ארגון הסחר העולמי

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך ארגון הסחר העולמי.

הגז הישראלי, מסדרון IMEC לשלום והתוכנית הסודית

הגז הישראלי, מסדרון IMEC לשלום והתוכנית הסודית

הגז הישראלי, מסדרון IMEC לשלום והתוכנית הסודית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Israel MyChannel. מעודכן לתאריך 16/10/2025. הערוץ מתמקד באמיתות המקראיות על ישראל. כאן תמצאו סיקור חדשותי עדכני בכל הנוגע לישראל ולאירועים עכשוויים. בעל הערוץ למד עיצוב מודלים תלת-ממדיים כדי ליצור מצגות להבנת ההיסטוריה היהודית.

זאת הכלכלה, טמבל

הסרטון הפעם חושף את מה שרבים לא יודעים ונמצא מאחורי הקלעים של המלחמה.

תרגום תוכן הסרטון

ברקע, קולו של הנשיא טראמפ

"אם חמאס לא יתפרק מנשקו, אנחנו נפרק אותו מנשקו. וזה יקרה מהר ואולי באלימות"

זה גדול יותר מעזה

הרגע היינו עדים להכרזה על משהו שמעולם לא הושג, שלום במזרח התיכון. לקח 3,000 שנה להגיע לנקודה הזו. אתם יכולים להאמין לזה? ובכן, קשה להאמין כי עזה היא עדיין אתר הריסות וחמאס עדיין בשלטון. בדרך כלל הייתי מאוד סקפטי לגבי התוכנית הזו. אבל נראה שזו תוכנית הכוללת משהו גדול יותר מאשר רק עזה.

לאורך ההיסטוריה, מי ששלט על עזה, שלט בסחר

אין לנו מושג מה באמת היה באותם מסמכים שנחתמו על ידי טראמפ והמנהיגים האחרים. אבל עוד לפני שהתוכנית הזו הוכרזה, היו הדלפות באינטרנט של מסמכים המראים כיצד יכולה להיראות בנייה מחדש של עזה. הגעת הציוד המיידית שנשלח על ידי קטאר מראה כוונה אמיתית לבנות את עזה מחדש. ולמרות שעזה היא טריטוריה קטנה מאוד ונראית חסרת חשיבות, היא נמצאת למעשה בצומת דרכי סחר. גם בתקופות קדומות, בימי מצרים העתיקה, עזה הייתה קריטית לשליטה על נתיבי הסחר. מי ששלט על עזה, שלט בסחר. היום יש יתרון נוסף לשליטה על עזה שלא מדברים עליו.

כבר יש נפט בארץ המובטחת

במשך זמן רב, בישראל הייתה בדיחה: "אלוהים נתן לעם היהודי את הארץ המובטחת במקום היחיד במזרח התיכון שבו אין נפט". ובכן, הבדיחה כבר לא בתוקף. לאחרונה ישראל גילתה שדות גז טבעי, הגדול ביותר מביניהם הוא 'לוויתן'. איפה שמענו על לוויתן? אה, כן. בתנ"ך. בישעיהו פרק כ"ז, אנחנו קוראים שהלוויתן "מייצג את כוחות הרשע שיישפטו על ידי אלוהים". כאן הוא מייצג את המפלצת הזו של שדה גז שנמצא בים על ידי ישראל. הוא יכול לשנות את כלכלת האומה. ושדה הגז תמר לבדו גדול מספיק כדי לספק את ישראל למשך 20 עד 30 שנה.

בניית האסדות

אבל מה שחייבים להבין הוא ששדות הגז האלה נמצאים רחוק מאוד מהחוף. אז מה עושים? בונים אסדת הפקה הרבה יותר קרוב לקו החוף, שם המים רדודים יותר ואז מחברים עם צינורות את שדה הגז לשדה ההפקה. וזה בדיוק מה שקרה. אלמנטים של האסדה נוצרו בארצות הברית והועברו למזרח התיכון, שם הורכבו מחדש. איפה המיקום הזה? אם תסתכלו במפה, הוא ממוקם ממש ליד עזה. עם זאת, קיום מבנה יקר ערך כזה ממש ליד הטריטוריה הזאת זה קצת מסוכן. למעשה, בשנת 2023, כאשר המלחמה בעזה החלה וטילים רבים נורו על ידי חמאס, הופסקה פעילות האסדה.

אסדות תמר וליוויתן

אסדת תמר נכנסה לפעולה ב-2013. למרות שמשקלה 35,000 טון וגובהה מעל 70 מטר, היא עדיין קטנה יותר מאסדת לוויתן שהוכנסה לפעולה ב-2019 ושמשקלה מעל 40,000 טון.

אסדת לוויתן היא מתחם תעשייתי צף בגודל של גורד שחקים המעוגן לקרקעית הים. היא ענקית. שתי אסדות הגז האלה לבדן, תמר ולוויתן, מספקות את הצרכים המקומיים של ישראל ומספיקות גם לייצוא גז למדינות כמו ירדן ומצרים. וברגע שהגז הזה מגיע למצרים, הוא מונזל ונשלח לאירופה. אתם יכולים לדמיין את זה? ישראל מספקת גז לאירופה. אבל זה לא הכול. באופק יש פרויקט גדול בהרבה.

