בעיצומה של המלחמה מדוע הבורסה בתל אביב מזנקת ב-100%. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © VisualEconomik EN, הערוץ שמסביר לכם את הסיפורים המרתקים ביותר של הכלכלה!

השווקים בישראל זינקו בעיצומה של המלחמה. בורסת תל אביב עלתה ביותר מ-100% במהלך הסכסוך. כן, שמעתם נכון: +100% בזמן נפילת טילים.

בעוד שאנליסטים ניבאו כאוס, השווקים החליטו אחרת. מאז 7 באוקטובר 2023, בורסת תל אביב אף עלתה על מדד S&P 500, והפכה, למעשה, לשוק הרווחי ביותר על פני כדור הארץ. איך זה אפשרי?

אהודה ומגונה במידה שווה, ישראל מייצרת כמות גדולה של מחלוקת. מה שקורה עכשיו בעזה הוא דוגמה טובה לכך. עבור חלק, המלחמה נגד חמאס מוצדקת לחלוטין. עבור אחרים, לעומת זאת, ממשלת נתניהו הרחיקה לכת ואסון הומניטרי מתרחש. כנראה ששני הדברים נכונים, אבל העובדה היא שתמיד כשאנחנו מדברים על ישראל, אנחנו עושים זאת כדי להתייחס למבצעים הצבאיים שלה, לפעולה מדהימה של המוסד, או למדיניות החוץ שלה.

נס כלכלי ופיננסי אמיתי

יש צד הרבה פחות מוכר של הסיפור. בעשורים האחרונים, ישראל נהייתה נס כלכלי ופיננסי אמיתי. זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לבחון בסרטון הזה. כי המקרה של ישראל הוא כל כך פרדוקסלי, שבעוד טילים נפלו על תל אביב, הבורסה המקומית המריאה כמו רקטה.

בעיצומה של מלחמה עם איראן, בעוד העולם ציפה לכאוס, בהלה ובריחת הון, ישראל חוותה את אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה. לכן היום, בסרטון הזה, אנו הולכים לצלול לתוך הנס הכלכלי והפיננסי המפתיע של ישראל. זהו הצד השני, הצד הפחות מוכר של מה שהיא כנראה המדינה השנויה ביותר במחלוקת בעולם כרגע. בואו נתחיל.

תל אביב מנפצת את ה- S&P 500

פלוס 100% מאז 7 באוקטובר. תל אביב מנפצת את ה- S&P 500  בעיצומה של מלחמה. השווקים דיברו, ישראל לא רק מנצחת בשדה הקרב, היא גם כובשת את המערכה החשובה ביותר לעתיד, המלחמה הכלכלית והפיננסית. שמעתם נכון. בעיצומה של מלחמה, כשיהיה הגיוני לראות נתונים אדומים, מיתון ובריחת הון, מתברר שישראל חווה את אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר מזה עשורים. כמעט אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר בכל ההיסטוריה שלה.

מבצע עם כלביא

רוצים דוגמה? ובכן, בואו נחזור ליוני האחרון. אני בטוח שכולכם זוכרים מה קרה. פתאום, ללא אזהרה ובאופן חד-צדדי לחלוטין, ישראל השיקה אחד המבצעים הצבאיים השאפתניים ביותר בכל ההיסטוריה שלה. מבצע צבאי בקנה מידה גדול נגד משטר האייתולות, ובאופן ספציפי נגד תשתית הקשורה לתוכנית הגרעין של איראן. קנה המידה של המבצעים היה אכזרי. קחו בחשבון שכ- 200 מטוסי חיל האוויר הישראלי השתתפו רק במתקפה הראשונה, פריסה גדולה בטירוף. סביר להניח שמעט מדינות באירופה היו מסוגלות להרכיב משהו דומה, אם בכלל. אני לא יודע, אולי בריטניה או צרפת. זה בהחלט לא יהיה קל,

זו הייתה רק ההתחלה

במשך 12 ימים רצופים, בוקר, צהריים וערב, ישראל תקפה מטרות על אדמת איראן. ברור שהאייתולות הגיבו, אבל הם עשו זאת עם הרבה פחות כוח ממה שרבים ציפו. למרות זאת, ראינו טילים נופלים על תל אביב. אני בטוח שכולכם זוכרים את התמונות האלה בצורה מושלמת. למעשה, ב  Visual Politic -סיקרנו את הימים האלה באופן אינטנסיבי.

