ערוץ היוטיוב של ד"ר ג'ו הנסון © Be Smart  מעלה סרטונים חינוכיים, בעיקר בנושאים מדעיים, ומספק תשובות מעמיקות לשאלות פשוטות. בסרטון הפעם: מה הסיפור של החלפת שעון הקיץ? מהי ההיסטוריה ומהן ההשלכות והיתרונות מאחורי המהלך. 

תרגום תוכן הסרטון:

הקדמה

בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם מבצעים את הטקס החצי שנתי של לנסות לגרום לכל שעון בבית להראות סוף סוף את אותו המספר, תהיו בטוחים שאתם האחרונים בשורה ארוכה של אנשים שניסו, ובסוף נכשלו, לגרום לזמן לציית באופן מושלם לחוקי האדם.

בכל שנה, מאות מיליוני אנשים הופכים מרצונם את חייהם על פיהם כשהם מזיזים את השעון שעה קדימה באביב ושעה אחורה בסתיו, בתאריך שנקבע על ידי הממשלה במקום מגוריהם. אלא אם כן מדובר באחת המדינות, המחוזות או הארצות שלא משתתפים במשחק. כי אין דבר מבלבל יותר מלערבב את כל השעונים בעולם, חוץ מלערבב רק חלק מהם.

שעון הקיץ הוא דוגמה מושלמת לאיך כמה אנשים עם הכוונות הטובות ביותר הצליחו לעצבן מיליונים מאיתנו במשך רוב מאה השנים האחרונות. והגיע הזמן שבאמת נביט איך הגענו למצב שבו חצי מהעולם יוצא מסנכרון עם הזמן פעמיים בשנה ונשאל האם היתרונות המיוחסים להזזה קדימה ואחורה עדיין עומדים במבחן.

לנצל את היום

היי אנשים חכמים, כאן ג’ו. בואו נתחיל עם קצת היסטוריה!

האדם הראשון שעלה בדעתו הרעיון של שעון קיץ היה לא אחר מאשר בנג’מין פרנקלין, שבעת ששהה בפריז שכח לסגור את התריסים לאחר לילה ארוך בחוץ והתעורר בגסות על ידי השמש בשש בבוקר, במקום בשעתו הרגילה, בצהריים. הוא נדהם לגלות שבעצם השמש מייצרת אור ברגע שהיא זורחת וכולם מבזבזים כסף רב בכך שהם מבלים חלק משעות הערות שלהם לאור נרות, במקום לנצל את הדבר הגדול והבהיר שבשמיים.

הוא חישב שבין אפריל לספטמבר, תושבי פריז לבדם יכלו לחסוך כ-200 מיליון דולר של ימינו, אם רק היו קמים מהמיטה מוקדם יותר כדי “לנצל את היום”. אבל הפתרון שלו לא כלל שינוי של השעונים, כי בשנת 1784 כלל לא הייתה קיימת שעת זמן אחידה. במקום זאת הוא הציע לירות תותחים ולצלצל בפעמוני כנסיות עם הזריחה. בדומה להצעתו למנות את תרנגול ההודו כציפור הלאומית של אמריקה, גם הרעיון הזה לא תפס. אבל המטרה שלו הייתה אותה מטרה של כל תומך בשעון קיץ מאז: לשנות את שעות הפעילות האנושית כך שינצלו טוב יותר את אור היום.

"השעה האמיתית"

לפני אמצע המאה ה-19, העובדה שלכל עיר הייתה שעה מקומית שונה לא היוותה בעיה גדולה. הרי לקח ימים להגיע לכל מקום. אבל כשהרכבות נכנסו לפעולה, פתאום כולם היו צריכים להסכים מהי “השעה האמיתית”, אחרת אף אחד לא היה מגיע לשום מקום.

עד 1872 כבר היו בארה"ב מעל 70 אזורי זמן רשמיים שונים שהכריזו עליהם חברות הרכבת.
אז בשנת 1884 הנשיא צ'סטר ארתור אירח ועידה בינלאומית שבה עשרות מדינות הסכימו שגריניץ’, אנגליה, תהיה קו האורך 'אפס', וכל השאר יקבעו אזורי זמן רשמיים על פי זה. חוץ מצרפת ואירלנד, ששנאו את הבריטים והשתמשו בשעות רשמיות שונות: 9 דקות ו-25 דקות מקו גריניץ', בהתאמה, עד שנות ה-1910.

