The Military Show

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך The-military-show.

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם

רוסיה מתכוננת לפרוס כוחות נוספים בגבול פינלנד

גבול פינלנד-רוסיה מתחמם. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

הסרטון הפעם – הפעילות הצבאית הרוסית לאורך גבול פינלנד מתעצמת. ב-15 באפריל 2025, רוסיה הרחיבה במהירות את תשתית הגבול שלה ומתכוננת לפרוס כוחות נוספים. ההתפתחויות האלו מגיעות אחרי שנים של התקפות היברידיות, כולל לוחמת סייבר, חסימת GPS וטקטיקות שמטרתן לערער את היציבות בפינלנד.

רקע

בזמן שהעולם עוקב בדריכות אחרי המלחמה באוקראינה, בגבול אחר,  בין רוסיה לפינלנד מתחממת חזית שקטה אבל מטרידה. בניית מתקנים צבאיים, לוחמה היברידית כמו שיבוש GPS, והכרזות מרומזות על הצבת נשק גרעיני. כל אלה מצביעים על כך שפוטין רואה בפינלנד אויב אסטרטגי.

פינלנד משנה גישה

במשך עשרות שנים, פינלנד שמרה על ניטרליות מתוך הבנה עמוקה של השכנות המורכבת עם רוסיה. פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 שינתה את כללי המשחק. הפחד מהתוקפנות הרוסית הפך לנקודת איחוד לאומית וכמעט ללא התנגדות פנימית, המדינה הצטרפה לנאט"ו.

עבור רוסיה, זהו כישלון אסטרטגי צורב. גבול שעד כה לא היה שייך לנאט"ו, הפך לקו גבול חדש עם הברית הצבאית החזקה בעולם.

איך שינוי הגישה של פינלנד עשוי להשפיע על האיזון הימי בים הבלטי, ואיך מדינות כמו אסטוניה וליטא מתבוננות בתהליך הזה?

הים הבלטי הפך לזירה אסטרטגית קריטית

עד לאחרונה, רוסיה נהנתה מיכולת שליטה יחסית נוחה בים הבלטי, בעיקר דרך נמל קלינינגרד (המובלעת הרוסית בין פולין לליטא) והצי הבלטי. אבל השינויים הגיאו-אסטרטגיים מאז 2022 שינו לחלוטין את מפת השליטה הימית.

מה קרה בעצם?

שוודיה ופינלנד הצטרפו לנאט"ו, מה שאומר שכמעט כל חופי הים הבלטי (למעט רוסיה) נמצאים כעת בשטח נאט"ו. הים הבלטי הפך למעין "אגם נאט"ו" כשמוסקבה מוקפת כמעט מכל כיוון.

קלינינגרד – קלף עוצמה שהפך למלכודת

קלינינגרד הוא הנכס הרוסי החשוב ביותר בים הבלטי, עם:

  • בסיסי טילים מתקדמים,
  • נמל עמוק לחיל הים,
  • ותחנות מכ"ם והאזנה אסטרטגיות.

אבל המובלעת הזו מנותקת גאוגרפית מרוסיה. כל נתיב יבשתי שמחבר אותה עובר דרך ליטא או בלארוס. ברגע של עימות, נאט"ו יכולה לבודד אותה כמעט מיידית.

המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) חשופות אבל אסרטיביות

המדינות האלה מבינות את הסיכון בלהיות ה-"חזית הקדמית" מול רוסיה. הן הגדילו את תקציב הביטחון, ביקשו כוחות נאט"ו קבועים בשטחן ומשתתפות באינטנסיביות בתרגילים רב-לאומיים.

ליטא במיוחד

ליטא שולטת במעבר סובאלקי, המעבר היבשתי היחיד בין קלינינגרד לרוסיה. כל חסימה שלו בעימות עתידי עלולה להיחשב אקט של מלחמה.

פינלנד ושוודיה – משנות את מאזן ההרתעה

בניגוד למדינות הבלטיות, פינלנד ושוודיה גדולות יותר, עשירות יותר, עם תעשייה צבאית מתקדמת. שתי המדינות מצוידות היטב. פינלנד עם צבא מילואים עצום, שוודיה עם צי חזק ומודרני. ביחד, הן מוסיפות לבלימת רוסיה עומק צפוני בים וגם באוויר.

רוסיה איבדה את היוזמה בים הבלטי

במקום לשלוט מהים, מוסקבה נאלצת להתבצר. הצי הרוסי בבלטי מאוים ממספר חזיתות – אוויר, ים ויבשה. יכולת ההרתעה שלה באזור נשענת יותר ויותר על איומים גרעיניים או אמצעים היברידיים.

אז מה צופן העתיד?

נאט"ו תחזק את אחיזתה בים הבלטי: עוד תרגילים, עוד תשתיות, אולי בסיסים קבועים. רוסיה תנסה להגיב באמצעים לא סימטריים – סייבר, דיסאינפורמציה, שיבוש מערכות ניווט. הסיכון לתקרית ימית או אווירית יישאר גבוה, גם אם אף אחד מהצדדים לא רוצה עימות ישיר. בשלב הזה פינלנד משדרת לפוטין – "פלישה תכאיב לך". נראה שעמידה תקיפה, תכנון לטווח ארוך, ושיתוף פעולה עם בני ברית, מתכון למניעת הסלמה.

