קריסת המשטר באיראן 2026. האם אנחנו עדים לרגע של קריסת המשטר באיראן 2026? טום נאש מנתח את נקודת האל-חזור אליה הגיעו האייתולות.

איראן כבר הפסידה במלחמה הזו

קריסת המשטר באיראן 2026. איראן כבר הפסידה במערכה, והפעולות שלה ב-48 השעות האחרונות מוכיחות זאת מעבר לכל ספק. בעולם האגרוף יש אמירה מפורסמת של מייק טייסון: "לכולם יש תוכנית עד שהם חוטפים אגרוף בפרצוף". זה בדיוק מה שקרה לאיראן. היא הגיעה לעימות הזה מוכנה לחלוטין, אחרי עשורים של בניית רשת פרוקסים וטכנולוגיה צבאית מבוססת רוסיה וסין. הבעיה התחילה כשהטכנולוגיה הזו פגשה את קצה החנית של הטכנולוגיה האמריקנית המודרנית — זה פשוט לא היה כוחות.

המבט האחרון? עלי ח'אמנאי מביט מהמרפסת אל עבר  הקהל הזועם בטהראן,

טום נאש בניתוח אסטרטגי — מדוע המשטר האיראני כבר הפסיד במערכה של 2026?

הקריסה הצבאית המוחלטת

כבר ביום השני למלחמה, איראן איבדה את כל מערך ההגנה האווירית שלה. השמיים האיראניים הפכו לטיילת עבור חיל האוויר המערבי. אין יותר חיל הים, אין חיל אוויר. מערך הפיקוד והשליטה המרכזי הושמד לחלוטין. כיום, איראן מתפקדת דרך מרכזי פיקוד אקראיים ומבוזרים שבהם כל מי שיש לו מעט סמכות מקבל החלטות על דעת עצמו. הכל כאוס, והניסיונות לשדר עסקים כרגיל הם מצג שווא בלבד.

התוכנית המקורית שנכשלה

התוכנית המקורית של איראן הייתה לגרום נזק אסטרטגי לארה"ב ולישראל: פגיעה בבסיסים במפרץ, בתשתיות אזרחיות, תחנות כוח, מתקני התפלה וקידוחי גז. הם קיוו להטביע נושאת מטוסים או להפיל מטוסי קרב כדי להאט את המערב, תוך שימוש מסיבי בחיזבאללה, בחות'ים ובמיליציות בעיראק.

איראן נותרה לבדה במערכה

בפועל, איראן נכנסה לעימות כשהיא כבר איבדה את חמאס, וחיזבאללה נשחק עד לרמה של קליפה ריקה. החות'ים איבדו את יכולותיהם חודשים לפני כן, ורוסיה שקועה עד צוואר באוקראינה ולא יכולה לסייע. סין, מצידה, לא תתעמת עם ארה"ב עבור איראן. התוצאה? איראן לבדה, ולא השיגה שום נזק אסטרטגי בעל ערך — לא לנכסים אמריקניים ולא לכלכלה הישראלית.

המעבר הנואש לתוכנית ב'

כשתוכנית א' קרסה, איראן עברה לתוכנית ב' — מה שאני מכנה "תפילת היי-מרי" (Hail Mary). זו כבר לא תוכנית אסטרטגית, אלא ניסיון נואש להפעיל לחץ כלכלי על מדינות המפרץ: להפציץ שדות תעופה ובתי מלון כדי להבריח תיירים ולפגוע בתפוקת הנפט, בתקווה שהן ילחצו על ארה"ב לעצור את המלחמה.

איראן הופכת ל"פירומן אזורי"

המשטר הפך לארגון טרור אזורי ששורף הכל בדרכו. הם מפציצים אפילו את קטאר — בעלת הברית הגדולה ביותר שלהם — יחד עם סעודיה, טורקיה וקפריסין. הם לא חושבים על "היום שאחרי", כי הם יודעים שאין להם יום כזה. כשאתה שורף את כל הגשרים עם השכנים שלך, זה סימן שאתה יודע שסופך קרוב.

מדוע אסטרטגיית הלחץ על המפרץ תיכשל?

