדפסה תלת מימדית עבור חלקים שלא ניתן היה למצוא.

מס' 19 – פיתוח טיל הנפטון שהטביע את ספינת הדגל של צי הים השחור

אוקראינה פיתחה את טיל הנפטון שהטביע את 'מוסקבה'. אל תטעו, אוקראינה לא הסתמכה רק על ציוד רוסי מיד שנייה או על סיוע זר. אוקראינה הייתה זו שפיתחה את טיל הנפטון שהטביע באופן את ספינת הדגל של צי הים השחור הרוסי, 'מוסקבה'. הנפטון המקורי, טיל שיוט על-קולי שהטביע את 'מוסקבה' שוקל כ-860 קילוגרמים ואורכו כ-5 מטרים. הוא יכול לפגוע בספינות במשקל של עד 9,000 טון עם טווח יעיל של יותר מ-200 קילומטרים. אבל אוקראינה לא סיימה בכך. היא פיתחה גם את הנפטון הארוך, גרסה משופרת עם טווח של 1,000 קילומטרים המאפשרת תקיפות עמוק בשטח רוסיה. השאלה היא אילו נכסים רוסיים יקרים המפלצת הזו עוד תזקוף לזכותה.

מס' 20 –  יצירת פסקול להתנגדות!

השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון ההתנגדות. האוקראינים חיברו שירים על מל"טי הבאירקטאר. אוקראינה רצינית לגבי הנשק שלה, אלה שהיא מייצרת ואלה שמוכיחים את עצמם. לכן מל"טי הבאירקטאר הטורקיים זכו לקבלת פנים של גיבורים במדינה. כשהמל"טים האלה ריחפו גבוה מעל הכוחות הרוסיים והשמידו אותם תוך כדי כך, האוקראינים לא יכלו להתאפק מלהפוך את הערצתם למוזיקה. השיר הוויראלי "באירקטאר" הפך במהירות להמנון התנגדות, מלא בקצב קליט ומילים נועזות המלגלגות על חיילים רוסים. וזה לא נעצר שם. מראפ ועד פאנק ופולק, גרסאות כיסוי ורימיקסים לשיר הלכו בעקבותיו, והציפו את גלי האתר.

מס' 21 – גיוס מל"טים אזרחיים

אוקראינה השתמשה במל"טים אזרחיים לצורך סיור ותקיפות. חלק מהמל"טים האוקראיניים היו גיבורים אלמונים, למרות שהם ראויים לכל השבחים. מל"טים מסחריים שעברו התאמה למטרות צבאיות התגלו כיעילים ביותר עבור אוקראינה. המדינה השתמשה בהם כדי לסייר בעמדות אויב, למפות שדות מוקשים ולזהות מטרות, כל אלה חיוניים לאיסוף מודיעין. חלקם אף הותאמו למל"טי קמיקזה, שהעבירו תחמושת היישר ללב הכוחות הרוסיים. מעבר ללחימה, הם סייעו בהערכת נזקי קרב וסיפקו מעקב בשטח קשה. עם 2.2 מיליון מל"טי FPV (מבט מגוף ראשון) בשימוש בשנת 2024 בלבד, אוקראינה הפכה את המל"ט האזרחי הצנוע לכלי נשק רב עוצמה, והפכה את הלוחמה לאישית ומסוכנת יותר עבור האויב.

מס' 22 – טנדרים משגרי רקטות

טנדרים הם כלי אזרחי נוסף שהפך לגיבור מוכן לקרב במלחמה הרוסית-אוקראינית. כוחות אוקראיניים לקחו טנדרים רגילים של טויוטה ובמעט תושייה, הפכו אותם למשגרי רקטות ניידים. על ידי התקנת מערכות רקטות גראד על כלי הרכב האזרחיים האלה, הם יצרו פלטפורמות ארטילריה בלתי צפויות ומהירות בזק המסוגלות לפגוע חזק ולהיעלם עוד יותר מהר. אלה לא היו האלתורים היחידים. האמרים בעלי מפרט צבאי צוידו גם הם במשגרים, מה שהעניק לאוקראינה גם אמינות מחוספסת בשדה הקרב וגם רבגוניות בסגנון גרילה. המערכות הניידות האלה היו מהירות לפריסה, ניתנות להתאמה לשטח קשה ומוכנות לתקוף ביעילות אכזרית. חלקן נשאו מספר צינורות שיגור שאפשרו מטחי ירי הרסניים נגד עמדות אויב. המטרות שלהם? ריכוזי כוחות, מחסני אספקה, כלי רכב משוריינים ודיכוי תחושת השליטה של רוסיה.

מס' 23 – גדוד קרקן המורכב מאוהדי ספורט

גדוד שהוקם על ידי אוהדי ספורט הפך לאחד המובחרים ביותר במלחמה. לאוקראינה יש יכולת יוצאת דופן להפוך דברים שנראים רגילים לכוחות צבאיים חזקים וזה כולל אנשים. אחד הסיפורים המדהימים ביותר במלחמה הרוסית-אוקראינית הוא הקמת גדוד קרקן המורכב מחובבי כושר, אולטראס כדורגל, סדרנים ואזרחים רגילים, כולם מאוחדים על ידי תחושת פטריוטיות משותפת. למרות היעדר הכשרה צבאית פורמלית, לפחות בהתחלה, כ-1,800 מהאוקראינים האמיצים האלה עוצבו לכוח לחימה מובחר בהנהגת אנשי צבא מנוסים. הגדוד הלא קונבנציונלי הזה הוכיח במהירות את ערכו והפך לסמל של חוסן ועוצמה בקווי החזית. הצלחת הלוחמים הייתה כה בולטת עד שהיא משכה את תשומת ליבו של הנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו, שציין בפומבי את תרומתם שלא תסולא בפז להגנת אוקראינה במספר הזדמנויות. הם אולי התחילו כאוהדים וחובבי כושר אבל הפכו ללוחמים במובן האמיתי של המילה.

מס' 24 – גבורת נשים

נשים הציפו את הכוחות המזוינים של אוקראינה. כשאוקראינה נקלעה למאבק על הישרדותה, הקריאה לנשק נענתה מכל קצוות החברה וזה כלל גל יוצא דופן של נשים. עם התפתחות הפלישה הרוסית נשים ברחבי המדינה הציפו את השורות, ויותר מ-42,000 הצטרפו עד מרץ 2023 בלבד. מרופאות ועד חיילות, הן עמדו כתף אל כתף עם גברים, וכתבו מחדש את כללי השירות הצבאי. אינה דרוסובה הפכה לאישה הראשונה שזכתה לאחר מותה בתואר גיבורת אוקראינה לאחר שהצילה אינספור חיים לפני שנפלה בקרב. ליובוב פלקסיוק ניפצה תקרות זכוכית כאישה הראשונה שפיקדה על דיוויזיית ארטילריה. והרשימה עוד ארוכה. הנשים האמיצות האלה הוכיחו דבר אחד – גבורה אינה יודעת מגדר.

מס' 25 – אלפי לוחמים זרים הצטרפו לצד אוקראינה

ההתנגדות העזה של אוקראינה הציתה לא רק את התשוקה של עמה, היא עוררה קריאת התגייסות עולמית. בעוד שמדינות שלחו מיליארדים בסיוע, שליחת חיילים לא הייתה על הפרק. אבל זה לא עצר אלפי לוחמים זרים מלהצטרף מרצון. מתנדבים הציפו את אוקראינה מכל קצוות תבל, לעתים קרובות מונעים מחובה מוסרית להגן על חופש וצדק. יותר מ-20,000 נרשמו בתחילה, אבל מספר אלה ששירתו בפועל נע בין 1,000 ל-3,000, תלוי במקור. לוחמים אלה הגיעו מיותר מ-50 מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה ומדינות פוסט-סובייטיות עם קבוצות משמעותיות מבלארוס, גאורגיה ואפילו צ'צ'ניה. בין אם ותיקים, אידיאולוגים אנטי-רוסים או כאלה שחיפשו גאולה, המתנדבים האלה הראו לעולם את המשמעות האמיתית של אחדות מול עריצות. הם היו הוכחה שכאשר מדינה נלחמת למען חירות, העולם עומד לצידה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם

רוסיה מתכוננת לפרוס כוחות נוספים בגבול פינלנד

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

הסרטון הפעם – הפעילות הצבאית הרוסית לאורך גבול פינלנד מתעצמת. ב-15 באפריל 2025, רוסיה הרחיבה במהירות את תשתית הגבול שלה ומתכוננת לפרוס כוחות נוספים. ההתפתחויות האלו מגיעות אחרי שנים של התקפות היברידיות, כולל לוחמת סייבר, חסימת GPS וטקטיקות שמטרתן לערער את היציבות בפינלנד.

רקע

בזמן שהעולם עוקב בדריכות אחרי המלחמה באוקראינה, בגבול אחר,  בין רוסיה לפינלנד מתחממת חזית שקטה אבל מטרידה. בניית מתקנים צבאיים, לוחמה היברידית כמו שיבוש GPS, והכרזות מרומזות על הצבת נשק גרעיני. כל אלה מצביעים על כך שפוטין רואה בפינלנד אויב אסטרטגי.

פינלנד משנה גישה

במשך עשרות שנים, פינלנד שמרה על ניטרליות מתוך הבנה עמוקה של השכנות המורכבת עם רוסיה. פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 שינתה את כללי המשחק. הפחד מהתוקפנות הרוסית הפך לנקודת איחוד לאומית וכמעט ללא התנגדות פנימית, המדינה הצטרפה לנאט"ו.

עבור רוסיה, זהו כישלון אסטרטגי צורב. גבול שעד כה לא היה שייך לנאט"ו, הפך לקו גבול חדש עם הברית הצבאית החזקה בעולם.

איך שינוי הגישה של פינלנד עשוי להשפיע על האיזון הימי בים הבלטי, ואיך מדינות כמו אסטוניה וליטא מתבוננות בתהליך הזה?

הים הבלטי הפך לזירה אסטרטגית קריטית

עד לאחרונה, רוסיה נהנתה מיכולת שליטה יחסית נוחה בים הבלטי, בעיקר דרך נמל קלינינגרד (המובלעת הרוסית בין פולין לליטא) והצי הבלטי. אבל השינויים הגיאו-אסטרטגיים מאז 2022 שינו לחלוטין את מפת השליטה הימית.

מה קרה בעצם?

שוודיה ופינלנד הצטרפו לנאט"ו, מה שאומר שכמעט כל חופי הים הבלטי (למעט רוסיה) נמצאים כעת בשטח נאט"ו. הים הבלטי הפך למעין "אגם נאט"ו" כשמוסקבה מוקפת כמעט מכל כיוון.

קלינינגרד – קלף עוצמה שהפך למלכודת

קלינינגרד הוא הנכס הרוסי החשוב ביותר בים הבלטי, עם:

  • בסיסי טילים מתקדמים,
  • נמל עמוק לחיל הים,
  • ותחנות מכ"ם והאזנה אסטרטגיות.

אבל המובלעת הזו מנותקת גאוגרפית מרוסיה. כל נתיב יבשתי שמחבר אותה עובר דרך ליטא או בלארוס. ברגע של עימות, נאט"ו יכולה לבודד אותה כמעט מיידית.

המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) חשופות אבל אסרטיביות

המדינות האלה מבינות את הסיכון בלהיות ה-"חזית הקדמית" מול רוסיה. הן הגדילו את תקציב הביטחון, ביקשו כוחות נאט"ו קבועים בשטחן ומשתתפות באינטנסיביות בתרגילים רב-לאומיים.

ליטא במיוחד

ליטא שולטת במעבר סובאלקי, המעבר היבשתי היחיד בין קלינינגרד לרוסיה. כל חסימה שלו בעימות עתידי עלולה להיחשב אקט של מלחמה.

פינלנד ושוודיה – משנות את מאזן ההרתעה

בניגוד למדינות הבלטיות, פינלנד ושוודיה גדולות יותר, עשירות יותר, עם תעשייה צבאית מתקדמת. שתי המדינות מצוידות היטב. פינלנד עם צבא מילואים עצום, שוודיה עם צי חזק ומודרני. ביחד, הן מוסיפות לבלימת רוסיה עומק צפוני בים וגם באוויר.

רוסיה איבדה את היוזמה בים הבלטי

במקום לשלוט מהים, מוסקבה נאלצת להתבצר. הצי הרוסי בבלטי מאוים ממספר חזיתות – אוויר, ים ויבשה. יכולת ההרתעה שלה באזור נשענת יותר ויותר על איומים גרעיניים או אמצעים היברידיים.

אז מה צופן העתיד?

נאט"ו תחזק את אחיזתה בים הבלטי: עוד תרגילים, עוד תשתיות, אולי בסיסים קבועים. רוסיה תנסה להגיב באמצעים לא סימטריים – סייבר, דיסאינפורמציה, שיבוש מערכות ניווט. הסיכון לתקרית ימית או אווירית יישאר גבוה, גם אם אף אחד מהצדדים לא רוצה עימות ישיר. בשלב הזה פינלנד משדרת לפוטין – "פלישה תכאיב לך". נראה שעמידה תקיפה, תכנון לטווח ארוך, ושיתוף פעולה עם בני ברית, מתכון למניעת הסלמה.

גבול רוסיה פינלנד נראה רחוק מישראל, אבל הוא משקף תהליכים עולמיים שמשפיעים גם עלינו:

– ירידת האמון בביטחונות בינלאומיים

– עליית חשיבות ההרתעה הלאומית

– תחרות חימוש מהירה במזרח אירופה 

– הצורך לנוע בין שיתופי פעולה אזוריים לבין זהירות דיפלומטית מול מעצמות

השלכות האפשריות עבור ישראל

הזדמנות לתעשייה הביטחונית

מדינות נאט"ו הצפוניות פינלנד, שוודיה, המדינות הבלטיות ופולין מגדילות במהירות תקציבי ביטחון. ישראל כבר עכשיו נהנית מהצלחה באירופה (מכירות מערכת כיפת ברזל וקלע דוד לגרמניה ופולין). פינלנד, למשל, רוכשת מל"טים, מערכות מכ"ם, ציוד סייבר והתרעה מוקדמת – תחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור. ישנו גם ביקוש לפתרונות שמטרתם להתמודד עם איום בלתי סימטרי כמו שיבושי GPS, מתקפות סייבר, לוחמה היברידית. כל זה יכול להתאים לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

סיכון במערכת היחסים עם רוסיה

אז מצד אחד משבר באירופה יכול להוביל לעלייה בביקוש לידע וטכנולוגיה שישראל מתמחה בהם.. מצד שני, כל התקרבות ישראלית למדינות שמאתגרות את רוסיה כמו אוקראינה או פינלנד עלולה להיתפס במוסקבה כמעשה עוין.

עד עכשיו ישראל שומרת על איזון עדין מול רוסיה בעיקר כדי לשמר את חופש הפעולה בסוריה. לכן, מכירה של מערכות מתקדמות לפינלנד או אסטוניה מחייבת תיאום מדוקדק והבנת האיזונים הגאו-פוליטיים.

תרגום הסרטון:

פוטין מתכנן את המהלך הבא

משהו אפל קורה בגבול פינלנד רוסיה. בעוד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך את הפלישה לאוקראינה, נראה שהוא מכוון את עיניו לעבר העתיד. העתיד עשוי לכלול קמפיין צבאי שינוהל נגד פינלנד, כדי שרוסיה תוכל להשתלט מחדש על שטחים שאיבדה לפני עשרות שנים.

פינלנד חייבת להיערך. כדי לעשות זאת, היא עוקבת מקרוב אחר מה שרוסיה עושה בסמוך לגבולותיה. כעת, היא משתפת את העולם במה שקורה ונוקטת בפעולות שעשויות להפתיע את פוטין אם יחליט לנקוט בצעד הבא ולפתוח בקמפיין צבאי ישיר נגד הפינים.

ב-15 באפריל, סגן ראש מטה ההגנה של פינלנד, לוטננט גנרל וסה וירטאנן, דיבר עם כלי התקשורת הגרמני Die Welt. הוא טען שפינלנד עוקבת אחר בניית תשתיות צבאיות רבות מצד רוסיה לאורך הגבול בין שתי המדינות. מה מטרת התשתיות הללו? וירטאנן אומר שרוסיה מתכוונת להציב שם עוד חיילים בקרוב.
מפקד ההגנה הפיני אמר לכלי התקשורת הגרמני- "כשרוסיה תסיים עם אוקראינה כלומר, כשתוכל להסיג את כוחותיה מגבול אוקראינה, הם יגיעו אל הגבול שלנו". הוא ציין שעוד לפני שהחלה לרכז שם כוחות, רוסיה כבר גורמת להרס רב בגבול הזה.

הגנרל טען: "רוסיה בוחנת כל הזמן את סעיף 5 באמצעות הגירה המונית, מתקפות סייבר, שיבושי GPS וקמפיינים של מידע ודיסאינפורמציה"

וירטאנן מתייחס לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, שנמצא בלב ברית ההגנה ההדדית. לפי הסעיף הזה, התקפה מזוינת על כל מדינה חברה בנאט"ו נחשבת להתקפה על כל החברות. אפשר לחשוב על זה כעל אסטרטגיה של "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם". אויב של נאט"ו מסתכן בזעמה של כל הברית אם יתקוף מדינה אחת בלבד.

עם פעולותיה האחרונות רוסיה דוחקת כרגע את גבולות הסעיף הזה, אומר וירטאנן, רוסיה מציבה ציוד חדש שהיא יכולה להשתמש בו כדי להציב חיילים על הגבול.

ציטוט של וירטאנן:

"במהלך המלחמה היו כ-20 אלף חיילים מוצבים שם, וכ-4 חטיבות כוננות. עכשיו אנחנו רואים שרוסיה בונה תשתיות חדשות וכאשר תוכל, היא תשלח לאזור הזה עוד כוחות."

בקרוב יהיו יותר חיילים על הגבול

לדבריו, התוצאה היא שבקרוב יהיו על הגבול יותר חיילים מאשר לפני שפוטין פתח בפלישה לאוקראינה. זהו מקור לדאגה עמוקה עבור פינלנד. וזו דאגה עצומה לא רק בגלל הכוחות הנוספים, אלא גם כי זה רחוק מלהיות המקרה הראשון של פעילות רוסית בגבול.

התחיל כבר ב- 2023

נחזור לספטמבר 2023, כשכבר התחילו להופיע סימנים להיערכות צבאית על הגבול. באותו חודש, רשת YLE הפינית קיבלה תמונות לוויין שהראו שרוסיה בנתה במהירות שלושה מבנים גדולים בשטח הפרא המפריד בינה לבין פינלנד. המבנים האלה, שהיו קרובים לבסיס אלאקורטי, כ-50 קילומטר מהגבול הפיני, הפכו מאז לבסיס של חטיבת הרובאים הממונעים הארקטית ה-80 של רוסיה, כך לפיYLE, רוסיה גם בנתה ב-2023 אתר אחסון צבאי חדש כ-175 קילומטר מהגבול.

הרוסים בונים בסיסים ליד הגבול

הבנייה הזו חשפה שיטה חדשה בה משתמשת רוסיה כדי להקים בסיסים במהירות. היא יוצרת מסגרת מתכת קלה, שעליה נפרש גג מבד מצופה פלסטיק שמסתיר את מה שבתוך המבנה מעיני הסקרנים. סוג כזה של בנייה אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני טילים או רחפנים. אבל לצורך יצירת איום כלפי מדינה שלרוסיה ברור שלא תפתח נגדה במלחמה, הוא אידיאלי למטרתו של פוטין- יצירת איום תמידי.

מאז הוקמו המבנים הראשונים האלה, רוסיה בנתה האנגר חדש בשטח של כמעט 1,250 מ"ר, גדול מספיק להכיל עד 50 כלי רכב משוריינים. היא גם הקימה מתקן לתיקון ציוד צבאי, וכן מחנה אוהלים שבו יכולים לשהות החיילים שמתוכננים להיאסף על הגבול עם פינלנד.

כל אלה, אומר וירטאנן, הם סימנים לכך שלרוסיה יש תוכניות אפלות. נכון לעכשיו, נראה שהחיילים והציוד המאוחסנים במבנים האלה יועדו למלחמה באוקראינה. אבל אם המלחמה תסתיים לטובתו של פוטין המבנים האלה לא ייעלמו. הם יישארו ככל הנראה עם החיילים והציוד שבהם כאיום על פינלנד.

ואם פוטין לא יסתפק בהרחבת השפעתו באוקראינה, אותם מתקנים חדשים לאורך הגבול עלולים להפוך לנקודת המוצא של פלישה עמוקה יותר לאירופה, פלישה שיכולה להתחיל בפינלנד.

ההצטברות האחרונה של מתקנים צבאיים בגבול היא רק ההרחבה העדכנית ביותר של קמפיין שנמשך כבר שנים. פינלנד לפחות מנסה להתמודד עם בעיית שיבוש ה- GPS. חוקרים מהמכון הגיאוגרפי הלאומי של פינלנד אומרים שהם עובדים על פיתוח מכשיר שיאפשר לזהות ניסיונות לשיבוש GPS בזמן אמת. המכשיר יוכל לשלוח התרעות לכלי שיט וכלי טיס מושפעים, ואף עשוי להתריע בפני פינלנד על מקור התקיפה. עם זאת, המכשיר עדיין לא זמין, מה שאומר שפינלנד תיאלץ לספוג עוד ניסיונות שיבוש כאלה עד שיהיה זמין.

מדוע רוסיה עושה את זה?

מדוע רוסיה בונה כוחות בגבול ומשתמשת בטקטיקות של לוחמה היברידית נגד פינלנד? ההחלטה של פינלנד להצטרף לנאט"ו משחקת תפקיד מרכזי בבעיה של פוטין עם המדינה. מנהיג רוסיה הכריז על הקמת פיקוד צבאי חדש, מחוז לנינגרד, בסמוך לגבול עם פינלנד מיד לאחר ההחלטה הזו. זה היה הניצוץ שהוביל להאצת הפעילות בגבול. פוטין מכחיש כמובן שהמעשים שלו נובעים מהצטרפות פינלנד לנאט"ו. הוא כינה בעבר את הטענות האלו "שטויות מוחלטות" והוסיף שרוסיה לא מעוניינת בעימות עם מדינה החברה בנאט"ו.

פוטין מרגיש מאוים

אבל כמו שקורה לעיתים קרובות, מה שפוטין אומר ומה שהוא עושה הם שני דברים שונים לגמרי. זה אותו אדם שאיים באפריל 2022 לחזק את הנוכחות הצבאית של רוסיה באזור הבלטי, כולל האפשרות להציב נשק גרעיני בקַלינִינְגְרָד, מובלעת רוסית סמוכה. האיום הזה הגיע כשפינלנד ושוודיה עבדו שתיהן על הצטרפות לנאט"ו. והמסר של פוטין היה ברור: תצטרפו לנאט"ו ורוסיה תכוון אליכם טילים גרעיניים.

רוסיה אולי לא מימשה את האיום הזה במלואו, אבל ברור שפוטין מרגיש מאוים מהחברות של פינלנד בנאט"ו. כל מה שהוא עושה עכשיו בגבול זאת תגובה להחלטה הזו וגם ניסיון להכין את הקרקע לאפשרות של עימות עתידי.

פינלנד ממשיכה להרגיז את פוטין

קשה גם להתעלם מהתמיכה שפינלנד מעניקה לאוקראינה במאבק נגד כוחות פוטין. בפברואר 2025 פינלנד הודיעה שתשלח סיוע צבאי בשווי 691 מיליון דולר לאוקראינה, רובו מהתעשייה הביטחונית של פינלנד. לא פורסם המהלך הזה גם מסמן שינוי במדיניות הפינית. עד כה פינלנד שלחה סיוע רק מהמלאים שברשותה, אבל כעת היא מזמינה ציוד חדש במיוחד עבור אוקראינה. בהודעה שפורסמה עם ההכרזה נכתב:

"תחת תוכנית הסיוע החדשה הזו, חברות פיניות והמומחיות הפינית ייקחו חלק מרכזי בתמיכה באוקראינה. הצעדים האלו יחזקו גם את סיכויי השלום הצודק באוקראינה וגם את העמידות של תעשיית הביטחון והאספקה של פינלנד".

המהלך הזה צפוי להרגיז את פוטין. כאשר משלבים את הצטרפות פינלנד לנאט"ו עם הסיוע הזה התמונה מתחילה להתבהר: פוטין רואה בפינלנד איום הולך וגובר וכזה שרוסיה צריכה לנטרל כמה שיותר מוקדם. מידע מדויק על סוגי הציוד, מלבד הצהרה שהסיוע יותאם "לצרכים הקריטיים של אוקראינה". הכסף יחולק גם על פני כמה חבילות סיוע עתידיות.

איך פינלנד מגיבה להצטברות הכוחות של רוסיה בגבול?

כדי להבהיר לפוטין שהיא לא מתכוונת להיכנע לאיומים שלו, פינלנד מגיבה עם לא מעט צעדים משלה. אחד הצעדים האלה היה זה שכנראה גרם לתגובה החריפה ביותר מרוסיה – ההחלטה להצטרף לנאט"ו.

בגלל הפלישה לאוקראינה

זו לא החלטה שפינלנד קיבלה בקלות. במשך עשורים, היא שמרה על ניטרליות בעניינים גלובליים, גישה שננקטה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אבל הפעולות של פוטין באוקראינה שינו את זה. ראש הממשלה לשעבר של פינלנד, אלכסנדר סטאב, אמר שההחלטה להצטרף לנאט"ו הייתה "גמורה" מהרגע שפוטין פלש לאוקראינה.

היסטוריה ארוכה

לפינלנד יש היסטוריה ארוכה עם רוסיה. זה כולל פלישה של ברית המועצות לשטחה בסוף 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה. כדי למנוע כיבוש מוחלט, פינלנד נאלצה לוותר על 10% משטחה. המעשים של פוטין באוקראינה שימשו כתזכורת מצמררת לאיום של התפשטות רוסית.

הצטרפות לנאט"ו הייתה תגובה טבעית

אבל פינלנד לא הצטרפה רק כדי "להיספר כחברה" ולהסתמך על ארה"ב, בריטניה או צרפת. היא לקחה תפקיד אקטיבי מאוד. לדוגמה, המדינה מגייסת מדי שנה 21,000 חיילים חדשים, ויש לה כוח מילואים של 900,000. בזמן מלחמה, הצבא הפיני עשוי להגיע ל-280,000 חיילים. זה פחות מרוסיה אבל כוח מכובד בהחלט.

פינלנד שותפה של נאט"ו מאז 1994

ההצטרפות הרשמית רק חיזקה את הקשרים. לפי מרכז ווילסון, 89% מהציבור הפיני תומכים בצעד הזה. בתוך שנה אחת בלבד, פינלנד עמדה ביעד ההוצאה הביטחונית של נאט"ו, 2% מהתמ"ג. בשנת 2024, היא השקיעה 2.3% מהתמ"ג שלה בביטחון.

"אנחנו כאן כדי לתרום"

פינלנד הייתה גם מארחת מרכזית של תרגיל Steadfast Defender של נאט"ו, התרגיל הצבאי הגדול ביותר של הברית מזה עשרות שנים. בנוסף, היא משתתפת באימוני סייבר, בפגישות אסטרטגיות ובקצרה – עושה הכול כדי להבהיר – אנחנו פה בשביל לתרום, לא להיתמך. פוטין רואה את זה ואין לו הרבה מה לעשות חוץ מלצפות כיצד הקשרים של פינלנד עם נאט"ו הולכים ומתחזקים.

תקציב ביטחון משמעותי

עוד תחום שבו פינלנד מאותתת שהיא רצינית: תקציב הביטחון. אם התקציב של 2024 הרשים, מה שמגיע אחריו מרשים עוד יותר: פינלנד התחייבה להעלות את ההוצאה הביטחונית בכל שנה בין 2025 ל-2029 עד שתגיע ל-3% מהתמ"ג. מדובר בכ-30 מיליארד דולר נוספים שיוקצו לביטחון בעשור הקרוב. עבור מדינה קטנה זה סכום עצום.

פינלנד פרשה מאמנת אוטווה

בין הצעדים הנוספים פינלנד הודיעה על פרישתה מהאמנה לאיסור מוקשים נגד אדם (אמנת אוטווה). המשמעות: ייתכן שהיא מתכוונת לפזר מוקשים לאורך הגבול עם רוסיה. אם רוסיה תנסה לפלוש זה יאט אותה מאוד וייתן לפינלנד זמן להתארגן. בהתחשב בכך שפינלנד מחזיקה ב-800 מייל מתוך הגבול היבשתי בין אירופה לרוסיה, זה הגיוני.

ככה בונים חומה

אבל מוקשים הם לא הכול. פינלנד גם בונה חומה. לא לאורך כל הגבול, רק באזורים הרגישים ביותר, לאורך 125 מיילים. עד פברואר 2025 התקדמות הבנייה הייתה כמה חודשים לפני המתוכנן. זה אומר שרוב החומה תושלם עד סוף 2025, שנה לפני המתוכנן. הגדר שעלות בנייתה מעל 110 מיליון דולר. גובה הגדר 3 מטרים, עם רשת פלדה ותיל והיא כוללת מצלמות, תאורה ומערכות התרעה. סביר להניח שעם הזמן, פינלנד תרחיב את החומה לעוד אזורים בגבול.

פינלנד כבר מוכנה

נראה שלפוטין יש תוכניות אפלות לגבי פינלנד. גם אם מדובר רק בניסיון להרתיע, פינלנד מבינה את המהלך ומוכנה לכל תרחיש. פינלנד בונה את כוחה, את הגדרות שלה ואת שותפותה עם נאט"ו כדי לוודא שהיא תהיה מוכנה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

 

 

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן

חייזרים הפכו חיילים לאבן.

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – הדיון על עב"מים וחיים חוץ-ארציים אינו תופעה חולפת של עניין ציבורי, אלא שילוב מורכב של מדע, אתיקה וסקרנות אנושית עמוקה. ככל שאנחנו נכנסים לעידן של חקירה מחודשת, הגילויים והתיאוריות סביב מפגשים אלה עשויים לעצב את הבנתנו את היקום ואת עצמנו. השילוב בין אמונה, ספקנות והאפשרות לגילוי ממשיך להזין את הקסם סביב מה שמעבר לגבולות עולמנו.

מפגש עב"ם מתקופת המלחמה הקרה

דו"ח מסווג של ה-CIA חושף מפגש בין חיילים סובייטים לעצם בלתי מזוהה באוקראינה, שבו פגיעת טיל הובילה להשלכות מטרידות.

בדיון האחרון בנוגע לעצמים בלתי מזוהים (עב"מים) ומפגשים אפשריים עם ישויות חוץ-ארציות, דו"ח מסווג של סוכנות הביון המרכזית, ה- CIA מתקופת המלחמה הקרה עורר עניין מחודש. הדו"ח מפרט מפגש לכאורה בין חיילים סובייטים לבין עב"ם באוקראינה, שלכאורה הסתיים בכך שהחיילים הפכו לאבן.

הדו"ח מתאר כיצד טיל ששוגר על ידי החיילים פגע בעב"ם, מה שהוביל למפגש קטסטרופלי שבו חמישה יצורים חוץ-ארציים יצאו מהעב"ם ולאחר מכן הפכו לאובייקט כדורי שהתפוצץ והפך 23 חיילים שנכחו באירוע לאבן. התופעה הזאת מעוררת שאלות מצמררות על יכולות חוצניות.

הסיפור הזה מעלה שאלות בנוגע למציאותם של עב"מים, לטכנולוגיה שייתכן שברשות ישויות חוץ-ארציות, ולהשלכות האפשריות על האנושות אם תיאורים מסוג זה נכונים.
עם עלייה בדיווחים על תצפיות עב"מים ותיאוריות על חוצנים, במיוחד לאחר הקמת כוח המשימה של משרד ההגנה בנושא, תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) בשנת 2020 הסקרנות הציבורית ממשיכה לגדול לגבי קיומם של חיים לא-אנושיים.
הדיון סביב עב"מים נע בין ספקנות לבין קסם, ומשקף את חיפוש האנושות אחר ידע והבנת היקום.

מעורבות הק.ג.ב

לאחר האירוע, הק.ג.ב. אסף לכאורה את החיילים שהפכו לאבן ואת שרידי העצם, מה שמעיד על הסתרה אפשרית בקנה מידה גדול.

השערות מדעיות

מדענים סובייטים שיערו שהפיצוץ האינטנסיבי עשוי היה לאדות את הלחות שבגוף החיילים, מה שהוביל להפיכתם לאבן גיר, שילוב של מדע ועל-טבעי.

חקירה מודרנית של עב"מים

הקמת כוח המשימה בנושא תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) מצביעה על שינוי בגישה הממשלתית לשקיפות בנוגע לתצפיות ודיווחים על עב"מים.

עניין ציבורי

הדיון על חיים חוץ-ארציים משתלב באמונות ותיאוריות חברתיות, ומשקף את המשיכה המתמשכת של האנושות אל הבלתי נודע.

הסתברות סטטיסטית

רבים מאמינים כי בשל גודלו העצום של היקום, הסבירות שהאנושות היא היחידה בו נמוכה. דבר שמצית מחדש את הוויכוח על קיום חיים מעבר לכדור הארץ.

תובנות עיקריות

שקיפות ממשלתית חסרת תקדים

פרסום מסמכים מסווגים, כולל הדו"ח על העב"ם, מסמן שינוי משמעותי בגישת הגופים הממשלתיים לנושא. העניין מעודד עניין ציבורי וחקר מדעי של תופעות אוויריות בלתי מזוהות. ההכרה בעב"מים ברמה הזו עשויה לקדם פתרונות לתעלומות ותיקות בנוגע לביטחון לאומי ולהשלכות האפשריות של טכנולוגיה חוצנית.

השפעה תרבותית של נרטיבים על עב"מים

השיח המתמשך סביב עב"מים משפיע רבות על התרבות הפופולרית, קולנוע, ספרות ותפיסות הציבור בנוגע לחקר החלל. ככל שסיפורים על חיים חוץ-ארציים מגיעים לקהל רחב יותר, הם מעוררים דמיון קולקטיבי שמטשטש את הגבול בין מדע בדיוני לבין מציאות אפשרית.

המדע של הלא מוסבר

ההשערות המדעיות בנוגע למפגשים עם עב"מים מדגישות את הצורך בגישה רב-תחומית להבנת התופעה. תיאוריות על שינויים קיצוניים בגוף האדם, כמו התאבנות, מרחיבות את הדיון המדעי בנוגע לתגובות ביולוגיות לאנרגיות או חומרים בלתי מוכרים, ודורשות חקירה קפדנית.