גבול רוסיה פינלנד נראה רחוק מישראל, אבל הוא משקף תהליכים עולמיים שמשפיעים גם עלינו:

– ירידת האמון בביטחונות בינלאומיים

– עליית חשיבות ההרתעה הלאומית

– תחרות חימוש מהירה במזרח אירופה 

– הצורך לנוע בין שיתופי פעולה אזוריים לבין זהירות דיפלומטית מול מעצמות

השלכות האפשריות עבור ישראל

הזדמנות לתעשייה הביטחונית

מדינות נאט"ו הצפוניות פינלנד, שוודיה, המדינות הבלטיות ופולין מגדילות במהירות תקציבי ביטחון. ישראל כבר עכשיו נהנית מהצלחה באירופה (מכירות מערכת כיפת ברזל וקלע דוד לגרמניה ופולין). פינלנד, למשל, רוכשת מל"טים, מערכות מכ"ם, ציוד סייבר והתרעה מוקדמת – תחומים שבהם יש לישראל יתרון ברור. ישנו גם ביקוש לפתרונות שמטרתם להתמודד עם איום בלתי סימטרי כמו שיבושי GPS, מתקפות סייבר, לוחמה היברידית. כל זה יכול להתאים לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

סיכון במערכת היחסים עם רוסיה

אז מצד אחד משבר באירופה יכול להוביל לעלייה בביקוש לידע וטכנולוגיה שישראל מתמחה בהם.. מצד שני, כל התקרבות ישראלית למדינות שמאתגרות את רוסיה כמו אוקראינה או פינלנד עלולה להיתפס במוסקבה כמעשה עוין.

עד עכשיו ישראל שומרת על איזון עדין מול רוסיה בעיקר כדי לשמר את חופש הפעולה בסוריה. לכן, מכירה של מערכות מתקדמות לפינלנד או אסטוניה מחייבת תיאום מדוקדק והבנת האיזונים הגאו-פוליטיים.

תרגום הסרטון:

פוטין מתכנן את המהלך הבא

משהו אפל קורה בגבול פינלנד רוסיה. בעוד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך את הפלישה לאוקראינה, נראה שהוא מכוון את עיניו לעבר העתיד. העתיד עשוי לכלול קמפיין צבאי שינוהל נגד פינלנד, כדי שרוסיה תוכל להשתלט מחדש על שטחים שאיבדה לפני עשרות שנים.

פינלנד חייבת להיערך. כדי לעשות זאת, היא עוקבת מקרוב אחר מה שרוסיה עושה בסמוך לגבולותיה. כעת, היא משתפת את העולם במה שקורה ונוקטת בפעולות שעשויות להפתיע את פוטין אם יחליט לנקוט בצעד הבא ולפתוח בקמפיין צבאי ישיר נגד הפינים.

ב-15 באפריל, סגן ראש מטה ההגנה של פינלנד, לוטננט גנרל וסה וירטאנן, דיבר עם כלי התקשורת הגרמני Die Welt. הוא טען שפינלנד עוקבת אחר בניית תשתיות צבאיות רבות מצד רוסיה לאורך הגבול בין שתי המדינות. מה מטרת התשתיות הללו? וירטאנן אומר שרוסיה מתכוונת להציב שם עוד חיילים בקרוב.
מפקד ההגנה הפיני אמר לכלי התקשורת הגרמני- "כשרוסיה תסיים עם אוקראינה כלומר, כשתוכל להסיג את כוחותיה מגבול אוקראינה, הם יגיעו אל הגבול שלנו". הוא ציין שעוד לפני שהחלה לרכז שם כוחות, רוסיה כבר גורמת להרס רב בגבול הזה.

הגנרל טען: "רוסיה בוחנת כל הזמן את סעיף 5 באמצעות הגירה המונית, מתקפות סייבר, שיבושי GPS וקמפיינים של מידע ודיסאינפורמציה"

וירטאנן מתייחס לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, שנמצא בלב ברית ההגנה ההדדית. לפי הסעיף הזה, התקפה מזוינת על כל מדינה חברה בנאט"ו נחשבת להתקפה על כל החברות. אפשר לחשוב על זה כעל אסטרטגיה של "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם". אויב של נאט"ו מסתכן בזעמה של כל הברית אם יתקוף מדינה אחת בלבד.

עם פעולותיה האחרונות רוסיה דוחקת כרגע את גבולות הסעיף הזה, אומר וירטאנן, רוסיה מציבה ציוד חדש שהיא יכולה להשתמש בו כדי להציב חיילים על הגבול.

ציטוט של וירטאנן:

"במהלך המלחמה היו כ-20 אלף חיילים מוצבים שם, וכ-4 חטיבות כוננות. עכשיו אנחנו רואים שרוסיה בונה תשתיות חדשות וכאשר תוכל, היא תשלח לאזור הזה עוד כוחות."

בקרוב יהיו יותר חיילים על הגבול

לדבריו, התוצאה היא שבקרוב יהיו על הגבול יותר חיילים מאשר לפני שפוטין פתח בפלישה לאוקראינה. זהו מקור לדאגה עמוקה עבור פינלנד. וזו דאגה עצומה לא רק בגלל הכוחות הנוספים, אלא גם כי זה רחוק מלהיות המקרה הראשון של פעילות רוסית בגבול.

התחיל כבר ב- 2023

נחזור לספטמבר 2023, כשכבר התחילו להופיע סימנים להיערכות צבאית על הגבול. באותו חודש, רשת YLE הפינית קיבלה תמונות לוויין שהראו שרוסיה בנתה במהירות שלושה מבנים גדולים בשטח הפרא המפריד בינה לבין פינלנד. המבנים האלה, שהיו קרובים לבסיס אלאקורטי, כ-50 קילומטר מהגבול הפיני, הפכו מאז לבסיס של חטיבת הרובאים הממונעים הארקטית ה-80 של רוסיה, כך לפיYLE, רוסיה גם בנתה ב-2023 אתר אחסון צבאי חדש כ-175 קילומטר מהגבול.

הרוסים בונים בסיסים ליד הגבול

הבנייה הזו חשפה שיטה חדשה בה משתמשת רוסיה כדי להקים בסיסים במהירות. היא יוצרת מסגרת מתכת קלה, שעליה נפרש גג מבד מצופה פלסטיק שמסתיר את מה שבתוך המבנה מעיני הסקרנים. סוג כזה של בנייה אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני טילים או רחפנים. אבל לצורך יצירת איום כלפי מדינה שלרוסיה ברור שלא תפתח נגדה במלחמה, הוא אידיאלי למטרתו של פוטין- יצירת איום תמידי.