נתיב סחר חדש לגמרי

מסתמן נתיב סחר חדש לגמרי, ימי וגם יבשתי. הוא יחל בהודו, יעבור דרך סעודיה ויצא מישראל לאירופה. זאת תיהיה אלטרנטיבה לנתיב הסחר הישן שעובר דרך מצר באב אל-מנדב הלא יציב ליד תימן ודרך תעלת סואץ. כעת יש דחיפה ליצירת נתיב סחר החדש שנקרא 'המסדרון הכלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה' (IMEC). זה הנתיב שנתניהו דיבר עליו באו"ם – דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן, ישראל לאירופה. זהו שינוי יוצא דופן, שינוי מונומנטלי. התוכנית אושרה על ידי האיחוד האירופי, סעודיה, הודו וארצות הברית בספטמבר 2023. ואז הגיעה טבח השבעה באוקטובר.

תוכנית במחלוקת של ניגוד אינטרסים

זכרו חברים, כדי שהתוכנית הזו תעבוד, סעודיה, ירדן וישראל היו צריכות לשתף פעולה. ובספטמבר 2023, סעודיה הייתה קרובה מאוד להצטרף להסכמי אברהם ולאפשר זאת. אבל היו גם מדינות שלא היו מרוצות מהתוכנית הכלכלית החדשה הזו. איראן ראתה בה איום על כוחה האזורי וסין ראתה בתוכנית איום ליוזמת 'החגורה והדרך' שלה (Belt and Road Initiative). יוזמת 'החגורה והדרך' הוכרזה על ידי סין ב-2013. מדובר בנתיב סחר יבשתי שעובר דרך קזחסטן, רוסיה, בלארוס, פולין וגרמניה. עכשיו, מכיוון שרוסיה החלה בפלישה לאוקראינה ב-2022 ובלארוס הפכה לבת ברית וסאלית של רוסיה, גם נתיב הסחר הזה הוגבל.

המלחמת נגד חמאס ואיראן

איראן הייתה קרובה מאוד לפיתוח נשק גרעיני משלה. כזכור, זה נמנע על ידי תקיפה משותפת של מתקני הגרעין ע"י ישראל וארצות הברית. פיתוח נשק גרעיני היה מהווה איום לא רק על ישראל, אלא גם על מדינות ערב. לכן היה צריך למנוע זאת. וטראמפ עצמו אמר שההכרזה ההיסטורית הזו על עסקת השלום לא הייתה יכולה לקרות אם היכולות הגרעיניות של איראן לא היו מושמדות. ובכן, אני אגיד לכם, כשמסתכלים על מה שהיה להם אני חושב שזה באמת התחיל כשנטרלנו את היכולת הגרעינית של איראן, אז חברים, בואו נסתכל על ציר הזמן.

ציר הזמן

ב- 2022, רוסיה פולשת לאוקראינה. לאחר מכן, בספטמבר 2023, מגיעה ההכרזה על המסדרון הודו-מזרח תיכון-אירופה. כדי לאפשר זאת, זמן קצר לאחר מכן סעודיה צפויה להצטרף להסכמי אברהם. אבל אז יש לנו את המתקפה הפתאומית של חמאס על ישראל שעוצרת את כל התהליך. המלחמה בין ישראל לאיראן מתחילה, ואז מגיע מבצע "פטיש חצות" המפורסם, ארצות הברית תוקפת את המתקנים הגרעיניים של איראן.

טראמפ מכריז על תוכנית השלום החדשה

ב-13 באוקטובר 2025 חמאס משחרר את החטופים החיים מעזה וטראמפ מכריז על תוכנית שלום חדשה. המשמעות היא חזרה ליוזמת המסדרון הודו-מזרח תיכון-אירופה. אבל שוב, חברים, כדי שזה יעבוד, חייב להיות שלום בעזה. אחרת, כל התוכנית הזו חסרת היגיון. ועזה תהיה בעיה אם היא תישאר במצבה הנוכחי, כלומר ערימת הריסות. וזו הסיבה שהוצעו תוכניות שאפתניות מאוד לבנייה מחדש של עזה. אבל כדי לשנות את עזה, לא רק שצריך הרבה כסף. הבנק העולמי מעריך שיידרשו מעל 53 מיליארד דולר כדי לבנות מחדש את עזה, אלא שצריך גם להיפטר מחמאס.

הישרדות חמאס – מכשול רציני

ומה שנהיה ברור יותר ויותר עכשיו הוא שחמאס לא יתפרק מנשקו מרצון. חמאס פשוט רוצה להישאר ולא יתפרק מנשק אלא אם כן מישהו יכריח אותו. אבל גם זה פתרון בעייתי כי זה כרוך שוב בהרבה נפגעים. אז חברים, כל עוד עזה תהיה מוקד לטרוריסטים וטילים על ישראל וביטחונה של ישראל יהיה מאוים, אני לא נותן לתוכנית הזו הרבה תקווה. אנחנו צריכים גם לזכור שחמאס עדיין לא שיחרר את כל גופות החטופים ואלו היו תנאים ברורים מאוד. חמאס היה אמור לשחרר את כל החטופים, כולל גופות החטופים המתים. זו הייתה הסיבה שישראל עצרה את הפעולה הצבאית שלה בעזה. זה היה מרכיב ברור מאוד בעסקת השלום בת 21 הנקודות שהוצעה על ידי טראמפ. ואחת מאותן נקודות אמרה בבירור שתוך 48 שעות יש לשחרר את כל החטופים, חיים ומתים.