כנגד כל הציפיות

ובכן, העובדה היא שעם מלחמה מתמשכת, סיכון להסלמה ומטחי טילים ששוגרו נגד המדינה, הדבר ההגיוני יהיה לצפות לפחות לאיזושהי בהלה, נכון? כי אם יש משהו שאנחנו יודעים על השווקים, זה שהם אמיצים כמו חתול מול שואב אבק. הם בורחים בסימן הקטן ביותר של צרה. ובכל זאת, האם אתם יודעים מה קרה בישראל? בדיוק ההפך.

השוק הרווחי בעולם במהלך במהלך התקיפה באיראן

בשווקים הפיננסיים הישראליים, במקום בהלה, הייתה כמעט אופוריה. לפי נתונים שנאספו על ידי בלומברג, במהלך 12 הימים האלה, המטבע, הבורסה ואפילו מחיר אגרות החוב של החוב הישראלי זינקו. השקל, למשל, התחזק ב-7%. מחיר אגרות החוב התאושש, מה שאומר שעלות ההלוואות ירדה. באופן ספציפי, השוק חווה את הירידה הגדולה ביותר שלו מאז 2011. והבורסה בתל אביב, ובכן, היא הייתה ברמה אחרת. בדולרים, היא עלתה לא פחות מ-14% ב-12 יום. מספיק כדי להפוך לשוק הרווחי ביותר בעולם במהלך הימים האלה. כן, זה נכון. מקום ראשון בעולם בעיצומה של מלחמה. במילים אחרות, בעוד ישראל הפציצה ללא הרףנקודת מפנה.  מטרות באיראן, השווקים נתנו פסק דין מכריע. הניצחון של המדינה העברית יהיה כל כך מהדהד שהוא יסמן נקודת מפנה. כי נוסף על כך, המבצע האיראני לא היה מבצע מבודד, אלא הגיע לאחר הניצחון על חיזבאללה, נפילת אל-אסד והמלחמה נגד חמאס בעזה. ולכן התגובה הזו מהשווקים הפיננסיים לא הייתה גם התפרצות פתאומית. ממש לא. מאז שנתניהו השיק את המתקפה הכוללת שלו נגד כמעט כל אויבי ישראל לאחר ה-7 באוקטובר 2023 הגורלי, השווקים הפיננסיים של המדינה עשו בדיוק את ההפך ממה שציפו. הם זינקו.

השווקים מהמרים על עידן חדש לישראל

זו לא סוגיה פוליטית. וגם אין לזה שום קשר לחששות הלגיטימיים שיש לנו לגבי מה שקורה בעזה. אלה עובדות. עובדות שהן חיוניות לחלוטין להבנת עתידה של ישראל ותוכניותיו של נתניהו. העובדה היא שמאז 7 באוקטובר 2023, הבורסה בתל אביב הפכה כמעט לבורסה המצליחה ביותר בעולם. בדולרים, התשואה שלה היא בסביבות 100%, כפול מזו של ה-S&P 500 . וזה למרות העובדה שלאחר מתקפת חמאס, הבורסה הישראלית צנחה. אבל מאז, ובכן, אתם יכולים לראות בעצמכם. אני מתערב שלא ציפיתם לזה, נכון? נראה שמשקיעים מקומיים וזרים כאחד מהמרים בבירור על אותו רעיון: שהמתקפה הכוללת של ישראל מנקה אחת ולתמיד את האיומים שריחפו מעל המדינה במשך עשורים. התוצאה: פחות סיכון גיאופוליטי, יותר ביטחון, ולכן הערכה גבוהה הרבה יותר של כל הנכסים הישראליים. במילים אחרות, השווקים מהמרים על עידן חדש לישראל, עידן של יציבות רבה יותר, הצלחה גדולה יותר ושגשוג רב יותר. ובין אם זה נכון או לא, דבר אחד הוא בלתי ניתן לערעור.