מאז הוקמו המבנים הראשונים האלה, רוסיה בנתה האנגר חדש בשטח של כמעט 1,250 מ"ר, גדול מספיק להכיל עד 50 כלי רכב משוריינים. היא גם הקימה מתקן לתיקון ציוד צבאי, וכן מחנה אוהלים שבו יכולים לשהות החיילים שמתוכננים להיאסף על הגבול עם פינלנד.

כל אלה, אומר וירטאנן, הם סימנים לכך שלרוסיה יש תוכניות אפלות. נכון לעכשיו, נראה שהחיילים והציוד המאוחסנים במבנים האלה יועדו למלחמה באוקראינה. אבל אם המלחמה תסתיים לטובתו של פוטין המבנים האלה לא ייעלמו. הם יישארו ככל הנראה עם החיילים והציוד שבהם כאיום על פינלנד.

ואם פוטין לא יסתפק בהרחבת השפעתו באוקראינה, אותם מתקנים חדשים לאורך הגבול עלולים להפוך לנקודת המוצא של פלישה עמוקה יותר לאירופה, פלישה שיכולה להתחיל בפינלנד.

ההצטברות האחרונה של מתקנים צבאיים בגבול היא רק ההרחבה העדכנית ביותר של קמפיין שנמשך כבר שנים. פינלנד לפחות מנסה להתמודד עם בעיית שיבוש ה- GPS. חוקרים מהמכון הגיאוגרפי הלאומי של פינלנד אומרים שהם עובדים על פיתוח מכשיר שיאפשר לזהות ניסיונות לשיבוש GPS בזמן אמת. המכשיר יוכל לשלוח התרעות לכלי שיט וכלי טיס מושפעים, ואף עשוי להתריע בפני פינלנד על מקור התקיפה. עם זאת, המכשיר עדיין לא זמין, מה שאומר שפינלנד תיאלץ לספוג עוד ניסיונות שיבוש כאלה עד שיהיה זמין.

מדוע רוסיה עושה את זה?

מדוע רוסיה בונה כוחות בגבול ומשתמשת בטקטיקות של לוחמה היברידית נגד פינלנד? ההחלטה של פינלנד להצטרף לנאט"ו משחקת תפקיד מרכזי בבעיה של פוטין עם המדינה. מנהיג רוסיה הכריז על הקמת פיקוד צבאי חדש, מחוז לנינגרד, בסמוך לגבול עם פינלנד מיד לאחר ההחלטה הזו. זה היה הניצוץ שהוביל להאצת הפעילות בגבול. פוטין מכחיש כמובן שהמעשים שלו נובעים מהצטרפות פינלנד לנאט"ו. הוא כינה בעבר את הטענות האלו "שטויות מוחלטות" והוסיף שרוסיה לא מעוניינת בעימות עם מדינה החברה בנאט"ו.

פוטין מרגיש מאוים

אבל כמו שקורה לעיתים קרובות, מה שפוטין אומר ומה שהוא עושה הם שני דברים שונים לגמרי. זה אותו אדם שאיים באפריל 2022 לחזק את הנוכחות הצבאית של רוסיה באזור הבלטי, כולל האפשרות להציב נשק גרעיני בקַלינִינְגְרָד, מובלעת רוסית סמוכה. האיום הזה הגיע כשפינלנד ושוודיה עבדו שתיהן על הצטרפות לנאט"ו. והמסר של פוטין היה ברור: תצטרפו לנאט"ו ורוסיה תכוון אליכם טילים גרעיניים.

רוסיה אולי לא מימשה את האיום הזה במלואו, אבל ברור שפוטין מרגיש מאוים מהחברות של פינלנד בנאט"ו. כל מה שהוא עושה עכשיו בגבול זאת תגובה להחלטה הזו וגם ניסיון להכין את הקרקע לאפשרות של עימות עתידי.

פינלנד ממשיכה להרגיז את פוטין

קשה גם להתעלם מהתמיכה שפינלנד מעניקה לאוקראינה במאבק נגד כוחות פוטין. בפברואר 2025 פינלנד הודיעה שתשלח סיוע צבאי בשווי 691 מיליון דולר לאוקראינה, רובו מהתעשייה הביטחונית של פינלנד. לא פורסם המהלך הזה גם מסמן שינוי במדיניות הפינית. עד כה פינלנד שלחה סיוע רק מהמלאים שברשותה, אבל כעת היא מזמינה ציוד חדש במיוחד עבור אוקראינה. בהודעה שפורסמה עם ההכרזה נכתב:

"תחת תוכנית הסיוע החדשה הזו, חברות פיניות והמומחיות הפינית ייקחו חלק מרכזי בתמיכה באוקראינה. הצעדים האלו יחזקו גם את סיכויי השלום הצודק באוקראינה וגם את העמידות של תעשיית הביטחון והאספקה של פינלנד".

המהלך הזה צפוי להרגיז את פוטין. כאשר משלבים את הצטרפות פינלנד לנאט"ו עם הסיוע הזה התמונה מתחילה להתבהר: פוטין רואה בפינלנד איום הולך וגובר וכזה שרוסיה צריכה לנטרל כמה שיותר מוקדם. מידע מדויק על סוגי הציוד, מלבד הצהרה שהסיוע יותאם "לצרכים הקריטיים של אוקראינה". הכסף יחולק גם על פני כמה חבילות סיוע עתידיות.

איך פינלנד מגיבה להצטברות הכוחות של רוסיה בגבול?

כדי להבהיר לפוטין שהיא לא מתכוונת להיכנע לאיומים שלו, פינלנד מגיבה עם לא מעט צעדים משלה. אחד הצעדים האלה היה זה שכנראה גרם לתגובה החריפה ביותר מרוסיה – ההחלטה להצטרף לנאט"ו.

בגלל הפלישה לאוקראינה

זו לא החלטה שפינלנד קיבלה בקלות. במשך עשורים, היא שמרה על ניטרליות בעניינים גלובליים, גישה שננקטה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אבל הפעולות של פוטין באוקראינה שינו את זה. ראש הממשלה לשעבר של פינלנד, אלכסנדר סטאב, אמר שההחלטה להצטרף לנאט"ו הייתה "גמורה" מהרגע שפוטין פלש לאוקראינה.