חמאס עדיין לא שיחרר את כל החטופים החללים

נכון ל-16 באוקטובר, הרבה מעבר ל-48 השעות, חמאס עדיין לא שיחרר את כל גופות החללים. השאלה היא האם הם יודעים היכן נמצאות כל הגופות? המודיעין הישראלי אומר שהם יודעים היכן נמצאים שרידי גופות רבים, וחמאס אינו מוכן לשחרר אותם או למסור מידע על מקום הימצאם. הקואליציה של טראמפ, קטאר, מצרים וטורקיה עשתה משהו שכולם חשבו שהוא בלתי אפשרי – שחרור החטופים החיים. זה באמת משנה את כללי המשחק מכיוון שעכשיו חמאס איבד את הקלפים החשובים ביותר שלו. עכשיו, כשהנכס החשוב ביותר נלקח מהם, כוח ברוטלי עשוי לשמש לחיסולם. ואלו לא המילים שלי. אלו המילים של הנשיא טראמפ.

ברקע, קולו של הנשיא טראמפ

"ובכן, הם הולכים להתפרק מנשקם. ואם הם לא יתפרקו מנשקם אנחנו נפרק אותם מנשקם. אני לא צריך להסביר איך אעשה את זה. אבל אם הם לא יתפרקו מנשק, אנחנו נפרק אותם מנשקם. הם יודעים שאני לא משחק במשחקים" כן, ברור שהם לא משחקים. תסתכלו על המדינות שהיו נוכחות בהכרזה על עסקת השלום הזו. אלו מדינות עם תוצר מקומי גולמי משולב של 47 טריליון דולר. הן לא יאפשרו לטריטוריה קטנה כל כך כמו עזה להרוס את התוכנית השאפתנית הזו. ואפשרי שההרס שעזה ראתה קודם הוא רק טעימה ממה שעומד לבוא בעתיד.

הודו מתנתקת מאיראן

אנחנו כבר רואים את התוכנית הזו מיושמת על ידי הודו שמתנתקת מהנפט הרוסי. תקשיבו לטראמפ שאומר שהוא לא מרוצה מכך שהודו קונה את כל הנפט הזה מרוסיה. זה לא תואם את התוכנית החדשה הזו. ועכשיו הודו קיבלה סוף סוף את ההחלטה להפסיק לקנות נפט רוסי. זה קורה מיד לאחר ההכרזה על עסקת השלום הגדולה הזו במזרח התיכון. תקשיבו לטראמפ מכריז על החדשות הענקיות האלה -"והוא הבטיח לי היום שהם לא יקנו נפט מרוסיה". הודו כמובן, היא מרכיב מרכזי בקרב הזה נגד סין על שליטה עולמית. וגם סין התנגדה למתקפה הזו והטילה מגבלות על מינרלים נדירים שבהם יש לה כמעט מונופול.

מלחמת סחר חדשה בין ארצות הברית לסין

אז כן, אנחנו בעצם נמצאים במלחמת סחר חדשה בין ארצות הברית לסין בגלל העסקה הזו. יש עדיין דברים רבים שחייבים לקרות כדי שזה יעבוד. אבל יש דחיפה אמיתית לכך שזה יעבוד. ואם זה יקרה, זה ישנה את המזרח התיכון כמו שלא היה מעולם. האם אנחנו מסתכלים על שלום שאנו קוראים עליו בתנ"ך בנביא ירמיהו, שם נאמר "שלום שלום ואין שלום"? (1) או אולי זה שלום שקרי של נביאי השקר, עליהם כותב הנביא יחזקאל – "חכם לצפות בסימני הזמנים".  אנחנו חיים בימים יוצאי דופן שטרם נראו.

  1. הביטוי "שלום שלום ואין שלום" מופיע בספר ירמיהו, פרק ו', פסוק י"ד. הוא נאמר על ידי הנביא כדי לבקר את המנהיגים שלא טיפלו באמת בבעיות שפגעו בעם ישראל, ורק דיברו על שלום באופן שטחי מבלי לפעול לתיקונו. מדובר בקריאה אירונית וביקורתית על צביעותם של המנהיגים.

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין

משבר הסחר בין ארה"ב לסין

הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © CBC News.

CBC הוא שירות החדשות והמידע הציבורי הלאומי של קנדה מאז שנות ה- 30. הערוץ מחויב למערכת של ערכים הכוללים דיוק, הגינות, איזון, חוסר משוא פנים ויושרה. הארגון נחשב לגוף החדשות הגדול ביותר בקנדה ומעסיק מאות עיתונאים בקנדה וברחבי העולם.

הסרטון הפעם – סין פוגעת בארה"ב בהטלת מכס הדדי של 34% על יבוא והגבלות על מינרלים חשובים של אדמה נדירה. בתגובה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאיים בתעריף נוסף של 50% אם סין לא תחזור בה מהצעדים שלה. אנדרו צ'אנג מסביר את ההסלמה של מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם ואת ההשפעה הפוטנציאלית של תגובת סין.

