החיים כטרנסג’נדר

ג'קסון בירד מספר על חוויית החיים שלו כאדם טרנסג’נדר. גלו איך ג'ק מתמודד עם המחשבות, המבוכות והמיתוסים שעולים אצל אנשים כשהם פוגשים אדם טרנס. המבוכה לא נובעת רק מהפער בין המגדר שנקבע בלידה לזהות האמיתית שלו, אלא בעיקר מהאופן שבו החברה מגיבה אליו.

התפיסה שגויה

ג’ק מתאר את תהליך היציאה מהארון כטרנסג’נדר כתהליך מתמשך, שדורש שוב ושוב הסברים וחינוך של הסביבה, בניגוד ליציאה מהארון כהומו או לסבית. הוא מפריך את התפיסה השגויה שלפיה “להיות טרנס” שווה בהכרח לניתוח, ומסביר שתהליך ההתאמה המגדרית מגוון: חלק מהאנשים עוברים ניתוחים, חלק טיפול הורמונלי, וחלק לא עוברים הליך רפואי כלל.

אין “רגע קסם” שבו אדם טרנס “זכאי” לשם או לכינויי גוף חדשים. מרגע שאדם מבקש שיפנו אליו כך, זה הזמן לכבד זאת. טרנסג’נדרים הם אלו שחווים פחד ואלימות וחקיקה בנושא רק מחמירה את מצבם.

החוויה הטרנסג’נדרית אינה אחידה

לאנשים טרנסג’נדרים שאינם לבנים, לנשים טרנסיות ולא-בינאריים החיים קשים הרבה יותר. ג'קסון קורא לנו להקשיב לאנשים טרנסג’נדרים, ללמוד מהם, להעביר את הידע הלאה, ולהקל עליהם את הצורך להסביר את עצמם כל הזמן. הוא מסיים בתקווה שיום אחד הזדהות כטרנס תהיה עניין יומיומי ופשוט, ולא סיבה למבוכה או חשד.