היסטוריה ארוכה

לפינלנד יש היסטוריה ארוכה עם רוסיה. זה כולל פלישה של ברית המועצות לשטחה בסוף 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה. כדי למנוע כיבוש מוחלט, פינלנד נאלצה לוותר על 10% משטחה. המעשים של פוטין באוקראינה שימשו כתזכורת מצמררת לאיום של התפשטות רוסית.

הצטרפות לנאט"ו הייתה תגובה טבעית

אבל פינלנד לא הצטרפה רק כדי "להיספר כחברה" ולהסתמך על ארה"ב, בריטניה או צרפת. היא לקחה תפקיד אקטיבי מאוד. לדוגמה, המדינה מגייסת מדי שנה 21,000 חיילים חדשים, ויש לה כוח מילואים של 900,000. בזמן מלחמה, הצבא הפיני עשוי להגיע ל-280,000 חיילים. זה פחות מרוסיה אבל כוח מכובד בהחלט.

פינלנד שותפה של נאט"ו מאז 1994

ההצטרפות הרשמית רק חיזקה את הקשרים. לפי מרכז ווילסון, 89% מהציבור הפיני תומכים בצעד הזה. בתוך שנה אחת בלבד, פינלנד עמדה ביעד ההוצאה הביטחונית של נאט"ו, 2% מהתמ"ג. בשנת 2024, היא השקיעה 2.3% מהתמ"ג שלה בביטחון.

"אנחנו כאן כדי לתרום"

פינלנד הייתה גם מארחת מרכזית של תרגיל Steadfast Defender של נאט"ו, התרגיל הצבאי הגדול ביותר של הברית מזה עשרות שנים. בנוסף, היא משתתפת באימוני סייבר, בפגישות אסטרטגיות ובקצרה – עושה הכול כדי להבהיר – אנחנו פה בשביל לתרום, לא להיתמך. פוטין רואה את זה ואין לו הרבה מה לעשות חוץ מלצפות כיצד הקשרים של פינלנד עם נאט"ו הולכים ומתחזקים.

תקציב ביטחון משמעותי

עוד תחום שבו פינלנד מאותתת שהיא רצינית: תקציב הביטחון. אם התקציב של 2024 הרשים, מה שמגיע אחריו מרשים עוד יותר: פינלנד התחייבה להעלות את ההוצאה הביטחונית בכל שנה בין 2025 ל-2029 עד שתגיע ל-3% מהתמ"ג. מדובר בכ-30 מיליארד דולר נוספים שיוקצו לביטחון בעשור הקרוב. עבור מדינה קטנה זה סכום עצום.

פינלנד פרשה מאמנת אוטווה

בין הצעדים הנוספים פינלנד הודיעה על פרישתה מהאמנה לאיסור מוקשים נגד אדם (אמנת אוטווה). המשמעות: ייתכן שהיא מתכוונת לפזר מוקשים לאורך הגבול עם רוסיה. אם רוסיה תנסה לפלוש זה יאט אותה מאוד וייתן לפינלנד זמן להתארגן. בהתחשב בכך שפינלנד מחזיקה ב-800 מייל מתוך הגבול היבשתי בין אירופה לרוסיה, זה הגיוני.

ככה בונים חומה

אבל מוקשים הם לא הכול. פינלנד גם בונה חומה. לא לאורך כל הגבול, רק באזורים הרגישים ביותר, לאורך 125 מיילים. עד פברואר 2025 התקדמות הבנייה הייתה כמה חודשים לפני המתוכנן. זה אומר שרוב החומה תושלם עד סוף 2025, שנה לפני המתוכנן. הגדר שעלות בנייתה מעל 110 מיליון דולר. גובה הגדר 3 מטרים, עם רשת פלדה ותיל והיא כוללת מצלמות, תאורה ומערכות התרעה. סביר להניח שעם הזמן, פינלנד תרחיב את החומה לעוד אזורים בגבול.

פינלנד כבר מוכנה

נראה שלפוטין יש תוכניות אפלות לגבי פינלנד. גם אם מדובר רק בניסיון להרתיע, פינלנד מבינה את המהלך ומוכנה לכל תרחיש. פינלנד בונה את כוחה, את הגדרות שלה ואת שותפותה עם נאט"ו כדי לוודא שהיא תהיה מוכנה.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

 

 

כך תתקוף ארה"ב את איראן

האם ארה"ב תתקוף את מתקני הגרעין של איראן

כך תתקוף ארה"ב את איראן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TheMilitaryShow. הערוץ מעלה סרטונים יומיים המציגים את החידושים האחרונים של צבא ארצות הברית וצבאות אחרים בעולם.

מבוך של בונקרים תת קרקעיים

דמיינו את עצמכם מול אויב שמסתתר מתחת לאדמה ופותח במתקפות ממעוזים בלתי נראים. זה האתגר איתו תצטרך ארה"ב להתמודד אם אי פעם תפרוץ מלחמה עם איראן. צבא איראן הפך את הנוף האיראני למבוך של בונקרים תת-קרקעיים. מחסה לטילים וכלי טיס שנראים בלתי ניתנים לחדירה. אבל הנה הטוויסט: ארה"ב כן מוכנה. עם פצצות מתקדמות להריסת בונקרים, הצבא האמריקאי יכול להפוך את ההגנות הנסתרות של איראן למטרות. ועם הדומיננטיות שלה בלוחמת סייבר ובכוח אווירי, ארה"ב יכולה לפגוע בבסיסים התת-קרקעיים של איראן עוד לפני שהם יבינו מה קורה.

