וול סטריט ג'ורנל

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך וול סטריט ג'ורנל.

המאבק על גרינלנד

למה ארה"ב נטשה את בסיסיה בגרינלנד

המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ?

תוכנית המסחר של טראמפ?

מה עומד מאחורי תוכנית המסחר של טראמפ? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © MSNBC. לפי עורכי הערוץ הרשמי של MSNBC הערוץ הוא המקור המוביל לניתוח מעמיק של החדשות, פרשנות פוליטית בעלת תובנות ונקודות מבט מגוונות.

בסרטון הפעם רייצ'ל מדאו בוחנת דרכים להבין את היקף הנזק שעשה דונלד טראמפ לכלכלת העולם. מדאו מזכירה לצופים מאיפה הגיע רעיון המכס שהפך לדבריה את דונלד טראמפ לאסון עולמי של איש אחד.

קרדיט תמונה: ©  Kaboompics.com

רקע

במסיבת העיתונאים אתמול (07/04/25) בבית הלבן, אחרי פגישתו עם בנימין נתניהו, הנשיא טראמפ הסביר את עמדתו לגבי המכסים שממשלו עומד להנחיל על מדינות העולם. במבט מהצד נראה שיש סיבה למהלכו של טראמפ, במשך עשרות שנים יפן, סין והאיחוד האירופי "מנצלים" באופן לא הוגן את ארה"ב שמפסידה טריליונים וכעת טראמפ הגיע לסדר את העניינים.

אף אחד מהעיתונאים לא שאל את טראמפ לגבי ההשלכות המיידיות שכבר משפיעות על כלכלת ארה"ב. נקודת המחלוקת העיקרית סביב מדיניות המכסים של טראמפ. האם היא משרתת את ארה״ב או פוגעת בה יותר משהיא עוזרת?

טראמפ הוא ידיד

אין ספק שטראמפ תומך בישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ברמת הגולן, הסכמי אברהם, נקיטת קו תקיף מול איראן, ברור שהוא איתנו. ועכשיו הוא יושב עם נתניהו, המנהיג הראשון איתו הוא דן בעניין המכסים שארה"ב הטילה על העולם ועונה לשאלות העיתונאים.

על פניו, כוונת טראמפ ניראת חיובית. הרעיון שטראמפ מקדם, לפיו סין, יפן והאיחוד האירופי מנצלים את אמריקה דרך סחר לא הוגן, זאת טענה שקיימת כבר שנים. יש בה מידה של אמת. סין לדוגמה נקטה במדיניות שמגבילה גישה של חברות זרות לשוק המקומי, מסבסדת חברות לאומיות, ולעיתים מבצעת גניבה טכנולוגית. תיקון עיוותים במסחר הבינלאומי זה רעיון שאינו בהכרח פסול. ממשלים קודמים, כולל ממשל אובמה ובוש, התלוננו על העניין אבל נמנעו מהמהלכים הדרסטיים שטראמפ נקט.

אז אנחנו הישראלים צופים במסיבת העיתונאים ואומרים לעצמנו שהכל יהיה בסדר. אבל יש כאן בעיה.

אז מה הבעיה? למה זה פוגע באמריקאים?

מכסים – מיסוי על יבואנים אמריקאים.
כשממשל טראמפ מטיל מכסים על מוצרים מסין, יפן, אירופה וכו', הוא לא מחייב את המדינות הזרות לשלם את המס אלא את החברות האמריקאיות שמייבאות את המוצרים. החברות, בתורן, מגלגלות את העלות הזו על הצרכנים האמריקאים. כלומר: המוצרים הופכים יקרים יותר עבור אזרחי ארה"ב.

נקמה מצד מדינות אחרות

בתגובה למכסים של טראמפ, מדינות אחרות מטילות מכסים נגדיים על מוצרים אמריקאים, כמו תוצרת חקלאית, מכוניות, פלדה וכו'. התוצאה היא שיצואנים אמריקאים נפגעים, מקומות עבודה נפגעים, חברות אמריקאיות מאבדות שווקים.