החיפוש האנושי אחר קשר

הרצון לתקשר עם חיים חוץ-ארציים משקף כמיהה אנושית עמוקה להבנה ולקשר שמעבר לכדור הארץ. כאשר האנושות מתמודדת עם שאלות קיומיות, הרעיון של מפגש עם ישויות אחרות משמש קטליזטור לבחינת מקומנו ביקום, ולשאיפה להבין את תכליתנו.

ספקנות מול אמונה

ככל שתצפיות בעב"מים מתרבות ודיווחים עולים, האיזון בין ספקנות לאמונה מעצב את הדיון הציבורי. הדגש על בדיקה רציונלית לצד פתיחות עשוי לעודד מחקרים מקיפים יותר על תופעות אוויריות בלתי מזוהות ועל השלכותיהן האפשריות על הציוויליזציה האנושית, תוך עידוד ספקנות בריאה שמחזקת חקירה אמיתית.

השלכות רחבות ליקום כולו

הדיון בטכנולוגיות שמעבר להבנת האדם מעלה השלכות משמעותיות על ביטחון לאומי ועל שיקולים אתיים בנוגע למפגשים עתידיים עם חיים תבוניים. קיומן האפשרי של טכנולוגיות מתקדמות מעלה שאלות על מוכנותנו ותגובותינו, בין אם מדובר במפגש עוין או ידידותי.

תובנות סטטיסטיות לגבי חיים מחוץ לכדור הארץ

הטענה כי גודלו של היקום מעיד סטטיסטית על קיום חיים תבוניים אחרים מהווה נדבך מרכזי בדיון באסטרוביולוגיה. קביעה זו לא רק מזינה ויכוחים פילוסופיים, אלא גם מדגישה את שאיפת הקהילה המדעית לחקור, לגלות ואולי אף ליצור קשר עם חיים חוץ-ארציים ומעודדת את האנושות להרחיב את גבולות החקר.

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי?

האם גורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – פקידי ממשל טראמפ עלולים לעמוד בפני כתבי אישום פליליים בגין הפרת צו של שופט פדרלי אמריקאי לעצירת חשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.

תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן

פסיקתו של השופט בולסברג מסמנת נקודת מפנה חשובה ביחסים בין אכיפת ההגירה לפיקוח השיפוטי. האירוע מהווה תזכורת לחשיבות של שמירה על הליך הוגן, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות פגיעות וקוראת לבחינה מחדש של המסגרת המשפטית והפוליטית שבמסגרתה מתקבלות החלטות על גירוש.

ההקשר ההיסטורי

השימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798 מעורר שאלות על הרלוונטיות של חוקים היסטוריים לנושאים מודרניים.

בחינה מחדש של הסמכות השיפוטית

החלטת השופט מדגישה את חשיבות ההשגחה השיפוטית במקרי גירוש ואת תפקידה של מערכת המשפט בהגנה על זכויות האדם.

השפעת האקלים הפוליטי

הגישה של ממשל טראמפ כלפי מדיניות ההגירה והרטוריקה הפוליטית שמסביב, השפיעו ישירות על הליכים משפטיים, והביאו את השופט בולסברג להתעמת עם סוגיות של שיקול דעת ויושרה משפטית.

תגובה נחרצת מצד הרשות המבצעת

משרד המשפטים תיאר את ההחלטה כ-"ניסיון ערמומי להשתלטות שיפוטית", מה שמשקף מאבקי כוח מתמשכים בין רשויות השלטון.

השפעת הרשתות החברתיות

הצהרות וציוצים מצד גורמים רשמיים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהליך משפטי ומשפיעים על דעת הקהל ולעיתים אף על תוצאות ההליך.

זכויותיהם של נאשמים בגירוש

 עצם העובדה שרבים מהמגורשים לא היו חברי כנופיות מעלה שאלות אתיות וקריטיות לגבי אופן קבלת ההחלטות במדיניות ההגירה.

חוקים מיושנים

השימוש בחוק משנת 1798, שנחקק בתקופה אחרת לגמרי, מעלה שאלות על נחיצות רפורמות בחקיקה שתתאים לערכים המודרניים של זכויות אדם.

השלכות רחבות על מדיניות ההגירה

הפסיקה מדגישה את החולשות במערכת ההגירה האמריקאית ואת הצורך ברפורמות מערכתיות להגנה על זכויות מהגרים.

 תרגום הסרטון:

ביום רביעי 16/04/2025 שופט פדרלי אמריקאי, ג'יימס בולסברג, פסק כי ייתכן שגורמים בממשל טראמפ יועמדו לדין פלילי בגין ביזיון בית המשפט.
ההחלטה הזו נובעת מהתעלמות בוטה מהוראה שיפוטית שאסרה על גירושם של אנשים החשודים כחברים בכנופיה ונצואלנית, מבלי שניתנה להם האפשרות לערער על הגירוש.
השופט בולסברג הדגיש כי מדובר ב-"זלזול מכוון" בצו מיום 15 במרץ שאסר על ממשלת ארה"ב לגרש את אותם אנשים לאל סלוודור תוך שימוש ב-"חוק הזרים האויבים" משנת 1798.

הפסיקה מחריפה את המתח המתמשך בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. היא מזכירה במיוחד ציוצים של מזכיר המדינה, מרקו רוביו, שמרמזים על כך שהיה מודע להליכים. דובר משרד המשפטים הגיב בחריפות,
כינה את דברי השופט "חריגה מסמכות שיפוטית", והבטיח לערער על ההחלטה, תוך טענה שרבים מהמגורשים כלל לא היו חברי כנופיות ולא זכו להזדמנות להגן על עצמם מפני טענות הממשלה.

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025

נבואות נוסטרדמוס לשנת 2025. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם הוא סרטון הומוריסטי החוקר את הנבואות המסקרנות של נוסטרדמוס וההשלכות הפוטנציאליות שלהן לשנה הקרובה. נוסטרדמוס, הידוע ברבעים הנסתרים שלו, ריתק מאמינים וספקנים במשך מאות שנים. עם פרסום ספרו המפורסם "Les Prophéties" בשנת 1555, העניק נוסטרדמוס לעולם ולדורותיו הבאים במתנה מעין-פואטית המנבאת מלחמות, מגיפה, אסונות טבע, תסיסה אזרחית, התנקשויות פוליטיות ועוד מאכלים קלילים כאלה. בסרטון זה, נפענח את התחזיות שלו לשנת 2025, בהתייחס לכל דבר ממלחמת אוקראינה, בני המלוכה וסוף העולם כפי שאנו מכירים אותו, ונדון ברלוונטיות ובאמינות שלהן.

האם נוסטרדמוס באמת חזה את העתיד? חמש "נבואות שהתגשמו" (אולי)

כבר מאות שנים, נוסטרדמוס ממשיך לעורר עניין וסקרנות. המשורר, האסטרולוג והרופא הצרפתי מהמאה ה-16 הוציא את ספרו "הנבואות" בשנת 1555. מדובר באוסף בן מאות קואטרנים (שירים קצרים בני ארבע שורות) הכתובים בשפה מעורפלת, פיוטית ועמוסת סמלים. עם השנים, לא מעט פרשנים טוענים כי כמה מהתחזיות שלו ממש התגשמו.

1. השריפה הגדולה של לונדון (1666)

"דם הצדיקים יידרש על העיר הגדולה, באש תישרף בתשעים פעם עשרים ושש…"

השריפה ההיסטורית שפרצה בלונדון בספטמבר 1666 החריבה כ-80% מהעיר העתיקה. רבים ראו בהתייחסות לשנה ובאזכור "עיר גדולה" שנשרפת סימן לכך שנוסטרדמוס חזה זאת מראש.

2. עלייתו של היטלר

"מן מעמקי מערב אירופה, ילד עני יוולד למשפחה ענייה, בלשונו יפתה קהל עצום, תהילתו תצמח לעבר המזרח."

הקואטרן הזה מתאר דמות שמזכירה את היטלר, מנהיג כריזמטי ממוצא צנוע שכבש את אירופה בנאומיו. אזכור המילה "היסטר", שם עתיק לנהר הדנובה, אבל דומה ל-"היטלר", חיזק את האמונה של רבים בנכונות התחזית.

3. פיגועי ה-11 בספטמבר (2001)

"שני ציפורי ברזל יפלו מהשמיים על העיר החדשה, הלהבות ישרפו את שמי העיר, הדם יישפך…"

הקואטרן הזה, שנשמע מדויק להפליא, מופץ ברשתות כמבשר אסון התאומים בניו יורק. אבל יש הסבורים שזהו זיוף מודרני שנכתב בדיעבד כך שייראה נבואי.

4. מגפת הקורונה (2020)  

"בשנת 2020 יקום דרקון מן המזרח, יביא מגפה על העולם, המערב ייאנח והאנושות תחפש תרופה מאוחרת."

שורות אלו הפכו ויראליות בתקופת הקורונה, אבל אין להן מקור אמיתי בכתבי נוסטרדמוס. מדובר, ככל הנראה, בהמצאה מודרנית שמנסה לרכוב על הגל.

5. רצח ג'ון פ. קנדי  (1963)

"החזק ייפול ביום של שמש, על ידי ירייה בראשו, העיר תתאבל, יאשימו גבר שלא היה לבד."

רבים רואים בכך תיאור של רצח נשיא ארה"ב בקונספירציה, במיוחד עם הרמז ל"גבר שלא היה לבד", רמז לליי הרווי אוסוואלד ולטענות על מעורבים נוספים.

אז… האם נוסטרדמוס באמת נביא?

הכתיבה של נוסטרדמוס הייתה כל כך מעורפלת ופיוטית, עד שקל מאוד לפרש אותה בדרכים שונות, במיוחד בדיעבד. רבים רואים בו גאון שידע לקלוט תהליכים היסטוריים, ואחרים טוענים שזו פשוט פסיכולוגיה של התנהגות אנושית: אנחנו נוטים לראות דפוסים גם כשאין בהם כוונה. כך או כך – זה בהחלט מרתק.

תרגום הסרטון

פתיח בסגנון סרט מהמאה הקודמת:

מה הייתם עושה אם חשבתם שאתם יודעים את התאריך המדויק שבו תפרוץ מלחמת העולם השלישית? ומי עלול להתחיל אותה? ואיפה היא עלולה להתרחש? ומי יישאר כשזה ייגמר? לאן היית הולך? איך היית מגן על המשפחה שלך? אל תפספסו את התחזיות המדהימות של נוסטרדמוס, האיש שראה את המחר.

קריין:

בעידן של חוסר ודאות, דבר אחד בטוח: לנוסטרדמוס היו תחזיות גם לשנת 2025.

קטע דיבור של אורסון וולס:

אורסון וולס אומר: "I'm not going to give you a question. You are fake news". מדובר בשילוב ערוך של קטעים שבו קולו של וולס מותאם לדברים שאמר דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים בינואר 2017.​ הסרטון המקורי שבו טראמפ אמר את המשפט הזה פורסם ב-11 בינואר 2017, במהלך מסיבת עיתונאים שבה סירב להשיב לשאלות של כתב CNN.  ​

השימוש בדמותו של אורסון וולס בהקשר הזה הוא כנראה מחווה לסיפור המפורסם של שידור הרדיו "מלחמת העולמות" מ-1938, שבו וולס גרם לפאניקה בקרב מאזינים שחשבו שמדובר בפלישה אמיתית של חייזרים.

קריין:

האם היה שרלטן, או נביא אמיתי, אדם בעל יכולת לראות את מה שאחרים אינם יכולים? אנחנו ניתן לכם להחליט בעצמכם.

למרות ש-"נביא יום הדין" מת כבר לפני מאות שנים, זה לא מנע מהאסטרולוג, מרפא המגפות, הכופר המואשם והזקן הצרפתי מהמאה ה-16 להמשיך ולחזות את העתיד.

קטע מהסרט "היום השלישי"

הסרט "היום השלישי" (Independence Day) משנת 1996 בבימויו של רולנד אמריך נחשב לאחד מסרטי האסונות האיקוניים של שנות ה-90.​

בסרט מתרחשת מתקפת חייזרים על ערים מרכזיות בעולם, כולל ניו יורק, גורדי שחקים נהרסים באמצעות קרני לייזר. הסצנה משולבת בסרטון כדי להמחיש את התחזיות הקודרות של נוסטרדמוס, במיוחד בנוגע למלחמות עתידיות או אסונות עולמיים.​

  • "אתם יודעים, קווזימודו ניבא את כל זה זה סוף העולם"!
    -"קווזימודו? זה הגיבן מנוטר-דאם, לא נוסטרדמוס".

קריין:

בסדר, נמשיך. נאמר שהוא חזה את:

  • השריפה הגדולה של לונדון (1666)
  • עלייתו של היטלר לשלטון
  • פיגועי ה-11 בספטמבר (2001)
  • מגפת הקורונה
  • רעידת האדמה ביום השנה החדשה של 2024 ביפן

אם כי הוא פספס את חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן…

עם פרסום ספרו המפורסם "Les Prophéties" ("הנבואות") בשנת 1555, נוסטרדמוס העניק לעולם ולדורות הבאים טקסט שירי למחצה, שחוזה מלחמות, מגפות, אסונות טבע, מהומות אזרחיות, התנקשויות פוליטיות והרבה דימויים מדממים כמו "גשם של דם", מה שהפך את הספר לקלאסיקה קלילה ונעימה, כמובן… "שיירד דמם מן השמיים!"

אז מה חזה נוסטרדמוס לשנת 2025?

דבר ראשון, משהו חיובי. כן, באמת. סיום אפשרי למלחמה באוקראינה. נוסטרדמוס חזה שכישלון כלכלי ומשאבים מתכלים יביאו לסיום סכסוך חמוש ממושך, מה שרבים מפרשים כהתייחסות למלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

הוא כתב: "באמצע מלחמה ארוכה, כל הצבאות יותשו, כך שלא יימצא כסף לחיילים. במקום זהב או כסף, יטביעו מטבעות מנחושת גסה, וסימן הירח יופיע."

האזכור של "נחושת גסה" ו-"סימן הירח" עשוי לרמוז על מעורבות צרפת או טורקיה, שתיהן תומכות באוקראינה, ואולי ישחקו תפקיד בתיווך לשלום או בהבאת ניצחון.

אבל הסיום האפשרי של מלחמה אחת לא עוצר תחזיות נוספות של מלחמות ואף מגפות

על פי הדיווחים, נוסטרדמוס כתב שאנגליה תסבול מ-"מלחמות אכזריות" ותתמודד עם "מגפה עתיקה" שתהיה גרועה אף יותר מהאויבים (אנא, אל תזכירו את המלחמה… הזכרתי אותה פעם אחת, אבל נראה שיצאתי מזה בשלום…).

חלק סבורים שזה מתייחס לקרבות בתוך משפחת המלוכה הבריטית.

קטע קומי עם הנסיכים וויליאם והארי

סצנה קומית שמדמה את היריבות בין הנסיכים וויליאם והארי כדו-קרב דרמטי מ- "מלחמת הכוכבים".

הכוונה היא ליצור הקבלה סאטירית בין הנבואה המעורפלת של נוסטרדמוס לבין הקרע במשפחת המלוכה הבריטית, במיוחד לאור המתחים הפומביים בין הארי לוויליאם מאז עזיבתו של הארי את תפקידו המלכותי והמעבר לארה"ב.

הומור מ- "מלחמת הכוכבים" בא להמחיש איך נבואה על "מלחמות פנימיות" עשויה להתפרש באופן מודרני ומוקצן:

– "זה נגמר, הארי!"

– "יש לי את יתרון הגובה!"

– "אתה מזלזל בכוח שלי!"
– "אל תנסה בכלל!"

בקנה מידה עולמי יותר, נוסטרדמוס גם חזה אסטרואיד עצום המכונה "מבשר הגורל" שיתקרב מאוד להתנגשות עם כדור הארץ. הוא כתב: "מן הקוסמוס יעלה כדור אש, מבשר הגורל, העולם יתפלל – מדע וגורל בריקוד קוסמי, גורל הארץ – הזדמנות שנייה."

הזדמנות שנייה לכדור הארץ נשמעת אופטימית… אבל האם הכוונה היא להכחדה אנושית?

"להתראות, ותודה על הדגים…"

או אולי הוא מתכוון לאובססיה האנושית לעב"מים ותצפיות על רחפנים מסתוריים בארה"ב?

עדויות של אנשים שראו עצמים בלתי מזוהים (עב"מים), ניתן לזהות מספר אירועים מתועדים שנחקרו בתוכניות כמו "The Proof Is Out There"  ו-"The UnXplained"

  • "הנה בא עוד אחד, זה מאוד מאוד מוזר. הם לא בגודל של מכונית… פשוט מוזרים. זה ממש מעל הבית שלי עכשיו, מה זה?"
  • "אם זה אמיתי זו אחת התמונות הכי משכנעות של עב"ם שראיתי."

קריין:

ובקטע מטריד במיוחד, נוסטרדמוס כתב: "גן עולמם, סמוך לעיר החדשה, בשביל הרי החלול תיכבש, תושקע לתוך אמבט, תיאלץ לשתות מים מורעלים בגופרית."

יש הסבורים ש- "גן עולמם" מתייחס ליער האמזונס, והאמבט והמים המורעלים רומזים על שיטפונות ופעילות געשית.

ולבסוף, חזון פרוע במיוחד – הקמה של אימפריה מימית:

"מן המעמקים יעלה שליט, בלב השיטפונות, מגעים עד השמיים, אימפריות יפלו, וגלים חדשים ישלטו – האימפריה המימית תצמח ממלכות האוקיינוס."

מה זה אומר? עליית אקווהמן? "אני מלך אטלנטיס! אני אקווהמן!"

או נאמור מהסרט Black Panther 2? או אולי העולם הפוסט-אפוקליפטי של Waterworld  עם קווין קוסטנר?

"בעתיד, כיפת הקרח נמסה, והעולם כולו שוקע מתחת לים…"

כך או כך, אם החזונות של נוסטרדמוס לשנת 2025 יתממשו – כדור הארץ הולך להיכנס למצב די מלחיץ.

אורסון וולס מדבר למצלמה:

"אם אנחנו מקבלים את הראיות מהעבר כאישור לדיוק שלו, ייתכן שגם התחזיות שלו לעתיד נכונות. ואם כן, עלינו להקשיב היטב. אבל האם נוכל לשנות את העתיד?"

 

 

 

רכבים דו-מנועיים מדהימים

מכוניות דו מנועיות מדהימות

רכבים דו-מנועיים מדהימים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Top Intel, 'התחנה האחת שלכם בכל מה שקשור לעדכונים ומידע על מכוניות'.

הסרטון הפעם – בעולם המכוניות, כמה רעיונות חורגים מהרגיל. אלו לא רק מכוניות מהירות או דגמים נדירים. אלו רכבים שגורמים לכם לכם לעצור ולומר, "רגע… מה עשו כאן?" בסרטון הזה, אנחנו מסתכלים על שלוש מכוניות דו-מנוע שהיו באמת מטורפות. אלה לא בדיחות או בנייה בחצר האחורית. אלה היו מכוניות אמיתיות ומתפקדות עם שני מנועים נפרדים – והן נוצרו מתוך מחשבה על מטרות רציניות.

תרגום הסרטון:

פולקסווגן טווין גולף  Volkswagen Twin Golf

בעולם המרוצים היו רעיונות מוזרים ונועזים רבים, אבל בשנות ה-80, רעיון אחד בלט מעל כולם. הוא הגיע מחברת רכב מוכרת – 'פולקסווגן'. הם בנו רכב עם לא אחד, אלא שני מנועים, ה-'פולקסווגן טווין גולף'. הרכב הזה נבנה כדי להתמודד עם אחד מאירועי המרוץ הקשים ביותר בעולם – מרוץ פייקס פיק (Pikes peak) הבינלאומי בקולורדו, ארצות הברית. ולא, הם לא עשו את זה בשביל הכיף, או רק כדי לבדוק אם זה יעבוד. הם היו רציניים בנוגע לניצחון.

פייקס פיק זה לא סתם מרוץ. מדובר בטיפוס על הר במסלול באורך של 12.42 קילומטרים עם 156 פיתולים. המרוץ מתחיל בגובה של 9,390 רגל מעל פני הים ומסתיים בגובה של 14,115 רגל. בגובה כזה, אפילו אנשים מתקשים לנשום, שלא לדבר על מנועים. האוויר נעשה דליל יותר, והמכוניות מאבדות כוח. זו הסיבה שפולקסווגן חשבה שמשהו נוסף נדרש. אז הם העלו רעיון מטורף: מה אם נכניס שני מנועים למכונית אחת?

שני מנועים, 390 כוחות סוס

ב-1985 פולקסווגן הציגה את הטווין גולף הראשונה. בהתחלה היא נראתה כמו גולף רגילה אבל היא הסתירה סוד. מתחת למכסה המנוע מלפנים היה מנוע 1.8 ליטר עם 16 שסתומים, ומאחורה, מנוע נוסף זהה. ביחד, שני המנועים הפיקו כ-390 כוחות סוס. המנוע הקדמי הניע את הגלגלים הקדמיים, והאחורי הניע את הגלגלים האחוריים. זה היה כמו שתי מכוניות שחוברו לאחת.

נהג הראלי הגרמני יואכים קליינט (Klaus-Joachim Kleint), נבחר לנהוג ברכב. הוא עשה עבודה יפה וסיים במקום השלישי. אבל המנועים נטולי הטורבו התקשו בגובה הרב ואיבדו הרבה כוח ככל שהרכב טיפס גבוה יותר. בפולקסווגן הבינה שנדרש משהו חזק יותר.

טווין גולף חדשה, 500 כו"ס

ב-1986 הם חזרו עם גרסה חדשה. הפעם השתמשו בשני מנועים קטנים יותר של 1.3 ליטר מהפולקסווגן פולו, אבל עם טוויסט – לכל מנוע היה מגדש טורבו משלו, מתוצרת Kuhnle Kopp and Kausch או בקיצור- KKK. הטורבו עזר לפצות על האוויר הדליל. הטווין גולף החדשה הפיקה כ-500 כוחות סוס בסך הכול. זה נשמע כמו תכנית חכמה, ואולי זה גם נראה כך, לפחות עד שהאלקטרוניקה התחילה לעשות בעיות. הרכב סבל מתקלות במהלך המרוץ והצליח לסיים רק במקום הרביעי. ובכל זאת, פולקסווגן לא הייתה מוכנה לוותר.

שדרוג נוסף, 652 כו"ס

ב-1987 הם חזרו שוב, והפעם הם היו רציניים. לא רק שהם שדרגו את המנועים, הם בנו רכב חדש לגמרי. המרכב היה עשוי פיברגלס, והשלדה הייתה מסגרת חלל ייעודית, שצמצמה את המשקל לכ-2,250 ליברות (כ-1,020 ק"ג). שוב השתמשו בשני מנועים. הפעם כל אחד בנפח 1.8 ליטר עם 16 שסתומים ומגדש טורבו. כל מנוע הפיק כ-326 כוחות סוס, כלומר סך של 652 כוחות סוס. המערכת הייתה מורכבת. לכל מנוע הייתה תיבת הילוכים בת 5 מהירויות מתוצרת 'Hewland'. ליואכים הייתה ידית הילוכים אחת ששלטה בשתי התיבות. הרעיון היה חכם אבל דרש תיאום מושלם.

הגרסה הזו של הטווין גולף הייתה מהירה מאוד. היא האיצה מ-0 ל-60 מייל לשעה (0-100 קמ"ש) בקצת יותר מ-3 שניות. זה אולי נשמע נורמלי היום, אבל בשנות ה-80 זה היה מרשים.

במהלך מרוץ פייקס פיק 1987, יואכים קליינט הוביל לפי זמני הביניים. הוא היה רק שלוש פניות מקו הסיום, ואז קרה אסון – חלק ממערכת המתלים כשל, וההרכב נאלץ לפרוש. כל הכוח הזה, כל המאמץ, ועדיין בלי ניצחון.

לא ניצחה במרוץ אבל הקדימה את זמנה

למרות שפולקסווגן מעולם לא ניצחה בפייקס פיק עם הטווין גולף, הפרויקט הראה עד כמה הם היו מוכנים ללכת רחוק כדי לפתור בעיה. במקום פשוט לשפר מנוע אחד, הם חשבו: "למה לא שניים?" זה אולי נשמע כמו משהו שמכונאי משועמם היה מנסה במוסך אחרי ששתה יותר מדי קפה, אבל פולקסווגן באמת בנתה את זה והתחרתה בזה.

לאורך השנים, הטווין גולף הפכה לאחת מאותן מכוניות שאנשים מדברים עליהן מתוך סקרנות. היא הייתה מוזרה, מסובכת, והקדימה את זמנה בהרבה מובנים. זו לא הייתה מכונית ייצור ולא הייתה אמורה להיות, אבל היא הוכיחה שגם חברות רכב גדולות מוכנות לקחת סיכונים פרועים כשהן באמת רוצות לנצח.

הסיפור של פולקסווגן טווין גולף אינו רק על מנועים וכוח סוס. הוא על חשיבה יצירתית, פתרון בעיות וגם קצת הומור. אחרי הכול, נדרשת מנטליות מיוחדת כדי להסתכל על הר ולחשוב: "בוא ננצח אותו עם שני מנועים במקום אחד". לפעמים מרוץ הוא לא רק עניין של להגיע ראשון, לפעמים זה עניין של לנסות משהו שאף אחד אחר לא היה מעז.

סיטרואן 2CV סהרה Citroën 2CV Sahara

בשנות ה-60 הייתה מכונית צרפתית מוזרה שבלטה מעל השאר, לא כי הייתה מהירה או מפוארת, אלא כי היו לה שני מנועים. כן, שניים – אחד מלפנים ואחד מאחור. היא נקראה סיטרואן 2CV  סהרה והיא נראתה כמודה שוו רגילה עם גלגל רזרבי על מכסה המנוע. אבל היא יכלה להגיע למקומות שרוב המכוניות לא.

היא נבנתה למדבר, לדרכים משובשות, ולאנשים שהיו זקוקים לרכב שימשיך לנוע גם כשהתנאים קשים. זו לא הייתה מכונית לתצוגות אופנה בפריז. היא נבנתה כדי לעבוד קשה, בעיקר במקומות בהם יש יותר גמלים מרמזורים.

יוזמה פרטית שאומצה ע"י סיטרואן

הסיפור של סיטרואן 2CV  סהרה מתחיל בשנת 1954 עם צרפתי בשם בונפוס. הוא לקח סיטרואן 2CV  רגילה והוסיף לה מנוע נוסף בתא המטען. המנוע הזה הניע את הגלגלים האחוריים והמנוע הקדמי נשאר במקום והניע את הקדמיים. הרעיון המוזר הזה עבד היטב, ותפס את תשומת הלב של חברת סיטרואן. הם הבינו שזה יכול להיות שימושי, במיוחד לחוקרים ולחברות נפט שפעלו במדבריות צפון אפריקה, שם תקלה עלולה להשאיר אותך לבד עם עקרבים.

יוצרו רק 700 יחידות

סיטרואן פיתחה את ה-2CV  סהרה והחלה בייצור מדצמבר 1960עד שנת 1967. רק 694 יחידות יוצרו, ועוד אחת הורכבה ב-1971 מחלקים שנותרו. כלומר, פחות מ-700 מהמכוניות המוזרות האלה אי פעם התקיימו. חלקן הורכבו במפעל 'ויגו' (Vigo) בספרד, כולל 85 רכבים שיועדו למשמר האזרחי הספרדי, שהשתמש בהם בעבודות תנועה.

לא הרבה סוסים אבל הנדסה חכמה

ועכשיו, בואו נדבר על מה שהפך את הסהרה לשונה כל כך. קודם כל, היו לה שני מנועי בוקסר דו-בוכנתיים מקוררי אוויר שהוצבו בצורה אופקית, כל מנוע היה בנפח של 425 סמ"ק והפיק 12 כוחות סוס ב-3,500 סל"ד. זה לא הרבה כוח. יחד, שני המנועים הפיקו 24 כוחות סוס, אבל החוסר במהירות התקזז עם ההנדסה החכמה.

כל מנוע הפיק גם 23 ניוטון מטר של מומנט כוח ב-1,800 סל"ד, כלומר 46 ניוטון מטר בסך הכול. מנוע אחד הניע את הגלגלים הקדמיים, והשני את האחוריים. הנהג יכול היה להפעיל כל מנוע בנפרד, או את שניהם יחד, לנהיגה בארבעה גלגלים. המשמעות: גם אם מנוע אחד כשל, המכונית יכלה להמשיך. דבר שימושי במיוחד כשאתה רחוק מכל עזרה והאופציה היחידה שלך היא ללכת.

לסהרה היו שתי תיבות הילוכים ידניות בנות 4 מהירויות כל אחת שהופעלו ע"י 2  ידיות נפרדות. גם התדלוק היה שונה. לרכב היו שני מיכלי דלק בנפח 15 ליטר כל אחד מתחת לכל מושב קדמי. כל מנוע השתמש במיכל דלק משלו, כך שאם לאחד המנועים נגמר הדלק, המנוע השני יוכל להמשיך לעבוד. זה היה כמו לנהוג בשתי מכוניות בו זמנית, אבל עם הגה אחד.

התמודדה עם כל שטח

המתלים היו עצמאיים לגמרי, מה שעזר מאוד לנהיגת שטח. היא יכלה להתמודד עם סלעים, חול ודרכים משובשות בלי בעיה. מבחינת הגודל, הסהרה הייתה עם בסיס גלגלים של 2,400 מ"מ, אורך של 3,830 מ"מ, רוחב של 1,480 מ"מ, גובה של 1,600 מ"מ, ורווח גחון של 215 מ"מ. המשקל עמד על כ-1,620 ליברות (כ-735 קילו), קל מאוד לרכב 4X4. 

מהירה וחסכונית

בגלל המשקל והמערכת הייחודית, היא הגיעה למהירות שיא של כ-105 קמ"ש. צריכת הדלק הייתה כ-10 ליטר ל-100 ק"מ. לא רע, בהתחשב בכך שיש לה שני מנועים. הסהרה לא נראתה שונה בהרבה מ-2CV  רגילה, למעט כמה פרטים כמו הגלגל הרזרבי על מכסה המנוע, שלא היה רק ליופי, הוא פינה מקום למכניקה מאחור. היו גם פתחי אוורור נוספים מאחור, לקירור המנוע השני.

מלבד זאת היא נראתה כמו 2CV רגילה, מה שעזר לה להשתלב. לא היית מצפה מרכב שטח עמיד להיראות כמו רכב של חוואי שמוביל ביצים, אבל זה היה חלק מהקסם שלה. הרכב לא נבנה לערים, הוא נבנה למקומות קשים- מדבריות, גבעות ודרכים סלעיות. הצבא הצרפתי השתמש בו, וכך גם מדענים, חוקרים ועובדי נפט. היא לא הייתה מהירה אבל היא הייתה אמינה, ובאמצע שום מקום, זה מה שחשוב.

נותרו בעולם 100 יחידות

היום, סיטרואן 2CV  סהרה היא רכב נדיר. רק כ-100 יחידות עדיין קיימות כפריטי אספנות. בזמנו הן היו פשוט כלים, כלים חכמים ולא שגרתיים. לא רואים לעיתים קרובות רכב עם שני סוויצ'ים להנעה, שתי ידיות הילוכים ושני מנועים, אבל לסהרה היה את כל זה. אם תזכו אי פעם לנהוג באחת,  זכרו שאתם נוהגים בחתיכה של היסטוריה מוטורית, שמעולם לא ניסתה להיות מגניבה. היא פשוט הייתה מוזרה מספיק כדי שהיום, אנשים לא יפסיקו לדבר עליה.

 הונדה HONDA CR-X SQUARED CRX2 

בשנות השמונים המוקדמות ההונדה CRX הייתה ידועה כרכב קטן וקל, חסכוני בדלק ומהנה לנהיגה. היא לא נבנתה להיות מהירה כמו רכב ספורט אבל היה לה קהל מעריצים נאמן. בשנת 1984, הכותבים והמהנדסים של מגזין 'Car and Driver' החליטו לעשות משהו יוצא דופן עם הרכב הזה. הם קראו לפרויקט שלהם "סינכרוניות"  (Synchronicity) והרעיון היה לקחת הונדה CRX רגילה ולהתקין בה לא מנוע אחד, אלא שניים.

עוד

זה לא היה דבר שנהוג בתעשיית הרכב. זה היה מוזר, מסובך, ולמען האמת גם די מצחיק. אבל הם עשו את זה בכל זאת, ויצרו את מה שהם קראו לו CRX2 – הונדה CRX עם שני מנועים. הצוות התחיל מהונדה CRX מדור ראשון, שבמקור כללה מנוע בנפח 1.5 ליטר עם הספק של 76 כוחות סוס ומומנט כוח של 84 ליברות (כ-37 קילו). המנוע הקטן הזה הניע את הגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שלושה הילוכים. משקל הרכב היה קצת מעל 1,800 ליברות (כ-815 קילו) והוא מעולם לא נועד להיות מהיר במיוחד. אבל לצוות של 'Car and Driver' היה רעיון פרוע: "למה לא להוסיף מנוע נוסף ותיבת הילוכים נוספת מאחור?"

152 כוחות סוס

וזה בדיוק מה שהם עשו. הם התקינו מנוע נוסף בנפח 1.5 ליטר באזור המטען האחורי, שחובר לתיבת הילוכים אוטומטית נוספת עם שלושה הילוכים. המשמעות הייתה שלרכב כעת יש שני מנועים, שתי תיבות הילוכים, ושני זוגות גלגלים – קדמיים ואחוריים, שיכלו להניע את הרכב בו זמנית. כששני המנועים פעלו יחד, ל- CRX2 היו 152 כוחות סוס ומומנט כוח של 168 ליברות  (כ-76 קילו). אולי זה לא נשמע הרבה כיום, אבל בשנות השמונים זה היה הספק מכובד לרכב קטן כזה.

עם זאת, כל הציוד הנוסף הוסיף גם משקל, ואף שלרכב הייתה כעת כפול מהעוצמה, הוא נדרש לכ-8 שניות כדי להאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש. זמן רבע המייל עמד על 16.0 שניות – לא בדיוק נתונים של מכונית מרוץ, אבל הרעיון כולו היה יותר על יצירתיות מאשר על מהירות.