איך נראים הבסיסים התת-קרקעיים

לפני שנצלול לתוך האסטרטגיה של ארה"ב, עלינו לענות על שאלה מכרעת. איך בדיוק נראים הבסיסים הצבאיים התת-קרקעיים של איראן? זאת שאלה שקשה לענות עליה, איראן בדרך כלל חשאית לגבי הצעדים הצבאיים בהם היא נוקטת. אבל עדיין, איראן לא מסתירה את כל מה שהיא עושה. בפברואר 2023 איראן מיהרה להשוויץ בחשיפת בסיס תת-קרקעי של חיל האוויר "נשר 44". מכון וושינגטון דיווח על הבסיס החדש הזה שמיועד למשימות ימיות במפרץ הפרסי.צוין שאיראן בנתה את המקום כנגד תקיפה  פוטנציאלית של הצי החמישי של ארצות הברית, הפעיל במפרץ הפרסי.

הבסיס ההיברידי Oghab-44 (נשר 44)

הבסיס בשם Oghab-44 ממוקם כ-75 מייל צפונית-מערבית לעיר בנדר עבאס עבאס במחוז הורמוזגן באיראן. זאת מפלצת בטון שבהתחשב במטרות הימיות שלה נבנתה באופן מפתיע בפנים הארץ..בכל מקרה יש יכולת להשקיף משם על נתיבי שייט מרכזיים במצר הורמוז ובמפרץ הפרסי. איראן מכנה את הבסיס "היברידי", לפי מכון וושינגטון הנימוק הוא שהבסיס יכיל נכסי אוויר מאוישים ולא מאוישים.

צבא מזל"טים הולך וגדל

במילים אחרות, איראן יצרה בסיס צבאי תת-קרקעי בו תוכל להשתמש לשיגור צבא מזל"טים הולך וגדל. איראן השקיעה רבות בייצור מזל"טים. לפי פרסום ב- The Iran Primer לאיראן יש למעלה מ-20 סוגי מזל"טים, כל אחד עם מטרות משלו. זה כולל מזל"טים מתאבדים כמו השאהד 136 המסוגל לשאת חומר נפץ במשקל 100 קילו. המזל"ט הזה הפך לחביב על רוסיה לביצוע תקיפות אוויריות נגד אוקראינה. לאיראן יש גם צי גדול של מזל"טים ללחימה ומעקב המסוגלים לטוס הרבה יותר מהר מהרחפנים המתאבדים. השאהד-149.לדוגמה יכול לטוס עד לטווח של 1,240 מייל תוך נשיאת עד 1,100 פאונד של תחמושת או ציוד אלקטרוני. איראן יכולה בהחלט להשתמש בו בלוחמת סייבר.

מסלולי נחיתה מקורים

זהו בסיס אוויר טקטי. יש בו מסלולי נחיתה מקורים והוא ממוקם ליד רכסי הרים מצפון ומדרום. המיקום הזה הוא בחירה טקטית. האיראנים מאמינים שההרים מציעים הגנה נוספת מפני פגיעות פצצות וטילים. ארה"ב תוכיח שהם טועים. הבסיס רחוק מלהיות הבסיס התת-קרקעי היחיד שיש לאיראן. ארגון האבטחה העולמי NTI מדווח על עוד כמה בסיסי טילים כולל בכתרן  (bakhtaran) ואימאם.

בסיס הטילים בכתרן

הבסיס נמצא באזור כרמאנשאה..לטענת NTI משמש כנראה לשיגור טילים בליסטיים. מעבר למתקן התת-קרקעי הראשי,יש שם מחסני אחסון לנשק ותחמושת. הדבר ידוע מאז 1985, בתקופה ההיא סוריה סייעה לאיראן לשגר טילי שיהאב-1 לעבר עיראק. זה המקום ממנו נעשה השיגור הראשון של מערכת הטילים הבליסטיים  זולפיקאר  ב-2017.

בסיס אימאם

בסיס אימאם המרשים לא פחות נמצא בח'ורמאבאד, מדובר בעצם במערכת בונקרים עם לפחות 15 משגרי טילי שיהאב-3. כמו בבכתרן גם באימאם יש מתקני אחסון תחמושת ומתקני שיגור טילים. לפי ה- NTI איראן פורסת מדי פעם משגרים ניידים.

ערי טילים

הרשת התת-קרקעית שאיראן מכנה "ערי טילים" כוללת בונקרים הפרוסים על פני מחוזות ועריםהבונקרים מגיעים לעומקים של עד 1,640 רגל. אם הטענות של איראן מדויקות, קיימים מאות אתרים מבוצרים שנועדו להגן על הטילים והמטוסים שלה. אבל לא מדובר רק בלוחמה קונבנציונלית. איראן בונה מתקן בהרי זגרוס כדי להגן על פעולותיה הגרעיניות מפני מעקבים וחבלה אמריקאים. תמונות לוויין עדכניות מציגות מערכות מנהרות המובילות אל ההרים ליד האתר הגרעיני נתנז. המקום היה יעד קודם לחבלת סייבר של ארה"ב. הבסיס הזה, בעומק של 300 רגל מתחת לאדמה. המיקום האסטרטגי משבש זיהוי של העשרת אורניום. הסתרה כזו מבהירה את כוונותיה של איראן השואפת לפעול מחוץ להישג ידה של האמריקאים.

לאמריקאים יש תוכנית תגובה

לארה"ב שמצוידת בארסנל חדשני של מפצחות בונקרים יש תוכנית תגובה. אם אי פעם יתעורר סכסוך ארה"ב מוכנה לנטרל אפילו את הבונקרים העמוקים ביותר. אבל הפצצות המסיביות שחודרות עמוק לתוך פני כדור הארץ לא מספיקות לעשות את העבודה. איראן השקיעה אינספור מיליוני דולרים בחיזוק ההגנות הבסיסיות שלה. במדינה יש לפחות 1,700 תותחים נגד מטוסים. לאיראן יש גם מאות S-300 מערכות הגנת טילים S-300 שנרכשו בעסקה של 800 מיליון דולר עם רוסיה ב-2007. בנוסף לאיראנים יש את היכולת לבנות טילים מקבילים ל- S-300.

ההגנה האיראנית

נכון שמדובר בכמות מול איכות אבל איראן מתמקדת בהשגת כמה שיותר יחידות להגנה אווירית. למרות שהיחידות האלה מיושנות הן יכסו את השמיים ברגע של איום אווירי. המשמעות היא שארה"ב לא תוכל לטוס בכל פעם שמתחשק לה להטיל פצצות על הבונקרים. השימוש בפצצות חודרות הבונקרים  צריך להיות מתוחכם יותר מזה, זה יתחיל עם איסוף מודיעין. לפי ערוץ היוטיוב Spotlight, כדי להרוס בסיס איראני תת-קרקעי כל פצצה פורצת בונקר תצטרך להיות משוגרת בדיוק מירבי. אז ארה"ב תצטרך לקחת את הזמן כדי לזהות את מטרותיה וצילומי לוויין יעזרו. כבר ראינו איך צילומי תמונות מהחללחשפו  מה קורה ליד אתר הגרעין בנתנז. אבל התמונות האלה יכולות רק להראות כניסות פוטנציאליות ופעילויות של עובדים שנכנסים ויוצאים מהבסיסים. גם השימוש של איראן בפעולות הסחה מהווה בעיה. לעתים קרובות נשלחות פלטפורמות שיגור טילים ניידות לאזורים בהם אין בסיסים תת-קרקעיים. המטרה היא  לגרום לאמריקאים  לחשוב שיש שם בונקרים.

לחקור כל הזמן את כוונות האיראנים

הרעיון הוא לחקור בהתמדה את כוונותיה של איראן. האם יש בסיס במקום או שמזובר בתרגיל שמטרתו לגרום לאמריקאים לבזבז פצצה? לארה"ב יש ציוד שיעזור במעקב הזה. מעבר ללווינים האמצעי העיקרי הוא מטוס ה- RQ-4 Global Hawk המופעל מרחוק. המטוס מעוטר בחבילת חיישנים המאפשרת לו לאסוף מידע על מטרות נעות, תמונות ואותות ביון, המזל"ט המרשים הזה יכול לטוס במהירות של עד 356.5 מייל לשעה. יש לו טווח עצום של 12,300 מיילים ימיים והוא יכול לטפס לתקרה מקסימלית של 60,000 רגל. זה אומנם לא בלתי אפשרי לחלוטין לזהות אותו בטיסה. אבל טיפוס כל כך גבוה אומר שה-RQ-4 יכול בקלות להתחמק מרוב מערכות ההגנה האוויריות ולטוס גבוה יותר ממטוסי קרב רבים. כדי לחדד את מיקומו של בונקר תת-קרקעי ארצות הברית יכולה לשלב בין המודיעין מכלי הטיס הבלתי מאויש הזה עם תמונות מלוויינים. שילוב המידע יאפשר לאתר כניסות לבונקרים מעל הקרקע. משם, מערכות הדמיה גיאוגרפיות יכולות לעזור לאתר את המיקום המדויק של בונקר.

אז בשלב הזה ארה"ב תהיה מוכנה להפציץ?

לֹא בְּדִיוּק. לפי ערוץ היוטיוב Spotlight, ארה"ב  תצטרך לשלב התקפות סייבר ועליונות אווירית כדי לפנות נתיב. בחזית הסייבר, אמריקה כבר הראתה שהיא מסוגת לשבש את המערכות הממוחשבות של איראן. בשנת 2010, ארצות הברית הייתה השחקן המרכזי, יחד עם ישראל, בהפצת וירוס סטקסנט למחשב הצבאי של איראן. מערכות הנגיף השפיע על האתר הגרעיני נתנז שהוזכר קודם לכן. צנטריפוגות שנועדו להעשיר אורניום נותרו שם ללא שליטה. ייתכן שארה"ב הייתה מעורבת גם בשימוש בוירוס Flamer במטרה לשתק באופן דומה את מערכות המחשב הצבאיות של איראן. לוחמת סייבר מהסוג הזה תתגלה כחיונית בתקיפת בסיס איראני תת-קרקעי. תקיפה דומה לזו של סטקסנט המכוונת למערכות תקשורת ושליטה של ​​הפיקוד האיראני יכולה לשבש את ההגנה האנטי-אווירית. בנוסף, התקיפה תקשה על שליחת הודעות לבסיס התת-קרקעי. השיבוש הזה, גם אם הוא יימשך רק כמה דקות, יהיה חלון הזדמנויות שבו ארה"ב תשחרר את הפצצות. אבל זה יצריך יותר מזה. גם עליונות אווירית חיונית לתוכנית הפצצות פורצות הבונקרים.

כיס של עליונות אווירית

בנוסף לתקיפת הסייבר שתשאיר את השליטה הצבאית האיראנית במחשכים תידרש גם עליונות אווירית. ארה"ב תצטרך לייצר כיס של עליונות אווירית על המטרה המיועדת. מַדוּעַ? הזכרנו קודם שלאיראן יש כמויות עצומות של מערכות הגנה אנטי אווירית. למרות התקפות הסייבר טילי הקרקע-אוויר S-300 יוכלו ליירטו מטוס מפציץ. לכן צריך לדכא את ההגנות האלה. אותו דבר עבור הטילים והמזל"טים שאיראן מייצרת בכמויות גבוהות במיוחד. אם הבסיסים שמתחת לאדמה יותקפו איראן תפתח בתקיפות ממוקדות בשילוב הנשק המטורף הזה. איראן הציגה כבר את היכולות שלה עם התקיפות על ישראל אחרי מתקפת הטרור של השבעי באוקטובר 2023. במתקפה שלה באוקטובר 2024 על ישראל  היא השתמשה ביותר מ-180טילים ומספר עצום של מזל"טים. כל הנשקים האלה יכולה להיות מופנים נגד מפציצי ארה"ב.

מה הפתרון של אמריקה לבעיה הזו?

Spotlight מציע שילוב של מטוסי F-22 ראפטור ו- F-35 לייטנינג II שניהם מטוסי קרב חמקניים רב-משימתיים המסוגלים לטוס מעל המרחב האווירי האיראני מבלי להתגלות על ידי המכ"מ. ארה"ב יכולה לבצע תקיפות ממוקדות על ההגנה האנטי אווירית האיראנית המקיפה בונקר תת קרקעי בזמן שמתקפות סייבר מונעות תקשורת תקינה. גם הצי האמריקני יכול להיות מעורב. טילי טומהוק שישוגרו מספינות אמריקאיות במפרץ הפרסי יוכלו לנטרל את מערכות ההגנה האווירית האיראניות, מה שמצמצם באופן דרסטי את יכולתה של איראן לפגוע במפציץ נכנס. הרעיון יהיה למלא את השמים בטילים כדי להסיח את המערכות האנטי אוויריות מהמטרה האמיתית. בזמן הזה טילים ישמידו את ההגנה האיראנית ליד הבונקרים. למכלול הזה ארה"ב מסוגלת להוסיף מזל"טים מתאבדים. כל זה יחד יבסס עליונות אווירית גורפת שתפנה את הדרך להפצצות.

זה נשמע לא מציאותי?

ארה"ב כבר מתכוננת לתרחיש הזה, עד כדי שליחת מטוסי F-22 ראפטור למזרח התיכון. כך לפי פיקוד מרכז של ארצות הברית. באוגוסט 2024 בישר ברשת X על הגעתם של מטוסי F-22 לאזור. כל זה היה חלק ממה שהוא כינה "פריסת הכוחות של ארה"ב במזה"ת". הפיקוד הזכיר במיוחד את איראן והפרוקסי שלה, האם זה בעצם רק ניסיון של ארה"ב למתן אפשרות של הסלמה אזורית?

האם זו הסיבה האמיתית?

האם זו הסיבה האמיתית? או,שארה"ב שלחה מטוסי F-22 למזרח התיכון כי היא תצטרך אותם להפצצות הבונקרים? בערך תריסר מבין מטוסי ה-F-22 הללו הגיעו למזרח התיכון מבסיס אלמנדורף-ריצ'רדסון המשותף של אלסקה באמריקה. המטוסים ביצעו מסע של יותר מ-5,600 מיילים ימיים שכלל עצירות בבריטניה ומגוון מקומות בים התיכון. ארה"ב השתמשה גם במטוסי תדלוק אוויריים  כדי לשמור על מיכלי מטוסי ה-F-22  מלאים במהלך הטיסה. הפואנטה של ​​כל זה היא פשוטה: לארה"ב יש תוכנית עליונות משולבת סייבר ואווירית שתאפשר לה לשחרר את הפצצות פורצות הבונקרים. היא גם לא היססה להודיע ​​לאיראן שהיא מוכנה להוציא לפועל את התוכנית הזו בכל עת.

הפצצות

עכשיו הגיע הזמן לאירוע המרכזי – הפצצות עצמן. ארה"ב תבחר בשתי פצצות חזקות ביותר שיכולות בקלות להרוס בסיס צבא תת קרקעי. הראשונה שבהם היא ה- MOP

MOP

ראשי תיבות של Massive Ordnance Penetrator או בתיוג המקצועי GBU-57A/B. זאת פצצת פיצוח בונקרים חכמה, עצומת ממדים. הפצצה תוכננה להשמדה מה שחיל האוויר האמריקני כינה "מתקנים מוגנים היטב". ל-GBU-57 כוח חדירה מסיבי. ארה"ב פיתחה את הפצצה בתקופה של המתיחות המוגברת מול איראן בשנת 2013. בזמנו הפצצה הייתה אמורה להרוס את מתקן הגרעין בפודרוב. כמו מתקנים צבאיים איראנים אחרים, המתקן שוכן עמוק מתחת לאדמה. הפצצה שוקלת 15 טון מדהימים כשהמעטפת מהווה חצי מהמשקל. לכל פצצה מטען נפץ של לפחות 5,300 פאונד.אורך הפצצה 20 רגל, הודות למעטפת הכבדה היא יכולה לחדור 200 רגל בטון מזוין. זה מספיק כדי להרוס את המיגון ברוב המתקנים התת-קרקעיים. זו גם פצצה רב תכליתית. ארה"ב יכולה להטיל אותה גם מהמפציצים האסטרטגיים הישנים שלה כמו ה- B52. עם זאת, היא תעדיף להשתמש במפציץ החמקן ארוך הטווח B-2.

ה- B-2

המפציץ בעל טווח של 6,000 מיילים ימים ותקרה של 50,000 רגל. הפרט הזה חשוב, זה הופך את המטוס לכמעט בלתי פגיע מול ההגנה האנטי אווירית המיושנת של איראן. ה- B-2 גם גדול מספיק כדי לשאת 2 פצצות כך שזמדובר בעוצמה כפולה. התגובה של איראן לכך הייתה  שימוש בשכבות בטון בזמן בניית הבונקרים. בין שכבות הבטון העבות יש חללים ריקים. המטרה היא להערים על כל פצצת MOP חכמה שחודרת "לחשוב" שהיא הגיעה בהצלחה ליעד שלה. אם אכן זה יקרה הפצצה תפוצץ מוקדם ועיקר הבסיס לא ייזק.

לא יהיה ניתן לעבוד על ה-MOP

זה לא יעבוד על ה-MOP. הפצצה המאסיבית עברה "פיתוחי מיזוג" המאפשרים לה להבחין בין חלל למטרה בפועל. בזמן שאיראן חושבת שהחללים בבטון יגנו על הבסיסים שלה, ה-GBU-57 פשוט ימשיך לכתוש. בנוסף לכך, לפי הארגון האמריקאי GlobalSecurity הפצצה מצוידת בנתיך השהייה כדי לעקוף את בעית החללים הריקים. הפצצה תחפור לעומק כמו שהיא צריכה כדי להבטיח הרס מירבי במתקני הפיקוד התת-קרקעיים. זאת לא פצצת הבונקר היחידה שעומדת לרשות ארה"ב, יש גם את ה- GBU-72.