פגיעה באמון ובשווקים

שווקים כלכליים לא אוהבים חוסר יציבות. כשנשיא מכריז בפתאומיות על מכסים גורפים, בלי תהליך מוסדר או התייעצות עם מומחים, השוק מגיב בפאניקה. זה בדיוק מה שקרה בימים האחרונים: צניחות במדדים, מחיקות של טריליוני דולרים, ופחד ממשי ממיתון עולמי חדש.

היעדר אסטרטגיה כוללת

מבקרים טוענים שטראמפ לא מציע פתרון כולל לשוק הסחר העולמי. הוא לא מנסה לבנות קואליציה מול סין, או לגבש הסכמים חדשים אלא פשוט "יורה לכל הכיוונים". זה עלול להזיק גם לבני ברית, לא רק ליריבים. נראה שטראמפ מנסה לפתור בעיה אמיתית אבל עושה זאת בדרך שמתבררת בעיני רבים כבלתי שקולה, חסרת תכנון, ופוגעת בעיקר באמריקאים עצמם.

אפשר היה אולי לנסות לתקן עיוותים בסחר הבינלאומי בלי לגרום לפגיעה נרחבת בכלכלה האמריקאית ובעולם? במקום לפעול לבד ולתקוף את כולם בבת אחת, אפשר היה:

  • לגבש קואליציה בינלאומית מול מדינות סוררות
  • לגייס את אירופה, קנדה, יפן, אוסטרליה ואחרות לשיתוף פעולה מול סין
  • לבנות חזית דיפלומטית וכלכלית שתלחץ על סין במסגרת מוסדות בינלאומיים כמו   (WTO). כך ארה"ב לא הייתה נראית תוקפנית ובודדה, אלא מובילה של סדר עולמי מתוקן.

זו בעצם הדרך שאובמה ניסה לקדם דרך הסכם –TPP (השיתוף הטרנס־פסיפי), שנועד לאזן את ההשפעה של סין באסיה. טראמפ ביטל את ההסכם מייד עם כניסתו לבית הלבן.

תגובת שרשרת מסוכנת

במקום לירות מכסים בלי הבחנה על כל סקטור וסקטור (כמו אלומיניום, רכבים, מוצרי צריכה) אפשר היה לפתוח בשיחות עם כל מדינה בנפרד ולבקש תיקונים והקלות פרטניות. למשל, אפשר היה להסיר חסמים רגולטוריים על יצוא חקלאי אמריקאי, או לדרוש פתיחת שוק שירותים. זה לוקח יותר זמן, אבל מונע תגובת שרשרת מסוכנת של נקמה כלכלית. יש מגוון כלים כלכליים שאפשר להשתמש בהם. במקום להעניש יבוא, ניתן לתמרץ ייצור מקומי ולהעניק הטבות מס לחברות שמחזירות ייצור לארה"ב. כדי לשמר את היתרון התחרותי של ארה"ב  אפשר להפנות משאבים להשקעה מסיבית בטכנולוגיה, חינוך ותשתיות. אפשר לאכוף באופן חזק יותר את זכויות הקניין הרוחני מול סין דרך מנגנונים משפטיים וכלכליים.

טראמפ רוצה להחזיר לאמריקה את כבודה אבל בדרך מוחק 6 טריליון דולר מהשווקים. חברות ענק קורסות, מחירים עולים, בורסות נופלות. מי שמשלם זה האזרחים.

איך הפגיעה באמריקה פוגעת גם בישראל?

טראמפ אוהב את ישראל. אבל אם הוא יפיל את הכלכלה האמריקאית גם אנחנו ניפול איתה. ברגע שהכלכלה האמריקאית נפגעת, זה לא נשאר שם. זה יגיע גם אלינו. שוקי ההון קשורים זה בזה. ירידות בבורסות האמריקאיות משפיעות על קרנות הפנסיה וההשקעות של ישראלים. שיבושים בסחר העולמי מעלים מחירים, כולל בישראל. כלכלה אמריקאית חלשה פחות מסוגלת לתמוך בישראל מדינית, ביטחונית ודיפלומטית. הפגיעה בענקיות טכנולוגיה כמו אפל, אמזון ואנבידיה פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל שמשולבת בהן.