202 כוחות סוס

בהמשך, הבינו חברי הצוות שהם יכולים לשפר את הפרויקט, בשלב השני הם הסירו את מנועי ה-1.5 ליטר הקטנים והחליפו אותם בשני מנועים גדולים יותר, בנפח 1.8 ליטר, שנלקחו מהונדה אקורד. כל אחד מהמנועים הללו הפיק 101 כוחות סוס ו-108 ליברות של מומנט. כאשר פעלו יחד, התפוקה הכוללת הייתה 202 כוחות סוס ו-216  ליברות של מומנט. גם תיבות ההילוכים שודרגו – הפעם לתיבות אוטומטיות עם ארבעה הילוכים.

עם התצורה הזו, ה- CRX2 הפך למהיר יותר: הוא האיץ מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 6.2 שניות וסיים את רבע המייל ב-14.5 שניות. כדי למנוע התחממות של המנועים, הותקן רדיאטור גדול יותר. הם גם שיפרו את המתלים, באמצעות מוטות מייצבים (anti-roll bars) שנלקחו מ- Honda Civic Wagon  והוסיפו בולמי זעזועים של Koni  כדי לשפר את התנהגותה בכביש.

עיצוב אגרסיבי

הצוות לא עצר רק בביצועים. הם העניקו לרכב מראה אגרסיבי יותר באמצעות קיט מרכב של  Mugen  והתקינו חישוקי סגסוגת MSW בקוטר 15 אינץ'. בתוך הרכב הותקנו מושבי דלי של Recaro והגה עור ספורטיבי בעל ארבעה חישורים.הנהיגה ב-CRX2 הייתה חוויה לימודית: ניתן היה להתניע כל מנוע בנפרד – אחד בעזרת מפתח, והשני באמצעות מתג.

2 תיבות הילוכים

שתי תיבות ההילוכים נשלטו באמצעות ידית הילוכים אחת, וזה איכשהו עבד, גם אם זה נשמע היום כמו רעיון רע. ניתן היה לנהוג ברכב באמצעות המנוע הקדמי בלבד, המנוע האחורי בלבד, או שניהם יחד בו זמנית. זה הפך את הרכב לגמיש למדי, אם כי ייתכן שמבלבל עבור מי שאינו מכיר את המערכת.

לאחר ש-Car and Driver  סיימו את הפרויקט, הרכב עבר בין כמה בעלים. בשנת 1996, אדם בשם ג'ו דאנלאופ קנה אותו. הוא נהג ב–CRX2  הדו-מנועי למרחק של יותר מ- 50,000  מיילים. לדבריו, הרכב היה אמין באופן מפתיע, למרות כל השינויים המוזרים.

הורדה מהכביש וחזרה

לצערנו, בסביבות שנת 2006, תקלה במערכת הדלק גרמה להורדת הרכב מהכביש, והוא נותר ללא שימוש במשך מספר שנים. ואז, בשנת 2023, אדם בשם רנדי קרלסון מצא את ה-CRX2  והחזיר אותו לחיים. קרלסון ידוע באיסוף מכוניות נדירות ומוזרות. הוא תיקן את מערכת הדלק, ניקה את הרכב, ונתן לו את תשומת הלב שהגיע לו. בזכותו, ה-CRX2  חזר לאור הזרקורים ואף הופיע בערוץ היוטיובJay Leno's Garage שם נראה שוב פועל ונוסע.

מעולם לא נכנסה לייצור המוני

פרויקט ההונדה CRX הדו-מנועית מעולם לא נועד לייצור המוני. הוא היה יותר כמו ניסוי מדעי על גלגלים. הרעיון של התקנת שני מנועים ברכב קטן אחד היה לא שגרתי, ואולי אפילו קצת מטופש, אבל הוא הראה מה אפשר לעשות בעזרת יצירתיות, כלים, וקצת זמן פנוי. ה-CRX2  הוא לא סתם רכב משופר, הוא תזכורת נעה לכך שתרבות הרכב יכולה להיות מוזרה, מהנה ובלתי צפויה, גם אם זה אומר לבלות כמה שעות בניסיון להיזכר איזה מנוע בדיוק התנעת הרגע.

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל

המרוץ לחלל

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל. גייל קינג, קייטי פרי ו-4 נשים נוספות הוטסו לחלל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Inside Edition. 

Inside Edition הוא מגזין החדשות הוותיק ביותר, בעל הדירוג הגבוה ביותר והנצפה ביותר בחדשות ופוליטיקה בארה"ב.

הסרטון הפעם – הרפתקאת החלל של קייטי פרי ו- 5 נשים נוספות בחודש אפריל 2025. הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל לפני שחזרו בשלום לכדור הארץ.

רקע

הטיסה של גייל קינג, קייטי פרי וחברותיה היא הרבה יותר ממסע אישי. היא סמל לתחילתו של עידן חדש שבו החלל הופך לזירה של טכנולוגיה, יוקרה, כלכלה ופוליטיקה. בעתיד הקרוב, לא רק מדינות יחתרו לירח ולמאדים אלא גם תאגידים, אנשים פרטיים, ואולי גם אנחנו.

הטיסה הזו לא הייתה טיסה שגרתית של נאס״א אלא חלק מהתוכנית המסחרית של חברת Blue Origin שבבעלות מייסד אמזון, ג'ף בזוס. החברה שואפת להפוך את טיסות החלל לחוויה זמינה לא רק לאסטרונאוטים מאומנים, אלא גם לאזרחים פרטיים, סלבריטאים ומשקיעים.

הטיסה הספציפית הזו שהתקיימה בקפסולת 'New Shepard' כללה לראשונה צוות שכולו נשים. ההרכב הזה אינו מקרי. יש כאן הצהרה עוצמתית על הכללת נשים, העצמה נשית וחזון של עתיד שבו גם נשים לוקחות תפקידים מובילים בחלל – לא רק מאחורי הקלעים, אלא בקדמת הבמה.

גייל קינג היא עיתונאית מוכרת וידידתה הקרובה של אופרה ווינפרי. הבחירה בה להמריא – למרות פחד טיסות ידוע – משדרת מסר של התמודדות עם פחדים, שבירת גבולות, והשראה לאנשים מכל תחום חיים.

קייטי פרי, זמרת הפופ האמריקאית, הביאה איתה לחלל סמל אישי – פרח חיננית עבור בתה דייזי – מה שמוסיף נופך רגשי לסיפור ומחבר בין הבלתי מושג (החלל) לבין האינטימי והאנושי ביותר (אימהות, אהבה).

תיירות חלל הופכת למציאות יומיומית  

מה שבעבר היה נחלת מעטים מאוד, הופך לאט לאט לחוויה שאנשים "רגילים" יכולים לחלום עליה, במיוחד סלבריטאים ואנשים בעלי ממון. ייתכן שבתוך עשור או שניים, נוכל לראות "חופשות חלל" כחלק מהתיירות הגלובלית עם מלונות בחלל ואפילו תחנות עצירה על הירח.

נשים בחלל – לא רק סמל

בעוד בעבר נשים הוצגו יותר כסמל או חריגות בתחום גברי, כיום הן ממלאות תפקידים שוויוניים. החזון של צוותים מגדריים מגוונים בחלל משקף מגמה רחבה של שינוי במבנה החברתי־טכנולוגי.

חיבור בין תרבות פופ וחלל

שילוב של דמויות תרבותיות כמו קייטי פרי, אופרה ווינפרי, או ויליאם שאטנר (שכבר טס עם Blue Origin) יוצר עניין ציבורי עצום וגורם לציבור הרחב ובעיקר לצעירים להתעניין מחדש במדע, טכנולוגיה וחלל.

טכנולוגיות בטוחות ונגישות

כל שיגור מוצלח מוסיף ביטחון בטכנולוגיה, מקרב משקיעים ומאפשר שיפור מתמיד. ככל שהשיגורים יהיו שגרתיים – המחירים ירדו, הביקוש יעלה, והגישה לחלל תהפוך דמוקרטית יותר.

ההשלכות הפוליטיות – כלכליות של טיסות חלל פרטיות

שינוי במשוואה הגאו־פוליטית

בעבר, חקר החלל היה ביטוי לעוצמה לאומית, בעיקר של מדינות כמו ארה"ב, רוסיה וסין. היום, כשחברות פרטיות כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג'ף בזוס ו-Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון לוקחות את המושכות, עוצמה טכנולוגית כבר לא נובעת רק ממדינות אלא מהון פרטי.

שיתוף פעולה בין נאס״א ל- SpaceX

נאס״א הסתמכה בשנים האחרונות על SpaceX כדי לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, מה שהיה בעבר תפקיד בלעדי של הממשלה.

המשמעות היא שחברות פרטיות עשויות להפוך לגורם מכתיב סדר עולמי חדש. זה כולל שליטה בתקשורת לוויינית, בתחבורה חללית ואפילו במשאבים חוץ-כדוריים כמו כרייה בירח או במאדים.

תחרות על המשאב הבא – החלל החיצון

החלל מתחיל להיתפס כטריטוריה כלכלית פוטנציאלית עם משאבים יקרי ערך כמו מתכות נדירות באסטרואידים, אנרגיה סולארית ממסלולים קבועים, ועוד. מי שישיג שליטה טכנולוגית מוקדמת ייהנה מעוצמה כלכלית ופוליטית עצומה.

סין וארה״ב כבר בתחרות

סין מתקדמת במהירות עם תחנת חלל משלה, תוכניות לירח ולמאדים. ארה"ב משקיעה דרך NASA וגם דרך חברות פרטיות. כל אחת שואפת ל- "דריסת רגל ראשונה" שתקנה לה יתרון אסטרטגי.

האם אנחנו בעיצומו של עידן חדש של "קולוניאליזם חללי"?

נראה שכמו שבמאה ה־15 התחיל מירוץ הקולוניאליזם בין מעצמות אירופה כעת קורה דבר דומה לגבי החלל. מי יקבע למי מותר לכרות? למי יש זכות על קרקע בירח? מה קורה כשחברה פרטית תקים תחנת דלק מסחרית במסלול?

אמנת אחריות החלל של האו"ם (1967)

אמנת החלל של האו"ם קובעת שהחלל הוא רכוש משותף של האנושות, אבל לא ברור איך היא תתממש בפועל כשתאגידים חזקים יתחילו לפעול שם ברווח של מיליארדים.

התחרות הגדולה בין 3 החברות

  • SpaceX  ספייס אקס

היתרון הבולט של החברה – טכנולוגיה מתקדמת ורקטות חוזרות לשימוש. המטרה המרכזית – מושבה על מאדים ושיגורים מסחריים

  • Blue Origin בלו אוריג'ין 

היתרון הבולט של החברה – עיצוב בטיחותי ומיתוג יוקרתי. המטרה המרכזית – תיירות חלל ותשתיות לחלל מסחרי.

  • Virgin Galactic וירג'ין גלקטיק

היתרון הבולט של החברה – חוויה תיירותית נגישה יותר. המטרה המרכזית – טיסות תת־מסלוליות לציבור הרחב.

מי מנצח בינתיים?

בינתיים אין מנצחים. שלושת החברות מתקדמות במהירות. המצב נכון להיום:

SpaceX מובילה בטכנולוגיה ובכמות שיגורים. היא משתפת פעולה עם נאס״א, ומשגרת לוויינים וציוד קבוע.

Blue Origin מתמקדת בשלב זה בחוויה. היא מכוונת לאליטה תרבותית (כמו קייטי פרי וגייל קינג) כדי ליצור הד ציבורי.

Virgin Galactic פתחה את השערים לתיירים פחות אמידים, אבל עדיין נתקלת בעיכובים טכניים.

תרגום הסרטון

גייל קינג מנגבת דמעה בזמן שהיא נוסעת, יחד עם קייטי פרי ועוד ארבע אסטרונאוטיות נוספות, לעבר כן השיגור. אחת אחת. הן מצלצלות בפעמון כאן. גייל, שפוחדת מטיסות, נראית מפוחדת. זוהי התגברות על חומת פחד, מחסום.

אני חושב שזה יהיה עבורה חוויה מטהרת במובנים רבים.

צוות הנשים כולו אוחז ידיים בתפילה. ואז מגיע הזמן להיכנס לקפסולה.

"אישור לשיגור."
"כן, בייבי. אישור לשיגור."
"המילים האהובות עליי."

בשעה 9:30 בבוקר, השיגור. הרקטה המריאה לחלל. הרקטה חצתה את גובה 80,000 רגל, במהירות של 1,300 מייל לשעה (2,092 ק"מש)

אופרה נרגשת

אופרה צופה בחברתה הטובה יוצאת לחלל. היא וארוסה של קייטי פרי, אורלנדו בלום, ניחמו זה את זו.

הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל. קייטי הרימה חיננית (פרח) מול המצלמה.

הן צפות. הן חסרות משקל. הן חוות אפס כבידה בפעם הראשונה בחייהן. הן הוצפו מהנוף שראו.

"הו, תראו את הירח, חבר'ה. אני פשוט חייבת להגיד לכם… תראו את הירח. תראו."

ואז הגיע הזמן לחזור לכדור הארץ.

"ברוכות השבות לכדור הארץ"

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, חווה רגע מביך, נפל עם פניו קדימה בזמן שבדק את הקפסולה. ארוסתו, לורן סאנצ'ס, הייתה הראשונה לצאת.

גייל הרימה את ידיה לשמיים. "אני פשוט צריכה רגע עם הקרקע." היא כרעה על ברכיה ."רק להוקיר את הקרקע לרגע" ונשקה לאדמה.

קייטי הרימה את החיננית היחידה שלה לעבר השמיים. היא לקחה את הפרח לחלל כדי לכבד את בתה בת ה-4, דייזי, שקראה לה במהלך הנחיתה.

ג'סטין קייטי, כוכבת הפופ, גם היא נשקה לקרקע.

"החוויה הזו היא רק שנייה להיותי אמא "

במסיבת עיתונאים שאלו את גייל על המבט המפוחד שהיה על פניה.

גייל:

"ברגע ההוא הייתי כל כך מפוחדת. רק רציתי להיכנס למושב שלי. רק להיכנס לקפסולה ולשבת. בחיים – בחיים – לא חשבתי שאוכל לעשות דבר כזה. וואו."

לסרטונים נוספים מערוץ © Inside Edition עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

מטוס הקרב השוודי נוחת על כביש כפרי

מטוס הקרב השוודי ה-Saab JAS 39 Gripen מבצע נחיתה מדויקת על כביש כפרי צר ותמרוני 9G במהירות גבוהה. סרטון מערוץ היוטיוב © USA Military Channel.

הערוץ נועד בעיקר להציג את סרטוני הנשק והחיילים של צבא ארצות הברית (צבא, צי, חיל האוויר, חיל הנחתים).

בנוסף תמצאו בערוץ סרטונים של כוחות ההגנה של יפן ומדינות נאט"ו.המידע אינו מהווה אישור של מחלקת ההגנה של ארצות הברית.

הסרטון הפעם מציג את היכולות המרשימות של מטוס הקרב השוודי Saab JAS 39 Gripen במיוחד ביכולתו לנחות על כבישים צרים ולבצע תמרונים בעומס של 9G.

נחיתות על כבישים צרים

מטוס הגריפן נועד לפעול מבסיסים מאולתרים, כולל כבישים מהירים, כחלק מהאסטרטגיה השוודית להבטחת גמישות תפעולית במצבי חירום. במהלך תרגילים, המטוסים האלו מבצעים נחיתות והמראות על כבישים צרים, תוך תיאום מדויק עם צוותי קרקע. לדוגמה, תרגיל בתאילנד הדגים את יכולת המטוס לנחות ולהמריא מכביש, עם צוותי קרקע המסייעים בתדלוק ותחזוקה מהירה.​

תמרונים בעומס של  9G

הגריפן מסוגל לבצע תמרונים בעומס של עד 9G כפי שמודגם בסרטון שבו טייס מבחן מבצע תמרונים אווירובטיים קיצוניים.  הסרטון מציג את תגובת הטייס לעומסים האלו כשמד ג'י מראה את השינויים בעומס במהלך התמרונים.​

טכנולוגיה מתקדמת

הגריפן E, הדגם המתקדם ביותר, כולל טכנולוגיות מתקדמות כגון:​

  • מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת.​
  • מערכת חיישנים משולבת המספקת מודעות מצב גבוהה.​
  • תצוגת שטח רחב (WAD) המאפשרת לטייס לקבל החלטות מהירות ומדויקות.​

היכולות האלו מאפשרות למטוס לפעול ביעילות בסביבות קרב מורכבות ומאוימות.​

בשנת 2024 תאגיד סאאב וחברת הבינה המלאכותית הלסינג (Helsing) התחילו בשיתוף פעולה אסטרטגי במטרה לשלב nערכת בינה מלאכותית (Cirra) במטוס הקרב Saab Gripen-E. יכולות ה- AI יאפשר ניהול נתונים ויפחיתו את העומס מהטיסים.

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו?

תחזיות משפחת סימפסון

תחזיות משפחת סימפסון | האם זה קורה עכשיו? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Business Hook

הסרטון הפעם – במשך יותר משני עשורים, משפחת סימפסון מבדרת אותנו בשנינות חדה וסאטירה, אבל האם יש בתוכנית האייקונית הזו יותר ממה שנראה לעין? מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים, הסדרה עשתה תחזיות מדויקות להחריד שלעתים קרובות קופצות מהסיפורת למציאות. בעוד שנת 2025 מתגלגלת, בואו נחשוף כמה מהדוגמאות המדהימות ביותר שנעות בין דונלד טראמפ וכדור הכוח, ל-AI שהשתולל, ואפילו מגיפות שמזכירות משברים בחיים האמיתיים. צירוף מקרים, כתיבה חכמה או משהו הרבה יותר מסתורי?

תרגום הסרטון

אנחנו בוחנים תמונה שמסתובבת ברשת החודש. היא מציגה לכאורה צילום מסך מפרק של "משפחת סימפסון" משנת 2002, שמדמה בצורה מצמררת אירוע מהחיים האמיתיים. "משפחת סימפסון" מבדרת אותנו כבר למעלה משני עשורים עם שנינותה והסאטירה החדה שלה. אבל האם יש בה יותר ממה שנראה לעין?

מדי פעם, הסדרה הזו נדמית כאילו חזתה אירועים שיצאו מן המסך אל המציאות. מפריצות דרך טכנולוגיות ועד לאירועים עולמיים מזעזעים, היכולות שלה פשוט מדהימות. כשהשנה 2025 כבר כאן, בואו נצלול יחד לכמה מהחיזויים המצמררים ביותר. צירוף מקרים? כתיבה גאונית? או אולי משהו הרבה יותר מסתורי? הישארו איתנו עד הסוף – שם נגלה את האמת שמאחורי התחזיות המדהימות האלו.

לא סוף העולם

נתחיל ברגע מצמרר שכבש את האינטרנט. בפרק משנת 2002 דונלד טראמפ נראה נוגע בכדור זוהר, כשמשני צדדיו עומדים שני גברים ממוצא מזרח  תיכוני. בשנת 2017 הנשיא טראמפ, לצד מלך סעודיה ונשיא מצרים, משחזר את התמונה הסוריאליסטית הזו במציאות, במהלך חנוכת מרכז מסחרי. איך סדרת אנימציה חזתה את זה בדיוק כזה? האם זה צירוף מקרים, או שמשפחת סימפסון נגעה במשהו שמעבר להבנתנו?

נשיאות טראמפ

התחזיות המדוברות ביותר נוגעות כנראה לנשיאות של טראמפ. בפרק מ-1998 בשם Bart to the Future  הוזכר לראשונה רעיון כזה, דבר שהיה הלם כשטראמפ אכן נבחר בשנת 2016. ולא רק זה, הסדרה חזתה גם קמפיין בחירות ב-2024 ואף הציעה שאיוונקה טראמפ תתמודד ב-2028. האם הסדרה משרטטת את עתיד הפוליטיקה האמריקאית, או שאנחנו פשוט חיים לפי התסריט שכבר נכתב?

בינה מלאכותית משתלטת

בפרק משנת 2016, משפחת סימפסון מבקרת בפארק שעשועים שמנוהל כולו על ידי רובוטים. מה שמתחיל כאטרקציה חביבה, מדרדר במהרה כשבינה מלאכותית מתמרדת נגד האנושות. היום, עם מכוניות אוטונומיות ומלצרים רובוטיים, זה כבר לא כל כך בדיוני. האם זה רמז לעתיד קודר שהסדרה מנסה להזהיר מפניו?

מכשיר מתרגם תינוקות

באחד הפרקים, הוצג מכשיר שמתרגם את בכי התינוק למילים. רעיון שנשמע מגוחך אז, אבל היום כבר קיימת טכנולוגיה שמבוססת על ניתוח צלילים, שמנסה להפוך את זה למציאות. מה שצחקנו עליו בעבר, אולי עוד יהפוך לחלק מההורות המודרנית.

סעודה וירטואלית עם מציאות מדומה

בפרק מצמרר נוסף, הומר ומארג' אוכלים אוכל וירטואלי עם קסדות VR. זה נשמע מופרך, אבל כיום כבר יש מסעדות ואפילו ספינות תענוגות שמשלבות VR בסעודותיהן. שוב, הסימפסונים צדקו.

הולוגרמות והעתיד של התקשורת

הסדרה הציגה הזמנה להולגרמה ובכך רמזה על עתיד שבו שיחות וידאו מוחלפות בהקרנות תלת־ממד. כבר כיום יש מכשירים שיוצרים הולוגרמות באיכות גבוהה. האם זה השלב הבא במהפכה הדיגיטלית?

הודעות מוסוות במוזיקת פופ

בפרק אחד, שיר של להקת בנים הכיל מסר סמוי שמעודד להצטרף לצי האמריקאי. מופרך? אולי, אבל היסטורית המוזיקה שימשה לעיתים ככלי תעמולה. האם זה היה רמז עבה לכך שתודעתנו ניתנת לשליטה?

מגפה עולמית

בפרק משנת 1993, עיירת ספרינגפילד נאבקת בהתפרצות שפעת. הוירוס מגיע מאריזות של מוצרים, וכובש את העיר. שני עשורים מאוחר יותר מגפת הקורונה פורצת. האם זו תחזית מדויקת, או פשוט מראה על כמה העולם הפך גלובלי ושברירי?

כוניות מעופפות

בפרק מ-2005, בארט וליסה רואים עתיד שבו מכוניות מעופפות נפוצות כמו אופניים. ובכן, כיום יש חברות כמו Samson Sky שפיתחו אבטיפוס למכונית כזו, שכבר ביצעה טיסות ניסוי. זה אולי עדיין יקר, אבל כבר לא דמיוני.

חיזוי חורבן עולמי

חלק מהפרקים מציגים עולם על סף קריסה.  AI מרדני, מגפות גלובליות, קריסת הסביבה הכל נמצא שם. בפרק אחד, ספרינגפילד שוקעת באנרכיה, והומר מצהיר: "סוף העולם יקרה ביום רביעי". האם זה פשוט הומור אפל? או קריאה לפעולה?

הומור, תקווה וחזון לעתיד

ולמרות הכול, לב הסדרה תמיד היה היכולת לשלב בין הומור קודר לתקווה. המבט האופטימי של מארג', האינטלקט של ליסה, תמיד יש שביב של אור. אולי התחזיות הללו לא נועדו להפחיד אלא להניע אותנו לחדש, להתכונן, ולקוות לעתיד טוב יותר.

אז מה אפשר להסיק מכל זה?

כותבים מבריקים עם אינטואיציה יוצאת דופן או אולי משהו מיסטי באמת? ככל שנצלול עמוק יותר אל תוך 2025, דבר אחד בטוח: "משפחת סימפסון" תמשיך לטשטש את הקו בין פנטזיה למציאות, ולהשאיר אותנו עם שאלות ללא מענה. עד הפעם הבאה, המשיכו לשאול, ולהישאר סקרנים.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית על תחזיות משפחת סימפסון לחצו על הקישור

 

המאבק על גרינלנד

למה ארה"ב נטשה את בסיסיה בגרינלנד

המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד

הלנד רובר הראשונה בעולם

הלנד רובר הראשונה בעולם | ריצ'רד האמונד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם – כולנו יודעים שריצ'רד האמונד אוהב רכבי שטח. ריצ'רד לוקח אותנו לגילוי מחדש של הלנד רובר האגדי.

תרגום הסרטון:

ריצ'רד:

"אולי אתם כבר יודעים את זה, אבל אני אוהב רכבי שטח. יש משהו ברכב 4X4. עוד לפני העובדה שזאת רוח של הרפתקה, זה עניין של עיצוב שמשרת את הפונקציה. מכונה שנועדה לעשות את העבודה. לעשות את מה שאתה רוצה וצריך שהיא תעשה.

והיום, אני רוצה לספר לכם סיפור על אחת כזאת. לא על זאת שאתם רואים פה, אליה נגיע עוד מעט. יש רכבי שטח שכבשו הרים ומדבריות, אבל זהו סיפור על רכב שטח מסוים אחד שבעצם יצר תופעה.

לפני 75 שנה בדיוק ירד מהמפעל אבי אבות כל רכבי ה- 4X4 שהפך לאיקון. לנד רובר מספר אחת, מספר רישוי JUE 477 או בקיצור -JWY. זה היה הרכב הראשון מתוך שני מיליון. והסיפור שלו לא דומה לשום דבר אחר".

בן קוסון, יו"ר Royal Automobile Club:

"זה היה הלנד רובר הראשון שיוצר אי פעם וככל הנראה נמסר ב- 29 ביולי 1948. לפי הרשומות, הוא היה אמור להימסר למלך, אבל ברגע האחרון זה השתנה ובסוף הוא נשלח לפרופסור יואן מוּרן מאוניברסיטת ניוקאסל. בשנות ה- 70 המוקדמות הוא נמכר לחקלאי בצפון־מזרח אנגליה במחיר נמוך מאוד ומאז ההיסטוריה שלו נעשתה עמומה".

ריצ'רד:

"במשך עשורים הלנד רובר המקורי היה לא יותר מאשר מיתוס".

ג'וליאן שאולהייפר בעל חברה לשיקום רכבים:  

"מאז שאני ילד אני מתעניין בלנד רובר הקלאסיים. וזהו אולי הרכב הכי חשוב בתולדות המותג שפשוט נעלם מעל פני האדמה. אנשים מכל העולם שאלו – איפה הוא? האם נשאר משהו ממנו? אולי הוא פורק? אולי חלקים ממנו נטמעו ברכבים אחרים? היו שמועות שהוא נמצא באיזושהי חווה אי שם בצפון־מזרח אנגליה. והסיפור הוא שיום אחד, בשעת דמדומים, כשהשלג מסביב הפשיר, גילו אותו. הוא היה שם, אחרי שהיה מוסתר כמעט 50 שנה כשאנשים הפכו את החיפוש אחריו לפרויקט חיים".

ריצ'רד:

"השמועות התבררו כנכונות. ה- JUE 477 צצה מחדש בחווה בנורת' מברלנד. אבל השנים לא עשו לה טוב".

בן קוסון:

"אחרי עשורים של עמידה בשדה ובאסם בלי גג המצב שלה היה עגום. אבל באופן מפתיע היא עדיין הייתה שלמה. לצערנו, החקלאי מת, ומשפחתו החליטה למכור את הרכב".

ג'וליאן שאולהייפר:

"לאור העיסוק שלי בהערכת רכבי וינטג' וקלאסיים וההיכרות העמוקה שלי עם סדרה 1 של לנד רובר, המשפחה מצאה אותי ושאלה אם אוכל לדבר איתם על רכב חשוב שיש ברשותם. אחרי כמה חודשים, סוף־סוף הגעתי לראות אותו. בשלב הזה כבר העבירו אותו לאסם אבן ישן בכפר קטן, סמוי מהעין. וכשדלתות האסם נפתחו, הוא היה שם. ללא עורערין, בלי שום ספק. לנד רובר מספר אחת. בתור חובב לנד רובר מושבע מגיל צעיר, לעמוד פנים מול פנים עם JWY זה היה פשוט לא ייאמן. במשך כמעט 50 שנה הטבע התעלל בה. וזה היה ככל הנראה המצב הכי גרוע שראיתי ברכב מהסוג הזה. היא כמעט נשברה לשניים. מצב נורא".

ריצ'רד:

"למרות המראה שלה, המשפחה החליטה לערוך מכירה פומבית עם הצעות סגורות. הצעה אחת בלבד לקניית הלנד רובר הראשונה שיוצרה אי פעם".

בן קוסון:

"קיבלת רשות לבדוק את הרכב ואז היית צריך לקחת החלטה ולהציע מחיר. למזלנו, ג'ים והצוות שלו הוזמנו להשתתף ועוד יותר למזלנו, הם בחרו במספר הנכון".

מרטין פורט, חוקר סופר וצלם:

"היה צורך הרבה אומץ ורוח חלוצית כדי לחשוב בכלל על שיקום הרכב הזה והחזרתו לחיים".

ריצ'רד:

"הרוכש החדש, אולי הבעלים הכי משמעותי של רכבי שטח אי פעם, היה היזם, תעשיין והרפתקן בשם סר ג'ים ראטקליף".

סר ג'ים רטקליף:

"שמחנו מאוד לזכות במכירה. היינו אז בעיצומו של פרויקט הגרנדייר שאותו תיארנו כיורש הרוחני של הלנד רובר.וכשדיברנו על לנד רובר, התכוונו מראש לדגם האייקוני ההוא. בזמנו ה- JWY היה רכב השטח הטוב ביותר בדורו, כמו שאנחנו מאמינים שהגרנדייר הוא כיום. כשראינו שהוא עומד למכירה החלטנו לנסות. היה כמובן גם חשש שנצטרך לשחזר את המכונית הזאת".

ריצ'רד:

"כעת כשה- JWY בידים של הבעלים החדשים באה גם ההחלטה לשקם את הרכב. ועבור ג'ים והצוות שלו היה רק אדם אחד מתאים למשימה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זה היה הלם. זה יכול היה להיות הדבר הכי גדול שעשיתי אי־פעם או ההחלטה הכי גרועה. כי הרכב היה במצב כל־כך רע. אם הייתי שוגה בהערכת היקף העבודה או תהליך השחזור הייתי הורס פריט היסטורי של ממש. אבל התגובה הייתה "יש לנו אמון מלא בך ובצוות הקטן שלך, אנחנו איתך". הסכמנו על תקופה של שנתיים לשיקום ה- JWY. בחודשים הבאים פירקנו בזהירות את כל הרכב לחלקים. בחַנו כל פרט ופרט. להפתעתנו ה- JWY הייתה שלמה בצורה מדהימה. כמעט כל הרכיבים המרכזיים היו שם ובמצב מקורי ממש טוב. אבל השלדה שהיא הזהות של הרכב הייתה הבעיה. היא הייתה עקומה, רקובה, הרוסה לגמרי. ועדיין, לא היה שום ספק, זו הייתה השלדה המקורית".

מרטין פורט:

"הדבר הקל היה לזרוק אותה ולבנות שלדה חדשה. לשים לה פאנלים חדשים, מנוע חדש… אבל זו לא הייתה הרוח של תהליך השחזור הזה.
הרוח הייתה מאוד פשוטה – לשמר כל מה שאפשר לשמר. הנשמה, התחושה, ה- די-אן-איי נשמרו בכל מקום שזה היה אפשרי. מהמנוע ועד לבורג הבודד האחרון".

ריצ'רד:

"לאחר שנתיים של מחקר מדוקדק, שיקום זהיר והמון אהבה, ה- JWY הייתה מוכנה להימסר חזרה לבעליה".

ג'וליאן שאולהייפר:

"הרגשתי כל רגש אפשרי כשמסרנו אותה לסר ג’ים.
לראות אותו נוהג בה, נוסע בדרך, זה היה הרגע הכי טוב. החיוך שלו פשוט האיר את הפנים כשראה אותה בפעם הראשונה".

סר ג'ים רטקליף:

"זו באמת הייתה מכונית מופלאה. היא הייתה קשוחה, פרקטית, רכב שיכול להגיע לכל מקום. מאוד אותנטית אבל נראית פשוט נהדר. באמת רכב מהמם".

מרטין פורט:

"עם סיום השחזור אני לא חושב שמישהו ידע מה יקרה איתה. היה לה פוטנציאל להישמר במוזיאון".

ג'וליאן שאולהייפר:

"אז מה יקרה הלאה? למען האמת, לא באמת ידעתי. למעשה אני חושב שאף אחד לא באמת ידע".

ריצ'רד:

"וכך JWY ניצלה מגורל חלוד וחזרה למצב תקין כשהיא עדיין עונדת את המרכב החבוט שלה כאות של כבוד. וכאן הסיפור נהיה מעניין. כי בנקודה הזו, הייתם מצפים שהרכב המיוחד הזה, החד פעמי, יקר הערך, ישמר איפשהו, אולי במוזיאון. אבל מכוניות לא נבנות כדי לשבת במוזיאונים. בטח שלא רכבי שטח כמו זה. הן נבנות לנסוע, להרפתקאות. אז זה בדיוק מה שהם עשו. לקחו את ה- JWY להרפתקה. הרפתקה ענקית".

ג'וליאן שאולהייפר:

"זהו אחד האזורים האחרונים הבאמת פראיים על פני כדור הארץ. מסע אמיתי בסביבה הכי קשה שיש. הערכתי את הביטחון שלו".

סר ג'ים רטקליף:

"אנחנו חולמים מדי פעם על מסעות כאלה, משהו לא שגרתי. אז חשבנו: טיול קטן ליום ההולדת, חוצים את מדבר גובי…מה כבר יכול להשתבש?"

מרטין פורט:

"לשמוע שהלנד רובר הקטן והעיקש הזה לא יישב באיזה אוסף אלא ייסע אלפי קילומטרים לאורך מונגוליה לכיוון סין, להיות כנים, זו הייתה החדשה הכי טובה בעולם".

ריצ'רד:

"התוכנית הייתה ברורה: שיירה של רכבי וינטג’ יוצאת למסע יבשתי אדיר באזורים שהם מהקשים והבלתי מיושבים ביותר על פני כדור הארץ".

בן קוסון:

"התחלנו להרכיב רשימה של רכבים… לא הייתי משתמש במילה “מתאימים”, כי חוץ מהגרנדייר בחרנו כנראה את הרכבים הכי פחות מתאימים שיש. אבל זה בדיוק חלק מהאתגר".

ריצ'רד:

"מצפון מונגוליה השיירה תתקדם דרומה, תחצה את מדבר גובי, אלפי קילומטרים של טבע פראי".

מרטין פורט:

"כל בעל לנד רובר אוהב טיול דרכים, אוהב סיפורי שטח. אבל מעטים מהם באמת עושים את זה".

בן קוסון:

"כאן היינו ועשינו משהו שאני לא חושב שמישהו עשה אי פעם. ואני גם לא חושב שמישהו יעשה את זה שוב".