הסרטון מתמקד בהסלמה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. כיצד סין מגיבה למכסים שהטיל הנשיא טראמפ על ייבוא סיני? מהם הצעדים הנגדיים בהם נוקטת סין? ההשפעות האפשריות על הכלכלה הגלובלית. הסרטון מנתח את האסטרטגיות של שתי המדינות ומציע תובנות לגבי ההשלכות העתידיות של העימות הכלכלי הזה.​

קרדיט תמונה: © Kaboompics.com

רקע

המצב נוכחי של מלחמת הסחר

הסלמה הדדית

שתי המעצמות משתמשות במכסים ככלי אסטרטגי להשגת יתרון. ארה"ב מטילה מכסים על ייבוא סיני כדי לאזן את מאזן הסחר. סין לא נכנעת בקלות ומגיבה בצעדי נגד. בין היתר סין הטילה מכסים על תוצרת חקלאית אמריקאית והגבלות על ייצוא של מינרלים קריטיים. שווקי ההון בעולם מגיבים בירידות חריפות והשפעתם ניכרת גם על הבורסה בת"א.

ההשפעות כלכליות רוחביות

פגיעה בשרשראות אספקה גלובליות.

עלייה במחירים לצרכנים ולתעשייה.

ירידות בשווקים.

אי ודאות שמשפיעה לרעה על השקעות.

מה צפוי בהמשך?

סביר להניח שבטווח הקצר המתיחות תחריף, בעיקר אם אף צד לא יהיה מוכן לוותר ראשון.

פגיעה באמון ארוך-טווח

גם אם יושג הסכם, החברות לא יחזרו מיד להסתמך על שרשראות אספקה מסין ויחפשו גיוון כמו מעבר לווייטנאם, הודו או מקסיקו.

השפעות גיאופוליטיות

עליית ההשפעה של מדינות מתפתחות שתספקנה אלטרנטיבות, והחרפה באי-אמון הדדי בין המערב לסין.

הפתרון ההגיוני והאידיאלי:

משא ומתן רב-שלבי באמצאות מתווך למשל WTO  או גוף אזורי ניטרלי.

שקיפות ורגולציה הוגנת

ארה"ב תדרוש הגנה על קניין רוחני, פתיחת שוקי שירותים. סין תדרוש הפחתת של הסנקציות הטכנולוגיות.

הפסקת המלחמות והחלפתן במנגנון בוררות מוסכם מראש.

החזרת אמון דרך הסכמים הדרגתיים כמו הסכמי סחר סקטוריאליים. החלת הסכמים נפרדים לפי תחומים כמו תעשיית השבבים  חקלאות וכו'.

החשיבות לישראל

המאבק הזה נשמע כמו עניין רחוק, אבל בפועל הוא משפיע גם על ישראל. יש לנו קשרים עמוקים עם שתי המעצמות ואנחנו מייצאים טכנולוגיות לארה"ב ומייבאת רכיבים מסין. כל עיכוב בשרשראות אספקה או אי-יציבות פיננסית עולמית משפיעים ישירות על המשק הישראלי.

חברות ישראליות רבות תלויות בחומרי גלם ורכיבים שמיוצרים בסין.

ארה"ב וסין הן שותפות הסחר המרכזיות של ישראל וכל עיכוב או עלות נוספת פוגע בנו.

בשורה התחתונה, חוסר יציבות גלובלי משפיע על הכלכלה הישראלית, על יוקר המחיה, על השקעות זרות, וגם על הטכנולוגיה שבה ישראל מובילה.

אבל התחרות על השקעות טכנולוגיות יכולה להפוך ליתרון אם ישראל תנצל את מעמדה כשותפה אסטרטגית.

אז מה הפתרון לסכסוך?

הפתרון ההגיוני הוא חזרה לשולחן המו"מ. שני הצדדים יצטרכו להגיע להסכמים הדרגתיים, להסדיר את נושא הקניין הרוחני והייבוא/ייצוא, ולבנות מחדש אמון שאבד. בינתיים, מדינות העולם, כולל ישראל, צריכות לנווט בזהירות ולמצוא הזדמנויות בתוך המשבר.

עיקרי תוכן הסרטון

מכסים והגמול

הסרטון מדגיש את מלחמת הסחר המדרדרת, כאשר ארה"ב הטילה מכסים על סחורות סיניות, וסין הגיבה עם מכסים משלה (01:07).

סין גם מיקדה אסטרטגית את שרשראות האספקה של ארה"ב, במיוחד על ידי שליטה על ייצוא של מתכות אדמה נדירות חיוניות לתעשיות שונות (03:47).

השפעה כלכלית

למלחמת הסחר היו השלכות כלכליות משמעותיות, כאשר השווקים הסיניים סבלו מהפסדים ניכרים [00:10].

הסרטון מציין את חוסר האיזון בסחר בין שתי המדינות, כאשר ארה"ב קונה הרבה יותר מסין ממה שהיא מוכרת (03:14).

תגובת סין

סין האשימה את ארה"ב בהטרדה והפרת כללי הסחר הבינלאומיים [05:52] הסינים הבהירו את נחישותם להגן על האינטרסים שלהם ולנסות להשיג משא ומתן מאוזן יותר (06:20).