הגיע הזמן לשים גבולות לסין ולגרמניה אבל לא במחיר של התאבדות כלכלית. המכסים שמטיל טראמפ על מדינות העולם אולי נראים כמו מהלך נועז כדי "לסדר את העניינים" אבל הם פוגעים בכלכלה האמריקאית באופן ישיר, ולפני שנדע, זה יפגע גם בנו. לא כל מהלך שמועיל לארה"ב תמיד יועיל לישראל.

חיפשנו סרטון מהימים האחרונים שמחזק את הדברים שהצגנו. בסרטון שעלה ליוטיוב לפני ארבעה ימים, Rachel Maddow טוענת שטראמפ גרם לאסון גדול לאמריקה. מה שמדהים הוא הטענה של רייצ'ל שהמקור למדיניות המכסים החדשה הוא "מזכר מזויף מאדם מזויף שלא קיים כלל" (Ron Vara) כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו. בדקנו בכמה מקורות וזה באמת נכון, אין אדם כזה בשם "רון וארה ".

תרגום הסרטון:

ראיתם כמובן מה קרה בשווקים היום. מדד הדאו ג'ונס צנח ביותר מ- 2,000 נקודות היום. זאת לא טעות דפוס. הדאו צנח ב- 2200 נקודות אתמול. אתמול והיום אלו הפעמים הראשונות אי פעם שהדאו ירד ביותר מ- 1500 נקודות בשני ימים רצופים. 1,600 נקודות אתמול, 2,200 נקודות היום. מדד  S&P 500  ירד ב-10% בתוך יומיים. היום בלבד הוא ירד ב- 6%

רק בשביל ההקשר, כלומר, בין אם אתם עוקבים אחרי השווקים ובין אם לא, בין אם יש לכם כסף מושקע או קרן פנסיה או לא, רק כדי להבין את קנה המידה של מה שקורה, הנה שתי מדידות שיכולות לעזור לתפוס את גודל האירוע.

הראשונה היא "מתגי החירום" Circuit Breakers, אולי שמעתם על זה. לשווקים הפיננסיים יש מנגנוני חירום שנכנסים לפעולה כשיש התרסקות קיצונית. זאת מטאפורה קצת מעורבבת, אבל אתם מבינים למה הכוונה. קוראים לזה "ריסון מסחר". והם מפסיקים את המסחר אוטומטית ל-15 דקות כשדברים משתבשים בצורה בלתי נתפסת. הרף שבו מופעל מתג החירום הוא כש- S&P  יורד ב-7% מהסגירה של היום הקודם. היום ה- S&P ירד ב-6%. אילו היינו מגיעים ל- 7%, המתג היה מופעל. היו "מכבים את האור" בשוק כדי להציל אותנו מעצמנו.

וזה מדד נוסף להמחשת חומרת המצב: מדד ה- VIX. בשונה מגרף שוק המניות שבו ירידה מצביעה על בעיה, ה- VIX, מדד התנודתיות, עולה כשהמצב רע. הוא מתנהג כמו מד מדידה של משברים כלכליים. אתם יכולים לראות שם רק כמה פסגות גבוהות באמת לאורך זמן. הראשונה הגדולה קרתה ב- 2008, האסון הכלכלי העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הפסגה הבאה – מרץ 2020, שזה המשבר הגלובלי האדיר שהקורונה גרמה לו, מגפה שקטלה מיליונים והשביתה את הפעילות הכלכלית כאילו הייתה הפסקת חשמל.

ועכשיו, תראו את הפסגה החדשה. זו של עכשיו. לא בגלל אסון כלכלי עצום או מגפה עולמית, אלא פשוט כי דונלד טראמפ שוב נשיא, עם הרעיונות המבריקים שלו. והיקף ההרס שהוא חולל בלתי נתפס.

אפשר לראות את כותבי הכותרות נאבקים למצוא את המילים הנכונות הלילה. הנה הכותרת הראשית של וול סטריט ג'ורנל:

"המניות האמריקאיות צנחו עוד. זה השבוע הגרוע ביותר מאז 2020" (שוב, שנת הקורונה).
"המכסים של טראמפ הציתו גל מכירות בן יומיים עם חשש גובר למיתון. יותר מ-6 טריליון דולר נמחקו מהשוק."

זה הניתוח המוביל באתר CNBC כל היום:

"רעיון המכסים של טראמפ הם טעות המדיניות הגדולה ביותר ב-95 השנים האחרונות."

והמאמר המערכתי המוביל ב- Financial Times:

"מעשה ההרס העצמי המדהים של אמריקה." "תראו מה עשינו לעצמנו" עם תמונה של טראמפ, שכאילו סוגרת את זה בסימן קריאה ויזואלי.

והציטוט המרכזי:

"אם ההחלטה תישאר בתוקף, החלטתו של טראמפ ב- 2 באפריל 2025 להחיל מכסים גורפים על שותפות הסחר של ארה"ב תיחשב לאחד ממעשי ההרס העצמי הכלכליים הגדולים בתולדות אמריקה.
פעולותיו יגרמו נזק עצום למשקי בית, עסקים ושווקים פיננסיים ברחבי העולם, ויטלטלו את הסדר הכלכלי הגלובלי שארה"ב נהנתה ממנו ועזרה לבנות אותו."

במקום אחר ב-FT תיארו את פעולותיו של טראמפ כ- "הרס עצמי מוזר"  ו- "שיגעון כלכלי שנראה שעדיף שפסיכולוגים ינתחו ולא כלכלנים."

לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר, אמר: "מה שהוא עושה לכלכלה זה כמו מה שבריאתנות היא לביולוגיה, מה שאסטרולוגיה היא לאסטרונומיה, ומה שה- RFK חושב על חיסונים."

וול סטריט ג'ורנל מסכם הערב:

"מדד דאו ג'ונס היה האחרון מבין שלושת המדדים המרכזיים שנכנס לתיקון. מוגדר כירידה של 10% או יותר מהשיא האחרון. אחרי היום, הדאו ירד ב- 14.9% מהשיא האחרון. הנאסד״ק כבר בשוק דובי – ירידה של 22.7% מהשיא. כל ירידה של יותר מ-20% נחשבת שוק דובי."

שבעת המופלאים The Magnificent Seven

שבע מניות מובילות, כולל NVIDIA   ו-Amazon איבדו יחד השבוע שווי שוק של 1.55 טריליון דולר. זה שיא היסטורי. Apple לבדה איבדה 443.5 מיליארד דולר בשווי שוק.
קשה לתפוס כמה נזק אדם אחד יכול לגרום. קשה אפילו יותר להבין שהוא יכול לעשות את כל זה עם כל כך מעט מחשבה. הייתם חושבים שזה דורש תוכנית גדולה ומוחות גדולים – "איך להרוס את הכלכלה של המדינה העשירה בעולם". אבל מסתבר שלא. זה לא דורש רעיון גדול או הרבה מוח. ואני יודעת, אולי אתם זוכרים את זה, אבל רק למקרה שלא, אני פשוט אזכיר את זה שוב לרגע כאן. אתם זוכרים מאיפה טראמפ בכלל קיבל את הרעיון של המכסים?

מצא לי יועץ כלכלי

אתם זוכרים מתי ולמה ואיך טראמפ התחיל בכלל לדבר על מכסים? זה היה בקמפיין הראשון שלו לנשיאות. לטראמפ לא היו יועצים כלכליים רשמיים, אז הוא אמר לחתנו, ג’ארד קושנר, למצוא לו יועץ כלכלי. טראמפ, לפי הדיווחים, נתן לג’ארד רעיונות כלליים לגבי מה שהוא חושב על נושאים כלכליים. משהו בסגנון: "תעשה שאני אראה קשוח. סין – רע. משהו כזה."