ריצ'רד:

הגרנדיירים, הדגם החדש של אינאוס שנועד ללכת לכל מקום ולעשות הכול ליוו את השיירה, תומכים לאורך כל הדרך".

בן קוסון:

"ארץ מדהימה, אבל קשה ברמות לכלי רכב. זו הנהיגה הכי קשה שעשיתי אי־פעם. הגרנדיירים היו סוסי העבודה של המסע. הם נשאו ציוד, מזון, כלים, חלקי חילוף. עמוסים עד הסוף ועבדו קשה. הם היו מצילי חיים".

ג'וליאן שאולהייפר:

"העובדה שה-JWY עשתה את זה בסטייל ובחן זה היה פשוט מדהים".

בן קוסון:

"ה- JWY הייתה כוכבת. פשוט לא ייאמן".

סר ג'ים רטקליף:

"אני חייב לומר שאני מוריד בפניה את הכובע. היא הייתה נחושה להראות לנו ממה היא עשויה. היא פשוט לא עשתה שום טעות. נסעה בצורה מושלמת ללא דופי כל הדרך. במדבר היא הייתה מופלאה, עשתה כל מה שנדרש ממנה".

מרטין פורט:

"המכונית הקטנה הזאת התמודדה עם כל מה שנקרה בדרכה. היא עברה הכול, לא נתקעה לרגע. התמודדה בשטח עם דרכים מטורפות בהן הרעידות מפרקות מכוניות לגורמים. היא לא החסירה פעימה".

סר ג'ים רטקליף:

"ה- JWY עשתה כל מה שנדרש ממנה והיו לה נימוסים לאורך כל החודש במונגוליה. זה מדהים למכונית שנבנתה ב- 1948והושארה להירקב בשדה למשך כל כך הרבה זמן".

מרטין פורט:

"כל אלה שנהגו בה אהבו אותה. נהגו בה בעדינות, בכבוד. והיא החזירה באותו אופן. דאגה לך, לקחה אותך בבטחה, פשוט מדהים".

סר ג'ים רטקליף:

"לראות אותה יחד עם הגרנדיירים זו הייתה חוויה ממש מרגשת, הראשונה אי פעם מול הדור החדש. אני באמת מאמין שהגרנדייר הוא רכב השטח הכי טוב בעולם היום וזו הייתה סצנה מרהיבה. לפעמים זה אפילו היה ממש מרגש".

ריצ'רד:

"במשך שלושה שבועות נסעה שיירת הרכבים במדבר, בדיונות, במישורים, בהרים. מסע הרפתקאות שמתאים לרכבי השטח הכי קשוחים שיש ומחווה הולמת נפלאה לגיבור מוטורי אמיתי".

ג'וליאן שאולהייפר:

"השקעתי כל־כך הרבה זמן ואנרגיה ב- JWY. להיות חלק מהמסע הזה ולראות אותה מצליחה זה פשוט לא ייאמן. אני מלא גאווה".

מרטין פורט:

"היא גמאה אלפי קילומטרים והוסיפה פרק חדש להיסטוריה של הלנד רובר האגדי הזה".

בן קוסון:

"זה ממש רגע של העברת הלפיד. ה- די-אן-איי עובר הלאה. כי הלנד רובר הראשון נבנה למטרה ברורה – ליצור רכב שטח סופר-קשוח, שיכול לנסוע בכל מקום, ולהימכר בכל מקום".

מרטין פורט:

"אני חושב שמה שנעשה כאן פשוט מדהים. זאת עדות לאיכות המקורית של הבנייה. עדות לשיקום של הצוות של ג’וליאן. עדות לגישה של ג’ים לכל הפרויקט".

בן קוסון:

"כל המסע הזה מבטא את הגישה של ג’ים לעסקים ולחיים. גישה שונה, אבל מוצלחת".

מרטין פורט:

"זה סיפור מעורר השראה. ומה יקרה הלאה? השמיים הם הגבול".

ריצ'רד (יושב מאחורי ההגה של גרנדייר):

"הפרק הזה בסיפורה של ה- JWY מסתיים כאן. אבל מי יודע מה מצפה לרכב הקטן, העיקש והאמיץ הזה. והסיפור ממשיך להיכתב על ידי רכבים כמו הגרנדייר. רוח ההרפתקה, להתקדם עוד קילומטר, לעשות את הבלתי אפשרי. זו מורשת של ממש.

מייק, לכמה זמן יש לנו את הגרנדייר?

מייק:

"יש לך אותו לסופ"ש".

ריצ'רד:

"אני חושב שאמשוך את זה לשבוע. כדאי שנכיר אחד את השני קצת יותר טוב… נראה לי שנהיה חברים טובים".

לסרטונים נוספים מערוץ  DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

לסרטוני רכב אספנות נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

רנו 5 החשמלית החדשה

ריצ'רד האמונד בוחן את הרנו 5 החשמלית

רנו 5 החשמלית החדשה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DRIVETRIBE, הבית של הרפתקאות מוטוריות ומרוצי דופק. הערוץ נוסד על ידי ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי. בסרטון הפעם ריצ'רד האמונד סוף סוף מאחורי ההגה של המכונית שעושה גלים בשוק החשמל. האם הוא אוהב או שונא את הרנו 5 החדשה?

תרגום הסרטון:

רנו 5, מכונית עם אופי

מעולם לא הייתה לי רנו 5, אבל פעם נהג אוטובוס בבלקבורן תקף אותי עם מוט ברזל בזמן שנהגתי ברנו של החברה שלי ואהבתי את זה. לא את זה שתקפו אותי, אלא את הרנו 5. היא הייתה זולה. היא הייתה קטנה, חלשה. היא רעשה כמו קופסת עוגיות מלאה בכפיות. אבל הייתה לה אישיות. היא שידרה אופי.

איך הרנו 5 החשמלית קשורה למקורית?

וזאת לא. היא לא זולה. היא לא קטנה. היא לא רועשת. למעשה, היא כמעט לא משמיעה קול בכלל. היא חשמלית. אז באיזה אופן בכלל זאת רנו 5? היא הוצגה לראשונה כרכב קונספט בשנת 2021. ואז, כמו תמיד, נכנסו לתמונה אנשי עסקים וכשהרכב האמיתי הגיע, זה לא היה זה. רגע, לא, זה לא מה שקרה. כשהרכב האמיתי הגיע הוא היה מדהים בדיוק כמו הקונספט. תסתכלו עליו! הוא מלא ברמיזות וסגנון שמתייחסים לרנו 5 המקורית.

פשוט מבריקה

זו עבודת עיצוב חכמה, ולדעתי, הוא נראה פשוט מבריק. הוא נמרץ – לא טיל. הגרסה הבסיסית מפיקה 148 כוחות סוס. יש גרסאות חזקות יותר, עד 200. 0  ל-100? בערך 8 שניות. למעשה, היא נבחרה לרכב החשמלי הטוב ביותר בהרבה עיתוני רכב. אבל לדעתי הם טועים. כי בואו נשכח מזה שהוא חשמלי לרגע. בואו נבחן אותו פשוט כרכב,  כלי שאמור לעזור לך לנוע, לחיות. אז היום אני הולך לעשות בדיוק את זה. אשתמש בו ביום רגיל שלי, ואבדוק איך הוא מסתדר. עכשיו אני נוסע לעבודה ל- "Smallest Cog" ואחר כך לפגישה חשובה ואז הביתה. נראה אם אפשר לחיות עם זה.

מכונית קטנה ומשעשעת

והנה משהו שלא נתקלתי בו כבר זמן מה. דלת תא מטען שנסגרת עם צליל קטן וחלול. היא אפילו רועדת. תראו את זה. אני אוהב את זה. בימינו, אפילו מכוניות קטנות נסגרות כמו כספות בבנק. אבל זאת לא אמורה להיות רולס-רויס. זו מכונית קטנה, משעשעת, לא רכב יוקרתי. והיא גם לא אמורה להיות כזו.

לא זולה

בואו נהיה כנים, 24 אלף פאונד (117,307 ש"ח, מחיר משוער בישראל 160,000ש"ח) זה הרבה כסף. רוב האנשים לא יכולים סתם ללכת לסוכנות ולזרוק עשרות אלפים על רכב חדש. אבל למי שכן, זו בערך העלות של קליאו ברמת גימור בינונית. אז בעולם של היום, זו מכונית זולה. והיתרון בדלתות קליק-קטנות? אין בהן שכבות של בידוד אז הרכב קל. טוב, לא כמו לוטוס 7. אבל במשקל של 1,450 ק"ג  לעומת רכבים חשמליים ששוקלים יותר מהבתים שהם חונים לידם, זה נחשב קל.

היגוי כייפי

אני חושב שהם כיוונו את ההיגוי להיות חד וישיר. צריך להזיז הרבה את ההגה כדי להישאר בקו ישר. וזה מצוין, כי כשהרכב פונה הוא פשוט פונה. המונח המקצועי הוא 'בלתי יציב דינמית'. אבל זה חלק מהכיף. למרות שהמתלים  "אנלוגיים", הם לא מיושנים. המתלה האחורי נלקח מדאצ'יה דאסטר והוא פשוט עובד.

רכב כייפי נקודה

זה רכב כייפי לנהיגה ויש בו את כל הטכנולוגיה שאתה מצפה להן היום. ניווט, אפל קארפליי, מסכי אנדרואיד, עזרי נתיב, כל הדברים האלה. אבל החלק הכי טוב? כל התחכום הזה משתלב בתוך תא נוסעים שהוא פשוט כיף להיות בו. אני שמח כאן. פרט חביב – כל הבדים עשויים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים.

הבעיה היחידה

וזו הבעיה היחידה שלי עם הרכב: ידית העברת ההילוכים מסתתרת בין ים הידיות שבצד ימין של ההגה. אז אני תמיד יוצא לנסיעה כשהווישרים מופעלים קודם. עוד דבר –  בלימה רגנרטיבית.יש רק שני מצבים: מצב D קל, מצב B  חזק. הייתי שמח לעוד מצב בין לבין.

לא משעממת כמו החשמליות האחרות

וזהו. זה כל מה שיש לי להעיר. מבחינתי, הרכב הזה – מהפכה. עד עכשיו, רוב הרכבים החשמליים היו משעממים. כמו לקנות מדיח כלים. זה היה נראה כמו עונש קולקטיבי לאנושות על שריפת דלקים. אבל הרכב הזה מוכיח שלא חייבים להיות משעממים. והוא גם מצביע על הכיוון של העתיד.

העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם

לא כל העולם יהיה חשמלי. העתיד יכלול מנועי בעירה עם דלקים סינתטיים, תאי דלק מימניים, וטכנולוגיות שעוד לא הומצאו. אבל הכי חשוב – העתיד לא חייב להיות אפור ומשעמם. לא צריך להיות עולם של "סגפנות טכנולוגית", בלי נשמה. העתיד יכול להיות כיפי, מגניב ומשחרר. והרכב הזה מוכיח את זה. ואני מת על זה.

לסרטונים נוספים מערוץ DRIVETRIBE עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין

משבר הסחר בין ארה"ב לסין

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © CBC News.

CBC הוא שירות החדשות והמידע הציבורי הלאומי של קנדה מאז שנות ה- 30. הערוץ מחויב למערכת של ערכים הכוללים דיוק, הגינות, איזון, חוסר משוא פנים ויושרה. הארגון נחשב לגוף החדשות הגדול ביותר בקנדה ומעסיק מאות עיתונאים בקנדה וברחבי העולם.

הסרטון הפעם – סין פוגעת בארה"ב בהטלת מכס הדדי של 34% על יבוא והגבלות על מינרלים חשובים של אדמה נדירה. בתגובה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאיים בתעריף נוסף של 50% אם סין לא תחזור בה מהצעדים שלה. אנדרו צ'אנג מסביר את ההסלמה של מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם ואת ההשפעה הפוטנציאלית של תגובת סין.

הסרטון מתמקד בהסלמה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. כיצד סין מגיבה למכסים שהטיל הנשיא טראמפ על ייבוא סיני? מהם הצעדים הנגדיים בהם נוקטת סין? ההשפעות האפשריות על הכלכלה הגלובלית. הסרטון מנתח את האסטרטגיות של שתי המדינות ומציע תובנות לגבי ההשלכות העתידיות של העימות הכלכלי הזה.​

קרדיט תמונה: © Kaboompics.com

רקע

המצב נוכחי של מלחמת הסחר

הסלמה הדדית

שתי המעצמות משתמשות במכסים ככלי אסטרטגי להשגת יתרון. ארה"ב מטילה מכסים על ייבוא סיני כדי לאזן את מאזן הסחר. סין לא נכנעת בקלות ומגיבה בצעדי נגד. בין היתר סין הטילה מכסים על תוצרת חקלאית אמריקאית והגבלות על ייצוא של מינרלים קריטיים. שווקי ההון בעולם מגיבים בירידות חריפות והשפעתם ניכרת גם על הבורסה בת"א.

ההשפעות כלכליות רוחביות

פגיעה בשרשראות אספקה גלובליות.

עלייה במחירים לצרכנים ולתעשייה.

ירידות בשווקים.

אי ודאות שמשפיעה לרעה על השקעות.

מה צפוי בהמשך?

סביר להניח שבטווח הקצר המתיחות תחריף, בעיקר אם אף צד לא יהיה מוכן לוותר ראשון.

פגיעה באמון ארוך-טווח

גם אם יושג הסכם, החברות לא יחזרו מיד להסתמך על שרשראות אספקה מסין ויחפשו גיוון כמו מעבר לווייטנאם, הודו או מקסיקו.

השפעות גיאופוליטיות

עליית ההשפעה של מדינות מתפתחות שתספקנה אלטרנטיבות, והחרפה באי-אמון הדדי בין המערב לסין.

הפתרון ההגיוני והאידיאלי:

משא ומתן רב-שלבי באמצאות מתווך למשל WTO  או גוף אזורי ניטרלי.

שקיפות ורגולציה הוגנת

ארה"ב תדרוש הגנה על קניין רוחני, פתיחת שוקי שירותים. סין תדרוש הפחתת של הסנקציות הטכנולוגיות.

הפסקת המלחמות והחלפתן במנגנון בוררות מוסכם מראש.

החזרת אמון דרך הסכמים הדרגתיים כמו הסכמי סחר סקטוריאליים. החלת הסכמים נפרדים לפי תחומים כמו תעשיית השבבים  חקלאות וכו'.

החשיבות לישראל

המאבק הזה נשמע כמו עניין רחוק, אבל בפועל הוא משפיע גם על ישראל. יש לנו קשרים עמוקים עם שתי המעצמות ואנחנו מייצאים טכנולוגיות לארה"ב ומייבאת רכיבים מסין. כל עיכוב בשרשראות אספקה או אי-יציבות פיננסית עולמית משפיעים ישירות על המשק הישראלי.

חברות ישראליות רבות תלויות בחומרי גלם ורכיבים שמיוצרים בסין.

ארה"ב וסין הן שותפות הסחר המרכזיות של ישראל וכל עיכוב או עלות נוספת פוגע בנו.

בשורה התחתונה, חוסר יציבות גלובלי משפיע על הכלכלה הישראלית, על יוקר המחיה, על השקעות זרות, וגם על הטכנולוגיה שבה ישראל מובילה.

אבל התחרות על השקעות טכנולוגיות יכולה להפוך ליתרון אם ישראל תנצל את מעמדה כשותפה אסטרטגית.

אז מה הפתרון לסכסוך?

הפתרון ההגיוני הוא חזרה לשולחן המו"מ. שני הצדדים יצטרכו להגיע להסכמים הדרגתיים, להסדיר את נושא הקניין הרוחני והייבוא/ייצוא, ולבנות מחדש אמון שאבד. בינתיים, מדינות העולם, כולל ישראל, צריכות לנווט בזהירות ולמצוא הזדמנויות בתוך המשבר.

עיקרי תוכן הסרטון

מכסים והגמול

הסרטון מדגיש את מלחמת הסחר המדרדרת, כאשר ארה"ב הטילה מכסים על סחורות סיניות, וסין הגיבה עם מכסים משלה (01:07).

סין גם מיקדה אסטרטגית את שרשראות האספקה של ארה"ב, במיוחד על ידי שליטה על ייצוא של מתכות אדמה נדירות חיוניות לתעשיות שונות (03:47).

השפעה כלכלית

למלחמת הסחר היו השלכות כלכליות משמעותיות, כאשר השווקים הסיניים סבלו מהפסדים ניכרים [00:10].

הסרטון מציין את חוסר האיזון בסחר בין שתי המדינות, כאשר ארה"ב קונה הרבה יותר מסין ממה שהיא מוכרת (03:14).

תגובת סין

סין האשימה את ארה"ב בהטרדה והפרת כללי הסחר הבינלאומיים [05:52] הסינים הבהירו את נחישותם להגן על האינטרסים שלהם ולנסות להשיג משא ומתן מאוזן יותר (06:20).

פרספקטיבת טראמפ

טראמפ רואה את הגירעונות המסחריים כמצב חירום לאומי ומאמין שמכסים יכולים להביא לחיזוק הכלכלה של ארה"ב ויצירת תעסוקה חדשה (07:26). יחד עם זאת, גישתו נראית לא עקבית, לפעמים מנסה להרוויח כסף ממכסים ולפעמים מנסה לעודד את השימוש בהם ([08:33).

השפעות גלובליות

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מהווה סיכון משמעותי לכלכלה העולמית (10:06). הסכסוך עלול לשבש את הסחר הבינלאומי ולהוביל להשלכות הרסניות.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

 

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ?

תוכנית המסחר של טראמפ?

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © MSNBC. לפי עורכי הערוץ הרשמי של MSNBC הערוץ הוא המקור המוביל לניתוח מעמיק של החדשות, פרשנות פוליטית בעלת תובנות ונקודות מבט מגוונות.

בסרטון הפעם רייצ'ל מדאו בוחנת דרכים להבין את היקף הנזק שעשה דונלד טראמפ לכלכלת העולם. מדאו מזכירה לצופים מאיפה הגיע רעיון המכס שהפך לדבריה את דונלד טראמפ לאסון עולמי של איש אחד.

קרדיט תמונה: ©  Kaboompics.com

רקע

במסיבת העיתונאים אתמול (07/04/25) בבית הלבן, אחרי פגישתו עם בנימין נתניהו, הנשיא טראמפ הסביר את עמדתו לגבי המכסים שממשלו עומד להנחיל על מדינות העולם. במבט מהצד נראה שיש סיבה למהלכו של טראמפ, במשך עשרות שנים יפן, סין והאיחוד האירופי "מנצלים" באופן לא הוגן את ארה"ב שמפסידה טריליונים וכעת טראמפ הגיע לסדר את העניינים.

אף אחד מהעיתונאים לא שאל את טראמפ לגבי ההשלכות המיידיות שכבר משפיעות על כלכלת ארה"ב. נקודת המחלוקת העיקרית סביב מדיניות המכסים של טראמפ. האם היא משרתת את ארה״ב או פוגעת בה יותר משהיא עוזרת?

טראמפ הוא ידיד

אין ספק שטראמפ תומך בישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ברמת הגולן, הסכמי אברהם, נקיטת קו תקיף מול איראן, ברור שהוא איתנו. ועכשיו הוא יושב עם נתניהו, המנהיג הראשון איתו הוא דן בעניין המכסים שארה"ב הטילה על העולם ועונה לשאלות העיתונאים.

על פניו, כוונת טראמפ ניראת חיובית. הרעיון שטראמפ מקדם, לפיו סין, יפן והאיחוד האירופי מנצלים את אמריקה דרך סחר לא הוגן, זאת טענה שקיימת כבר שנים. יש בה מידה של אמת. סין לדוגמה נקטה במדיניות שמגבילה גישה של חברות זרות לשוק המקומי, מסבסדת חברות לאומיות, ולעיתים מבצעת גניבה טכנולוגית. תיקון עיוותים במסחר הבינלאומי זה רעיון שאינו בהכרח פסול. ממשלים קודמים, כולל ממשל אובמה ובוש, התלוננו על העניין אבל נמנעו מהמהלכים הדרסטיים שטראמפ נקט.

אז אנחנו הישראלים צופים במסיבת העיתונאים ואומרים לעצמנו שהכל יהיה בסדר. אבל יש כאן בעיה.

אז מה הבעיה? למה זה פוגע באמריקאים?

מכסים – מיסוי על יבואנים אמריקאים.
כשממשל טראמפ מטיל מכסים על מוצרים מסין, יפן, אירופה וכו', הוא לא מחייב את המדינות הזרות לשלם את המס אלא את החברות האמריקאיות שמייבאות את המוצרים. החברות, בתורן, מגלגלות את העלות הזו על הצרכנים האמריקאים. כלומר: המוצרים הופכים יקרים יותר עבור אזרחי ארה"ב.

נקמה מצד מדינות אחרות

בתגובה למכסים של טראמפ, מדינות אחרות מטילות מכסים נגדיים על מוצרים אמריקאים, כמו תוצרת חקלאית, מכוניות, פלדה וכו'. התוצאה היא שיצואנים אמריקאים נפגעים, מקומות עבודה נפגעים, חברות אמריקאיות מאבדות שווקים.

פגיעה באמון ובשווקים

שווקים כלכליים לא אוהבים חוסר יציבות. כשנשיא מכריז בפתאומיות על מכסים גורפים, בלי תהליך מוסדר או התייעצות עם מומחים, השוק מגיב בפאניקה. זה בדיוק מה שקרה בימים האחרונים: צניחות במדדים, מחיקות של טריליוני דולרים, ופחד ממשי ממיתון עולמי חדש.

היעדר אסטרטגיה כוללת

מבקרים טוענים שטראמפ לא מציע פתרון כולל לשוק הסחר העולמי. הוא לא מנסה לבנות קואליציה מול סין, או לגבש הסכמים חדשים אלא פשוט "יורה לכל הכיוונים". זה עלול להזיק גם לבני ברית, לא רק ליריבים. נראה שטראמפ מנסה לפתור בעיה אמיתית אבל עושה זאת בדרך שמתבררת בעיני רבים כבלתי שקולה, חסרת תכנון, ופוגעת בעיקר באמריקאים עצמם.

אפשר היה אולי לנסות לתקן עיוותים בסחר הבינלאומי בלי לגרום לפגיעה נרחבת בכלכלה האמריקאית ובעולם? במקום לפעול לבד ולתקוף את כולם בבת אחת, אפשר היה:

  • לגבש קואליציה בינלאומית מול מדינות סוררות
  • לגייס את אירופה, קנדה, יפן, אוסטרליה ואחרות לשיתוף פעולה מול סין
  • לבנות חזית דיפלומטית וכלכלית שתלחץ על סין במסגרת מוסדות בינלאומיים כמו   (WTO). כך ארה"ב לא הייתה נראית תוקפנית ובודדה, אלא מובילה של סדר עולמי מתוקן.

זו בעצם הדרך שאובמה ניסה לקדם דרך הסכם –TPP (השיתוף הטרנס־פסיפי), שנועד לאזן את ההשפעה של סין באסיה. טראמפ ביטל את ההסכם מייד עם כניסתו לבית הלבן.

תגובת שרשרת מסוכנת

במקום לירות מכסים בלי הבחנה על כל סקטור וסקטור (כמו אלומיניום, רכבים, מוצרי צריכה) אפשר היה לפתוח בשיחות עם כל מדינה בנפרד ולבקש תיקונים והקלות פרטניות. למשל, אפשר היה להסיר חסמים רגולטוריים על יצוא חקלאי אמריקאי, או לדרוש פתיחת שוק שירותים. זה לוקח יותר זמן, אבל מונע תגובת שרשרת מסוכנת של נקמה כלכלית. יש מגוון כלים כלכליים שאפשר להשתמש בהם. במקום להעניש יבוא, ניתן לתמרץ ייצור מקומי ולהעניק הטבות מס לחברות שמחזירות ייצור לארה"ב. כדי לשמר את היתרון התחרותי של ארה"ב  אפשר להפנות משאבים להשקעה מסיבית בטכנולוגיה, חינוך ותשתיות. אפשר לאכוף באופן חזק יותר את זכויות הקניין הרוחני מול סין דרך מנגנונים משפטיים וכלכליים.

טראמפ רוצה להחזיר לאמריקה את כבודה אבל בדרך מוחק 6 טריליון דולר מהשווקים. חברות ענק קורסות, מחירים עולים, בורסות נופלות. מי שמשלם זה האזרחים.

איך הפגיעה באמריקה פוגעת גם בישראל?

טראמפ אוהב את ישראל. אבל אם הוא יפיל את הכלכלה האמריקאית גם אנחנו ניפול איתה. ברגע שהכלכלה האמריקאית נפגעת, זה לא נשאר שם. זה יגיע גם אלינו. שוקי ההון קשורים זה בזה. ירידות בבורסות האמריקאיות משפיעות על קרנות הפנסיה וההשקעות של ישראלים. שיבושים בסחר העולמי מעלים מחירים, כולל בישראל. כלכלה אמריקאית חלשה פחות מסוגלת לתמוך בישראל מדינית, ביטחונית ודיפלומטית. הפגיעה בענקיות טכנולוגיה כמו אפל, אמזון ואנבידיה פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל שמשולבת בהן.

הגיע הזמן לשים גבולות לסין ולגרמניה אבל לא במחיר של התאבדות כלכלית. המכסים שמטיל טראמפ על מדינות העולם אולי נראים כמו מהלך נועז כדי "לסדר את העניינים" אבל הם פוגעים בכלכלה האמריקאית באופן ישיר, ולפני שנדע, זה יפגע גם בנו. לא כל מהלך שמועיל לארה"ב תמיד יועיל לישראל.

חיפשנו סרטון מהימים האחרונים שמחזק את הדברים שהצגנו. בסרטון שעלה ליוטיוב לפני ארבעה ימים, Rachel Maddow טוענת שטראמפ גרם לאסון גדול לאמריקה. מה שמדהים הוא הטענה של רייצ'ל שהמקור למדיניות המכסים החדשה הוא "מזכר מזויף מאדם מזויף שלא קיים כלל" (Ron Vara) כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו. בדקנו בכמה מקורות וזה באמת נכון, אין אדם כזה בשם "רון וארה ".

תרגום הסרטון:

ראיתם כמובן מה קרה בשווקים היום. מדד הדאו ג'ונס צנח ביותר מ- 2,000 נקודות היום. זאת לא טעות דפוס. הדאו צנח ב- 2200 נקודות אתמול. אתמול והיום אלו הפעמים הראשונות אי פעם שהדאו ירד ביותר מ- 1500 נקודות בשני ימים רצופים. 1,600 נקודות אתמול, 2,200 נקודות היום. מדד  S&P 500  ירד ב-10% בתוך יומיים. היום בלבד הוא ירד ב- 6%

רק בשביל ההקשר, כלומר, בין אם אתם עוקבים אחרי השווקים ובין אם לא, בין אם יש לכם כסף מושקע או קרן פנסיה או לא, רק כדי להבין את קנה המידה של מה שקורה, הנה שתי מדידות שיכולות לעזור לתפוס את גודל האירוע.

הראשונה היא "מתגי החירום" Circuit Breakers, אולי שמעתם על זה. לשווקים הפיננסיים יש מנגנוני חירום שנכנסים לפעולה כשיש התרסקות קיצונית. זאת מטאפורה קצת מעורבבת, אבל אתם מבינים למה הכוונה. קוראים לזה "ריסון מסחר". והם מפסיקים את המסחר אוטומטית ל-15 דקות כשדברים משתבשים בצורה בלתי נתפסת. הרף שבו מופעל מתג החירום הוא כש- S&P  יורד ב-7% מהסגירה של היום הקודם. היום ה- S&P ירד ב-6%. אילו היינו מגיעים ל- 7%, המתג היה מופעל. היו "מכבים את האור" בשוק כדי להציל אותנו מעצמנו.

וזה מדד נוסף להמחשת חומרת המצב: מדד ה- VIX. בשונה מגרף שוק המניות שבו ירידה מצביעה על בעיה, ה- VIX, מדד התנודתיות, עולה כשהמצב רע. הוא מתנהג כמו מד מדידה של משברים כלכליים. אתם יכולים לראות שם רק כמה פסגות גבוהות באמת לאורך זמן. הראשונה הגדולה קרתה ב- 2008, האסון הכלכלי העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הפסגה הבאה – מרץ 2020, שזה המשבר הגלובלי האדיר שהקורונה גרמה לו, מגפה שקטלה מיליונים והשביתה את הפעילות הכלכלית כאילו הייתה הפסקת חשמל.

ועכשיו, תראו את הפסגה החדשה. זו של עכשיו. לא בגלל אסון כלכלי עצום או מגפה עולמית, אלא פשוט כי דונלד טראמפ שוב נשיא, עם הרעיונות המבריקים שלו. והיקף ההרס שהוא חולל בלתי נתפס.

אפשר לראות את כותבי הכותרות נאבקים למצוא את המילים הנכונות הלילה. הנה הכותרת הראשית של וול סטריט ג'ורנל:

"המניות האמריקאיות צנחו עוד. זה השבוע הגרוע ביותר מאז 2020" (שוב, שנת הקורונה).
"המכסים של טראמפ הציתו גל מכירות בן יומיים עם חשש גובר למיתון. יותר מ-6 טריליון דולר נמחקו מהשוק."

זה הניתוח המוביל באתר CNBC כל היום:

"רעיון המכסים של טראמפ הם טעות המדיניות הגדולה ביותר ב-95 השנים האחרונות."

והמאמר המערכתי המוביל ב- Financial Times:

"מעשה ההרס העצמי המדהים של אמריקה." "תראו מה עשינו לעצמנו" עם תמונה של טראמפ, שכאילו סוגרת את זה בסימן קריאה ויזואלי.

והציטוט המרכזי:

"אם ההחלטה תישאר בתוקף, החלטתו של טראמפ ב- 2 באפריל 2025 להחיל מכסים גורפים על שותפות הסחר של ארה"ב תיחשב לאחד ממעשי ההרס העצמי הכלכליים הגדולים בתולדות אמריקה.
פעולותיו יגרמו נזק עצום למשקי בית, עסקים ושווקים פיננסיים ברחבי העולם, ויטלטלו את הסדר הכלכלי הגלובלי שארה"ב נהנתה ממנו ועזרה לבנות אותו."

במקום אחר ב-FT תיארו את פעולותיו של טראמפ כ- "הרס עצמי מוזר"  ו- "שיגעון כלכלי שנראה שעדיף שפסיכולוגים ינתחו ולא כלכלנים."

לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר, אמר: "מה שהוא עושה לכלכלה זה כמו מה שבריאתנות היא לביולוגיה, מה שאסטרולוגיה היא לאסטרונומיה, ומה שה- RFK חושב על חיסונים."

וול סטריט ג'ורנל מסכם הערב:

"מדד דאו ג'ונס היה האחרון מבין שלושת המדדים המרכזיים שנכנס לתיקון. מוגדר כירידה של 10% או יותר מהשיא האחרון. אחרי היום, הדאו ירד ב- 14.9% מהשיא האחרון. הנאסד״ק כבר בשוק דובי – ירידה של 22.7% מהשיא. כל ירידה של יותר מ-20% נחשבת שוק דובי."

שבעת המופלאים The Magnificent Seven

שבע מניות מובילות, כולל NVIDIA   ו-Amazon איבדו יחד השבוע שווי שוק של 1.55 טריליון דולר. זה שיא היסטורי. Apple לבדה איבדה 443.5 מיליארד דולר בשווי שוק.
קשה לתפוס כמה נזק אדם אחד יכול לגרום. קשה אפילו יותר להבין שהוא יכול לעשות את כל זה עם כל כך מעט מחשבה. הייתם חושבים שזה דורש תוכנית גדולה ומוחות גדולים – "איך להרוס את הכלכלה של המדינה העשירה בעולם". אבל מסתבר שלא. זה לא דורש רעיון גדול או הרבה מוח. ואני יודעת, אולי אתם זוכרים את זה, אבל רק למקרה שלא, אני פשוט אזכיר את זה שוב לרגע כאן. אתם זוכרים מאיפה טראמפ בכלל קיבל את הרעיון של המכסים?

מצא לי יועץ כלכלי

אתם זוכרים מתי ולמה ואיך טראמפ התחיל בכלל לדבר על מכסים? זה היה בקמפיין הראשון שלו לנשיאות. לטראמפ לא היו יועצים כלכליים רשמיים, אז הוא אמר לחתנו, ג’ארד קושנר, למצוא לו יועץ כלכלי. טראמפ, לפי הדיווחים, נתן לג’ארד רעיונות כלליים לגבי מה שהוא חושב על נושאים כלכליים. משהו בסגנון: "תעשה שאני אראה קשוח. סין – רע. משהו כזה."

ואז ג’ארד החליט למצוא יועץ כלכלי לקמפיין של חמו על ידי כך שהוא פשוט נכנס לאתר של אמזון והתחיל לדפדף בין ספרים. לא ממש לקרוא אותם, אי אפשר לעשות את זה באתר. פשוט להסתכל על הכריכות ועל הכותרות. והוא מצא כותרת של ספר שהוא חשב שהיא ממש מגניבה. הכותרת הייתה "מוות מסין"  (Death by China) וואו, מגניב! ממש מגניב! וזה כנראה כל מה שהיה צריך.

פיטר נבארו

ציטוט מ- 'וניטי פייר': "טראמפ נתן לג’ארד סיכום של דעותיו ואז ביקש ממנו לעשות קצת מחקר. קושנר פשוט הלך לאמזון ונתקל בכותרת של ספר Death by China שנכתב במשותף עם אדם בשם פיטר נבארו. ג’ארד התקשר לנבארו, תומך נלהב בצמצום הגירעון המסחרי, שנענה להצטרף לצוות בתור יועץ כלכלי. נבארו היה תומך נלהב במדיניות מכסים אגרסיבית.

אבל מאיפה בכלל פיטר נבארו קיבל את הרעיון שמכסים הם מדיניות טובה לאמריקה? מה הייתה ההצדקה שלו לזה? ובכן, כן הייתה לו “הצדקה”- ממומחה אמיתי, שהוא מצטט לפחות בשישה מספריו, כולל זה שג’ארד מצא באותו יום גורלי. בכל ספריו, פיטר נבארו מצטט מומחה לכלכלה בשם רון וארה (Ron Vara).

כשטראמפ נבחר לנשיאות ונכנס לבית הלבן, אותו רון וארה התחיל להפיץ מזכר ברחבי וושינגטון, שתמך בשימוש של טראמפ במכסים ובמדיניות סחר. לפי ה- "ניו יורק טיימס", המזכר נשלח מכתובת מייל שלכאורה שייכת לרון וארה. באיזשהו שלב, כתב רון וארה במזכר שטראמפ יכול "לרכוב על גבי המכסים אל הניצחון".