מדינות המפרץ מציגות 90% הצלחה ביירוט הטילים האיראניים. בנוסף, יש להן משאבים כספיים אינסופיים למסעות יחסי ציבור שישכיחו את האירועים. במקום להתרחק, המדינות הללו נדחפות היישר לזרועות הברית הישראלית-אמריקנית. איראן חצתה את הרוביקון, ועכשיו השכנות שלה זקוקות לברית הגנה עם ישראל ורכישת מערכות הגנה אווירית ישראליות במיליארדי דולרים. לבנון כבר מדברת על גירוש חיזבאללה וקטאר מגרשת את חמאס — כולם מתיישרים נגד המצורע האיראני.

מיתוס המיירטים מול קריסת המשגרים

מומחים מדברים על כך שהמיירטים יקרים יותר מהטילים האיראניים, וזה נכון — אבל הם שוכחים את הצד השני. בכל יום שעובר, ארה"ב וישראל משמידות את המשגרים האיראניים. זה לא משנה כמה טילים יש לך במחסן אם אין לך פלטפורמה לשגר אותם. נכון להיום, כ-70% מהמשגרים הושמדו, וכמות השיגורים ירדה ב-85% מהיום הראשון.

לחץ מחירי הנפט לא יציל את המשטר

המחירים אולי קופצים לטווח קצר, אבל איראן תלויה ב-90% במכירת נפט. אם היא סוגרת את מצרי הורמוז, היא כורתת את הענף שהיא יושבת עליו ומחסלת את עצמה כלכלית קודם לכל. ארה"ב תפתח את המצרים בכוח, והרזרבות האסטרטגיות העולמיות ימנעו זינוק מחירים ארוך טווח.

נקודת האל-חזור: המשטר האיסלאמי גמור

איראן נכנסה למלחמה הזו כשהיא כבר במשבר כלכלי ופנימי עצום. המלחמה תסתיים ברגע שהמשגר האחרון יושמד — וזה עניין של ימים או שבועות בודדים. בין אם שינוי המשטר יקרה באופן רשמי עכשיו ובין אם זה ייקח עוד שנה של ריקבון פנימי — אנחנו מעבר לנקודת האל-חזור. המשטר האיסלאמי כדיקטטורה סיים את דרכו. עידן חדש בפתח.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © The Tom Nash Report

הערוץ של טום נאש מתמקד בגיאופוליטיקה, עניינים בינלאומיים אקטואליים, דינמיקה פוליטית, כלכלית וחברתית גלובלית. הערוץ שואף לספק הבנה מעמיקה יותר על האופן שבו אירועים גיאופוליטיים מעצבים את עולמנו, תוך מתן נקודות מבט לנושאים החל מעימותים בינלאומיים ליחסים דיפלומטיים, מדיניות כלכלית. מעבר לכך הערוץ משמש משאב רב ערך לכל מי שמתעניין בנוף הפוליטי הגלובלי ומבקש להישאר מעודכן לגבי ההתפתחויות האחרונות והשלכותיהן הרחבות.

קולות מהשטח: האם נאש אופטימי מדי?

הניתוח של נאש עורר גל של תגובות.  המחדדות את תמונת המצב ביום ה-19. בעוד שנאש מתמקד בעובדות היבשות, גולשים מאיראן ומדינות המפרץ מוסיפים ממד נוסף:

• תודעה איראנית: "המשטר כבר מזמן איבד את העם," כותב גולש איראני. "נאש מעריך את התמיכה ב-30%, אבל בשטח פחות מ-10% עומדים מאחורי משמרות המהפכה."

• הממד המשיחי: פרשנים ברשת מזהירים כי בניגוד למדינות המערב, האייתולות אינם פועלים באופן רציונלי. "עבורם, כאוס אזורי הוא חלק מהאמונה המשיחית – הם מוכנים להילחם עד טיפת הדם האחרונה כדי להביא את יום הדין."

• חזית המפרץ: הכישלון האיראני לפגוע ב'יהלום' של איחוד האמירויות (דובאי) נתפס כנקודת המפנה שבה הוכח כי ההגנה האזורית חזקה יותר מהתוקפנות של טהראן.

רוצים להעמיק בתמונת המצב הגלובלית? לניתוחים אסטרטגיים נוספים של טום נאש בעברית על סכסוכים גאופוליטיים וזירות בינלאומיות אקטואליות לחצו על הקישור