ואז ג’ארד החליט למצוא יועץ כלכלי לקמפיין של חמו על ידי כך שהוא פשוט נכנס לאתר של אמזון והתחיל לדפדף בין ספרים. לא ממש לקרוא אותם, אי אפשר לעשות את זה באתר. פשוט להסתכל על הכריכות ועל הכותרות. והוא מצא כותרת של ספר שהוא חשב שהיא ממש מגניבה. הכותרת הייתה "מוות מסין"  (Death by China) וואו, מגניב! ממש מגניב! וזה כנראה כל מה שהיה צריך.

פיטר נבארו

ציטוט מ- 'וניטי פייר': "טראמפ נתן לג’ארד סיכום של דעותיו ואז ביקש ממנו לעשות קצת מחקר. קושנר פשוט הלך לאמזון ונתקל בכותרת של ספר Death by China שנכתב במשותף עם אדם בשם פיטר נבארו. ג’ארד התקשר לנבארו, תומך נלהב בצמצום הגירעון המסחרי, שנענה להצטרף לצוות בתור יועץ כלכלי. נבארו היה תומך נלהב במדיניות מכסים אגרסיבית.

אבל מאיפה בכלל פיטר נבארו קיבל את הרעיון שמכסים הם מדיניות טובה לאמריקה? מה הייתה ההצדקה שלו לזה? ובכן, כן הייתה לו “הצדקה”- ממומחה אמיתי, שהוא מצטט לפחות בשישה מספריו, כולל זה שג’ארד מצא באותו יום גורלי. בכל ספריו, פיטר נבארו מצטט מומחה לכלכלה בשם רון וארה (Ron Vara).

כשטראמפ נבחר לנשיאות ונכנס לבית הלבן, אותו רון וארה התחיל להפיץ מזכר ברחבי וושינגטון, שתמך בשימוש של טראמפ במכסים ובמדיניות סחר. לפי ה- "ניו יורק טיימס", המזכר נשלח מכתובת מייל שלכאורה שייכת לרון וארה. באיזשהו שלב, כתב רון וארה במזכר שטראמפ יכול "לרכוב על גבי המכסים אל הניצחון".

רון וארה לא קיים

הבעיה היא – רון וארה לא קיים. הוא מעולם לא היה קיים. המומחה הכלכלי שפיטר נבארו ציטט שוב ושוב כדי להצדיק את תמיכתו במכסים, האדם הזה פשוט דמות מומצאת. רון וארה הוא פיקציה. פיטר נבארו המציא אותו כדי שיוכל לצטט אותו שוב ושוב בספרים ההזויים שלו.

ומי זה בעצם רון וארה? רון וארה הוא אנגרמה של השם נבארו. כלומר אותן אותיות, פשוט בסדר אחר. אני, למשל, יכולה להפוך את שמי לאנגרמה כמו "מאצ'ו וודלר", אבל זה לא אומר שאני אנסה לשכנע אתכם לעשות מה שמאצ'ו וודלר רוצה, נכון?

הבסיס למחיקת שישה טריליון דולר

אבל זה באמת איך שממשל טראמפ גיבש את מדיניות המכסים שלו. ככה טראמפ הגיע בכלל לרעיון של מכסים – הפצה של מזכר מזויף מאדם מזויף עם כתובת אימייל מזויפת, כדי שזה ייראה כאילו מדובר בנושא רציני שמומחים אמיתיים מתווכחים עליו.

זה הבסיס האינטלקטואלי שעליו דונלד טראמפ מחק היום שישה טריליון דולר של עושר והשמיד את השווקים האמריקאיים, והביא את ארצות הברית והעולם כולו לסף דיכאון גדול מכוון, בסדר גודל של מה שחווינו ב-2008 או בזמן מגפת הקורונה ב-2020. רק שהפעם, האסון הגלובלי הגיע מהמוח הגדול של דונלד טראמפ.

