ברונים שודדים
איך העשירים התעשרו? המונח "ברון שודד" משמש לעתים קרובות לתיאור גברים כמו קורנליוס ונדרבילט, ג'ון ד' רוקפלר ואנדרו קרנגי ותעשיינים אמריקאים רבי עוצמה אחרים מהמאה ה-19. האנשים האלה הרוויחו הון בבניית התשתית תעשייתית של אמריקה. במרדף אחר העושר הם הציבו מסילות ברזל, סיפקו אנרגיה לבתים אמריקאים וייצרו את הפלדה שבנתה ערים אמריקאיות. האם נכון לקרוא להם ברונים שודדים?
עושקים או פילנתרופים?
מעריצי העידן המוזהב, תעשיינים ואנשי כספים לא יסכימו עם האפיון הזה. הם רואים את הגברים האלו "קברניטי התעשייה" שבנו את כלכלת האומה ואת המגזר ללא מטרות רווח. רבים מהתעשיינים האמריקאים מהמאה ה-19 תרמו את רוב הונם. אנדרו קרנגי תרם למעלה מ-90% מהונו לצדקה באומרו שפילנתרופיה היא חובתם של תעשיינים גדולים. ההתמקדות בפילנתרופיה הבדילה את הקבוצה הזו מהאליטות האירופיות שהחזיקו בעושרן והעבירו אותו לילדיהם.
רוקפלר וקורנליוס ונדרבילט
רוקפלר תרם יותר ממחצית מהשווי הנקי שלו לעמותות צדקה שונות במהלך חייו. תרומות אלו העניקו אלפי מכללות, בתי חולים, מוזיאונים, אקדמיות, ספריות ציבוריות וארגוני צדקה. מיליארדרים אמריקאים מודרניים קיבלו השראה מהקבוצה הזו ורבים מהם פילנתרופים פעילים מאוד. בגיל 11, קורנליוס ונדרבילט עזב את בית הספר כדי להתחיל לעבוד עם אביו, והעביר מטענים בניו יורק. עד גיל 16 הוא הצליח לקנות סירה משלו ולחלוק את הרווחים עם הוריו, שהלוו לו חלק מהכסף. באמצעות שיווק אגרסיבי, עריכת עסקאות ממולחת וחתירה של התחרות – תכונות שידבקו בו כל חייו – הוא הרוויח יותר מ-1,000 דולר בשנתו הראשונה. ונדרבילט מיהר להכיר בחשיבות התחבורה למסחר במדינה הצומחת במהירות. הוא הבין שיש צורך בתשתיות והחליט שהוא, ולא הממשלה, יספק אותן. במהלך 40 השנים הבאות הוא בנה את אימפריית הספנות הגדולה בעולם, כל זאת וגם איך התעשרו העשירים בני זמננו בסרטון הנוכחי.
אודות המחבר, פטריק בויל