פרספקטיבת טראמפ

טראמפ רואה את הגירעונות המסחריים כמצב חירום לאומי ומאמין שמכסים יכולים להביא לחיזוק הכלכלה של ארה"ב ויצירת תעסוקה חדשה (07:26). יחד עם זאת, גישתו נראית לא עקבית, לפעמים מנסה להרוויח כסף ממכסים ולפעמים מנסה לעודד את השימוש בהם ([08:33).

השפעות גלובליות

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מהווה סיכון משמעותי לכלכלה העולמית (10:06). הסכסוך עלול לשבש את הסחר הבינלאומי ולהוביל להשלכות הרסניות.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ?

תוכנית המסחר של טראמפ?

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © MSNBC. לפי עורכי הערוץ הרשמי של MSNBC הערוץ הוא המקור המוביל לניתוח מעמיק של החדשות, פרשנות פוליטית בעלת תובנות ונקודות מבט מגוונות.

בסרטון הפעם רייצ'ל מדאו בוחנת דרכים להבין את היקף הנזק שעשה דונלד טראמפ לכלכלת העולם. מדאו מזכירה לצופים מאיפה הגיע רעיון המכס שהפך לדבריה את דונלד טראמפ לאסון עולמי של איש אחד.

קרדיט תמונה: ©  Kaboompics.com

רקע

במסיבת העיתונאים אתמול (07/04/25) בבית הלבן, אחרי פגישתו עם בנימין נתניהו, הנשיא טראמפ הסביר את עמדתו לגבי המכסים שממשלו עומד להנחיל על מדינות העולם. במבט מהצד נראה שיש סיבה למהלכו של טראמפ, במשך עשרות שנים יפן, סין והאיחוד האירופי "מנצלים" באופן לא הוגן את ארה"ב שמפסידה טריליונים וכעת טראמפ הגיע לסדר את העניינים.

אף אחד מהעיתונאים לא שאל את טראמפ לגבי ההשלכות המיידיות שכבר משפיעות על כלכלת ארה"ב. נקודת המחלוקת העיקרית סביב מדיניות המכסים של טראמפ. האם היא משרתת את ארה״ב או פוגעת בה יותר משהיא עוזרת?

טראמפ הוא ידיד

אין ספק שטראמפ תומך בישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ברמת הגולן, הסכמי אברהם, נקיטת קו תקיף מול איראן, ברור שהוא איתנו. ועכשיו הוא יושב עם נתניהו, המנהיג הראשון איתו הוא דן בעניין המכסים שארה"ב הטילה על העולם ועונה לשאלות העיתונאים.

על פניו, כוונת טראמפ ניראת חיובית. הרעיון שטראמפ מקדם, לפיו סין, יפן והאיחוד האירופי מנצלים את אמריקה דרך סחר לא הוגן, זאת טענה שקיימת כבר שנים. יש בה מידה של אמת. סין לדוגמה נקטה במדיניות שמגבילה גישה של חברות זרות לשוק המקומי, מסבסדת חברות לאומיות, ולעיתים מבצעת גניבה טכנולוגית. תיקון עיוותים במסחר הבינלאומי זה רעיון שאינו בהכרח פסול. ממשלים קודמים, כולל ממשל אובמה ובוש, התלוננו על העניין אבל נמנעו מהמהלכים הדרסטיים שטראמפ נקט.

אז אנחנו הישראלים צופים במסיבת העיתונאים ואומרים לעצמנו שהכל יהיה בסדר. אבל יש כאן בעיה.

אז מה הבעיה? למה זה פוגע באמריקאים?

מכסים – מיסוי על יבואנים אמריקאים.
כשממשל טראמפ מטיל מכסים על מוצרים מסין, יפן, אירופה וכו', הוא לא מחייב את המדינות הזרות לשלם את המס אלא את החברות האמריקאיות שמייבאות את המוצרים. החברות, בתורן, מגלגלות את העלות הזו על הצרכנים האמריקאים. כלומר: המוצרים הופכים יקרים יותר עבור אזרחי ארה"ב.

נקמה מצד מדינות אחרות

בתגובה למכסים של טראמפ, מדינות אחרות מטילות מכסים נגדיים על מוצרים אמריקאים, כמו תוצרת חקלאית, מכוניות, פלדה וכו'. התוצאה היא שיצואנים אמריקאים נפגעים, מקומות עבודה נפגעים, חברות אמריקאיות מאבדות שווקים.

פגיעה באמון ובשווקים

שווקים כלכליים לא אוהבים חוסר יציבות. כשנשיא מכריז בפתאומיות על מכסים גורפים, בלי תהליך מוסדר או התייעצות עם מומחים, השוק מגיב בפאניקה. זה בדיוק מה שקרה בימים האחרונים: צניחות במדדים, מחיקות של טריליוני דולרים, ופחד ממשי ממיתון עולמי חדש.

היעדר אסטרטגיה כוללת

מבקרים טוענים שטראמפ לא מציע פתרון כולל לשוק הסחר העולמי. הוא לא מנסה לבנות קואליציה מול סין, או לגבש הסכמים חדשים אלא פשוט "יורה לכל הכיוונים". זה עלול להזיק גם לבני ברית, לא רק ליריבים. נראה שטראמפ מנסה לפתור בעיה אמיתית אבל עושה זאת בדרך שמתבררת בעיני רבים כבלתי שקולה, חסרת תכנון, ופוגעת בעיקר באמריקאים עצמם.