מה האמריקאים חושבים?

טראמפ אולי חושב שזה איכשהו יסתדר. אבל העם האמריקאי ער ומודע לכך שזה לא הולך להסתדר. הנה סקר חדש של רויטרס/איפסוס:

  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם תפקידו כנשיא? התנגדות ביתרון של 10 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם הכלכלה? התנגדות ביתרון של 15 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם סוגיית הסחר הבינלאומי? התנגדות ביתרון של 18 נקודות.
  • האם אתה מאשר או מתנגד לאופן שבו טראמפ מתמודד עם יוקר המחיה? התנגדות ביתרון של 27 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בניהול הממשלה הפדרלית? כישלון ביתרון של 20 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בגיבוש מדיניות כלכלית חדשה? כישלון ביתרון של 25 נקודות.
  • האם ממשל טראמפ מתפקד ביעילות או בכישלון בצמצום הממשלה מבלי לפגוע בשירותים חיוניים? כישלון ביתרון של 25 נקודות.

וזה לפני מה שהשווקים עשו ביומיים האחרונים. העם האמריקאי מבין את זה. הם ערים לכך. הם לא מוותרים.

לסרטונים נוספים על תוכנית המסחר של טראמפ לחצו על הקישור

מה זה שוק המניות | נטפליקס

שוק המניות - הסבר

מה זה שוק המניות. סרטון מערוץ היוטיוב של © Netflix נטפליקס,

סדרת הסברים מאירת העיניים בשיתוף עם Vox Media Studios ו-Vox. הסדרה לוקחת אתכם עמוק לתוך מגוון רחב של נושאים עם שאלות ורעיונות רלוונטיים. כל פרק יחקור אירועים עכשוויים ומגמות חברתיות שנלקחו מרוח הזמן, הסרטונים נוגעים בנושאים כמו פוליטיקה, מדע, היסטוריה ותרבות פופ. הפרקים כוללים ראיונות עם כמה מהמומחים הסמכותיים ביותר בתחומם.

בפרק הזה: שוק המניות, האם הבורסה משקפת במדויק את מצב המשק? מומחי פיננסים דנים בהיסטוריית השוק, בהערכות שווי ובתמריצים למנכ"לים.

מה הבורסה עושה?

למה אנחנו צריכים לשמוע כל לילה על שיאי סגירה והנפקות שיא? משקיעים שרכבו על הגל כשהשוק פורח גרמו לנו להאמין שהכלכלה פורחת. ובאמריקה, שוק המניות משגשג בעיקר במשך כמעט 40 שנה. ככל שהבורסה עובדת, כך מתקדמים העושר ובריאות הכלכלה האמריקאית. מה שהשוק אומר לנו זה שאנחנו בדרך לשגשוג… שוק המניות מרקיע שחקים, וזה מועיל לכולם.

שןק המניות מגלגל הרבה כסף

שוק המניות הרוויח כמעט שלושה טריליון דולר בערך מאז הבחירות. אבל אם תחברו את כל הסחורות והשירותים שנרכשו ונמכרו בארה"ב,  הכלכלה בפועל לא צמחה מהר כמו פעם. השכר בקושי זז במשך עשרות שנים  והשווי הנקי של המשפחה האמריקאית הממוצעת עדיין לא התאושש מהמיתון הגדול.

אז מה בדיוק מודד שוק המניות?

הברומטר של שגשוג אמריקה היה הבורסה. תסתכלו על הדאו, נאסד"ק, דיבידנדים… סוג חדש של הבהלה לזהב… כולנו צופים בהתרחבות הכלכלית הגלובלית הזאת. אנחנו עכשיו בטריטוריה היסטורית… רכישה חוזרת של מניות…זאת פילוסופיה פסיכופטית ביסודה.