יותר זמן לתחביבים

בשנת 1905, פקיד דואר מניו זילנד בשם ג’ורג’ הדסון העלה את הרעיון המודרני של הזזת השעון פעמיים בשנה כי בסתר רצה יותר זמן לאסוף חרקים אחרי העבודה. אבל הרעיון תפס באמת רק כמה שנים אחר כך, באיים אחרים, כשאדריכל אנגלי בשם ויליאם ווילט יצא לרכיבת בוקר על סוסו והתעצב כשראה את בני עמו הישנוניים מבזבזים אור שמש בריטי יקר.

ווילט גם רצה יותר זמן לשחק גולף אחרי העבודה. הוא פרסם חוברת שקראה להזיז את השעון בקיץ קדימה והבטיחה יותר זמן לפעילות גופנית, לעבודה ולניצול האור, פחות עשן פחם באוויר, שיפור בבריאות ובאושר ואף ראייה טובה יותר. הוא חישב שהזזת השעון בשעה אחת תוסיף לאנשים שלוש שנות אור שמש עד גיל 72.

לפי ווילט, אנשים ממילא מווסתים את שעוניהם מאות פעמים בשנה, אז שינוי כזה הוא “לא עניין גדול”.
אבל אנשים אמרו: “אה… רק עכשיו הצלחנו לתאם את השעונים שלנו, ועכשיו אתה רוצה לבלגן הכול שוב?”

מלחמת העולם הראשונה

ווילט מת בשנת 1915 מבלי ששעון הקיץ הפך לחוק. היום הוא קבור תחת שעון שמש שמכוון לשעון קיץ, ועליו כתוב בלטינית: “אני סופר רק את השעות השמשיות”. כי תנועת שעון הקיץ של ווילט דווקא התחילה לתפוס, בגרמניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הגרמנים ובני בריתם הזיזו את השעון בקיץ כדי לחסוך אנרגיה למאמץ המלחמה. בריטניה ושאר אירופה לא רצו שהגרמנים יקבלו יתרון, ולכן אימצו גם הם את השיטה רק כדי לבטל אותה מיד כשנגמרה המלחמה ב-1918.

בלגן מוחלט

בינתיים בארה”ב קמו “מועדוני אור יום”, ולחצים של תעשיינים, איגודי עובדים ואפילו קבוצות בייסבול גרמו לנשיא וודרו וילסון להפוך את שעון הקיץ לחוק פדרלי. כילדים אולי שמעתם ששעון הקיץ נועד לחקלאים – זה שקר. החקלאים שנאו את זה מההתחלה.. התרנגול קורא עם הזריחה, והפרות צריכות חליבה בלי קשר למה שהשעון אומר. הם שנאו את זה כל כך, עד שחברי קונגרס מהאזורים הכפריים ביטלו את החוק כמעט מיד.

העשורים הבאים היו בלגן מוחלט. חלק מהערים והמדינות שינו את השעה, אחרות לא, ורק אחד מכל ארבעה אמריקאים בכלל הקפיד על שעון קיץ בשנות ה-30. ובאירופה? גרמניה ביטלה אותו אחרי המלחמה, בריטניה שמרה עליו, וצרפת, כדרכה, עשתה גם וגם.

מבולבלים?
מצוין, אתם בכיוון הנכון.

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה החזירה את שעון הקיץ, אך באופן זמני בלבד. בארה”ב נמשך הבלגן: בכל עיר ושכונה חוקים שונים. עד שב-1964 שעון הקיץ החל בתאריכים שונים בכל מדינה. חברות רכבות, טיסות, נהגים ושדרנים כבר התייאשו. לבסוף, ב-1966, הנשיא לינדון ג’ונסון חתם על החוק שמאחד את שעון הקיץ לכל ארה"ב. חשוב לציין: למדינות מותר לפטור את עצמן ולהישאר על זמן רגיל, כמו שעושות אריזונה והוואי.

עניין של חיסכון באנרגיה?

באירופה, משבר האנרגיה של שנות ה-70 החזיר את שעון הקיץ, והאיחוד האירופי קבע אותו כחוק אחיד ב-1996 – כמעט מאה שנה אחרי שנוצר. ההיסטוריה המסובכת הזו נבעה מהרעיון ששעון הקיץ “חוסך אנרגיה”. אולי פעם זה היה נכון, אבל כיום במקומות רבים צריכת האנרגיה דווקא עולה. נורות מודרניות צורכות מעט חשמל, ואנשים אולי מכבים את האור, אבל מדליקים מזגנים, מחשבים וטלוויזיות. גם איפה שיש חיסכון, מדובר בכמה דולרים בודדים לבית.

