שוויץ, ביתם של המיליארדרים. איך זה שבשוויץ יש כל כך הרבה מיליארדרים? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © CNBC International, מוביל עולמי בחדשות עסקיות המביא נקודת מבט בינלאומית.
הסרטון הפעם – נכון לשנת 2022 שוויץ הייתה ביתם של כ-110 מיליארדרים עם הון משותף של 338 מיליארד דולר. זה יותר ממדינות עשירות אחרות כמו ערב הסעודית, סינגפור ואיחוד האמירויות הערביות. תושבי שוויץ הם גם בין העשירים בעולם, עם שווי נקי ממוצע של כמעט 700,000 דולר, לפני ארה"ב והונג קונג. אז מה הופך את שוויץ למקום כה אטרקטיבי עבור העשירים, וכיצד עושר קיצוני זה משפיע על שאר החברה השוויצרית?
לא רק שוקולד וגבינות
כשחושבים על שווייץ, עולים לראש גבינות משובחות, שוקולד יוקרתי והרים מושלגים. אבל גם כסף.
לשווייץ יש מיליארדר אחד על כל 80,000 תושבים, מה שממקם אותה במקום השלישי בעולם בצפיפות מיליארדרים. רק לוקסמבורג והונג קונג מקדימות אותה ביחס לאנשים בעלי שווי נטו של עשר ספרות ומעלה.
פיזור ההכנסות נותר יציב יחסית במשך עשרות שנים והוא שוויוני מאשר ברוב המדינות האחרות. לאדם הממוצע כאן יש חיים די טובים. אבל זה לא אומר שאין במדינה עניים. וכמובן שיש את העשירים מאוד והפערים הם, כמובן, עצומים.
מדינה יציבה
בין העשירים הבולטים במדינה – ג'רארד ורטהיימר (בעלים שותף של שאנל), יורשיו של מייסד איקאה אינגבר קמפראד, ומייסדי חברת התרופות הענקית רוש.
שווייץ נחשבת לאחת המדינות היציבות ביותר מבחינה פוליטית, עם מוניטין חזק של ניטרליות מדינית. הדבר מאפשר לעשירים להאמין שהנכסים שלהם בטוחים, גם מול שינויים פוליטיים פתאומיים.
רווחי הון פטורים ממס
המדינה נהנית גם ממערכת מס נוחה במיוחד לחברות וליחידים. מה שנותן לה יתרון תחרותי מול מקומות אחרים. היבט המס הוא רק חלק מהמשוואה של בעלי ההון. הכנסה של אנשים עשירים מאוד לרוב אינה מגיעה מעבודה, אלא מרווחי הון שמתקבלים מעליית ערך נכסים פיננסיים. בשווייץ אין מס על רווחי הון. מה שהופך אותה לאטרקטיבית מאוד עבור אנשים עשירים. אזרחים שווייצרים לא משלמים מס על הרווח שהם עושים כשמוכרים נכס שערכו עלה. אומנם קיים מס עושר אבל הוא מהנמוכים באירופה: בין 0.1% ל-1.1% משווי הנטו. המס הזה נגבה על ידי 26 הקנטונים שמהם מורכבת שווייץ. מרטין ביהלר, מנהל הכספים של קנטון גראובינדן (Grisons) הסביר שזה מחזק את התחרותיות. "הקנטונים אחראים לכל דבר שלא הועבר לסמכות השלטון הפדרלי או לרשויות המקומיות. אנחנו יכולים לעצב את המדיניות הפיננסית שלנו באופן עצמאי, כל עוד אנחנו עומדים בחוקים הארציים."
מטבע חזק
לדבריו, יש מרכזים עירוניים גלובליים כמו ציריך, בזל, ז'נבה – ולצדם קנטונים כפריים ורחבים כמו גראובינדן. כדי למשוך אליהם תושבים, הם מציעים "הטבות" כמו מיסוי נוח יותר. "יש תחרות בין הקנטונים, אבל אנחנו גם דואגים שזה לא יתחרה בצורה מוגזמת מדי."
שווייץ נהנית גם מהפרנק השווייצרי החזק. זה מוזיל את המוצרים והשירותים המיובאים, למרות שזה מייקר את הייצוא.
הפרנק התחזק בהתמדה לאורך העשורים האחרונים, הגיע לשווי זהה לאירו, ושמר על יציבות מול הדולר החזק.
"אתה לא צריך לפחד מקריסת המטבע כאן" אומרים בשווייץ. וזה קשור כמובן גם ליציבות הפוליטית ולמערכת המשפטית והמנהלתית החזקה.
יעד מוביל לעסקים
שווייץ נחשבת גם ליעד מוביל לעסקים. עם מגזר פיננסי מהטובים בעולם, תעשיות תרופות וכימיה מתקדמות. המדינה היא גם משכן פורום הכלכלה העולמי בדאבוס שמארח מדי שנה את מנהיגי הכלכלה העולמית.
הבנקאות השווייצרית פיתחה במאה ה-20 מוניטין של פרטיות ואנונימיות. זה משך אליה עשירים מכל העולם, לעיתים כדי להחביא כסף או להימנע מתשלום מסים. אחרי המשבר הפיננסי העולמי וכשלונם של כמה מהבנקים הגדולים במדינה, המערכת נאלצה להתנקות ולדרוש שקיפות רבה יותר מהלקוחות.
מרכז עולמי לניהול עושר
אבל שווייץ עדיין נחשבת מרכז עולמי לניהול עושר. היסטורית, תפקידה של הבנקאות השווייצרית היה לעזור לעשירים להתחמק ממסים במדינותיהם, זה השתנה בשנים האחרונות והבנקים מנסים להתרחק מהמודל הזה, בגלל הרגולציה הבינלאומית שהפכה להיות מחמירה הרבה יותר. השינוי הזה מגיע בזמן שממשלות רבות מנסות להדק את הפיקוח על מה שמכונה "מעמד המיליארדרים", בעוד מיליונים ברחבי העולם מתקשים לעמוד ביוקר המחיה.
דו"ח של אוקספם לשנת 2024 מצא שהונם של חמישה האנשים העשירים בעולם יותר מהוכפל מאז 2020 והגיע ל-869 מיליארד דולר, בעוד שחמישה מיליארד בני אדם נעשו עניים יותר באותו זמן.
למרות הפערים, גם הפחות עשירים חיים טוב
אז מה המשמעות של ריכוז כזה של עושר עילית בשווייץ עבור שאר האוכלוסייה והלכידות החברתית? לחשוב רק על אנשים עשירים – זה כבר לא מספיק, אומר אחד המרואיינים. "אנחנו צריכים להפוך לאטרקטיביים עבור כולם – עבור צעירים, עבור עובדים פחות מיומנים." זה כבר לא פשוט להגיד – נפנק את העשירים והאחרים יסתדרו לבד. זאת בעיה שהפערים כל כך גדולים, אבל אנחנו עדיין בני מזל שגרים בשווייץ."
השילוב של שוק עבודה מתפקד מערכת חינוך מאפשר גם לאנשים בתחתית הסולם להרוויח היטב. זה עבד כאן במשך שנים רבות. המבנה החברתי מאפשר גם למי שלא מרוויח הרבה לחיות טוב. זו אולי הנקודה המרכזית.