אפשר היה אולי לנסות לתקן עיוותים בסחר הבינלאומי בלי לגרום לפגיעה נרחבת בכלכלה האמריקאית ובעולם? במקום לפעול לבד ולתקוף את כולם בבת אחת, אפשר היה:

  • לגבש קואליציה בינלאומית מול מדינות סוררות
  • לגייס את אירופה, קנדה, יפן, אוסטרליה ואחרות לשיתוף פעולה מול סין
  • לבנות חזית דיפלומטית וכלכלית שתלחץ על סין במסגרת מוסדות בינלאומיים כמו   (WTO). כך ארה"ב לא הייתה נראית תוקפנית ובודדה, אלא מובילה של סדר עולמי מתוקן.

זו בעצם הדרך שאובמה ניסה לקדם דרך הסכם –TPP (השיתוף הטרנס־פסיפי), שנועד לאזן את ההשפעה של סין באסיה. טראמפ ביטל את ההסכם מייד עם כניסתו לבית הלבן.

תגובת שרשרת מסוכנת

במקום לירות מכסים בלי הבחנה על כל סקטור וסקטור (כמו אלומיניום, רכבים, מוצרי צריכה) אפשר היה לפתוח בשיחות עם כל מדינה בנפרד ולבקש תיקונים והקלות פרטניות. למשל, אפשר היה להסיר חסמים רגולטוריים על יצוא חקלאי אמריקאי, או לדרוש פתיחת שוק שירותים. זה לוקח יותר זמן, אבל מונע תגובת שרשרת מסוכנת של נקמה כלכלית. יש מגוון כלים כלכליים שאפשר להשתמש בהם. במקום להעניש יבוא, ניתן לתמרץ ייצור מקומי ולהעניק הטבות מס לחברות שמחזירות ייצור לארה"ב. כדי לשמר את היתרון התחרותי של ארה"ב  אפשר להפנות משאבים להשקעה מסיבית בטכנולוגיה, חינוך ותשתיות. אפשר לאכוף באופן חזק יותר את זכויות הקניין הרוחני מול סין דרך מנגנונים משפטיים וכלכליים.

טראמפ רוצה להחזיר לאמריקה את כבודה אבל בדרך מוחק 6 טריליון דולר מהשווקים. חברות ענק קורסות, מחירים עולים, בורסות נופלות. מי שמשלם זה האזרחים.

איך הפגיעה באמריקה פוגעת גם בישראל?

טראמפ אוהב את ישראל. אבל אם הוא יפיל את הכלכלה האמריקאית גם אנחנו ניפול איתה. ברגע שהכלכלה האמריקאית נפגעת, זה לא נשאר שם. זה יגיע גם אלינו. שוקי ההון קשורים זה בזה. ירידות בבורסות האמריקאיות משפיעות על קרנות הפנסיה וההשקעות של ישראלים. שיבושים בסחר העולמי מעלים מחירים, כולל בישראל. כלכלה אמריקאית חלשה פחות מסוגלת לתמוך בישראל מדינית, ביטחונית ודיפלומטית. הפגיעה בענקיות טכנולוגיה כמו אפל, אמזון ואנבידיה פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל שמשולבת בהן.

הגיע הזמן לשים גבולות לסין ולגרמניה אבל לא במחיר של התאבדות כלכלית. המכסים שמטיל טראמפ על מדינות העולם אולי נראים כמו מהלך נועז כדי "לסדר את העניינים" אבל הם פוגעים בכלכלה האמריקאית באופן ישיר, ולפני שנדע, זה יפגע גם בנו. לא כל מהלך שמועיל לארה"ב תמיד יועיל לישראל.

חיפשנו סרטון מהימים האחרונים שמחזק את הדברים שהצגנו. בסרטון שעלה ליוטיוב לפני ארבעה ימים, Rachel Maddow טוענת שטראמפ גרם לאסון גדול לאמריקה. מה שמדהים הוא הטענה של רייצ'ל שהמקור למדיניות המכסים החדשה הוא "מזכר מזויף מאדם מזויף שלא קיים כלל" (Ron Vara) כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו. בדקנו בכמה מקורות וזה באמת נכון, אין אדם כזה בשם "רון וארה ".

תרגום הסרטון:

ראיתם כמובן מה קרה בשווקים היום. מדד הדאו ג'ונס צנח ביותר מ- 2,000 נקודות היום. זאת לא טעות דפוס. הדאו צנח ב- 2200 נקודות אתמול. אתמול והיום אלו הפעמים הראשונות אי פעם שהדאו ירד ביותר מ- 1500 נקודות בשני ימים רצופים. 1,600 נקודות אתמול, 2,200 נקודות היום. מדד  S&P 500  ירד ב-10% בתוך יומיים. היום בלבד הוא ירד ב- 6%

רק בשביל ההקשר, כלומר, בין אם אתם עוקבים אחרי השווקים ובין אם לא, בין אם יש לכם כסף מושקע או קרן פנסיה או לא, רק כדי להבין את קנה המידה של מה שקורה, הנה שתי מדידות שיכולות לעזור לתפוס את גודל האירוע.