המשקיעים לא הושפעו מהגרעון התקציבי והשווקים זינקו

התגובה הזו מהשווקים הפיננסיים הייתה לא אחרת מאשר דלק עבור נתניהו, מנהיג שרחוק מלהאט, הלך על יעדים שאפתניים יותר ויותר. בקיצור, במקום להעניש אותו בכל פעם שהוא העלה את ההימור, השווקים תגמלו אותו במטבע חזק יותר, בשמחה רבה יותר בבורסה ואפילו בעלות נמוכה יותר של החוב הציבורי, שלמען האמת, זה פרדוקסלי. כי המציאות התקציבית היא בדיוק ההפך, חור ענק בחשבונות הציבוריים. רק בשנת 2024, המתקפה הצבאית הותירה גירעון של קרוב ל-7% מהתמ"ג. זה גרם גם ל-Standard & Poor's וגם ל-Moody's  להוריד את דירוג האשראי של המדינה, כי באופן טבעי גירעון כה גדול מוביל לסיפורים חדשים כמו זה. החוב הלאומי של ישראל גדל ב-17.9% בשנת 2024.

עם זאת, כפי שראיתם, המשקיעים היו אדישים לחלוטין לכל זה. בשנתיים האחרונות, השווקים הפיננסיים הישראליים זינקו.

איך זה קרה?

השאלה ההגיונית היא למה? מה לעזאזל קרה כדי לשחרר פתאום רמה כזו של אופוריה? האם לא אמור לקרות ההפך כשמדינה נמצאת במלחמה? האם פחד לא מוריד את השווקים? ובכן, התשובה טמונה בטבעה של הכלכלה הישראלית. זו כלכלה מיוחדת, ייחודית, ומעל לכל, כזו שמסומנת על ידי הנס הכלכלי האמיתי שהמדינה הזו חוותה בעשורים האחרונים. ולא, אני לא מגזים. בעוד שבשנת 1980, התמ"ג לנפש של ישראל היה בערך חצי מזה של גרמניה, בימים אלה, לפי הבנק העולמי, הם כבר בשוויון. אנחנו מדברים על מדינה שהיא עשירה פי 11 משכנתה, מצרים. לישראל  יש יותר יוניקורנים מכל שאר מדינות המזרח התיכון יחד והיא זכתה ביותר פרסי נובל, אפילו מסין.

סיפור הצלחה ברור

מבחינה כלכלית, העשורים האחרונים של ישראל הם סיפור הצלחה ברור. התמ"ג למשל של 550 מיליארד דולר נמצא כעת בין 30 הגדולים בעולם. והאמת, אנחנו רק צריכים להסתכל על מה שקרה לשכר.

מה מסביר גל כזה של שגשוג?

מדוע נראה שהמדינה הזו חסינה מפני סכסוכים? האם היא באמת חסינה? ובכן, שימו לב היטב למה שבא בהמשך כי זהו אולי אחד ההיבטים הפחות מוכרים של ישראל בעולם ובמקביל משהו שהפך את הבורסה בתל אביב לאחת הרווחיות ביותר בעולם עד כה במאה ה-21.