רון וארה לא קיים

הבעיה היא – רון וארה לא קיים. הוא מעולם לא היה קיים. המומחה הכלכלי שפיטר נבארו ציטט שוב ושוב כדי להצדיק את תמיכתו במכסים, האדם הזה פשוט דמות מומצאת. רון וארה הוא פיקציה. פיטר נבארו המציא אותו כדי שיוכל לצטט אותו שוב ושוב בספרים ההזויים שלו.

ומי זה בעצם רון וארה? רון וארה הוא אנגרמה של השם נבארו. כלומר אותן אותיות, פשוט בסדר אחר. אני, למשל, יכולה להפוך את שמי לאנגרמה כמו "מאצ'ו וודלר", אבל זה לא אומר שאני אנסה לשכנע אתכם לעשות מה שמאצ'ו וודלר רוצה, נכון?

הבסיס למחיקת שישה טריליון דולר

אבל זה באמת איך שממשל טראמפ גיבש את מדיניות המכסים שלו. ככה טראמפ הגיע בכלל לרעיון של מכסים – הפצה של מזכר מזויף מאדם מזויף עם כתובת אימייל מזויפת, כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו.

זה הבסיס האינטלקטואלי שעליו דונלד טראמפ מחק היום שישה טריליון דולר של עושר והשמיד את השווקים האמריקאיים, והביא את ארצות הברית והעולם כולו לסף דיכאון גדול מכוון, בסדר גודל של מה שחווינו ב-2008 או בזמן מגפת הקורונה ב-2020. רק שהפעם, האסון הגלובלי הגיע מהמוח הגדול של דונלד טראמפ.

מה האמריקאים חושבים?

טראמפ אולי חושב שזה איכשהו יסתדר. אבל העם האמריקאי ער ומודע לכך שזה לא הולך להסתדר. הנה סקר חדש של רויטרס/איפסוס:

  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם תפקידו כנשיא? התנגדות ביתרון של 10 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם הכלכלה? התנגדות ביתרון של 15 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם סוגיית הסחר הבינלאומי? התנגדות ביתרון של 18 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם יוקר המחיה? התנגדות ביתרון של 27 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בניהול הממשלה הפדרלית? כישלון ביתרון של 20 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בגיבוש מדיניות כלכלית חדשה? כישלון ביתרון של 25 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בצמצום הממשלה מבלי לפגוע בשירותים חיוניים? כישלון ביתרון של 25 נקודות.

וזה לפני מה שהשווקים עשו ביומיים האחרונים. העם האמריקאי מבין את זה. הם ערים לכך. הם לא מוותרים.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

מרצדס S – Class המכונית היוקרתית ביותר 2026

2026 מרצדס S - Class

מרצדס S – Class המכונית היוקרתית ביותר 2026. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © NewCarTime. עורכי הערוץ הם חובבי רכב נלהבים המביאים לכם את החדשות האחרונות בתחום הרכב. בין אם אתם חובבי מכוניות ותיקים או רק בתחילת הדרך כאן תמצאו את כל מה שקשור לעולם הרכב. הישארו מעודכנים עם ביקורות מומחים, הדרכות עשה זאת בעצמך והרפתקאות מכוניות שומטות לסתות.

בסרטון הפעם אנחנו צוללים לתוך מרצדס בנץ S-Class המדהימה 2026. הסדאן היוקרתית מגדירה מחדש את המשחק. מנסיעות מבחן פרטיות שנעשו לאחרונה מסתבר שזאת לא רק מתיחת פנים. זאת קפיצה דרך אמיצה קדימה שמוכיחה שה-S-Class נותרה הסמל האולטימטיבי של אלגנטיות, חדשנות ועוצמה.

כשעיצוב פוגש ביצועים

הסרטון בוחן כל פרט, מהגריל השולט הגדול יותר והפנסים הקדמיים בהשראת הכוכבים ועד לעיצוב האחורי המלוטש עם דור חדש של פנסים אחוריים. מה יש מתחת למכסה המנוע? צפו לאפשרויות שומטות לסתות כמו V12 בהספק של 631 כוחות סוס או פלאג-אין היברידית ידידותית לסביבה. השמועות מצביעות על כוח נוסף לשנת 2026. בפנים, הלחישות של לוח המחוונים של Hyperscreen מבטיחות מהפכה טכנולוגית, מה שהופך את היוקרה לסוחפת מתמיד.

תרגום הסרטון

מהפכה אמיתית

ברוכים השבים ל-"New Car Time", המקום שלכם בשורה הראשונה לעולם הזוהר של עולם הרכב. עתיד הנהיגה היוקרתית מאיץ לעברנו  ומרצדס-בנץ שוב יושבת מאחורי ההגה. מרצדס S-Class  דגם 2026, שתועדה לאחרונה בפעולה במהלך נסיעות מבחן אקסקלוסיביות, מסתמנת כיותר מסתם מכונית. זו מהפכה אמיתית, מוכנה לשכתב את ההגדרה של מה שסדאן יוקרתית יכולה להיות.

ב -"New Car Time" אנחנו צוללים לעומק לכל פרט ביצירת המופת הזו. זו לא סתם מתיחת פנים –  זו מהפכה על גלגלים, שמוכיחה שה – S-Class עדיין שולטת ביד רמה בכל הקשור לעידון, חדשנות ויוקרה טהורה.

כבר הציבה את הרף

בארבע השנים האחרונות, הדגם הנוכחי של ה-S-Class  הציב את הרף בתעשיית הרכב, כשהוא מרשים נהגים בשילוב הייחודי שלו בין עיצוב וביצועים. אבל במרצדס לא מסתפקים במה שיש, הם שואפים לשלמות בלתי מתפשרת.

כל עכבה לטובה

ההשקה החגיגית הייתה מתוכננת לסוף 2024, אבל הדגם המרוענן העביר הילוך וכעת צפוי להיחשף בסוף 2025 או בתחילת 2026. למה היה עיכוב? פשוט מאוד – מרצדס משייפת כל קימור, כל תפר, כל פיקסל, כדי להבטיח שהאגדה הזו תישאר שנות אור לפני המתחרים. ואנחנו ב-"New Car Time"  כאן כדי לחגוג את המרוץ הבלתי נגמר לשלמות. ותאמינו לנו הדחייה הזו בהשקה רק מגבירה את הציפייה.

בואו נדבר עיצוב

תמונות הריגול נותנות לנו הרבה סיבות להזיל ריר. בחזית, ה-S-Class מציגה גריל חדש שקשה להתעלם ממנו. גדול יותר, דומיננטי יותר ומשדר סמכות כפי שלא ראינו בעבר. לצידו פנסים קדמיים מרהיבים שמשלבים את סמל הכוכב המחומש. הם משמשים גם כאורות יום וגם כאיתות פנייה. חתימת עיצוב ויזואלית שצועקת 'מרצדס-בנץ'.

הפגוש הקדמי מעוצב בשלמות  

הקווים החדים ופתחי האוורור משלבים בין אלגנטיות לאגרסיביות. מבט מהצד מגלה שינויים עדינים אבל משמעותיים. אפילו המראות המוסוות מרמזות על שיפור באווירודינמיות לחיתוך מדויק של האוויר.

מאחור הפנסים האחוריים גונבים את ההצגה  

עם עיצוב בהשראת כוכבים שנשפכים בצורה הרמונית לתוך פגוש מחודש. פתחי המפלט והמחזירים עוצבו מחדש בקפדנות, יוצרים מראה עדכני שמצליח להיות גם מודרני וגם קלאסי בו זמנית – בדיוק כמו ה־S-Class תמיד ידעה להיות.

ועכשיו – הצצה פנימה 

ובכן, עד כמה שנוכל, כי מרצדס שומרת את פנים הרכב בסודיות מוחלטת. אבל השמועות? חשמליות תרתי משמע. יש מי שטוען שהדגם הבא יגיע עם ה- Hyperscreen, לוח מחוונים דיגיטלי עתידני שמשתרע מצד לצד, והופך את תא הנוסעים לגן עדן לחובבי טכנולוגיה. דמיינו מסך ייעודי לנוסע הקדמי, עם שליטה אישית, בידור ופינוקים, הכל בקצות האצבעות. הוסיפו לכך חומרים יוקרתיים, גימור קפדני ופריסה עוטפת שנועדה לנוחות מושלמת וברור לגמרי שה-S-Class  2026 עומדת להציב רף חדש בכל הקשור לתא נוסעים יוקרתי.

ומה מתחת למכסה המנוע?

הדגם הנוכחי של ה- S-Class כבר מציע עוצמה מרשימה. מנוע שישה צילינדרים טורבו בנפח 3.0 ליטר המפיק 414 כוחות סוס ו-413 ליברות רגל של מומנט מספיק כדי להקפיץ את הדופק. רוצים יותר? מנוע V8 טווין-טורבו בנפח 4.0 ליטר מספק 496 כ"ס, עם כוח מתפרץ אבל חלק.

ואם אתם מאלה הדורשים את פסגת הפסגות – מנוע  טווין-טורבו V12 בנפח 6.0 ליטר משחרר 621 כוחות סוס – סימפוניה הנדסית עוצמתית.

רכב חשמלי מעניין אתכם? גרסת פלאג-אין היברידית מציעה טווח חשמלי של כ-74 ק"מ, שילוב בין קיימות ליוקרה.

כשיוקרה, טכנולוגיה ודיוק נפגשים

מרצדס אומנם שומרת בסוד את נתוני המנועים החדשים, אבל אין ספק שצפויים שיפורים שיגבירו גם את הביצועים וגם את היעילות – כדי להבטיח שה-S-Class  תישאר המובילה הבלתי מעורערת בקטגוריה שלה.

מרצדס-בנץ לא בונה סתם מכונית. עם ה-S-Class 2026 היא יוצרת מורשת. זהו רכב שמחבר בין עיצוב עוצר נשימה לטכנולוגיה פורצת דרך.

כאן ב-"New Car Time"  אנחנו נהיה הראשונים לפצח את המפרט הטכני ברגע שייחשף.

לסרטונים נוספים מערוץ NewCarTime עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן, לחצו על הקישור

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

למה הדת מניעה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

הסרטון הפעם – בחברון ההיסטוריה והאמונה מתנגשות והופכות את האדמה המקודשת למיקרוקוסמוס של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אתרים קדושים משמשים זירת קרב ליראה ושליטה כאחד. כאן, מורשתו של אברהם מלבה את המתחים של ימינו כאשר זהות ודת משתלבות בפוליטיקה.

מנחה הסרטון הוא ירמיהו דנציג. ירמיהו הוא ישראלי יליד קליפורניה, בן למשפחה ירושלמית שורשית שעלתה ארצה כבר עם תלמידי הגר"א. הוא מתעקש על ההגדרה העצמית המאתגרת, שמחייבת קריאה לחיים משותפים בלי לוותר על הציונות.

האמונה מניעה כל צעד

ירמיהו דנציג:

כמעט מאה שנה, ישראלים ופלסטינים מצויים בעימות חריף, כששני הצדדים מתחרים על אותה פיסת אדמה קטנה. אבל זה לא רק מאבק על גבולות או משאבים. זה מאבק על עצם ההיסטוריה. ומעט מאוד מקומות כל כך רוויים בהיסטוריה כמו העיר העתיקה חברון, או בערבית – אל-ח'ליל. שמה של העיר פירושו "חבר" או "אחדות" בעברית ובערבית – שם אירוני לעיר שמופרדת ומדממת. כאן, שתי עלילות מתנגשות, כשהמאמינים הקנאיים ביותר תובעים עליה בעלות. כאן, האמונה מניעה כל צעד, כל נשימה, כל החלטה, לעיתים עם תוצאות קטלניות, הן לישראלים והן לפלסטינים. האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בעצם מלחמת דת?

היסטוריה משותפת בחברון

כדי להיות ברורים, אני לא טוען שלסכסוך הישראלי-פלסטיני יש סיבה אחת בלבד. מעט מאוד דברים בחיים הם פשוטים כל-כך. אבל אין זה מקרי שאתרים קדושים עמדו במרכזם של כמה מהפרקים המדממים ביותר בהיסטוריה של שני העמים. אחת האירוניוֹת הטרגיות של הסכסוך הזה היא ששני הצדדים חולקים דנ"א משותף ושניהם מייחסים את מוצאם לאותו אדם. ליהודים זהו אברהם אבינו, ולמוסלמים אִבְרָהִים חֲלִיל אַלְלָּה. ההיסטוריה הקדושה של חברון מתחילה איתו.

אחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה

חברון מוזכרת בתנ"ך בשמה 87 פעמים. אבל ההזכרה השנייה היא החשובה ביותר, כי מדובר באחד משטרי הקניין העתיקים ביותר שמתועדים בהיסטוריה. לעיני עדים רבים, אברהם משלם 400 שקל כסף בתמורה למערת המכפלה, המקום בו הוא קובר את אשתו שרה. שני פרקים אחר כך, הוא מצטרף אליה ונקבר שם גם הוא. לימים, כל שושלתו תיקבר באותו מקום. לא מפתיע אם כך שמדובר באחד האתרים הקדושים ביותר בדתות האברהמיות. כאן שוכב אבי שלוש הדתות, בשקט ובדממה, בעוד העולם סביבו גועש. במשך מאות שנים, המקום לא היה יותר ממערה. עד שמלך יהודה הורדוס בנה מעליה מבנה מרשים, כשגגו פתוח לשמיים. המבנה הזה עדיין עומד מאחורי, אבל ייעודו השתנה במהלך הדורות. לאורך ההיסטוריה, לבני אדם יש נטייה לבנות אתרי קודש אחד על גבי השני. כאשר הנצרות הפכה לדת השלטת באזור, הביזנטים הפכו חלק מהמקום לכנסייה אבל אפשרו ליהודים להמשיך להתפלל שם. לאחר הכיבוש הערבי, שוב שונה המקום. המבנה הוסב לבית תפילה מוסלמי, ממש כמו קודם.

ההיסטוריה שלי, הסיפור שלי הוא הכי תקף

ישי פליישר, דוברו הבינלאומי של היישוב היהודי בחברון:

"האיזור הזה חושב היסטורית. הוא חושב דתית. חשוב לאנשים לדעת מי היה אברהם. הם צריכים לדעת שהם מצאצאיו ושהם אחראים למערת אברהם. בירושלים השאלה היא את מי אלוהים מעדיף? אלוהי היהודים או אלוהי המוסלמים? ובחברון? מי הוא הבן הנבחר של אברהם?"

ירמיהו דנציג:

אבל מאז מותו, אברהם שותק בשאלה הזו, ומשאיר לכל שליט חדש של חברון להחליט בעצמו. וכך עברה הבעלות על חברון מידי יהודים, לנוצרים, למוסלמים, שוב לנוצרים ושוב למוסלמים. כל חילוף שינה את מאזן הכוחות בעיר הקדושה. למרות תקופות של רדיפה, שליטים מקומיים תמיד אפשרו ליהודים להתפלל באתר הקדוש. עד שהגיעו הממלוכים, שאסרו לחלוטין על לא-מוסלמים להיכנס למערה.

ישי פליישר:

"במשך 700 שנה, לא הורשינו להיכנס למבנה שלנו. מערת המכפלה היא מבנה הורדוסי שנבנה ע"י מלך יהודי על קבר יהודי. תחת שלטון האסלאם, נאסר עלינו להיכנס לשם במשך 700 שנים".

ירמיהו דנציג:

רוב השנים הללו עברו בשקט יחסית עבור יהודי חברון, שחיו בקרב שכניהם המוסלמים מעמד שני, אבל קיימים. הקהילה נותרה קטנה, ענייה ויראת שמיים. ואז הגיעה מלחמת העולם הראשונה והיא טרפה את הקלפים. האימפריה העות'מאנית התמוטטה, אדמותיה חולקו בין הבריטים לצרפתים.

המנדט הבריטי

הבריטים, ששלטו בפלסטינה, לא התכוונו להישאר שם זמן רב. הם הבטיחו הבטחות עמומות גם לערבים וגם ליהודים. אבל שני הצדדים חשו אי נוחות גוברת. בזמן המלחמה, הבריטים שקלו הקמת מדינה ערבית עצמאית, אבל הרעיון נותר בגדר אפשרות בלבד. שנתיים לאחר מכן, הם הכעיסו את העולם הערבי כשהבטיחו ליהודים "בית לאומי בארץ ישראל". הערבים של פלסטין צפו בדאגה בזרם היהודים העולים לארץ, קונים קרקעות ובונים יישובים חדשים. למרות כל הסערה, חברון נותרה שקטה יחסית בשנות ה-20, בערך…

דו-קיום מורכב

לציפי שליסל שלמשפחתה שורשים עמוקים בעיר חברון הסבירה לי שהדו-קיום היה מורכב הרבה יותר ממה שנדמה.

ציפי שליסל:

"היה מיתוס שהיו יחסים טובים. בתוך כל זה, כשנכנסים לרזולוציה יותר מדויקת, היו כל הזמן תקלים".

ירמיהו דנציג:

יהודים היו מיעוטים במולדתם במשך מאות שנים, תלויים בגחמות של שכניהם ומנהיגיהם. כמו אחיהם במזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה, לא הייתה להם כמעט הגנה מרדיפות. הכול השתנה עם הופעת הציונות המדינית, תנועה שזעזעה את היהודים בכל העולם והזכירה להם שגורלם בידיהם, שעליהם להגן על עצמם. שהם זקוקים למדינה יהודית, לצבא יהודי, כדי להגן על זכויות שנמנעו מהם זמן כה רב, כולל הזכות להתפלל באתרים הקדושים.

עד בוא המשיח

אבל יהודי חברון בשנות ה-20 לא היו ציונים מדיניים. הם היו דתיים מאוד. להם, ההגנה באה מאלוהים, לא ממדינה או צבא. ולכן, עד בוא המשיח, הם ניסו להסתדר עם מה שיש. אבל לגורל היו תכניות אחרות. במהלך המאה הבאה, הם וצאצאיהם יצפו שוב ושוב באותו סיפור מתרחש מחדש.

טבח חברון 1929

בסוף העשור, קהילתה היהודית העתיקה של חברון תיעלם. הניצולים וצאצאיהם ישנו את דעתם לגבי עוצמת הציונות. אבל כאנשים יראי שמיים, ציונותם תקבל גוון דתי – כזה שילך ויתחזק עם כל טבח, מלחמה ועוול. הסבך הזה של אמונה דתית ושכנוע פוליטי לא היה נחלת היהודים בלבד. גם בצד המוסלמי הופיעו הדהודים לכך. צעיר לוהט בשם חאג' אמין אל-חוסייני היה הדמות המרכזית הראשונה בסכסוך הזה ששילב בין אמונה לאומית לאלימות. מבחינתו, לא הייתה כל סתירה בין אמונתו הדתית לבין נחישותו לטהר את פלסטין מיהודים.

החוסיינים באו ממשפחה של מנהיגים דתיים ואזרחיים, כולל 13 מראשי העיר ירושלים. הם התנגדו לציונות מההתחלה. חאג' אמין אף נמלט מירושלים לזמן קצר לפני שהבריטים הספיקו לעצור אותו על הסתה לאלימות נגד יהודים. אבל משפחת חוסייני הייתה חשובה ובעלת השפעה, והבריטים הבינו שאם ברצונם לשמור על השקט, עליהם לשמור על יחסים טובים עם האליטות הערביות בפלסטין. לכן, למרות שידעו שחאג' אמין הוא מסית, החליטו הבריטים שדרך ההרגעה הטובה ביותר היא… להעניק לו עוד כוח? כן, גם לי זה לא נשמע הגיוני, אבל בדיעבד הכול ברור יותר.

הנציב העליון הבריטי ביטל את האישומים נגדו והעניק לו תואר רשמי מפואר – "המופתי העליון של ירושלים". מופתי הוא מנהיג דתי מוסלמי, ותפקיד כזה קיים כמעט מראשית האסלאם. אבל התואר "המופתי העליון" היה המצאה בריטית, כמו גם "המועצה המוסלמית העליונה", שעליה שלט כעת המופתי. ייתכן שהתואר הומצא, אבל בפועל חאג' אמין היה כעת האדם החזק ביותר בפלסטין שאינו בריטי, הן מבחינה דתית והן אזרחית. הוא השתמש בסמכות הזו כדי להסית למלחמה דתית.

ירדנה שוורץ, מחברת הספר "רוחות רפאים של מלחמת קודש":

בשנת 1928, החל חאג' אמין להפיץ שמועה שהמשיכה להיות עיקשת גם עד היום, שהיהודים בפלסטין זוממים להרוס את מסגד אל-אקצא כדי לבנות מחדש את בית המקדש היהודי.

ירמיהו דנציג:

אל-אקצא, או הר הבית, אינו נמצא בחברון אלא בירושלים. בעבר עמדו שם שני בתי מקדש יהודיים. הכותל המערבי המפורסם הוא הקיר שהקיף את הצד המערבי של מתחם המקדש. במשך מאות שנים, זה היה המקום הקרוב ביותר שבו יכלו יהודים להתקרב לאתר הקדוש ביותר להם. אבל גם למוסלמים זהו מקום קדוש. לפי המסורת האסלאמית, מוחמד ערך מסע פלאי ממכה לירושלים על גבו של יצור מכונף. מהר הבית עלה מוחמד לשמיים. כאשר הצבאות המוסלמים כבשו את ירושלים, בנה הח'ליף כיפה מפוארת ישירות על גבי האתר הקדוש, כהכרה בקדושתו, ובכדי לסמן שלא משנה מהי ההיסטוריה. הר הבית שייך כעת לאסלאם. ככל הנראה הוא לא שיער שההחלטה הזו תוביל למאה של שפיכות דמים.

כאשר חאג' אמין התמנה למופתי העליון, המתיחות בין יהודים לערבים הייתה בשיאה. כל שינוי בסטטוס קוו היה עלול להצית את פלסטין. חאג' אמין הוסיף ממד רוחני לסכסוך כאשר הר הבית הפך לחזית הלחימה. תחת שלטונו, אתרים קדושים כבר לא היו רק מקומות פולחן, הם הפכו לסמלים של השאיפות הלאומיות של שני הצדדים, למבחן הלגיטימיות של זכות הקיום בארץ. אבל יותר מכך – הם הפכו לסמלים של "איזו היסטוריה נכונה יותר". של "מי צודק יותר". אז חאג' אמין אל-חוסייני החל בסדרת שיפוצים ממש מעל הכותל. יהודים נאלצו להתכופף כדי לא להיפגע מאבנים שנפלו בעת התפילה.

במקביל, הקריאות למואזין הלכו והתגברו בעוצמתן. צעירים ערביים יידו אבנים לעבר המתפללים היהודים. ואכן, היו יהודים שדרשו שליטה בלעדית בכותל. אבל רוב היהודים ורבים מהערבים חששו מלערער את הסטטוס קוו. כן, האתרים הקדושים היו חשובים לכולם, אבל לא כולם רצו להילחם עליהם, אלא אם הרגישו פרובוקציה מהצד השני. קיצוניות מזינה קיצוניות, וחאג' אמין היה מוכן להסלים.

בכל קיץ יהודים צמו ב-ט' באב, יום צום לזכר חורבן בית המקדש. ב-1929, ההכנות כללו תהלוכה בת כ-6,000 יהודים בתל אביב, שצעקו "הכותל שלנו!" מאות נוספים הגיעו לכותל, חלקם עם אלות. אף אחד לא נפגע, אבל המסר היה ברור: "היינו כאן קודם – ואיננו מפחדים מכם". אבל אולי היה עליהם לפחד. חאג' אמין התכונן לרגע כזה. העלונים כבר היו מודפסים, ובהם טענות שהיהודים לא רק מתכננים להשתלט על הכותל, אלא גם חיללו את כבוד האסלאם. תוך זמן קצר, פרץ המון מוסלמים צעירים ועצבניים מול הכותל. צעירים יהודים הקימו צוותי הגנה כדי להגן על המתפללים אבל זה היה מאוחר מדי. כל הארץ בערה. רוכבים ערביים בזזו חנויות, הכו עוברי אורח ובזזו בתים. בחברון, מספר קילומטרים משם, הקהילה היהודית כלל לא חששה.

ירדנה שוורץ:

כאשר ההגנה ביקרה בחברון והציעה הגנה או פינוי, מנהיגי הקהילה היהודית סירבו ואמרו: "ערביי חברון הם ידידינו. הם שכנינו. הם לעולם לא יפגעו בנו".

ירמיהו דנציג:

הם טעו. המהומות הגיעו לחברון. אבל בשלב הזה, זו כבר לא הייתה מהומה. זה היה טבח.

ירדנה שוורץ:

"נשים ונערות נאנסו לעיני בני משפחותיהן לפני שנרצחו. הורים נטבחו בידי שכניהם מול עיני ילדיהם. תינוקות נשחטו בזרועות אמותיהם. אנשים נשרפו למוות. והקהילה היהודית של חברון, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, שהתקיימה שם במשך אלפי שנים, חוסלה ופונתה בידי הבריטים ששלטו בפלסטין. נאמר להם לא לשוב לעולם".

ירמיהו דנציג:

הטבח לא רק חיסל קהילה עתיקה, הוא גם הרס כל שביב של אמון או תקווה לדו-קיום. רבים מיהודי חברון הלא-ציוניים, שהאמינו בשכניהם, הפכו לציונים. אם מאות שנים של דו-קיום חלקי לא הגנו עליהם, שום דבר לא יגן, פרט לאלוהים ולמדינה יהודית חזקה. כוחות ההגנה היהודיים, שהגנו על יישובים יהודיים בפלסטין, החלו לקחת את תפקידם ברצינות רבה יותר. במהלך שני העשורים הבאים, יתאחדו הכוחות הללו ויהפכו לצבא החזק ביותר במזרח התיכון. ובמהלך המאה הבאה הם וצאצאיהם יצפו באותו סיפור חוזר שוב ושוב.

המדינה המתהווה של ישראל

19 שנה לאחר טבח חברון, ישראל הכריזה על עצמאותה. למחרת, חמישה צבאות ערביים פלשו. לאחר שנה של מלחמה, המדינה היהודית יצאה פצועה ומוקטנת, אבל חיה. ירדן כבשה את הר הבית ואת הגדה המערבית. היא מנעה מכל היהודים גישה למקומות הקדושים שלהם. לא מישראלים, אלא מיהודים. כמעט שני עשורים חברון, כמו שאר הגדה המערבית, הייתה ריקה מיהודים ומלאה בפליטים ערבים. ואז הגיעה מלחמת ששת הימים.

חזרת היהודים לחברון

בשבוע אחד, ישראל נטלה שליטה על מזרח ירושלים והגדה המערבית מירדן, על סיני ועזה ממצרים ועל רמת הגולן מסוריה. ולאחר 40 שנה, יהודי חברון החלו לשוב הביתה.

ישי פליישר:

"וזה היה רק טבעי שאחרי ששחררנו את העיר, שנחזור קודם כל לכאן. הייתה משיכה עצומה חזרה לרכוש שלנו, וגם חזרה לקרבה אל האבות והאמהות".

ירמיהו דנציג:

הקרבה הזו להיסטוריה ולמקומות הקדושים מושכת סוג מסוים של אנשים. כאלה שאכפת להם מאוד מאוד מהעבר, וששמים את עצמם בחזית כדי לוודא שהוא לא יחזור על עצמו. אפשר לקרוא לאדם כזה קיצוני – והם אולי יענדו את התואר הזה בגאווה.

ישי פליישר:

מי מגיע ליחידות העלית בצבא? מי מגיע לשם? אנשים קיצוניים. והאנשים שחיים כאן הם בדיוק כאלה. הם סוג מסוים של עלית. הם מסורים בצורה קיצונית. הם מסורים להיסטוריה היהודית, לתנ"ך, לזכויות היהודיות. והם מבינים שיש להם תחושת מאבק שתמיד התקיימה, וכעת יש להם את היד, את היכולת לדחוף בחזרה נגד המתעללים שלנו. הם למדו היסטוריה ומחשבה יהודית, ויש להם תחושת זכויות חדה. וכן, יש כאן אנשים קשוחים".

זה מה שצריך להיות במזרח התיכון

ירמיהו דנציג:

בהתחלה, לממשלת ישראל לא הייתה כוונה לאפשר ליהודים לחזור לחברון. זו הייתה מרכז אוכלוסיה ערבי חשוב וקדוש לשלוש דתות. למעשה, הממשלה אף הטילה הגבלות על יהודים שביקשו להתפלל במערת המכפלה, מחשש לעורר את האוכלוסייה המקומית. אבל בסופו של דבר, כשמספיק יהודים עברו לחברון, הממשלה הקלה את ההגבלות. האמת היא שאף אחד לא ידע מה יקרה לגדה לאחר המלחמה. היו שתמכו בהחזרה חד צדדית שלה, אחרים דרשו לשמור על אזורים אסטרטגיים חיוניים לביטחון או לזהות הלאומית.

גם דוד בן גוריון

אפילו דוד בן גוריון, חילוני מובהק שתמך בהחזרת רוב השטחים, האמין שחברון צריכה להישאר בשליטה ישראלית. כך חשובה העיר לא רק לדתיים, אלא לדמות הישראלית ולסיפור היהודי כולו. אבל ככל שמקום מקודש יותר, כך הוא נוטה יותר להפוך לנקודת עימות. והחיים בחברון נותרו מתוחים לאורך שנות השמונים והתשעים.

הסכמי אוסלו והאינתיפאדה הראשונה

ב-1993, מנהיגים ישראלים ופלסטינים הכירו זה בלגיטימיות של זה לראשונה וחתמו על הסכם שנועד להוביל לשלום. שלום מעולם לא הגיע. במקום זאת, באו פיגועים גל של טרור והתרחבות ההתנחלויות.

הטרור והאלימות נמשכו

מאחורי דלתיים סגורות, יושב ראש אש"ף עודד ג'יהאד, גם כשחייך ולחץ ידיים עם ישראלים. כשאוטובוסים ובתי קפה התפוצצו, והאלימות התפשטה, רבים בשני הצדדים איבדו אמון. במיוחד עשרות אלפי ישראלים שחיו בגדה. הם חששו – האם ממשלתם תעקור אותם מבתיהם כדי לפנות מקום למדינה פלסטינית? ואם כן – האם זה יביא שקט או עוד פיגועים? אבל אחת המתקפות המזעזעות ביותר לא באה מחמאס או ג'יהאד איסלאמי, אלא מיהודי.

טרור יהודי

בקיץ 1980טרוריסטים יהודים, מודאגים מהסכם השלום עם מצרים וזועמים על פינוי ההתנחלויות בסיני, החלו לתקוף ערבים בגדה. ברוך גולדשטיין לא התחיל כחלק מהמחתרת הזו, אף שדתיותו הקצינה לחזון אפוקליפטי של יהודים כלוחמים קדושים. ביום-יום הוא היה רופא, שטיפל ביהודי קריית ארבע. ב-25 בפברואר 1994, קם מוקדם בבוקר, טבל במקווה, ויצא למערת המכפלה, שם קבורים אבותיו. באותה שנה חפפו חג פורים וחודש הרמדאן, והמסגד מעל הקבר היה עמוס מתפללים בתפילת שחר. ואז גולדשטיין שלף נשק אוטומטי, וירה שוב ושוב בקהל של 800 מוסלמים שהתפללו.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"צפירה בלתי פוסקת של אמבולנסים פילחה את הבוקר הישראלי כאשר גופה אחר גופה הוצאה ממסגד איברהימי. היה זה זמן קצר לאחר הזריחה כשהמתקפה החלה. המתפללים כרעו בתפילה. לפתע, ד"ר ברוך גולדשטיין, מתנחל יהודי מניו יורק, נכנס, חסם את היציאה היחידה ופתח באש".

ירמיהו דנציג:

זה היה טבח. 29 פלסטינים נהרגו. הירי פסק רק כשהקהל הכה את גולדשטיין למוות. אלימות פרצה בכל רחבי הגדה במחאה על הטבח.

הסכם חברון

ובכל זאת, השיחות לשלום המשיכו בקושי. שלוש שנים אחר כך, ישראל ואש"ף חתמו על הסכם שעדיין בתוקף. אש"ף קיבלה שליטה על 80% מחברון, המכונה כיום H1. צה"ל שולט ב-20% הנותרים, הכוללים את המערה, אלפי יהודים, ועשרות אלפי פלסטינים.

הגבלות תנועה ואיום הטרור

במשך שלושה עשורים, סבלו פלסטינים באיזור H2 מהגבלות חמורות על חירויות בסיסיות, בין היתר בעקבות האלימות שפרצה לאחר טבח גולדשטיין. הממשלה והקהילה היהודית בחברון טוענים שההגבלות נובעות מאיום הטרור המתמיד.

הטרור הוא בעיה אמיתית בחברון  

ציפי שליסל יודעת את זה היטב:

ציפי שליסל:

"ואבא בעצם נהרג בבית שלו, נרצח לעיניה של אימא. והיא אמרה – איך אני אשאר עכשיו בבית אחרי מה שראיתי מול העיניים? מה אני אעשה עכשיו? מצד שני היא אמרה – אם אני אעזוב עכשיו את חברון זה ייתן מוטיבציה להרוג עוד יהודים".

ירמיהו דנציג:

רבים מהפלסטינים טוענים שההגבלות הן תירוץ להשתלטות על קרקע, לגרום לסבל כזה עד שיעזבו מרצון.

אבו חסן, פלסטיני תושב חברון:

"אנחנו אלה שזקוקים להגנה, לא להיפך. יש להם חיילים שמגנים עליהם. האנשים שלנו צריכים הגנה, לא מהחיילים, אלא מהמתנחלים. יש לי רכב עם לוחית צהובה. אני לא יכול לנהוג פה כי אם יגלו שאני פלסטיני תהיה בעיה".

ירמיהו דנציג:

ויש לך תעודת זהות כחולה.

אבו חסן:

"בדיוק. אני תושב ישראל. אני לא יכול להיכנס לפה ברכב כי אני ערבי. אתה מדבר על יותר מ-35,000 פלסטינים בצד ההוא. הם לא יכולים לנוע ברכב. הם צריכים לסחוב הכל ברגל, מהבית לצד השני, לקניות וכל דבר אחר. וכל ערב, בשמונה, הכל נסגר".

ירמיהו דנציג:

והם לא יכולים לנסוע ברכב?

אבו חסן:

"לא. הם לא יכולים".

הטרדות הדדיות

ירמיהו דנציג:

פלסטינים בחברון מתארים מציאות של הטרדות מצד יהודים, כלכלה חנוקה, ותחושת חנק מתמדת מההגבלות.

פלסטינית מתלוננת על המצב:

"קשה מאוד לחיות כאן. אנחנו מאוימים כל הזמו במחסומים. מתייחסים אלינו לא יפה. בעלי והילדים.הוחזקו על ידי הצבא במשך 20 ימים. כאן זה הבית שלי ונאסר אלינו לחצות את השטח הזה. יש לנו בעיות עם המחסומים מדי יום".

ירמיהו דנציג:

באופן מוזר, גם יהודי חברון מדווחים על תחושת חנק דומה. אף שהצבא מגן עליהם, הם יודעים שהישארותם בעיר תלויה בנוכחות צבאית כבדה, שמפרידה בינם לבין רוב חברון. הם מודעים לכך שבלי ההגנה הזו לא הייתה קיימת קהילה יהודית בעיר.

ישי פליישר:

"הצבא הבין שיש כאן מתיחות גדולה, ויצר אזור סטרילי. מה שהיה פעם הגטו היהודי, חזר להיות גטו סטרילי, שמאפשר לקהילה שלנו לחיות פה, בלי הטרדות ופגיעות. לצערי, הג'יהאדיזם מקיף אותנו. השנאה לישראל מקיפה אותנו. אני מרים ספר לימוד שילדים ערבים זרקו לרצפה, ואני לא יודע ערבית, אבל יש לי גוגל לנס ובינה מלאכותית. אני מתרגם. אתה לא תאמין. אתה לא תאמין לרמת השנאה שמושרשת בתוך החינוך הפלסטיני. שתיים ועוד שתיים שווה ארבעה יהודים מתים. זו המתמטיקה".

ציפי שליסל:

"המחבל שרצח את אבא שלי בחסות הסכם חברון ברח כמה מטרים לרשות הפלסטינית ולא תפסו אותו. הוא עשה אחר כך עוד פיגוע וברח ולאחר מכן עוד פיגוע בבאר שבע ושם תפסו אותו.השופט נתן לו שלושה מאסרי עולם ואמר שזה לא אנושי לנסות שוב ושוב להרוג יהודים. ואז הוא קם ואמר 'למה אתה אומר שאני לא אנושי? אני אדם טוב. אני עבדתי אצל יהודים, הפ סמכו עלי, הם נתנו לי את המפתחות של הבית. והוא תאר שהוא שמע דרשה על הר הבית ואז החליט שהוא הולך להרוג יהודים. וזה מה שקרה בפרעות תרפ"ט. הערבים שחיו כאן יחד שמעו את דרשות ההסתה ואת הטיעונים הדתיים והם קמו ורצחו את היהודים".

ירמיהו דנציג:

בחברון, ההיסטוריה נוכחת בכל צעד, בכל מבנה, בכל מפגש. אין פה 'עבר', אין 'היה'. זה כאילו אברהם עדיין מוסר את 400 השקלים. כאילו גרזני 1929 עדיין קוטעים איברים. כאילו קליעי 1994 עדיין יורים בקהל. זה כמו להיכנס לתוך התמצית המזוקקת ביותר של הסכסוך הזה – עז, מר, ובלתי נמנע.

רוב הישראלים והפלסטינים אינם מסוגלים לקבל את הנרטיב של הצד השני, את האמת של האחר

אבו חסן:

"כן, הטבח קרה, אבל הוא לא קרה נגד יהודים. אף משפחה יהודית לא נפגעה. הם נולדו פה. אף אחד מהם לא נפגע. רק היהודים שבאו עם אידיאולוגיה שונה, זה מה שקרה להם".

ירמיהו דנציג:

זה אולי מה שאבו חסן מאמין, אבל היהודים הראשונים שנהרגו היו ילידי המקום דוברי ערבית. וקהילת חברון לא הייתה ציונית. זה לא היה משנה אם היו ספרדים או אשכנזים, אם משפחותיהם גרו בעיר מאות שנים או אם הגיעו לישיבה ובמה האמינו. ההמון לא שאל אם מישהו ציוני לפני שרצח אותו. אבל זה נרטיב לא נוח. קל יותר להאמין שלטבח ב-1929 הייתה סיבה מעבר לקנאות דתית עיוורת. מן הצד השני, יש יהודים המאמינים שברוך גולדשטיין ידע מראש על טבח מתוכנן.

קטע משידורי הטלוויזיה:

"הוא הקריב את חייו, את אשתו וילדיו, כי ידע מה הולך לקרות במערת המכפלה".

ירמיהו דנציג:

הם טוענים שהוא הגן על יהודי חברון. גם אם עשה זאת בדרך שרוב היהודים מגנים. אבל אין שום ראיה לכך. זה סיפור נוח – לא אמיתי. יש מי שמתייחסים אליו כאל גיבור ואף עולים לקברו.

 קטע משידורי הטלוויזיה, 3 עדויות של ישראלים:

"הדבר הכי מטריד זה לא שהערבים נהרגו, אלא שד"ר גולדשטיין נהרג".

"הוא עשה את מה שהיה צריך לעשות כדי להראות לעולם, לעם היהודי, שלא נסבול את הממשלה הזו".

"הלוואי וגם לי היה האומץ לעשות את זה".

אנשים נאמנים לנרטיב שלהם

ירמיהו דנציג:

אלו האנשים שמאמינים בנרטיבים הנוחים. הם אומרים שגולדשטיין היה צדיק, רופא עדין שטיפל בכולם. אבל כבר בצבא הוא סירב לטפל בלא-יהודים, כולל דרוזים ששירתו איתו. הם מצדיקים אותו באומרם שנשבר לאחר שחברו מת בזרועותיו. אבל רבים איבדו אהובים מול עיניהם ולא הלכו לטבוח בחפים מפשע. אנשים מאמינים בסיפורים שמתאימים לנרטיב שלהם, שמאשרים שהם "צודקים". אבל הנרטיבים השולטים בעיר מלאים סתירות ואמיתות חלקיות לא נוחות. האם גורל תושבי חברון נחרץ? האם יש דרך שמאפשרת לשני העמים לחיות בכבוד, ללא פחד או שנאה, באדמת אבותיהם? איך מתגברים על הסכסוך?

אבו חסן:

"אנחנו חייבים למצוא דרך שקשורה לבית שנולדנו בו. או שנחיה יחד – או שנמות יחד. אין דרך אחרת".

ירמיהו דנציג:

האם ייתכן שאבותינו הקבורים מתחת לאדמה הם אלו שיובילו לפתרון?

אבו חסן:

"המוסלמים מאמינים שאברהם הוא הנביא של כולם. הוא אבי כל הנביאים. הם מאמינים שהוא אב לכולנו. ואל תשכח, אברהם הביא לעולם שני בנים: יצחק וישמעאל. כלומר, יהודים ומוסלמים הם בני דודים, לא? נכון. ואנחנו מאותו המקום".

ישי פליישר:

"אחת הדרכים שלי לגשר בין יהודים לערבים היא לומר – יש לנו אב משותף. יש לנו משהו שאנחנו באמת יכולים להסכים עליו, לחלוק ולאהוב".

כשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים

ירמיהו דנציג:

התהלכתי ברחובות העתיקים של חברון, מלווה בישראלים ופלסטינים. כל אחד מהם מוכן לספר את סיפורו. אבל נוכחות בלתי נראית פסעה מאחורינו: רוחם של כל היהודים והערבים שמתו כאן, איש על ידי רעהו. תושבי חברון גדלו רדופים. לא בידי הדמויות המקראיות שמקדשות את המקום אלא בזעקות יקיריהם שנרצחו. וכשחיים בצלם של "שהידים", נעשים נוקשים, הן בזיכרון העבר והן בחזון העתיד.

אולי יש דרך אחרת

אבל אולי יש דרך אחרת. דרך שמכבדת את העבר אבל מביטה קדימה.זה לא מקרה שההסכם ההיסטורי שהביא לנרמול היחסים בין ישראל למדינות המפרץ נקרא 'הסכמי אברהם'. האדם שהציב אותנו על מסלול ההתנגשות יכול להיות גם זה שישחרר אותנו. כולנו בניו של אברהם. כולנו שווים, חשובים, ואהובים. וככל שנכיר בכך, זה בזה, יש תקווה. לחברון ולאזור כולו.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

חדשנות ישראלית משנה את העולם

ההמצאות הישראליות

חדשנות ישראלית משנה את העולם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

חדשנות ישראלית משנה את העולם בצורות יוצאות דופן. מאנרגיה מתחדשת ועד חקלאות בת-קיימא. מדינת הסטארט-אפ מתמודדת עם חלק מהאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. תארו לעצמכם, לייצר מים לשתייה מהאוויר, או לבלוע מצלמה זעירה כדי שרופא יוכל לראות מה קורה בתוך הגוף שלכם. או ללכת בעזרת רגליים רובוטיות. אלו רק חלק מהרעיונות המהפכניים שמגיעים ממוחות ישראליים. בואו נסתכל מקרוב על הפתרונות החדשניים שמעצבים עתיד בהיר יותר לכולם.
הנה 10 חדשנויות ישראליות שמשנות את העולם:

1. מצלמת הכמוסה – PillCam
אם עברתם פעם גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, אתם יודעים שזה לא תענוג גדול. צינור ארוך עם מצלמה מוכנס לגוף. אבל ה- PillCam שפותחה על ידי חברה ישראלית (גיוון אימג'ינג) היא קפסולה זעירה בגודל של גלולה שבתוכה מצלמה. פשוט בולעים אותה, והיא מצלמת את כל מערכת העיכול ומעבירה את התמונות למכשיר חיצוני. כך ניתן לגלות דימומים, פוליפים וגידולים בלי צורך בהליך פולשני. וזה גם מאפשר לבדוק את המעי הדק, אזור שגסטרוסקופיה רגילה לא מגיעה אליו.

2. פאנלים סולאריים גמישים
הפאנלים הסולאריים הרגילים נוקשים ומסורבלים. אבל חברת Apollo Power הישראלית פיתחה סרט סולארי קל וגמיש, שמתאים כמעט לכל משטח. הטכנולוגיה הזו מאפשרת להפוך גגות של רכבים, סירות, ואפילו מדרכות למקורות אנרגיה ירוקה. כך הם משנים את הדרך שבה אנחנו חושבים על אנרגיה סולארית, וגורמים לה להשתלב בצורה טבעית בחיים שלנו.

3. הידרופוניקה במדבר
מה אם אפשר להפוך את המדבר לגינה פורחת?  ב- מרכז ניסויים לחקלאות מדברית ברמת נגב, ישראלים מגדלים עגבניות, עשבי תיבול וירקות עלים בלי אדמה ובמעט מאוד מים. השיטה הזו, שנקראת הידרופוניקה, מאפשרת לגדל מזון גם באזורים קשים במיוחד ומציעה פתרון אמיתי למצוקת מים ומזון עולמית.

4. אריזות ידידותיות לסביבה
פלסטיק יכול להישאר בסביבה אלף שנה. אבל חברת TIPA הישראלית פיתחה אריזות ביולוגיות שמתפרקות תוך חודשים בתנאים מתאימים. הן משמשות כבר היום לאריזות מזון ובגדים ומציעות פתרון אמיתי למגיפת הזיהום הפלסטי.

5. שלד חיצוני רובוטי – ReWalk
קלייר לומאס, שנפגעה בתאונת רכיבה, סיימה את מרתון לונדון בעזרת שלד חיצוני שפותח בישראל.
המערכת הרובוטית הזו מאפשרת לאנשים עם שיתוק לקום, ללכת ואפילו לעלות במדרגות.
היא מופעלת על ידי סוללה ונשלטת באמצעות שלט על היד. ReWalk כבר נמצא בשימוש נרחב במרכזי שיקום ומשנה את חייהם של אנשים בכל העולם.

6. מים מהאוויר – Watergen
חברת Watergen הישראלית מצאה דרך להפוך את הלחות שבאוויר למים טהורים לשתייה. המכשירים שלה מספקים מים במקומות מרוחקים, במדבר, וגם במשרדים ובבתים עירוניים. הם חסכוניים באנרגיה ונותנים מענה לאחת הבעיות הגדולות ביותר של האנושות.

7. התחבושת הישראלית
ה- Emergency Bandage שפותחה על ידי חובש קרבי ישראלי, היא תחבושת חכמה לטיפול בדימומים חמורים. היא משלבת כרית סטרילית, מנגנון לחץ, וסגירה בטוחה ומאפשרת להציל חיים תוך שניות.
היא בשימוש נרחב אצל חיילים, פרמדיקים וצוותי חירום בכל העולם.

8. רדיולוגיה בסיוע בינה מלאכותית
חברות כמו Zebra Medical Vision ו־AIDOC הישראליות עושות שימוש בבינה מלאכותית כדי לנתח צילומי רנטגן, CT ו־MRI במהירות ובדיוק מדהים. המערכות מסייעות לזהות שבץ, סרטן ושברים ומצילות זמן יקר במצבי חירום. כך הרפואה הופכת נגישה, מדויקת ויעילה יותר.

9. בשר שגדל במעבדה
חברות ישראליות כמו Aleph Farms ו- Future Meat מגדלות בשר מתאי בעלי חיים, בלי לשחוט חיות. זה ידידותי יותר לסביבה, מצריך פחות מים וקרקע, ומאפשר להאכיל אוכלוסיות גדלות בצורה יעילה ומוסרית יותר.

10. טכנולוגיית חלל
ב-2019 SpaceIL הישראלית שיגרה את "בראשית", החללית הפרטית הראשונה שניסתה לנחות על הירח. למרות שלא הצליחה לנחות, היא סימנה פריצת דרך. מאז, חברות ישראליות מפתחות מיקרו וננו־לוויינים קטנים, חכמים וזולים למטרות תקשורת, חקלאות, ומעקב סביבתי. ישראל אולי קטנה, אבל בחלל היא חושבת בגדול.

ממעמקי מערכת העיכול ועד קצות היקום, מהיכולת לייצר מים ועד סטייקים שלא געו מעולם. חדשנות ישראלית פותרת בעיות, מצילה חיים ומעצבת עתיד בר-קיימא.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

האם דמוקרטיות אפשריות?

מדוע דמוקרטיה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Veritasium "אלמנט של אמת". הערוץ הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע.

דמוקרטיה עשויה להיות בלתי אפשרית מבחינה מתמטית

זה לא שיפוט ערכי, לא הערה על טבע האדם ולא הצהרה על כמה נדירות ובלתי יציבות חברות דמוקרטיות היו לאורך ההיסטוריה של הציוויליזציה. הניסיון הנוכחי שלנו לדמוקרטיה, השיטות שבהן אנו משתמשים לבחירת מנהיגינו, הן ביסודן לא רציונליות. וזו עובדה מתמטית מבוססת היטב.
הסרטון הזה הוא על המתמטיקה שהוכיחה את העובדה הזו והובילה לפרס נובל. איך קבוצות של אנשים מקבלות החלטות והמלכודות שאליהן שיטות ההצבעה שלנו נופלות.

המנצח לוקח הכל

אחת הדרכים הפשוטות ביותר לקיים בחירות היא לבקש מהמצביעים לסמן בפתק הצבעה מועמד אחד כמועדף עליהם. וכאשר הקולות נספרים, המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח בבחירות. השיטה הזו נקראת "המנצח לוקח הכל". השם הזה לא כל כך מדויק. למעשה אין "קו סיום" שמועמדים צריכים לעבור. המנצח הוא פשוט זה שקיבל הכי הרבה קולות.
השיטה הזו קיימת כנראה מהעת העתיקה. היא שימשה לבחירת חברי בית הנבחרים באנגליה מאז המאה ה-14,
השיטה עדיין קיימת ב – 44 מדינות בעולם שמשתמשות בה לבחירת מנהיגיהן. 30 מתוך המדינות הללו היו בעבר מושבות בריטיות. ארצות הברית, בהיותה מושבה בריטית לשעבר, עדיין משתמשת במערכת הזו ברוב המדינות שלה כדי לבחור נציגים לחבר האלקטורים.

לא תמיד המפלגה השלטת נבחרה ע"י הרוב

אבל לשיטה הזו יש בעיות. כאשר בוחרים נציגים לפרלמנט, מתרחשים לא פעם מצבים שבהם רוב המדינה כלל לא הצביע למפלגה שלוקחת את השלטון. במאה השנים האחרונות, בפרלמנט הבריטי היו 21 פעמים שבהן מפלגה אחת החזיקה ברוב המושבים ורק בשתי בפעמים מתוכן, הרוב המצביע הצביע עבור אותה מפלגה. כלומר, מפלגה שמיעוט האזרחים הצביע עבורה עלולה להחזיק את כל הכוח בממשלה.

אפקט הספוילר

עוד תופעה שנגרמת כתוצאה מהשיטה הזו היא שמפלגות דומות גונבות קולות זו מזו. לדוגמה, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000, המאבק היה בעיקר בין אל גור לבין ג'ורג' בוש. באותה תקופה, לקביעת תוצאות הבחירות, כל מדינות ארה"ב השתמשו בשיטת "המנצח לוקח הכל".
בוש קיבל יותר קולות בפלורידה, אבל בהפרש זעום של פחות מ-600 קולות. אבל היה גם מועמד נוסף על פתקי ההצבעה – ראלף ניידר. ניידר היה מועמד מפלגת הירוקים והוא היה בבירור שמאלה מאל גור ומג'ורג' בוש. הוא קיבל כמעט 100,000 קולות בפלורידה. רוב תומכי ניידר העדיפו את גור על פני בוש, אבל בגלל ששיטת ההצבעה איפשרה להם להצביע רק עבור מועמד אחד, הם לא יכלו לבטא את העדפתם השנייה. בסופו של דבר, הצבעתם לניידר גרמה בפועל לניצחון של בוש. זו דוגמה למה שנקרא "אפקט הספוילר".

חוק דוברז'ה

כתוצאה מכך, שיטת "המנצח לוקח הכל" מעודדת מצביעים להצביע באופן אסטרטגי. נניח שיש חמש מפלגות – אחת מהן תהיה הקטנה ביותר, ולכן אין לה סיכוי לנצח. אם כך, מדוע להצביע עבורה? זה נכון גם אם יש ארבע מפלגות או שלוש. מערכת ההצבעה הזו מובילה לריכוז כוח במפלגות הגדולות ובסופו של דבר היא נוטה להוביל למערכת דו-מפלגתית. התופעה הזו כל כך נפוצה, עד שיש לה שם – "חוק דוברז'ה". כך ששיטת "המנצח לוקח הכל" אינה בחירה טובה במיוחד.

אז מה אפשר לעשות במקום?

אפשר לקבוע שמועמד יכול לנצח רק אם הוא מקבל רוב. כלומר לפחות 50% מהקולות ועוד קול אחד. אבל מה אם אף מועמד לא מקבל רוב? נוכל לפנות למצביעים שהצביעו למועמד עם הכי מעט קולות ולבקש מהם לבחור מחדש ולחזור על התהליך הזה שוב ושוב, תוך כדי סילוק המועמד עם הכי פחות קולות בכל שלב, עד שמועמד אחד יגיע לרוב הדרוש.

סיבוב שני מיידי, הצבעה בדירוג

אבל קיום בחירות מרובות זה מסובך. אז במקום זה, נוכל פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם מהאהוב עליהם ביותר ועד לפחות מועדף. ואם המועמד המועדף עליהם נפסל, נוכל לעבור להעדפה השנייה שלהם. בסיום ההצבעה, נספור את הבחירה הראשונה של כל מצביע. אם מועמד כלשהו מקבל רוב מוחלט של הקולות הוא המנצח. אבל אם לאף מועמד אין רוב, אז המועמד עם מספר הקולות הנמוך ביותר מודח והקולות שהיו שייכים לו עוברים להעדפה השנייה של אותם מצביעים. התהליך הזה ממשיך עד שנותר מועמד אחד עם רוב הקולות. מבחינה מתמטית זה זהה  לעריכת בחירות חוזרות, אבל זה חוסך זמן וטרחה ולכן נקרא "סיבוב שני מיידי". השיטה ידועה גם כ- "הצבעה לפי העדפה" או "הצבעה בדירוג". הסיבוב השני המיידי לא רק משפיע על המצביעים, אלא גם משנה את התנהגות המועמדים אחד כלפי השני.

לדוגמה, בבחירות לראשות עיריית מיניאפוליס בשנת 2013, השתמשו בהצבעה בדירוג. ראש העיר המכהן פרש, ופתאום צצו מכל עבר מועמדים שרצו להיות ראש העיר. בסך הכול, היו 35 מועמדים. אפשר היה לחשוב שבמצב כזה, כל מועמד ירצה "להפיל" מועמדים אחרים ולהבליט את עצמו. אבל זה לא מה שקרה. כל 35 המועמדים היו נחמדים זה לזה, אדיבים ומנומסים מאוד. עד כדי כך שבסוף העימות האחרון לפני הבחירות, כולם הצטרפו יחד ושרו "קומביה"  Kumbaya, my Lord, kumbaya.במקום שנאה, כעס והשמצות פוליטיות  נוצר מצב יוצא דופן שבו כולם ניסו להיות נחמדים ככל האפשר  כדי לזכות בהעדפות השנייה והשלישית של הבוחרים האחרים. אבל יש גם בעיה עם סיבוב שני מיידי. יש מקרים שבהם מועמד שמקבל פחות קולות בסיבוב הראשון – דווקא מגדיל את סיכוייו להיבחר בסוף.

מועמד גרוע זוכה

נניח שיש שלושה מועמדים:
איינשטיין, קירי ובוהר. איינשטיין ובוהר מייצגים עמדות מנוגדות, ואילו קירי נמצאת במרכז האידיאולוגי.

נניח שהתוצאות הראשוניות הן:

  • איינשטיין מקבל 25% מהקולות,
  • קירי מקבלת 30%,
  • בוהר מקבל 45%.

אף אחד לא קיבל רוב, ולכן איינשטיין מודח. הקולות של תומכיו עוברים להעדפה השנייה שלהם –  קירי. בסוף, קירי זוכה בבחירות. אבל עכשיו תארו לעצמכם שבוהר נושא נאום גרוע במיוחד או מציע מדיניות לא פופולרית  וכמה מתומכיו מחליטים לעבור ולהצביע לאיינשטיין. במצב כזה, קירי היא זו שמודחת ראשונה. וכיוון שהיא הייתה מועמדת מתונה, מחצית מתומכיה תומכים באיינשטיין והמחצית השנייה בבוהר. בשלב הבא, בוהר זוכה. כך יוצא שמועמד (בוהר) שקיבל תוצאה גרועה יותר בסיבוב הראשון דווקא מצליח לנצח בבחירות בסוף. ברור שזה לא משהו שאנחנו רוצים במערכת הצבעה.

גיוס המתמטיקה לחקר מערכות הצבעה

בחירה חברתית

הבעיה הזו העסיקה גם את המתמטיקאי הצרפתי ניקולא דה קונדורסה. קונדורסה היה מהראשונים שניסו ליישם היגיון ומתמטיקה בחקר מערכות הצבעה, והוא נחשב למייסד של תחום מתמטי הנקרא "בחירה חברתית" Social Choice Theory.
קונדורסה חי בתקופת המהפכה הצרפתית, כך שהניסיון לגלות מהו רצון העם היה נושא חם במיוחד באותה תקופה. בשנת 1784, בן זמנו של קונדורסה, ז'אן-שארל דה בורדה, הציע שיטת הצבעה אחרת,שיטת בורדה.

שיטת בורדה

המצביעים מדרגים את המועמדים.

אם יש חמישה מועמדים

  • דירוג של מישהו במקום הראשון נותן לו 4 נקודות,

  • דירוג במקום השני נותן 3 נקודות,

  • וכן הלאה, כאשר המקום האחרון מקבל 0 נקודות.

אבל שיטת בורד בעייתית. הנקודות שכל מועמד מקבל תלויות במספר הכולל של המועמדים. כלומר, הוספת מועמדים חסרי סיכוי עלולה להשפיע על המנצח הסופי. קונדורסה שנא את השיטה הזו. הוא כתב שהיא "מועדת לטעויות כי היא מסתמכת על גורמים שאינם רלוונטיים לשיפוט". אז בשנת 1785, קונדורסה פרסם מאמר שבו הציע מערכת הצבעה חדשה אותה חשב להוגנת ביותר – כדי לנצח בבחירות, מועמד צריך לנצח כל מועמד אחר בקרב ראש-בראש. אבל איך מיישמים את זה עם יותר משני מועמדים? האם צריך לערוך המון בחירות נפרדות? לא בהכרח. אפשר פשוט לבקש מהמצביעים לדרג את העדפותיהם, כמו בהצבעה בדירוג, ואז לבדוק כמה מצביעים העדיפו כל מועמד על פני כל מועמד אחר.

זה נראה כמו שיטת ההצבעה ההוגנת ביותר. למעשה, השיטה הזו התגלתה 450 שנה קודם לכן על ידי רמון ליול, נזיר שחקר כיצד נבחרים מנהיגי הכנסייה. אבל הרעיונות של ליול לא זכו להכרה כי ספרו"Ars Eleccionis" אמנות הבחירות אבד, ונמצא מחדש רק בשנת 2001. לכן השיטה קרויה על שם קונדורסה ולא על שם ליול.

האם תמיד יהיה מנצח בשיטה הזו?

בואו נבדוק את השיטה על החלטה פשוטה: בחירת ארוחת ערב בינך לבין שני חברים. שלושתכם צריכים לבחור בין המבורגר, פיצה או סושי.

  • אתה הכי אוהב המבורגר,  פיצה היא הבחירה השנייה שלך וסושי במקום האחרון.

  • חברך הראשון מעדיף פיצה, אח"כ סושי ולבסוף המבורגר.

  • חברך השני אוהב סושי, אח"כ המבורגר ולבסוף פיצה.

איך תחליטו איזו ארוחה להזמין?

אם תבחרו בהמבורגרים, אפשר לטעון שסושי היה צריך לנצח במקום, כי שניים מכם מעדיפים סושי על פני המבורגר ורק אחד מעדיף המבורגר על סושי. עם זאת, באותו אופן ניתן לטעון שפיצה עדיפה על סושי והמבורגר עדיף על פיצה, בהפרש של שניים לאחד בכל פעם. כך נראה שאתה וחבריך תקועים בלולאה: המבורגר עדיף על פיצה, פיצה עדיפה על סושי, סושי עדיף על המבורגר, וחוזר חלילה.

פרדוקס ההצבעה

המצב הזה נקרא "פרדוקס קונדורסה" (Condorcet's Paradox). או "פרדוקס ההצבעה". קונדורסה מת לפני שהצליח לפתור את הבעיה הזו במערכת ההצבעה שלו. הוא היה פעיל פוליטית בזמן המהפכה הצרפתית, ואף ניסח טיוטה לחוקת צרפת.

בשנת 1793, בתקופת שלטון הטרור Reign of Terror, כאשר לה מונטן (La Montagne) עלה לשלטון, קונדורסה הוכרז כבוגד על כך שביקר את המשטר, ובפרט את החוקה החדשה שלהם. בשנה שלאחר מכן, הוא נעצר ומת בכלא.

במהלך 150 השנים הבאות, עשרות מתמטיקאים ניסו להציע מערכות הצבעה משלהם או לשפר את הרעיונות של קונדורסה ובורדה. אחד מהמתמטיקאים הללו היה צ'ארלס דודג'סון, המוכר יותר בשם לואיס קרול. כשהוא לא כתב את "אליס בארץ הפלאות", הוא ניסה למצוא שיטה הוגנת לעריכת בחירות. אבל לכל מערכת הצבעה היו בעיות דומות: או שהן יצרו "לולאות קונדורסה" או שמועמדים חסרי סיכוי השפיעו על תוצאות הבחירות.

בשנת 1951, קנת' ארו (Kenneth Arrow)  פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, ובה הציג חמש דרישות הגיוניות שכל מערכת הצבעה רציונלית צריכה לעמוד בהן:

  • תנאי ההסכמה פה-אחד (Unanimity)  
    אם כל חברי הקבוצה מעדיפים אפשרות אחת על פני אחרת, התוצאה צריכה לשקף זאת. לדוגמה, אם כל אחד מחברי הקבוצה מעדיף סושי על פני פיצה, אז הקבוצה כולה צריכה להעדיף סושי על פני פיצה.
  • אי-רודנות (Non-Dictatorship)
    אף קול בודד לא צריך לבטל את ההעדפות של כל השאר. אם כולם מצביעים לפיצה ורק אדם אחד מצביע לסושי, ברור שהקבוצה צריכה לבחור בפיצה. אם קול אחד מכריע, זו לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה.
  • דןמיין בלתי מוגבל (Unrestricted Domain)
    כל אחד צריך להיות חופשי להצביע איך שהוא רוצה, מערכת ההצבעה חייבת להפיק תוצאה על בסיס כל הפתקים – תמיד. היא לא יכולה להתעלם מקולות "בעייתיים" או לבחור באקראי. היא חייבת להגיע לאותה תוצאה עם אותו סט של קולות.
  • טרנזיטיביות (Transitivity)
    אם הקבוצה מעדיפה המבורגר על פני פיצה, ופיצה על פני סושי, אז היא חייבת גם להעדיף המבורגר על פני סושי.
  • אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות (Independence of Irrelevant Alternatives)  אם הקבוצה מעדיפה סושי על פני פיצה, הכנסת אפשרות חדשה, נגיד המבורגר, לא אמורה לשנות את ההעדפה של סושי על פני פיצה.

הקבוצה יכולה כמובן לדרג את ההמבורגר מעל שניהם, באמצע או למטה, אבל הדירוג של סושי מול פיצה צריך להישאר אותו דבר.

משפט אי-האפשרות של ארו

ארו הוכיח שזה בלתי אפשרי לקיים את כל חמש הדרישות הללו במערכת הצבעה מדורגת עם שלושה מועמדים או יותר. זהו משפט אי-האפשרות של ארו (Arrow’s Impossibility Theorem)  והוא היה כל כך פורץ דרך, שארו זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1972. עכשיו, אני רוצה להסביר גרסה של ההוכחה שלו, המבוססת על ניסוח של ג'אנאקופולוס (Geanakoplos).

נניח שיש שלושה מועמדים בבחירות:
אריסטו, בוהר וקירי
נסמן אותם כ- A, B, C 
יש לנו קבוצת מצביעים, אותם נסדר לפי מספרים:
מצביע 1, מצביע 2, מצביע 3 – עד מצביע N.

לכל מצביע יש חופש לדרג את A, B, C לפי העדפתו ואפילו מותר שיהיו שוויונות. הדבר הראשון שנראה הוא שאם כל המצביעים מדרגים מועמד מסוים ראשון או אחרון, החברה כולה חייבת גם לדרג אותו ראשון או אחרון.

נבחר באופן שרירותי את המועמד B. נניח שחצי מהמצביעים מדרגים את B ראשון והחצי השני מדרג את B אחרון.אז מערכת ההצבעה שלנו חייבת לשים את B או בראש או בתחתית. ונוכיח זאת על דרך השלילה.

נניח שזו תוצאת ההצבעה:
A מדורג מעל  B שמדורג מעל C. כלומר B יצא באמצע.

כעת, נניח שכל אחד מהמצביעים מזיז את C למקום הראשון, מעל A. לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, C חייב להיות מדורג מעל A.

אבל לא שינינו את הדירוג היחסי של A מול  B. לכן A עדיין חייב להיות מדורג מעל B. ולא שינינו את הדירוג של C מול B כך ש-C עדיין חייב להיות מתחת ל- B.

לפי תנאי הטרנזיטיביות, אם  A עדיף על  B ו- B עדיף על  C אז A עדיף על C. אבל זה סותר את תנאי ההסכמה פה-אחד, מה שאומר שההנחה שלנו ש- B יכול להיות באמצע הייתה שגויה. ולכן, אם כולם מדרגים מועמד ראשון או אחרון, גם התוצאה הסופית חייבת לדרג אותו ראשון או אחרון.

כעת, נעשה ניסוי מחשבתי שבו כל מצביע מדרג את  B בתחתית הדירוג שלו ונשאיר את הדירוג של A  ו- C כרצונם. ובכן, לפי תנאי ההסכמה פה-אחד, אנחנו יודעים ש-  B חייב להיות בתחתית הדירוג החברתי, ונקרא למצב הזה פרופיל 0.

כעת ניצור פרופיל 1, שהוא זהה לחלוטין לפרופיל 0, למעט מצביע אחד שהזיז את B מהתחתית לראש הרשימה. זה, כמובן, לא משנה את התוצאה החברתית מיד, אבל נוכל להמשיך בכך, וליצור פרופילים 2, 3, 4 וכן הלאה, כאשר בכל פעם עוד מצביע אחד מעביר את B מהתחתית לראש הרשימה. אם נמשיך בתהליך הזה, בסופו של דבר יהיה מצביע שהשינוי שלו – מהצבת B בתחתית להצבת B בראש יהפוך לראשונה את הדירוג החברתי, כך ש- B יהיה בראש הרשימה.

נקרא למצביע הזה "המצביע המכריע" ואת הפרופיל הזה נסמן כ- p. פרופיל o הוא אז הפרופיל שהיה ממש לפני השינוי המכריע. כעת ניצור פרופיל q שהוא זהה ל- p  אבל בו המצביע המכריע מעביר את A מעל B. לפי אי-תלות באפשרויות לא רלוונטיות, הדירוג החברתי חייב גם הוא לשים את A מעל B.

מכיוון שעבור כל המצביעים, היחס בין A ל- B נותר זהה למה שהיה בפרופיל o ו- B חייב להיות מדורג מעל C כי היחסים בין B ל-C  נותרו כפי שהיו בפרופיל p. אז לפי טרנזיטיביות, A חייב להיות מדורג מעל C בדירוג החברתי. וזה נכון ללא קשר לשינויים שיתר המצביעים מבצעים בין A ל-C כי השינויים האלה אינם משנים את המיקום של A ביחס ל- B או של C ביחס ל- B.  מכאן עולה שהמצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור, לפחות בכל הנוגע לקביעת העדפת החברה בין A  ל-C.

הדירוג החברתי תמיד יתיישר עם העדפתו של המצביע המכריע, בלי קשר להצבעות שאר המצביעים. כעת ניתן להריץ ניסוי מחשבתי דומה, שבו נציב את C בתחתית ונוכיח שגם כאן קיים דיקטטור שקובע את ההעדפה החברתית של A על B. ומסתבר שאותו מצביע שמכריע בין A  ל – C גם קובע את ההעדפה של A על B.  כלומר, המצביע המכריע הוא למעשה דיקטטור מוחלט.

האם הדמוקרטיה נידונה לכישלון?

ובכן נראה ש- משפט אי-האפשרות של ארו Arrow’s Impossibility Theorem אומר שכן.

אם יש שלושה מועמדים או יותר, אין שיטת הצבעה מדורגת שיכולה לאחד את ההעדפות של הבוחרים בצורה רציונלית. תמיד יהיה צורך להתפשר על משהו. אבל למזלנו, המתמטיקאי דאנקן בלאק (Duncan Black) מצא משפט אופטימי יותר, שעשוי לשקף טוב יותר את המציאות.

אם הבוחרים והמועמדים פרוסים באופן טבעי לאורך ממד יחיד, למשל על סקאלה מליברלים לשמרנים, או כל סקאלה פוליטית אחרת, אז בלאק הראה שהעדפת הבוחר החציוני תשקף את החלטת הרוב. במקרים רבים, הבחירה של הבוחר החציוני תקבע את תוצאות הבחירות ובכך תספק תוצאה שמתיישרת עם העדפת רוב הבוחרים ותימנע מהפרדוקסים והסתירות שארו הדגיש.

חדשות טובות נוספות

משפט אי-האפשרות של ארו חל רק על שיטות הצבעה מדורגות, בהן הבוחרים מדרגים מועמדים זה מול זה.

אבל יש דרך נוספת, שיטות הצבעה מבוססות דירוג (Rated Voting Systems).

הגרסה הפשוטה ביותר נקראת "הצבעת אישור"(Approval Voting)   בה במקום לדרג מועמדים, הבוחרים פשוט מסמנים את כל המועמדים שהם מאשרים.

יש גם גרסאות שבהן ניתן להצביע עד כמה תומכים במועמד, למשל בסקאלה של מ- 10- (התנגדות מוחלטת) עד 10+ (תמיכה מלאה).

מחקרים מראים שהצבעת אישור:

מגדילה את שיעור ההצבעה

מפחיתה קמפיינים שליליים

מונעת את "אפקט הספויילר" כאשר מועמד חסר סיכוי משנה את התוצאות

כך, הבוחרים יכולים להביע תמיכה במועמד בלי לדאוג לגודל המפלגה שלו. גם ספירת הקולות פשוטה – סופרים כמה אחוזים מכלל המצביעים אישרו כל מועמד והמועמד עם האישור הגבוה ביותר מנצח.

קנת' ארו היה סקפטי בתחילה לגבי שיטות הצבעה מבוססות דירוג. אבל לקראת סוף חייו הוא הודה שכנראה זו השיטה הטובה ביותר.

הצבעת אישור אינה חדשה

בין השנים 1294 ל-1621, הקרדינלים של הוותיקן השתמשו בה לבחירת האפיפיור. גם הבחירה במזכ"ל האו"ם מתבצעת באמצעותה. אבל משום מה היא לא נפוצה בבחירות בקנה מידה גדול וייתכן שיידרש ניסוי רחב יותר כדי לבחון אותה.

אז האם הדמוקרטיה בלתי אפשרית מתמטית?

כן, אם אנו משתמשים בהצבעה מדורגת, כפי שעושות רוב המדינות בבחירות להנהגתן. אבל יש שיטות טובות יותר, חלקן מסוגלות לייצג את רצון העם בצורה טובה יותר מאחרות.

שיטת "המנצח הוא הראשון" בה המועמד עם הכי הרבה קולות מנצח, ניראת מגוחכת בהתחשב בכל הבעיות שלה. אבל רק בגלל שאין שיטה מושלמת, זה לא אומר שלא צריך לנסות לשפר. חשוב להיות מעורב פוליטית ולדאוג למה שקורה בעולם, כי זו אחת הדרכים הבודדות שבהן נוכל לשנות את  המציאות. כמו שווינסטון צ'רצ'יל אמר, "הדמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו".

הדמוקרטיה אינה מושלמת, אבל היא הדבר הטוב ביותר שיש לנו. המשחק אולי מכור, אבל זה המשחק היחיד בעיר. העולם משתנה, ואיך שהדברים עובדים היום לא מבטיח שכך יעבדו מחר. מבחירות לנשיאות ועד שיטות עבודה – השינויים בלתי נמנעים. ולמזלנו, יש דרך קלה להתכונן לכל מה שהעתיד יביא, על ידי הרחבת הידע ופיתוח חשיבה ביקורתית – קצת כל יום.

לסרטונים נוספים מערוץ Veritasium עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

המכונית הטובה בעולם שיאומי SU7 אולטרה

שיאומי SU7 אולטרה.

המכונית הטובה בעולם שיאומי SU7 אולטרה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Wallay Blue.

הערוץ מביא לכם את כל החדשות, השינויים, המחשבות וההשוואות הקשורות לעולם הרכב. הרכבים החשמליים העדכניים ביותר, מכוניות זולות, היברידיות פלאג-אין, מכוניות סולאריות ועוד.

שיאומי SU7 אולטרה

כאשר משהו נחשב לבלתי אפשרי, המשמעות היא פשוטה – השחקנים הנוכחיים במשחק אינם מסוגלים להשיגו.
עם זאת, כאשר נכנס שחקן חדש לזירה, מה שנחשב בעבר לבלתי ניתן להשגה הופך לפתע למציאות. זה בדיוק מה שאנחנו רואים עם הגעתו של כוח חדש, פורץ דרך ועוצמתי בעולם הרכב Xiaomi SU7 Ultra שיאומי SU7 אולטרה.

הרכב החשמלי הזה משלב את מיטב התכונות של יצרני הרכב האגדיים:
ביצועים מסעירים כמו של פורשה,
יכולת דריפטים של ב.מ.וו,
יוקרה ועידון של מרצדס-בנץ,
טכנולוגיה חכמה של טסלה – וכל זה במכונית אחת!

שינוי כללי המשחק בתעשיית הרכב

ה-שיאומי SU7 אולטרה כבר מגדיר מחדש את ההצלחה בענף, ומוכיח כי חדשנות ושאפתנות יכולות לשנות את פני השוק. אפילו ג'ים פארלי, מנכ"ל פורד, שיבח את הרכב בפומבי והכריז עליו כ- "המכונית הטובה בעולם". פארלי ייבא לעצמו יחידה מסין ונוהג בה בארה"ב כבר קרוב לשנה. זאת בהחלט מחמאה חסרת תקדים מאחת הדמויות הבולטות בתעשייה.

הצלחת המכירות והאסטרטגיה האגרסיבית של שיאומי

שיאומי נכנסה לתחום הרכב לפני ארבע שנים בלבד, אבל כבר הצליחה למכור מעל 200,000 יחידות של דגם ה-SU7 בשנה הראשונה בלבד. נכון ל-26 במרץ 2025, דגם ה-SU7 Ultra צבר מעל 19,000 הזמנות.

בצעד אסטרטגי מפתיע, שיאומי הורידה את המחיר של ה-SU7 אולטרה מ-112,000 דולר ל-73,000 דולר, מהלך שמאתגר ישירות דגמי יוקרה כמו:
Porsche Taycan Turbo S
Tesla Model S Plaid
Rimac Nevera
Lucid Air Sapphire

המחיר האטרקטיבי מושך את תשומת הלב של חובבי רכב ושל מומחים בתעשייה, אבל מה באמת הופך את ה-Xiaomi SU7 Ultra  למכונית פורצת דרך?

ביצועים עוצרי נשימה

האצה מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 1.9 שניות בלבד!
מהירות מרבית: 350 קמ"ש (217 מייל לשעה)
גרסה ללא הגבלת מהירות מגיעה ל-359 קמ"ש!

מדובר באחת המכוניות החשמליות המהירות בהיסטוריה. ההישג הזה ממקם את שיאומי כשחקן מרכזי בשוק הרכבים החשמליים.

עיצוב ומהנדסה ברמה הגבוהה ביותר

17 רכיבי סיבי פחמן – משפרים את האווירודינמיקה והופכים אותה למכונית ספורט חוקית לכביש.
סמל זהב 24 קראט במרכז מכסה המנוע – סמל ליוקרה וייחודיות (אבל גם יעד לגנבים פוטנציאליים).
ספוילר אחורי פעיל – מתרומם בלחיצת כפתור כמו ברכבי מירוץ.
גג עשוי כולו מסיבי פחמן – מקטין משקל ומשפר קשיחות מבנית.
חישוקי זהב 21 אינץ' עם צמיגי ביצועים Pelli P05 – אחיזה ושליטה מקסימליים.
מתלי אוויר מתכווננים – מאפשרים התאמה אישית של גובה הנסיעה.

מנועים עוצמתיים עם טכנולוגיה פורצת דרך

3 מנועים חשמליים מהפכניים שפותחו ע"י שיאומי עצמה

  • 2 מנועי Hyper Engine V8 בציר האחורי – מספקים כוח אדיר לגלגלים האחוריים.
  • 1 מנוע Hyper Engine V6 בציר הקדמי – מחלק כוח לגלגלים הקדמיים.
    תפוקה כוללת של 1,526 כוחות סוס ו-1,770 ניוטון מטר מומנט!

בטיחות וטכנולוגיה מתקדמת

שלדת אלומיניום ופלדה בחוזק גבוה (90.1% מהמבנה) – מספקת קשיחות מרבית.
מערכת מצלמות 360° ולידאר – תומכת בנהיגה אוטונומית.
בלימה אוטונומית בחירום – לשיפור הבטיחות.
סוללה מוגנת היטב עם 14 שכבות מיגון – כולל קורות פלדה וקירור מים מתקדם.
יכולת בידוד חום עד 1,000°C עם שימוש באירוג'ל!

תא נוסעים מפואר ועתידני

מושבים מרופדים בעור איכותי ואלקנטרה, בעיצוב שחור-צהוב ספורטיבי.
לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 7.1 אינץ' עם תצוגה חדה.
תצוגה עילית (HUD) – להקרנת מידע ישירות על השמשה.
מסך OLED בגודל 15 אינץ' – מרכז שליטה חכם עם חיבור 5G.
שליטה קולית חכמה עם AI לזיהוי פקודות והמלצות מותאמות אישית.
קונסולה מרכזית עם טעינה אלחוטית, מחזיקי כוסות ותא אחסון מוסתר.

העתיד של שיאומי בעולם הרכב

השלב הבא: SUV חשמלי חדש – Xiaomi Yu7
שיאומי כבר מפתחת SUV חשמלי מתקדם, שיתחרה בטסלה מודל Y. הדגם מציע טווח נסיעה של 770 ק"מ (478 מייל) וצפוי להפוך ללהיט הבא.

תודה שצפיתם!

 

החות'ים ניסו לפגוע במטוס קרב אמריקאי

ניסיון של החות'ים לפגוע במטוס קרב אמריקאי הוביל לתגובה משמעותית מצד ארה

החות'ים ניסו לפגוע במטוס קרב אמריקאי. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Beyond Military.

הערוץ לוקח אתכם מעבר לחדשות, חושף תובנות צבאיות מפתיעות וטכנולוגיות משנות משחק ועוזר לכם להבין קונפליקטים עולמיים.

הסרטון מתאר ניסיון של החות'ים לפגוע במטוס קרב אמריקאי, שהוביל לתגובה משמעותית מצד ארה"ב.

הסרטון מציג את ההסלמה בעימות בין החות'ים לארצות הברית, את הניסיון הכושל של החות'ים לפגוע במטוס קרב אמריקאי, ואת התגובה הצבאית האמריקאית הנחרצת שבאה בעקבות זאת.​

האירועים שהתרחשו, השלכות התקיפה והתגובה האמריקאית

בפברואר 2025, המורדים החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, שיגרו טילי קרקע-אוויר לעבר מטוס קרב אמריקאי מדגם F-16 ומל"ט אמריקאי שטסו מעל חופי תימן בים סוף

הטילים לא פגעו במטרותיהם אבל האירוע סימן הסלמה משמעותית בעימותים בין החות'ים לכוחות האמריקאיים.

השלכות התקיפה

התקיפה החות'ית העלתה חששות בקרב הפיקוד האמריקאי מפני פגיעה אפשרית בכלי טיס או כלי שיט אמריקאיים באזור. החשש המרכזי היה שטיל חות'י עלול לפגוע בספינות הצי האמריקאי, כולל נושאות מטוסים, מה שעלול לגרום לנפגעים ולהסלמה נוספת.

התגובה האמריקאית

בתגובה לפעולות החות'ים, ארצות הברית פתחה במבצע תקיפות אוויריות נרחבות נגד מטרות חות'יות בתימן. התקיפות התמקדו בבסיסים, מחסני נשק, כני שיגור טילים ובתיהם של מנהיגי החות'ים. דווח על עשרות הרוגים ופצועים בקרב החות'ים כתוצאה מהתקיפות.

המתקפה האמריקאית נמשכה מספר ימים, והובילה לחיסול חלק מצמרת החות'ים, פגיעה בתשתיותיהם והחלשה אסטרטגית של הארגון.

התקיפה הראשונית

מטוס F-16 של חיל האוויר האמריקני סיפק כיסוי לכוח משימה של הצי האמריקני ליד חוף תימן. סוללת SA-6 של החות'ים ירתה טיל לעברה ה- F-16.

אמצעי נגד של ה- F-16

ל- F-16 יש מכ"ם AAPG-83, מערכת Terap Pylon Integrated Dispensing (TPIDS) ופוד שיבוש AM ALQ-184 להגנה מפני טילים. המערכות האלו סייעו להביס את התקיפה.

תקיפת מל"ט

מאוחר יותר, מל"ט MQ-9 Reaper אמריקאי הותקף על ידי SA-6 אחר. למל"ט היו אמצעי נגד אבל הוא ניזוק.

תגובת ארה"ב

ארה"ב הגיבה בתקיפה הרסנית. המשחתת USS  Spruance  ירתה טילי SM-6 לעבר משגר SA-6  של החות'ים.

תקיפות נוספות

הצי האמריקני תקף מטרות נוספות באמצעות מטוסי F-18 חמושים בטילי AGM-154 Joint       Standoff Weapon (JSOW)  וטילי טומהוק ארה"ב הרסה מספר משגרי SA-6 וטילים אחרים.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ Beyond Military לחצו על הקישור

גילוי מדהים בפירמידה הגדולה

תגלית בפירמידה הגדולה

גילוי מדהים בפירמידה הגדולה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Deep Research

על הערוץ

המוטו של הערוץ הוא שהיעדר הוכחות אינו מהווה הוכחה שזה לא קיים. בערוץ תמצאו ספקולציות מדעיות שנחקרו לעומק על מה שיכול להיות המקרה. מה אפשרי לפי המדע? ישנן הרבה שאלות שמצריכות תשובות: האם אנחנו לבד? איך נראה העתיד שלנו? אילו תגליות לא ידועות אנחנו יכולים לעשות במדע? איזה ידע חשוב שהמדע הקים הוחמץ? מה בכלל אמיתי? האם היו יצורים תבוניים אחרים או חברות קדומות מתקדמות בעבר שלנו? יש עדיין הרבה אסטרוביולוגיה ודברים אחרים שצריך לחקור על כדור הארץ, על מאדים, על מערכת השמש או על כוכבי לכת חוץ-שמשיים.

עיקרי תוכן הסרטון

גילוי מדהים

באמצעות טכנולוגיית מכ"ם מתקדמת, 2 מדענים (פיליפו ביונדי וקראדאמו מאלנגה), גילו תגלית חדשה בתוך הפירמידה הגדולה ומתחתיה. מתחם תת קרקעי נרחב עם 15 תאים נסתרים ורשת מסדרונות. התגלית בבפירמידה של ח'ופו יכולה לשנות את כל מה שחשבנו שידענו על מצרים העתיקה.

טכנולוגיה חדשנית

החוקרים השתמשו בטכניקה מהפכנית חדשה בשם טומוגרפית מכ"ם סינתטי כדי להפוך את הפירמידה לשקופה למכ"ם.

מבנים תת-קרקעיים מורכבים  

החוקרים זיהו כ-15 מבנים שלא היו ידועים בעבר בתוך הפירמידה הגדולה ומתחתיה. כולל מנהרות משופעות מסיביות, מסדרונות אופקיים ומתחם תת-קרקעי מורכב בבסיס הצפוני.

מטרות אלטרנטיביות

זה נראה הרבה יותר מסתם קבר. הרשת המשוכללת הזו מציעה יכולות ומטרות מעבר להבנה הארכיאולוגית המקובלת. יכול להיות שהמקום שימש כמכשיר אנרגיה או מצפה כוכבים.

ציוויליזציה פרהיסטורית

ייתכן שחלק מהמבנים הללו קדמו לשושלת הרביעית של מצרים, ונבנו על ידי ציוויליזציה מתקדמת יותר.

אתגרים הנדסיים

בניית רשת תת-קרקעית כה גדולה דרשה כלים וטכניקות מתוחכמים.

אימות עתידי  

נדרשת חקירה פיזית כדי לאמת את הממצאים ולחקור את התאים הנסתרים.

שאלות ללא מענה והשלכות פוטנציאליות

התגליות יכולות לספק תובנות חסרות תקדים על התרבות, הטכנולוגיה והאמונות המצריות הקדומות. בשלב זה ישנן שאלות רבות עליהן אין עדיין תשובות. מה  גיל המבנים, מטרתם ומי בנה אותם? האם הפירמידות היו רק סמנים למשהו משמעותי הרבה יותר שהוסתר מתחת לחולות? האם זו יכולה להיות עדות לציוויליזציה פרהיסטורית מתקדמת? כיצד נותרו המבנים הללו חבויים במשך אלפי או אולי עשרות אלפי שנים? אנחנו חוקרים את התעלומות מתחת לאחד המונומנטים האייקוניים ביותר של האנושות ואת ההשלכות העמוקות של מה שעלול להימצא כאשר החדרים האטומים הללו ייפתחו.

תרגום הסרטון

האם המתחם התת-קרקעי שהתגלו לאחרונה מתחת לגיזה יכול לשנות את כל מה שחשבנו שאנו יודעים?

האם המונומנט הנחקר ביותר על פני כדור הארץ הסתיר את סודותיו הגדולים ביותר ממש מול עינינו?
מדענים שהשתמשו בטכנולוגיית רדאר מתקדמת זיהו 15 חללים נסתרים ורשת נרחבת של מסדרונות בתוך ובמתחם מתחת לפירמידה הגדולה.

איך מבנים עצומים כאלה נותרו בלתי נראים במשך 4,500 שנים?

הדברים שהתגלו אינם רק קבר, אלא רשת תת-קרקעית מסובכת שנראית עצומה ומחושבת מדי מכדי להיות מוסברת על ידי תיאוריות מקובלות.
האם זאת יכולה למעשה להיות עדות למתחם תת-קרקעי עתיק שנבנה כדי לשרת ציוויליזציה שלמה?
המצרים הקדמונים שבנייתם מוכרת לנו היו באמת מסוגלים ליצור משהו כה מתוחכם, או שמא מדובר בהוכחה לציוויליזציה פרהיסטורית מתקדמת יותר, שקדמה לציר הזמן המקובל שלנו?
התיאוריות האלטרנטיביות היו נכונות כל הזמן הזה?

הפירמידה הגדולה של גיזה

הפירמידה הגדולה של גיזה עומדת כמונומנט לגאוניות האנושית מזה למעלה מארבעה אלפי שנים. חקרנו אותה, מדדנו אותה, סרקנו אותה, ובכל זאת היא ממשיכה להפתיע אותנו.
מה אם נאמר לכם שמה שאנו רואים מעל פני הקרקע הוא רק קצה הקרחון של פלא אדריכלי הרבה יותר גדול?

איך נעשתה התגלית החדשה?

באמצעות יישום חכם של טכנולוגיה, החוקרים פיליפו ביונדי וקראדאמו מאלנגה השתמשו בטכניקה חדשה בשם "טומוגרפיית דופלר של מפתח סינתטי", כדי להפוך למעשה את הפירמידה לשקופה לרדאר.

איך זה באמת עובד?

רדאר מסורתי לא יכול לחדור דרך אבן עבה, ולכן במקום לנסות להסתכל ישירות דרך הסלע, החוקרים ניתחו תנועות מיקרוסקופיות – רעידות של אבני הפירמידה הנגרמות מרעש סיסמי טבעי.
באמצעות בחינת האופן שבו חלקים שונים בפירמידה רוטטים, הם יצרו תמונת תלת-ממד ברזולוציה גבוהה של הפנים שלה ושל מה שנמצא מתחתיה.

מה שהם מצאו – מדהים 

לא רק חלל נסתר אחד או שניים, אלא רשת של כ-15 חללים לא ידועים קודם לכן ואלמנטים מבניים נוספים.
וזה לא הכל. נמצאו גם מנהרות גדולות נטויות, שנמשכות כלפי מעלה בתוך הקירות המערביים והמזרחיים של הפירמידה בזווית של כ-42 מעלות, הניראות כרמפות תלולות. המנהרות האלו משתרעות מהבסיס הצפוני ועד לגובה של כמחצית הפירמידה בצד הדרומי. החוקרים גילו גם מסדרון אופקי המחבר בין שתי המנהרות הללו קרוב לפאה הדרומית של הפירמידה בגובה של כ-90 מטרים.

מבנה V  הפוך

המבנה שנחשף נראה כמו V הפוך בתוך הפירמידה, מעין מערכת רמפות פנימיות או מדרגות.
אבל זהו רק קצה הקרחון. דימות הרדאר חשף גם מעברים שיורדים כלפי מטה ממערכת העלייה הזו, כשהם נמשכים מתחת לקרקע במקביל לבסיס הפירמידה. נראה כי הם מתחברים למסדרון תת-קרקעי צפוני נוסף מתחת לבסיס הפירמידה.

מתחם תת-קרקעי מסובך

המרתק ביותר מכל – בבסיס הצפוני של הפירמידה, זוהה מתחם תת-קרקעי מסובך הכולל חדר אופקי עם מספר הסתעפויות ניצבות ואפילו פיר אנכי קטן.
פריסה זו דומה למבנים תת-קרקעיים שהתגלו בפירמידות אחרות, מה שמעיד על כך שלפירמידת ח'ופו יש עיצוב תת-קרקעי לא ידוע עד כה.

מה זה אומר?

במשך מאות שנים חשבנו שאנחנו מבינים את המבנה הפנימי של הפירמידה הגדולה. חדר המלך, חדר המלכה, הגלריה הגדולה, וכמה מעברים מחברים.
כעת, עולה האפשרות שכל מה שהכרנו עד כה הוא רק חלק קטן ממה שבאמת נמצא שם.

אם הפירמידות נבנו כקברים, מדוע לבנות רשת מסדרונות כה מסובכת?

מדוע להסתיר כל כך הרבה מהמבנה? המורכבות העצומה מרמזת כי ייתכן שיש כאן סיפור גדול בהרבה. האם ייתכן כי החדרים הנסתרים והמעברים הללו שימשו מטרה מעשית במהלך הבנייה? התגלית של מה שנראה כמו מערכת רמפות פנימיות תומכת בתיאוריה של האדריכל ז'אן-פייר הודאן, שטען כי הבונים השתמשו ברמפות פנימיות כדי להעלות את האבנים הכבדות לקומות העליונות של הפירמידה. אבל אם אלו היו רק רמפות בנייה, מדוע יש כל כך הרבה חדרים נוספים ומסדרונות?

מדוע ליצור מתחם תת-קרקעי שלם?

הבנייה בלבד לא מסבירה את כל מה שנמצא כאן הארכיאולוגיה המקובלת מלמדת אותנו כי הפירמידות נבנו בתקופת הממלכה הקדומה, בסביבות שנת 2500 לפנה"ס, תוך שימוש בכלי נחושת, פטישי אבן, וכוח עבודה עצום. אבל המורכבות והיקף הרשת שהתגלתה דוחפת את גבולות מה שחשבנו שאפשרי עם טכנולוגיה עתיקה.

איך הם עשו את זה?

כיצד חצבו את החדרים הללו בדיוק כה רב? כיצד תכננו וביצעו עיצוב תלת-ממדי כה מסובך ללא כלים מודרניים? וכיצד כל זה לא התגלה קודם לכן?
הפירמידה נחקרה במשך מאות שנים בעזרת טכנולוגיות מתקדמות כמו רדאר חודר קרקע, מדידות כבידה זעירות ואפילו גילוי חלקיקי מואון קוסמיים. כיצד כל השיטות הללו פספסו רשת כה נרחבת של חללים? התשובה טמונה כנראה במגבלות של השיטות הקודמות. בעוד שגלאי מואונים היו יעילים, הם כוונו לאזורים ספציפיים בתוך הפירמידה, ולא בהכרח למה שנמצא מתחתיה. לעומת זאת, הטומוגרפיה החדשה שהתגלתה מנתחת רעידות ולא מנסה לראות ישירות דרך האבן.

מה עוד אנחנו מפספסים?

השאלה הגדולה היא אילו מבנים עתיקים נוספים עשויים להכיל חללים נסתרים שהתחבאו מעינינו עד כה? האם ייתכן שהפירמידה לא הייתה רק קבר, אלא שימשה כמכשיר אנרגיה, משאבת מים, או מצפה כוכבים? הרשת שהתגלתה עשויה לתמוך בחלק מהתיאוריות הללו.

האם המבנים התת-קרקעיים הללו עתיקים יותר ממה שחשבנו?

אם כן מי באמת בנה אותם? האם ייתכן שהמצרים הקדמונים ירשו ידע והנדסה מציוויליזציה קדומה יותר? השאלות אלו מאתגרות את ההיסטוריה כפי שאנו מכירים אותה. אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את הסיפור של הפירמידה הגדולה ושל התרבות שיצרה אותה.

האם למצרים הקדמונים  היו יכולות הנדסיות כאלה מפותחות?

האם המצרים הקדמונים באמת היו בעלי יכולות הנדסיות מרשימות עד כדי כך שיוכלו לבנות מבנה בקנה מידה כזה, בעומקים כה גדולים מתחת לפני המים? העובדים היו זקוקים לשיטות לניהול הצפות, לאוורור ולהארת חללי העבודה שלהם. הפירים היו צריכים להיות מיושרים בדיוק, וכל המבנה היה צריך להישאר יציב. אלה אתגרים משמעותיים, גם עם טכנולוגיה מודרנית. אם המצרים של הממלכה העתיקה אכן בנו את המתחם הזה, הרי שלחלוטין לא הערכנו את היכולות שלהם.

ומה אם מדובר בציוויליזציה קדומה יותר?

אם ציוויליזציה קדומה יותר אחראית לבניית המתחם, הרי שאנחנו מפספסים פרק שלם מההתפתחות הטכנולוגית האנושית. כאשר אנחנו שוקלים מי עשוי היה לבנות מבנים כאלה, עלינו לשאול גם לשם מה.
היקף המתחם והמורכבות שלו מרמזים על משהו מעבר לקבר פשוט. האם היה זה מנגנון פונקציונלי, אולי זה קשור לניהול מים או לייצור אנרגיה? האם היה זה ייצוג סמלי של היקום או של העולם הבא? או שמא מדובר במשהו שונה לחלוטין, מטרה שטרם שקלו כלל?

האם זה אמיתי?

צריך להדגיש כי אף שהממצאים של טומוגרפיית  SAR (רדאר מפתח סינתטי) מרתקים, עדיין נותר לאשרם באופן מלא. השיטה אמנם חדשנית, אבל עדיין ניסיונית. רק חקירה פיזית – קידוח חור קטן להכנסת מצלמות או שימוש ברובוטים, יוכלו לאשש מה באמת נמצא שם. חלק מהמומחים הביעו ספקנות וציינו כי רדאר רגיל אינו יכול לחדור עשרות מטרים של אבן גיר צפופה. אחרים ציינו כי הרקע של החוקרים בתחומים מחוץ לארכיאולוגיה הקונבנציונלית עשוי להשפיע על פרשנותם.

אבל חשוב לציין כי שיטת SAR אכן זיהתה נכונה מאפיינים ידועים כמו חדר המלך והגלריה הגדולה, מה שמוסיף אמינות לממצאים. כמו כן, היא אישרה באופן עצמאי את ה"חלל הגדול" שמעל הגלריה הגדולה, שנמצא בשנת 2017 באמצעות טומוגרפיית מיואונים.

יעדים ספציפיים לחקירה עתידית

מה שהופך את התגלית הזו למרגשת במיוחד הוא שהיא מספקת יעדים ספציפיים לחקירה עתידית.
אם יאומתו, החדרים הללו עשויים להכיל חפצים, כתובות או אוצרות ארכיאולוגיים שנותרו ללא מגע במשך 4,500 שנה. אפילו חדר קטן ונחבא יכול להכיל כלים, כתבים או פריטים אחרים שיכולים לשנות את הבנתנו על הציוויליזציה המצרית הקדומה.

בעתיד, מה עשויים להתגלות אם נוכל לחקור פיזית את החדרים הללו?

אם הם מכילים חפצים או כתובות שלמות, הם עשויים לספק תובנות חסרות תקדים על התרבות, הטכנולוגיה והאמונות של המצרים הקדמונים. גם אם הם יהיו ריקים, תכנונם ובנייתם עדיין ילמדו אותנו משהו על יכולות הבונים וכוונותיהם.

ומה אם נמצא שם משהו בלתי צפוי ?

ומה אם נמצא שם משהו בלתי צפוי – עדות לטכנולוגיות או ידע שאינם תואמים את מה שאנו מבינים כיום על מצרים העתיקה? ואם נגלה הוכחה לכך שהפירמידות שימשו למטרות החורגות מההסברים הארכיאולוגיים המקובלים? המסתורין של הפירמידה הגדולה ממשיך להתעמק. כל תגלית חדשה מעלה שאלות רבות כמו שהיא עונה עליהן.
ככל שאנחנו לומדים יותר, כך אנו מבינים כמה עוד איננו יודעים על אחד מההישגים הגדולים ביותר של האנושות. אולי ההשלכה המשמעותית ביותר של הממצאים הללו היא שהם מזכירים לנו להישאר צנועים ופתוחים לחשיבה מחודשת במסע שלנו אחר הידע. העולם העתיק עשוי היה להיות הרבה יותר מורכב ומתוחכם ממה ששיערנו. ייתכן שאבותינו החזיקו בידע וביכולות שאנחנו רק מתחילים לגלות מחדש.

כשאנחנו עומדים על סף תגליות מהפכניות אפשריות מתחת למתחם גיזה, אנו נזכרים כמה דק הגבול בין הידוע לבין מה שעדיין נסתר. הפירמידות עמדו כעדות אילמות לאלפי שנות היסטוריה אנושית. וייתכן כי הן עדיין שומרות את סודותיהן הגדולים ביותר עמוק בתוך אבניהן ובאדמה שמתחתן.

ומה אם מטרתן האמיתית של הפירמידות הייתה משהו אחר?

ומה אם מטרתן האמיתית של הפירמידות לא הייתה להצביע אל השמיים, אלא לסמן משהו עמוק יותר—חבוי מתחת לפני האדמה? ואם הגילוי המשמעותי ביותר בגיזה אינו מה שעומד מעל חולות המדבר, אלא מה שנמצא מתחתם? כמה עמוק באמת המבנה הזה מגיע? הדמיית SAR מצביעה על תכונות החודרות מאות מטרים מתחת לפני השטח, הרבה מעבר לכל חפירה מצרית עתיקה ידועה. אם הממצאים הללו מדויקים, אנחנוו ניצבים מול הנדסה בקנה מידה שמאתגר לחלוטין את ההבנה הקונבנציונלית של יכולות קדומות.

מתי סוף סוף נוכל לפתוח את החדרים הללו?

הדרך לחקירה פיזית מלאה רצופה במכשולים משמעותיים. הרשויות במצרים, המגנות בצדק על המורשת שלהן, יצטרכו לאשר כל חקירה חודרנית.
גם אם יאושר הדבר, האתגרים ההנדסיים הם אדירים – קדיחה או חפירה לעומקים של מאות מטרים בלי לפגוע במבנים הקיימים מחייבות דיוק וזהירות מרביים. ייתכן שיעברו שנים עד שנוכל לאשר את הממצאים באופן פיזי. אבל הצעדים הראשונים-אימות באמצעות טכנולוגיות סריקה נוספות – עשויים להתחיל בקרוב.

ומה נגלה כאשר החדרים האטומים הללו ייפתחו?  

גם חללים ריקים יהיו משמעותיים, מכיוון שהם יאשרו את יכולות הבנייה יוצאות הדופן של יוצרי המתחם.

אבל מה אם יש שם יותר מזה?

מה אם החדרים הללו מכילים חפצים משומרים, כתבים או מכשירים טכנולוגיים שנותרו ללא הפרעה מאז שנבנו? האם נוכל למצוא את קברו האמיתי של ח'ופו, שמומייתו מעולם לא התגלתה?
או משהו אפילו יותר בלתי צפוי—עדויות למטרה שמעבר לקבורה? הארכיאולוגיה המסורתית נאבקת להסביר את הממצאים הללו בתוך המסגרות המקובלות. הגישה הרווחת גורסת כי הפירמידות היו בעיקר קברים, אולי עם משמעות אסטרונומית מסוימת.
אבל הרשת המורכבת הזו של מבנים תת-קרקעיים מרמזת על מטרות שמעבר לקבורה. להסבר המקובל יש בעיות. מדוע בוני הקברים היו יוצרים מערכת תת-קרקעית כה מסובכת? מדוע אין שום תיעוד היסטורי של עבודות חפירה כה עצומות? אם אלו היו רק אלמנטים ששימשו לבנייה, מדוע הם כה נרחבים, ומדוע הם ממשיכים עמוק מתחת לבסיס הפירמידה?

כמה באמת מבנים אלה עתיקים?

אם יאומתו, שאלת התיארוך תהפוך למרכזית.
האם הם נבנו במקביל לפירמידות, סביב שנת 2500 לפנה"ס? או שמא הם עתיקים יותר, ואולי אף קודמים לשושלות המצריות? ללא דגימות פיזיות לתיארוך פחמן-14 או תיארוך לומינסצנטי, נוכל רק לשער.

התשובה עשויה לשנות את הבנתנו על התפתחות הטכנולוגיה האנושית

האם המבנים הללו שרדו שיטפונות אדירים המוזכרים בטקסטים עתיקים רבים? אם הם אכן משתרעים לעומקים כה גדולים, ייתכן שהם נבנו בכוונה כדי לשרוד אירוע קטסטרופלי.

מה אם הפירמידות עצמן לא היו המבנים הראשיים, אלא סמנים או שערים למתחם תת-קרקעי משמעותי הרבה יותר? מה אם הן נבנו כדי להגן או להצביע על אוצר בלום של ידע קדום? התשובות ממתינות לנו בחשכת החדרים שמתחת לפירמידה הגדולה, חדרים שנותרו אטומים ודוממים במשך אלפי, ואולי אף עשרות אלפי שנים. אנחנו פשוט לא יודעים – עדיין. ומה נגלה כשסוף סוף נחשוף את הכתבים העתיקים שיטלטלו את ההיסטוריה כולה? האם סוף סוף נקבל הוכחה חותכת?

לסרטונים נוספים מערוץ Deep Research עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

 

 

התנהגויות של כלבים

התנהגויות של כלבים.

התנהגויות מוזרות של כלבים.תרגום תוכן. סרטון מערוץ היוטיוב © Incroyablement Top. הערוץ מוקדש לעולם החי. תמצאו כאן תוכן מגוון הן על ההתנהגות והן על הטיפול שיש לתת להם, כל מה שיכול להועיל לחברים הכי טובים שלנו.

האם אתם סקרנים לדעת מדוע הכלב שלכם מתנהג כפי שהוא מתנהג? אז הגעתם למקום הנכון! הנה המשמעות של 21 התנהגויות הכלבים המוזרות ביותר!

מטעמי נוחות הטקסט נכתב בלשון זכר ומיועד לנשים וגברים כאחד. 

למה כלבים מניעים את הרגליים שלהם כשמגרדים להם את הבטן?

התנועה הזו היא תגובה בלתי רצונית הנקראת 'רפלקס גירוד'. כשאתה מגרד את בטן הכלב שלך אתה מפעיל את העצבים מתחת לעור. חוט השדרה שולח מסר לשרירים. מכות הרגל הן לא רצוניות ובאות על ​​מנת להיפטר מגוף זר.

למה כלבים מגרדים את הקרקע אחרי שהם עושים את הצרכים?

זוהי הדרך העיקרית שלהם לסמן את הטריטוריה שלהם. באותה מידה, כשהבלב מריח צרכים של כלב אחר הוא ייגרד גם כן את הקרקע, זאת צורת תקשורת.

למה כלבים גוררים את האחוריים שלהם על הרצפה?

ההתנהגות הזו מצביעה לרוב על כך שמשהו מגרה את הכלב שלך. זה יכול להיות זיהום, דלקת או תולעים.במקרים מסוימים אלה הבלוטות האנאליות של הכלב שמצריכות בדיקה. ברוב המקרים הכלב ינסה גם ללקק את האזור.

למה כלבים מתחככים בך?

לרוב, זה לא מה שאתה חושב. בדרך כלל כלבים מתחככים במשהו כדי לבסס את הטריטוריה שלהם. כלב יכול לפעמים להתחכך על הרגל  שלך או של אורח. זה קצת מביך אבל לעתים קרובות זה לא מה שאתה חושב. בדרך כלל כלבים מתחככים במשהו כדי לבסס את הטריטוריה שלהם. זה יכול להיעשות גם כנגד בובת פרווה. אבל זאת לא בהכרח פעילות מינית (גם נקבות עושות את זה). לפעמים זה קורה כי הכלב מתרגש או שהוא מחפש תשומת לב או שהוא מנסה להפיג קצת חרדה. אם אתם מוטרדים מההתנהגות הזו אתם יכולים להסיח את דעתו של הכלב שלכם עם צעצוע כלשהו.

למה כלבים עושים את הצרכים שלהם בציר צפון-דרום?

כלבים מתעלמים מההעדפות האישיות שלהם ומעדיפים לעשות את הצרכים שלהם בציר המגנטי צפון-דרום.

אי פעם תהית למה הכלב שלך עושה מיליון עיגולים לפני עשיית הצרכים שלו? אחרי שנתיים של מחקר על 70 כלבים מגזעים שונים נמצא כי אכן כלבים מעדיפים לעשות את הצרכים בציר המגנטי צפון-דרום.

למה לכלבים יש התכווצויות בשינה?

כלבים חולמים במהלך שלב שנת ה-REM. ההתכווצויות הללו הן תגובות למה שקורה בחלומות שלהם.

איך זה שהכלב שלך  מרגיש שאתה עצוב?

כלבים מרגישים כשאתם עצובים או נסערים ןמראים לכם אמפתיה.

למה כלבים ישנים על הבגדים שלך?

זה אומר שהם אוהבים אותך. הבגדים שלך ספוגים בריח שלך, וכלבים תמיד רוצים להרגיש קרובים אליך יותר.

למה כלבים רוצים לשבת על הברכיים שלך?  

כלבים שוכבים או יושבים על הברכיים שלך כדי לסמן את הטריטוריה שלהם.

למה כלבים בוהים בך?

כלבים מסתכלים עליך מסיבות רבות, אבל לרוב הם עושים זאת כדי לקבל רמזים לגבי מה שעומד לקרות. למעשה הם מחכים למשהו כמו לקיחת  רצועה לפני טיול או לביצוע פקודה ספציפית שבעקבותיה יגיע תגמול. כלבים גם מחפשים לתמרן את בעליהם להשיג מה שהם רוצים. מבט של כלב יכול גם לסמן רצון לאוכל או פשוט להביע אהבה.

למה כלבים ממצמצים בעיניים?

כדי להראות כוונות שלום.

למה כלבים מתגלגלים על הגב בדשא?

לכלבים יש סיבות רבות להתגלגל בדשא. יכול להיות שהכלב מנסה להתגרד או להיפטר מריח גוף שלא נעים לו, למשל ריח שמפו מבושם. זה יכול גם להיות סימון טריטוריה ויכול להיעשות גם על משטחים כמו שטיחים. זאת התנהגות אינסטינקטיבית שראשיתה בזמנים בהם אבות הפרא של הכלב שלך נהגו להסוות את הריחות שלהם. זאבים למשל נצפו מתגלגלים בלשלשת של אוכלי עשב או בפגרי בעלי חיים להסוות עצמם בזמן הציד.

למה כלבים מתתכרבלים?

התנוחה הזו אצל כלבים יכולה להיות כשהם חוששים ומרגישים פגיעים במיוחד. כלבים מתכופפים מנסים להפוך את עצמם לקטנים וכמעט לרצות להפוך לבלתי נראים. זה יכול גם לקרות כשהם מפחדים מהתעללות או נזיפה.

למה כלבים מלקקים אותך?

ישנן לכך סיבות רבות. זאת דרך להראות לך חיבה או אהבה. יכול להיות גם שהם מחפשים את הטעם המלוח שעל העור שלכם. זה קשור גם לאינסטינקט ההישרדות של הכלב ויכול גם להיות רצון לתשומת לב.

למה כלבים משתינים כמויות קטנות על משטחים אנכיים?

בדרך כלל מדובר בסימון באמצעות שתן על ידי הרמת רגל. יש כלבים שמשתינים כמות קטנה על משטחים אנכיים. כך הם מסמנים תחומים שהם רואים בהם שלהם, כך כלבים אחרים יודעים שהם נוכחים. כלבים לא מעוקרים עשויים לסמן את הטריטוריה שלהם יותר מאלה שכן.

מה הסיבה לתנוחת כדור השלג?

אם הכלב שלך מקפל את רגליו ומתכרבל כך שראשו נח על זנבו, זה אומר שהוא מנסה לשמור על חום הגוף שלו ולהגן על החלקים הבסיסיים בגופו.

זאת גם תנוחת השינה הנוחה ביותר והנפוצה בבעלי חיים.

למה כלבים חופרים?

לכלבים יש כמה סיבות לחפור בגינה שלך. הם יכולים לקבור צעצועים כדי להגן עליהם. הם יכולים גם לחפור במטרה להתקרר בימים חמים. כלבות בהריון יכולות לחפור בור לקינון עבורו הגורים. אבל לרוב כלבים חופרים כדי להפיג את השעמום שלהם או פשוט כדי להשתעשע.

למה הכלב שלי מביא לי מתנות?

אם הכלב שלך מביא לך מתנה, כמו נעל או הצעצוע האהוב עליו, זה אומר שהוא אוהב אותך או פשוט מחפש תשומת לב.

למה הכלב שלך אוכל את הרהיטים שלך?

כשהכלב לועס מגוון רחב של חפצים בבית, בין אם אתה נוכח ובין אם לא, זאת כנראה תוצאה של שעמום או חרדת נטישה.

למה כלבים מייללים?

כלבים מייללים כדי לתקשר, למשוך תשומת לב ולהודיע על נוכחותם.

למה כלבים מפהקים?

רוב האנשים חושבים שכלב שמפהק עייף, אבל זאת לא תמיד הסיבה. עבור כלבים פיהוק זה סוג של תקשורת והם יכולים לפהק כדי להראות שהם לא מהווים איום או לחלופין כשהם מרגישים מאוימים.

לסרטונים נוספים מערוץ Incroyablement Top עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית, לחצו על הקישור

התנהגויות של חתולים

התנהגויות מוזרות של חתולים

אתרהתנהגויות של חתולים. תרגום תוכן. סרטון מערוץ היוטיוב © Incroyablement Top. הערוץ מוקדש לעולם החי. תמצאו כאן תוכן מגוון הן על ההתנהגות והן על הטיפול שיש לתת להם, כל מה שיכול להועיל לחברים הכי טובים שלנו.

מדוע עיני החתול שלך מורחבות כל הזמן? למה החתול שלך שוכב יחד איתך? למה הוא כזה פטפטן? למה הוא נושך אותך במפתיע? אתה שואל את עצמך הרבה שאלות על ההתנהגות המוזרה של החתול שלך! בסרטון הזה התשובות.

הידעתם? לגרגורי חתולים יש השפעות טיפוליות. כאשר החתול מגרגר, אנחנו קולטים את התנודות שלו בתדירות נמוכה (בין 20 ל-50 הרץ) דרך קצות העצבים הממוקמות קרוב לעור. תנודות הקול הללו מועילות לגוף מכיוון שהן מובילות לייצור סרוטונין בתוך הגוף שלנו (הורמון הרווחה).

מטעמי נוחות הטקסט נכתב בלשון זכר ומיועד לנשים וגברים כאחד. 

למה חתולים מרימים את האחוריים שלהם כשמלטפים אותם?

בסיס הזנב הוא אזור ארוגני עם קצוות עצבים רבים. חתולים אוהבים שמלטפים או מגרדים אותם שם.

חתולים גם מאמצים את התנוחה הזו כשהם במחזור או מוכנים להזדווג.

חתולים מציגים את האחוריים שלהם כמחווה של ברכה ידידותית או כדי להחליף ריחות.

למה חתולים מכסים את הפנים שלהם כשהם ישנים?

כדי לשמור על חום האף והגוף שלהם.

כדי לחסום אור.

למה חלק מהחתולים משמיעים הרבה קולות?

כדי לקבל תשומת לב.

חתולים לחוצים הופכים גם הם רועשים יותר.

נקבות מייללות כשהן במחזור וזכרים מייללים כשהם מריחים נקבה במחזור.

שעמום, בדידות וחרדת פרידה הן סיבות נוספות לכך שחתול משמיע הרבה קולות

למה החתול שלך מלקק ואז נושך אותך?

חתולים נושכים לעתים קרובות כדי להראות חיבה, אך רק עם נשיכות עדינות ומבוקרות.

חתולים מסוימים נושכים כחלק מהתנהגות הטיפוח שלהם.

זה עשוי להיות כשנמאס להם שמלטפים אותם והם מגורים יתר על המידה.

משחק יכול להיות גם סיבה להתנהגות הזו.

למה חתולים משנים כל הזמן מקומות שינה?   

זהו אינסטינקט הישרדותי עבורם לשנות באופן קבוע את מקום השינה שלהם.

חתולים ישנים במקומות שונים כדי לקבל פרטיות, לווסת את טמפרטורת הגוף שלהם ולהימנע ממצבים מלחיצים.

סימון הטריטוריה שלהם היא סיבה נוספת לכך שבעלי חיים אלה משנים לעתים קרובות מקומות.

למה חתולים לוקחים לך את המקום?

מכיוון שהם מעריכים את הריח והחום שאתה משאיר אחריך.

חתולים טריטוריאליים מסוימים יקפצו על הספה כדי להפקיד שם את הריח שלהם, מה שהופך את האזור ליותר מוכר להם.

כשהם רוצים את תשומת הלב שלך ומקווים להתכרבל איתך כשאתה חוזר.

למה חתולים שמים את כפותיהם על משטחים?

חתולים מתחילים לשים את כפותיהם על משטחים מיד לאחר הלידה.

לעתים קרובות הם עושים זאת כשהם מרגישים שמחים ובטוחים.

סיבה נוספת לכך שחתולים שמים את כפותיהם על משטחים אקראיים היא לסמן את הטריטוריה שלהם.

למה האישונים שלהם מורחבים?

על ידי הרחבת האישונים שלהם, חתולים מאפשרים לאור, אפילו זעיר, להיכנס לעיניים שלהם, מה שמאפשר להם לראות טוב יותר בחושך.

גודל האישונים יכול להיות גם אינדיקציה למצב הרוח של החיה שלך.

החתול שלך עשוי להיות לחוץ, חרד, נרגש או מפוחד.

למה החתול שלך ישן איתך?

מכיוון שחתולים אוהבים טמפרטורות חמות יותר מבני אדם.

הם רוצים להרגיש בטוחים.

חתולים גם ישנים עליך כדי להראות לך את החיבה והאהבה שלהם.

לסרטונים נוספים מערוץ Incroyablement Top עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית, לחצו על הקישור

 

 

אמצעי האבטחה של הבית הלבן

הבית-הלבן

אמצעי האבטחה של הבית הלבן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Top Fives. 

הבית הלבן

עם כ-6,000 מבקרים ביום הבית הלבן הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בעולם. לא רק שהוא מלא בהיסטוריה עשירה ומפוארת, אלא שמאות ואלפי ראשי מדינות ומפורסמים עברו דרך חומות הבניין. הבית הלבן הוא גם המקום שבו גר נשיא של ארצות הברית עם משפחתו. זהו אחד המתקנים המאובטחים ביותר בעולם ויש בו את כל אמצעי האבטחה העדכניים ביותר כדי להבטיח שהמשפחה הראשונה תהיה בטוחה. ויש כאן כמה כללים די אינטנסיביים. אף אחד לא נכנס או יוצא בלי שצוותי האבטחה ידעו וכמעט כל מה שאתה רואה בבית הלבן נופל תחת מדיניות "הסתכל אבל אל תיגע".

מערכת ההגנה מפני טילים

וושינגטון די.סי. היא אזור אסור לטיסה. עדיף לשמור על השמיים מעל הבית הלבן נקיים. נמל התעופה הקרוב הוא נמל התעופה הלאומי רונלד רייגן בווירג'יניה. כל מטוס שלא אמור לנחות שם או שסטה ממסלולו מקבל אזהרה מיידית. כל מטוס שאינו נענה מיידית לאזהרות מסתכן מול מערכת טילי קרקע-אוויר. וזאת לא רק מערכת הגנה בודדת אחת אלא הרבה טילים.  הטילים מוצבים מסביב למתחם, זה לא משנה מאיזו זווית יגיע המטוס. במשך שנים היו שמועות שמערכת הטילים ממוקמת על גג הבית הלבן עצמו, לעולם לא נוכל לדעת אם זה נכון. דבר אחד שאנחנו כן יודעים בוודאות הוא שיש הרבה מערכות לייזר לזיהוי איומים מוטסים אפשריים שמתריעות על הצורך במערכות הגנה אווירית.

בונקר תת קרקעי

האיום של מלחמה גרעינית הוא מאוד אמיתי. גם אם לא לכולן, להרבה ממעצמות העולם יש גישה לנשק להשמדה המונית. עבודת הנשיא לניהל המדינה כרוכה גם במה שיתרחש  באירוע של מתקפה גרעינית על ארצות הברית. הבית הלבן עצמו לא ממש מוגן נשק גרעיני אבל יש בו בונקר. המנהרה התת קרקעית נבנתה בשנת 1987 במהלך שלטונו של רייגן. אפילו הנשיא ג'ורג' בוש צולם בחלל החירום לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר שאישרו את אמיתות קיומה. ב-2010 נערכו חפירות במדשאות הבית הלבן במשך שנתיים ורבים שיערו שנבנה שם בונקר תת קרקעי חדשני נוסף. מאז עדיין לא פרסם מה בדיוק נבנה שם.

חלונות בליסטיים

כשמסתכלים על הבית הלבן מהחזית לא קשה להבחין בכל החלונות. יש בערך 72 מהצד הזה בלבד. אבל לבית הזה יש למעשה 147 חלונות בסך הכל. גם כשהנשיא עומד בחדר הסגלגל הוא עם הגב לחלון. אם יש לך מוח פלילי זה נראה כמו 147 הזדמנויות שונות. למרבה המזל, אתה טועה. כל אחד חלונות הבית הלבן עשוי מזכוכית עבה במיוחד חסינת כדורים. הסיכויים שמישהו יגיע קרוב מספיק לבית הלבן עם נשק הוא די קלוש אבל לאחרונה בשנת 2012 מישהו הצליחו לחמוק מבעד לסדקים ולנסות לירות מבעד לחלונות עם רובה רב עוצמה ממרחק של יותר מ-2000 רגל. אבל זה היה חסר תועלת,  הזכוכית הבליסטית המחוזקת תפסה את הקליע ללא כל בעיה. אבל תאמינו או לא, הטכנולוגיה הזו חדשה יחסית בבית הלבן והותקנה רק בעשורים האחרונים. אחרי אירוע הטרור באוקלהומה סיטי. אבל מה שיותר מעניין הוא שהנשיא לא מורשה לפתוח את החלונות ביום יפה. כי מה שווה חלון חסין כדורים אם הוא פתוח?

השירות החשאי

אי אפשר לקבל רשימה של מאפייני האבטחה של הבית הלבן בלי לדבר על אנשי ונשות השירות החשאי. השירות החשאי הוא קו ההגנה הראשון והאחרון של נשיא ארצות הברית. והם תרתי משמע ימסרו את חייהם בלי מחשבה שניה בהגנה על הנשיא.

השירות שנוסד ב-1865 עבר הכשרה מיוחדת כדי להגן על דיירי הבית הלבן ובני משפחותיהם מהרגע שהם נכנסים למשרד ובמשך 10 השנים הבאות לאחר סיום כהונתם. זוהי אחת ההגנות הטובות ביותר שתמצא אי פעם. הם כל הזמן עוברים הכשרה המדמה החל ממישהו שרץ על מדשאות הבית הלבן ועד למתקפה גרעינית. הם ממש מוכנים לכל דבר ולעיתים קרובות ניתן לראות אותם מפטרלים על מדשאת הבית הלבן חמושים באקדחים, רובי ציד ורובי סער. ועל כל חבר בשירות החשאי שאתה יכול לראות יש עוד שניים שאתה לא יכול לראות כי הם מסתתרים לעתים קרובות ומחכים להתפרץ לזירה.

השירות החשאי מעסיק בממוצע 3,200 סוכנים מתוכם 1,300 תחת מדים והשאר בתפקידים טכניים ומנהלתיים. כשזה מגיע לחייו של נשיא ארה"ב, השירות החשאי נמצא בכל צעד ושעל במשרד ואפילו בשירותים. וכשהם מסתובבים בחוץ השירות החשאי מוודא שהנשיא לעולם לא יהיה במרחק של יותר מ-10 דקות ממרכז טראומה והם אפילו יישאו שקיות דם של הנשיא אם יהיה צורך בחירום בעירוי דם. הם החברים הכי טובים של הנשיא והאויב הגרוע ביותר של האיש הרע. ואם אי פעם תראו את צוות התקיפה החמוש בכבדות פורץ מרצועת ההבטחה הכדורים יתעופפו באוויר.

אבטחת סייבר

כשכל כך הרבה מאיתנו נולדו וגדלו בעידן של האקרים, מחשבים ותוכנות זדוניות, שחקנים רעים נמצאים בעלייה. וב-2020 היו כמה מפריצות הנתונים הגרועות ביותר אי פעם. תארו לעצמכם אם ההאקרים הללו היו מוצאים את דרכם למסד הנתונים של הבית הלבן והיו מחזיקים בסודות לאומיים תמורת כופר של מיליוני או אפילו מיליארדי קריפטו דולרים. זה לא יהיה טוב במיוחד, למרבה המזל, כמה מהנשיאים האמריקאים האחרונים ציינו את הצורך באבטחת סייבר ותעדפו את חיזוק הגנות הסייבר הללו. ולכן הסוכנויות והממשל הפדרלי משפרים כל הזמן את טכנולוגיות ההגנה שלהם. הבית הלבן השיק לאחרונה תוכנית פעולה ציבורית-פרטית לחיזוק אבטחת הסייבר ואמצעי הגנה ברשת כדי לא רק לשמור על בטיחות אלא גם להטיל אחריות על פושעי תוכנות כופר במלוא היקף החוק, זהו אמצעי אבטחה אחד של הבית הלבן שאינכם יכול לראות.

גדר הברזל

עם דברים כמו בונקרים תת קרקעיים סודיים, כלבי שמירה וטילים נגד מטוסים הייתם חושבים שבבית הלבן הכל מכוסה. אבל אתם טועים כי אמנם זה אולי לא זוהר כמו האמצעים שהוזכרו, לפעמים פשטות היא הכלי היעיל ביותר. בגדר גדר הבית הלבן ולחשוב שמאפיין האבטחה הזה בוהה בך ישר בפרצוף כל הזמן הזה. ותאמין או לא, הגדר לא תמיד הקיפה את הבית הלבן. הייתה נקודת זמן קצרה שבה שטחי הבית הלבן היו פתוחים לכולם. זו הייתה תקופה שונה בהרבה אז. אבל נשיא משנת 1801, תומס ג'פרסון, הציב את הגדר הראשונה שהייתה די נמוכה ונראה כי הייתה יותר לקישוט ולטקסים מאשר מחסום פונקציונלי. הגדר עברה הרבה שינויים במהלך השנים. אחד מהזמנים המרגשים יותר היו בזמן נשיאות טאפט כאשר הוא הרשה למשק החי שלו לשוטט במדשאה הקדמית. אבל מה שהיה פעם מחסום פשוט הוא כיום גדר פלדה בגובה 11 רגל עם קצוות מחודדים כדי להרחיק את המטפסים. התכונה המגניבה ביותר של הגדר הזו היא טכנולוגיית חישת הלחץ הנסתרת שמתריעה את צוותי האבטחה ברגע שמישהו נוגע בה. הגדר נותנת משמעות חדשה ל- "אתה יכול להסתכל אבל בלי ידיים".

אזור נגד מל"טים

בעוד שהמרחב האווירי מעל הבית הלבן הוא אזור אסור לטיסה כבר זמן מה, הם היו די לא מוכנים לתחילת ונגישות טכנולוגיית רחפנים. הבית הלבן למד את זה בדרך הקשה בתחילת 2015 כשרחפן נמצא על מדשאת הבית הלבן. באופן מפתיע הרחפן לא זוהה כשהיה באוויר בגלל היעדר חתימת חום. אבל ברגע שהוא פגע בקרקע כל האזעקות המתאימות פעלו. כל סוכן במקום נכנס למצב קרב. צוותי אבטחה הגיעו במהירות לזירה וחיפשו את המפעיל. למרבה המזל למרות שזה לא היה איזה כוח מרושע אלא דווקא עובדי הבית הלבן שנהנו בסוף המשמרת שלהם. בסופו של יום הם חשפו פירצה די גדולה באבטחת הבית הלבן והוכיחו שלפעמים צריך ללמוד בדרך הקשה. אז מאז לבית הלבן יש מל"טים משלו. כולם מצויידים במצלמות אבטחה כדי לתת לצוותים מבט ממעוף הציפור על המתחם. ניתן להשתמש בהן אפילו להפלת מל"טים אחרים.

מחסומי בטון

הם אולי לא מלהיבים כמו טילים, מל"טים או לייזרים בלתי נראים, אבל הבית הלבן מוקף בשפע של מחסומי בטון ופלדה כדי למנוע מכלי רכב לא רצויים לעשות את דרכם פנימה. אולי אנחנו לא חושבים על זה לעתים קרובות אבל כלי רכב יכולים לשמש איל חבטות קטלני להפליא עשוי מתכת מעוותת שנוסע עד 100 מייל לשעה וזה לא מסוג הדברים שהנשיא ומאבטחי הבית הלבן רוצים שיפרצו להם בדלת. יש להגן על המתחם אפילו מהאיומים הבסיסיים ביותר, ולכן הצורך  במחסומי הרכבים שנמצאים בכל מקום. רבים מהם תוכננו במיוחד וחזקים מספיק כדי לעצור מכונית דוהרת. מתה על עקבותיה. חשבו על המחסומים הללו כעל חומות מודרניות המקיפות טירה מבוצרת. נכון לשנת 2017 המדרכות מסביב לבית הלבן היו סגורות עם מחסומים על מנת לשמור באופן קבוע מרחק של 5 מטרים גם מהולכי רגל.

בודקי רעל

תאמינו או לא, אבל ניסיונות התנקשות באמצעות הרעלה הם עדיין עניין. ולמרות שצורת הרצח הזו עשויה להיראות בסיסית, אמצעי הנגד נגדה הוא בדיוק כמו מימי הביניים. לנשיאים יש מספר טועמי    אוכל שתפקידם היחיד הוא לוודא ששום דבר מרושע לא יחליק לארוחות שלהם במהלך ההכנה, זה נשמע מטורף אבל עם כמות האוכל שנכנסות, חייבים להיות זהירים. אנשי הצוות האלה בודקים רעל אבל אם מסיבה כלשהי הם יקבלו מצרכים הם יהיו הראשונים לדעת. זה יאפשר לנשיא להדוף כל סוג של מחלות שמקורן במזון וירחיק אותו מהשירותים בחדר הסגלגל. ואם אתם לא מאמינים לי פשוט תראו את הדו"ח מ-2013 שקבע כי ברק אובמה סירב לאכול ארוחת ערב באירוע בבית הלבן, כי הבודק שלו לא היה שם. אבל אף אחד לא מתעסק עם מוצרי המזון גם לפני הכנת האוכל וכמובן שכל שף בבית הלבן עובר בדיקה קפדנית לפני שהוא מקבל את המשרה. אם משהו רע עושה את דרכו לארוחה הבוחן יהיה הראשון לדעת והצוות הרפואי של הבית הלבן יהיה כנראה השני.

תהליך מיון המבקרים

בעוד שמתחם הבית הלבן רואה בערך 30,000 מבקרים ביום, רק מעטים נבחרים מורשים להיכנס פנימה, יש שפע של סיורים בכל יום, שכולם מוצעים ב-11 שפות שונות, אבל הכניסה לאחת מהקבוצות האלה היא לא משימה קלה, כי הם לא יכולים פשוט להכניס לכאן כל אחד. אם אתה רוצה לערוך סיור בבית הלבן זה לא משנה מי אתה, תתכונן להגיש את הבקשה שלך לפחות 21 יום מראש. לא רק שזה נותן לאבטחה ספירת ראשים מדויקת ליום, אלא גם מאפשר להם לערוך בדיקות רקע מקיפות לכל מבקר פוטנציאלי. זה נשמע כמו סיוט בירוקרטי אחד גדול אבל זה חייב להיעשות. אנחנו כנראה מדברים על הרשעות פליליות ומקומות תעסוקה קודמים. זה גם לא מפתיע שחלק גדול מהבית הלבן אסור אפילו במהלך סיור מודרך בליווי מאבטחים ברמה גבוהה. חלק מחדרי הבית הלבן פשוט יצטרכו להישאר סוד מהעם לנצח, ובזמן שנשיאת נשק עשויה להיות חוקית בארצות הברית, עדיף להשאיר אותו בבית לפני ההליכה לבית הלבן.

מערכת לסינון אוויר

בוחן רעלים אינו הדרך היחידה שבה נשיא אמריקאי יכול למנוע מחלה אינטנסיבית או אפילו מוות. זרימת אוויר חשובה כאשר רואים כיצד זכוכית חסינת כדורים מרתיעה, הבית הלבן צריך מערכת סינון אוויר טובה. זה אולי נשמע טיפשי אבל הצורך באוויר נקי חשוב למדי. תחשבו על כמות האנשים החיים ועובדים בבית הלבן. עכשיו תוסיפו את כל המבקרים שמגיעים דרך הדלתות כל יום. רק דמיינו שאם אחד מהם היה חולה בשפעת או משהו גרוע אפילו יותר, קל מדי למחלות להתפשט בסביבה צפופה ובסופו של דבר למצוא את דרכם אל אדם העומד בראש. וברגע שזה קורה הכל נגמר. זו הסיבה שמערכת סינון האוויר המתקדמת בבית הלבן היא כל כך חשובה כי לא כל האיומים יהיו ניראים לעין.

אבטחת הגגות

בזמן שאנחנו יודעים שלאבטחת הבית הלבן יש עיניים מרובות בשמיים עם המל"טים שלהם. אי אפשר לשכוח את הבחורים שעל הגג. גג הבית הלבן מרוצף ביורים חמושים ברובי צלפים שסוקרים את הסצנה מדי יום ביומו. הם בכוננות מתמדת, לבושים בשחור ועובדים בזוגות. הצלפים האלה על הגג מפחידים להפליא וכדי להפוך את הדברים אפילו ליותר רציניים, הם ממש מהטובים בעולם, בעיקר חיילים לשעבר. צלפי הבית הלבן חייבים להוכיח את ערכם מדי חודש בתרגילים. הם חייבים לפגוע בצורה מושלמת במטרות ממרחק של 1,000 מטרים ואם אתה מפספס אתה בחוץ, תחזור בחודש הבא. הנשיא לא יכול להרשות לעצמו לקבל שום דבר מלבד הטוב ביותר בכל הקשור לבטיחותו. ורק כדי להראות כמה הם טובים, לפעמים כשהשמש בחוץ והשמים בהירים אפשר לראות את הצלפים האלה, מה שמאפשר לך לדעת שהם תמיד צופים.

חיישני אינפרא אדום

כשאתה לא יכול לראות משהו לא אומר שאתה לא יכול לראות אותו. בעוד שתוקף עשוי לחשוב שהזמן הטוב ביותר לעשות הפסקה לבית הלבן הוא במהלך הלילה, הם יכלו להבחין עם החיישן שגוי בכל הבית הלבן. חתימות החום הקלושות ביותר, ציפורים עפות וסנאים שמתרוצצים סביב, כולם נחשבים וכל מי שמסתתר בשיחים המטופחים האלה יימצא כל כך מהר שזה יגרום לראשיהם להסתובב חיישני האינפרא-אדום האלה לא ספציפיים גם למדשאה, שכן הלייזרים שלהם מכסים את השמים ואפילו הולכים מתחת לאדמה, באמת שאף אחד ושום דבר לא בטוח מהם בפנים, שום דבר לא בטוח מהם. בעין בלתי מזוינת אז אם אתה חושב שאתה יכול להערים עליהם עם להטוטים הוליוודיים תחשוב שוב. אבל באופן מעניין שהחיישנים יכולים לעבוד קצת יותר מדי לפעמים בזמן שהם בהחלט קלטו כמה פולשים לעתיד, היו מקרים שבהם האבטחה יורדת על איום לא ידוע רק כדי לקבל את פניו של סנאי סורר או עכבר. כל עוד העכבר הזה לא מרגל של ממשלה זרה אז אין להם מה לדאוג אבל הלייזרים האלה בהחלט מאפשרים לצוותי האבטחה להבין טוב יותר את הדברים.

כלבי הרועים הבלגיים

כלבים הם לא רק החברים הכי טובים של האדם אלא גם של נשיאים. די אופייני לחיות המחמד של הנשיא להסתובב בשטח הבית הלבן, אבל אל תתפלאו לראות כמה כלבי שמירה נאמנים. בני אדם לא תמיד יכולים לנוע כל כך מהר על שתי רגליים אז חשוב שכמה חברים על ארבע יוכלו להגיע למקום במהירות. ובעוד שזה אולי נשמע קצת טיפשי שלבית הלבן יהיה משהו כל כך פשוט כמו כלבי שמירה, הם הוכיחו את ערכם שנה אחר שנה, הכלבים, במיוחד רועים בלגיים שימשו את השירות החשאי מאז 1975 ולמרות שהם עשויים להיות אנשי מקצוע מיומנים ומוכנים לרדוף אחרי נשיכה ולקרוע תוקף, הם עדיין בטוחים מספיק כדי להיות בקרבת ילדים.  כדי להתקבל לשירות החשאי כלב צריך להשלים קורס הכשרה של 20 שבועות לפני תחילת העבודה והם יכולים לעבוד עד גיל 10.

בשנים האחרונות הכלבים הוריקן וג'ורדן נחלצו להציל את הנשיא אובמה כשמישהו הצליח לקפוץ מעבר לגדר הבית הלבן. הכלבים נפרסו בטירוף ורצו לעבר התוקף במהירות של 30 קמ"ש. בטוח שאולי הפורץ קיבל כמה ליקוקים במהלך ההתגוששות אבל הם הורידו אותו והחזיקו אותם שם עד שהמאמנים שלהם יכלו להגיע למקום. לא רק שזאת הייתה הסגת גבול, תקיפת כלבי שמירה נחשבת לתקיפת קצין בתפקיד, כפי שזה אמור להיות.

מערכת חיישנים תת-קרקעית

איכשהו מצלמות אבטחה מסביב לשעון וחיישני אינפרא אדום פשוט לא מספיקים. לכן הבית הלבן מלא ברפידות לחץ ממוקמות בקפידה ומוסתרות היטב. יש חיישנים מתחת לדשא כדי להזהיר את האבטחה על כל מבקר לא רצוי, אבל יותר חשוב שהם ממוקמים בכל הרצפה. חיישני הרצפה יודעים היכן הנשיא נמצא בכל עת. כל מה שאנשי האבטחה צריכים לעשות זה לעקוב אחר הצעדים האלה כדי לראות לאן הוא הלך הלאה מהחדר הסגלגל. חשבו על זה כמו על מפת השודדים הפועלת 24 שעות ביממה ואם משהו משתבש, רוב הסיכויים שהאנשים בחדר האבטחה יידעו על זה שבריר שנייה אפילו לפני הנשיא. אבל לתפעל ולפקח על רפידות הלחץ האלה היא לא משימה קלה, כי הבית הלבן הוא בגובה שש קומות ו-55,000 רגל מרובע ומאכלס מאות אנשי צוות, זה הרבה תנועה רגלית מדי יום, אבל שמירה על לוח זמנים קפדני מלא של הנשיא וזמן תחביב מדי רוב הסיכויים שהמוניטורים מסוגלים לשמור על קשר עין מאומן ונלהב בכל רגע נתון. נראה שחבר'ה האלה נתונים ללחץ מתמיד.