איך בינה מלאכותית תשנה את העולם. בשנים הקרובות בינה מלאכותית כנראה תשנה את חייכם ואת העולם כולו. אבל אנשים מתקשים להסכים איך בדיוק ה- AI תשפיע על החברה שלנו. האם נוכל לבנות מערכות שיעזרו לנו לתקן את העולם או שאנחנו נידונים להשתלטות רובוטית? תחקיר על המגבלות ועל האפשרות ליצור טכנולוגיה חדשנית תואמת אדם. הסרטון מבוסס על קטעי ראיונות מהפודקאסט של רדיו דאבוס. ("ההבטחות והסכנות של בינה מלאכותית – סטיוארט ראסל ברדיו דאבוס").

סרטון מערוץ היוטיוב © TED-Ed שהציב לעצמו מטרה – ליצור שיעורים ששווה לשתף. בערוץ תוכלו למצוא מאות סרטונים שירחיבו את הסקרנות שלכם וסרטוני אנימציה עטורי פרסים.  

תרגום לעברית: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית – Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) הוא שם מטאפורי לאינטליגנציה – תפיסה, סינתזה והסקת מידע – המודגמת על ידי מכונות. בניגוד לבעלי חיים ובני אדם. זהו מצב שבו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים, למשל, באמצעות למידת מכונה. התחום הוא ענף של מדעי המחשב, העוסק ביכולת לתכנן תוכנות ומחשבים לפעול באופן המציג יכולות השואפות להתקרב להתנהגותה של הבינה האנושית.

הגדרה רחבה יותר לתחום זה ניתנה על ידי מרווין מינסקי: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך". העוסקים בזה מבכרים לעיתים הגדרה מצמצמת של מושג זה, כאילו היא "כל מה שאדם יודע לעשות, אך עדיין אין אנו יודעים לתכנת אותו". בהתאם להגדרה הזו, היכולת לשחק שחמט נחשבה ליכולת שבמסגרת הבינה המלאכותית, עד לשלב שבו הצלחנו לתכנת את המחשב כך שהתחיל לנצח.

המבחן המקובל ביותר הוטבע בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, וידוע בשם "מבחן טיורינג": מכונה תחשב לתבונית, אם יינתן לאדם היושב בחדר סגור, לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב עם שתי ישויות שנמצאות בחדר השני, כאשר אחת מהן תהיה מכונה והשנייה אנושית, והמשוחח לא יוכל לזהות מי משתי הישויות היא מכונה או אדם. (לקוח מויקיפדיה ©).