אז אם זה לא באמת עניין של אנרגיה, על מה זה כן? אולי על כסף. מסעדות מזון מהיר וחנויות קמעונאיות תמכו בשעון הקיץ כי הבינו שזה אומר יותר מכירות של המבורגרים, גלידות והכול בעצם. תעשיות אלה הפכו לכוח פוליטי שתמך לא רק בקיום השעון, אלא גם בהארכתו. היום בארה"ב הוא חל על כשני שלישים מהשנה, וחודש האור הנוסף מוסיף כחצי מיליארד דולר לתעשיית הגולף בלבד.

יתרונות וחסרונות

אבל יש גם יתרונות אמיתיים שאינם קשורים לקפיטליזם. אנשים מבלים יותר זמן בחוץ, מה שללא ספק נעים, יש פחות תאונות דרכים קטלניות ואור יום נוסף בערב מפחית פשיעה, אבל שינוי השעה עצמו הוא הבעיה. זה כמו ג’ט לג, אף אחד לא אוהב ג’ט לג. אז למה לעשות את זה לעצמנו?

הזזת השעון, קדימה או אחורה, משבשת את השעון הביולוגי שלנו – מחזורי הערות והשינה. זה פוגע באיכות ובמשך השינה שלנו. חוסר שינה גורם ליותר תאונות, יותר פציעות בעבודה, פחות ריכוז, שיפוט גרוע ואפילו ירידות בבורסה. שופטים מענישים בחומרה יתרה, אנשים מדוכאים יותר בסתיו, והסוף של שעון הקיץ גורם ליותר תאונות עם חיות בר. תחשבו גם על בעלי החיים!

אסונות גדולים כמו צ’רנוביל, האקסון ואלדז והמעבורת צ’לנג’ר – כולם נקשרו במידה מסוימת לחוסר שינה. אז כל ההזזה הזו היא פשוט בעיה.

מה הפתרון?

הפתרון? שמח ששאלתם.

שעון קיץ קבוע יכול להיות הפתרון הטוב ביותר. מזיזים קדימה באביב ומשאירים כך לנצח. אבל בארה"ב זה בלתי אפשרי לפי החוק הפדרלי. מדינות יכולות לוותר על שעון הקיץ אך לא לקבוע אותו כקבוע, אלא אם ישתנו החוקים הפדרליים. נכון ל-2019, כ-חצי מהמדינות ניסו לקדם חוקים כאלה אך נכון לעכשיו זה פשוט בלתי חוקי לקבוע שעון קיץ קבוע. לא, אני לא צוחק.

אבל מדענים רבים טוענים דווקא להפך. שעלינו להישאר על זמן רגיל קבוע. השעון הביולוגי שלנו מונע מהשמש, אבל השעון החברתי שלנו נקבע על פי כללי החברה. כשצריך לקום בחושך כדי להספיק לבית הספר או לעבודה, זה קשה. וקשה גם ללכת לישון כשעדיין יש אור בחוץ. זה גורם למה שנקרא “ג’ט לג חברתי”, שקשור לבעיות בריאות פיזיות ונפשיות.

לטענת החוקרים, שעון הקיץ רק מחמיר את זה. לכן הם מציעים זמן קבוע, שיסנכרן טוב יותר בין השעון של השמש לשעון של החברה. אבל לא משנה איזה פתרון אתם מעדיפים, את ההזזה הזו פעמיים בשנה צריך להפסיק.

מדינות האיחוד האירופי כבר קלטו את זה, והצביעו לבטל את ההזזה החל מ-2021. אבל כל מדינה באירופה תחליט אם תישאר על הזמן החורפי או הקיצי שלה. ובריטניה, בזכות הברקזיט, תעשה מה שבא לה.

בשורה התחתונה

וכך, למעשה, חזרנו למצב שלפני מאה שנה. אזורי זמן מסודרים, אבל מדינות שמשנות את השעה מתי שבא להן. אולי זה לא יהיה נורא מדי, הרי רוב השעונים שלנו מתעדכנים אוטומטית. אבל הם תלויים במחשבים אחרים, וזו רק שאלה של זמן עד שמשהו ישתבש באיזו מערכת. רק נקווה שזה יהיה באקסבוקס ולא בתחנת כוח גרעינית.

כל זה התחיל כי לפני מאה שנה. המדינות החזקות בעולם פשוט ישבו ברוחב גאוגרפי שבו יש קיץ ארוך וחורף חשוך. אבל בחלקים רבים של העולם, בעיקר ליד קו המשווה, זה פשוט לא הגיוני. שם אור היום כמעט לא משתנה. אולי, לטובת רוב בני האדם שכבר מבינים שהזזת השעון הזו היא רעיון מגוחך.. הגיע הזמן “לנצל את היום” באמת, ולעבור לשעון קיץ קבוע.