הראשונה היא "מתגי החירום" Circuit Breakers, אולי שמעתם על זה. לשווקים הפיננסיים יש מנגנוני חירום שנכנסים לפעולה כשיש התרסקות קיצונית. זאת מטאפורה קצת מעורבבת, אבל אתם מבינים למה הכוונה. קוראים לזה "ריסון מסחר". והם מפסיקים את המסחר אוטומטית ל-15 דקות כשדברים משתבשים בצורה בלתי נתפסת. הרף שבו מופעל מתג החירום הוא כש- S&P  יורד ב-7% מהסגירה של היום הקודם. היום ה- S&P ירד ב-6%. אילו היינו מגיעים ל- 7%, המתג היה מופעל. היו "מכבים את האור" בשוק כדי להציל אותנו מעצמנו.

וזה מדד נוסף להמחשת חומרת המצב: מדד ה- VIX. בשונה מגרף שוק המניות שבו ירידה מצביעה על בעיה, ה- VIX, מדד התנודתיות, עולה כשהמצב רע. הוא מתנהג כמו מד מדידה של משברים כלכליים. אתם יכולים לראות שם רק כמה פסגות גבוהות באמת לאורך זמן. הראשונה הגדולה קרתה ב- 2008, האסון הכלכלי העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הפסגה הבאה – מרץ 2020, שזה המשבר הגלובלי האדיר שהקורונה גרמה לו, מגפה שקטלה מיליונים והשביתה את הפעילות הכלכלית כאילו הייתה הפסקת חשמל.

ועכשיו, תראו את הפסגה החדשה. זו של עכשיו. לא בגלל אסון כלכלי עצום או מגפה עולמית, אלא פשוט כי דונלד טראמפ שוב נשיא, עם הרעיונות המבריקים שלו. והיקף ההרס שהוא חולל בלתי נתפס.

אפשר לראות את כותבי הכותרות נאבקים למצוא את המילים הנכונות הלילה. הנה הכותרת הראשית של וול סטריט ג'ורנל:

"המניות האמריקאיות צנחו עוד. זה השבוע הגרוע ביותר מאז 2020" (שוב, שנת הקורונה).
"המכסים של טראמפ הציתו גל מכירות בן יומיים עם חשש גובר למיתון. יותר מ-6 טריליון דולר נמחקו מהשוק."

זה הניתוח המוביל באתר CNBC כל היום:

"רעיון המכסים של טראמפ הם טעות המדיניות הגדולה ביותר ב-95 השנים האחרונות."

והמאמר המערכתי המוביל ב- Financial Times:

"מעשה ההרס העצמי המדהים של אמריקה." "תראו מה עשינו לעצמנו" עם תמונה של טראמפ, שכאילו סוגרת את זה בסימן קריאה ויזואלי.

והציטוט המרכזי:

"אם ההחלטה תישאר בתוקף, החלטתו של טראמפ ב- 2 באפריל 2025 להחיל מכסים גורפים על שותפות הסחר של ארה"ב תיחשב לאחד ממעשי ההרס העצמי הכלכליים הגדולים בתולדות אמריקה.
פעולותיו יגרמו נזק עצום למשקי בית, עסקים ושווקים פיננסיים ברחבי העולם, ויטלטלו את הסדר הכלכלי הגלובלי שארה"ב נהנתה ממנו ועזרה לבנות אותו."

במקום אחר ב-FT תיארו את פעולותיו של טראמפ כ- "הרס עצמי מוזר"  ו- "שיגעון כלכלי שנראה שעדיף שפסיכולוגים ינתחו ולא כלכלנים."

לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר, אמר: "מה שהוא עושה לכלכלה זה כמו מה שבריאתנות היא לביולוגיה, מה שאסטרולוגיה היא לאסטרונומיה, ומה שה- RFK חושב על חיסונים."

וול סטריט ג'ורנל מסכם הערב:

"מדד דאו ג'ונס היה האחרון מבין שלושת המדדים המרכזיים שנכנס לתיקון. מוגדר כירידה של 10% או יותר מהשיא האחרון. אחרי היום, הדאו ירד ב- 14.9% מהשיא האחרון. הנאסד״ק כבר בשוק דובי – ירידה של 22.7% מהשיא. כל ירידה של יותר מ-20% נחשבת שוק דובי."

שבעת המופלאים The Magnificent Seven

שבע מניות מובילות, כולל NVIDIA   ו-Amazon איבדו יחד השבוע שווי שוק של 1.55 טריליון דולר. זה שיא היסטורי. Apple לבדה איבדה 443.5 מיליארד דולר בשווי שוק.
קשה לתפוס כמה נזק אדם אחד יכול לגרום. קשה אפילו יותר להבין שהוא יכול לעשות את כל זה עם כל כך מעט מחשבה. הייתם חושבים שזה דורש תוכנית גדולה ומוחות גדולים – "איך להרוס את הכלכלה של המדינה העשירה בעולם". אבל מסתבר שלא. זה לא דורש רעיון גדול או הרבה מוח. ואני יודעת, אולי אתם זוכרים את זה, אבל רק למקרה שלא, אני פשוט אזכיר את זה שוב לרגע כאן. אתם זוכרים מאיפה טראמפ בכלל קיבל את הרעיון של המכסים?