קרדיט תמונה © Sergeitokmakov

נטפליקס היא אחד משירותי הבידור המובילים בעולם, עם 300 מיליון חברות בתשלום בלמעלה מ-190 מדינות הנהנות מסדרות טלוויזיה, סרטים ומשחקים במגוון רחב של ז'אנרים ושפות. חברים יכולים לשחק, להשהות ולחדש את הצפייה כמה שהם רוצים, בכל זמן ובכל מקום, ויכולים לשנות את התוכניות שלהם בכל עת.

לסרטונים נוספים מערוץ Vox עם כתוביות בעברית או תרגןם תוכן לעברית לחצו על הקישור 

סיכום פיננסי 2022

האירועים-הכלכליים-של-2022

סיכום פיננסי 2022. שנת 2022 הייתה שנה מלאת אירועים בעולם הפיננסים. מרכישת טוויטר ע"י מאילון מאסק ועד למעצרו והסגרתו של סם בנקמן-פריד. האירועים הפיננסיים הגדולים של השנה החולפת.

פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

שנת 2022 הייתה שנה מלאת אירועים בעולם הפיננסים. במדיה החברתית כולם היו בחיפוש אחר מטבעות הקריפטו החמים ביותר.
2022 הייתה שנה קשה למשקיעים שכונו גם וורן באפט הבא. היה קאתי, סם (צ'מאת' שקרא לעצמו וורן באפט הבא). ככל שחלף הזמן, גילינו שוורן באפט עצמו היה למעשה הוורן באפט הבא. היו גם הרבה הפתעות,  כשהאיש העשיר בעולם מבלה את כל זמנו בטוויטר ומבקש מאנשים 8 דולר. למדנו השנה, הודות לסם בנקמן פריד שתוכניות פונזי מסורתיות הן אולי השקעה טובה יותר ממזימות פונזי קריפטו. משקיעים רבים של מיידוף קיבלו בחזרה 80% מהכסף שהשקיעו איתו, חלקם אפילו קיבלו את כל כספם בחזרה.
משקיעי קריפטו למדו מה יכול לקרות כששולחים כסף לילדים מוזרים בחו"ל. אמנם קווין או'לירי – שמגלם מיליארדר בטלוויזיה אולי לא איבד את החולצה שלו בסיטואציה, נראה שהוא כן איבד את המכנסיים שלו.

2022 לא הייתה שנה מדהימה למשקיעים אבל כמובן השווקים צריכים לרדת מדי פעם. בתקווה ש-2023 תהיה טובה יותר. כל זאת ועוד ב-סיכום פיננסי של 2022.

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

פשיטת הרגל של FTX

מעודכן לתאריך 11/11/2022

פשיטת הרגל של FTX. בורסת מטבעות הקריפטו FTX שהוערכה לאחרונה ב-32 מיליארד דולר, הגישה בקשה לפשיטת רגל בארה"ב. ההגשה בבית המשפט הפדרלי של דלאוור ביום שישי 11/11/2022 כללה את הבורסה הבינלאומית הראשית, שוק הקריפטו בארה"ב, קבוצת המסחר הקניינית של סם בנקמן-פריד, Alameda Research וכ-130 חברות קשורות. בסרטון הפעם – פרשת בורסת הקריפטו FTX. על המשפיענים בבורסת המטבעות ועל מה שהשתבש.

פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

מה מעכב את העולם הערבי מלהתקדם?

© PragerU פרגר יו הוא ערוץ היוטיוב של דניס פרגר (Dennis Prager) שדרן רדיו, סופר ופובליציסט יהודי אמריקאי ואוהד ישראל. PragerU פרגר יו הן ראשי התיבות של "אוניברסיטת פרגר". הערוץ מעלה סרטונים בנושאים עולמיים רבים כמו פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה מדע וטכנולוגיה ועוד. נכון לחודש יוני 2023 הערוץ צבר ‫3,080,000 ‏‬‏ ‏מנויים ו- 1,734,979,479 צפיות. הסרטון הפעם – מה מעכב את העולם הערבי מלהתקדם? תרגום לעברית: איתי גולדרייך / Shimon Schreiber /DaBlueB