GBU-72

ה-GBU-72 פותחה בערך שש שנים לאחר ה-GBU-57. זוהי פצצה קטנה יותר במשקל של 5,000 פאונד. זה עדיין נשק הרסני, רק עם פחות כוח נפץ מאשר בת דודה הגדולה בהרבה. הפצצה היא שדרוג של ה-GBU-28 הישנה. על פי נתוני חיל האוויר האמריקני ארה"ב השתמשה בפצצה במבצע סופת המדבר ולאחר מכן בפלישה לעיראק. ה-GBU-72 פותחה באמצעות טכניקות שנועדו להגדיל את הקטלניות שלה בהשוואה לגרסה הישנה יותר.

מערכת ניווט GPS

ל-GBU-72 יש מערכת ניווט GPS שמנחה אותה לעבר המטרה. הוסיפו לזה זוג סנפירים ארוך בכל צד ואתם מקבלים נשק שיכול לגלוש למטרה מגובה של 35,000 רגל. התקרה הזו חשובה כדי להבטיח שהמפציצים יישארו מחוץ לטווח ההגנה האנטי-אווירית של איראן. הדבר היחיד שאנחנו לא יודעים הוא כמה עמוק יכול ה-GBU-72 לחדור. אבל חיל האוויר האמריקאי נתן כמה רמזים. מנהל תוכנית GBU-72, ג'יימס קולטון, אמר ש- "הקטלנות שלה גבוהה משמעותית בהשוואה ל-GBU-28". ה-GBU-28 יכולה לחדור עד 150 רגל מתחת לאדמה. זאת אומרת שה-GBU-72 אמורה לחדור לפחות 200 רגל לפני שהיא מתפוצצת.

האם הפצצות האלה יספיקו?

אבל מה אם הפצצות החודרות החזקות האלה לא יספיקו כדי להשבית בסיס תת-קרקעי? זו אפשרות. ההערכות עבור החלק התת-קרקעי של האתר הגרעיני נתנז הן בין 260 ל-328 רגל מתחת לפני כדור הארץ. למרות שאף אחת מהפצצות לא תוכל לקדוח כל כך רחוק, הן עדיין תוכלנה להרוס את הגישה למנהרות. הבסיס עצמו יישאר שלם, אם כי יהיה הרבה פחות שָׁמִישׁ. ארה"ב עדיין יכולה לבחור גם בגרעין.

B61-12

פצצת ה- B61-12 היא המוצא האחרון של אמריקה אם מכסחות הבונקרים הקונבנציונליות לא תעשנה את העבודה, לפי ה- Spotlight ייצור הנשק הגרעיני הזה באורך 12 רגל ומשקל של 825 פאונד התחיל ב-1968. הגרסה האחרונה פותחה בשנת 2020. ארה"ב גם ביצעה תוכנית תיקון שתעדכן את הגרסאות הישנות יותר של הפצצה בעלות של 7.6 מיליארד דולר. מה הופך את ה-B61-12 לקטלנית כל כך? זאת פצצת כבידה  גרעינית שיכולה להיות משוגרת מהאוויר. זה נעשה באמצעות הטלה מודרכת או כוח משיכה בליסטי. לפצצה ארבעה סנפירים גמישים המאפשרים לה לגלוש. זנב הפצצה עבר הותאמה כדי לשפר את הדיוק כך שהיא יכולה לנחות בטווח של 98.4 רגל מהיעד. בחלק האמצעי של הפצצה ממוקם ראש נפץ גרעיני. ראש הנפץ יכול להשתנות בין ארבע אפשרויות – 0.3, 1.5, 10, ו- 50 קילוטון, תלוי בגודל המטרה וכמות הנזק שאמריקה רוצה לִגרוֹם.

יעילה למרות שלא חודרת בונקרים

נכון שה-B61-12 אינו נשק חודר בונקרים תת קרקעיים. לפי פדרציית המדענים האמריקאים FAS הפצצה כן יכולה לחדור מתחת לאדמה אבל הטווח שלה אינו גבוה מספיק כדי להגיע לבונקר. למעשה, זה סביר שה-B61-12 יכולה לחדור רק עד 10 רגל מתחת לאדמה, אם כי ייתכן שזה גדל מאז פרסום דו"ח ה-FAS לשנת 2016. ובכל זאת, 10 רגל עדיף מכלום. וארה"ב יכולה לשלב את מפצחות הבונקרים עם ה-B61-12 כדי להרוס יעד איראני. תארו לעצמכם GBU-57 חודר לעומק ופוער חור עצום באדמה שאליו מוטלת פצצת B61-12,  הבנתם את הרעיון. השימוש ב-B61-12 יהיה מוצא אחרון שנוי במחלוקת עבור ארה"ב. אבל זו אופציה בארסנל שלוה.

האם כל זה יקרה?

כעת ברור שלארצות הברית יש  תוכנית לבונקרים תת-קרקעיים של איראן. שילוב של לוחמת סייבר לפגיעה במערכות תקשורת וביסוס עליונות אווירית על מטרות כדי לבלבל ולהשמיד את מערכות ההגנה האווירית יהיו רק ההתחלה. ברגע שהנתיב יהיה פנוי, הבונקרים של איראן ייתפוררו להריסות. ברור גם שאיראן חוששת ממפצחות הבונקרים של אמריקה. אבל מה אתם חושבים על הפצצות הללו ועל האסטרטגיה הסבירה בה ארה"ב תנקוט בעת ​​השימוש בהן?

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור

 

 

 

רוסיה נגד ארצות הברית, מי תנצח?

ערוץ היוטיוב © The Infographics Show (מופע אינפוגרפיקה) מעלה תכנים גיאו פוליטיים בצורה ברורה וקלה להבנה. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 12,234,989 מנויים ו- 4,476,134,722 צפיות. בסרטון הפעם- רוסיה נגד ארצות הברית, מי תנצח?

תרגום לעברית: Aviv0606

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית מערוץ TheMilitaryShow לחצו על הקישור