כלכלה חסינת מלחמה

קודם כל, חשוב להבין שישראל לא תמיד הייתה סיפור ההצלחה שאנו מכירים היום. למעשה, רבים ממייסדיה היו סוציאליסטים מושבעים. ולכן מה שהם עשו היה בעצם ליישם מדינה עם מערכת ציבורית ענקית. מיסים גבוהים, רגולציה נרחבת, הרבה חברות בבעלות המדינה, ומרכזי ייצור קולקטיביים רבים. במידה מסוימת, אפשר כמעט לומר שבימיה הראשונים, ישראל הייתה דומה יותר לברית המועצות מאשר לארצות הברית. התוצאה: משברים כלכליים ופיננסיים היו קבועים. עם חשבונות ממשלה מרוסקים, הישראלים ביצעו תפנית חדה לעבר קפיטליזם מסורתי. חברות רבות הופרטו, מיסים הותאמו ונהיה הרבה יותר קל להקים עסקים ולסחור בחופשיות עם שאר העולם. התוצאה: מאז תחילת המאה ה-21, ישראל עשתה את ההפך מרוב המדינות המפותחות האחרות. במקום להעלות מיסים ולהגדיל את ההוצאות הממשלתיות, היא עשתה בדיוק ההפך. היא הפחיתה את ההוצאות מ-50% ל-40% מהתמ"ג, סיפקה תמריצים רבים למגזר היצרני וקיצצה מיסים, ממשלות ישראל לקחו את נושא החוב ברצינות רבה והצליחו להפחית אותו ביותר מ-20 נקודות מהתמ"ג.

הצלחת ההימור על ההיי-טק

מעל לכל, ישראל החליטה לשים את כל הביצים בסל הפיתוח הטכנולוגי, וזו הייתה הצלחה ענקית. בימים האלה, היא מקצה יותר מ-6% מהתמ"ג שלה למחקר ופיתוח. זה יותר מכפול מהממוצע העולמי. האמת היא שאף מדינה אחרת לא מתקרבת. בפועל, ישראל מתפקדת כמרכז טכנולוגי ענק, בית למגוון חברות מקומיות ורב-לאומיות. למעשה, כמעט מחצית מהוצאות המחקר והפיתוח האלה מבוצעות על ידי תאגידים זרים, שלמרות כל המהומה הגיאופוליטית, פתחו עשרות או ליתר דיוק, מאות מרכזי חדשנות על אדמת ישראל. וכן, כפי שאולי ניחשתם, לתעשייה הצבאית יש כאן תפקיד משמעותי יותר. אבל בואו לא נטעה. הצלחתה של ישראל אינה יכולה להיות מוסברת רק על ידי הטנקים או המל"טים שהיא מסוגלת לייצר. ישנן עוד כמה נקודות מפתח.

תעשיית הטכנולוגיה

נקודת המפתח הראשונה, תעשיית הטכנולוגיה, היא ללא ספק הפעילות הכלכלית המשמעותית ביותר במדינה. לא מסחר, בנייה או תעשייה מסורתית יכולים להתחרות בתרומה העצומה שלה לכלכלה הלאומית. אנחנו מדברים על כך שבשנת 2022, המגזר הזה כבר ייצג יותר מ-18% מהתמ"ג. והדבר הטוב ביותר הוא שהוא ממשיך לצמוח. הנתון הזה יעלה בקרוב על 20%. וכדי לתת לכם מושג, הנתון הזה בארצות הברית, ביתו של עמק הסיליקון, גוגל, אפל וענקיות הטכנולוגיה הגדולות, הוא קצת יותר מ-9%. לא רק זאת, לישראל יש יותר סטארט-אפים לנפש מאשר בכל מקום אחר בעולם. לדוגמה, עם 73 סטארט-אפים, יש לה כבר את המערכת האקולוגית השלישית בגודלה של בינה מלאכותית בכדור הארץ, אחרי ארצות הברית וסין. ואגב, ישראל גם מדורגת במקום השלישי בעולם מבחינת המדינות עם הכי הרבה חברות הרשומות בנאסד"ק. וכל זה, זכרו, עם אוכלוסייה של קצת יותר מ-9 מיליון איש. זה מטורף.

שיעורי אבטלה נמוכים

למרות שטכנולוגיה אינה בדרך כלל תעשייה עתירת עבודה, בישראל היא כבר מעסיקה ישירות יותר מחצי מיליון איש, המהווים 14% מכלל המשרות במדינה. זה מסביר במידה רבה את שיעורי האבטלה הנמוכים. כי כאן האבטלה היא קצת יותר מ-3%. במילים אחרות, יש כאן בעצם תעסוקה מלאה. ושימו לב לעובדה הזו. בעשור האחרון בלבד, משרות הטכנולוגיה גדלו ביותר מ-80%. אבל זה לא רק שיש יותר משרות. הן גם מתוגמלות הרבה יותר טוב. כיום, השכר הממוצע במגזר הטכנולוגיה עולה על 6,500 יורו לחודש לעובד. כן, זה נכון, 6,500 יורו. זה בערך 7,600 דולר. זאת לא בדיחה.

סחר החוץ

נקודת המפתח השלישית היא  סחר החוץ. הודות לכל מה שראינו עד כה, הפרודוקטיביות הישראלית לא רק המריאה, אלא שחברותיה החלו גם לכבוש את העולם. כיום, מחצית מהייצוא של המדינה הם מוצרי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה, שיעור שמנפץ את השיאים של כמעט כל כלכלה מפותחת, ממערכות צבאיות ועד בקרת תנועה אווירית ופעילויות סייבר. למעשה, ישראל היא, לצד ארצות הברית, מעצמת התוכנה המובילה בעולם. התוצאה היא שכל זה הפך למכרה זהב אמיתי. הכלכלה הישראלית מתפקדת כמעין סופרמרקט של פתרונות מתקדמים, פתוח 24/7 לכל העולם, והכסף ממשיך לזרום עם מלחמה או בלי.

מעצמת אנרגיה

בנוסף לתעשיית הטכנולוגיה החזקה שלה, לישראל יש גם שלושה גורמי מפתח נוספים שמסבירים את הנס הכלכלי שהיא חוותה בעשורים האחרונים. קחו לדוגמה את העשור האחרון, כאשר החלו לנצל מרבצי גז טבעי גדולים במים הטריטוריאליים של ישראל. מצד אחד, זה אומר שהמדינה הפחיתה את יבוא הפחם ודלקים אחרים, ומצד שני שהיא החלה לספק את מדינות שכנותיה וגם את שאר אירופה. אנחנו מדברים על השפעה כלכלית של מיליארדים ומיליארדים של דולרים בכל שנה. במידה מסוימת, ישראל היא כבר מעצמת אנרגיה כרגע.

הסכמי אברהם

בשנת 2020 נחתמו הסכמי אברהם. במסגרת ההסכמים האלה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין תחילה ומרוקו וסודאן מאוחר יותר הכירו במדינת ישראל וכיננו יחסים דיפלומטיים נורמליים לחלוטין. ואתם יודעים מה? זה תורגם למבול של כסף עבור מדינת היהודים, במיוחד מאיחוד האמירויות הערביות. מיליארדי דולרים בהשקעות חדשות זרמו מהמדינה הערבית הזו, בעוד שהמסחר, כפי שאתם יכולים לראות, זינק. ושימו לב, כי אם ערב הסעודית תצטרף להסכמים אלה בעתיד, מטר המיליונים עלול להכפיל את עצמו.

הבורסה הישראלית מנצחת

ולבסוף, ישראל היא מדינה צעירה מאוד עם שיעורי ילודה גבוהים למדי. במילים אחרות, בניגוד לרוב הכלכלות המפותחות במערב, אין כאן בעיות של הזדקנות דמוגרפית. ובכן, כל זה הוא בדיוק מה שמסביר מדוע הבורסה בתל אביב זינקה. למה? כי המדינה היא מעצמה אמיתית כשזה מגיע ליצירת עסקים טכנולוגיים בעלי ערך מוסף גבוה. וכעת, בעקבות המבצעים שנתניהו השיק ב-7 באוקטובר, שני רעיונות התבססו בשווקים. מצד אחד, רבים מהסיכונים הגיאופוליטיים שפקדו את ישראל במשך שנים עומדים להיעלם. ומצד שני, כולם מניחים שכאשר המשבר הזה יחלוף, ערב הסעודית תצטרף להסכמי אברהם, מה שיפעיל את הזרם העצום של מיליונים שהזכרנו לפני רגע. בינתיים, המלחמה גרמה לכך שהמדינה תזרים הרבה כסף לתעשייה הצבאית, וזה בדיוק מה שקרה. הוסיפו לכך את הפיצוץ העצום בהוצאות הצבאיות שמתרחש באירופה ובעולם באופן כללי יחד עם ההגעה הנרחבת של בינה מלאכותית, והרי לכם. אתם יכולים להבין הכל על מה שקורה בשווקים במדינה הזו. התוצאה כנראה כבר לא מפתיעה אתכם.

בורסת תל אביב ניפצה את וול סטריט

השנתיים האחרונות היו פיצוציות ובזכות זה עד כה במאה הזו, כלומר ב-25 השנים האחרונות, הבורסה בתל אביב ניפצה את וול סטריט. וקחו בחשבון שאנחנו מדברים על תקופה של 25 שנה, שהיא די מייצגת, כי תראו, מאז תחילת שנת 2000, הבורסה בתל אביב הכפילה בדולרים את ערכה פי 7.3, בעוד ה- S&P 500 הכפיל את ערכו פי 4.5. נוסף על כך, נצטרך להוסיף דיבידנדים. אבל גם כאן, הבורסה הישראלית מנצחת.

המלחמה המתמשכת 

כמובן, אין ערובה שזה יקרה שוב. יש הרבה סיכונים לאורך הדרך. אם היא לא תסתיים בקרוב, המלחמה עלולה לעכב או אפילו לשים קץ להשקעות טכנולוגיות רבות. האוצר הציבורי ייצא מכל זה במצב גרוע בהרבה. ייתכן שהתדמית של ישראל ויכולתה למשוך כישרונות סובלות בדרכים שלא ראינו הרבה זמן. וזו בעיה כי תעשיית הטכנולוגיה של המדינה כבר כל כך גדולה שהיא צריכה למשוך הרבה כישרונות בינלאומיים כדי להישאר תחרותית.

השוויון בנטל

ואז יש את נושא הנוכחות הדמוגרפית והפוליטית הגוברת של המגזרים האולטרה-שמרניים ביותר, במיוחד כמובן האוכלוסייה החרדית. בטווח הארוך, זה מהווה בעיה פוטנציאלית ניכרת. קחו בחשבון שלקבוצה זו יש רמות תעסוקה נמוכות מאוד. רוב האוכלוסייה החרדית אינה עובדת. יתרה מכך, יש להם הרבה ילדים, מה שאומר שהם מהווים חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה של ישראל. בשנת 2020, למשל, חמישית מכלל הילדים שהחלו בית ספר יסודי עשו זאת במערכת החרדית. מערכת שבה נלמדים רק מקצועות כמו מתמטיקה בסיסית ואנגלית ברמה בסיסית בלבד ורק עד גיל 12. שאר הזמן מוקדש כולו לשיעורי דת. ובטווח הארוך, כפי שאתם יכולים לדמיין, זה יהווה אתגר משמעותי.

לסיכום – הצלחה כלכלית ופיננסית ענקית

אבל כבר דיברנו על זה פעמים רבות ב-Visual Politic. העניין הוא שב-25 השנים הראשונות של המאה ה-21, ישראל הייתה מעל לכל הצלחה כלכלית ופיננסית ענקית. ואם המלחמה עשתה משהו, זה היה להוסיף דלק לתהליך הזה, כפי שראיתם. מי היה מאמין? ושימו לב שזה גם מותיר אותנו עם שיעור חיוני לחלוטין. מדינות שעושות דברים נכון ושבהן לטכנולוגיה יש תפקיד חשוב יכולות להיות מקור להזדמנויות גדולות עד כדי ניפוץ ה- -S&P 500 לאורך תקופה של 25 שנה. אבל עכשיו כשהגענו עד כאן, השאלות הן, האם ידעתם על הצד האחר הזה של ישראל? האם אתם מכירים שוק אחר בעולם שיכול לנפץ את ה-S&P 500  ב-25 השנים הבאות, כפי שישראל עשתה ב-25 השנים האחרונות?

תודה רבה שהייתם כאן, נתראה בסרטון הבא.

לסרטונים נוספים מערוץ ' כלכלה חזותית' עם תרגום לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו