לפעמים האור מגיע ממקום אחר לגמרי

רבים שואלים היום איך למצוא אור בזמנים קשים. מחקריו של סליגמן ופרויקט הצילום של בתו מנדי מציעים זווית מפתיעה. לא הסבל הוא שמוליד יצירתיות, אלא דווקא רגעים של חיבור, משמעות ותקווה.

כשהחדשות מלאות במתחים ובאי-ודאות קל להאמין לאחד המיתוסים התרבותיים החזקים ביותר שיצירתיות נולדת מתוך סבל. אבל סליגמן טוען שהרעיון הזה לא רק מוטעה אלא גם עלול להזיק. לדבריו, במשך שנים הושפעו תפיסות החיים המערביות מרעיונות פילוסופיים שלפיהם הדבר הטוב ביותר שאדם יכול להשיג הוא פשוט להפחית את סבלו ככל האפשר. סליגמן מציע הסתכלות שונה: החיים אינם רק ניסיון לצמצם כאב, אלא גם הזדמנות לבנות רווחה, משמעות ויצירתיות.

מיתוס הסבל שמוליד יצירתיות

1. האופציה האקטיבית והמדעית (מומלצת):

התרבות הפופולרית אמנם מאדירה את דמות האמן המיוסר ומקדשת את הרעיון ש'האור נכנס דרך הסדקים', אך המחקר הפסיכולוגי משרטט תמונה מורכבת בהרבה. סליגמן קובע חד-משמעית: דיכאון עמוק אינו מאיץ יצירתיות – הוא חונק אותה.

למעשה, דווקא מצבים רגשיים שליליים גורמים לנו להיצמד למה שאנחנו כבר מכירים, במקום לחקור רעיונות חדשים. לעומת זאת, מצבים של רווחה נפשית ורגשות חיוביים הם אלה שמרחיבים את החשיבה ומעודדים יצירתיות.

PERMA – חמשת העמודים של רווחה נפשית

הגישה של סליגמן מתבססת על מודל בפסיכולוגיה החיובית המגדיר חמישה מרכיבים מרכזיים של רווחה אנושית:

• רגשות חיוביים – תחושת שמחה, תקווה וסיפוק

• מעורבות וזרימה – רגעים שבהם אנחנו שקועים לגמרי בפעילות

• מערכות יחסים – קשרים אנושיים משמעותיים

• משמעות – תחושה שהחיים שלנו תורמים למשהו גדול יותר

• הישגים – תחושת הצלחה והתקדמות

חמשת המרכיבים הללו מייצרים את הקרקע הפורייה ביותר לרעיונות חדשים ולעשייה יצירתית.

למה מצב רוח טוב דווקא מעודד יצירתיות

עשרות מחקרים מצאו קשר ברור בין מצבים רגשיים חיוביים לבין חשיבה יצירתית. במצבים כאלה המוח נוטה לחקור אפשרויות חדשות, לחבר בין רעיונות שונים וליצור פתרונות מקוריים. במילים אחרות, היצירתיות אינה תוצאה של סבל אלא של מצבים שבהם אנחנו מרגישים בטוחים מספיק כדי לחקור ולגלות.

צילום כדרך לראות את הטוב

הצלמת מנדי סליגמן מצאה דרך מעשית ליישם את הרעיונות הללו בחיי היומיום. במשך שנים צילום היה עבורה תחביב יצירתי, עם הזמן היא הבינה שהוא גם כלי משמעותי לשיפור רווחה נפשית.
לדבריה הצילום מאפשר להיכנס למצב של קשב עמוק וזרימה, לחזק קשרים עם אנשים אחרים וליצור תחושת הישג.

לאן מכוונים את המצלמה

במהלך תקופת הקורונה גילתה מנדי תובנה מעניינת. לא רק עצם הצילום משפיע על מצב הרוח אלא גם מה בוחרים לצלם. כאשר היא התמקדה בסיטואציות לא נעימות היא הרגישה עצובה יותר.
אבל כאשר הפנתה את המצלמה לרגעים של שמחה, קשרים אנושיים ורגעים קטנים של יופי, מצב הרוח שלה השתנה בהתאם. המצלמה הפכה לכלי שמחדד את היכולת לראות את הרגעים הטובים.

כוחם של הרגעים הקטנים

בקהילת הצילום שאליה השתייכה בניו יורק הצלמים נהגו להיפגש לארוחות צהריים שבועיות. לא הייתה תחרות, לא פרסים. רק אנשים שמביאים תמונות, מסתכלים יחד ומדברים עליהן. המפגשים הפשוטים הללו חיזקו אצל המשתתפים תחושה של קהילה, השראה ושיתוף, שלושה מרכיבים מרכזיים ברווחה נפשית

יצירתיות אינה נולדת מסבל

אחת הטענות החשובות של סליגמן היא שהמיתוס על “סבל שמוליד יצירתיות” עלול להיות מסוכן, במיוחד עבור צעירים.

כאשר החברה מציגה סבל נפשי כמשהו רומנטי או הכרחי ליצירה, היא עלולה לגרום לאנשים להימנע מחיפוש עזרה. במציאות, אומר סליגמן, טיפול פסיכולוגי ותרופתי יכול לעזור מאוד לאנשים המתמודדים עם דיכאון. והיצירתיות לפי המחקרים מגיעה דווקא כאשר האדם מצליח להגיע למצב רגשי טוב יותר.

לראות את האור

הלקח המרכזי מהשיחה בין סליגמן לבתו הצלמת פשוט אך עמוק. הדרך לחיים יצירתיים ומשמעותיים אינה עוברת דרך טיפוח הסבל, אלא דרך חיפוש מודע אחר רגעים של חיבור, משמעות ותקווה. לפעמים כל מה שצריך הוא לשנות את נקודת המבט – או אפילו את כיוון המצלמה. ברגע שאנחנו מתחילים לשים לב לרגעים הקטנים של טוב סביבנו, מתברר שהאור לא חייב להיכנס דרך הסדקים. לפעמים הוא פשוט כבר שם.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © The Institute of Art and Ideas