מצא לי יועץ כלכלי

אתם זוכרים מתי ולמה ואיך טראמפ התחיל בכלל לדבר על מכסים? זה היה בקמפיין הראשון שלו לנשיאות. לטראמפ לא היו יועצים כלכליים רשמיים, אז הוא אמר לחתנו, ג’ארד קושנר, למצוא לו יועץ כלכלי. טראמפ, לפי הדיווחים, נתן לג’ארד רעיונות כלליים לגבי מה שהוא חושב על נושאים כלכליים. משהו בסגנון: "תעשה שאני אראה קשוח. סין – רע. משהו כזה."

ואז ג’ארד החליט למצוא יועץ כלכלי לקמפיין של חמו על ידי כך שהוא פשוט נכנס לאתר של אמזון והתחיל לדפדף בין ספרים. לא ממש לקרוא אותם, אי אפשר לעשות את זה באתר. פשוט להסתכל על הכריכות ועל הכותרות. והוא מצא כותרת של ספר שהוא חשב שהיא ממש מגניבה. הכותרת הייתה "מוות מסין"  (Death by China) וואו, מגניב! ממש מגניב! וזה כנראה כל מה שהיה צריך.

פיטר נבארו

ציטוט מ- 'וניטי פייר': "טראמפ נתן לג’ארד סיכום של דעותיו ואז ביקש ממנו לעשות קצת מחקר. קושנר פשוט הלך לאמזון ונתקל בכותרת של ספר Death by China שנכתב במשותף עם אדם בשם פיטר נבארו. ג’ארד התקשר לנבארו, תומך נלהב בצמצום הגירעון המסחרי, שנענה להצטרף לצוות בתור יועץ כלכלי. נבארו היה תומך נלהב במדיניות מכסים אגרסיבית.

אבל מאיפה בכלל פיטר נבארו קיבל את הרעיון שמכסים הם מדיניות טובה לאמריקה? מה הייתה ההצדקה שלו לזה? ובכן, כן הייתה לו “הצדקה”- ממומחה אמיתי, שהוא מצטט לפחות בשישה מספריו, כולל זה שג’ארד מצא באותו יום גורלי. בכל ספריו, פיטר נבארו מצטט מומחה לכלכלה בשם רון וארה (Ron Vara).

כשטראמפ נבחר לנשיאות ונכנס לבית הלבן, אותו רון וארה התחיל להפיץ מזכר ברחבי וושינגטון, שתמך בשימוש של טראמפ במכסים ובמדיניות סחר. לפי ה- "ניו יורק טיימס", המזכר נשלח מכתובת מייל שלכאורה שייכת לרון וארה. באיזשהו שלב, כתב רון וארה במזכר שטראמפ יכול "לרכוב על גבי המכסים אל הניצחון".

רון וארה לא קיים

הבעיה היא – רון וארה לא קיים. הוא מעולם לא היה קיים. המומחה הכלכלי שפיטר נבארו ציטט שוב ושוב כדי להצדיק את תמיכתו במכסים, האדם הזה פשוט דמות מומצאת. רון וארה הוא פיקציה. פיטר נבארו המציא אותו כדי שיוכל לצטט אותו שוב ושוב בספרים ההזויים שלו.

ומי זה בעצם רון וארה? רון וארה הוא אנגרמה של השם נבארו. כלומר אותן אותיות, פשוט בסדר אחר. אני, למשל, יכולה להפוך את שמי לאנגרמה כמו "מאצ'ו וודלר", אבל זה לא אומר שאני אנסה לשכנע אתכם לעשות מה שמאצ'ו וודלר רוצה, נכון?

הבסיס למחיקת שישה טריליון דולר

אבל זה באמת איך שממשל טראמפ גיבש את מדיניות המכסים שלו. ככה טראמפ הגיע בכלל לרעיון של מכסים – הפצה של מזכר מזויף מאדם מזויף עם כתובת אימייל מזויפת, כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו.

זה הבסיס האינטלקטואלי שעליו דונלד טראמפ מחק היום שישה טריליון דולר של עושר והשמיד את השווקים האמריקאיים, והביא את ארצות הברית והעולם כולו לסף דיכאון גדול מכוון, בסדר גודל של מה שחווינו ב-2008 או בזמן מגפת הקורונה ב-2020. רק שהפעם, האסון הגלובלי הגיע מהמוח הגדול של דונלד טראמפ.

מה האמריקאים חושבים?

טראמפ אולי חושב שזה איכשהו יסתדר. אבל העם האמריקאי ער ומודע לכך שזה לא הולך להסתדר. הנה סקר חדש של רויטרס/איפסוס:

  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם תפקידו כנשיא? התנגדות ביתרון של 10 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם הכלכלה? התנגדות ביתרון של 15 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם סוגיית הסחר הבינלאומי? התנגדות ביתרון של 18 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם יוקר המחיה? התנגדות ביתרון של 27 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בניהול הממשלה הפדרלית? כישלון ביתרון של 20 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בגיבוש מדיניות כלכלית חדשה? כישלון ביתרון של 25 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בצמצום הממשלה מבלי לפגוע בשירותים חיוניים? כישלון ביתרון של 25 נקודות.

וזה לפני מה שהשווקים עשו ביומיים האחרונים. העם האמריקאי מבין את זה. הם ערים לכך. הם לא מוותרים.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

 כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו