איך אמבטיות קרח משפיעות על הגוף. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WIRED. יוצרי הערוץ מתארים אותו במשפט קצר אחד: "המקום שבו מחר נעשה אמיתי".

בסרטון הפעם – היתרונות הבריאותיים של אמבטיות קרח. איך הן משפיעות על הגוף, החל מהתאוששות פיזית ועד לשיפור במצבי הרוח ובריאות כללית.

נראה שהיום כולם צוללים לאמבטיית קרח, או לכל הפחות, צופים באנשים אחרים שעושים את זה. ג'וש קמרון צילם את תהליך אמבטיית הקרח בזמן שד"ר סוזנה סוברג, מדענית חילוף החומרים מסבירה מה קורה בגופו. ד"ר סאוברג מפרקת את האופן שבו הגוף מגיב לצלילה הקרה. איזה סוג של יתרונות בריאותיים אנחנוו רואים בכניסה למים וביציאה מהמים.

ד"ר סוזנה סוברג היא המייסדת והמנכ"לית של http://www.soeberginstitute.com, מכון בריאות מקוון. היא בעלת דוקטורט בחילוף החומרים ומתמחה בנשימה פונקציונלית, חשיפה לקור וחום לצורך ייעול בריאותי. בבית הספר המקוון שלה היא מלמדת כיצד "להלחץ כדי להפחית לחץ" באמצעות גורמי לחץ טבעיים. התגליות המדעיות שלה הראו את הסף המינימלי לכמה קור וחום אנחנו צריכים כדי לקצור את היתרונות הבריאותיים. היא מחברת הספר "שחיית חורף" – רב המכר מספר אחת באמזון בשחייה.  

קרדיט תמונה: © Olavi Anttila

עיקרי התוכן:

השפעה על זרימת הדם:
הסרטון מסביר כיצד חשיפה למים קרים גורמת לכיווץ כלי הדם ובהמשך להרחבתם, מה שמסייע לשיפור זרימת הדם בגוף ולשחרור רעלים מהשרירים.

הפחתת דלקות והתאוששות שרירית:
אמבט הקרח מסייע בהפחתת דלקות ונפיחות לאחר אימונים אינטנסיביים, ובכך מקדם התאוששות מהירה יותר של השרירים.

השפעות על מערכת החיסון:
חשיפה לטמפרטורות נמוכות יכולה לעודד את המערכת החיסונית ולגרום לגוף להתרגל לתנאי קור, מה שמעלה את עמידותו.

הפחתת רמות סטרס ושיפור מצב הרוח:
אמבט הקרח מעודד הפרשת אנדורפינים (הורמוני האושר), מה שעשוי לשפר את מצב הרוח ולהפחית תחושות של סטרס.

השפעות ארוכות טווח וחוסן גוף:
אימוץ שגרה הכוללת אמבטיות קרח עשוי לשפר את חוסן הגוף לטווח הארוך ולהכין אותו טוב יותר להתמודדות עם מצבי לחץ וטמפרטורות קיצוניות.

תרגום הסרטון

קריינית:
זה לא רק אתם. נראה שכולם עושים קפיצות למים קרים או צופים באחרים שעושים זאת. אנחנו נביא את "קולד פלאנגר' ג'וש קמרון" לצלם את התהליך. זה מה שקורה בגופו. קודם כל, הלם הקור – שבו הקור יכול פשוט לקחת את הנשימה מאיתנו.

ד"ר סוזנה סוברג:
ברגע שנכנסים למים, תפעילו את ההיפרוונטילציה שלכם. וזה בגלל שעדיין אינכם מותאמים לקור.

קריינית:
גופו נכנס למצב "הילחם או ברח" בעקבות הלם הקור.

ד"ר סוזנה סוברג:
כל תא בגופכם יושפע מהמתח הזה, שהוא מאוד עוצמתי עבורכם.

קריינית:
מתח זעיר עשוי להרגיש ככאב ברגע הנתון, אך יש לו תועלות לטווח ארוך.

ד"ר סוזנה סוברג:
זה יעזור לבריאות הכללית שלכם על ידי הגברת המטבוליזם, וישפיע גם על השרירים, על אחסון השומן, וגם ישפר את האיזון המנטלי.

קריינית:
העור שולח אותות למוח ברגע שהגוף מתחיל להתקרר.

ד"ר סוזנה סוברג:
מרכז ויסות הטמפרטורה מקבל את האות ואומר: "וואו, זו חירום". זה יגרום לעלייה מיידית בנוראדרנלין בגוף, כדי להפעיל את מערכת "הילחם או ברח". תוך כמה דקות תהיה עלייה עצומה של כ-2.5 פעמים ברמת הנוראדרנלין.

קריינית:
נוראדרנלין פועל על מה שנקרא שומן חום, סוג של רקמת שומן ששומרת על חום הגוף על ידי פירוק מולקולות גלוקוז ושומן. הוא לא רק מפעיל את שומן החום, אלא גם מוודא שהכלי הדם מתכווצים בידיים וברגליים.

ד"ר סוזנה סוברג:
כך אנחנו יכולים לשמור את הדם החם במרכז הגוף שלנו, כי זה שומר על האיברים החיוניים שלנו.

קריינית:
הפעלת שומן החום תורמת לתועלות לטווח ארוך.

ד"ר סוזנה סוברג:
מדענים גילו שאם אפשר להעלות את המטבוליזם על ידי הפעלת שומן החום, זה יכול להיות אמצעי למניעת מחלות סגנון חיים כגון סוכרת סוג 2. ככל שנשאר יותר זמן במים, כך אתם מאבדים יותר חום, ואז יש הפעלה של השרירים.

קריינית:
והשרירים הראשונים שמתחילים לרעוד נמצאים בחזה וברגליים.

ד"ר סוזנה סוברג:
השריר הפקטורלי הגדול, שהוא שריר החזה, וגם הפמוריס – השריר הגדול בשוק. וכשאתם מרגישים שהשרירים מתנודדים, זה הזמן לקום. קיבלתם את כל התועלות שאתם צריכים. ככל שאתם עושים יותר "קולד פלאנג'", הגוף מקבל יותר תועלות.

קריינית:
זה כולל עלייה בדופמין.

ד"ר סוזנה סוברג:
הדופמין שנוצר כתוצאה מהטבלות במים קרים גבוה באותה מידה כמו ניקוטין או קוקאין. אז זה בהחלט הג'אנק הכי טבעי שאתם יכולים לקבל. הדופמין נותן לכם דחיפה ומוטיבציה.

קריינית:
תיהיה עלייה של 2.5 פעמים מעל קו הבסיס בדופמין. זה לא יתמוסס מיד ברגע שאתם קמים.

ד"ר סוזנה סוברג:
וזה נמשך שעות לאחר מכן.

קריינית:
עלייה בסרוטונין.

ד"ר סוזנה סוברג:
כך, אחרי שלוש פעמים, אחרי ארבע פעמים, אתם גם מפעילים את טון הווגוס שלכם.

קריינית:
וזה נותן לכם תחושת איזון מנטלי כי זה מעלה את הסרוטונין במוח.

ד"ר סוזנה סוברג:
זה לא משהו שמתקבל ממקלחות קרים, למשל. אתם מקבלים את זה מהטבלות במים קרים.

קריינית:
ועלייה באוקסיטוצין.

ד"ר סוזנה סוברג:
מחקרים בעכברים הראו שיש עלייה באוקסיטוצין. ואוקסיטוצין הוא "תרופת האהבה" שלנו, תרופה טבעית במוח, שעלייה בה מתרחשת בכל פעם שאנחנו מתאהבים, מקיימים יחסי מין, אוכלים שוקולד, מתנשקים וכדומה.

קריינית:
אין צורך בהכרח לטבול את כל הגוף במים קרים כדי להפיק את התועלות.

ד"ר סוזנה סוברג:
מצאתי מחקר מעניין מקנדה מקבוצת מדענים. הם חישבו כמה חום אתם מאבדים כשאתם טובלים את הגוף במים קרים עד לצוואר, לעומת כמה חום אתם מאבדים גם כשאתם טובלים את הראש. טבילה עד לצוואר – אתם מאבדים 11% מהחום מהראש. אבל אם גם טובלים את הראש, אתם מגדילים את איבוד החום ב-36%.

קריינית:
למעשה, טבילת הידיים יכולה להיות בעלת תועלת דומה.

ד"ר סוזנה סוברג:
מצאתי מחקר מעניין בדייגים. הם עובדים במים קרים כשהידיים שלהם טבולות במשך שעות רבות. המדענים מצאו שהם מותאמים לקור, כך שההתאמה לקור לא נובעת רק מחשיפת כל הגוף עד לצוואר. אפשר לחשוף גם חלקים מהגוף ולקבל אפקט מערכתית.

קריינית:
ולבסוף, ה"אפטר דרופ" (After Drop).

ד"ר סוזנה סוברג:
כשאתם קמים, אתם באמת תרגישו יותר קרים. כל השרירים שלכם יתחילו לרעוד כי בזמן שאתם במים, הגוף מנסה לחלוטין לחסום את הקור, אך כשאתם קמים, כלי הדם מתרחבים והדם החם מהליבה זורם לכיוונים – לאצבעות ולרקמות הקרה בשרירים. במרכז הגוף יש קולטנים ששולחים אות למוח שאומר, "אוי, עכשיו הדם התקרר בהרבה". זהו ירידה בטמפרטורת הליבה והשרירים יתחילו לרעוד עוד יותר כי עכשיו אתם קרירים יותר. זה נורמלי לחלוטין – פשוט תמשיכו לנוע, אל תשבו על הספה. העיקרון הזה נקרא "עיקרון סוברג" ונקרא על שם פרופסור מסטנפורד.

קריינית:
הטבלות במים קרים הן תרגול עם היסטוריה ארוכה, כבר במצרים העתיקה.

ד"ר סוזנה סוברג:
התרבות הראשונה הזו, בנו את הימים, הנהרות והמקורות התרמיים סביבם. בימי מצרים, המים שימשו למטרות היגייניות וטיפוליות.

קריינית:
וכך גם עם היוונים.

ד"ר סוזנה סוברג:
היפוקרטס אמר שבגלל חוסר האיזון שיש לנו, הנוזלים בגוף עלולים להיתקע, והאיזון הזה ניתן לשחזר על ידי טבילה במים קרים וחמים.

קריינית:
אבל המחקר על מה שקורה בגוף והתועלות הפוטנציאליות של הקור הוא יחסית חדש.

ד"ר סוזנה סוברג:
הטיטניק טבע ב-15 באפריל 1912, וזה היה אסון גדול. אבל זהו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה אנחנו באמת יודעים כמה זמן גוף האדם יכול להיות במים קרים לפני שהוא סובל מהיפותרמיה. מאז, אנשים חשבו "וואו, מים קרים עלולים להיות מסוכנים מאוד". לא השתפרו הדברים כאשר נכנסנו למלחמת העולם השנייה, שבה התבצעו ניסויים נאציים במחנות הריכוז בדאכאו כדי לבדוק כמה זמן ניתן לקרר את גוף האדם לפני שמת. לקח עשרות שנים עד שמדענים התחילו שוב לחקור את הפיזיולוגיה האנושית ומים קרים. בשישים ושבעים, חזרו מחקרים שבהם ניתן לראות מה קורה כששמים אנשים במים קרים.

קריינית:
קפיצות למים קרים פעם בשבוע יכולות להניב תועלות לטווח ארוך.

ד"ר סוזנה סוברג:
תועלת נוספת מהטבלות במים קרים היא עלייה במטבוליזם. רק 11 דקות בשבוע, המחולקות על 2–3 ימים, יובילו לעלייה בטרמוגנזה בגוף – כך שתתחממו יותר, תשפרו את הרגישות לאינסולין ותשיגו איזון גלוקוז טוב יותר, כלומר תסירו את הגלוקוז מהדם בצורה יעילה יותר כאשר אתם מותאמים לקור.

קריינית:
אותו מחקר של ד"ר סוברג ועמיתיה מציע לשלב גם חום.

ד"ר סוזנה סוברג:
ראינו שגם שימוש בסאונה – 57 דקות המחולקות על 2–3 ימים, 10–15 דקות בכל פעם – יכול להעלות את המטבוליזם ולהוריד את טמפרטורת הליבה, דבר שהוא טוב, כי אז יהיה לכם סף גבוה יותר להתמודדות עם היפותרמיה. התועלות לטווח ארוך של הטבלות במים קרים נראות בכך שתהיו בעלי ויסות טמפרטורה טוב יותר בגוף. תהפכו לאנשים "חמים" יותר פיזית, וככל הנראה גם רגשית. זה עשוי להסביר את האווירה החברית הקיימת במועדוני שחייה בחורף, שבה אנשים חווים תחושת הכרת תודה – אולי בשל העלייה המשמעותית באוקסיטוצין.